הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
46.8333333333338.3333333333333
מתוך ויקימסע

noframe
עיר בירה ברן
שטח 41,277 קמ"ר
אוכלוסייה 8,061,516 תושבים  (נכון ל-2011)
צפיפות 195.3 נפש לקמ"ר
שפה רשמית גרמנית, צרפתית, איטלקית, ורומאנש
מטבע פרנק שווייצרי (CHF)
יוקר המחיה גבוה בממוצע בכ-45% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1]
דתות 80% נוצרים, 10% ללא סיווג דת, 5.5% דתות שונות, 4% מוסלמים, 0.25% יהודים, 0.25% בודהיסטים (נכון ל-2015)
חשמל 230V/50Hz (תקעים C, J)
אזור זמן UTC+1
קידומת בין-לאומית +41
אתר התיירות הרשמי

שווייץ (בגרמנית: Schweiz, בצרפתית: Suisse, באיטלקית: Svizzera, ברומאנש: Svizra) היא מדינה ללא מוצא לים הממוקמת במרכז אירופה. שווייץ נודעת בזכות נופיה הציוריים המרהיבים שלה, ההיסטוריה העשירה שלה, התרבות המגוונת שלה, ורמת החיים הגבוהה שלה.

נופים הטבעיים המרהיבים של שווייץ כוללים בין היתר את הפסגות המושלגות המפורסמות של רכס הרי האלפים, אגמים צלולים וגבעות ציוריות רבות. כמה מיעדי התיירות הפופולריים ביותר במדינה כוללים את הערים ציריך, ז'נבה וברן, וכמו גם אתרי הסקי צרמט וסנט מוריץ. אטרקציות בולטות נוספות כוללות את מטרהורן, ואגם ז'נבה. פעילויות פופולריות בקרב המבקרים במדינה כוללות בין היתר טיולים רגליים, סקי וסנובורד.

לשווייץ היסטוריה עשירה ותרבות מגוונת, עם ארבע שפות רשמיות ומגוון מנהגים ומסורות. המבקרים יכולים לבקר בעיירות היסטוריות, מוזיאונים, גלריות לאמנות, ואירועי תרבות רבים בהם ניתן ללמוד רבות על המורשת של שווייץ.

אטרקציה מרכזית נוספת עבור המבקרים בשווייץ היא המטבח המדינה. המטבח השווייצרי כולל שוקולדים, גבינות ויינות אשר ידועים באיכותם הגבוהה.

שווייץ ידועה גם בהיותה אחת המדינות הבטוחות והיציבות ביותר בעולם, עם שיעורי פשיעה נמוכים ורמת חיים גבוהה, המספקת למבקרים בה תחושת ביטחון ושקט נפשי במהלך הטיול במדינה.

אזורים[עריכה]

מפת שווייץ לפי אזורים
ואלה (Wallis)
חבל ארץ זה כולל עמק ארוך וצר בדרום-מערב המדינה אשר במרכזו זורם נהר הרון ולאורכו מצויים הפסגות והקרחונים הגדולים ביותר באירופה. האזור נודע במיוחד עבור אתרי הסקי המפורסמים שבו, כמו גם עבור מסלולי ההליכה המרהיבים שבו. באזור מדוברות הן השפה הצרפתית והן השפה הגרמנית.
מערב שווייץ (Westlich der schweiz)
אזור הכולל בין היתר עמק נרחב ובו אגם ז'נבה, אשר הוא אחד האגמים הגדולים באירופה, וכמו גם את מרבית רכס הרי היורה. האזור נודע במיוחד בתעשיית ייצור השעונים שבו. באזור מדוברת בעיקר השפה הצרפתית.
גראובינדן (Graubünden)
אזור תלת לשוני, המתפרס בחלק הדרום-מזרחי של המדינה. האזור המאוד הררי, מכיל אוכלוסייה מעטה יחסית, ומשמש כביתם של ערי תיירות גדולות רבות. אזור זה הוא המקום בו צמחה והתפתחה התרבות והשפה העתיקה של בני הרומאנש, מיעוט ייחודי המתגורר באזור זה.
טיצ'ינו (Tessin)
אזור דובר איטלקית הנמצא בדרום המדינה בקרבת הגבול עם איטליה. האזור נודע במיוחד עבור האגמים האלפינים המרהיבים שבו.
הרמה הברנית (Berner Oberland)
האלפים הברנזיים המלכותיים הכוללים כמה מהפסגות המתויירות ביותר בשווייץ. באזור מדוברת בעיקר השפה הגרמנית.
ציריך רבתי (Metropolitanregion Zürich)
המטרופולין הגדול ביותר במדינה וסביבתו המהווה כיום מרכז תיירותי פורח. באזור שטח חקלאי נרחב, מדוברת בו בעיקר השפה הגרמנית, והוא האזור המאוכלס ביותר במדינה.
מרכז שווייץ (Zentralschweiz)
ליבת המדינה, המהווה אזור הררי מלא אגמים המציע לצד נוף נהדר, גם שלל ערים היסטוריות. באזור זה התחילה הקונפדרציה השווייצרית, וזהו המקום בו התרחשה עלילת האגדה על וויליאם טל. באזור מדוברת בעיקר השפה הגרמנית.
מזרח שווייץ (Ostschweiz)
אזור המצוי בין הרי האלפים מדרום ואגם קונסטנץ מצפון. אזור זה מישורי למחצה ונודע במיוחד בשל הרפתות הרבות הקיימות בו. באזור מדוברת בעיקר השפה הגרמנית.
השפלה הברנזית (Berner Schloß)
אזור הליבה של ההשפעה הברנזית המסורתית של מרכז המדינה. אזור השפלה הברנזית הוא אזור דובר גרמנית. אזור זה נחשב למישורי יחסית, והוא נמצא בחלקה הצפוני של המדינה.
צפון-מערב שווייץ (Nordwestschweiz)
אזור הנודע במיוחד בשל היותו מרכז תעשיית התרופות השווייצרית ונקודת יצוא סחורות חשובה לגרמניה וצרפת. באזור מדוברת בעיקר השפה הגרמנית, והוא אחד האזורים המאוכלסים במדינה.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

9 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

ציריך
  • 1 ציריך (Zurich‏) מרכז העסקים, התרבות והאופנה של שווייץ, הכולל חיי לילה תוססים ומאופיין ברמת החיים הגבוהה של תושביו. ציריך ממוקמת בצומת דרכים חשוב, דבר אשר הפך לימים את העיר לעיר הגדולה במדינה ולמרכז הכלכלי החשוב בשווייץ. דבר זה, מתבטא בהיותה המרכז התעשייתי והבנקאי החשוב ביותר במדינה. ציריך (Q72) בוויקינתונים
  • 2 ברן (Berne‏) המרכז הפולטי של שווייץ המשמש גם כבירתה של שווייץ. מדובר בעיירה ישנה שנשתמרה באופן מפליא, עם שערים מקומרים כמעט בכל רחוב. במקום תוכלו למצוא שפע מסעדות נהדרות, ברים ומועדונים. ברן (Q70) בוויקינתונים
  • 3 בזל (Basel‏) עיר חשובה בחבל הריין הגרמני ואלזס המהווה גם מרכז תעשייתי חשוב; פה התקיים הקונגרס הציוני העולמי הראשון וקונגרסים ציונים נוספים. במקום ממוקמת גם האוניברסיטה העתיקה ביותר בשווייץ, הפועלת בעיר החל משנת 1460. בזל (Q78) בוויקינתונים
  • 4 ז'נבה (Geneva‏) מרכז כלכלי ודיפלומטי חשוב המהווה את העיר השנייה בגדולה במדינה (אחרי ציריך), העיר דוברת הצרפתית הגדולה במדינה, ומרכז הבנקאות השני בחשיבותו בה (אחרי ציריך). מרכז זה של אמנות ותרבות הוא ביתם של כ-200 ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים, והוא גם מקום הולדתו של האינטרנט ב-CERN. ז'נבה (Q71) בוויקינתונים
  • 5 לוזאן (Lausanne‏) העיר השנייה בחשיבותה באזור אגם ז'נבה, המאופיינת בנוף, אוכל, ריקודים, שיט ויין שווייצרי. לוזאן (Q807) בוויקינתונים
  • 6 לוצרן (Lucerne‏) העיר הראשית של אזור מרכז שווייץ. אחד ממרכזי התיירות הפופולריים ביותר במדינה, בשל מיקומה המרכזי, האטרקציות התיירותיות שהיא מציעה ואפשרויות הטיול המגוונות באזורים הסמוכים לה. לוצרן (Q4191) בוויקינתונים
  • 7 לוגאנו (Lugano‏) עיירה עתיקה דוברת איטלקית השוכנת לחופיו הצפוניים של אגם לוגאנו, המאופיינת באוכל איכותי ובהיותה מרכז מקומי חשוב, המתפקד גם כמרכז הבנקאות השלישי בגודלו בשווייץ (אחרי ציריך וז'נבה). לוגאנו (Q7024) בוויקינתונים
  • 8 דאבוס (Davos‏) עיירת נופש מפורסמת המצויה בלב חבל גראובינדן בקרבת הגבול עם אוסטריה, הנחשבת לעיר הגבוהה באירופה (1,560 מטר מעל פני הים). דאבוס ידועה בעיקר בזכות כנס הפורום הכלכלי העולמי הנערך בה מדי שנה מאז 1971, אשר במסגרתו עיקר עשירי ומנהיגי העולם מתכנסים לדיון במקום. בנוסף, העיר מפורסמת הודות לאתר הסקי הגדול שסביבה, טורניר ההוקי קרח הפופולרי המתקיים בתחומי העיר ומסלולי ההליכה המשובחים שלה (הפעילים בעיקר בקיץ). דאבוס (Q68097) בוויקינתונים
  • 9 אינטרלאקן (Interlaken‏) בירת פעילויות הספורט של שווייץ - צניחה חופשית, הליכה, קפטינג וקאנו. העיירה מפורסמת בזכות נופיה והיא בעיקרה עיירת קיט. אינטרלאקן (Q68103) בוויקינתונים

אטרקציות תיירות פופולריות בשווייץ[עריכה]

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בשווייץ, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

  • 1 Lake Constance‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 2 Lake Maggiore‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 3 Matterhorn‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 4 Rhine Falls‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 5 Lake Lucerne‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 6 Lake Geneva‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 7 Lake Zürich‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 8 Säntis‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 9 Blausee‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 10 Lake Lugano‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 11 Kapellbrücke‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 12 Eiger‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 13 Jungfraujoch‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 14 Walensee‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 15 Caumasee‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 16 Lion Monument‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 17 Creux du Van‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 18 Gelmer Funicular‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 19 Rigi‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 20 Habsburg Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 21 Reichenbach Falls‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 22 Jungfrau‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 23 Viamala‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 24 Oeschinen Lake‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 25 Chillon Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 26 Lake Thun‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 27 Grossmünster‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 28 Lake Hallwil‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 29 Lake Neuchâtel‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 30 Rhône Glacier‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 31 Uetliberg‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 32 Lake Brienz‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 33 Schilthorn‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 34 Bürgenstock‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 35 Seealpsee‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 36 Zürich Zoologischer Garten‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 37 Hammetschwand Elevator‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 38 Klöntalersee‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 39 Kleine Scheidegg‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 40 Munot‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 41 Klein Matterhorn‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 42 Zytglogge‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 43 Kunstmuseum Basel‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 44 Aare Gorge‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 45 Bärengraben‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 46 Lake Biel‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 47 Kunsthaus Zürich‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 48 Schwarzsee‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 49 Lake Zug‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 50 Hoher Kasten‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 51 Zoo Basel‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 52 Titlis‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 53 Swiss Museum of Transport‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 54 Lake Sempach‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 55 Palace of Nations‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 56 Monte Generoso‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 57 Jungfrau Park‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 58 Swiss National Park‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 59 Lenzburg Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 60 Vindonissa‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 61 Schauspielhaus Zürich‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 62 Swiss National Museum‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 63 Old City (Bern)‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 64 Museum Tinguely‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 65 Lake Morat‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 66 Tarasp Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 67 Piz Gloria‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 68 Ballenberg‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 69 Kyburg (castle)‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 70 Niesen Funicular‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 71 Hallwyl Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 72 Solothurn Cathedral‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 73 Lötschental‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 74 Trümmelbach Falls‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 75 Abbey of Saint-Maurice d'Agaune‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 76 Ebenalp‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 77 Diavolezza‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 78 Lausanne Cathedral‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 79 Aarburg Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 80 Flieger Flab Museum‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 81 Muottas Muragl‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 82 Zentrum Paul Klee‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 83 Hohenklingen Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 84 Giessbachbahn‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 85 Castles of Bellinzona‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 86 Schweizerisches Militärmuseum Full‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 87 Rietberg Museum‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 88 Grindelwald–Männlichen gondola cableway‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 89 Stockalper Palace‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 90 Laufen Castle (Switzerland)‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 91 Seerenbach Falls‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 92 Harderkulm‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 93 Wildkirchli‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 94 Thun Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 95 Staubbach Falls‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 96 Swiss Science Center Technorama‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 97 Hoch-Ybrig‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 98 Rapperswil Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 99 Botanical Garden of the University of Zurich‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 99 Männlichen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של שווייץ
הגיבור האגדי השווייצרי וילהלם טל בציור מהמאה ה-19
רכבת במעבר סנקט גוטהרד בשנת 1882. במאה ה-19, עברה שווייץ תהליך תיעוש מואץ

בעת העתיקה, יישבו את אזור שווייץ שני שבטים קלטים מרכזיים - ההלווטים והרטים. בימי האימפריה הרומית קיבלו עליהם שבטים אלו את התרבות הרומית ואת השפה הלטינית, והאזור הפך לחלק בלתי נפרד מהקיסרות הרומית.

לאחר נפילת האימפריה הרומית נכבש האזור על ידי שבטים גרמאנים – האלמנים והלומברדים ולאחר מכן היה אזור שווייץ לחלק מממלכת הפרנקים. לאחר מותו של קרל הגדול מלך האימפריה (שנת 843), האזור עבר מיד ליד במשך מספר שנים, ובתקופה זו עוצבה גם דמותה הלשונית-אתנית של המדינה - לצד דוברי הרומאנש, צאצאי תושביה הקלטים המקוריים של הארץ, התפתחו גם קבוצות גדולות של דוברי גרמנית, צרפתית ואיטלקית, שעד מהרה הפכו לרוב בקרב תושביה של שווייץ. לאחר תקופה של כמאתיים שנה, בשנת 1033, עבר מרבית האזור לשליטה גרמנית של האימפריה הרומית הקדושה.

במהלך המאות הבאות החלה האימפריה הרומית הקדושה לאבד את שליטתה באזור זה לטובת האימפריה האוסטרית של בית הבסבורג. בתגובה לכך, בשנת 1291, חתמו שלוש מדינות קטנות (אורי, שווייץ ואונטרוולדן; מדינות שיקראו לימים "קנטונים") במרכז שווייץ של ימינו, על ייסוד "הברית הנצחית" - אשר כללה את הקמתה של "הקונפדרציה ההלווטית", אשר תהפוך לימים למה שהיום הוא שווייץ. התאחדות זאת באה להגן על הקנטונים מפני ההתפשטות האוסטרית של בית הבסבורג, ששאף להכפיף את אזור שווייץ תחת שלטונו. בשנת 1315, נאלצו שלושת הקנטונים להילחם על חירותם לראשונה, במסגרת קרב מורגרטן, בו הנחילו צבאות הקנטונים מפלה לאוסטריה. מאבקים אלו היוו את הגרעין לאגדת וילהלם טל, הגיבור הלאומי השווייצרי, שלחם נגד המושל האוסטרי העריץ הרמן גסלר. ההצלחה של שלושת הקנטונים בשימור על עצמאותם הביאה בהמשך להצטרפותן של טריטוריות נוספות אל הברית, ועד לאמצע המאה ה-16, מנתה הברית כבר 15 קנטונים עצמאיים.

בתקופת הרפורמציה הייתה שווייץ שדה פעולתם של המתקנים הדתיים הפרוטסטנטים אולריך צווינגלי וז'אן קלווין. מאבקי הכוח בין הקתולים והפרוטסטנטים הביאו למספר מלחמות אזרחים בשווייץ אשר לא הסתיימו בהכרעה ברורה.

עד 1798 הייתה שווייץ לקונפדרציה של מדינות עצמאיות כמעט לגמרי. באותה השנה, כבשו כוחות צרפתים של המהפכה הצרפתית את המדינה, והכריזו על "הרפובליקה ההלווטית" - מדינה אחת מאוחדת ובעלת שלטון מרכזי חזק. הסדר זה בוטל בשנת 1803 על ידי שליט צרפת נפוליאון בונפרטה אשר הפך את שווייץ לפדרציה שהיא מדינת חסות צרפתית. הסדר זה נמשך למעלה מעשור עד לשנת 1815, אז בעקבות קריסת הקיסרות הצרפתית הנפוליאונית וקונגרס וינה, נחתם בציריך "ההסכם הפדרלי" שקבע כי שווייץ תחזור לצורתה המקורית - קונפדרציה עצמאית ונייטרלית, של מדינות קטנות בעלות ממשל עצמאי ריבוני.

מתחים פנימיים בין ליברלים ושמרנים, פרוטסטנטים וקתולים, הביאו בשנת 1847 לפרישתם של ששה קנטונים שמרנים-קתולים משווייץ, ולהקמת ברית קנטונים נפרדת בשם "ברית זונדרבונד". ברית זו הייתה מנוגדת להסכם הפדרלי, ולכן יצאו שאר הקנטונים למלחמה, והביאו לפירוק הזונדרבונד. "מלחמת הזונדרבונד" שהייתה המלחמה האחרונה שניטשה על אדמת שווייץ, אשר במהלכה נהרגו כ-130 תושבים במשך פחות מחודש, הביאה ב-1848 לקבלת חוקה חדשה אשר הפכה את הארץ מקונפדרציה של מדינות למדינה פדרלית (המורכבת מקנטונים בעלי ממשל עצמי פנימי בלבד, ולא ריבוני), שבירתה היא ברן אשר במרכז המדינה.

במהלך המשך המאה ה-19, עברה שווייץ תיעוש מהיר ושגשוג מתמשך, מגמה שהמשיכה אל תוך המאה ה-20, ונמשכת במידה רבה עד ימינו אלו. בשנים הבאות הייתה שווייץ למרכזם של גופים בין-לאומיים רבים, ולמקום הידוע בנייטרליות הפוליטית שלו. בתקופת שתי מלחמות העולם נשארה שווייץ נאמנה לעיקרון הנייטרליות שלה ולא אחזה בנשק. הנייטרליות השווייצרית כמו גם התפתחות מערכת הבנקאות וענף התיירות במדינה, הביאו לפריחתה של שווייץ, בשעה ששאר מדינות אירופה סבלו מהחורבן וההרס של שתי מלחמות עולם.

כיום, שווייץ היא דמוקרטיה ליברלית בלב אירופה בעלת כלכלה משגשגת. שיטת הממשל השווייצרית כוללת אלמנטים של דמוקרטיה ישירה, ושימוש רב במשאלי עם. עם זאת, זכות הבחירה לנשים ניתנה רק בשנת 1971.

עקב נטייתה לנייטרליות שווייץ נמנעת משותפות נרחבת בארגונים בין-לאומיים, ונכון להיום היא אינה חברה באיחוד האירופי, ורק ב-2002 היא הפכה להיות חברה מלאה באו"ם.

גאוגרפיה[עריכה]

מפה טופוגפית של שווייץ
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - גאוגרפיה של שווייץ

שווייץ היא מן הקטנות שבמדינות אירופה. היא משתרעת במרכז הרי האלפים המערביים, אשר מהם היא משתפלת לה צפונה. בנוסף, היא חולשת על עיקר מעברי ההרים המקשרים בין מרכז אירופה לדרומה.

שווייץ מאופיינת בהרים ובגבעות לכל אורכה. מעל למחצית משטחה של שווייץ נמצאת בגובה 1,000 מטרים ומעלה מעל לפני הים. בשווייץ, אפשר להבחין בשלושה חבלי ארץ מרכזיים הנמשכים מדרום-מערב לכיוון צפון-מזרח: הרי היורה (כ-10% מהשטח) - רכס הרים בצפון מערב המדינה בעל גובה ממוצע המפריד בין שווייץ לצרפת; ארץ הביניים הקרויה הרמה השווייצרית או השפלה השווייצרית (כ-30% מהשטח) - מישור הנמתח מאוסטריה במזרח ועד צרפת שבמערב, מישור בו מרוכזת מרבית האוכלוסייה והכלכלה; והרי האלפים (כ-60% מהשטח) - רכס ההרים הגבוה במערב אירופה ומרכזה אשר מתפרס על פני דרומה של שווייץ, וכולל גם את מרבית אתרי התיירות במדינה.

כמו כן שווייץ היא גם אחת ממדינות אירופה העשירות ביותר במים - יש בה כ-1550 ימות קטנות וגדולות לצד נחלים רבים. בין אפיקי המים הרבים הזורמים בשווייץ רק שלושה יכולים להיחשב כנהרות גדולים - ארה, ריין ורון. המים הרבים והטופוגרפיה המגוונת הפכו את שווייץ לבית גידול עשיר ומגוון לצמחים שונים, בעיקר ביערות מסוגים שונים כמו - יערות אלונים, אשורים, אשוחים ועוד.

כלכלה[עריכה]

כלכלת שווייץ היא אחת מהכלכלות היציבות והמשגשגות ביותר בעולם. המדיניות המוניטרית ארוכת הטווח שלה, והסודיות הבנקאית בה היא מתגאה, הפכו אותה למדינה מועדפת למשקיעים, ויצרו כלכלה שנשענת במידה רבה על זרם קבוע של השקעות זרות.

משום גודלה הפיזי הקטן וכוח העבודה המיומן העומד לרשותה, תעשייה ומסחר הם הבסיס לכלכלת שווייץ. לשווייץ אחת ההכנסות הגבוהות ביותר בעולם לנפש, במקביל לשיעורי אבטלה נמוכים וגירעון תקציבי נמוך גם כן.

דמוגרפיה[עריכה]

חלוקתה של שווייץ לנופים משתקפת גם במבנה אוכלוסייתה. המאוכלסת ביותר היא השפלה השווייצרית, בה מצויות הערים הגדולות. מעבר לאזור זה, אפשר להבחין, שככל שהגובה עולה, הולכת ופוחתת צפיפות האוכלוסייה. בהרי היורה הצפיפות בינונית, ואילו הרי האלפים מאוכלסים בדלילות רבה.

בשנים האחרונות נמשכת מגמת ההגירה של תושבים ממרחבי האלפים והיורה אל ארץ הביניים, לצד מגמה של עיור השוררת בקרב כלל האוכלוסייה. ממדינה כפרית, הפכה שווייץ לחברה עירונית, ונכון להיום, בין שני שלישים לשלושה רבעים מכלל תושבי שווייץ מתגוררים בערים. לצד התפתחותן של הערים הקטנות והבינוניות, צוברים תאוצה באופן מיוחד המטרפולינים הגדולים, הכוללים את הערים הגדולות ציריך, ז'נבה, ברן, בזל ולוזאן. ערים אלו, ובעיקר הדגש מושם על ציריך, ז'נבה וברן, הפכו בעשורים האחרונים לערים בעלות איכות החיים מהגבוהות ביותר בעולם (לפי מדד Mercer Quality of Living Survey: ציריך במקום השני בעולם, ז'נבה במקום ה-8 וברן במקום ה-9).

אוכלוסיית הזרים בשווייץ גבוהה, ואלו מהווים כ-23.3% מכלל האוכלוסייה. רובם של המהגרים במדינה הם אזרחי האיחוד האירופי (64% מתוך כלל המהגרים).

38.6% מאוכלוסיית שווייץ הם נוצרים קתולים, 28.0% הם נוצרים פרוטסטנטים, 5.5% הם נוצרים אחרים, 4.5% הם מוסלמים, 3.3% הם בני דתות אחרות ו-20.1% הגדירו את עצמם כחסרי דת.

חגים לאומיים[עריכה]

שפה[עריכה]

מפה לשונית של שווייץ

ראו גם: שיחון גרמני, שיחון איטלקי ושיחון צרפתי
במהלך המאה ה-20, הוכרזו בשווייץ ארבע מלשונותיה של המדינה כשפות רשמיות פדרליות: גרמנית, צרפתית, איטלקית ורומאנש (שפה לטינית-קלטית עתיקה), כאשר כל אחד מקנטוני שווייץ רשאי לבחור את שפתו הרשמית, ויש אף מספר קנטונים בהם יש שתי שפות רשמיות (לדוגמה בואלה) ואף שלוש (בגראובינדן למשל).

כ-63.7% מאוכלוסיית שווייץ הם דוברי גרמנית, ואלו מרוכזים בעיקר במרכז, צפון ומזרח המדינה. הניב הגרמני המדובר בשווייץ, מכונה גרמנית שווייצרית (Schweizerdeutsch), הוא תת-ניב של הגרמנית האלמאנית (Alemannisch) והוא בעל דמיון לגרמנית הנהוגה באלזס-לוריין שבצרפת, ובאדן-וירטמברג שבגרמניה. למעשה, הגרמנית השווייצרית היא איננה ניב יחיד, אלא קשת רחבה של ניבים, שהם בעלי קרבה לשונית - תוצר של הטופוגרפיה ההררית של שווייץ, אשר כפתה נתק יחסי בין חבלי ארץ שונים בה. בעוד דוברי גרמנית סטנדרטית יוכלו לתקשר בקלות עם גרמני תושב ציריך או ברן, ואלו יגלו עד מהרה שכל ההבדל בין לשונותיהם הוא כמה מילים וכללים דקדוקיים, אם יגיע אותו גרמני לאחד מהכפרים המבודדים השוכנים להם אי שם ברכס הרי האלפים, הוא עלול למצוא את עצמו מתקשה לקיים קשר לשוני כלשהו. עם כל זאת, במהלך העשורים האחרונים, עם המגמה בשווייץ של האחדה במערכת החינוך, הפערים בין הניבים הגרמניים במדינה הצטמצמו, וכיום, מרבית הצעירים דוברי הגרמנית במדינה, התחנכו על ברכי הגרמנית הסטנדרטית - דבר אשר יעשה את הביקור בשווייץ של דוברי גרמנית מגרמניה למשל, לנוח וקל.

הצרפתית היא השפה השנייה המדוברת ביותר בשווייץ, כאשר השימוש בה נפוץ בעיקר במערב ובדרום מערב המדינה, ומספר דוברי השפה מסתכם ב-20.4% מכלל האוכלוסייה המקומית. למרות שבאופן רשמי הצרפתית השווייצרית מוגדרת כניב נפרד של השפה הצרפתית (suisse romand), שפה זו היא למעשה קרובה מאוד לצרפתית הפריזאית הקלאסית, וההבדל בין שפות אלו מסתכם בלא יותר מכמה מילים בודדות בלבד. תחת זאת, עדיין נהוגים במערבה של שווייץ מספר ניבים מקומיים ייחודיים השונים מהצרפתית הקלאסית באופן ניכר, כגון השפה הפרנקו-פרובנסאלית (francoprovençâl), אך השימוש באלו נדיר ביותר, ומרבית ניבים אלו נכחדו ברובם כבר לפני כמה עשרות שנים.

האיטלקית מדוברת בשווייץ אף היא, וכ-6.5% מכלל האוכלוסייה דוברים את השפה כשפת אם, כאשר רוב הדוברים של שפה זו מרוכזים בחבל טיצ'ינו שבדרום המדינה. בדומה לצרפתית, גם האיטלקית השווייצרית דומה מאוד לזו הסטנדרטית, ואין בין שפות אלו הבדלים ממשיים.

השפה הרשמית הרביעית במדינה, זו שפת הרומאנש, המדוברת על ידי כ-35,000 איש בלבד כשפת אם, שהם כחצי אחוז מכלל אוכלוסייתה של שווייץ. שפה ייחודית זו, היא שפה לטינית-קלטית עתיקה, ומדוברת בעמקים אחדים בגראובינדן שבדרום מזרח המדינה. רובם-ככולם של דוברי הרומאנש בשווייץ, דוברים גם את הגרמנית השווייצרית.

כמעט כל תושבי שווייץ דוברים לפחות שתיים משפות המדינה, כאשר לרוב מדובר בגרמנית ובצרפתית. בנוסף ללשונותיה המקומיות, האנגלית ידועה אף היא בשווייץ ולרוב היא נלמדת במערכת החינוך המקומית - 61.2% מכלל האוכלוסייה, דוברים את השפה.

כל השווייצרים נדרשים בבתי הספר ללמוד שפה רשמית נוספת מלבד שפת אמם, כאשר בקרב דוברי האיטלקית והצרפתית האופציה הפופולרית היא הגרמנית, ובקרב דוברי הגרמנית האופציה המובילה היא הצרפתית. בנוסף ללשונותיה המקומיות, האנגלית ידועה אף היא בשווייץ ולעיתים רבות נלמדת במערכת החינוך המקומית כשפה שלישית. 62% מכלל האוכלוסייה, דוברים את השפה ברמה סבירה - דבר העושה כל ביקור של דוברי אנגלית לנוח באופן יחסי.

יהדות שווייץ[עריכה]

בשווייץ היו תושבים יהודים עוד במהלך המאה ה-13 - בזל הייתה באותה העת אחת מהקהילות היהודיות הגדולות באירופה.[2] כיום יש בשווייץ כ-18,000 תושבים יהודים (0.25% מכלל האוכלוסייה) ביותר מ-20 קהילות. כיום יהדות שווייץ היא הקהילה היהודית העשירית בגודלה באירופה. כשליש מיהודי שווייץ מתגוררים בעיר ציריך (כ-6,252 תושבים), יש גם קהילות יהודיות בערים גדולות אחרות כגון ברן, ז'נבה ובזל.

פעילויות[עריכה]

מסלולי הליכה בולטים[עריכה]

שילוט הכוונה למטיילים במזרח גראובינדן

לצד 62 מסלולי מסלולי הליכה אזוריים ו-259 מסלולי הליכה מקומיים, בשווייץ יש גם 7 מסלולי הליכה לאומיים, החוצים את הארץ לאורכה ולרוחבה. השימוש בהם נחשב לפופולרי ונוח, היות שהם מכסים שטחים נרחבים מהמדינה ובמקביל גם נוחים לטיול.

שבעת המסלולים הם:

  1. ויה אלפינה (Via Alpina; אתר רשמי) - מסלול החוצה את שווייץ ממזרח למערב, המתחיל בליכטנשטיין שבמזרח, עובר דרך ההרים של צפון מזרח המדינה ומרכזה ומסיים באלפים הברנזיים. המסלול עובר בכמה מהפסגות היפות ביותר שבאלפים השווייצרים, מתפרס על פני שישה קנטונים שונים וכולל מגוון עצום של תרבויות, נוף וטבע. אורך המסלול הוא 370 קילומטר והוא נמשך כ-19 ימים של הליכה ממוצעת. רמת קושי: בינונית עד קשה.
  2. שביל חוצה שווייץ (Trans Swiss Trail; אתר רשמי) - מסלול החוצה את שווייץ מצפון לדרום, המתחיל במרכז הרי היורה מצפון, עובר דרך השפלה הברנזית ומרכזה, ומסיים בחבל טיצ'ינו שבדרום. המסלול משלב שורה ארוכה ומגוונת של נופים, הכוללים הן את המישורים של צפון המדינה וכמה מעריה החשובות, והן את הרי האלפים והמרחב הכפרי שבדרומה. אורך המסלול הוא 490 קילומטר והוא נמשך כ-32 ימים של הליכה ממוצעת. רמת קושי: קלה עד בינונית.
  3. שביל אלפין פנורמה (Alpine Panorama Trail; אתר רשמי) - מסלול החוצה את שווייץ ממזרח למערב, המתחיל על שפת אגם קוסטנץ שבצפון-מזרח שווייץ, עובר במרכז המדינה ובשפלה הברנזית ומסיים על חופי אגם ז'נבה בעיר ז'נבה. המסלול מבטיח נופים אלפינים מרהיבים לצד הנוף החקלאי והמסורתי שלמרגלות הרי האלפים. אורך המסלול הוא 510 קילומטר והוא נמשך כ-30 ימים של הליכה ממוצעת. רמת קושי: קלה עד בינונית.
  4. ויה יאקובי (ViaJacobi; אתר רשמי) - מסלול החוצה את שווייץ ממזרח למערב, המתחיל על שפת אגם קוסטנץ שבצפון-מזרח שווייץ, עובר במרכז המדינה ובשפלה הברנזית ומסיים לחופי אגם ז'נבה בעיר ז'נבה. המסלול מציע חוויה של הליכה משובחת בדרכים היסטוריות בנוף תרבותי מגוון, לצד שלל אתרים היסטוריים - כנסיות, מנזרים, קתדרלות וטירות. אורך המסלול הוא 460 קילומטר והוא נמשך כ-33 ימים של הליכה ממוצעת. רמת קושי: קלה עד בינונית.
  5. שביל יורה קרסט (Jura Crest Trail; אתר רשמי) - מסלול החוצה את שווייץ ממזרח למערב, המתחיל מאזור ז'נבה, עובר דרך הרי היורה, ומסתיים באזור ציריך. מסלול יפה הכולל לצד הנופים הנרחבים והמגוונים של הקצה הצפוני של שווייץ, גם כמה מעריה החשובות. אורך המסלול הוא 310 קילומטר והוא נמשך כ-15 ימים של הליכה ממוצעת. רמת קושי: קלה עד בינונית.
  6. שביל עובר האלפים (Alpine Passes Trail; אתר רשמי) - מסלול החוצה את חלקה הדרומי של שווייץ ממזרח למערב, המתחיל בעיר כור שבגראובינדן שבמזרח, עובר דרך צפון טיצ'ינו וחבל ואלה ומסיים על שפת אגם ז'נבה שבמערב. המסלול כולל את הנופים עוצרי הנשימה של רכסי האלפים הדרומיים של שווייץ, לצד אגמים, עמקים ויערות. אורך המסלול הוא 600 קילומטר והוא נמשך כ-34 ימים של הליכה ממוצעת. רמת קושי: בינונית עד קשה.
  7. ויה גוטהארדו (ViaGottardo; אתר רשמי) - מסלול החוצה את שווייץ מצפון לדרום, המתחיל במזרח הרי היורה בעיר בזל, עובר במרכז שווייץ ומסיים בחבל טי'צינו שבדרום. המסלול כולל שפע של נופים מגוונים, הכוללים הן את הרי היורה והשפלה השווייצרית והן את הרי האלפים. לצד הליכה רגלית, המסלול כולל גם שיט באגם. אורך המסלול הוא 330 קילומטר והוא נמשך כ-20 ימים של הליכה ממוצעת. רמת קושי: בינונית עד קשה.

אירועים ופסטיבלים שנתיים[עריכה]

  • 1 פסטיבל הג'אז במונטרה‏ (Montreux Jazz Festival‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. מתקיים ביולי מדי שנה בעיר מונטרה על גדות אגם ז'נבה, למרגלות הרי האלפים פסטיבל הג'אז במונטרה (Q669118) בוויקינתונים

קניות[עריכה]

השטרות הנהוגים בשווייץ

מטבע[עריכה]

המטבע הרשמי של שווייץ הוא הפרנק השווייצרי וסימנו הבין-לאומי הוא CHF.

שווייץ לא חברה בגוש האירו, אולם כל שכנותיה (למעט ליכטנשטיין, שמשתמשת בפרנקים שווייצריים) חברות בגוש. לכן עסקים רבים במדינה - כגון סופרמרקטים, מסעדות, בתי מלון ותחנות רכבת - מקבלים לעיתים גם תשלום באירו.

בשווייץ, בשונה ממדינות אחרות באירופה, נפוץ שימוש במזומן, גם לסכומים גדולים. למרות שהרבה פחות מבעבר, גם היום אפשר לפגוש בעסקים רבים בשווייץ שאינם מכבדים שימוש בכרטיסי אשראי. לפיכך, מומלץ להחזיק בארנק גם כסף מזומן, ולא להסתפק באשראי בלבד.

מטבע הפרנק מחולק ל-100 ראפן - Rappen, (בצרפתית סנטים - Centime, באיטלקית צ'נטזימו - Centesimo, וברומנש ראפ - Rap) ובשווייץ קיימים בנמצא מטבעות של 5 ראפן 10 ראפן ו-20 ראפן; ושל פרנק אחד, של שני פרנק ושל 5 פרנק. ובאשר לשטרות, קיימים שטרות של 10 פרנק (שטר צהוב), 20 פרנק (שטר אדום), 50 פרנק (שטר ירוק), 100 פרנק (שטר כחול), 200 פרנק (שטר חום) ו-1000 פרנק (שטר סגול).

שער חליפין[עריכה]

נכון למאי 2014, ערכו של פרנק שווייצרי הוא קצת פחות מארבעה שקלים.

להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הפרנק השווייצרי ביחס לשקל וביחס למטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) דולר הונג קונגי (HKD)

עלויות[עריכה]

בעת תכנון ביקור בשווייץ, יש לקחת בחשבון ששווייץ נחשבת לאחת המדינות היקרות ביותר באירופה, והעלויות במדינה גבוהות יחסית, ודומות לאלו של נורווגיה או מרכז לונדון. מלבד מחירי הדלק והמשקאות הקלים, שמחיריהם נחשבים זולים דווקא, באשר לכמעט כל מוצרי הרכישה בשווייץ, החל ממזכרות, עבור בתחבורה הציבורית וכלה בלינה בבתי המלון, יש לצפות למחירים גבוהים. למעשה, שווייצריים רבים נוהגים להתגורר בשל כך ליד גבולות מדינתם, ולערוך חלקים נכבדים מהקניות שלהם במדינות שכנות.

מזכרות פופולריות[עריכה]

האולר השווייצרי הוא מהמזכרות הפופולריות ביותר בקרב התיירים במדינה

שווייץ מפורסמת עבור כמה מוצרי מפתח המיוצרים במדינה, הזוכים ליוקרה רבה בעולם:

  • שעונים - שווייץ נחשבת לבירת ייצור השעונים של העולם, ושעונים העונים לתג "תוצרת שווייץ" נחשבים לבעלי איכות ויוקרה עודפת. המותגים המקומיים המובילים בתחום, הם: Rolex, Omega, Swatch, Patek Philippe ועוד. חנויות המציעות שעונים תוכלו למצוא בכל עריה של שווייץ, וגם ברבים מהעיירות והכפרים. לרוב שעונים ימכרו כחלק מחנויות תכשיטים, אך לעיתים גם בחנויות ייעודיות לתחום.
  • אולרים - האולר השווייצרים הוא אחד המותגים השווייצרים הידועים, להם שם עולמי; שני המותגים הרשמיים הם ויקטורינוקס (Victorinox) ווונגר (Wenger). במשך השנים יוצרו כ-350 גרסאות ודגמים שונים לאולר השווייצרי, וכיום מוצעים האולרים השווייצריים בעשרות דגמים. הם מזוהים בלוגו הצלב השווייצרי בצבעי אדום-לבן המוטבע עליהם ומהווה, יחד עם השם באנגלית Swiss Army Knife, סימן מסחר רשום של שתי היצרניות השווייצריות הרשמיות.
  • שוקולד - לצד בלגיה, שווייץ נחשבת למובילה בעולם בתחום ייצור השוקולד, ותוכלו למצוא בה מבחר רחב של סוגים ומותגים. ראויות לציון הן חברות הענק השווייצריות נסטלה (Nestlé) ולינדט ושפרינגלי (Lindt & Sprüngli AG), הידועות בייצור השוקולד שלהן.
  • גבינות - השווייצרים רואים בגבינות שלהם את הגבינות הטובות ביותר בעולם. הן זוכות להערכה ויוקרה בכל העולם. מבחר הגבינות המקומי עצום, כאשר עיקרן נחשב לאיכותי מאוד. אחת הידועות שבהן היא גבינת אמנטל, שידועה גם כ"גבינה שווייצרית".

אוכל[עריכה]

המטבח השווייצרי[עריכה]

ארוחה שווייצרית טיפוסית: סיר גבינת פונדו אשר לצדו חתיכות לחם

למרות שניתן להגדיר את המטבח השווייצרי כמטבח נפרד בעל מאפיינים משותפים, הוא מטבח שמשתנה בין ארבעת האזורים הלשוניים-תרבותיים של מדינה זו. השווייצרים דוברי הגרמנית מושפעים מעברו הצפוני של נהר הריין; תושבי טיצ'ינו דוברי האיטלקית, מאמצים השפעות ים תיכוניות; בקנטונים דוברי הצרפתית במערב המדינה מבשלים בהשפעת המטבח הצרפתי; ואנשי ההרים תושבי גראובינדן דוברי הרומאנש נשענים על שיטות גידול ובישול מסורתיות שכמו שפתם העתיקה לא השתנו במאום במהלך אלפי שנים.

אחד הרכיבים החשובים היותר בארוחה השווייצרית, הוא הגבינות, שממלאות מקום חשוב בתפריט המקומי. השווייצרים גאים מאוד במסורת ובאיכות הגבינות שלהם ורואים בהן את הגבינות הטובות בעולם. לצד גבינות, שווייץ היא גם מעצמת תפוחי אדמה, אשר מהווים תוספת עיקרית בארוחות השווייצרית הטיפוסית, והדרך הטובה מכולן ליהנות מתפוחי האדמה המקומיים, היא באמצעות מאכל הרושטי (או רוסטי, Rösti), לביבת תפוחי אדמה ענקית.

בניגוד לגרמניה, צרפת ואיטליה, שווייץ לא יכולה להתפאר במגוון גדול של מנות בשר מקומיות. השווייצרים מרבים לגדל ולאכול בשר חזיר אך רואים בו בשר פשוט וזול. בנוסף, עוף והודו אינם חלק מהתפריט השווייצרי המסורתי. הבקר השווייצרי לעומת זאת נחשב למעולה, הוא ניזון מעשב טרי, מים ואוויר אלפיניים. ובאשר לדגה, לשווייץ אין חוף ים ולכן כל הדגה שלה היא דגה של מים מתוקים, ואף כי השווייצרים יודעים לטפל היטב בדגה שלהם, אין להם מאכלי דגים ראויים לציון מיוחד.

מאכל שווייצרי חשוב נוסף אשר במדינה זו מייחסים אליו מקום של כבוד, הוא השוקולד השווייצרי. השוקולד המקומי, נחשב למובחר בעיני המקומיים וכך גם בעולם. בשווייץ, תוכלו למצוא מגוון רחב של מותגי שוקולד שונים.

כמו במקומות אחרים בעולם, אכילה מחוץ לבית בשווייץ היא דבר יקר. על מנת לצמצם עלויות, עומדת כמובן תמיד האפשרות של הכנת המזון באופן עצמאי, או הבאת מזון משומר מראש. אך מעבר לכך, דרך מומלצת להימנע מתשלום גבוה על הוצאות מזון, הוא לאכול בחנויות הכלבו הפזורות ברחבי המדינה (בעיקר רשתות Coop, Migros ו-Manor). בחנויות אלו יש בדרך כלל קפיטריות ומזנונים המציעים ארוחות סבירות וזולות בדרך כלל.

רוב מוחלט של עסקי האוכל בשווייץ סגורים ביום ראשון בהתאם לחוק. חריגים מכך הם חנויות ודוכני המזון שבתחנות הרכבת, שיישארו פתוחים בדרך כלל. הסופרמרקטים בערים הגדולות של שווייץ עלולים להיות לעיתים רבות קשים לאיתור. לעיתים קרובות הם בעלי כניסות קטנות וצדדיות או שלחלופין הם ממוקמים בקומת מרתף. על מנת לאתרם, חפש את הלוגו של הסופרמרקט שבדרך כלל יוצב במקום בולט, וזה כבר יפנה אותך ליעד. בעניין זה, ז'נבה היא יוצאת מן הכלל, ובעיר זאת אין קושי להגיע לסופרמרקטים.

שתייה[עריכה]

גיל השתייה המינימלי החוקי הרשמי בשווייץ לשתייה אלכוהולית הוא 16. תחת זאת, חלק מהמשקאות המוגדרים כ"אלכוהול חזק", מותרים לשתייה רק מגיל 18. בהתאם לחוק שנכנס לתוקפו לאחרונה, מכירת אלכוהול בין 10 בלילה ל-6 בבוקר, אסורה.

המשקאות האלכוהוליים הפופולריים ביותר בשווייץ הם היין והבירה. ברוב חבליה של שווייץ היין הוא הנפוץ, וככלל, שווייץ ידועה ביינות המשובחים שלה. עם זאת, בחבל טיצ'ינו האיטלקי דווקא הבירה היא המשקה הפופולרי, אף יותר מהיין. שווייץ, נחשבה לאורך השנים למדינה בעלת שיעור צריכת אלכוהול גבוה, אם כי בשנים האחרונות, ובפרט החל משנות ה־80 של המאה ה־20, נרשמת ירידה מתמשכת בנתון זה.

80% ממי השתייה של שווייץ, נובעים ממעיינות ומאגרי מי תהום. התקנות במדינה בעניין הן מאוד מחמירות. לכן מי הברז בשווייץ הם בעלי איכות גבוהה. אי לכך, בשווייץ לא נפוץ שימוש ברכש מים מינרליים, ומרבית האוכלוסייה מסתפקת בצריכת מי ברז.

לינה[עריכה]

הסטנדרטים של הלינה בשווייץ, נחשבים לגבוהים ולנוחים, ולרוב - המחירים בהתאם - גבוהים בדרך כלל. אופציות הלינה רבות מאוד, ובתי מלון ואכסניות פזורים בכל רחבי המדינה. את הזמנת הלינה קל ונוח בדרך כלל לעשות באמצעות גישה לאתר מקום היישוב בו אתה מעוניין להתארח, שם תוכל לקבל רשימה מסודרת של בתי המלון במקום, והפניות להזמנה. לרוב צוותי המלון המקומיים ידעו אנגלית היטב ויספקו שירות מקצועי.

בשווייץ, נפוצות מלוניות דרכים הנקראות "מלון-מסעדה", "Hotel-Restaurant", המצויות בכפרים השונים ובעיירות הציוריות. המלוניות הללו בדרך כלל בנויות ממסעדה בקומה התחתונה ומחדרים להשכרה בקומה השנייה (לעיתים שלישית ויותר), וכך המקום משמש כמסעדה מקומית במשך היום ומלון דרכים לתיירים בשעות הלילה.

בערים הגדולות יש גם בתי מלון גדולים ומפוארים יותר או פחות והמחירים הם בהתאם, כאשר בדרך כלל הם ינועו סביב המחירים הבאים:

  • מלון 5 כוכבים: החל מ-350 פרנק שווייצרי ללילה לאדם;
  • מלון 4 כוכבים: החל מ-180 פרנק שווייצרי ללילה לאדם;
  • מלון 3 כוכבים: החל מ-120 פרנק שווייצרי ללילה לאדם;
  • מלון 2 כוכבים: החל מ-80 פרנק שווייצרי ללילה לאדם;
  • אכסניה: החל מ-30 פרנק שווייצרי ללילה לאדם;

הגעה[עריכה]

דרישות כניסה[עריכה]

שווייץ חתומה על אמנת שֵנגֵן.

  • אין ביקורת גבולות בין מדינות החתומות על האמנה ומיישמות אותה. המדינות שחתומות על ההסכם כוללות את רוב מדינות מערב אירופה וחלק ניכר ממדינות מרכז אירופה.
  • כמו כן, ויזה שניתנה לכל מדינה החברה בהסכם שנגן תקפה גם בכל יתר המדינות שחתמו על ההסכם ומיישמות אותו.
  • גם ממדינות אחרות, וביניהן ישראל, לא נדרשת ויזה לכניסה למדינות החתומות על האמנה. ישראלים יכולים לשהות במדינה עד 90 יום עם אשרת תייר.
  • אזרחי המדינות שחברות באמנת שנגן רשאים לעבוד בשווייץ למשך תקופה של 90 יום, ללא צורך בקבלת אשרה מיוחדת שמאפשרת זאת.
אזרחי המדינות המסומנות בכחול כהה ובכחול בהיר רשאים לבקר במדינות אזור שנגן (ובשווייץ בפרט) ללא צורך בויזה, אזרחי המדינות המסומנות בירוק רשאים להיכנס לתחומי אזור שנגן מבלי להשיג אשרת כניסה מבעוד מועד למשך 90 יום, בעוד שאזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי אזור שנגן ולשווייץ בפרט

בטיסה[עריכה]

מטוס של חברת סוויס אינטרנשיונל איירליינס אשר היא חברת התעופה הלאומית של שווייץ

שדות התעופה הבין-לאומיים המרכזיים בשווייץ הם שדות התעופה של ציריך, ז'נבה ובזל, כאשר בנוסף להם, שדות תעופה קטנים יותר נמצאים בלוגאנו ובברן. לצד נחיתה באחד משדות התעופה שבשווייץ, נפוץ ונוח גם השימוש בנמל התעופה של מילאנו שבצפון איטליה, המצוי לא רחוק מהגבול השווייצרי. אופציה זו, מומלצת במיוחד עבור אלו המבקשים לבקר בחבל טי'צינו שבדרום שווייץ.

כמעט כל חברות הטיסה הגדולות באירופה (וכן בצפון אמריקה) מקיימות קווי טיסה ישירים לשווייץ וממנה. כאשר המרכזיות שעושות זאת, הן חברת התעופה הלאומית של שווייץ - סוויס (SWISS), וחברת התעופה הגרמנית לופטהנזה (Lufthansa).

ברכבת[עריכה]

יחד עם גרמניה, שווייץ היא אחת המדינות המקושרות ביותר באירופה מבחינת תחבורת הרכבות הנוחה אליה. היא ממוקמת בלב היבשת, וקווי רכבת מגיעים אליה באופן תדיר ונוח יחסית. תחנת הרכבת המרכזית של שווייץ, היא ציריך שבצפון המדינה.

קווי הרכבת המרכזיים לשווייץ הם:

  • פריז-ציריך - כ-6 שעות וחצי נסיעה. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום;
  • מינכן-ציריך - כ-4 שעות וחצי נסיעה. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום;
  • וינה-ציריך - כ-8 שעות וחצי נסיעה. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום;
  • מילאנו-ציריך - כ-4 שעות וחצי נסיעה. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום;
  • רומא-ציריך - כ-13 שעות נסיעה. עם החלפת רכבת במילאנו. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום;
  • פרנקפורט-בזל - כ-3 שעות נסיעה. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום;
  • אמסטרדם-בזל - כ-7 שעות נסיעה. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום;
  • ברלין-בזל - כ-8 שעות נסיעה. יוצאים מספר קווי רכבת מדי יום.

באוטובוס[עריכה]

הגעה לשווייץ באמצעות שימוש באוטובוסים, היא פחות פופולרית מרכבות (ובוודאי ממטוסים), אך גם היא בנמצא, ומספר חברות מפעילות קווי אוטובוסים בין שווייץ, בעיר לערים הסמוכות אליה - ערים כגון פרנקפורט, מילאנו, ליון ועוד.

תחבורה[עריכה]

בטיסה[עריכה]

למרות שהשימוש בטיסות פנימיות בשווייץ הוא איננו פופולרי, קיימים בכל זאת כמה קווי טיסה פעילים, בעיקר בין כמה מערי הקצה של המדינה:

בתחבורה ציבורית[עריכה]

רכבת בין-עירונית (IC) דו-קומתית בקו ציריך-לוצרן

השווייצרים יספקו לכם מערכת תחבורה ציבורית פנטסטית ומהאיכותיות ביותר באירופה - רכבות שמגיעות בזמן ובמדויק, אוטובוסים נוחים ונקיים, רכבות עירוניות יעילות, קווי רכבל שיביאו אותכם לפסגות של הרים רבים ועוד.

באופן כללי, ברוב קווי התחבורה, גם הנידחים ביותר, ישנו מינימום של קו אחד לשעה, וכאשר בשעות בעומס ובקווים פופולרים, הפער בין קו לקו מתקצר.

כרטיסים[עריכה]

בשווייץ תוכלו למצוא שפע של אמצעי תשלום לתחבורה הציבורית - דבר שיכול לבלבל לא פעם. כמעט ואין אף שווייצרי שמשלם תשלום מלא עבור נסיעה בתחבורה הציבורית, וכמעט תמיד הדבר נעשה באמצעות עסקת חבילה כזאת או אחרת.

רבים, מחזיקים בכרטיס כרטיס חצי תשלום (בגרמנית: Halbtax; בצרפתית: Demi-tarif), אשר מקנה להם הנחה של 50% בתחבורה הציבורית, ובו הם מבצעים שימוש. את הכרטיס ניתן לרכוש במכונות הכרטוס שבתחנות האוטובוס והרכבת, במחיר של 110 פרנק שווייצרי לחודש. השימוש בכרטיס הזה הוא מומלץ מאוד, במיוחד עבור אנשים הצפויים לנסיעות ארוכות טווח.

דרך נוחה נוספת לטייל בשווייץ, היא באמצעות כרטיס Swiss Pass (בגרמנית: Generalabonnament; בצרפתית: Abonnement général). הכרטיס מקנה לך גישה חופשית פחות או יותר לכמעט כל אמצעי התחבורה הציבורית במדינה, בתשלום של כ-590 פרנק שווייצרי לחודש. את הכרטיס אפשר לרכוש בכל תחנת רכבת.

בכל הנסיעות בשווייץ, ילדים מגיל 6 עד 16, משלמים חצי מחיר; בנוסף, במקרה שילד או נכד, נוסע בחברת אב או סב, עומדת באפשרותם האופציה לנסוע בחינם.

ברכבת[עריכה]

מפת מערכת הרכבות בשווייץ

בין ערי שווייץ פועלת רשת יעילה של מסילות רכבת, והשימוש בהן נחשב למאוד קל, נוח ופופולרי. רוב הקווים מופעלים על ידי חברת הרכבות השווייצרית הפדרלית, שידועה בראשי התיבות שלה: SBB-CFF-FFS. באתר האינטרנט של החברה, תוכלו למצוא מידע על מרבית תחבורת הרכבות בשווייץ.

מספר הוראות חשובות: העישון בכל הרכבות בשווייץ - אסור בהחלט. לעיתים רבות אנשים נוהגים לאחסן את המטען האישי שלהם בין המושבים או במדף העליון שמעליהם - הדבר נחשב למקובל. דבר נוסף שרבים מתבלבלים בו וכדאי לדעת - לגבי לוחות הזמנים האלקטרוניים שבתחנות הרכבת והאוטובוסים, רבים מתבלבלים בעניין - הצבע הצהוב מסמן את זמן היציאה, והצבע הלבן מסמן את זמן ההגעה. נקודה נוספת: העלאת אופניים לרכבת היא אפשרית, אך לשם כך אתה צריך לעמוד בשני תנאים: אתה נדרש לרכוש לשם כך כרטיס מיוחד (לרוב יעלה סביב ה-10 פרנק שווייצרי לנסיעה בודדת); ובנוסף, אתה מוכרח להעלות עם האופניים בדלת המסומנת לכך (ברכבות ICN או IR היא תהיה בחזית הרכבת).

בשווייץ קיים מבחר גדול של סוגי רכבת, והדבר עשוי לבלבל במעט. אך מבט חטוף על העניין יבהיר שהדבר פשוט משחושבים:

  • רכבות אזוריות (Regio/Régional; מסומנת R): מתפקדות כרכבות פרווריות, המכסות את אזורי הספר של המדינה. הן עוצרות בתחנות רבות מאוד לאורך הדרך - כמעט בכל כפר ועיירה קטנה, ומדלגות לעיתים רבות על ערים גדולות וחשובות. כך לדוגמה אחת מהרכבות האזוריות מגיעה עד ללוזאן, אל נמנעת מלהמשיך עד לז'נבה.
  • רכבות אקספרס-אזוריות (RegioExpress; מסומנת RE): נמנעות מלעצור בתחנות ביניים רבות, ולעיתים אף מדלגת גם על ערים גדולות. לרוב תהיה בין ערים שאינן מרוחקות יתר על המידה - כאשר בדרך כלל היעד יהיה בקנטון בו היה המוצא.
  • רכבות בין-אזוריות (InterRegio; מסומנת IR): חלק מרכזי בתחבורת הרכבות בשווייץ. עוצרת רק בערים גדולות, ומתפרסת על קווים אורכים שלרוב עוברים בכמה קנטונים. כך לדוגמה קיים קו רכבת מז'נבה, עובר בלוזאן וממשיך עד לבריג שקצה המזרחי של ואלה.
  • רכבות בין-עירוניות (InterCity; מסומנת IC): רכבות מפוארות ונוחות, הכוללות לרוב מסעדה בקרונות (Speisewagen). פועלת בדרך כלל למרחקים ארוכים, ונמנעת מלעצור יתר על המידה.
  • רכבות בין-עירוניות מוטות (InterCityNeigezug; מסומנת ICN): דומות לרכבות הבין-עירוניות ובעלות תפקוד דומה. פעילות בעיקר בין הערים הגדולות ז'נבה, לוזאן, ציריך ובזל.
הרכבת הרטית, גראובינדן

קווי הרכבת הפנימיים המרכזיים בשווייץ הם (תדירות יציאות קווי הרכבת המצוינת לעיל, מתייחסת לרוב לבין השעות 5:30–23:30):

  • ציריך-ז'נבה - כשעתיים ו-43 דקות נסיעה (IC או ICN), רכבת יוצאת אחת ל-30 דקות;
  • ציריך-ברן - כ-56 דקות נסיעה (IC או IR), רכבת יוצאת אחת ל-30 דקות;
  • ציריך-לוצרן - כ-50 דקות נסיעה (IR), רכבת יוצאת אחת ל-30 דקות;
  • ציריך-בזל - כשעה אחת ו-4 דקות נסיעה (IC או IR), רכבת יוצאת אחת ל-20 דקות;
  • ציריך-כור - כשעה אחת ו-31 דקות (IC או RE), רכבת יוצאת אחת ל-40 דקות;
  • ציריך-לוגאנו - כשעתיים ו-44 דקות נסיעה (ICN או IR), רכבת יוצאת אחת ל-60 דקות;
  • ברן-ז'נבה - כשעה אחת ו-41 דקות נסיעה (IC או IR), רכבת יוצאת אחת ל-30 דקות;
  • ברן-אינטרלאקן - כ-53 דקות דקות נסיעה (IC), רכבת יוצאת אחת ל-60 דקות;
  • ברן-לוצרן - כשעת נסיעה אחת (IR), רכבת יוצאת אחת ל-60 דקות.

בשווייץ, פעילים גם מספר רב של קווי רכבות נוף פופולריים המותאמים לתיירים, וביניהם אפשר למנות את הקווים הבאים:

  • סנט מוריץ-צרמט - כ-8 שעות נסיעה. מחברת בין שתי עיירות הנופש המפורסמות, האחת של גארובינדן והשנייה של ואלה;
  • כור-טיראנו - כ-5 וחצי שעות נסיעה. הרכבת הרטית, מוכרת כאתר מורשת עולמית;
  • אינטרלאקן-יונגפראו - כשעתיים נסיעה. רכבת הנוף האלפינית הפופולרית ביותר;
  • בריג-ברן - כשעתיים וחצי נסיעה. חוצה את האלפים הברנזיים לעמק ואלה;
  • לוצרן-בלינצונה - כשלוש שעות נסיעה. ממרכז המדינה, עבור במעבר סנט גוטהארד שבאלפים הלפונטיניים ועד לב חבל טיצ'ינו;

במכונית[עריכה]

כבישים מהירים בשווייץ

שווייץ היא מקום נהדר לנהיגת רכב. היא בעלת מערכת כבישים מהמתקדמות ביותר בעולם, הכוללת רשת ענפה של כבישים רחבים ומעולים, המקשרים בין כל הערים והיישובים המרכזיים שבמדינה. נהיגה בכבישי שווייץ, היא דרך טובה מאוד להתנייד במדינה בקלות, בנוחות ובמהירות, וגם הזדמנות מצוינת להתבשם מנופיה של המדינה. בדומה לרוב מדינות אירופה, הנהיגה היא בנתיב הימני של הכביש.

עם זאת, חשוב לדעת מספר דברים. הענישה בשווייץ על עבירות תנועה, היא מחמירה ביותר, וכך לדוגמה על נסיעה במהירות מופרזת, אתה עלול לשלם קנס כספי כבד בו במקום, ואף במקרים מסוימים להישלח למאסר, לא פחות. לפיכך, חשוב להיות זהירים ביותר. הגבלת המהירות היא 120 קמ"ש לכל היותר בכבישים מהירים, 80 קמ"ש לכל היותר בכבישים רגילים ובמנהרות ו-50 קמ"ש לכל היותר בנסיעה בכבישים תוך-כפריים.

מגבלת ריכוז האלכוהול בדם היא 0.05% לכל היותר, כאשר רמת אלכוהול גבוהה יותר, עלולה להוביל ענישה שתכלול שלילת רישיון וקנס כספי גדול. אי לכך, מומלץ להימנע כליל מצריכת אלכוהול טרם נהיגה. עוד דבר, בעת ההמתנה לרמזור, יש לכבות את המנועים, על מנת למנוע זיהום אוויר עודף. ולבסוף, זכרו לתת זכות קדימה לרכב כאשר אתם משתלבים בכביש; להולכי רגל במעברי חצייה; ולרכבי חירום, קרי ניידות משטרה, אמבולנסים, כבאיות וכו'.

טיפים לנוהגים בכבישים הרריים (הידועים היטב לנהגים המקומיים): במקרה ואתה נוהג בכביש צר, ואתה מגיע לעיקול תנועה ואין ביכולתך לראות אם מגיע רכב נוסף ממול - צפור לשם אזהרה דרך קבע; לרכב שנוסע במעלה ההר יש עדיפות על פני זה שיורד; ובכלל, יש להימנע מנסיעה מהירה בכבישים מעין אלו, ובאופן כללי, יש לנהוג במהירות אשר תאפשר לך טווח עצירה הגיוני.

דרכי אופניים לאומיים

במהלך נסיעה בחורף, במקרה ויורד שלג או שהכביש חלק, מומלץ להרכיב את שרשראות השלג על גלגלי המכונית - הן לרוב יהיו בכל הרכבים השכורים, מאוחסנות בתא המטען. בנוסף, לפני נסיעה בכביש הררי בחורף, חשוב לברר מראש האם הכביש לא נסגר לתנועה, היות שיש בנמצא כבישים בשווייץ שנסגרים בעונת החורף דרך קבע (למשל מעבר סנקט גוטהרד, הנסגר בעונת החורף לנהיגה).

באופניים[עריכה]

השימוש באופניים בשווייץ הוא פופולרי מאוד, ומדינה זו מבורכת בשבילי אופניים אינספור. במרבית הערים והעיירות בשווייץ, כמו גם ברבים מהכפרים בשווייץ, תוכלו למצוא עמדות השכרה נוחות, בהן תוכלו תמורת תשלום ליהנות מרכיבה על אופניים.

במרבית הערים בשווייץ, יש מסלולים ייעודיים ונוחים לרכיבה על אופניים, המותאמים למשתמש. בנוסף לאלו, ברחביה של שווייץ גם פזורים שפע של מסלולי טבע ונוף, לרבות תשעה מסלולי אופניים לאומיים - המכסים את שטחה של כל המדינה כולה, 54 מסלולי רכיבה אזוריים ו-68 מסלולי רכיבה מקומיים. למקצועיים בתחום, הוגדרו גם כמה עשרות מסלולי אופניים אתגריים.

למרות כל זאת, חשוב מאוד לשמור על כללי הזהירות הסטנדרטים באשר לנהיגה באופניים - לשמור מרחק מזוגות אופניים אחרים, לרכב במהירות סבירה וכו'.

נימוסים והליכות[עריכה]

שלט בז'נבה, המבקש מהמבלים לשמור על השקט בשעות הלילה

שווייץ ידועה בהקפדה שלה על סדר וחוקים וכן על נימוסים נאותים. השווייצרים מקפידים בדרך כלל להיות מנומסים, לשמור על חיוך ועל אמירת "תודה", "דאנקע" ו"בבקשה", "ביטע" או "ביטע שיין". לרוב, לא תמצאו בשווייץ אנשים המתנהגים בפראות או בחוסר דרך ארץ או לחלופין אנשים המפרים את החוק. ככלל, הכל יהיה מוקפד ומסודר ומנוהל בקפידה.

לא מומלץ לשאול את השווייצרים יותר מדי שאלות אישיות (מקצוע, גיל, מעמד משפחתי וכו'), וברוב המקרים הם יהיו קנאים יחסית לפרטיותם. אם כל זאת, ולמרות שבמבט ראשון האוכלוסייה המקומית עלולה להיתפס כקרה וכמרוחקת, תוכלו לגלות עד מהרה שמדובר באנשים ידידותיים ואוהבי שיחה. נושאים טובים לשיחה יהיו לגבי המקומות בהם ביקרת בשווייץ, ספורט חורף ופוליטיקה עולמית. לעומת זאת, נושאים שמומלץ להימנע מהם בשיחה, הם חלקה של שווייץ במהלך מלחמת העולם השנייה (אז הייתה נייטרלית ולא לחמה לצד בעלות הברית), הצבא השווייצרי (בשווייץ יש גיוס חובה וצבא לא קטן - דבר הגורם לא פעם להרמות גבה בקרב זרים) וענף הבנקאות במדינה (שמירת הסודיות בענף היא מוחלטת - דבר הגורר לעיתים ביקרות בין-לאומית).

נהוג כאשר פוגשים חבר או מכר לנשק האחד את השני על הלחי שלוש פעמים (שמאל-ימין-שמאל). דבר זה נחשב למקובל בעיר באזורים דוברי הגרמנית והצרפתית. עם זאת, כאשר מדובר בפגישה ראשונה, נהוג להסתפק בלחיצת ידיים. במקרה ואתה מתארח בבית מקומי, מקובל להביא אתך מתנה קטנה אשר תכלול זר פרחים, בקבוק יין או מארז שוקולד מקומי.

למרות שהאנגלית ידועה באופן נרחב בשווייץ, שימוש ולו סמלי בשפת האזור בו תשהה, תחשב לסימן של כבוד, והדבר לרוב יזכה להערכה; זאת, במיוחד אם מדובר באזורים דוברי הצרפתית.

חשוב לדייק בזמנים בשווייץ, לא לחינם מדינה זו מפורסמת כל כך הודות לתעשיית השעונים המפוארת שבה.

השלכת אשפה במקום ציבורי בשווייץ, נחשבת למעשה שלא יעשה, והיחס החברתי אליו חמור. כמו כן, חשוב לוודא שזרקת את האשפה שלך לפח הנכון, היות שבאזורים רבים בשווייץ מצויים מספר סוגי פחים במקביל, לשם מטרות מיחזור.

לימודים[עריכה]

בשווייץ יש אוניברסיטאות שונות בעלות שם עולמי כמו ETH בציריך, IHEID בז'נבה, אוניברסיטת לוזאן ואוניברסיטת סנט גאלן. כדאי לקחת בחשבון שתמיד עדיף לדעת לדבר את השפה המקומית, ולכן, אם אינכם דוברי צרפתית, גרמנית או איטלקית, מומלץ ללמוד את אחת מאותן השפות קודם לכן. כמו כן יש לזכור גם שאם אתה אזרחי חוץ, ואתם מעוניינים ללמוד תחום שיש לו ביקוש רב, תהיו חייבים לעבור מבחני כניסה, אשר יעלו לכם כסף רב - לא רק עבור עלות שכר הלימוד לאוניברסיטה אלא גם עלויות המחייה.

אם אתם מעוניינים למצוא פתרון זול יותר ללימודים בשווייץ תוכלו ללכת ל"Migros Klubschule" אשר מציעים קורסים כמעט עבור כמעט כל שפה, כמו גם קורסים רבים בתחומים רבים ומגוונים. ייתכן גם שתרצו לנסות "Volkshochschule" שונה אשר מציע מגוון רחב יותר של נושאים בעמלות סבירות למדיי.

אם אתם מחפשים קורסים איכותיים בצרפתית למבוגרים או לצעירים, תוכלו ללמוד צרפתית באחד ממרכזי בתי הספר של ESL אשר ממוקמים ברחבי שווייץ.

עבודה[עריכה]

אם אתם מעוניינים לעבוד בשווייץ יש לקחת בחשבון שבדרך כלל תהיו צריכים לקבל היתר עבודה מבעוד מועד על מנת לעשות כן. במשאל עם שנערך בשווייץ בנובמבר 2014 תושבי שווייץ קבעו כי מעתה ואילך הממשל חייב להקפיד להגביל בכל שנה את שיעור המהגרים במדינה ל-0.2% מכלל כמות האוכלוסייה במדינה. למרות ששווייץ חתמה על הסכם עם האיחוד האירופי אשר מאפשר לאזרחיה לעבוד ביתר מדינות האיחוד האירופי ולאזרחי מדינות האיחוד האירופי לעבוד בשווייץ, ייתכן ששווייץ תאלץ לבטל את ההסכם בשל תוצאות משאל העם. מומלץ לבדוק עם הקונסוליה השווייצרית המקומית במדינת המוצא שלכם כיצד אותם שינויי המדיניות ישפיעו עליכם בפועל.

נכון ליוני 2011 שיעור האבטלה בשווייץ היה 2.9%.

מצד אחד השכר הממוצע בשווייץ הוא גבוה למדיי, אך מצד שני עלויות המחייה גם גבוהות, ומשום כך מוטב לזכור כי חלק מהותי מהמשכורת החודשית תצטרכו לשלם על שכירת המקום שבו תגורו ועל המזון שתאכלו. ובכל זאת, אם אתם רוצים או צריכים להרוויח כסף רב, בשווייץ עדיין ניתן לצבור לא מעט כסף בעבודה בה השכר נמוך יחסית. מרבית האנשים בשווייץ עובדים 42 שעות בשבוע ובנוסף לכך מקבלים גם 4 שבועות חופשה מהעבודה.

אין בשווייץ שכר מינימום קבוע בחוק. השכר שתקבלו תלוי בתעשייה בה אתם עובדים כאשר מרבית החברות משלמות לכל הפחות 3,500 פרנקים שווייצריים לחודש (שכר אותו מקבלות לדוגמה הקופאיות בסופרמרקט). על שעות נוספת תקבלו בדרך כלל תשלום נוסף (אלא אם הוסכם אחרת בחוזה העבודה).

חשוב לדעת[עריכה]

Avertissement de voyage מספרי מוקדי החירום:
קו אחד לכלל מוקדי החירום: 112
משטרה: 117
שירותי חירום רפואיים: 144
מכבי אש: 118

שגרירות ישראל[עריכה]

ישראלישראל שגרירות ישראל בשווייץ‏, ‎כתובת: ALPENSTRASSE 32 3006, ברן, שווייץ.‏,  ‎41-31-3563500. ‏ שעות פעילות: שני-חמישי: 09:30-12:30.

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

שווייץ היא באופן לא מפתיע אחת המדינות הבטוחות ביותר באירופה ובעולם כולו. גם אם לא באופן נרחב, תופעת כייסות קיימת במדינה, ומומלץ כמובן לפקוח עין היטב על רכושך, כל זה, במיוחד בעיצומה של עונת התיירות בקיץ או בשהות במקומות הומי אדם.

למרות שהמשטרה המקומית נחשבת למקצועית ורבת אמצעים, אנשיה ידאגו בדרך כלל לשמור על פרופיל נמוך על מנת לשמור על הסדר הציבורי. בניגוד למדינות אחרות, אנשי משטרה לא ירבו לשאול לשלומם של העוברים והשבים, וימנעו מהבלטה של נוכחותם. עם זאת, המשטרה המקומית נחשבת למחמירה, ובמיוחד הדברים אמורים לגבי עבירות תנועה. עבירות ולו הקלות ביותר, יסתיימו בקנס מיידי ולא מבוטל. בכל מקרה חירום שלא יבוא, אפשר תמיד להרים טלפון למוקד המשטרה 117, כאשר קיים במוקד זה גם מענה באנגלית. ככלל, במקרים של מצוקה, האוכלוסייה הסובבת תשמח לעזור בדרך כלל.

יוצאי דופן במיוחד הם משחקי כדורגל, אשר במהלכם עלולות לפרוץ לעיתים תגרות אלימות רבות. אי לכך, מומלץ להימנע משהייה ממושכת בסביבת אצטדיוני כדורגל לפני משחק ולאחריו. בדרך כלל כוחות המשטרה יפרסו בכוחות גדולים על מנת לאבטח משחקים כאלו. בולטים באלימותם בעיקר משחקי הכדורגל הנערכים בציריך ובבזל.

במקרה ואתה מתכוון לטייל באזורים ההרריים של המדינה, חשוב לברר את מזג האוויר טרם העניין. במקרה ומזג האוויר סוער, גשום באופן ניכר או קל וחומר אם יש התראה ספציפית למפולות - כדאי להימנע מטיול ממשי ביום זה.

נגישות תקשורתית[עריכה]

רבים מעסקי האינטרנט קפה שנוסדו בשווייץ במהלך שנות ה-90 נסגרו מאז, ככל הנראה בשל כך שבשווייץ ישנו אחד מהשיעורים הגבוהים ביותר בעולם של משקי בית המחוברים לאינטרנט המהיר. אף על פי כן, כמעט בכל חנויות השכרת סרטי וידאו ברחבי המדינה יש מסופי אינטרנט. לשכות התיירות המקומיות יוכלו להכווין אתכם למסוף האינטרנט הקרוב ביותר. המחיר המקובל כיום (נכון ל-2014) הוא כ-5 פרנק שווייצריים ל-20 דקות גלישה באינטרנט. כמו כן, באפשרותכם גם לשלוח דוא"ל, הודעות SMS או פקסים כמעט מכל תאי הטלפון הציבוריים עבור פחות מפרנק שווייצרי אחד. בחלק מתאי טלפון ציבוריים תוכלו אף לגלוש באינטרנט. בנוסף לכך במרכזי קניות רבים ברחבי המדינה, כמו גם בחלק מהערים (לוזאן ווויי לדוגמה) יש גישה חופשית לאינטרנט האלחוטי. מומלץ בשל כך גם להתייעץ עם תושבים מקומיים צעירים שכן הם עשויים לדעת טוב יותר היכן תוכלו למצוא גישה לשירותי אינטרנט האלחוטי ללא צורך בתשלום.

באופן מפתיע עלות השימוש בטלפונים הציבוריים בשווייץ זולה למדיי, ולא יגבו ממכם תשלום נוסף על שימוש בכרטיסי אשראי.

אם בכוונתכם להישאר במדינה לזמן ממושך מומלץ לרכוש כרטיסי טלפון סלולרי נטענים (Prepaid Card) בהם תוכלו להשתמש בכל טלפון שתומך בתקן GSM בתדרים 900/1800 מגה הרץ - כרטיסים אלו עולים בדרך כלל בסביבות 10–40 פרנק שווייצריים וניתן לרכוש אותם בחנויות של חברות הסלולר Swisscom, אורנג', או Sunrise אשר נמצאות כמעט ברוב הערים במדינה. לרשתות הסלולריות בשווייץ יש כיסוי בכ-100% מהאזורים במדינה - תהיה לכם כמעט תמיד קליטה אפילו באזורים ההרריים, ובאזורים נידחים שמאוכלסים בדלילות או שאינם מאוכלסים בכלל.

ראו גם[עריכה]

הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בשווייץ כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון הורדת אוסף מדריכי יעדים
נבחרים בשווייץ כקובצי
PDF‏, ODT, או ZIM
לשימוש לא מקוון
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: שווייץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שווייץ


הערות שוליים[עריכה]



מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורווגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שוודיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה