‏ ‏

עיר בירה	סטוקהולם
שטח	450,295 קמ"ר
אוכלוסייה	9,555,893 תושבים  (נכון ל-2012)
צפיפות	21.22 נפש לקמ"ר
שפה רשמית	שוודית
מטבע	כתר שוודי (SEK)
יוקר המחיה	גבוה בממוצע בכ-17% מאשר בישראל (נכון ל-2016)
דתות	41% פרוטסטנטים, 1% אורתודוקסים, 9% זרמים נוצריים אחרים, 4% בני דתות אחרות, 43% ללא סיווג דת (נכון ל-2015)
חשמל	230V/50Hz (תקעים C, F)
אזור זמן	UTC +1
קידומת בין-לאומית	+46

שוודיה, או בשמה הרשמי ממלכת שוודיה (בשוודית: Konungariket Sverige), היא מדינה בסקנדינביה שבצפון אירופה. שוודיה היא המדינה הגדולה ביותר בסקנדינביה, הן בשטחה והן בגודל אוכלוסייתה. שוודיה ידועה בזכות נופי הטבע עוצרי הנשימה שבה, ההיסטוריה העשירה שלה, והתרבות השוקקת של המדינה.

שוודיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מונרכיה חוקתית. תושבי שוודיה נהנים מרמת חיים גבוהה יחסית, שירותי בריאות מהשורה הראשונה וממדינת רווחה איתנה. שוודיה ידועה זה מכבר כמדינה סוציאל-דמוקרטית, והגישה הפוליטית הזו הוביל לאורך השנים לפיתוח שלמגזר ציבורי מתקדם והתמקדות מהותית בקיימות סביבתית.

הטבע מהווה אטרקציה מרכזית לתיירים כאשר ניתן לטייל בשוודיה באזורי הטבע העצומים והמרהיבים הכוללים אינספור יערות ואגמים. לשוודיה מעל ל-100 אלף אגמים, כולל אגם ואנרן ואגם ווטרן, אשר הם שניים מהאגמים הגדולים באירופה. המדינה מכילה גם כמה פארקים לאומיים בהם ניתן לקחת חלק במגוון פעילויות כמו טיולי הליכה סקי, מחנאות ודיג. בצפון שוודיה המבקרים יכולים לחזות בזוהר הקוטב.

המורשת התרבותית של שוודיה היא אטרקציה מרכזית נוספת, עם היסטוריה ויקינגית מרתקת ופסטיבלים מסורתיים המספקים למבקרים הצצה למסורת התרבותית העשירה של המדינה. המוזיאונים, הגלריות והאתרים ההיסטוריים הרבים מספקים למבקרים הזדמנויות רבות נוספת ללמוד על המורשת התרבותית העשירה של המדינה.

ערי שוודיה מציעות שילוב מושלם של תרבות מודרנית ומסורתית. סטוקהולם, בירת המדינה, היא עיר שוקקת וקוסמופוליטית המכילה מגוון רחב של אטרקציות, לרבות העיר העתיקה של סטוקהולם, מוזיאון ואסה, והארמון המלכותי. ערים בולטות אחרות בשוודיה כוללות בין היתר את גטבורג, מאלמו ואופסלה.

המטבח השוודי מהווה גם הוא אטרקציה מרכזית לתיירים המבקרים במדינה. כמה מהמנות הפופולריות ביותר בשוודיה כוללות בין היתר קציצות בשר, ריבת לינגונברי והרינג כבוש.

אזורים

מפת שוודיה

יטאלנד (Götaland) אזור בחלקה הדרומי של שוודיה בו נמצאת כמעט מחצית מאוכלוסיית שוודיה.

סקונה (Skåne) המחוז הדרומי ביותר בשוודיה, אשר הוא גם כן חלק מחבל הארץ יטאלנד. על אף שאזור זה משתרע על 3% משטחה של שוודיה, הוא מכיל מעל ל-1.25 מיליון תושבים. מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה, נמצאת באזור זה. אזור זה אשר היה בעבר בשליטה דנית מאופיין גם בהשפעות תרבותיות דניות.

סביאלנד (Svealand) המרכז ההיסטורי של שוודיה, הממוקם במרכז המדינה, בו מתגוררים כיום כ-40% מתושבי שוודיה. באזור זה נמצאות כמה מהערים הבולטות במדינה בהם סטוקהולם, אופסלה ואורברו. כמו כן אזור זה נודע במורשת הכרייה והצורפות.

גוטלנד (Gotland) האי הגדול ביותר של שוודיה אשר נמצא באמצע הים הבלטי.

נורלנד (Norrland) אזור מיושב בדלילות בחלקה הצפוני של שוודיה אשר משתרע על יותר ממחצית המדינה. אזור זה מאופיין בהרבה שממה, הכוללת יערות, אגמים, נהרות גדולים, ביצות עצומות והרים גבוהים לאורך הגבול המוביל לנורווגיה. אזור נפלא לטיולי הליכה ולספורט חורף.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

9 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

העיר העתיקה בסטוקהולם (Gamla stan)

• 1 סטוקהולם‏ (Stockholm‏) בירת שוודיה והעיר הגדולה ביותר במדינה. בעיר גרים קרוב למיליון תושבים, ומחוז סטוקהולם כולל 2.3 תושבים. בעיר ממוקמים מבני הציבור השוודים החשובים, הפרלמנט ומשכנו הרשמי של המונרך השוודי. העיר משתרעת על פני מספר איים.  
• 2 גטבורג‏ (Gothenburg‏) העיר השנייה בגודלה בשוודיה. גטבורג היא עיר נמל ותעשייה הממוקמת בחוף המערבי של המדינה.  
• 3 מאלמה‏ (Malmö‏) עיר נמל ובירת מחוז סקונה שבדרום שוודיה. מאלמה שוכנת בפינה הדרום-מערבית של הים הבלטי, על גדתו המזרחית של מצר ארסונד, שמעברו המערבי נמצאת קופנהגן, בירת דנמרק, המחוברת אליה בגשר ארסונד.  
• 4 אופסלה‏ (Uppsala‏) העיר הרביעית בגודלה בשוודיה. בעידן הוויקינגים אופסלה שימשה כמרכז הפוליטי והדתי של שוודיה. באופסלה נמצאת קדרלת אופסלה אשר נחשבת לכנסייה הגדולה ביותר במדינות הנורדיות. אוניברסיטת אופסלה הפועלת בעיר נוסדה בשנת 1477 כאשר באותה העת היא הייתה האוניברסיטה הראשונה בסקנדינביה.  
• 5 קרלסקרונה‏ (Karlskrona‏) מהווה את הבסיס לחיל הים השוודי החל מהמאה ה-17.  
• 6 קירונה‏ (Kiruna‏) העיר הצפונית ביותר בשוודיה, ממוקמת בלפלנד השוודית. זהו מקום די בלתי רגיל, שכולל בין השאר מכרה גדול, נמל חלל ומלון קרח בשם יוקאסרווי.  
• 7 לינשפינג‏ (Linköping‏) העיר החמישית בגודלה בשוודיה, עם אוניברסיטה גדולה.  
• 8 אומאו‏ (Umeå‏) עיר אוניברסיטה, בירת מחוז נורלנד.  
• 9 ויסבי‏ (Visby‏) העיר היחידה באי גוטלנד, עם מרכז עתיק מוקף חומה. נחשבת לאחת מהערים מימי הביניים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר בסקנדינביה.  

אטרקציות תיירות פופולריות בשוודיה

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בשוודיה, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

1 ואסה‏     2 סלעי אלה‏     3 פארק השעשועים ליסברג‏     4 אגם וטרן‏     5 אגם ונן‏     6 קתדרלת אופסלה‏     7 הארמון המלכותי בסטוקהולם‏     8 גרונה לונד‏     9 טירת בורגהולם‏     10 ארמון דרוטנינגהולם‏     11 ברהאוס‏     12 טירת גריפסהולם‏     13 מלארן‏     14 אולד צ'יקקו‏     15 קתדרלת לונד‏     16 בירקה‏     17 חומת ויסבי‏     18 פארק חיות הבר של קולמארדן‏     19 טירת סקוקלוסטר‏     20 סקאנסן‏     21 טירת לאקו‏     22 המוזיאון הלאומי‏     23 האי הבתולה הכחולה‏     24 גלימיניהוס‏     25 גמלה סטאן‏     26 האבן החצובה של רוק‏     27 פארק שעשועים סקארה סומרלנד‏     28 טירת סטורה סונדבי‏     29 סטורה אלווארט‏     30 טירת קלמר‏     31 פארק השעשועים עולמה של אסטריד לינדגרן‏     32 אתר הסקי של אורה‏     33 סודראוסן‏     34 קרלסטן‏

35 כנסיית רידרהולם‏     36 טירת אורברו‏     37 קולברג‏     38 מבצר בוהוס‏     39 מוזיאון האלוויל‏     40 אגם סיליאן‏     41 הובס האלאר‏     42 כנסיית סטורקירקן‏     43 מבצר קרלסבורג‏     44 מבצר ורברג‏     45 אומברג‏     46 אגם סטורשון‏     47 אגם הורנבורג‏     48 יילמארן‏     49 המוזיאון הנורדי‏     50 הגן הלאומי סטנשובוד‏     51 גן החיות ופארק השעשועים של פורוביק‏     52 מבצר בודן‏     53 טירת ואדסטנה‏     54 מערת לומלונדה‏     55 אקהטורפ‏     56 סומן‏     57 טורנטרסק‏     58 הגן הלאומי סארק‏     59 גן החיות של סקונה‏     60 מוזיאון ההיסטוריה הצבאית והמלכותית של שוודיה‏     61 המוזיאון להיסטוריה של הטבע בסטוקהולם‏     62 מבצר וקסהולם‏     63 מדבי‏     64 מלון הקרח יוקאסיארבי‏     65 האלאנדס ואדארו‏     66 האתר הארכאולוגי "קבר המלך"‏     67 הגן הבוטני ברגיאן‏     68 אמנות הסלע בטאנום‏

69 קראנן‏     70 טירת וואנואס‏     71 סטורה קרלסו‏     72 טירת נאס‏     73 סקאנסן קרונן‏     74 אלבסבורג החדשה‏     75 אנונדשוג‏     76 הורנוואן‏     77 טירת נישפינג‏     78 שמורת הטבע הינדנס רב‏     79 מוזיאון האמנות של גטבורג‏     80 הרובע ההיסטורי האגה‏     81 טירת סנדבי‏     82 טירת מאלמה‏     83 מרכז המדע והמוזיאון אוניברסאום‏     84 הפארק הלאומי פולופיילט‏     85 ארמון טירסו‏     86 המוזיאון העירוני של סטוקהולם‏     87 הפארק הלאומי אביסקו‏     88 גלריית תיאל‏     89 גשר סווינסונד‏     90 כיכר סטורפלאן‏     91 מצודת לנדסקרונה‏     92 הגן הבוטני של גטבורג‏     93 יוניבאקן‏     94 מוזיאון ההיסטוריה השוודית‏     95 המוזיאון הימי מריטימן‏     96 מילסגארדן‏     97 נורדנס ארק‏     98 אבבא: המוזיאון‏     99 טירת קרונוברג‏     99 הפארק הלאומי של קוסטר‏

אנו שואפים לחתור לכך שהרשימה תהיה איכותית ככל האפשר. האם אתם סבורים שניתן לשפר את האיכות של הרשימה על ידי ביצוע שינויים ספציפיים? אם כן, אנא כתבו את הצעותיכם לשיפורים הנחוצים בדף השיחה של המדריך.

רקע כללי

שוודיה היא המדינה הגדולה ביותר בסקנדינביה כולה (מבחינת שטח יבשתי רצוף), זאת לעומת דנמרק (גרינלנד) ונורווגיה, להן איים מעבר לים. המדינה השוודית כוללת בתוכה עשרות אלפי אגמים, יערות ומרחבים כפריים, כאשר השטח העירוני קטן מאוד וכולל בעיקר את מרחב סטוקהולם-אולפסלה (המרכז הפוליטי, הכלכלי והדתי) במזרח, את הערים מאלמה שבדרום ויטבורי (גטבורג) שבמערב. ככלל, נכון ל-2020 אוכלוסיית שוודיה מגוונת מבחינה אתנית: בנוסף לשוודים הילידים, שמהווים את רוב אוכלוסיית הכפרים אם כי לא באופן בלעדי, בתוך הערים הגדולות ישנן קהילות בעלות אופי של שכונות מהגרים מתבדלות (רובם מהמזרח התיכון, כלומר סוריה ועיראק, אך חלקם גם מאזור הבלקן ואזורים אחרים). אזורים אלו נחשבים כטאבו בחברה השוודית, "לא מדברים עליהם" אך גם "לא מגיעים אליהם". בנוסף, רוב השוודים משתייכים באופן רשמי לכנסייה השוודית שהיא כנסייה פרוטסטנטית-ליברלית, דהיינו בעלת כמרות (נשים), להט"בים כדבר שבשגרה, אך היא משמשת בעיקר כארגון-הגג של הקהילות המקומיות (לצורך חגים, נישואין וכו' וכן כמענה ראשוני נפשי) וכשליחת החברה השוודית לעזרה ברחבי העולם (בדומה לארגון חב"ד היהודי), וכך רוב הכנסיות עצמן בשוודיה לא מקיימות פעילות יום-יומית ורובן עומדות שוממות ברוב חודשי השנה (אף שהכניסה לרובן אפשרית, במקרה הצורך, בכל שעות היממה). לעומת הכנסיות המפוארות שמעטרות את אירופה היבשתית לאורכה ולרוחבה, כנסיות שוודיה הן לרוב ללא עיטורים יוצאי דופן, ומאופיינות בצבען הלבן ובמגדל הפעמונים שמעל הכניסה.

כמדינה שלא התנהלה בשטחה מלחמה כלשהי מאז הקרבות נגד רוסיה הצארית בשלהי המאה ה-18, כמעט ולא תמצאו סימנים לכך שמלחמה התנהלה אי פעם בשטחה. בשונה מגרמניה וצרפת, אין בשוודיה כל סממן צבאי נראה לעין (מלבד הארמונות בערים הגדולות), מונוליטים של קרבות ואנדרטאות. למרות זאת, שוודיה חוותה בעברה מספר מלחמות שניתן להבחין בהשפעותיהן עד היום. דוגמה בולטת לכך היא "האזור הדני" של שוודיה. כדי להבין את הסיבה לכך יש להתבונן בהיסטוריה של שוודיה שלאחר תקופת הוויקינגים. בין המאה ה-10 ועד 1524 התקיימו בשוודיה ממלכות שונות, חלקן בשליטה "דנית" (כלומר מלכים שמוצאם בדנמרק של היום) וחלקן בשליטה "שוודית". למעשה לא התקיימה ישות עצמאית מאוחדת "שוודית" בכל שטחי שוודיה המודרנית עד 1560 (או למצער 1558), אז סופחו חבלי הארץ דוברי הדנית-למחצה למדינה השוודית (סקונה, בלקינגה והלנד). תושבי אזורים אלו, שכמובן לא היו בעלי תודעה לאומית (התעוררות זו בקרב עמי אירופה החלה כ-300 שנה לאחר מכן), לא ראו עצמם "שוודים" או "דנים", אך לאחר מאות שנים בשליטה דנית הם דיברו בשפה זו. עם הזמן התפתח הדיאלקט השוודי המפורסם של סקונה ("סקונסקה") שלמעשה מהווה שוודית תקנית "עם מבטא דני" כבד.

כך מחולקת שוודיה, מבחינה גאוגרפית ותרבותית, למספר אזורים:

• דרום שוודיה, בעיקר סקונה, מאופיינת במרחבים שטוחים, שדות ומשקים חקלאיים. אזור זה כאמור דובר בדיאלקט שוודי שונה משאר חבלי הארץ ("סקונסקה"), הדומה מאוד למבטא הדני. באזור זה ניתן להתרשם מהעיירה יסטאד (Ystad) המוכרת כ"נקודה הדרומית ביותר בשוודיה" (בדומה לאילת ב"מדן ועד אילת", למרות שטכנית יש ערים דרומיות יותר), מהעיר מאלמה (Malmö), שם ישנה קהילת מהגרים מזרח-תיכונית גדולה מאוד, חלקה עוינת זרים ולעיתים פורצות מהומות אלימות בהן, ולכן מומלץ להתייעץ עם מקומיים (בתי מלון, מארחים, ראשויות וכו') בטרם ביקור בה. לחובבי טירות מומלץ לבקר בטירת גלימינהוס (Glimmingehus), מבנה אבן בעל גג-מדרגות ששימש כטירה החל מהמאה ה-16. מלבד זאת, ישנן עיירות קטנות בכל האזור, וניתן לטייל בהן, וכן במרחבים הפתוחים שמסביבן (ברכב או באופניים).
• קו החוף הבלטי, החל מסקונה שבדרום ועד נורלנד והגבול עם פינלנד. אזור זה, לאורך החוף, מכיל ערים גדולות, שטחים מישוריים וסחופי רוחות. הערים המרכזיות לאורך החוף המזרחי הן סטוקהולם, אופסלה, קאלמאר, ייבלה, סונדסוואל, אומאו ולואהו. כל אחת מהערים זכאית לפסקה נפרדת, ולכן כאן נדבר על החופים עצמם. בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) מתמלאים החופים במקומיים ותיירים גם יחד. בחודשי החורף (אוקטובר-מרץ) קופאים לסירוגין מקטעים גדולים בחלקו הצפוני של קו החוף (המפרץ הבוטאני).
• החוף של הים הצפוני, ממאלמה צפונה, מזכיר את הפיורדים הנורווגים, אך לא באותה "עוצמה". לאורך החוף ישנן עיירות וכפרי-דייגים, וניתן להגיע כמעט מכל עיירה כזו לעיירה "המקבילה לה" בחוף הדני הסמוך. העיר המרכזית באזור זה היא יטבורי (Göteborg), העיר השנייה בחשיבותה בשוודיה אחרי סטוקהולם. בעיר זו יש מוזיאונים רבים, אטרקציות תיירותיות, אזורי בילוי וכו'. מאזור זה וצפונה (עד גבול נורווגיה והפיורדים של אוסלו) קו החוף נעשה הררי יותר ויותר, ומזכיר יותר ויותר את הפיורדים הנורווגים.
• האיים אלנד, גוטלנד, אולנד (Öland, Gotland, Åland) הם שלושה איים בים הבלטי. אלנד ממוקמת מול העיר קאלמאר, וניתן להגיע אליה ברכב על ידי הגשר שמחבר בין העיר לאי. לגוטלנד יש להגיע במעבורת או בטיסה. גוטלנד מפורסמת בעיקר בהיסטוריה שלה: העיר ויסבי (Visby) היא בירת גוטלנד ובה עתיקות מימי הוויקינגים וימי הביניים. חומות העיר והאזור העתיק שלה מוכרים כאזורי מורשת עולמית של אונסקו ומושכים אליהן מדי שנה תיירים רבים. לחובבי הרכיבה על אופניים ניתן לרכב מסביב לאי. בגוטלנד ממצאים רבים מהתקופה הוויקינגית כגון האבנים הרוניות. אולנד היא אי בין שוודיה לפינלנד ושייכת לפינלנד מסיבות היסטוריות, אף שתושביה הם שוודים אתניים ודוברים בשפה השוודית. גם לאיים אלה ניתן להגיע במעבורת או בטיסה.
• פנים הארץ מחולק בגדול לשני אזורים: האזור המישורי/גבעתי והאזור ההררי. ככלל, ישנה "רצועה" מרכזית מצפון לדרום (בדומה לחלוקה בישראל של אזור החוף, ההר וגב ההר) שבה אגמים, יערות, כפרים קטנים, עיירות קטנות, נהרות ושדות, ורצועה נוספת ממערב לה שמאופיינת בהרים גבוהים יותר, ובשל כך גם בעמקים, היערות נעשים עבותים יותר והאוכלוסייה דלה יותר. ככל שמתרחקים מקו החוף הבלטי ומתקרבים לגבול נורווגיה, השטח נהיה הררי יותר ויותר. אזור זה בעל מאפיינים רבים, בעיקר מקומיים, אך הוא מהווה אזור משיכה לחובבי העיירות הקטנות והיערות. בחלק ההררי ניתן לטפס בחודשי הקיץ לפסגות (ובדרך תפגשו לא מעט מקומיים, שכן זהו ספורט נפוץ מאוד בשוודיה), כשבחודשי החורף רוב האזורים האלו משמשים כאתרי סקי.
• צפון שוודיה, שקצת מסובך לקבוע לו גבול ברור מדרום, מאופיין בעיקר ביערות האינסופיים שלו בחלק הדרומי יותר ובאזורים הצחיחים (טונדרה) בחלקים הצפוניים יותר. רוב תושבי אזורים אלו הם סאמיים (Sami), המכונים לעיתים "לאפים" (Lapp) אך זהו כינוי גנאי (הנובע מסטראוטיפ) ועדיף להשתמש, בדיבור עמם, בשם סאמי. העם הסאמי, בדומה לעם הדרוזי במזרח התיכון, מחולק למעשה לארבע מדינות: שוודיה (לפלנד או לפלנד השוודית), נורווגיה, פינלנד ורוסיה.
• שלושת אגמי שוודיה הגדולים, וטרן, ורנן ומאלרן הם אגמי-ענק. מאלרן מפורסם בעיקר בשל הממצאים הוויקינגים בו, ובראשם בירקה (אליה ניתן להגיע בשיט מסטוקהולם) שבה שיחזור של כפר ויקינגי ומוזיאון. ניתן להתרשם בה מקברים אופיינים (גבעות קטנות), ממצאים ארכיולוגים (חרבות וכו') ומשחזורים כגון סירות ויקינגיות קטנות.

דבר נוסף שכדאי לדעת על שוודיה לפני הנסיעה אליה היא שכל (או כמעט כל) השטחים הפתוחים במדינה מהווים את "רשות הציבור". אתם רשאים לנוע בין הערים, בתוך יערות ואפילו בין השדות ללא קבלת אישור כלשהו לפני כן (מלבד באזורים שמסומנים, כגון צפון שוודיה בה מסוכן לרדת משבילים מסומנים). למעשה, כל מקום שאינו עיר ואינו השטח ההגיוני שמסביב לבית מגורים או המשק החי "שייך לכולם" מבחינת עבירות (בשונה למשל מהשטחים בארצות הברית, בה יש אזורים שניתן אף לירות ב"פולשים").

רקע היסטורי

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של שוודיה

פטרוגליפים שהתגלו באזור טנום שבבוהוסלן מהאלף ה-1 לפנה"ס. פטרוגליפים נפוצים למדיי בסקנדינביה ובשוודיה לבדה התגלו לאורך השנים אלפי פטרוגליפים.

ההיסטוריה של שוודיה החלה לאחר שהסתיים עידן הקרח האחרון בצפון אירופה. העדויות המוקדמות ביותר לקיומם של אנשים באזור שוודיה הם משנת 12 אלף לפני הספירה. מקורות כתובים אודות שוודיה לפני 1000 לספירה הם נדירים למדיי ואלו שקיימים קצרים במיוחד, ולרוב נכתבו על ידי אנשים שלא גרו בשוודיה. טקסטים מורחבים היסטוריים אודות שוודיה שנכתבו על ידי שוודים החלו להיכתב רק במהלך המאה ה-14.

בימי קדם חיו ברחבי שוודיה הסוויונים (svear) במיוחד באזור סווילנד והגוטים (Götar) באזור גוטלנד. חלקם לקחו חלק במסעות הוויקינגים, ולפי ההערכות של ההיסטוריונים הם אף ייסדו את הממלכות הראשונות ברוסיה.

בסביבות שנת 1000 לספירה, הנצרות החליפה את הפגאניזם הנורדי, ובעקבות כך הסוויונים והגוטים התאחדו תחת הנהגתו של מלך אחד (ככל הנראה אולוף סקוטקונג), ובעקבות כך נוסדו והערים הראשונות במדינה, בהם סיגטונה, אופסלה, וסקארה. מלכי שוודיה סיפחו בשלב מסוים את פינלנד והפכו אותה למדינה נוצרית. במהלך המאה ה-14 והמאה ה-15 שוודיה הצטרפה לאיחוד קאלמאר יחד עם נורווגיה ודנמרק. במהלך המאה שלאחר מכן, שורה של מרידות הובילה להפחתת הקשרים בין שוודיה למדינות האחרות באיחוד קאלמאר. הלחימה הגיעה לשיא בעקבות אירוע המכונה "מרחץ הדמים של סטוקהולם אשר התרחש בנובמבר 1520, ואשר במהלכו בוצעה הוצאה להורג המונית רבים מבני האצולה השוודית שלא תמכו בשלטונו של המלך הדני כריסטיאן השני. אחד מהבודדים במשפחות האצולה החזקות ביותר בשוודיה אשר לא היה נוכח בעת הטבח, גוסטב ואסה, הוכתר לבסוף למלך של שוודיה בשנת 1523. גוסטב ואסה שחרר את שוודיה מהשלטון דני, ועל כך הוא נחשב כיום למייסד של שוודיה המודרנית. ואסה פעל לסיום הפיאודליזם ולהבאתה של הרפורמציה הפרוטסטנטית לשוודיה.

במהלך המאה ה-17 הפכה שוודיה למעצמה גדולה, בעקבות מספר מלחמות בהם המלכים גוסטבוס אדולפוס וקרל העשירי סיפחו את האזורים סקאניה, האלאנד ובוהוסלן לתחומם (אזורים שהיו במקור תחת שליטה דנית), והשתלטה גם על אזורים מסוימים במדינות הבלטיות וצפון גרמניה. לקראת סוף המאה ה-17 נוצרה ברית סודית בין דנמרק ונורווגיה, חבר העמים הפולני-ליטאי, ורוסיה נגד שוודיה. קואליציה זו פעלה ממש בראשית המאה ה-18 כאשר הצבאות של אותן המדינות החלו לערוך התקפות פתע נגד שוודיה. בשנת 1721, רוסיה ובעלות בריתה ניצחו במלחמה נגד שוודיה תחת הנהגתו של המלך השוודי קרל העשירי. כתוצאה מכך, רוסיה הצליחה לספח לתחומה בשנת 1809 את אזור אסטוניה, ליבוניה, אינגריה וקרליה. הדבר הוביל למעשה לקץ האימפריה השוודית, ולסיום השליטה השוודית באזור המדינות הבלטיות.

בראשית המאה ה-19 רוסיה כבשה משוודיה גם את פינלנד. המלחמה האחרונה של שוודיה הייתה מלחמת שוודיה-נורווגיה (1814). המלחמה הסתיימה בניצחון שוודי והובילה לכך שנורווגיה נאלצה להיכנס לאיחוד עם שוודיה תחת הנהגתו של המלך השוודי קרל ה-14, בעוד שלנורווגיה הייתה חוקה ופרלמנט משלה. האיחוד הכפוי בין נורווגיה לשוודיה נמשך עד 1905. מאז 1814 ואילך שוודיה איננה מעורבת יותר במלחמות, נוטה שלא להצטרף לבריתות כלשהן במסגרת מדיניות החוץ שלה, ולנקוט במדיניות נייטרלית בעתות מלחמה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שוודיה נותרה נייטרלית. השגשוג שבא בעקבות המלחמה היווה את היסוד למדיניות הרווחה החברתית האופיינית לשוודיה המודרנית. במהלך מלחמת העולם השנייה שוודיה נותרה שוב נייטרלית ונמנעה בכך מכיבוש נאצי, כפי שקרה בנורווגיה במהלך המלחמה. מלבד זאת, שוודיה ניסתה להישאר נייטרלית במהלך כל המלחמה הקרה, ועל כן היא מעולם לא הצטרפה לנאט"ו.

שוודיה של ימינו היא מדינה חילונית ברובה כאשר מעטים מרבים ללכת לכנסייה מדי יום ראשון. שוודיה היא חברה פוסט-תעשייתית מפותחת ונחשבת למדינת רווחה מתקדמת. רמת החיים ותוחלת החיים בשוודיה הם מהגבוהים בעולם. שוודיה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1995 אך החליטה בעקבות משאל עם שנערך בשנת 2003 לא להפוך את האירו למטבע הרשמי במדינה. לאורך רוב המאה ה-20 המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הייתה המפלגה השלטת בשוודיה (קואליציות של מפלגות מרכז-ימין ליברליות/שמרניות היו בשלטון בין השנים 1976–1982 ובין השנים 2006–2014).

אקלים

תצלום לוויין של סקנדינביה ממרץ 2002

מזג האוויר משתנה מיום ליום, ובשנים האחרונות מזג האוויר "משתגע" וישנן יותר ימים חמים באופן קיצוני בקיץ (אף עד 30 מעלות ולמעלה מזה), חורף חמים יותר (ופחות ימי שלג), ולעיתים המדינה נסגרת (כבישים, שדות תעופה וכו') עקב אירועי שלג קיצוניים. לכן, המידע כאן הוא מידע כללי על מזג האוויר ה"רגיל" ומומלץ מאוד לעקוב אחר תחזית מזג האוויר לפני ההגעה למדינה.

האקלים בשוודיה קר וממוזג. באופן ככלי, ככל שמצפינים נהיה קר יותר ואפל יותר. כמעט בכל יום מימות השנה יכול לרדת גשם (גם בקיץ). רוב השנה ברוב האזורים השמיים מעוננים (לעיתים מכסה "ענן אחד" את כל המדינה מהים הבלטי ועד נורווגיה ולא תראו כלל את השמש).

מבחינת שעות אור, בעוד בדרום שוודיה שעות האור/חושך דומים למצב באירופה היבשתית, ככל שמצפינים הפער נעשה קיצוני יותר. בלפלנד השוודית (ארץ הסאמי) בחורף כמעט ואין שעות אור ובקיץ כמעט ואין שעות חושך ("שמש חצות"). השקיעות בשוודיה ארוכות מאוד, במיוחד בצפון. בעוד בישראל שקיעת השמש היא עניין של דקות ספורות, בשוודיה (בעיקר באביב ובסתיו) השמש יכולה "לשקוע" למשך עד 4 שעות. המשמעות היא שהשמיים נצבעים באדום, רוח מתחילה לנשוב והתחושה הכללית היא של שעת בין ערביים, אבל התהליך הזה יכול להתחיל בשעה 16:00 ולהסתיים בסביבות השעה 20:00.

מבחינת משקעים, כאמור גשם יכול לרדת בכל אחד מימי השנה. כאשר הטמפרטורה יורדת לאפס מעלות ומתחת, מתחיל לרדת שלג. כדאי לציין שהשלג לא תמיד יצטבר על הקרקע, ואם המטייל מעוניין לראות שלג עליו לנוע לאזורים מעט גבוהים יותר או צפוניים יותר. עם זאת, כמעט מדי שנה קופא הים הבלטי בכל רחבי המפרץ הבוטאני (מקו סטוקהולם-הלסינקי וצפונה). כמו כן, רבים מהאגמים קופאים (בעיקר מחודש ינואר ואילך) וניתן לגלוש עליהם ("החלקה על הקרח").

מבחינת לבוש, באופן כללי, ההמלצה היא להצטייד תמיד בבגדים חמים בעת ביקור בשוודיה. כמו כן, כדאי לדעת שכל הבניינים, מבני הציבור, הרכבות, התחבורה הציבורית בערים, כנסיות וכו' מחוממים רוב השנה, כך שתוכלו אפילו לשבת בחולצה קצרה ברכבת התחתית בסטוקהולם בעוד יורד שלג כבד על הקרקע בחוץ.

• דרום שוודיה ויטבורי (סקונה) - הטמפרטורה הממוצעת בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) יכולה לעלות עד כ-20 מעלות צלזיוס כשהשמש זורחת בה ומחממת אותה, ולרוב נעה בסביבות ה-15 מעלות. בחודשים ספטמבר, אוקטובר, ומאי הטמפרטורה היא בסביבות כ-10 מעלות. בחורף הטמפרטורה לרוב יורדת לסביבות 0 מעלות.
• דרום-מרכז שוודיה, סטוקהולם (סמולנד/ייטלנד) - באזור זה, אותו אנחנו תוחמים בערך בין "הבליטה" של סקונה בדרום עד קו סטוקהולם-יטברי בצפון הוא מעט קריר יותר. כאן הטמפרטורה יכולה לרדת עד 5 מעלות מתחת לאפס בחודשי החורף הקרים, ולעלות לכ-10 או 15 מעלות מקסימום בחודשי הקיץ.
• מרכז שוודיה - מרכז שוודיה מאופיין לרוב במזג אוויר קר עוד יותר. ככל שהמטייל מרחיק מקו החוף במזרח ועולה גבוה יותר (כלומר מערבה), מזג האוויר נעשה כמובן קר יותר. הטמפרטורה המקסימלית יכולה להגיע לכ-10 מעלות מתחת לאפס, ובימים קרים במיוחד גם ל-20 מעלות מתחת לאפס ונמוך מכך. ביקור באזור זה בחודשי החורף מסתכם בדרך כלל בחופשות סקי הפופולריות במערב המדינה ויש להצטייד בלבוש חם.
• צפון שוודיה (סאמי/"לפלנד") - באזור זה קר מאוד, גם במונחים שוודים וגם בחודשי הקיץ. בקיץ כמעט ואין חושך ובחורף כמעט ואין אור. ניתן לצפות בזוהר הצפוני כמעט בכל אזור לפלנד השוודית החל מחודש ספטמבר ולעיתים אף עד שלהי חודש אפריל. לצורך הרושם, הטמפרטורה הממוצעת הגבוהה ביותר בקירונה בחודש יולי מגיעה לכ-10 מעלות, כשבחורף הטמפרטורה מגיעה אף ל-30 מעלות מתחת לאפס וקר מאוד.

חשמל

שקע ותקע שוקו מהסוג הנפוץ בשוודיה (CEE 7/5)

בשקעים בשוודיה יש מתח של 230V בתדירות 50Hz. השקעים הם שקעים מסוג F (גרמני) עם פין הארקה בולט. אי אפשר להשתמש שם בתקעים ישראליים עם הארקה (סוג H) אולם אפשר להשתמש שם ביורופלאג (סוג C) או בתקעים מסוג CEE 7/7.

דמוגרפיה

88% מהאוכלוסייה השוודית מורכבת מצאצאי השבטים הגרמאניים

צפיפות האוכלוסייה בשוודיה ובמדינות השכנות

מבחינה פוליטית-תרבותית, החברה השוודית באופן מסורתי מחולקת לשניים: תושבי הערים ואלו החיים בכפרים. לרוב תושבי הכפרים נוטים יותר למפלגה הסוציאל-דמוקרטית השוודית בעוד תושבי המטרופולינים נוטים יותר למפלגה השמרנית. מלבד זאת, קיימים שני גושים: גוש השמאל שכולל גם את מפלגת השמאל והמפלגה הירוקה, וגוש הימין שכולל גם את מפלגת המרכז והמפלגה הנוצרית. בשנים האחרונות (וביתר שאת מאז בחירות 2018) עלתה המפלגה הימנית-קיצונית בשוודיה. עקב החרם שהטילו עליה כל יתר המפלגות, נוצרה בעיה להקים ממשלה: מצד אחד טענו מפלגות השמאל שהן המנצחות, ומצד שני טענו מפלגות הימין שהן המנצחות. הסיבה לכך הייתה שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית נבחרה ברוב קולות למפלגה הגדולה ביותר, אך לאף אחד מהגושים לא היה רוב (לגוש הימין ביחד עם הימין הקיצוני היה רוב, אבל כאמור הן פסלו אותם). לבסוף, לאחר כארבעה חודשים, הוקמה ממשלת מיעוט שמאלית, והיא הממשלה כיום (2020). יש לציין שממשלות מיעוט אינן נדירות בתרבות הפוליטית בשוודיה: למעשה, כמעט בכל מערכת בחירות המפלגה שזכתה במירב הקולות הקימה ממשלה. אם היה לה רוב "גושי", אז היא נחשבה ממשלה רגילה, אך אם לא היה לה רוב כזה, היא נחשבה ממשלת מיעוט. למרות הדיון הציבורי, השוודים לא נוהגים לשוחח עם זרים על המצב הפוליטי במדינה ועל דעותיהם הפוליטיות. אפשר שיענו קצרות לשאלת תיירים סקרנים, ואפשר שיגיבו בפנים חתומות.

יהדות שוודיה

עד לפני כ-200 שנה חיו יהודים בודדים בשוודיה, אם בכלל. רוב הקהילה השוודית כיום, המונה כ-18,000 יהודים (חמישית האחוז מאוכלוסיית שוודיה) היא יהודית-פולנית במוצאה, בעיקר מתקופת השואה ומיד לאחריה, אך גם יהדות גרמניה שזורה בה (החל מהמאה ה-19). מחצית מהאוכלוסייה היהודית בשוודיה מתגוררת בעיר הבירה סטוקהולם. כדאי לציין שלמרות הזמן הקצר באופן יחסי שבו חיים יהודים בשוודיה, הרוב המוחלט של היהודים רואים עצמם שוודים מהמניין, מעורים בחיי החברה הכללית, ילדיהם לומדים במוסדות המדינה, חוגגים את כל החגים השוודים וכו'. כך מלבד קבלות שבת קהילתיות או חגיגת חגים כפסח או ראש השנה לא שונים באופן מהותי משאר החברה, לא בלבוש, לא במנהגים ולא בשפה.

יהדות שוודיה היא, בהשפעת החברה הכללית, פלורליסטית מאוד. מדי יום שישי מתקיימת קבלת שבת בבית הכנסת הגדול בסטוקהולם ותפילת שבת בבוקר שבת, ושתיהן פתוחות לקהל הרחב, מאמינים ושלא מאמינים. בדרך כלל, בעיקר בחודשי התיירות, תוכלו למצוא כאן יותר ישראלים המבקרים במדינה מאשר מקומיים. בעקבות איומים שונים על הקהילה, בכניסה לבית הכנסת עוברים הנכנסים שלא מקרב בני הקהילה המקומית תשאול קצר על ידי איש כוחות הביטחון השוודי, ולעיתים גם על ידי איש כוחות הביטחון הישראלי. בהנחה שקוראי שורות אלו הם ישראלים דוברי עברית, בעלי דרכון ישראלי, לא אמורה להיות בעיה להיכנס. בכניסה לבית הכנסת ניתן להתרשם מאנדרטת השואה שבה חקוקים שמות רבים מבני משפחות בני הקהילה שנספו במהלך השואה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בית הקהילה היהודית. נכון ל-2018 ניתן שם מענה בשפה העברית.

שפה

ראו גם – שיחון שוודי

שוודית (Svenska) היא השפה הלאומית של שוודיה. שוודית דומה לנורווגית ושוודית, ועל כן דוברי נורווגית ודוברי דנית מסוגלים לרוב להבין דוברי שוודית - במיוחד טקסטים אשר כתובים בשוודית.

השוודים אוהבים ומעריכים מאוד אנשים שמנסים לדבר בשפתם. אם תעשו זאת, תזכו לחיוך ולסבר פנים יפות. השפה השוודית אינה קלה להיגוי לישראלים. היא כתובה בכתיב לטיני מורחב (כל אותיות abc בתוספת האותיות ä,ö,å). ככלל אצבע, לרוב יש לקרוא אותיות אלו כך: ä היא כמו "אה" (הצליל שמבטאים כשחושבים), ö גם כמו "אה" אבל מעט יותר כמו "או" (o האנגלית), å היא הרבה יותר כמו o האנגלית. רוב ה"זרים" (אלו אשר לא דוברים שוודית) מבטאים לא נכון את השמות בשוודית, אך רוב השוודים יבינו את הכוונה (בדומה לזר שיאמר "יזראל" ורוב דוברי העברית יבינו את כוונתו). הטעויות הנפוצות ביותר הן בשם הערים Malmö ("מאלמו", אמור להיות מאלמה), Göteborg ("גטבורג", אמור להיות יטבורי). מלבד אלה, כדאי לדעת גם ש-J היא י' (כמו בגרמנית) ולא ג' (כלומר "יא" (Ja=כן) ולא "ג'א") ולמטיבי לכת, יש גם צירופים מסובכים יותר: ky,kä,sj,tj,stj כולם מבוטאים פחות או יותר כמו "ש" בעברית.

כמעט כל תושבי שוודיה דוברי אנגלית (השפה האנגלית נלמדת בכל בתי הספר), וכיום כמעט רוב האוכלוסייה הצעירה דוברת אנגלית ברמה גבוהה הקרובה לשפת אם, ועל כן לדוברי אנגלית לא תהיה בעיה לתקשר עם שוודים.

היי (Hej) היא הברכה הדומיננטית כאשר פוגשים זה את זה בשוודיה, הן במפגשים פורמליים והן במפגשים לא פורמליים. תוכלו אפילו לומר "היי" כאשר אתם צריכים לעזוב. במקום לומר בבקשה (snälla, סנל-לה, השוודים נוטים לומר tack - משמעות המילה היא "תודה". אם אתה צריך להשיג את תשומת הלב של אדם, בין אם מדובר במלצר או באדם שאתם צריכים לעבור על פניו בתוך סופרמרקט צפוף, מקובל לומר "ursäkta" ("אור-סק-טה") - מילה שמשמעותה "סליחה". מילה זו נפוצה במיוחד בשוודית ותוכלו לראות אנשים רבים שאומרים אותה רבות כאשר הם מנסים לצאת ממקום צפוף כמו למשל אוטובוס או רכבת.

יש דברים שונים שקיבלו בשוודיה שמות באנגלית שלא תואמים את המשמעות המקורית של אותה המילה באנגלית - לדוגמה, המילה "Light" משמשת לתיאור מוצרי דיאטה, והמילה "freestyle" היא המילה הנפוצה לתיאור ווקמן. מילה יוצאת דופן ונפוצה נוספת בשוודיה היא המילה mil אשר משמשת לתיאור מרחק של 10 קילומטרים. אם לדוגמה תשמעו הודעה ברכבת שסטוקהולם נמצאת במרחק ארבעה mil, תדעו עתה שהיא נמצאת במרחק ארבעים קילומטרים.

תוכניות וסרטי טלוויזיה זרים מוצגים כמעט תמיד בשפת המקור עם כתוביות בשוודיות. רק תוכניות לילדים מדובבות לשוודית.

חגים לאומיים

ישנם 11 חגים רשמיים בשוודיה (וכן את חגה של סנקטה לוסיה - Sankta Lucia - ב-13 בדצמבר):

שם החג	תאריך החג ‏	מידע נוסף
יום השנה החדשה Nyårsdagen	‏ 1 בינואר
חג ההתגלות Trettondedag jul	‏ 6 בינואר
יום שישי טוב Långfredagen	התאריך משתנה משנה לשנה	מתקיים ביום שישי שלפני יום ראשון של חג הפסחא
יום שני של חג הפסחא Annandag påsk	התאריך משתנה משנה לשנה	מתקיים ביום שני שלאחר יום ראשון של חג הפסחא
יום הפועלים הבין-לאומי Första Maj	‏1 במאי
חג העלייה Kristi himmelsfärds dag	התאריך משתנה משנה לשנה	מתקיים 39 יום לאחר יום ראשון של חג הפסחא
היום הלאומי של שוודיה (יום העצמאות/יום המלך/יום הדגל) Sveriges nationaldag	‏ 6 ביוני	זהו מעין יום העצמאות של שוודיה. מהפן ההיסטורי, 6 ביוני 1523 הוא היום בו הוכתר מלכה הראשון של שוודיה המודרנית שנחשב לאב המייסד של האומה, המלך גוסטב ואסה, והסתיים הלכה למעשה לאחר מאות שנים של שלטון זר דני. במהלך ההיסטוריה שימש ה-6 ביוני למעין יום עצמאות בלתי רשמי שבו נהגו השוודים לחגוג את עצמאותם במגוון אירועים מקומיים, פסטיבלים וכו' והאירוע עצמו השתלב היטב בשמחה הכללית ששטפה את הארץ בעת הגעת הקיץ. החגיגות של ה-6 ביוני הפכו לחג רשמי בשוודיה בפועל רק בשנת 2005. מסורות החג: כל שוודיה לובשת חג, מתמלאת בדגלים, בקישוטים צבעוניים, בהופעות רחוב הפתוחות לקהל, ב"פיקה" (Fika, כלומר מטעמים שוודים) וכו'. אם אתם נמצאים בסטוקהולם, אפשר (לנסות) לבקר באירוע המרכזי שמתקיים בכיכר שמול ארמון המלך בקצה העיר העתיקה בהשתתפות המלך וראשי המדינה. יש לקחת בחשבון שזהו המיקום הצפוף ביותר במדינה באותו יום, ולכן אם חשוב לכם להיות שם, יש להגיע מוקדם. נהוג להניף את דגל שוודיה במהלך היום בכל מקום אפשרי למעשה. מרפסות, מכוניות, חולצות, כובעים, דגלונים קטנים בידי משפחות, וכמובן בקניונים ובמרכזים קהילתיים.
חג אמצע הקיץ Midsommardagen	התאריך משתנה משנה לשנה	מתקיים ביום שבת שבין התאריכים 20 עד 26 ביוני. מקורו של חג אמצע הקיץ (midsommar - מִידְּסוֹמָּרְ) והערגה לעונת הקיץ, אשר היא העונה ה"ירוקה" והפורייה בשוודיה, נעוץ עוד בתקופה הפאגנית לפני בוא הנצרות, ועל כן הוא נחשב לאחד החגים החשובים ביותר במסורת השוודית (ושל ארצות הצפון באופן כללי יותר) ויש רבים הרואים בו את החג החשוב ביתר לצד חג המולד. החג חוגג את אמצעו של הקיץ ב"יום נקודת ההיפוך" (ה-21 ביוני) אשר הוא גם היום הארוך ביותר בשנה בעל מרבית שעות האור. מסורות החג: המנהג המקובל ביותר הוא לחגוג סביב "עמוד מאי" (majstång). עמוד מאי הוא עמוד (בעבר היה עשוי מעץ) שמשני צדדיו תלויים שני עיגולים. כל העמוד מכוסה בפרחים, כאשר חלקו האופקי (עליו מונחים העיגולים) מלופף בבדים בצבעי כחול וצהוב (צבעיה הלאומיים של שוודיה). הנפת עמוד מאי, הריקודים סביבו והפיקה (Fika - הסעודה של דגים מלוחים ותפוחי אדמה) הם ככל הנראה המאפיין המוכר והבולט ביותר של החג. אירוח אורחים הוא גם חלק מהמנהג. מומלץ לטייל באזורים הכפריים ביום זה. בכל כפר או עיירה תוכלו לצפות ואף להצטרף למקומיים לחגיגות. יש מקומות שבהם נהוג שהגברים והנשים לובשים בגדים מסורתיים (נשים בלבן ופרחים, גברים עם כובעים וגרביים גבוהות, גרוטסקיות כמעט; כמובן שזה לא חובה), וכמעט בכל מקום תוכלו למצוא פריטים כאלו במחירים מגוכחים, אם תרצו. במהלך החג אנשים רבים בשוודיה מתקבצים סביב עמוד מאי במעגל שבו כולם מחזיקים ידיים ורוקדים. כל שעליכם לעשות הוא להצטרף (לבקש בנימוס, ולא להפריד בין בני-זוג/משפחות) ולהנות עם האנשים הצוהלים. במקומות יותר הומים נוצרים "טבעות" של רוקדים כך שאין חשש למקום. פשוט תצטרפו ותהנו. במהלך החג אנשים רבים משחקים משחקים מסורתיים. פעילות זו מומלצת במיוחד אם אתם מטיילים עם ילדים. במהלך החג בכל פינה ברחבי שוודיה תוכלו למצוא שלל מאכלים מקומיים, חלקם מחולקים וחלקם בתשלום סמלי. זה הזמן הטוב ביותר לאכול בו אוכל מסורתי שוודי אמיתי.
יום כל הקדושים Alla helgons dag	התאריך משתנה משנה לשנה	מתקיים ביום שבת שבין התאריכים 31 באוקטובר עד ה-6 בנובמבר
ערב חג המולד Juldagen	‏25 בדצמבר	חג המולד, או ה-יוּל (Jul) הוא, ביחד עם חג אמצע הקיץ (מידסומר), החג החשוב ביותר בלוח השנה השוודי. כל המנהגים הרגילים והמוכרים בכל רחבי העולם (מתנות, סנטה קלאוס, עץ חג מולד וכו') נכונות גם לגבי שוודיה. היול מחולק ל-2: ערב החג והחג עצמו. מסורות החג: בשוודיה התפתחה מסורת (מאז 1958) שבה בכל שנה ב-24 בדצמבר בשעה 15:00 אחר הצהריים מתיישבים תושבי שוודיה בתא המשפחתי (השיא היה ב-1997 אז לא פחות מ-50% מהאוכלוסייה השתתפה) מול מסך הטלוויזיה וצופים בסרט של כשעה שנקרא Kalle Anka och hans vänner önskar God Jul (כלומר, "דונאד דאק וחבריו מאחלים חג שמח"). הסרט הוא למעשה אוסף קטעי אנימציה חביבים של דיסני, מקצתם ברוח החג (סנטה קלאוס וגמדיו מתכוננים להענקת המתנות), כולם קומיים (דונלד דאק מנסה, לשווא, לצלם ציפור נדירה באפריקה), ועם השנים נוספו אליו מקטעים, חלקם ידועים מאוד (שוליית המכשף/פנטזיה). הסרט משודר בערוץ הממלכתי השוודי (svt 1) והפך להיות חלק כה משמעותי עד ש"יול אמיתי לא שלם בלעדיו". אם יצא ואתם מתארחים אצל משפחה מקומית (אנשים המארחים בביתם תמורת תשלום), בקשו להצטרף ולצפות עימם בסרט, במיוחד אם אתם עם ילדים אבל לא רק. פרט נוסף מעניין הוא שמו של הסרט: דונלד דאק הוחרם לפני שנים רבות על ידי ממשלת פינלנד ונאסר לפרסם את תמונתו או את עלילותיו, ולפי המסורת זוהי הסיבה לשם הסרט בשוודית (במקור האנגלי הוא נקרא "מכולנו לכולכם" - From All of Us to All of You). מיותר לציין שאין בו כל אלימות או דבר פוגעני אחר, והוא מתאים לכל הגילאים. ארוחת הערב החגיגית. גם כאן יש מקום לאוכל המסורתי, בדגש על דגים. כל המסעדות בכל המדינה מציעות מגוון מאכלים, רובם המוחלט מתוצרת מקומית. אם אתם מבלים את החג בסביבה עירונית (סטוקהולם, מאלמה, יטבורי וכו') כדאי להזמין מקום מבעוד מועד, אף כי ייתכן שתמצאו מקומות ספונטנים "ברגע האחרון". לאוהבי מסיבות, כל מועדון לילה שמכבד את עצמו מציע "מסיבת חג מולד" כזו או אחרת. לאוהבי קונצרטים, כל אולם מציע קונצרט חג מולד. באופן כללי יותר ניתן לאמר כי לאוהבי ___, כל מקום רלוונטי מציע "אירוע חג מולד". בכל אחד מהמקומת האלה כדאי לברר מראש אם יש להזמין מקום. כדאי לקחת בחשובן שבכמעט בכל אכסניה ("הוסטלים" למיניהם) יש "מסיבת חג מולד". אם אתם צעירים, תמצאו שם אנשים בני גילכם מכל רחבי העולם שישמחו לחגוג עמכם את החג. למטיילים נוצרים מאמינים/אנשים שחשוב להם באופן מיוחד לציין את המיסה - כל הכנסיות מכל הזרמים המציינים את החג מתמלאות במיסות חג המולד לפי המנהגים שלהם. בערים הגדולות ייתכן שתצטרכו להזמין מקום מראש, וכדאי ליצור קשר מראש ולוודא אם יש מקום פנוי והאם יש להירשם. בכפרים ובעיירות המצב משתנה ממקום למקום (לא כל הכנסיות מתמלאות), וגם שם מומלץ לתכנן מראש היכן תהיו בחג.
היום השני של חג המולד Annandag jul	‏26 בדצמבר

על אף שזהו לא חג רשמי, חג שוודי מעניין נוסף שכדאי להזכיר כאן גם כן, אשר מומלץ במיוחד לחוות במהלך ביקור בשוודיה, הוא יום לוסיה (lucia dag) שמציין את תחילת "תקופת החגים". אמנם החג עצמו חל ב-13 בדצמבר (יום ההיפוך) אך נהוג לחוג אותו ב-12 בדצמבר לאחר השקיעה. מקור שם החג הוא איטלקי ולא ברור כיצד התגבש כך בשוודיה שכן שורשיו פאגניים טרום-נוצריים. החג מסמל את "ניצחון האור על החושך" (הימים מפסיקים להתקצר בלילה בין 12–13 בדצמבר), והוא מלווה בטקס שלרוב נחגג בכנסייה, אך יש המציינים אותו במתנ"ס מקומי או אפילו תחת כיפת השמיים. הטקס מתחיל ב"ציפייה" לבואה של "לוסיה", קדושה סיסיליאנית נוצריה שחיה בשלהי המאה ה-3. "לוסיה" היא למעשה אחת מנשות הקהילה שחובשת על ראשה "כתר אור" (סוג של כובע עם 5 נרות עליו). על הבמה עומדים גברים צעירים שחובשים כובע שמזכיר "כובע קסמים" (כובע מחודד מעוטר בציורי כוכבים) ואוחזים שרביטים עם כוכב בקצה שלהם. לאחר בואה של "לוסיה" ונשים נוספות המחזיקות נרות, עומדים כולם יחדיו על הבמה, בשורות כשכל שורה מוגבעת מעט מקודמתה, ושרים את שירי החג. הידוע והמפורסם שבהם (בעל הלחן הנפוליטני) הוא Natten går tunga fjät, וכן tipp, tapp, tipp, tapp של הילדים. לאחר השירים פונים השוודים, כרגיל, לפיקה (Fika). המאכלים המסורתיים הם "החתול של לוסיה" (Lussekatt), מעין מאפה בצורת "∞", ו"גְּלֶגְּ" (glögg), מעין משקה אלכוהולי אדום-סמיך שמוגש חם (בשנים האחרונות מגישים בנוסף משקה דומה ללא אלכוהול).

מסורות חג יום לוסיה:

• ביום עצמו (13 בדצמבר) אין משהו מיוחד לעשות. ייתכן שתמצאו אירועים מקומיים, אך הם ספורים והוא בעיקר משמש כיום חופש ויום משפחתי.
• בערב החג (12 בדצמבר) כדאי לבקר באחד הכנסיות או המתנ"סים המקומיים (תלוי במקום), והחג יפה באופן מיוחד בעיקר בכפרים. הטקס עצמו אינו דתי, הוא מציין כאמור את "ניצחון הקיץ על החורף" והוא מתקיים בכנסיות יותר מתוך נוחות (מבנים גדולים יחסית, השייכים וממומנים על ידי המדינה, היכולים להכיל קהל גדול במקום סגור ומוגן מהקור והשלג) מאשר מקשר לדת הנוצרית, וכל השוודים בני כל הדתות (נוצרים, חסרי דת, יהודים, מוסלמים, פאגנים, בני דתות המזרח) נוהגים להשתתף בו. ייתכן שתכירו חלק מהמלודות (הלחנים), בעיקר אם הגעתם מרקע איטלקי, גרמני או אנגלי.
• לאחר חלק השירה יכבדו אתכם בגְּלֶגְּ (אלכוהולי למבוגרים, ללא אלכוהול לילדים), בעוגיות מכל הסוגים וכל המינים וכן נהוג לדבר זה עם זה, ותוכלו להתרשם מהתרבות המקומית.

• 
  חגיגות אמצע הקיץ (Midsommar) בשוודיה
• 
  "לוסיה" עם "כתר האור", ומאחוריה הבנים חבושי הכובעים ומחזיקי השרביטים, והבנות אוחזות הנרות, בעת שירת שירי החג

אטרקציות

שוודיה מכילה אזורי טבע נרחבים רבים ומבנים היסטוריים רבים שמאפשרים ללמוד רבות על ההיסטוריה של שוודיה.

אטרקציות בטבע

אייל קורא בסמולנד

שוודיה כוללת אזורים מיוערים רבים, אגמים צלולים רבים, וגם לא מעט מפלים והרים. בסך הכל ישנם 29 פארקים לאומיים בשוודיה. פארקים לאומיים בולטים כוללים את הפארק הלאומי סורק (Sarek, בצפון), הפארק הלאומי פדליינטה (Padjelanta), הפארק הלאומי סטורה ח'ופולט (Stora Sjöfallet), הפארק הלאומי מודוס והפארק הלאומי קוסטרהאבט. מומלץ לפקוח עין ולראות אם תשימו לב לאיילים, לגרגרנים או לחיות בר אחרות במהלך הביקור ביערות. כמו כן, אם אתם מבקרים בשוודיה בחורף מומלץ לנסות ולהגיע לחלק הצפוני של שוודיה על מנת לצפות באורות הצפון הקסומים.

ארמונות

בשוודיה יש יותר ארמונות, טירות ואחוזות מאשר ביתר המדינות הנורדיות. אחד עשרה מהם שייכים למשפחת המלוכה השוודית, והם פתוחים במידה מסוימת לציבור הרחב. האחוזות, אשר הוקמו במקור במהלך המאה ה-17, ונמצאות באזורים הכפריים של המדינה, משמשות כיום לרוב כבתי מלון.

מורשת תעשייתית

בעוד שהמחוזות ברגלגן, רוסלגן וכמו גם חלקים אחרים של שוודיה הפכו למובילים בעולם בתחום הכרייה ובתחום עבודות המתכת במהלך המאה ה-17, התיעוש של שוודיה לא היה מתקדם באותה המידה כמו יתר אירופה עד המאה ה-20 כאשר מותגים שוודים כמו וולוו, אריקסון, סאאב, ואיקאה כבשו את העולם. במהלך העשורים האחרונים מרבית כוח העבודה השוודי עבר לתחום ההיי-טק ולמגזר השירותים, והמיר רבים מהמפעלים למוזיאונים. בין אתרי המורשת התעשייתית ניתן למצוא את מכרה הנחושת בפאלון ומוזיאון נובל בסטוקהולם.

פעילויות

הבית של בילבי בת גרב בפארק השעשועים עולמה של אסטריד לינדגרן

פעילויות חוץ

אזורי הטבע בשוודיה רבים, ובמהלך הקיץ אזור קונגסלדן בצפון שוודיה מושך אליו מבקרים רבים שנוהגים שנהנים לערוך טיולי הליכה ממושכים בין בקתות ו/או אתרי קמפינג בהרים היפים. זכות הגישה הציבורית בסקנדינביה (Allemansrätten) מעניקה לכל אחד את הזכות לטייל על האדמות הפרטיות של אחרים, כל עוד אינכם גורמים נזק או מפריעים לבעלי הקרקע. משמעות הדבר היא שתוכלו לצאת לשוט בסירה או בקאנו ולהקים אוהלים באיים שונים ברחבי הארכיפלג של סטוקהולם או כמעט בכל מקום שתרצו. אזורי הטבע בשוודיה פחות מאוכלסים מה שמקובל במרבית מדינות אירופה. אזור החוף המערבי של שוודיה מכיל מגוון עיירות קטנות רבות שמומלץ לבקר בהן כמו מרסטרנד, סקרהם, מולסונד וליסקיל במהלך הקיץ.

שוודיה היא אחת המדינות האידאליות לבילוי בחיק הטבע כמו ספורט חורף, טיולים רגליים, שייט בקאנו, שייט בסירה, רכיבה על סוסים, וקטיפת פירות יער או פטריות (תלוי בעונה).

מוזיקה

המוזיקה הפופולרית השוודית מפורסמת כיום בכל רחבי העולם, כאשר חלק מהאמנים השוודים הבולטים ביותר שזכו להכי הרבה הצלחה בעולם כוללים את אבבא‎, רוקסט, Swedish House Mafia‎, ועוד. לאורך השנה, ובמיוחד בקיץ מתקיימים בשוודיה עשרות פסטיבלי מוזיקה בהם מופיעים בין היתר אמנים והרכבים בין-לאומיים בולטים. פסטיבל הרוק השוודי (בסולבסבורג) ופסטיבל Way Out West (בגטבורג) הם מבין פסטיבלי המוזיקה הפופולריים ביותר. ישנם גם מספר פסטיבלים למוזיקה עממית, למוזיקה קלאסית ולמוזיקת ג'אז.

במהלך תקופת חג המולד נערכים גם לא מעט קונצרטים מוצלחים.

מוזיקת מקהלות (kör) פופולרית למדיי בשוודיה, כאשר הופעות של מקהלות נערכות לרוב בעיירות קטנות יותר - במיוחד בשבועות שלפני חג המולד.

קניות

מטבע

המטבע הרשמי של שוודיה הוא הכתר השוודי וסימנו הבין-לאומי הוא SEK. להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הכתר השוודי ביחס לשקל ולמטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

השוודים נוטים להעדיף להשתמש במערכות תשלום אלקטרוניות (כרטיסי החיוב מכונים kontokort או bankkort) על פני שימוש במזומנים, שכן נשיאת מזומנים נחשבת לא בטוחה (התפיסה הנפוצה כיום היא שככל שמרבית האנשים בשוודיה ימנעו מלשאת עליהם מזומנים כך יהיו פחות ניסיונות לגנוב מאנשים ארנקים ותיקי יד. באזורים המרוחקים של המדינה העדפה זו עשויה להיות חזקה אף יותר מאשר באזורים המטרופוליניים כמו סטוקהולם.

מכונות הכספומטים בשוודיה מקבלות את כרטיסי האשראי העיקריים. מומלץ לבדוק עם חברת כרטיס האשראי מבעוד מועד אם הכרטיס שלכם יעבוד בשוודיה. רוב החנויות, המסעדות והברים מקבלים את כל כרטיסי האשראי העיקריים. ישנן כיום מכונות ממכר רבות בשוודיה שמקבלות רק כרטיסי אשראי. אפילו מוזיאונים ובתי מלון מסוימים נוהגים להכריז בגאווה שהם לא מקבלים מזומנים (kontantfri) וכי הדרך היחידה לשלם עבור שירות אצלם היא באמצעות כרטיסי תשלום. תוכלו לרכוש כרטיס מתנה של Paygoo Mastercard בכל חנות Pressbyrån החל מ-200 קרונות (בנוסף ל-35 קרונות דמי הפעלה), בהם תוכלו להשתמש בבתי עסק שאינם מקבלים מזומנים. ייתכן שתזדקקו לתעודת זהות או לדרכון כאשר אתם משלמים באמצעות כרטיס אשראי, אם כי לא בסופרמרקטים ובתי עסק בהם אתם משלמים לאחר שמקלידים סיסמה בקורא של כרטיס האשראי.

קרונה אחת שווה ל-100 אורה (öre), אך קרונה אחת היא כיום המטבע הקטן ביותר. מטבע האורה נמצא כיום בשימוש רק בעסקאות אלקטרוניות. כאשר התשלום מתבצע במזומן, המחירים מעוגלים.

מומלץ להקפיד לבצע המרת מטבע בחברות שמתמחות בכך, מכיוון שלעיתים רבות הבנקים אינם עובדים עם מטבע חוץ. לחברת X-chang יש סניפים שונים ברחבי סטוקהולם, גטבורג ומאלמו. לחברת Tavex ישנם סניפים בסטוקהולם וסביבתה.

אפליקציית הסמארטפון Swish, אשר מאפשרת לשלוח כסף ישירות לאנשים אחרים, נפוצה כיום במיוחד. על מנת להשתמש בה תצטרכו להחזיק בחשבון בנק שוודי. ישנם כיום לא מעט בתי עסק בהם ניתן לשלם גם באמצעות Swish.

מתן טיפים

לא נהוג לתת תמיד לנתוני השירות בשוודיה טיפים. לעיתים כאשר הדבר מבוצע, זה רק משום שאותו האדם נתן שירות יוצא דופן, ועל כן יתוגמל בטיפ על סך 5-10% מעלות השירות. תשלום טיפים אינו חובה ומומלץ להקפיד לתת טיפים רק כאות הערכה אמיתית לשירות מעולה. שימו לב כי הטיפים לרוב מפוצלים בין כל המלצרים ועובדי המטבח. נהגי המוניות לא מצפים שתשלמו להם טיפים.

כספומטים

המילה השוודית הנפוצה ביותר לכספומטים היא "Bankomat". כמעט כל הכספומטים יקבלו כרטיסים של MasterCard, Maestro, Visa, Visa Electron ו-American Express. מהכספומטים תוכלו למשוך עד 10,000 קרונות באופן מידיי ו/או 20,000 קרונות אחת לשבוע.

כאשר משתמשים בכספומטים ניתנים מקסימום שלושה ניסיונות להזין את קוד ה-PIN הנכון. אם אתם נכשלים בפעם השלישית, המכונה שומרת את הכרטיס בתוך המכונה. בחלק מהכספומטים ניתן למשוך אירו אם יש ברשותכם כרטיס אשראי שהונפק על ידי בנק שוודי.

עלויות

מרכז הקניות נורדסטאן בגוטנבורג הוא אחד ממרכזי הקניות הגדולים ביותר בצפון אירופה

עלות המחיה בשוודיה יקרה יחסית, אם כי שוודיה עדיין זולה במקצת בהשוואה לנורווגיה ודנמרק - נורווגים רבים המתגוררים בסמוך לגבול נוהגים לנסוע באופן תדיר לשוודיה על מנת לרכוש מצרכים. בקבוק קוקה קולה עולה בסביבות 10 קרונות, בירה בבר עולה בסביבות 45 קרונות, המחיר הממוצע ללינה בבית מלון הוא בסביבות 1300 קרונות, המחיר של לינה באכסניה נע בין 150 ל-350 קרונות, עלות הנסיעה באוטובוס/רכבת התחתית בסטוקהולם, גטבורג ומאלמו עולה בסביבות 25 קרונות, ארוחה העולה בסביבות 100 קרונות, ליטר דלק עולה כ-13 קרונות, וחבילה של 19 סיגריות עולה בסביבות 50 קרונות. אם אתם מקפידים שלא לחרוג מהתקציב, תקציב המחייה היומי יהיה בסביבות 1,000 קרונות (נכון ל-2015). המחירים של הדירות מחוץ למטרופולינים הם ככל הנראה מהנמוכים במערב אירופה. עלויות הלינה והאוכל במלונות ובמסעדות בסטוקהולם הם זולים יותר מאשר ברוב בירות מערב אירופה.

שופינג

לא מקובל להתמקח עם בעלי החנויות בשוודיה. אף על פי כן כדאי לקחת בחשבון שמיקוח עשוי לעבוד במקרים מסוימים, במיוחד עבור מוצרים יקרים למדיי, בשוקי הפשפשים, כאשר רוכשים דברים מרוכלים ובחנויות של חפצים עתיקים.

מרבית החנויות, לפחות במקרה של הרשתות הגדולות באזורים המרכזיים, פתוחות בכל ימי השבוע, ואפילו בימי ראשון, אם כי הן סגורות ביום חג המולד, וביום המידסומאר. זמני הסגירה הם תמיד מדויקים ללא עיכובים כלשהם.

כל החנויות מחייבות לגבות כסף עבור שקיות ניילון ונייר (בדרך כלל עלות שקית היא בין 1 עד 3 קרונות לשקית ניילון ומחיר כפול מזה לנייר). כמו כן בסופרמרקטים ובמכולות תצטרכו לארוז בעצמכם את הסחורה.

מזכרות פופולריות

סוס דלה

• סוסי הדלה (בשוודית: Dalahäst) היא אחת המזכרות הפופולריות ביותר בשוודיה. סוס הדלה הוא פסל עץ מגולף מסורתי של סוס אשר הופק במקור במחוז דלרנה בשוודיה וצבוע בדרך כלל באדום ומכיל עיטורים סימטריים. סוס דלה עולה לכל הפחות 100 קרונות עבור סוס קטן, או כמה מאות קרונות עבור פריטים גדולים יותר. ניתן לקנות סוסי דלה בחנויות מזכרות בכל רחבי שוודיה. אם אתם רוצים לדעת יותר על האופן בו מייצרים סוסי דלה מומלץ לעשות זאת במחוז דלרנה שם הם מגולפים ונצבעים בסדנאות הפתוחות לתיירים. ואם תיסעו לעיירה אוסטה אשר בפאתי סטוקהולם תוכלו לצפות בסוס הדלה הגדול ביותר בעולם אשר מוצג בקרבת הכביש המהיר.
• יינות יוקרתיים תוצרת שוודיה בחנויות המורשות של סיסטמבולאגט.
• העיצוב השוודי, המאופיין במיוחד בפונקציונליות, ביעילות ובמינימליזם, נודע במיוחד כיום ברחבי העולם. ברשת החנויות Designtorget, וכמו גם ברשת החנויות Lagerhaus, תוכלו למצוא מגוון רחב של מוצרים מעניינים לשימוש יומיומי. רשת החנויות Svenskt Tenn מכילה גם היא פריטים יפים שנוצרו על ידי מעצבים בולטים שונים בהם כמו ג'וזף פרנק.

ישנם כמה פריטים לבית שממציאים שוודים שעשויים להיות כיף להביא הביתה כמו גפרורי בטיחות, ברגים מתכווננים, כיריים לבישול פרפין (Primuskök) או מדחום צלזיוס ישן וטוב.

• בשוקי פשפשים (בשוודית: loppmarknad או loppis) תהיו עשויים למצוא לא מעט מזכרות מעניינות במחירים סבירים ואלו הם מהמקומות הבודדים בשוודיה בהם מקובל להתמקח.

אוכל

המאכלים במטבח השוודי, בדומה ליתר המטבחים הנורדיים, מבוססים בעיקר על בשר, דגים, מוצרי חלב, תפוחי אדמה, ולחם, יחד עם פירות יער ופטריות בר. פירות וירקות טריים הם תוספות עדכניות יחסית למטבח השוודי.

מנות היומיום המסורתיות מכונות "Husmanskost" וכוללות בין היתר את המנות הבאות:

• הרינג כבוש (Inlagd sill) - נאכל יחד עם לחם או תפוחי אדמה לארוחת צהריים קיצית או בתור מתאבן כחלק מסמורגסבורד במהלך ארוחות חג מסורתיות.
• ישנן צורות הכנה רבות של סלמון (lax) אשר פופולריות במטבח השוודי. אחת מצורות ההכנה הפופולריות ביותר של סלמון, במיוחד סלמון בסגנון Gravlax.
• כדורי בשר (Köttbullar) - כנראה המנה השוודית המפורסמת ביותר בעולם. כדורי הבשר מוגשים באופן מסורתי יחד עם תפוחי אדמה, רוטב חום, וריבת לינגונברי.
• פיט אי פאנה (Pytt i panna) - מנה המורכבת מבשר, בצל ותפוחי אדמה, כולם חתוכים לקוביות ומטוגנים. מנה זו מוגשת באופן מסורתי יחד עם פרוסות סלק וביצים מטוגנות או מבושלות.
• מרק אפונה (ärtsoppa) - באופן מסורתי מוכן יחד עם בשר חזיר חתוך לקוביות.
• בשוודיה ישנם סוגי לחמים (bröd) רבים - רבים מהם עשויים מדגנים מלאים או מכילים שילוב של חיטה, שעורה, שיבולת שועל ועשירים בסיבים תזונתיים. לחמים בולטים בשוודיה כוללים את ה-tunnbröd (לחם דק במיוחד), knäckebröd (לחם קשה ופריך במיוחד). לחם לרוב נאכל ככריך פשוט יחד עם פרוסות גבינה דקות ו/או נקניק. ממרחים פופולריים בשוודיה כוללים Messmör (חמאת מי גבינה) ו-Leverpastej (כבד פטה).
• בשר איילים (Ren) - מוגש בפרוסות דקות יחד עם פטריות, ריבת לינגוברי ותפוחי אדמה.
• קרופקאקור (Kroppkakor) - כופתת תפוחי אדמה ממולאת בבשר חזיר חתוך לקוביות.
• מרק פרי הורד (Nyponsoppa) ומרק אוכמניות (Blåbärssoppa) - פופולריים במיוחד בחורף.
• כריך שרימפס (Räksmörgås) - מנה פופולרית הכוללת לחם, שרימפס, מיונז, ביצים, קוויאר ולימון.
• חביתיות בסגנון שוודי (Pannkaka) - מוגשים כקינוח בדרך כלל יחד עם קצפת וריבה או עם לינגונברי. נאכלים באופן מסורתי לארוחת צהריים בימי חמישי יחד עם מרק האפונה המסורתי.

מאכלים פופולריים נוספים במטבח השוודי:

• ראגמונק (Raggmunk) - קמח חיטה, חלב, ביצה ותפוחי אדמה גרוסים מטוגנים כמו לביבות דקות מוגשות עם בשר חזיר מטוגן (בייקון) ולינגברי.
• חמאת מי גבינה רכה (Messmör) - ממרח לחם עם טעם מתקתק אשר קשה לתיאור.
• קוויאר (Caviar) - מאכל ביצי דגים מעובדות ומומלחות של כמה מיני דגים אשר משמש כממרח על לחם. המותג הפופולרי ביותר הוא Kalles Kaviar.
• סרטנים (Kräftor) - פופולריים במיוחד במהלך אוגוסט, כאשר שוודים רבים אוכלים אותם באירועים מיוחדים המוקדשים לאכילת סרטנים כאשר הנוכחים לובשים כובעי נייר מטופשים ושותים הרבה אלכוהול.
• סמלה (Semla) - מאפה ממולא בשמנת אשר נאכל באופן מסורתי בימי שלישי במהלך פברואר ומרץ.
• קרם רוּבּרָבָה או פשטידת רוּבּרָבָה (Rabarberkräm / Rabarberpaj) - מוגשים באופן מסורתי עם רוטב וניל.
• סמורגוסטורטה (Smörgåstårta) - כריך סלמון, ביצים ושרימפס. נהוג לאכול את המאכל לרוב בערב ראש השנה, או בימי הולדת ומסיבות.

בדומה למקובל במרבית מדינות אירופה גם בשוודיה מסעדות פיצה וקבב נמצאות בכל מקום בערים, וכמעט בכל הכפרים הקטנים גם כן. הפיצה השוודית שונה באופן מהותי מהפיצה האיטלקית והפיצה האמריקנית. סושי ומאכלים מהמטבח התאילנד גם כן פופולריים למדיי בשוודיה. מומלץ לנסות את רשת ההמבורגרים המקומית "מקס" אשר בניגוד לרשתות ההמבורגרים האחרות מכילה ריהוט סקנדינבי בסגנון מוצלח, שירותים נקיים, לא מופק באמצעות שומן טרנס, והקפה מוגש בחינם יחד עם הארוחה. ברשת ההמבורגרים השוודית "פרסס" (Frasses) תוכלו לאכול סוגים שונים של המבורגרים, ובנוסף לכך הם מתמחים בהכנה של המבורגרים צמחוניים המכונים "Quornburger". אפשרות נוספת של מזון מהיר מקומי מכונה "Gatukök" ("מטבח רחוב"), ובה מוגשים המבורגרים, נקניקיות, קבב ו-Tunnbrödrulle (ראו פירוט אודות המאכל לעיל).

במסעדות לאורך הכבישים הראשיים, המכונות "Vägkrogar", ניתן לאכול ארוחות גדולות אך הן עלולות להיות באיכות ירודה יחסית, שמנוניות ובמחיר מופקע. אם יש לכם זמן, מומלץ לחפש במקום זאת מסעדה במרכזי הערים. חלופה אחרת לאנשים שנוסעים בדרכים היא לרכוש בתחנות הדלק סלטים ו/או כריכים שהוכנו מבעוד מועד.

תוכלו לקבל ארוחת צהריים לא יקרה יחסית במסעדות בהן מופיע הכיתוב "Dagens rätt". בדרך כלל ארוחה זו תעלה בסביבות 50 עד 120 קרונות, וכמעט בכל מקום תוגש יחד עם בקבוק מים, או משקה קל, או בירה קלה, לחם וחמאה, סלטים וקפה.

אם אתה מעוניינים לחסוך באופן משמעותי בהוצאות האוכל במהלך הטיול בשוודיה תוכלו לעשות זאת אם תרכשו חלק גדול מהאוכל בסופרמרקטים ותבשלו אותו בעצמכם.

בעוד שבערים השוודיות ישנן אפשרויות מרובות לצמחונים וטבעונים, הדבר הרבה פחות נפוץ באזורים הכפריים. אף על פי כן, בכל הערים הבינוניות תהיו לרוב מסוגלים לרכוש מנת פלאפל או שלכל הפחות תוכלו לנסות למצוא מסעדה שתמכור לכם מגוון סלטים במחיר סביר.

• 
  מנת קציצות בשר שוודיות עם ריבת לינגונברי נחשבת על ידי רבים לאחד מהמאכלים המובהקים של המטבח השוודי
• 
  כריך שרימפס וביצה (Räksmörgås)
• 
  חביתיות בסגנון שוודי

שתייה

בתי קפה

בבית הקפה השוודי המסורתי (המכונה "קונדיטורי") תוכלו לרכוש מגוון משקאות חמים כמו קפה, תה, וקקאו, וכמו גם מגוון רחב של עוגות, מאפים, ועוד

שוודיה היא אחת מהמדינות עם שיעור הצריכה הגבוה ביותר של קפה לנפש. שתיית קפה בבית או בבית קפה מכונה בשוודית "פיקה", וזה נחשב למנהג חברתי נפוץ במיוחד במדינה, כאשר פעילויות חברתיות רבות נערכות סביב פיקה. הקפה השוודי בדרך כלל חזק יותר מהקפה האמריקאי, אך עדיין לא ניתן להשוותו לאספרסו של צרפת או איטליה. ניתן גם למצוא בשוודיה בתי קפה רבים, במיוחד בערים הגדולות, המגישים קפה בסגנון איטלקי (אספרסו, קפוצ'ינו, קפה לאטה). בשוודיה ישנם מספר רשתות בתי קפה מקומיות (אספרסו האוס, ויינס קופי, וקופי האוס ביי ג'ורג') אשר מעוצבים בסגנון רשתות בתי הקפה הגדולות, ואשר מכילים מבחר רחב של סוגי קפה, כריכים ועוגות.

העלות של כוס קפה אחת בשוודיה היא בדרך כלל בסביבות 25 קרונות, והמחיר כולל את האפשרות למילוי הכוס. חברות קמעונאיות כמו איקאה, בילטמה, וסיטי גרוס מוכרות גם הן קפה אך העלות של מילוי הכוס שם היא 5 קרונות לכוס.

בית הקפה השוודי המסורתי מכונה "קונדיטורי" (Konditori), ובכל הערים והעיירות בשוודיה יש לפחות בית קפה שוודי מסורתי אחד. במקומות הללו תוכלו לרכוש מגוון משקאות חמים כמו קפה, תה, וקקאו, וכמו גם מגוון רחב של עוגות, מאפים ולעיתים גם סמורגוס (smörgås) - הכריך הפתוח השוודי, ופראלה (fralla), הכריך הסגור השוודי. הכריכים המוצעים בבתי הקפה הללו יכולים להשתנות במידה רבה ממקום למקום.

משקאות אלכוהוליים

המשקה האלכוהולי השוודי המפורסם ביותר הוא ללא ספק אבסולוט וודקה

המשקה האלכוהולי השוודי הנודע ביותר הוא ללא ספק "אבסולוט וודקה" (Absolut Vodka). אבסולוט וודקה היא וודקה על בסיס חיטה המיוצרת מאז שנת 1879, מכילה 40 אחוז אלכוהול, ונחשבת לאחת מהוודקות הפופולריות ביותר בעולם. ישנם מספר מותגים של משקאות חריפים מזוקקים, אשר לרוב גם מתובלים, המכונים ברנוווין (Brännvin). ברנווין מזוקק לרוב מתפוחי אדמה או דגנים. משקאות חריפים המתובלים בשמיר ובקימל מכונים "אקוווויט" (akvavit). ברנווין המוגש בכוס שוט בתוספת ארוחה מכונה סנאפס (Snaps). שוודים נוהגים לעיתים רבות להיפגש לסנאפס באירועים כמו ימי הולדת, מסיבות אכילת סרטנים, בערב חג המולד, במסיבות סטודנטים, וכו'. לעיתים רבות הנוכחים באירוע שרים שירים קצרים שונים יחד עם שתיית המשקה (שירים אלו מכונים Snapsvisa) כאשר מילות השירים לרוב עוסקות בכמה שהמשקה מוצלח או על כמה שהאדם ששר כמהה לשתות ברנווין, וכו'.

פונש (Punsch) בתרבות השוודית הוא ליקר מתוק מסורתי העשוי משילוב של מים, לימון, סוכר, משקאות חריפים ואראק. ניתן להגיש אותו גם חם וגם קר, בדרך כלל הוא מכיל 25% אלכוהול ו-30% סוכר, ושותים אותו בדרך כלל בימי חמישי יחד עם מרק אפונה, בשר חזיר ולביבות. הפונש הפך פופולרי במיוחד במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19, כאשר במהלך אותה העת נוצרו לראשונה לא מעט שירי שתיית פונש, אשר נותרו פופולריים בקרב הסטודנטים השוודים.

אם אתה מבקרים בשוודיה בדצמבר או בינואר, משקה חם פופולרי באותה העת הוא גְּלֵגְּ (glögg). לרוב הגלג מוגש יחד עם לחם ג'ינג'ר והמאפה המסורתי לוסבולר (lussebullar) או בשולחן חג המולד. המרכיבים של הכולל הם לרוביין אדום, סוכר, ותבלינים כמו קינמון, הל, זנגביל, ציפורן, תפוז, כאשר לעיתים מוסיפים לכך גם וודקה, אקוווויט או ברנדי. ישנם גם גרסאות לא אלכוהוליות לגלג.

ישנם גם מספר בירות שוודיות מוצלחות למדיי ובעשורים האחרונים ישנה עלייה משמעותית בכמות מבשלות המיקרו במדינה. אם אתם מעוניינים לנסות בירה שוודית מוצלחת מומלץ לבדוק בירות שהופקו על ידי אחת מהמבשלות הבאות - Slottskällans, Nils Oscar, Närke kulturbryggeri, Jämtlands ångbryggeri או Dugges Ale- & Porterbryggeri. הבירה הנפוצה ביותר בשוודיה כיום היא בירת הלאגר הבין-לאומית. הבירה שתקבלו בחנויות מזון רגילות מכונה פולק-אול "folköl" והיא מכילה 2.8 או 3.5 אחוזים אלכוהול. תוכלו למצוא מגוון מותגים שונים של בירות בחנויות מזון - בירות שוודיות, אנגליות, ואפילו צ'כיות. יינות גם פופולריות בשוודיה, אך כמות היינות המקומיים מעט במיוחד.

שתיית אלכוהול בפארקים ובאזורים ציבוריים מותרת בדרך כלל, למעט מספר מקרים יוצאים מן הכלל (בגני שעשועים, בחצרות בתי ספר, וכו'), או במקרים בהם יש שילוט המציין שהדבר אסור. שתיית אלכוהול בתחנות תחבורה ציבוריות אסורה, למעט במסעדות של רכבות או סירות, וגם אז מותר לצרוך רק אלכוהול שנרכש במקום.

רכישת אלכוהול ברשת חנויות סיסטמבולאגט

חנות של סיסטמבולאגט

ניתן לרכוש בסופרמרקטים בירות רגילות ובירות לאגר עם עד 3.5 אחוזי אלכוהול בעלות של 10 עד 15 קרונות לבקבוק. בדומה למקובל בנורווגיה, פינלנד ואיסלנד, גם בשוודיה משקאות אלכוהוליים חזקים ניתן לרכוש אך ורק ברשת החנויות של סיסטמבולאגט (Systembolaget) אשר נמצאת בבעלות המדינה. החנויות של סיסטמבולאגט פתוחות בדרך כלל בימים שני עד רביעי בשעות 10:00 עד 18:00, בימים חמישי ושישי בשעות 10:00 עד 19:00 ובימי שבת בשעות 10:00 עד 15:00 כאשר בדרך כלל יש שם תורים ארוכים יחסית בימים שישי ושבת. כדאי לקחת בחשבון שהחנויות של סיסטמבולאגט נסגרים תמיד בדקה של הסגירה, גם אם יש עדיין תור ארוך של קונים שמחכים לרכוש מוצרים. החנויות של סיסטמבולאגט תמיד סגורות בימי ראשון. רוב החנויות של סיסטמבולאגט בנויות בסגנון של סופרמרקטים. מבחר המשקאות בסיסטמבולאגט מוצלח למדיי, ולצוות העובדים בדרך כלל ידע רב. לקוחות מתחת לגיל 20 אינם מורשים על פי החוק לרכוש משקאות אלכוהוליים בחנויות של רשת סיסטמבולאגט, וצוות העובדים נדרש לבדוק תעודות מזהות של לקוחות שנראים צעירים מגיל 25.

כדאי לקחת גם בחשבון שעל המשקאות שנמכרים ברשת חנויות סיסטמבולאגט יש מס גבוה בהתאם לתכולת האלכוהול במשקאות - משקאות חריפים מאוד יקרים למדיי (וודקה עולה בסביבות 300 קרונות לליטר בסיסטמבולאגט), אך ישנם גם יתרונות למונופול של סיסטמבולאגט - רשת החנויות של סיסטמבולגט הוא אחד מהגופים הגדולים בעולם שרוכש יינות, ובשל כך מחירי היינות בחנות לעיתים רבות מוצלחים במיוחד. יינות באיכות בינונית עד גבוהה עולים לעיתים קרובות פחות בשוודיה מאשר בארץ המוצא בה הופק היין, ולעיתים אפילו פחות מאשר המצב בו הייתם רוכשים את היין ישירות מהכרם. מחירים אלו אינם זמינים ליינות באיכות נמוכה או על משקאות חריפים במיוחד.

המשקאות בסיסטמבולאגט אינם מקוררים. כדאי גם לקחת בחשבון ששתיית אלכוהול בציבור מותרת בדרך כלל בשוודיה, אך עם מספר מגבלות, כגון האיסור לשתות אלכוהול במרכזי הקניות, בגני שעשועים ובתחבורה הציבורית.

ברים ומועדוני לילה

על פי החוק השוודי רק לקוחות בגיל 18 ומעלה מורשים לרכוש משקאות אלכוהוליים בחנויות בהן נמכרים משקאות עם מתחת ל-3.5 אחוזי אלכוהול. בחנויות של סיסטמבולאגט נמכרים משקאות אלכוהוליים רק ללקוחות בגיל 20 ומעלה. בברים לרוב מגבלת הגיל היא 20, אך בחלקם (במיוחד במרכזי הערים בסופי שבוע) מגבלת הגיל יכולה להיות אף 23 או 25, אך כלל זה לא תמיד נאכף. אם אתם צעירים, מומלץ להביא עימכם תעודה מזהה לבר.

לחלק ממועדוני הלילה הפופולריים יש קוד לבוש - לרוב הגברים נדרשים לבוא עם נעליים סבירות (לא נעלי ספורט או סנדלים), מכנסיים ארוכים (אך לא ג'ינס).

לעיתים רבות השומרים בכניסה לברים והמועדונים יבחרו מי מורשה להיכנס ומי לא לפי שיקול דעתם. על אף שמבחינת החוק אסור לו לסרב ללקוחות להיכנס בשל המגדר שלהם, הנטייה המינית שלהם, הדת שלהם, או המוצא האתני שלהם, אך בכל זאת, חלק ממועדוני הלילה ידועים לשמצה בשל כך שהם נוטים שלא לאפשר ל"מהגרים" (בעיקר גברים ממוצא אפריקני או מזרח תיכוני) להיכנס פנימה, לרוב הם יעשו זאת כאשר יאמרו להם שהמועדון פתוח ל"חברים בלבד", שאותם האנשים היו "שיכורים מדי" או משום ש"הם לא לבושים לפי קוד הלבוש הנכון". הכניסה למועדון לרוב תהיה קלה בהרבה עבור אנשים שלבושים ומתנהגים בצורה סבירה ומגיעים למקום בשעות המוקדמות.

בשוודיה ישנם חוקים האוסרים על עישון בכל הברים, הפאבים והמסעדות, כאשר המעשנים רשאים לעשן רק מחוץ לחלל המרכזי של המבנה, בטרסות או חדרי עישון ייעודיים נפרדים (שבהם אסור לשתות משקאות אלכוהוליים).

המחירים במועדונים ובברים יקרים במיוחד בהשוואה למועדונים וברים אחרים באירופה – כוס לאגר דראפט (0.4 ליטר) של המותג "stor stark" בדרך כלל עולה בסביבות 45 עד 65 קרונות, אך ישנם גם מספר ברים בהם ניתן לרכוש את המשקה בעבור 29 קרונות בשעות המוקדמות של הערב. קוקטייל עולה בסביבות 60–130 קרונות. בשל כך, לעיתים רבות לא מעט שוודים נוטים להעדיף לערוך "מסיבה מקדימה" קטנה (המכונה "förfest"), לפני שהם יוצאים לבילוי, על מנת לחסוך בעלות המשקאות.

במועדונים הגדולים בדרך כלל יכולים לדרוש אפילו כ-100 קרונות ומעלה למשקה. בדרך כלל הם יאפשרו לכם לקבל חותמת גומי על היד על מנת שתוכלו בהמשך הערב למלא מחדש את הכוס שוב כמה שתרצו מבלי לשלם בשנית.

כדאי לקחת בחשבון שלעיתים קרובות עליכם לחכות בתור לפני שתורשו להיכנס לבר או למועדון. מקומות רבים גורמים ללקוחות שלהם להמתין בתור בכניסה בכוונה, מכיוון שתור ארוך מעיד בדרך כלל על כך שהמועדון פופולרי.

לרוב הברים נסגרים בשעה אחת בלילה או מוקדם יותר. במרבית הברים והמועדונים שנותרים פתוחים בין אחת לשלוש בלילה נוטים לגבות דמי כניסה. ישנם מספר מועדונים בערים הגדולות ביותר שנותרים פתוחים אף עד 5 בבוקר. דמי הכניסה באותם המועדונים והברים הם לרוב בסביבות 200 קרונות לעיתים רבות הם ייטו להעדיף שלא להכניס פנימה אוכלוסייה לא אמידה, לא שוודית, ו/או אנשים שאינם לקוחות קבועים.

בדרך כלל מחייבים את הלקוחות גם לשלם על שמירת המעיל במלתחה של המועדון - לרוב בסביבות 20 קרונות.

לינה

קמפינג

זכות הגישה הציבורית (Allemansrätten) מעניקה לכל אחד את הזכות לטייל באדמות לא מעובדות (כולל באזורים שנמצאים בבעלות פרטית, אך לא בקרבת בתיהם של בעלי הקרקעות) מבלי לקבל רשות מפורשת לעשות כן. ישנם מגבלות מסוימות, למשל תהיו רשאים להישאר במקום מסוים רק למשך לילה אחד, לפני שתצטרכו להמשיך למקום חדש לשהות בו. אם אתם מתכוונים לעשות קמפינג בשוודיה במהלך הקיץ, מומלץ לבדוק עם המקומיים אם התנאים בהווה מתאימים למדורות. היערות בשוודיה עלולים להיות יבשים במיוחד במהלך הקיץ, ולכן הדלקת מדורות בקיץ עלולה לעיתים להוביל לשריפת יער.

מומלץ לבדוק מה תחזיות מזג האוויר העדכניות ביותר באתר הסוכנות המטאורולוגית השוודית, ולראות גם אם הם פרסמו מידע אודות מידת הסיכון לשריפות יער ואזהרות אחרות הקשורות למזג האוויר, כמו צפי לסופות, שיטפונות וסופות שלג.

אם אתם מעדיפים לעשות קמפינג קצת יותר מסודר כדאי לקחת בחשבון שברוב העיירות יש אתרי קמפינג עם מקלחות וחשמל. עלות השהייה באתר קמפינג ללילה הוא לרוב בסביבות 100–150 קרונות אם אתם מביאים אתכם אוהל משלכם. מידע נוסף בנושא זה ניתן למצוא באתר camping.se. רשת אתרי הקמפינג המובילה בשוודיה כיום נקראת First Camp.

אכסניות

רשת האכסניות Svenska Turistföreningen (או בקיצור STF) היא ללא ספק החברה עם כמות האכסניות הגדולה במיותר במדינה - יש להם מעל ל-300 אכסניות ברחבי שוודיה. אם אתם מתכוונים לשהות במשך ארבעה לילות או יותר בשוודיה מומלץ לרכוש כרטיס חבר ברשת STF בעלות 175 קרונות, וזאת מכיוון שמי שאינו חבר ברשת משלם 45 קרונות נוספים ללילה. STF מסועף לארגון Hostelling International (או בקיצור HI), ולכן, אם אתם חברים בארגון HI כלשהו לא תזדקקו לרכוש כרטיס חבר ברשת STF על מנת לקבל הנחה.

באכסניות של STF יש הן חדרי מעונות, הן חדרים בודדים, והן חדרים כפולים. לרוב תשלמו רק על המיטה או החדר, ותהיה לכם גישה למטבחון משותף, חדר אמבטיה משותף, ומקלחת משותפת. בחלק מהאכסניות יש חדרים זוגיים עם חדר אמבטיה ומקלחת צמודים.

רשת האכסניות Sveriges vandrarhem i förening (או בקיצור SVIF) היא רשת אכסניות בולטת נוספת בשוודיה.

המחיר ללילה לאדם באכסניה הוא בדרך כלל בין 80 ל-280 קרונות (המחיר משתנה בדרך כלל בהתאם למיקום האכסניה ובהתאם לאיכות המתקנים באכסניה). האכסניה איננה מספקת סדינים (שק שינה בלבד אינו מספיק), ולכן, אם הבאתם איתכם סדינים תצטרכו להשכיר אותם, לרוב בעלות 50 קרונות. לפני הצ'ק אווט תדרשו לנקות את החדר שלכם בעצמכם. בדרך כלל בכל אכסניה יש ציוד בישול הזמין במטבחונים לכל מי שמעוניין לבשל בעצמו.

חלק מהאכסניות מרהיבות יותר מאחרות. למשל אכסניית ג'אמבוסטיי (Jumbostay) בנמל התעופה ארלנדה היא בתוך מטוס בואינג 747, ואכסניית לינגולמן בסטוקהולם היא במתקן ששימש בעבר ככלא.

חלופה מוצלחת לאכסניות שכדאי גם כן לבדוק הן דירות להשכרה - לעיתים רבות תוכלו לשכור דירה באותה העיר/עיירה במחירים די אטרקטיביים (במיוחד אם אתם מתכוונים לשהות במקום במשך מספר לילות) ולרוב יהיה לכם יותר פרטיות ממה שיהיה לכם באכסניה.

בתי מלון

מרבית בתי המלון בשוודיה נוטים להיות נקיים ויקרים יחסית. לינה בחדר יחיד עלולה לעלות בסביבות 1,000 קרונות ללילה. ברוב העיירות, אפילו הקטנות ביותר, יש מלון מסורתי המכונה בשוודית stadshotell או Statt, לרוב במרכז העיירה, המכיל בדרך כלל גם את המסעדה הגדולה ביותר בעיר ו/או מועדון לילה. מזנני ארוחת הבוקר בבתי המלון בשוודיה מכילים לעיתים רבות מבחר גדול של מאכלים - רשתות בתי המלון הגדולים ביותר הם Scandic ו-First.

בעוד שמלון ה-Grand Hôtel בסטוקהולם הוא ללא ספק יוקרתי ונחשב במיוחד, המלון המגניב ביותר לשהות בו בשוודיה הוא ללא ספק מלון הקרח (Icehotel) אשר ממוקם בכפר Jukkasjärvi בצפון שוודיה. המלון בנוי משלג וקרח. הוא נמס מדי שנה במהלך האביב ונבנה מחדש בכל חורף. עלות חדר יחיד במלון ללילה היא 2,850 קרונות.

כדאי לקחת בחשבון שישנם כיום מספר גדל והולך של בתי מלון בשוודיה בהם ניתן לשלם רק באמצעות כרטיס חיוב / אשראי.

בתי נופש

בשוודיה ישנם כיום בסביבות 680 אלף בתי נופש. רבים מהם הם בתי חווה ישנים, או בקתות פשוטות שנבנו במקור במהלך ראשית המאה ה-20. ברוב בתי הנופש (למעט בתי הנופש המרוחקים ביותר) יש אספקת חשמל. בבתי נופש מרוחקים במיוחד לעיתים רבות אין אספקת מים ציבורית - במקרים הללו אספקת המים מסתמכת על קיומה של משאבת מים.

שכירת בתים / דירות

ניתן למצוא אפשרויות לינה כמו Airbnb בכל רחבי שוודיה, אך בדרך כלל ישנן פחות אפשרויות בהשוואה למקובל ביתר מדינות אירופה.

הגעה

דרישות כניסה

שוודיה חתומה על אמנת שֵנגֵן.

• אין ביקורת גבולות בין מדינות החתומות על האמנה ומיישמות אותה. המדינות שחתומות על ההסכם כוללות את רוב מדינות מערב אירופה וחלק ניכר ממדינות מרכז אירופה.
• כמו כן, ויזה שניתנה לכל מדינה החברה בהסכם שנגן תקפה גם בכל יתר המדינות שחתמו על ההסכם ומיישמות אותו.
• גם ממדינות אחרות, וביניהן ישראל, לא נדרשת ויזה לכניסה למדינות החתומות על האמנה. ישראלים יכולים לשהות במדינה עד 90 יום עם אשרת תייר.
• אזרחי המדינות שחברות באמנת שנגן רשאים לעבוד בשוודיה למשך תקופה של 90 יום, ללא צורך בקבלת אשרה מיוחדת שמאפשרת זאת.

אף על פי כן חייבים לעבור בדיקה במעבר הגבול בין דנמרק לשוודיה בה תתבקשו להציג דרכון או תעודת זהות של האיחוד האירופי/EEA.

אזרחי מדינות האיחוד האירופי/EEA רשאים להיכנס לתחומי שוודיה ללא צורך בהשגת אשרת כניסה מבעוד מועד או כל אישור נוסף אם הם מתכוונים לשהות במדינה במשך פחות מ-90 יום. אזרחים של מדינת סקנדינביה אינם זקוקים לאישור כלשהו אפילו אם הם מתכוונים להישאר במשך זמן רב במיוחד בשוודיה ואף לעבוד בשוודיה. היכולת לעבוד בשוודיה מבלי שמשיגים ויזת עבודה מבעוד מועד אינה חלה על האזרחים של יתר מדינות אזור שנגן.

מבקרים המגיעים לשוודיה מנורווגיה ופינלנד רשאים להיכנס חופשי לתחומי שוודיה במכונית, ברגל או בסירה, כל עוד הם אינם נושאים סחורות עליהם הם חייבים להצהיר במחלקת המכס במעבר הגבול. במעבורות שמגיעות לשוודיה מפינלנד עם זאת תצטרכו להציג את תעודת הזהות שלכם (שצריכה לציין את הלאום שלכם).

ישנם מגבלות על הכנסת מזומן בשווי של 10,000 אירו או יותר לתחומי המדינה וכמו גם על הכנסת חיות מחמד, כלי נשק וסחורות סיטונאיות שונות. על מנת להכניס את הדברים הללו לשוודיה חייבים לנסות להסדיר זאת במחלקת המכס במעבר הגבול.

אזרחי המדינות המסומנות בכחול כהה ובכחול בהיר רשאים לבקר במדינות אזור שנגן (ובשוודיה בפרט) ללא צורך בויזה, אזרחי המדינות המסומנות בירוק רשאים להיכנס לתחומי אזור שנגן מבלי להשיג אשרת כניסה מבעוד מועד למשך 90 יום, בעוד שאזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי אזור שנגן ולשוודיה בפרט

בטיסה

מטוס של חברת סקנדינביאן איירליינס אשר היא חברת התעופה הלאומית של המדינות הסקדינביות שוודיה, דנמרק ונורווגיה.

נמלי התעופה המרכזיים בשוודיה:

• ארלנדה - ללא ספק נמל התעופה הגדול ביותר בשוודיה אשר בו פועלות מרבית חברות התעופה הבין-לאומיות וכמו גם מרבית החברות הגדולות שמפעילות טיסות פנים בשוודיה.
• נמל התעופה גוטברג לאנדווטר - משרת מספר חברות תעופה בין-לאומיות. ישנו שירות אוטובוס נוח שיוצא מנמל התעופה ומגיע תוך כעשרים דקות למרכז גטבורג.

נמלי תעופה קטנים יותר:

• סטוקהולם סקבסטה - מרכז הפעילות של חברות לואו קוסט כמו ריאנאייר וויזאייר. מפעיל לא מעט טיסות למיקומים שונים ברחבי אירופה, ובעיקר לאזור חבל הבלקן. ממוקם כמאה קילומטרים מסטוקהולם.
• סטוקהולם ברומה - מפעיל בעיקר טיסות פנים. ממוקם כ-6 קילומטרים מערבית למרכז סטוקהולם.
• סטוקהולם ווסטרס - מפעיל בעיקר טיסות בין-לאומיות לקופנהגן וללונדון. ממוקם כמאה קילומטרים מסטוקהולם.
• מאלמה-סטורופ - מפעיל בעיקר טיסות פנים וטיסות לואו-קוסט. ממוקם בסביבות 30 קילומטרים ממאלמה.
• נמל התעופה יונקופינג - מפעילות טיסות בעיקר לסטוקהולם, ויסבי, פרנקפורט ויעדים אחרים בדרום אירופה.

לרוב שדות התעופה ניתן להגיע באמצעות פליגבוסאנה- חברת אוטוביסים שוודית. הכרטיסים בסביבות 70 עד 100 קרונות. ניתן להגיע בדרך הטובה ביותר משדה תעופה לקופנהגן באמצעות רכבת. ראה Skånetrafiken (תחבורת סקאניה) עבור לוחות זמנים.

ברכבת

ניתן להגיע לשוודיה ברכבת מהמדינות השכנות:

• מדנמרק - ישנו קו רכבת שיוצא מקופנהגן, ובפרט מנמל התעופה הבין-לאומי של קופנהגן, אשר מגיעה עד מאלמה תוך 20 דקות. המחיר של הנסיעה בקו רכבת זה הוא כמאה קרונות שוודיות בלבד. הרכבות בקו זה עוברות מעל גשר אורהסונד המרהיב. בנוסף לכך ישנן גם רכבות ישירות שיוצאות מקופנהגן ומגיעות עד לסטוקהולם.
• מנורווגיה - קו הרכבת העיקרי שעובר בין נורווגיה לשוודי יוצא מאוסלו ומגיע לסטוקהולם דרך גטבורג. ישנו גם קו שמחבר בין טרונדהיים, אורה, ואסטרסונד. בנוסף לכך ישנו גם קו שמחבר בין נארוויק, קירונה, בודן, וסטוקהולם.
• מגרמניה - ניתן לקחת רכבת לילה ישירה מגרמניה לשוודיה אשר בסביבות 3 פעמים בשבוע נוסעת בין ברלין למאלמה במהלך עונת הקיץ ומופעלת על ידי חברת Snälltåget. בנוסף לכך ניתן גם לקחת רכבת מהמבורג לקופנהגן, ומשם לקחת רכבת למאלמה.
• מפינלנד - ישנו קו אוטובוס שמחבר בין קמי, טורניו, האפארנדה, ולולה/בודן אשר משם ניתן להמשיך ברכבת לילה לסטוקהולם.

באוטובוס

ניתן להגיע לשוודיה ממערב ומרכז אירופה דרך קופנהגן באמצעות קווי האוטובוס של יורולינס, פליקסבוס ונטבוס.

ישנו קו אוטובוס המגיע לשוודיה מאזור חבל הבלקן אשר מופעל על ידי חברת טופטוריסט. תוכלו להתקשר למספר + 46 (0 ) 42 18 29 84 לקבלת מידע נוסף.

ישנם גם קווי אוטובוס המגיעים לשוודיה מטורניו שבפינלנד, וכמו גם מאוסלו ובודו שבנורווגיה.

במכונית

גשר אורהסונד מחבר בין שוודיה לדנמרק

ישנם מעברי גבול רבים בין נורווגיה לשוודיה ובין פינלנד ושוודיה. נורווגיה איננה משתייכת לאיחוד האירופי ומשום כך כאשר מגיעים לשוודיה מנורווגיה נדרשים לעבור במכס. ניתן להגיע לשוודיה במכונית עם כמעט כל המעבורות ששטות לשוודיה.

לפני שתחליטו על המסלול המדויק בו תיסעו לשוודיה מומלץ לבדוק את המחירים במעבורות השונות שמגיעות לשוודיה - המעבורת שמגיעה לשוודיה מגרמניה עשויה לעיתים רבות להיות אחת מהאפשרויות הזולות יותר.

בדרך הים

המעבורות שפועלות באזור הים הבלטי פופולריות במיוחד והן כוללות גם את האפשרות לעשות קניות בדיוטי פרי ולצפות בנופים המרהיבים של ארכיפלג סטוקהולם

לפני שנפתח גשר אורהסונד ביולי 2000 מרבית האנשים היו מסוגלים להגיע לשוודיה רק ​​בדרך הים, אלא אם כן הם היו נוסעים צפונה ומגיעים לשוודיה ממעבר הגבול הצפוני של המדינה עם רוסיה או פינלנד. אף על פי כן, התנועה של הספינות מ/אל שוודיה עדיין חשובה במיוחד בהווה.

מבלגיה

• מגנט לגטבורג בקו הספנות של DFDS Torline (קו מטען בו קיבולת הנוסעים מוגבלת)

מדנמרק

• מגרננה לוארברג בקו הספנות של סטנה ליין
• מפרדריקסהבן לגטבורג בקו הספנות של סטנה ליין
• מאלסינור להלסינגבורג בקו הספנות של סקנדלינס או בקו הספנות של סונדסבוסרן. האחרון אינו לוקח רכבים ממונעים

מאסטוניה

• מטאלין לסטוקהולם בקו הספנות של ויקינג ליין
• מטאלין לסטוקהולם בקו הספנות של טאלינק

מפינלנד

• מהלסינקי לסטוקהולם בקו הספנות של טאלינק סיליה או בקו הספנות של וייקינג ליין
• מננטאלי לקאפלסקאר בקו הספנות של Finnlines
• מטורקו לסטוקהולם בקו הספנות של טאלינק סיליה או בקו הספנות של וייקינג ליין
• מוואסה לאומאה בקו הספנות של וואסה ליין

מלטביה

• מריגה לסטוקהולם בקו הספנות של טאלינק
• מוונטספילס לנינאסהאמן בקו הספנות של סטנה ליין

מליטא

• מקלייפדה לקרלסהם בקו הספנות של DFDS Seaways

מגרמניה

• מטרוומונדה לטרלבורג בקו הספנות של TT-Line
• מטרוומונד למלמו בקו הספנות של פינ-ליינס
• מקייל לגוטבורג בקו הספנות של סטנה ליין
• מססניץ לטרלבורג בקו הספנות של סקנדליינס
• מרוסטוק לטרלבורג בקו הספנות של סקנדליינס ו-TT-Line
• מפוטגארדן לרודבי שבדנמרק בקו הספנות של סקנדליינס. המשיכו משם במעבורת אלסינורה להלסינגבורג, או שתיסעו על הגשר למאלמה.

מנורווגיה

• מסנדפיורד לסטרמסטאד בקו הספנות של קולור ליין

מפולין

• מגדנסק לנינסהאם בקו הספנות של פולפריס
• מגדנסק לוויסבי בקו הספנות של פולפריס
• מגדינייה לקארלסקרונה בקו הספנות של סטנה
• משוינואוישצ'ה ליסטאד בקו הספנות של פולפריס

מרוסיה

• מסנקט פטרבורג לסטוקהולם בקו הספנות של סנט פיטר.

תחבורה

בטיסה

בשוודיה ישנן טיסות פנימיות בין כמעט כל שני שדות תעופה, ולעיתים טיסה תהיה זולה יותר משימוש ברכבת אך יקרה יותר מאוטובוס. למעשה, טיסות פנימיות בתוך שוודיה הן דמויי אוטובוסים מעופפים, ותמצאו שרוב הנוסעים עמכם בטיסה הם שוודים שנוסעים הביתה או אל מקום העבודה. שדה התעופה הבין-לאומי המרכזי בשוודיה הוא ארלנדה (Arlanda) וממנו תוכלו לטוס לכל מדינה באירופה וכמעט לכל נקודה בשוודיה. השדה ממוקם במחצית הדרך בין סטוקהולם ואופסלה, ומחובר ברשת מסילות הברזל לשתי הערים. בנוסף, ישנם שדות תעופה ליד מאלמה, יטבורי ובשטחים הפנימיים, כגון אסטרסונד (מרכז שוודיה), קירונה (בלפלנד/בצפון שוודיה), בגוטלנד וכו'. יש לקחת בחשבון שבשעות הלילה נמל התעופה ריק מאדם, ואם נגזר עליכם לחכות לטיסה היוצאת בשעות הבוקר המוקדמות כדאי לכם להצטייד באוכל וברעיונות לפעילות לשעות המתנה ארוכות ללא מסעדות, חנויות וכו'. בשדה התעופה הקטן בצפון שוודיה (קירונה) יש מסלול בודד וטרמינל קטן המרוחק מעט מהעיר. שדה התעופה הקטן באסטרסונד ממוקם על אי וכמעט בלתי אפשרי (אלא אם אתם תרמילאיים) לעבור ממנו למקום מיושב. גם במקומות אלו בשעות הלילה אין פעילות בחנויות המעטות וכדאי לתאם מראש מול חברות השכרת הרכבים אם ומתי יש נציג שירות בנמל.

כוחות הביטחון והבידוק בשוודיה קפדניים מאוד ויש לקחת זאת בחשבון ולהיעזר בסבלנות. כך למשל, לא ניתן למלא מים בשדה התעופה בקירונה לאחר שעברתם את הבידוק הביטחוני (הברז נמצא מאחורי השומרים ותלוי ברצונם או בפקודות שקיבלו האם יאפשרו לכם למלא מים מחדש). כמו כן לרוב לא ניתן לעבור עם בקבוק מים את הבידוק הביטחוני מחשש לחומרים מסוכנים. כל אנשי הביטחון מדברים באנגלית וניתן להתייעץ עימם לפני הבידוק לגבי דברים מסוג אלה, אך יש לקחת בחשבון שייתכן שיהיו קשוחים יותר ממה שאתם רגילים בישראל, ולעיתים תראו זאת כדבר "לא הגיוני". כמו כל דבר, עדיף תמיד להתייעץ מראש לגבי מה מותר ומה אסור להעביר בטיסות ובנמלי התעופה.

ברכבת

מפת קווי הרכבות בשוודיה

תחנת הרכבת המרכזית בסטוקהולם

לרוב, רכבות הן הדרך המהירה והיקרה ביותר לחצות מרחקים ענקיים בשוודיה. רכבות חוצות את שוודיה לאורכה ולרוחבה (תרתי משמע). כלומר, אם תרצו לדוגמה לנסוע מסטוקהולם לאורה (Åre, עיירת סקי בצפון/מרכז שוודיה) תצטרכו לנסוע צפונה, להחליף רכבות ולנסוע מערבה. הרכישה של כרטיס הנסיעה מתבצעת במכונה ייעודית או על ידי מוכר. יש לשים לב שבאזורים רחוקים מהערים הגדולות כמעט ואין "מוכרים" אנושיים, ולשם רכישת כרטיס יש להשתמש במכונה. לרוב, אם לא תמיד, שפת המכונה בשוודית אך ניתן לבחור בשפה האנגלית, הצרפתית, הגרמנית, הסאמית, אחת מהשפות הנורדיות, יידיש, ולעיתים ברוסית, פולנית, איטלקית וערבית. אם אתם דוברי אנגלית ברמת קריאת פקודות "המשך", "בחר עיר" וכו', אתם אמורים להסתדר. רוב תחנות הרכבת מחוץ לערים הגדולות אינן מוקפות בגדר וניתן להיכנס אליהן בכל שעות היממה. בעת הגעת הרכבת, יש להיזהר שכן גם המסילה עצמה אינה מגודרת. לאחר העלייה על הרכבת, יש להתיישב באחד הכיסאות הפנויים, ולאחר מכן תפגשו בכרטיסן. הוא מוודא שהכרטיס תקף וניתן לתקשר עמו באנגלית. הקנסות בשוודיה גבוהים מאוד, ועדיף תמיד לוודא, ובמיוחד לפני עלייה לנסיעה ראשונה במהלך הטיול כי אתם יודעים כיצד יש לנהוג. כל בעל מלון יידע לענות על שאלות כאלו, ועדיף כאמור להתייעץ מראש ולהימנע מרגעים לא נעימים.

בנוסף יש לציין שמערכת הרכבות השוודית מחוברת למדינות השכנות, וכך ניתן לנוע ברכבות משוודיה ואליה ממדינות אחרות באירופה.

במהלך אירועים גדולים, ובעיקר לאחר משחקי כדורגל בין-לאומיים הנערכים בסולנה (עיירה מצפון לסטוקהולם), חברת הרכבות, בשיתוף עם משטרת שוודיה, מארגנת רכבות האוספות את היוצאים מהאצטדיון היישר למרכז העיר סטוקהולם. הרכבות מתמלאות אחת אחרי השנייה והמשטרה מכוונת את האנשים. גם במקרים כאלה כדאי להצטייד בכרטיס מראש עקב העומס הרב, אך תהליך הכרטוס שונה: בדומה יותר לישראל, הכרטיס מועבר דרך מכונה בכניסה וביציאה מהתחנות.

באוטובוס

בשוודיה לא ניתן עוד לשלם בכסף מזומן באוטובוסים. כאשר תייר רוצה לעלות לאוטובוס, באם לא הצטייד מראש בכרטיס נסיעה, עליו לשלם בכרטיס אשראי. ניתן לקנות כרטיסי נסיעה גם בתחנות מרכזיות. התשלום נעשה כמובן במכשיר המיועד, ועל המשלם להקיש את הקוד הסודי בעת העברתו לצורך אישור כשהמוכר או נהג האוטובוס מפנה את מבטו הרחק מהמכשיר. מלבד עניין התשלום, שוודיה היא מדינה אירופאית לחלוטין, לטוב ולרע. ניתן להתנייד ברוב המדינה בעזרת שימוש באוטובוסים, אך יש לקחת בחשבון שככל שמתרחקים מהמטרופולינים של סטוקהולם, מאלמה ויטבורי התחנות נעשות רחוקות יותר ויותר זו מזו, מאחר שהמרחקים עצומים אפילו בסטנדרטים האירופים, לא כל שכן בסטנדרטים ישראלים. אם אתם מעוניינים לנסוע מעיר אחת לאחרת תוכלו להשתמש באמצעי זה, אך אם תרצו להגיע לכפר מסוים רחוק יותר, ייתכן ותאלצו להתקרב ככל הניתן ליעד, אך ההגעה אליו (אף במרחק של קילומטרים ממנו) תיאלץ להתבצע באמצעים אחרים (טרמפים, מוניות, אופניים וכו').

במכונית

כל חברות השכרת הרכב שפועלות באירופה פועלות גם בשוודיה. בדרך כלל אין צורך ברישיון נהיגה בין-לאומי ורישיון ישראלי הכתוב באנגלית יספק הן את משרדי ההשכרה והן את שוטרי התנועה, אך ליתר ביטחון, כמו בכל מדינה אחרת בעולם, כדאי תמיד לברר מראש מול חברת ההשכרה הרלוונטית מה היא דורשת כדי למנוע אי נעימויות. חוקי התנועה דומים לחוקים בכל רחבי העולם, הנסיעה בצד ימין של הכביש ובכבישים רבי נתיבים יש לנסוע בנתיב הימני. המרחקים והמהירויות כתובים בקילומטרים ובקמ"ש. מרחקים גדולים יותר כתובים ב"מילים", כאשר מיל (mil) אחד הוא כ-10 קילומטרים.

רוב החברות מחזיקות סוכנויות הן בשדות התעופה והן בערים הגדולות, וניתן לאסוף ולהחזיר רכב בנקודות שונות, אך לעיתים נדרש תשלום נוסף לשם כך. מחיר הדלק (95) לליטר נע לרוב בין 15–17 קרונות שוודיות, שהן (נכון ל-2020) כ-5–7 שקלים חדשים. רוב הדרכים בשוודיה סלולות היטב וקוראי כתיב לטיני (כמו אנגלית) יוכלו להסתדר. יש לשים לב שלעיתים נסגרות דרכים עקב שיפוצים, ובצפון שוודיה בין ספטמבר למאי ייתכנו כבישים שלא ניתן לנוע בהם עקב שלגים וקרח. כמו כן, בכל רחבי שוודיה חיים בעלי חיים (חיות בר) שזהו ביתם, ולא אחת הן מחליטות לחצות את הדרך בדיוק כשרכב מתקרב. יש להקפיד לפקוח עיניים ולהימנע מפגיעה בהן. באזורים מועדים יש שילוט המזהיר כי בעלי חיים חוצים, אך יש לנהוג בזהירות גם כשאין שלטים כאלו.

הדרכים בשוודיה יכולות להיות לפעמים "אינסופיות" (תחשבו על כביש הערבה, ועכשיו תכפילו פי כמה מאות). אתם עשויים למצוא את עצמכם נוהגים שעות על כביש דו מסלולי (אחד לכל כיוון) ללא הפרדה כאשר אין דבר בסביבה מלבד יער. חשוב להיות מודעים לכך מראש בעזרת שימוש במפות או ביישומונים למיניהם ולשמור על עירנות בעת הנסיעות הללו. מצד שני, כמעט ולא תמצאו את עצמכם (חוץ מאזורים מאוד מרוחקים) ללא תחנת דלק ו/או מקום עצירה אחר לאוכל והתרעננות.

בטרמפים

לשוודיה ידועה כמדינה בה קשה יחסית לתפוס טרמפים, אם כי זה לא בלתי אפשרי. רוב השוודים ששים לאפשר לזרים מוחלטים להיכנס למכוניתם. סביר להניח שנהגי משאיות יהיו מוכנים לתת לכם טרמפ. תוכלו לפנות אליהם בתחנות הדלק. מיקום פופולרי נוסף לנסות לתפוס בו טרמפים הוא בתחנות האוטובוס - מקמו את עצמכם לפני תחנת האוטובוס כך שהרכב יוכל לעצור בתחנה. אסור כמובן לעצור טרמפים על הכבישים המהירים עצמם.

באופניים

ברוב הערים בשוודיה ישנם שבילי אופניים מעולים, ובשל כך אופניים עשויות להיות שימושיות במיוחד על מנת לנוע ממקום למקום בערים. שירותי שיתוף האופניים הפכו גם נפוצות בחלק מהערים הגדולות.

נימוסים והליכות

מרבית השוודים הם ליברליים, קוסמופוליטיים, חילוניים, בעד שוויון חברתי, ומרביתם דואגים להגנה על הסביבה - מאפיינים אלו דומים במרבית מדינות סקנדינביה. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שישנם מספר כללי נימוס מחמירים אשר ייחודיים לחברה השוודית:

• בעוד שישנם שוודים שצורכים סמים, רוב אוכלוסיית שוודיה, הן האוכלוסייה הזקנה והן האוכלוסייה הצעירה, מתנגדת לשימוש בסמים באופן מהותי. החזקה ושימוש בסמים שלא למטרות רפואיות (כולל קנאביס) יובילו לכך שתקבלו קנס ויהיה לכם רישום פלילי. המשטרה בשוודיה יכולה להכריח משתמש שחשוד בצריכת סמים לספק להם דגימת שתן או דם.
• בעוד שאסור לשתות אלכוהול לפני שהולכים לעבודה או לפני שנוהגים, עם זאת, שכרות היא בהחלט חלק קבוע ממסורות שוודיות רבות (למשל חגיגות אמצע הקיץ (Midsommar), ואלבורג וכו'). ישנם אפילו שוודים שלא יפרגנו לכם אם הם יגלו שלא צרכתם אלכוהול במסיבה ואינכם מתכוונים לנהוג לאחר המסיבה ו/או שאינכן בהריון.
• עבור השוודי הטיפוסי הפרטיות והמרחב האישי חשובים לו/לה רבות (מאפיין זה דומה למדיי במרבית מדינות סקנדינביה). בשל כך אנשי המכירות, המלצרים ועובדי שירות אחרים בדרך מקדישים תשומת לב פחותה ללקוחות מאשר אנשי המכירות, המלצרים ועובדי השירות במדינות אחרות (מלבד לומר "שלום" ללקוחות כאשר הם נכנסים לחנות. מקובל שהלקוחות פונים לאיש השירות כאשר הם מעוניינים בעזרתו/ה בלבד. ישיבה ליד אנשים אחרים באוטובוס או בכלי תחבורה ציבורית אחר, כל עוד ישנם מושבים פנויים אחרים, נחשב למעשה לא מנומס ו/או מטריד.
• ברוב המקומות נהוג להסיר את הנעליים בכניסה (מלבד בחנויות ובמרכזי המסחר). בשל כך ישנם מקומות עבודה רבים בהם העובדים מביאים איתם לעבודה נעלים שונות בהם הם משתמשים רק במשרד.
• עירום בציבור אסור בהחלט אלא אם כן אתם הולכים לאחד מחופי הנודיסטים הייעודיים. הנקה בציבור מקובלת בכל מקום - אפילו בישיבות עסקים ובמסעדות יוקרתיות.
• לעיתים רבות גברים ונשים שמכירים היטב זה את זו (למשל, חברים טובים או קרובי משפחה) מבברכים אחד את השנייה בחיבוק. השוודים לא מנשקים זה את זה בלחיים בעת המפגש, ולרוב עשויים להיות מובכים מכך אם תעשו זאת.
• אם קבעתם להיפגש עם מישהו הקפידו לעשות זאת בזמן - רצוי להגיע לכל הפחות חמש דקות לפני המועד שנקבע. איחורים לא מוצדקים ו/או חוזרים ונשנים אינם מקובלים בכלל בחברה השוודית. עם זאת, אם תגיעו זמן רב מדיי לפני המועד שנקבע לבית של האדם עמו אתם אמורים להיפגש, גם זה ייחשב למעשה גס רוח. אם זאת, תוכלו להגיע באיחור קל אם לא נקבע זמן מדויק להיפגש מבעוד מועד (למשל, "... תגיעו אחרי 17:00").
• שוודיה סובלנית למדיי להומוסקסואליות. נישואים חד מיניים הם בעלי מעמד חוקי בשוודיה. הסיכון שתתקלו בתגובות חריפות ו/או בהומופוביה נמוך למדיי בשוודיה, בעיקר משום שישנם חוקים נגד אפליה ופשעי שנאה. אלימות נגד הומואים ולסביות נדירה ביותר בשוודיה.
• שוודיה היא מדינה רב-תרבותית. אל תניחו הנחות על סמך המראה של מרבית האנשים ברחוב. גילויי גזענות, סקסיזם, או הומופוביה יובילו לעוינות מצד מרבית השוודים.
• החל מהעשור השני של המאה ה-21 ניתן לראות יותר ויותר קבצנים מאזור הבלקן (לרוב צוענים) ברוב העיירות והערים בשוודיה. ניתן להבחין גם באזורים מסוימים בשוודים חסרי בית שמקבצים ברחובות (בעיקר במרכזי הערים). קבצנות ומסירת כסף לקבצנים הוא חוקית בשוודיה.
• ציד הוא נושא רגיש בשוודיה, במיוחד כאשר מדובר בציד של זאבים וטורפים אחרים. לאנשים באזורים הכפריים ישנם לעיתים רבות דעות חזקות בנושא זה.
• בחברה השוודית מקובל כיום מאוד לקבל החלטות על סמך קונצנזוס. מרבית השוודים התחנכו להתמקד בדברים שמאחדים את האומה, ולא בדברים שמפלגים את האומה. משום כך העובדה שמעט מאוד שוודים ינסו לסתור את דעתכם עם "לא" או "אף פעם" עשויה להיות מוזרה למדיי עבור לא מעט אנשים שמבקרים בשוודיה. רוב השוודים ינסו במקום זאת לסתור את דעתך עם אמירה חיובית, על מנת לחתור לקונצנזוס בשיחה, או שהם יעדיפו לא לומר לכם כלום בתגובה. המשמעות של כך היא לא שאין להם דעה משל עצמם. כדאי במיוחד לקחת זאת בחשבון כאשר תנסו להכיר שוודים - לחברים חדשים מומלץ להפנות שאלות שניתן לענות עליהן בצורה חיובית ובאופן זה "לשבור את הקרח". הדעות הפחות חיובית לעיתים מתגלות כאשר תצטרכו יחד משקאות אלכוהוליים.
• נייטרליות מגדרית היא חלק חשוב בתרבות השוודית, ורוב ההורים שואפים לגדל את ילדיהם עם נייטרלית מגדרית. לדוגמה, יצרני הצעצועים נדרשים לשווק את מוצריהם בצורה נייטרלית מגדרית, ובתי הספר השוודים שואפים להתייחס באופן שווה לבנים ולבנות. משום כך מומלץ להתייעץ עם ההורים של המשפחה אשר אתם מעוניינים לרכוש בובת ברבי כמתנה עבור בתם. גברים ונשים עובדים כיום בכל המקצועות והתפקידים. תופעה זו כה מושרשת בתרבות השוודית שכיום אף מדברים על הצורך לפנות לאנשים באופן נייטלי מגדרית (hen) במקום han ("הוא" בעת פנייה לגברים) או hon ("היא" בעת פנייה לנשים).
• השוודים מגלים פטריוטיות רבה עבור המחוז, הפרובינציה או היישוב בו הם חיים ו/או נולדו. יש גם פער תרבותי בין עיר הבירה סטוקהולם ושאר המדינה. תושבי סטוקהולם נחשבים בקרב אנשים שאינם מסטוקהולם כאנשים יהירים שחושבים שהם יודעים הכל, ואנשים שאינם מסטוקהולם - במיוחד אנשים מאזור סקניה - נחשבים בקרב אנשים מסטוקהולם כפשוטי עם ו/או טיפשים.
• כסף הוא נושא שיש עליו טאבו בחברה השוודית, ובשל כך שוודים רבים יעדיפו לדבר איתכם אפילו על חיי המין שלהם מאשר לדבר איתכם על מצבם הכספי.

חשוב לדעת

מספרי מוקדי החירום: קו אחד לכלל מוקדי החירום: 112

שגרירות ישראל

שגרירות ישראל בשוודיה‏, ‎כתובת: STRANDVAGEN 58 11523 STOCKHOLM.‏, ☎ ‎+46 8 52806500. ‏  

בריאות המטייל

מעל הכניסה לכל בתי המרקחת המורשים בשוודיה ישנו שלט עם הכיתוב "אפטוק" לצד צלב ירוק. לבעיות רפואיות קטנות מומלץ לנסות למצוא פתרון מהיר בבית המרחקת. בתי המרקחת בערים הגדולות פתוחים גם בלילה. סופרמרקטים רבים נושאים אספקה של ציוד רפואי ​​ללא מרשם כמו פלסטרים, תחבושות וחומר חיטוי. רק בבתי מרקחת ניתן לרכוש משככי כאבים חזקים.

שירותי הבריאות השוודים הם לרוב מוצלחים למדיי ובאיכות גבוהה, אך זה עשוי להיות מעט אתגר לקבל שירות רפואי עבור תיירים המבקרים במדינה. מרבית המרפאות מנוהלות על ידי המגזר הציבורי. קבלת תור תוך שבוע במרפאות מסוימות עלולה לעיתים להיות קשה יותר מאשר במרפאות אחרות. במקרי חירום רפואיים, לרוב המחוזות (וכמו גם לערים הגדולות) יש בית חולים אזורי עם מחלקת חירום שפועל מסביב לשעון. ראוי לציין כי בבתי חולים מסוימים בהם הצוות הרפואי יותר מצומצם תהיו עלולים לצפות להמתנה ארוכה יותר לפני שתקבל טיפול רפואי. במקרי חירום רפואיים תוכלו להתקשר למספר 112 או למספר 1177 על מנת לקבל ייעוץ רפואי וכמו כן יוכלו להפנות אותכם במספרים הללו למרפאות הקרובות אליכם אשר פתוחות באותה העת.

מי הברז בשוודיה הם באיכות מעולה, והם מכילים קרוב לאפס חיידקים. המים באתרי הנופש אשר בהרים עשויים להכיל חלודה, והמים באיים עשויים להיות מליחים, אך הם עדיין יהיו בטוחים לשתייה. משום כך אין צורך לרכוש מים בבקבוקים במהלך הביקור בשוודיה.

בשוודיה ישנם מעט מאוד סיכוני בריאות חמורים. במהלך החורף הדבר העיקרי שצריך לשים אליו לב הוא מזג האוויר הקר - במיוחד אם אתם מתכוונים לערוך טיולים רגליים או לעשות סקי בחלק הצפוני של שוודיה. מומלץ בשל כך תמיד לוודא שאתם לבושים בהתאם למזג האוויר. כדאי גם לקחת בחשבון שבהרים המושלגים עשויות להיות מפולות שלגים מעת לעת.

מזיקים

היתושים (בשוודית: Myggor) בשוודיה מהווים מטרד חמור, במיוחד בצפון המדינה ובמהלך החלק הגשום של עונת הקיץ. בעוד שהם אינם נושאים מחלות כמו מלריה או זיהומים אחרים, היתושים בשוודיה משמיעים צליל מייבב ייחודי ומעצבן במיוחד, והעקיצות שלהם מגרדות במיוחד. היתושים הכי פעילים בדרך כלל סביב עלות השחר ובמהלך שעות השקיעה - ומשום שמדובר במדינה בה יש שמש החצות משך זמן זה יכול לעיתים להיות מרבית שעות הלילה בעונת הקיץ. בסופרמרקטים ניתן לרכוש סוגים רבים של דוחי יתושים.

מזיקים נפוצים נוספים במהלך עונת הקיץ הם זְבוּבי הַבָּקָר (שמם בשוודית Bromsar), שעקיצותיהם הכואבות יכולות להותיר סימן שנותר גלוי במשך מספר ימים, וכמו גם צרעות (שמם בשוודית Getingar) אשר במקרים נדירים מאוד עקיצותיהן יכולות להיות קטלניות עבור אנשים עם אלרגיות. מומלץ בשל כך להשתמש בדוחה יתושים במהלך הקיץ, ולוודא שבאוהל שבו תישנו יש רשת טובה נגד יתושים, וכמו גם להביא תרופות ו/או תכשירים בהם תוכלו להשתמש אם תיעקצו על ידי צרעה.

קרציות (בשוודית: Fästingar) נפוצות באזורים מסוימים במהלך עונת הקיץ, במיוחד באזורים עם עשביה גבוהה. הקרציות יכולות להדביק אתכם במחלת ליים (Borreliosis) ובדלקת מוח מקרציות (Tick-borne Encephalitis). האזורים בשוודיה עם הסיכון הגבוה ביותר להדבק בדלקת מוח מקרציות הם בעיקר החלקים המזרחיים של סווילנד ובאזור הארכיפלג של סטוקהולם. כאשר הולכים לשמורות הטבע לבדכם או עם הכלב מומלץ ללבוש בגדים עם צבעים בהירים על מנת שיהיה קל יותר לבדוק את גופכם לאחר הטיול בחוץ (ואל תשכחו גם לבדוק את חיית המחמד שלכם). בבתי המרקחת תוכלו לרכוש פינצטה מיוחדת להסרת קרציות (המכונה Fästingplockare).

בשוודיה יש רק סוג אחד של נחשים ארסיים - הצפע האירופאי (שמו בשוודית Huggorm) אותו ניתן לזהות בקלות בשל דפוס הזיג-זג על גבו. הצפע האירופאי אינו נפוץ במיוחד בשוודיה, אך הוא נמצא כמעט בכל רחבי שוודיה, למעט באזור ההרים הצפוניים. נכישה של הצפע האירופאי לרוב לא תהיה קטלנית (למעט במקרים של ילדים קטנים או אנשים עם אלרגיות מסוימות), אף על פי כן, כל מי שהוקש על ידי הצפע האירופאי חייב לפנות לסיוע רפואי. כל הזוחלים בשוודיה, כולל הצפע האירופאי, מוגנים על פי החוק ואסור לפגוע בהם.

אין שום חיות ים מסוכנות בשוודיה, אם כי כאשר מתרחצים בים מומלץ להיזהר מדגי דרקון שדי (Fjärsing) אשר מסתתרים בחול ואשר בעלי קוצים ארסיים על גבם. הארס של דגי דרקון שדי ככל הנראה יגרום לכם יותר לכאבים (אשר יגולים להיות די חמורים) מאשר נזק. כדאי גם להיזהר מלגעת במדוזות במהלך הרחצה בים.

מומלץ להימנע גם מלגעת או להתחכך בסרפד הדו-ביתי (אשר נקרא בשוודית Brännässla) אשר צומח בדרך כלל באזורים רטובים יחסית אשר עשירים בחנקן. בעוד שנגיעה בצמח איננה מסוכנת, היא תגרום לכם לעקצוציות מקומית לא נעימה שתתחיל להשתכך לאחר כ-5 דקות ולרוב תעלם חלוטין לאחר כרבע שעה.

סכנות פוטנציאליות

כדאי לקחת בחשבון שבאזורים מסוימים בשוודיה השכיחות של תאונות דרכים בהם מעורבות חיות, ובמיוחד איילים, גבוהה יותר

שוודיה מדינה בטוחה למדיי לתיירים. סביר להניח שמדינות המוצא של מרבית האנשים שמטיילים בשוודיה פחות בטוחות משוודיה. כדאי במיוחד להימנע מלהיקלע לאזור בו מתקיימות קטטות בין שיכורים בשעות הלילה של סופי השבוע. בעוד שפשעים המבוצעים על ידי כנופיות הפכו לבעיה ממשית בעשורים האחרונים בערים הגדולות בשוודיה, רוב הסיכויים שכתיירים לא תפגעו כתוצאה מהפעילות של אותם הפושעים. כדאי לקחת בחשבון שבמאלמה היו מקרים בהם הכנופיות, אשר מכילות ברובן גברים צעירים ממוצא מזרח תיכוני, קיללו גברים יהודים עם כיפות.

למרות שישנה נוכחות משטרתית משמעותית במרכזי הערים, ובמיוחד בשעות הערב והלילה של סופי השבוע, הנוכחות המשטרתית באזורים הכפריים מצומצמת למדיי.

נשיאת סכין בציבור היא בלתי חוקית בשוודיה (למעט סכינים קהות או קטנות במיוחד) אלא אם כן היא נדרשת לצורך עבודתכם, לפעילות חוץ או לפעילות מסוימת אחרת המצדיקה את נשיאת הסכין. תורשו לקחת איתכם סכין לדוגמה אם אתם נושאים עימכם ציוד קמפינג.

ישנם כיסים הפועלים באזורים העיקריים בהם נמצאים תיירים, כמו למשל בשדות תעופה, בתחנות רכבת, בתחבורה הציבורית, באזורי הקניות ובפסטיבלים. רוב השוודים נושאים את הארנקים שלהם בכיס האחורי של המכנס, או בתיק יד, ולא מוטרדים במיוחד מכיסים. כדאי לקחת בחשבון שכמעט בכל החנויות והמסעדות בשוודיה תוכלו לשלם באמצעות כרטיסי האשראי הגדולים, ולכן אין סיבה שתשאו עליהם כמות גדולה של מזומנים בכל עת. אם אתם נעים ממקום למקום באמצעות אופניים, הקפידו לנעול אותם תמיד אחרת הם יגנבו. בעוד שהפשע המאורגן קיים בשכונות מסוימות ברחבי שוודיה, אנשים שומרי חוק שמבקרים במדינה לא צפויים להיפגע כתוצאה מאותם הפושעים.

הדוב החום (שמו בשוודית Brunbjörn), הזאב האפור (שמם בשוודית הוא Varg), השונר (שמם בשוודית הוא lo) והגרגרן (Järv) נמצאים באזורים השממה בשוודיה, ולרוב נדיר למדיי להתיקל בהם. הדוב החום יתקוף אנשים רק אם הם ייפצעו, אם כלבים יתגרו בהם, או אם הם ינסו להגן על הגורים שלהם. במהלך מאה השנים האחרונות הדובים בשוודיה הרגו רק קומץ אנשים בלבד. בעוד שזאבי בר עלולים לתקוף חיות מחמד, הם נמנעים מלתקוף בני אדם.

כדאי לקחת בחשבון שבאזורים מסוימים בשוודיה השכיחות של תאונות דרכים בהם מעורבות חיות, ובמיוחד איילים, גבוהה יותר. תאונות אלו מתרחשות לרוב בשעות בין ערביים. בתאונות לרוב המכוניות מתנגשות באיילים (älg), צבאים (hjort) או חזירי בר (vildsvin) נפוצים (חזירי הבר נמצאים רק באזור דרום שוודיה). לאורך רבים מהכבישים הראשיים ישנם גדרות אשר הוקמו במיוחד על מנת למנוע מחיות בר, ובמיוחד מבעלי החיים הגדולים, לשוטט לכביש.

זנות אינה חוקית בשוודיה, ושוודיה הייתה המדינה הראשונה בעולם בה חוקק חוק שהגדיר כי לקוחות של זונות מבצעים עבירה פלילית. אף על פי כן, לפי החוק השוודי העיסוק בזנות לא נחשב בלתי חוקי.

דברים נוספים עליהם כדאי לקחת בחשבון במהלך הטיול בשוודיה:

• "חכם השביל מההולך עליו" - כאשר מטיילים בצפון שוודיה, אסור בתכלית האיסור לרדת משבילים מסומנים (השבילים הם קורות העץ המונחות על הקרקע). גם אם לא תקבלו "קנס" כלשהו, אתם בקלות יכולים להיאבד באזורים שכוחי-אל אינסופיים.
• הזרימות בנחלים יכולה לבלבל במבט ראשון - שוודיה מלאה במקורות מים וזה דבר נפלא וכיף, אבל לעיתים נחל תמים למראה יכול להיות הן "קפוא" (מכווץ את השרירים), הן עמוק ממה שנראה והזרימה עלולה להיות חזקה בהרבה מאיך שהיא נראית מבחוץ. בחלק מהאגמים יש לעיתים מערבולות תת-ימיות ש"מושכות" את האדם לכיוון מרכז האגם במקרה הטוב ולעומקו במקרה הרע. בעונת החורף מצטברת שכבת קרח דקה על רוב מקורות המים, כאשר לעיתים שכבת הקרח עבה מספיק בשביל לגלוש על האגם, ולעיתים צעד לא נכון יכול לשבור את שכבת הקרח ואדם לא מקומי (שלא מכיר את האגם) עלול ליפול לתוך המים הקפואים. תמיד יש לנהוג בהיגיון ובחשדנות כשניגשים למקור מים, לעולם אין "לסמוך" על הקרח שיישאר כמות שהוא ולא יישבר (כמובן שכדאי להתייעץ עם בעלי המלון לפני).
• תהיו הגיוניים - לשוודים יש שגעונות משלהם. "אמבטיית קרח" היא אחת מהן: קידוח חור בקרח המכסה אגם, וטבילה במים הקפואים תחתיו. עדיף לא לחקות את השוודים לבד ולא לעשות "שטויות". אם אתם לא בחברת מקומיים שאתם סומכים עליהם, אל תיכנסו למקומות שאתם לא מכירים או למצבים שלא הייתם עושים בבית.
• אל "תכנסו לפינות" מול גורמים רשמיים או גורמי ביטחון - האופי השוודי הוא חייכן מאוד עד שזה נוגע למשטרה ולגורמי ממשל שונים (אם תרצו, העם השוודי הוא עם פשוט ו"מרובע"). אם שוטר עוצר אתכם (מה שכנראה לא יקרה), פשוט תשתפו פעולה ולא תתווכחו. אם אתם באירוע ספורט למשל, וסדרן אומר לכם משהו, גם כאן אין מה להתווכח. יש פשוט לקבל את זה שהתרבות היא לא ישראלית בשוודיה, והכל יהיה בסדר.
• מומלץ לא להסתובב עם סממנים ישראלים או יהודים מובהקים - חולצות עם כיתוב בעברית/ערבית, שרשראות עם מגיני דוד, תרמילי גב עם סמלים צבאיים שונים, כיפות וכו' עלולים "למשוך" אליכם מפגעים קיצוניים שונים. לבעלי הכיפות מומלץ להסתובב בכובעים, או בכובעי צמר.
• מומלץ לא לדבר בעברית בקול רם (כלומר צעקות) - בעיקר לא באזורי מהגרים בסטוקהולם ובמאלמה. כדאי לדעת שרוב השוודים האתניים, לא המוסלמים, לא מבחינים בין עברית לערבית (כפי שרוב הישראלים לא מבדילים בין שוודית לדנית), כך שגם שוודים התומכים בימין הקיצוני שונאי-זרים, לאו דווקא אנטישמים, עלולים לנסות להתגרות בהם או אף לאיים עליכם מתוך חשיבה שאתם מהגרים, בעיקר אם אתם בעלי חזות ים תיכונית.

במקרי חירום

ניידת משטרה טיפוסית בשוודיה

במקרי חירום כגון שריפות, מקרי חירום רפואיים, או מקרי חירום פליליים יש לחייג את המספר 112. מספר זה עובד בכל הטלפונים הסלולרים, עם כרטיסי SIM או בלעדיהם, גם אם יש בהם נעילת מקשים.

אין במיוחד נוכחות משטרתית רבה ברחבי המדינה, ומרבית השוטרים אינם נוהגים לערוך פטרולים ו/או לא להתמקד במניעה של פשעים קלים.

השוטרים בשוודיה לובשים מדים אפורים. הם נוהגים לפטרל בעיקר באזור של מועדוני הלילה, במרכזי הקניות, בפסטיבלים ובמרכזי הערים.

ראו גם

	הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בשוודיה כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: שוודיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוודיה

הערות שוליים

מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורווגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שוודיה · שווייץ חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2 שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.