הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)

נושאי טיול > שיקולים חשובים הנוגעים לטיול > נימוסים והליכות

נימוסים והליכות

מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כדאי תמיד להקפיד לכבד את האנשים, התרבות והסביבה בה תבקרו במהלך הטיול. אתה גם משאיר הופעות של התרבות שלך על המקומות שבהם אתה מבקר. כדאי תמיד לקחת בחשבון שבמקרים רבים האופן בו תתנהגו במהלך הטיול יגרום למקומיים לגבש דעה חיובית או שלילית על כל האנשים שמשתייכים לתרבות/מדינת המוצא שלכם.

להלן מספר הנחיות כלליות אשר כדאי להקפיד עליהן על מנת להפגין כבוד מינימלי בעיני מקומיים במרבית המקומות בעולם.

שיחות עם מקומיים[עריכה]

נושאי שיחה[עריכה]

אנשים רבים ישמחו לדבר איתכם על פוליטיקה,דת, והשקפת העולם שלהם. אף על פי כן, במרבית המקומות בעולם מומלץ להיזהר במיוחד בעת שמדברים על הנושאים הללו עם המקומיים, או לחלופין לבקש שלא לדבר על הנושאים הרגישים הללו בכלל.

שימוש במילים בוטות[עריכה]

אנשים רבים בכל תרבות נעלבים במיוחד ממילים בוטות מסוימות, למרות שהמידה שבה הם נעלבים נוטה להשתנות מיעד ליעד. מומלץ בשל כך להקפיד להימנע מלהשתמש במילים בוטות על מנת שלא לפגוע במקומיים. כדאי תמיד לקחת גם בחשבון שביעד בו תטיילו המקומיים עשויים להשתמש בשפה או במילים שעשויים להיחשב בעינייכם פוגעניים, אך אשר הוא חלק מהשפה היומיומית המקובלת של מרבית המקומיים ביעד.

במקרים מסוימים המקומיים עשויים גם לפרש באופן שגוי מילות סלנג או מילים בוטות מסוימות ולתת לאותן המילים קונוטציות שונות או משמעויות שונות. לדוגמה, משמעות המילה "coger" בספרד היא "לקחת", בעוד שבמרבית מדינות אמריקה הלטינית המילה "coger" נחשבת למילה גסה המשמשת לתיאור יחסי מין. טעות תמימה לרוב תגרום רק לגיחוך, אף על פי כן, כדאי לנסות להקפיד להימנע ככל הניתן מלהשתמש בסלנג הלא נכון במצבים או מקומות מסוימים.

בדיחות[עריכה]

במרבית המקומות בעולם מומלץ להימנע לחלוטין מלספר בדיחות המתייחסות למצוא האתני של קבוצת אוכלוסייה מסוימת, בדיחות בטעם רע, או בדיחות על אסונות, אירועים היסטוריים טראומטיים, או מתקפות טרור. לעיתים רבות תהיו עשויים במהלך הטיול לשמוע שהמקומיים מספרים בדיחות מהסוגים הללו, אף על פי כן, בדיחות מהסוגים הללו בדרך כלל לא ממש מצחיקות או לעיתים פוגעניות במיוחד כאשר תיירים מספרים אותם.

דיונים פוליטיים[עריכה]

בעוד שבמרבית המדינות בעולם תוכלו בהחלט לשאול את המקומיים שאלות אודות סוגיות פוליטיות שונות, ולהקשיב לדעותיהם, אף על פי כן, לרוב מומלץ להימנע ככל הניתן מלשתף את המקומיים בדעות/עמדות שלכם (על אף ששיתוף העמדות/דעות הפוליטיות שלכם עשוי לתרום רבות לקיומה של שיחה מעניינת). המקומיים, מטבע הדברים, נוטים להיות בעלי ידע מעמיק יותר ממכם בפוליטיקה שלהם, ולכן לעיתים רבות עשויים להפגע כאשר מבקרים זרים ינסו להסביר להם מדוע העמדה שלהם שגוייה.

היסטוריה[עריכה]

התעניינות בהיסטוריה של המדינה או האזור בו אתם מטיילים הוא בהחלט דבר חיובי, אף על פי כן, כדאי תמיד לקחת בחשבון שאירועים היסטוריים מסוימים עשויים להוות נושא רגיש במיוחד להעלות בשיחה עם המקומיים ביעד בו תטיילו. לדוגמה, אם חזיתם אי פעם באנשים ממדינות שונות אשר מתווכחים ביניהם לאיזה מדינה הייתה חשיבות רבה יותר בהכרעת אירוע כמו מלחמת העולם השנייה, וודאי תדעו כיצד דיון על אירועים היסטוריים עם אנשים ממדינות אחרות עשוי להיות נושא שנוי במחלוקת. מומלץ להיזהר במיוחד מלקחת חלק בשיחות על אירועים היסטוריים במדינה שמדינת המוצא שלכם הייתה מעורבת לאורך ההיסטוריה בקולוניאליזם או בפלישה צבאית למדינה בה אתם מטיילים.

הערות פוגעניות[עריכה]

בעוד שדברי ביקורת על השלטון המקומי ו/או מוסדות מקומיים אחרים נפוצים למדיי בקרב אזרחי מרבית מדינות העולם, עם זאת, כאשר דברי הביקורת מגיעים מהתיירים שמבקרים במדינה, תמיד יש את הסיכון שהמקומיים יפרשו את ההערות כביקורת אישית עליהם.

סמלי המדינה, כגון הדגל או ראש המדינה, או אפילו הקפטן של נבחרת הספורט המקומית, עשויים להיות נושאים לגיטימיים לדיון או בדיחות בקרב המקומיים, אך האוכלוסייה המקומית עשויה להיעלב במיוחד אם אותן ההערות נאמרו על ידי תייר.

רגישויות מקומיות[עריכה]

נושאים מסוימים עשויים להיחשב לנושאים רגישים במיוחד באזורים מסוימים בלבד בשל סכסוכים היסטוריים ויריבויות מקומיות. לדוגמה, באזורים מסוימים עשויים להיות טריטוריות אשר הבעלות עליהן נמצאת במחלוקת, לעיתים המחלוקת על הבעלות של הטריטוריות עשויה להיות כה חריפה שאפילו כאשר הממשלות מגיעות להסכמה על הטריטוריה, אנשים רבים בקרב האוכלוסייה המקומית עשויים עדיין להתנגד בתוקף להסכם/פשרה שהושג/ה על הטריטוריה. בנוסף על כך, ישנם אזורים בעולם בהם ישנם מתיחות בין קבוצות אתניות שונות ו/או קבוצות דתיות שונות. בעוד שמצב זהעשוי להיות גלוי ולהוות נושא פופולרי בשיחות בין המקומיים, העמדות/פרשנות של התיירים לקונפליקטים עשויה להתפרש לא טוב בקרב המקומיים.

סטריאוטיפים[עריכה]

ישנם סטריאוטיפים על רוב המדינות והתרבויות בעולם. בעוד שחלק מהסטריאוטיפים מדויקים חלקית, אחרים עשויים להיות לא נכונים.

כדאי לקחת בחשבון שהמקומיים עשויים להיעלב אם תציינו במהלך השיחה סטריאוטיפים נפוצים אודות המקומיים. לרוב המקומיים מודעים כבר היטב לסטריאוטיפים הנפוצים עליהם, והם שמעו כבר את כל הבדיחות על תושבי מדינתם הרבה לפניכם.

מנגד, כדאי גם לקחת בחשבון שהמקומיים ביעד עשויים לשתף אותכם בסטריאוטיפים שהם מכירים אודות מדינת המוצא או התרבות שלכם. אם יהיו מקומיים שיעשו זאת, הקפידו שלא להיעלב באופן דרמטי מההערות, אבל אתם יכולים לנסות להסביר בעדינות מדוע הסטריאוטיפים שגויים על מנת לגרום למקומיים לשנות את דעתם אודות אותם הסטריאוטיפים.

מבטאים[עריכה]

כדאי לקחת בחשבון שבמקרים מסוימים חיקוי המבטא המקומי עלול להתפרש על ידי המקומיים כניסיון ללעוג עליהם, ולא כניסיון אמיתי לתקשר עימם.

התייחסות לאנשים שעוברים על ידכם[עריכה]

בעוד שבערים הגדולות בדרך כלל בלתי אפשרי לומר שלום לאנשים שעוברים על ידכם. עם זאת, ביישובים או כפרים מקובל במקרים רבים לומר שלום לאדם שעובר לידכם בשפה המקומית, או אם אינכם יודעים את השפה המקומית, מבט או הנהון בדרך כלל מספיקים.

ביגוד[עריכה]

עירום[עריכה]

לרוב עירום איננו מותר במרבית המקומות הציבוריים. אף על פי כן, החוקים אודות עירום בציבור משתנים במידה רבים ממדינה למדינה ומתרבות לתרבות. בעוד שבחלקים מסוימים באירופה נודיזם נפוץ למדיי בחופים רבים, ומותר לגברים ונשים לפקוד את מרבית החופים ללא בגד עליון כלשהו, במדינות כמו מלזיה או ערב הסעודית נשים שינהגו באופן שזה ייאסרו, יישפטו ועשויות לקבל תקופת מאסר.

בגדי ים[עריכה]

במדינות רבות מותר ללבוש בגד ים רק בעת רחצה בבריכה או בחוף הים (ולא באוטובוס בדרך לים או בסיטואציות אחרות).

ניעות[עריכה]

הליכה[עריכה]

במקומות הומים במיוחד מומלץ להקפיד ללכת לצידי הרחוב אם בכוונתכם לעצור על מנת לאפשר ליתר הולכי הרגל לעבור אתכם בקלות. בעת נסיעה במדרגות נעות עמוסות במיוחד, או במסוע עמוס למדיי בנמלי התעופה, מומלץ גם לעמוד בקצה על מנת שאנשים שממהרים במיוחד יוכלו לעבור אתכם בקלות. הצד שבו מומלץ לעמוד על מנת לאפשר ליתר הולכי הרגל לעבור אתכם משתנה מעיר לעיר, ומדינה למדינה - מומלץ לראות איפה המקומיים עומדים כאשר הם עוצרים בעת הליכה ברחוב עמוס, ולנהוג באותו האופן.

תחבורה ציבורית[עריכה]

התחבורה הציבורית נוטה לרוב להיות עמוסה במיוחד במהלך שעות העומס. לרוב מקובל לאפשר לאנשים הנמצאים על הרכבת / אוטובוס / חשמלית / מטרו לצאת לפני שאתם נכנסים. במידת הצורך מקובל לעזור לאנשים בכיסאות גלגלים, או אנשים עם ילדים קטנים רבים להעלות או לרדת מהרכבת / אוטובוס / חשמלית / מטרו.

נהיגה[עריכה]

למרות הסטריאוטיפ הנפוץ "אנשים במדינה x נוהגים כמו משוגעים" במרבית המדינות מרבית הנהגים מצייתים לחוקי התנועה והשילוט בכבישים. על אף שלרוב חוקי התנועה והשילוט זהה כמעט לחלוטין ברחבי העולם, במדינות מסוימות ישנם חוקי תנועה ושלטים ייחודיים שעשויים להיות זרים לכם ולכן מומלץ תמיד לוודא מבעוד מועד שאתם מודעים לכל חוקי התנועה והשילוט הייחודיים למדינה בה תנהגו.

בטיסה[עריכה]

בעת שטיסה במטוס נוסעים עשוי להיות הרפתקה גדולה במיוחד עבור אנשים מסוימים שטסים רק קומץ פעמים במהלך חייהם (אם בכלל), עבור אחרים טיסות עשויות להיות עניין שבשגרה. עבור אנשים מהמעמד הבינוני בארצות הברית טיסה בין ערים מרכזיות ומרוחקות בארצות הברית פופולרית לפחות כמו נסיעה ברכבת המהירה עבור המעמד הבינוני באירופה, או נסיעה באוטובוסים לאנשים במדינות מתפתחות. ישנם כללי נימוס נפוצים בטיסות, במיוחד בכל הנוגע לשימוש במשענות היד, בתאי האחסון מעל למושבים, ובכל הנוגע להזזת המושב המתקפל אחורה (מומלץ תמיד לשאול את הנוסעים שיושפעו מכך אם אפילו יש סיכוי קלוש שהדבר יגום להם לטירדה).

מקומות קדושים[עריכה]

מקומות קדושים כוללים מבנים המשמשים לצורך פולחן דתי, בתי קברות, ואתרי זיכרון אשר בדרך כלל בעלות חשיבות רבה בתרבות המקומית. לעיתים רבות חלק מאותם האתרים מהווים מוקדי עניין פופולרים ומעניינים עבור מטיילים.

לעיתים רבות הגישה לאותן המקומות מוגבלת עבור מרבית האוכלוסייה, או לכל הפחות לאנשים שאינם משתייכים לדת מסוימת, או לנשים.

בעוד שלבישת לבוש שמרני והפגנת כבוד לזולת באותן המקומות בדרך כלל נחוצים על מנת לבקר באותן המקומות, ישנם דגשים מסוימים נוספים שיש לקחת בחשבון במקומות מסוימים. משום כך, מומלץ ללמוד מעט על הכללים השונים שהמבקרים נדרשים להקפיד עליהם לפני שנוסעים למקומות הללו. לדוגמה, ברוב הכנסיות הנוצריות, כל המבקרים נדרשים להסיר את הכובע בעת הביקור, בעת ביקור בבתי כנסת המבקרים נדרשים לשים כיפה או כיסוי ראש אחר, ובעת ביקור במסגד או מקדש הינדי / בודהיסטי המבקרים נדרשים להסיר את נעליהם.

בעת הביקור באותן המקומות בדרך כלל תדרשו גם לשמור על שקט, ולהשקיט את הטלפון הנייד. הכללים הללו בדרך כלל חלים גם על ילדים המבקרים באותן המקומות, למרות שבדרך כלל הכללים שחלים על לבוש או רעש אינם נאכפים בקפידה כאשר מדובר בילדים. לעיתים רבות יש סובלנות רבה יותר לתינוקות או פעוטים בוכים, אך פחות לילדים גדולים יותר המתרוצצים וצועקים במקום.

בעת ההגעה למבני הדת תהיו עשויים לגלות שמתקיים בהם טקס דתי הנמצא בעיצומו. במקרים הללו עדיף לחכות עד שהטקס הדתי יסתיים לפני שנכנסים למקום.

סמלים[עריכה]

לסמלים מסוימים עשויים להיות קונוטציות חיוביות עבור קהילות מסוימות, אך אסוציאציות שליליות חזקות עבור אחרים. אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר לכך הוא צלב הקרס אשר נמצא בשימוש נפוץ כסמל דתי בקרב הינדים, בודהיסטים ואנשים המשתייכים לדת הג'ייניזם, אשר מהווה עבורם סמל למזל טוב ולהצלחה. מאידך גיסא, מאז המאה ה-20 צלב הקרס מזוהה בעיקר במדינות המערב עם נאציזם, אנטישמיות ועליונות לבנה והשימוש בו בהקשרים מסוימים נחשב לעברה על החוק וכפגיעה ברגשות הציבור. משום כך, תיירים אסיאתיים במדינות מערביות צריכים להימנע מלהציג את הסמל על מנת להימנע מלפגוע ברגשות המקומיים, או להסתבך עם רשויות אכיפת החוק. מנגד, תיירים ממדינות מערביות המבקרים במדינות אסיה צריכים להיות מודעים למשמעותה הדתית של הסמל, ולא לעורר מהומה כאשר מבחינים בסמל אשר נמצא בשימוש נרחב באותן המדינות בהקשר הדתי.

תנועות יד[עריכה]

שימוש ופרשנות של תנועות ידיים משתנה מתרבות לתרבות. לדוגמה, בעוד ששימוש באגדול היא תנועת יד פופולרית למדיי במדינות המערב לעצירת טרמפים, באיראן תנועת יד זה נחשבת גסה במיוחד (המקבילה האירנית להצגת האמה האמצעית).

אתר טבע[עריכה]

כאשר המוני מבקרים פוקדים אתרי טבע פופולריים הדבר עשוי לעיתים רבות לסכן את הסביבה הטבעית. משום כך, כאשר פוקדים פארקים לאומיים או אתרי טבע פופולריים, יש להקפיד להישאר על השבילים בפארק, לא לקטוף או לקחת איתכם דברים מהפארק, ולהיפטר מכל הפסולת בפחי האשפה בלבד.

צילום[עריכה]

נדרשת רגישות רבה בעת צילום של האוכלוסייה המקומית ביעד הטיול. בדרך כלל אין שום בעיות לצילום של אנשים רבים המתהלכים באזור הומה ומתוייר. לעיתים רבות צילום של אנשים הפוקדים מוקדי עניין מתויירים למדיי מותרת גם כן. בין אם הדבר מותר או לא מבחינה חוקית, מוטב תמיד לבקש אישור לצלם מקומיים בשגרת חיי היומיום שלהם. במדינות מסוימות מקובל לתת כסף בתמורה לצילום לאדם אותו צילמתם. כדאי גם לקחת בחשבון שבמקומות רבים בעולם המקומיים אינם רואים בעין יפה אנשים המצלמים ילדים ללא רשות מהוריהם לעשות כן.

באזורים מסוימים, צילום מתקנים צבאיים, בנייני ממשל, אזורי גבול, או אפילו גשרים עשוי לסבך אתכם בצרות. במדינות מסיימות מעשים אלו עשויים להתפרש לניסיון לפגוע בביטחון הלאומי של אותן המדינות.

אכיפת החוק[עריכה]

מומלץ תמיד להקפיד על הפגנת כבוד בעיני גורמי אכיפת החוק המקומיים, שכן באזורים רבים גורמי אכיפת החוק חמושים בכלי נשק ויש להם את הסמכות לעצור אותכם או לכל הפחות לעקב אתכם. הימנעו בכל תוקף מלעצבן אותם, להעליב אותם, או להתנהג באופן שעשוי להיתפס בעיניהם כמאיים. במקרים מסוימים, תזוזת יד לבדה, בצורה שיכולה להתפרש כניסיון לקחת כלי נשק על מנת לתקוף את השוטר (למשל, בעת חיפוש התעודה המזהה בכיס המכנס), אשר במקרים מסוימים אף לגרום לשוטרים לירות בכם ללא אזהרה מוקדמת על מנת לנטרל את הסכנה.

המלצה זו תקפה גם לשוטרי הגבולות בנמל התעופה או במעבר הגבול אשר להם יש את הסמכות לעכב אתכם, לבצע חיפושים פולשניים על גופכם, למנוע ממכם להיכנס לארצם, ו/או להוסיף הערהו במערכות המחשב שלהם שתציין שאין לאפשר לכם להיכנס לארצם אם תבקשו לעשות זאת בעתיד.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה