הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
65.513.1
מתוך ויקימסע
יעדי טיול > אירופה > המדינות הנורדיות > נורווגיה

נורווגיה

תוכן עניינים

noframe
עיר בירה אוסלו
שטח 324,000 קמ"ר
אוכלוסייה 5,214,890 תושבים  (נכון ל-2015)
צפיפות 16.1 נפש לקמ"ר
שפה רשמית נורווגית
מטבע כתר נורבגי (NOK)
יוקר המחיה גבוה בממוצע בכ-41% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1]
דתות 76.1% משתייכים לכנסייה האוונגליסטית לותרנית (כנסיית המדינה), 2.4% קתוליים, 3.5% קבוצות נוצריות קטנות יותר, 2.4% מוסלמים, 13% ללא סיווג דת (נכון ל-2013)
חשמל 230V/50Hz (תקעים C, F)
אזור זמן UTC+1
קידומת בין-לאומית +47
אתר התיירות הרשמי

נורווגיה או בשמה הרשמי ממלכת נורווגיה (בנורווגית: Kongeriket Norge) היא מדינה בסקנדינביה שבצפון אירופה. נורווגיה ידועה במיוחד בשל נופי הטבע עוצרי הנשימה שבה, המורשת התרבותית העשירה שלה והערים התוססות שלה. המדינה, אשר מכונה גם "ארץ הפיורדים", מציעה למבקרים חוויה בלתי נשכחת.

נורווגיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מונרכיה חוקתית. תושבי נורווגיה נהנים מרמת חיים גבוהה יחסית, שירותי בריאות מהשורה הראשונה, וממדינת רווחה איתנה. נורווגיה ידועה זה מכבר במדיניות הסוציאל-דמוקרטית שלה, והגישה הפוליטית הזו הובילה לאורך השנים לפיתוח מגזר ציבורי מתקדם והתמקדות מהותית בשימור הסביבה.

האטרקציה התיירותית העיקרית של נורווגיה היא ללא ספק הטבע המרהיב של המדינה. לאורך רצועת החוף הארוכה במיוחד של המדינה, אשר משתרעת על פני 25,000 ק"מ, ישנם פיורדים רבים, אשר הם מפרצונים ארוכים וצרים, הנפוצים במקומות בהם קרחונים הגיעו בעבר, אשר מוקפים בצוקים תלולים שיוצרים נופים עוצרי נשימה. הפיורדים והעמקים לאורך החוף המערבי של נורווגיה הם ללא ספק מאטרקציות התיירות הפופולריות והמוצלחות ביותר בנורווגיה. אזורי השממה העצומים של המדינה, לרבות הפארקים הלאומיים הרבים שלה, מציעים מגוון הזדמנויות להרפתקאות ייחודיות. מטיולי הליכה סקי, מחנאות ודיג, מומלץ במיוחד ליהנות בחיק הטבע מהנוף המדהים. אזור צפון נורווגיה, הממוקם באזור חוג הקוטב הצפוני, הוא מהמיקומים המוצלחים והפופולריים ביותר בעולם לצפות בזוהר הקוטב, ובמיוחד באזור העיר הארקטית טרומסה.

המורשת התרבותית של נורווגיה היא אטרקציה מרכזית נוספת. ההיסטוריה הוויקינגית של נורווגיה מרתקת, והמבקרים יכולים לבקר באתרים ויקינגיים עתיקים שונים ומוזיאונים המוקדשים לעידן הוויקינגים. מוזיאון ספינות הוויקינגים באוסלו, למשל, מכיל ספינות ויקינגיות אותנטיות שנחפרו מתלי קבורה. פסטיבלים מסורתיים, כמו פסטיבל סנט אולב, מספקים למבקרים הצצה למסורת התרבותית העשירות של המדינה.

למרות שהנורווגים נתפסים לרוב כמאופקים ומרוחקים, תכונה תרבותית האופיינית למרבית הסקנדינבים, הם בדרך כלל ידידותיים ומסבירי פנים לאחר שנוצרת עימם היכרות.

הערים של נורווגיה מציעות שילוב מושלם בין תרבות מודרנית לתרבות מסורתית. אוסלו, בירת המדינה, היא עיר תוססת וקוסמופוליטית המכילה מגוון רחב של אטרקציות, לרבות מוזיאון הספינות הוויקינגיות, הארמון המלכותי ומוזיאון אדווארד מונק. ברגן, המכונה "השער לפיורדים" היא יעד פופולרי נוסף המציע למבקרים הזדמנות לחקור את ההיסטוריה והתרבות העשירה של נורווגיה. טרונדהיים, עם הארכיטקטורה המרשימה והעיר העתיקה המקסימה שלה, היא יעד מוצלח למבקרים שמעוניינים לחקור את ההיסטוריה של נורווגיה בתקופת ימי הביניים.

אזורים[עריכה]

מפת נורווגיה
מערב נורווגיה
אזור המשתרע לאורך רצועת החוף האטלנטית של החלק הדרום-מערבי של נורווגיה. האטרקציות הבולטות ביותר באזור זה כוללות בין היתר את הפיורדים המתויירים ביותר בנורווגיה ואת העיר ברגן.
מזרח נורווגיה
האזור המקיף את עיר הבירה אוסלו. האזור הצפוף ביותר במדינה בו חיה כיום רוב אוכלוסיית נורווגיה.
צפון נורווגיה
אזור הנודע בפיורדים המרהיבים שבו, באור השמש בשעת חצות ובתרבות הסאמית העתיקה שבו.
נורווגיה התיכונה
חבל ארץ במרכז המדינה. העיר הגדולה ביותר והבירה הלא רשמית של אזור זה היא העיר העתיקה טרונדהיים.
דרום נורווגיה
אזור רצועת החוף הדרומית של המדינה בו נמצאת העיר קריסטיאנסאנד.

טריטוריות[עריכה]

סבאלברד
ארכיפלג באוקיינוס הארקטי, הנמצא בערך באמצע הדרך מנורווגיה לקוטב הצפוני. זהו האזור הצפוני ביותר בממלכת נורווגיה. הארכיפלג נמצא תחת שליטה נורווגית משנת 1920. סבאלברד הוא המקום הצפוני ביותר בעולם בו חיים תושבי קבע. זהו האזור היחיד השייך לנורווגיה בו חיים דובי קוטב.
יאן מאיין
אי הררי וגעשי שומם הנמצא באוקיינוס ​​הארקטי, ומכוסה חלקית בקרחונים. זהו שטח צבאי, אשר הכניסה אליו מותרת רק באישור מיוחד. האי איננו נגיש במהלך חודשי החורף.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

עיר הבירה אוסלו

8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר הם בעלי עניין תיירותי:

  • 1 אוסלו (Oslo‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה עיר הבירה של נורווגיה והעיר הגדולה ביותר בה, עם מוזיאונים בעלי חשיבות לאומית, סביבה יפהפייה, תרבות וחיי-לילה תוססים.
  • 2 ברגן (Bergen‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה בירתה של נורווגיה לשעבר, מרכז תעשייה עתיק של ברית ערי הנזה. ברגן היא כיום העיר השנייה בגודלה בנורווגיה. העיר אשר ממוקמת באזור מרהיב על צלע הר. מטיילים רבים עוברים בעיר בדרכם לטיול בפיורדים שנמצאים בחופה המערבי של המדינה. העיר זכתה בעבר לכינוי "העיר הגשומה ביותר באירופה" משום שיש בה בממוצע 250 ימי גשם שנה.
  • 3 טרונדהיים (Trondheim‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה עיר עתיקה במרכז נורווגיה אשר כיום היא העיר השלישית בגודלה בנורווגיה. העיר נוסדה ב-997 ושימשה כבירת נורווגיה במהלך עידן הוויקינגים ועד ל-1217. קתדרלת נידארוסדומן המרהיבה היא אחת מאטרקציות התיירות הפופולריות ביותר בעיר.
  • 4 סטוונגר (Stavanger‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר הרביעית בגודלה בנורווגיה. העיר מהווה מרכז מסחר חשוב במדינה בשל עסקי הנפט שמתקיימים בתחומה.
  • 5 טרומסה (Tromsø‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה עיר הנמצאת בקצה הצפוני המרוחק של נורווגיה. העיר נמצאת במרחק של קרוב ל-350 קילומטרים צפונית לחוג הארקטי והיא אחד מהמקומות הפופולריים ביותר לצפייה בזוהר הצפוני במהלך עונת החורף. מרכז העיר מכיל את המספר הגבוה ביותר של בתי עץ ישנים באזור צפון נורווגיה.
  • 6 פרדריקסטאד (Fredrikstad‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית עיר הממוקמת בחלקה הדרום מזרחי של נורווגיה אשר נוסדה במקור ב-1567 על ידי המלך הדני פרדריק השני. העיר העתיקה של פרדריקסטאד היא העיר המבוצרת השמורה ביותר כיום באזור צפון אירופה.
  • 7 קריסטיאנסנד (Kristiansand‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר החמישית בגודלה בנורווגיה. העיר נוסדה במקור ב-1641 על ידי המלך הדני כריסטיאן הרביעי. גן החיות של העיר הוא אחת מאטרקציות התיירות הפופולריות ביותר בעיר.
  • 8 בודו (Bodø‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית העיר השנייה בגודלה בצפון נורווגיה (לאחר טרומסה). מרבית העיר נהרסה במהלך הפלישה הגרמנית לנורווגיה במאי 1940 והיא נבנתה מחדש רק לאחר המלחמה. העיר שוכנת צפונית לחוג הארקטי ועל כן יש בה שמש חצות מדי שנה בחודשים יוני ויולי.

אטרקציות תיירות פופולריות בנורווגיה[עריכה]

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בנורווגיה, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

מפה
מפת נורווגיה

  • 1 Fløibanen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 2 Holmenkollbakken‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 3 Vøringfossen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 4 בריגן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 5 טרולסטיגן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 6 Kristiansand Zoo and Amusement Park‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 7 Tusenfryd‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 8 Flåmsbana‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 9 Kjosfossen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 10 ייראנגרפיורד‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 11 Låtefossen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 12 העיר העתיקה בפרדריקסטאד‏
  • 13 Vikingskipshuset‏
  • 14 Steinsdalsfossen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 15 נרייפיורד‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 16 Briksdalsbreen‏
  • 17 Hunderfossen familiepark‏
  • 18 הדרך האטלנטית‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 19 Fredriksten‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 20 National Gallery‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 21 Bø Sommarland‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 22 Fjellstua‏
  • 23 נורדקאפ‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 24 קתדרלת נידארוס‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 25 Bøyabreen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 26 Fram Museum‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 27 Kongeparken‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 28 Dalsnibba‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 29 Kon-Tiki Museum‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 30 Bergen Aquarium‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 31 Norwegian Museum of Cultural History‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 32 Fredriksvern‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 33 Telemark Canal‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 34 Lysefjord‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 35 צוק כס המטיף‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 36 Laksforsen‏
  • 37 Verdens Ende‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 38 Torghatten‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 39 Saltstraumen‏
  • 40 Lindesnes Lighthouse‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 41 Besseggen‏
  • 42 Nigardsbreen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 43 גלדהפיגן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 44 Kjerag‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 45 Akershus Fortress‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 46 Saltstraumen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 47 Royal Palace in Oslo‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 48 Frogner Park‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 49 Oslo Opera House‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 50 Munkholmen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 51 Hornindalsvatnet‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 52 Heddal stave church‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 53 Troll Wall‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 54 Barony Rosendal‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 55 כנסיית אורנס‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 56 Glittertind‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 57 Borgund Stave Church‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 58 Grip‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 59 Nøtterøy‏
  • 60 Tyholttårnet‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 61 Skibladner‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 62 Bergenhus Fortress‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 63 Austrått‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 64 Slottsfjellet‏
  • 65 Femund‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 66 Astrup Fearnley Museum of Modern Art‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 67 Eidsvollsbygningen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 68 Store Skagastølstind‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 69 Dovrefjell‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 70 מפלי שבע האחיות‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 71 Jutulhogget‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 72 Namsskogan‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 73 Oscarshall palace‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 74 Utstein Abbey‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 75 Ridderspranget‏
  • 76 Mølen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 77 קתדרלת איסהאב‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 78 Rockheim‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 79 Cathedral Ruins in Hamar‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 80 Steinvikholm Castle‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 81 Grotten‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 82 Kongsvinger Fortress‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 83 Nationaltheatret‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 84 Langedrag Nature Park‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 85 Hedal Stave Church‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 86 Setesdal Line‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 87 Fantoft Stave Church‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 88 Vitenskapsmuseet‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 89 Gol Stave Church‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 90 Hardangervidda National Park‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 91 University Botanical Garden in Oslo‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 92 Trolltunga‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 93 Aurlandsfjord‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 94 Munch Museum‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 95 Vesterålen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 96 Rondane National Park‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 97 Trollfjord‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 98 Stegastein‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 99 Hardangerjøkulen‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 99 Lofotr Viking Museum‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של נורווגיה
החרטום של ספינת ויקינגים מהמאה ה-9 אשר מוצגת כיום במוזיאון ספינות הוויקינגים באוסלו

האזור בו נמצאת כיום נורווגיה יושב לראשונה במהלך סוף עידן הקרח האחרון (בסביבות 10,000 לפנה"ס). בין 5,000 ל-4,000 לפנה"ס הוקמו היישובים החקלאיים המוקדמים ביותר באזור זה לאורך האוסלופיורד. בהדרגה, בין 1500 לפנה"ס ל-500 לפנה"ס, הוקמו יישובים חקלאיים נוספים באזורים הדרומיים של נורווגיה.

בשנת 872 לספירה אוחדה נורווגיה על ידי מלכה הראשון האראלד בהיר-השיער לאחר שנים רבות בהן הייתה מפוצלת לשבטים רבים. בעקבות כך תושבים נורווגים רבים לקחו חלק בהקמת מושבות במקומות שונים מעבר לים - באיים הבריטיים בתחילה (סקוטלנד ואירלנד) ובהמשך באיסלנד וגרינלנד. במהלך המאה ה-11 אימצה נורווגיה את הנצרות.

בתחילת המאה ה-14 נורווגיה ושוודיה אוחדו. במהלך המאה ה-14 מגפת המוות השחור הרגה כשליש מאוכלוסיית המדינה. לאחר איחוד עם שוודיה ב-1319, ב-1397 הצטרפו שוודיה ונורווגיה לאיחוד קאלמאר יחד עם דנמרק. האיחוד התפרק ב-1524 עם פרישתה של שוודיה, אולם נורווגיה נשארה חלק מדנמרק-נורווגיה, מסגרת שהחזיקה מעמד עד שנת 1814, בה עברה נורווגיה משלטון דני לשלטון שוודיה. ראוי לציין כי האיחוד החדש עם שוודיה אפשר לנורווגיה לשמור על מידה רבה של עצמאות. האיחוד עם שוודיה נמשך עד 1905 אז הפכה נורווגיה למדינה עצמאית.

בזמן מלחמת העולם הראשונה שמרה נורווגיה על נייטרליות. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה נורווגיה ב-1940 על ידי גרמניה הנאצית. ב-1945, עם תבוסתה של גרמניה במלחמה שוחררה נורווגיה.

ב-1960 התגלה לראשונה נפט באזור הים הצפוני בשטח הריבוני של נורווגיה והיא הפכה בעקבות כך מאחת המדינות העניות באירופה לאחת העשירות בה. בניגוד למדינות רבות אחרות בעולם שעוסקות ביצוא נפט, לאורך השנים נורווגיה בחרה להשקיע את רווחיה באופן שוויוני וחכם בין אזרחי המדינה, וכתוצאה מכך תרמה ליצירת שפע, והרמוניה בחברה הנורווגית מבלי לגרום לנזק בלתי הפיך לטבע. בשל כך נורווגיה מדורגת מדי שנה, מאז ועד היום, כאחת מהמדינות בעלות רמת החיים הגבוהה ביותר בעולם.

גאוגרפיה[עריכה]

צוק לשון הטרול במחוז הורדלנד

נורווגיה נמצאת על חצי אי גדול בחלקה הצפוני של יבשת אירופה (חצי האי הסקנדינבי) אשר בחלקו המזרחי נמצאת גם שוודיה. בחלקה הצפוני נורווגיה גובלת בפינלנד ורוסיה. כ-5 מיליון אזרחי המדינה גרים על פני שטח רציף אשר בערך בגודל של גרמניה, ומעט יותר גדול מבריטניה. נורווגיה היא מדינה ארוכה למדיי - המרחק מהחלק הדרומי ביותר של נורווגיה לחלק הצפוני ביותר שווה בערך למרחק שבין תל אביב לחרטום שבסודאן (למרות שתנאי השטח הרבה יותר הרריים, מיוערים ובראשיתיים לאורך נורווגיה). קו החוף של נורווגיה הוא גם אחד מקווי החוף הארוכים ביותר בעולם - אם כוללים את כל קווי החוף של האיים והפיורדים במרחק הכולל של קו החוף הנורווגי, האורך הכולל הוא בסביבות כ-50,000 עד 100,000 קילומטרים. במחוז נורדלנד בלבד קו החוף הוא ארוך יותר מקו החוף של בריטניה כולה, אם כוללים את קווי החוף של הפיורדים והאיים שנמצאים במחוז נורדלנד גם כן.

נורווגיה ידועה במיוחד בשל הנופים המרהיבים שבה. הפיורדים הנודעים של נורווגיה הם פתחי כניסה צרים וארוכים המשתרעים לתוך פנים היבשת מן האוקיינוס, כאשר בצדדיהם הרים גבוהים. קו החוף הארוך במיוחד של נורווגיה כולל גם כמות גדולה במיוחד של איים בגדלים שונים - ישנם מעל ל-200,000 איים לאורך קו החוף של נורווגיה (רק ביוון ישנם יותר איים מבנורווגיה).

ישנם מעל ל-450,000 אגמים ברחבי נורווגיה. אפילו בתוך העיר אוסלו ישנם כמאה אגמים שונים. בנורווגיה נמצאים האגמים העמוקים ביותר ביבשת אירופה. מרבית הקרקעות בנורווגיה (כ-95%) הן שטחי שממה מיוערים ו/או סלעיים כאשר נורווגיה בחלקה הגדול מכילה שטחים עצומים שאינם מאוכלסים כלל, ואשר רבים מהם הם כיום פארקים לאומיים מוגנים. גם מחוץ לפארקים הלאומיים, חלק גדול מהקרקעות הן אזורי טבע מיוערים שלא נהרסו לאורך השנים על ידי האדם לטובת תועלת כספית - למעשה בנורווגיה לא תצטרכו לנסוע רחוק לאחד מהפארקים הלאומיים על מנת לחוות סביבה בראשיתית ולצפות בנופי טבע מרהיבים. ברוב המקרים הכבישים, מסילות הברזל, והמעבורות יאפשרו לכם להגיע לאזורים שונים הנמצאים בקרבת מקום ואשר מהם נשקפים נופי טבע מרהיבים. ישנם מעט חופים חוליים לאורך קו החוף הארוך של נורווגיה. החופים של נורווגיה מכילים בדרך כלל הרבה צוקים תלולים וסלעיים.

הפסגה הגבוהה ביותר בנורווגיה היא בגובה 2,469 מטרים מעל פני הים והיא נמצאת באזור הפארק הלאומי יוטנהיימן, באמצע הדרך בין אוסלו וטרונדהיים. בצפון הרחוק (פינמרק) ישנם אזורים שטוחים ופתוחים רבים יחסית. חלק מהמפלים הגבוהים ביותר בעולם נמצאים בנורווגיה, במיוחד באזור מערב נורווגיה. חלק מהאזורים ההרריים מסמנים למעשה את הגבולות בין חלקי הארץ השונים של המדינה - קו ההרים שחוצה מצפון לדרום (בעיקר באזור יוטנהיימן והארדנגרבידה) מפרידים למעשה בין אזור מערב נורווגיה לאזור מזרח נורווגיה. באופן דומה, רצועת ההרים דוברהפייל (Dovrefjell) מפרידה למעשה בין אזור נורווגיה התיכונה לאזור מזרח נורווגיה. נורווגיה כוללת גם את הארכיפלג סבלבארד אשר כמעט ולא מיושב.

כלכלה ופוליטיקה[עריכה]

הכלכלה הנורווגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי מאז שנות ה-70 של המאה ה-20
גרף המתאר את צמיחת התל"ג של נורווגיה בין השנים 1865 עד 2003

הענף הכלכלי העיקרי של נורווגיה הוא תעשיית הנפט והגז, אותם נורווגיה מוציאה מהאזורים שבריבונותה באזור הים הצפוני - תעשייה המהווה 20 אחוזים מסך הייצור של המדינה. בנוסף לכך לנורווגיה ישנם גם מספר משאבים טבעיים נוספים כגון כוח הידרו-חשמלי, עץ, דגים ומינרלים. מבחינה פוליטית בהווה ישנה תמיכה רחבה בהמשך קיומו של "המודל הסקנדינבי" - מסים גבוהים, הוצאות גבוהות של הממשל אשר הולכות לסבסוד לימודים חינמיים בבתי ספר, בריאות בחינם לכל אזרחי המדינה, מערכת רווחה יעילה ועוד. כתוצאה מכך שיעור האבטלה בנורווגיה נמוך למדיי ביחס למדינות מערביות אחרות (כ-2 אחוזים בלבד).

אזרחי נורווגיה דחו בשני מקרים שונים בעבר את האפשרות שנורווגיה תצטרף לאיחוד האירופי - פעם במשאל עם שהתקיים ב-1972 ופעם אחרת במשאל עם שהתקיים ב-1994. בשתי הפעמים הסוגיה הוכרעה בפער של אחוזים בודדים בלבד. עם זאת, נורווגיה שותפה בהסכם שנגן, והיא קשורה באופן הדוק לאיחוד האירופי, והיא כן משולבת כחברה מלאה ברוב העניינים הכלכליים, כמו גם בענייני מכס וענייני הגירה.

משום שנורווגיה היא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם ומשום שיש לה מטבע חזק במיוחד, מומלץ לכל המטיילים שמבקרים לראשונה במדינה להיות מוכנים לכך שההוצאות השוטפות במהלך הטיול יהיו גבוהות במידה ניכרת מאשר במדינת המוצא. בנוסף, ראוי גם לציין כי קיומם של חוקים שונים הנוגעים למבנה השכר של העובד הנורווגי משפיעים על כך שאפילו עובדים העוסקים בעבודות מזדמנות שונות מקבלים שכר טוב יחסית, ולכן בדרך כלל מרבית החברות מעסיקות מספר עובדים נמוך ככל הניתן, אפילו אם מדובר בעובדים לא מיומנים שמבצעים עבודות זוטרות שונות. מצד שני, חלק מהאטרקציות הפופולריות ביותר בנורווגיה בקרב התיירים במדינה לא כרוכות בתשלום - גישה למרבית אזורי הטבע המרהיבים במדינה, טיולים רגליים במסלולים מרהיבים שונים, כמו גם גישה למוזאונים ואתרים רבים וטובים. יתר על כן, לא תצטרכו להשקיע כסף רב במהלך הטיול על מקומות לינה אם תהיו מוכנים לישון באוהל או תחת כיפת השמיים. בהתאם לחוק זכות הגישה הציבורית לטבע (Allemannsretten) בנורווגיה מותר לרוב להקים אוהלים ולישון באזורים המיוערים המרוחקים מהישובים בחינם וללא הגבלה, כל עוד לא גורמים נזקים לטבע, לא משאירים עקבות כאשר ממשיכים הלאה וכל עוד לא מקימים בטבע מבני קבע.

אקלים[עריכה]

כמות המשקעים השנתיים הממוצעת (על סמך נתונים מהשנים 1961 - 1990)

בשל זרם הגולף האקלים בנורווגיה, ובמיוחד לאורך רצועת החופים, הוא חם באופן ניכר מאזורים אחרים הנמצאים במרחק דומה מהקוטב הצפוני. למרות שהחצי הצפוני של נורווגיה נמצא מצפון לחוג הקוטב הצפוני, נורווגיה איננה מאופיינת באקלים ארקטי. עונות הקיץ עשויות לעיתים להיות מאופיינות בטמפרטורות חמות מתונות (עד 25 - 30 מעלות צלזיוס), אפילו באזורים הצפוניים של המדינה אך רק במשך תקופות זמן מוגבלות. אורך עונת החורף וכמות השלג שיורדת במהלך החורף משתנה במידה ניכרת משנה לשנה. בעוד שבחלקה הצפוני של נורווגיה יורד בדרך כלל יותר שלג והחורפים קשים יותר, ברצועת החוף הדרומית וברצועת החוף המערבית, החורפים נוטים להיות מתונים וגשומים.

בעוד שאזור רצועת החוף המערבית של נורווגיה הוא בין האזורים הגשומים ביותר ביבשת אירופה, אזור מזרח נורווגיה ואזור פנים המדינה מאופיינים בכמות משקעים קטנה יחסית.

שעות האור בנורווגיה, הטמפרטורה, ותנאי הנהיגה משתנים במידה רבה לאורך כל השנה. השינויים העונתיים תלויים במידה ניכר מאזור לאזור - במיוחד במרחק של כל האזור מהים, במרחק של האזור מהקוטב הצפוני, כמו גם בגובה של האזור. מומלץ לקחת בחשבון כי האזור שבו ישנה שמש חצות (האזור הנמצא מצפון לחוג הארקטי) חשוך במיוחד במהלך עונת החורף, כאשר לאורך כל החורף השמש לא עולה מעל קו האופק בכלל.

מזג האוויר בנורווגיה הכי נעים במהלך עונת הקיץ (מאי עד תחילת ספטמבר). אם אתם אוהבים במיוחד שלג, מומלץ להגיע לנורווגיה בין דצמבר עד אפריל. לאורך רצועות החוף של נורווגיה ובחלק הדרומי של מערב נורווגיה יש מעט שלג במהלך הקיץ ולכן יש בהם מעט אתרי סקי הפעילים בקיץ או בחורף. באזור ההרים יש שלג עד לחודש מאי. עונת האביב בנורווגיה אינטנסיבית למדיי בשל שפע המים (המגיעים מהשלג שנמס), שעות אור שמש רבות, ובשל כך שהטמפרטורות עולות במהירות רבה יחסית (בדרך כלל במהלך מאי). מומלץ להתעדכן בתחזית מזג האוויר מדויקת למדיי באתר המטרואולוגי הנורווגי yr.no.

אור יום[עריכה]

מומלץ לקחת בחשבון שהשעות בהן יש אור יום משתנה במידה ניכרת לאורך השנה. באוסלו לדוגמה, במהלך דצמבר השמש שוקעת בסביבות 03:30 אחר הצהריים. מנגד, במהלך החודשים יוני ויולי לילות הקיץ באזור אוסלו מאופיינים בשעות דמדומים ממושכת כאשר יש חושך מוחלט רק בסביבות 11:30 בלילה (חוויה נחמדה ויוצאת דופן עבור תיירים המבקרים במדינה). הזוהר הצפוני מתרחש במהלך חודשי החורף, לרוב באזור צפון נורווגיה, אך לעיתים רחוקות גם באזור דרום נורווגיה.

חגים לאומיים[עריכה]

החוק הנורווגי מגדיר 12 חגים רשמיים:

שם החג תאריך החג מידע נוסף
יום השנה החדשה
(Første nyttårsdag)
‏ 1 בינואר החג מאופיין בריבוי מסיבות, תהלוכות, ארוחות משפחתיות וכו'. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום חמישי הקדוש
(Skjærtorsdag)
יום חמישי האחרון בשבוע שלפני חג הפסחא חג נוצרי המציין את הסעודה האחרונה של ישו עם שליחיו.
יום שישי הטוב
(Langfredag)
יום שישי האחרון בשבוע שלפני חג הפסחא חג נוצרי המציין את צליבת ישו.
היום הראשון של פסחא
(Første påskedag)
‏יום ראשון באביב חג נוצרי דתי חשוב שנחגג בדרך כלל במרץ או באפריל. בשבת שלפני חג הפסחא, הכנסיות מציעות תפילות מיוחדות לקראת החג - תפילות פופולריות מאוד לילדים אשר נוהגים לקחת חלק מרכזי בתפילות האלה. בבוקרו של היום הראשון של החג עצמו, הקתולים נוהגים ללכת למיסה חשובה בכנסייה, לאחר ארוחת בוקר חגיגית. בדרך כלל מרבית העסקים סגורים ביום זה.
היום השני של פסחא
(Andre påskedag)
‏נחגג לאחר היום הראשון של חג הפסחא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו מן המתים.
יום העבודה
(Første mai)
‏1 במאי חג חסר משמעות דתית או לאומית כלשהי, המבטא את הסולידריות בין ארגוני העובדים והמאבק למען תנאי עבודה טובים.
חג העלייה
(Kristi himmelfartsdag)
‏39 ימים אחרי חג הפסחא חג נוצרי המציין את היום שבו על פי האמונה הנוצרית ישו עלה השמימה.
יום החוקה
(Syttende mai or Grunnlovsdagen)
‏17 במאי מציין את יום החתימה על חוקתה של נורווגיה ב-17 במאי 1814. במהלך שעות הצהריים של יום זה בכל ישוב ברחבי נורווגיה עורכים מצעד גדול במרכז היישוב אשר במסגרתו משתתפות תזמורות ואשר בו תלמידי בתי הספר צועדים ברחוב הראשי בעודם לבושים בבגדים הלאומיים ומנופפים בדגלי נורווגיה. בתי הספר, המשרדים הממשלתיים ומרבית העסקים סגורים ביום זה.
פנטקוסט
(Første pinsedag)
‏49 ימים אחרי חג הפסחא חג נוצרי המציין את ירידת רוח הקודש והמפגש בינה לבין שליחיו של ישו.
יום ראשון הלבן
(Andre pinsedag)
‏50 ימים אחרי חג הפסחא חג נוצרי הנחגג יום אחרי פנטקוסט ומציין את ירידת רוח הקודש והמפגש בינה לבין שליחיו של ישו.
חג המולד
(Første Juledag)
‏25 בדצמבר ביום זה בדרך כלל נוהגים להישאר בבתים עם המשפחה, או לחלופין להתארח בבתי השכנים, וליהנות גם כן מארוחות משותפות. ביום זה, מלבד שירותים חיוניים הכל יהיה סגור והתחבורה ציבורית תפעל באופן מוגבל בלבד.
היום השני של חג המולד
(Andre juledag)
‏26 בדצמבר יום שבתון ארצי.

שימו לב שרבים מהחגים הנורווגיים נחגגים ביום שלפני החג עצמו. בערב חג המולד ("julekveld", "julaften"), בערב השנה החדשה ("nyttårsaften"), ובערב שלפני חג הפסחא ("Påskeaften") ובשבת שלפני חג הפנטקוסט ("pinseaften") חנויות רבות נסגרות מוקדם מהרגיל. הנורווגים חוגגים גם את אמצע הקיץ (יום יוחנן הקדוש) ב-24 ביוני על ידי הדלקת מדורה בערב שלפני ה-24 ביוני (מכונה "St.Hansaften" או "Jonsokaften").

חשמל[עריכה]

שקע ותקע שוקו מהסוג הנפוץ בנורווגיה (CEE 7/5)

בשקעים בנורווגיה יש מתח של 230V בתדירות 50Hz. השקעים הם שקעים מסוג F (גרמני) עם פין הארקה בולט. אי אפשר להשתמש שם בתקעים ישראליים עם הארקה (סוג H) אולם אפשר להשתמש שם ביורופלאג (סוג C) או בתקעים מסוג CEE 7/7.

שפה[עריכה]

ישנם מגוון רחב של ניבים נורווגים ולא קיים למעשה ניב מסוים שנחשב לנורווגית הסטנדרטית. ישנן אפילו שתי דרכים סטנדרטיות לכתיבת השפה - נורווגית ספרותית (Bokmål) ונורווגית חדשה (Nynorsk). כל הנורווגים לומדים את שתי הדרכים במהלך תקופת בית הספר התיכון. גם נורווגית ספרותית וגם נורווגית חדשה דומות במידה רבה לשוודית ולדנית בהגייה, בדקדוק ובאוצר המלים. נורווגית ספרותית נפוצה במידה ניכרת בהרבה בקרב מרבית הנורווגים, אם כי נורווגית חדשה נפוצה למדיי באזור מערב נורווגיה.

הלאפים (הנקראים גם סאמים) בצפון נורווגיה דוברים גם את השפה סאמי, אשר לה מעמד רשמי באזורים מסוימים בצפון נורווגיה (התמרורים והשילוט הרשמי באזורים אלו מופיעים הן בנורווגית והן בסאמי). סאמי דומה יותר לפינית, ולא קשורה לשפות גרמאניות כגון נורווגית או שוודית.

מרבית הנורווגים דוברי אנגלית ויוכלו בחלק גדול מהמקרים לנהל איתכם שיחה שוטפת בשפה האנגלית. נכון ל-2015 בסביבות 91% מתושבי נורווגיה הם דוברי אנגלית. נורווגים רבים גם דוברי צרפתית, גרמנית או ספרדית.

מרבית הסרטים הזרים ותוכניות הטלוויזיה מוצגים בשפת המקור עם כתוביות בנורווגית. רק תוכניות הילדים בטלוויזיה מכילות דיבוב לנורווגית.

דמוגרפיה[עריכה]

86% מהאוכלוסייה הנורווגית מורכבת מצאצאי השבטים הגרמאניים
צפיפות האוכלוסייה בנורווגיה ובמדינות השכנות

נורווגיה היא אחת מהמדינות שהכי מאוכלסות בדלילות ביבשת אירופה ביחס לשטחה. עם כ-5,051,000 תושבים (נכון ל-2013), ושטחי קרקע בגודל 385,802 קילומטרים רבועים, צפיפות האוכלוסייה במדינה היא בסך הכל 16 אזרחים לכל קילומטר רבוע.

מבחינה אתנית מרבית אוכלוסיית נורווגיה הם נורווגים אתניים ממוצא גרמני / נורדי. בחלקה הצפוני של נורווגיה חיים הלאפים, מיעוט אתני אשר חי באזור המכונה "לפלנד" שמשתרע גם לתוך חלקים בצפון שוודיה, פינלנד, ורוסיה. בעשורים האחרונים חלה מגמת עלייה משמעותית בכמות המהגרים, העובדים הזרים, ומבקשי המקלט ששוהים בנורווגיה. הגידול במספר המהגרים הביא למחלוקת פנימית בנורווגיה בדבר מדיניות ההגירה הרצויה.

האקלים הקר והגשום, וכמו גם המבנה הגאוגרפי ההררי, אשר מאפיינים אזורים נרחבים משטחי המדינה, תרמו באופן מהותי לכך שלאורך השנים מרבית אוכלוסיית המדינה בחרה לחיות לאורך חופי המדינה, ובעיקר לאורך חופי המדינה הדרומיים - אזורים מישוריים בחלקם אשר מאופיינים באקלים נוח יחסית בהשוואה לחלופות. אחוז ניכר מהאוכלוסייה מרוכז בערים ובעיירות.

נורווגיה איננה נחשבת יותר למדינה נוצרית באופן רשמי. בשנת 2012 הממשל הנורווגי חוקק חוק אשר במסגרתו הופרדה בפועל הדת מהמדינה, ובעקבות כך נותרה נורווגיה בפועל ללא דת רשמית. לפני כן, קרוב ל-85% מהנורווגים השתייכו לכנסייה האוונגליסטית-לותרנית של נורווגיה (כנסיית המדינה), אך רק כ-5% מהאוכלוסייה נהגו ללכת לכנסייה.

יהדות נורווגיה[עריכה]

לפי הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים של הממשל הנורווגי נכון ל-1 בינואר 2013 היו בנורווגיה בסך הכל 788 אזרחים יהודים.

האוכלוסייה היהודית בנורווגיה מתרכזת בעיקר בערים אוסלו וטרונדהיים.

היישוב היהודי בנורווגיה הוא חדש יחסית משום שעד למאה ה-19 אסורה הייתה כניסת יהודים לנורווגיה. הקהילה היהודית בנורווגיה נחשבת לאחת הקהילות היהודיות הצפוניות ביותר והקטנות ביותר בכל העולם.

אטרקציות[עריכה]

אטרקציות בטבע[עריכה]

פיורדים[עריכה]

הייראנגרפיורד אשר במערב נורווגיה הוא אתר מורשת עולמית.
אזורים הפיורדים

הזוהר הצפוני ושמש חצות[עריכה]

התרבות הנורווגית[עריכה]

ערי עץ

פעילויות[עריכה]

טיולי הליכה[עריכה]

סקי[עריכה]

טיולי אופניים[עריכה]

קניות[עריכה]

מטבע[עריכה]

המרת מטבע[עריכה]

עלויות[עריכה]

נורווגיה היא מדינה יקרה למדיי עבור התיירים. על מנת לערוך טיול בנורווגיה בעלות סבירה/נמוכה תצטרכו לחסוך בעלויות שונות - לדוגמה, משום שאין בנורווגיה עובדים שמקבלים שכר זעום, העלויות של שירותים שונים בהם מעורבים עובדים נורווגים יהיו בדרך כלל יקרים יותר ממה שאתם רגילים. בנוסף לכך, עלויות הכרוכות בתחבורה עלולות גם להיות גבוהות למדיי בשל העובדה שנורווגיה כה גדולה, ומשום כך תצטרכו לנסוע מרחקים ארוכים (נסיעה ברכבת או במטוס עשויה להשתלם במידה רבה יותר אם מדובר במרחקים גדולים במיוחד).

בגדול, 500 קרונות נורווגיות ליום (שהם 227 ש"ח נכון לינואר 2016) יספיקו בדרך כלל בקושי ללינה בהוסטל ולצורכי הקיום הבסיסיים, בעוד 1000 קרונות נורווגיות ליום יאפשרו לכם לחיות מעט פחות בדוחק, ו-2000 קרונות נורווגיות ליום (שהם 910 ש"ח נכון לינואר 2016) יאפשרו לכם לאכול במסעדות ולישון בלילה בבית מלון.

מוצרי אלכוהול וטבק יקרים במיוחד בבתי עסק רבים בנורווגיה אשר מוכרים אותם - לדוגמה, העלות של בקבוק 400 או 500 מיליליטר של בירה בפאב או במסעדה היא בסביבות 60 קרונות נורווגיות (שהם 27 ש"ח נכון לינואר 2016), בעוד שהעלות של בקבוק 500 מיליליטר של בירה בסופרמרקט היא בסביבות 25 קרונות נורווגיות בלבד (שהם 11 ש"ח נכון לינואר 2016). העלות של חבילה עם 20 סיגריות בחנות היא בסביבות 100 קרונות נורווגיות (שהם 46 ש"ח נכון לינואר 2016), והעלות של בקבוק קולה 500 מיליליטר הוא בסביבות 20 קרונות נורווגיות (שהם 9 ש"ח נכון לינואר 2016). בצד החיובי: מי הברז בנורווגיה הם באיכות טובה למדיי, ולכן, על מנת לחסוך בעלויות הטיול, מומלץ להקפיד לשתות מי ברז לאורך הטיול במדינה היקרה.

גם עלות הפריטים במסעדות המזון המהיר בנורווגיה, כמו מקדונלד'ס ובורגר קינג, יקרים במידה ניכרת ממה שמקובל ביתר מדינות העולם בשל השכר הגבוה יחסית שמקבלים העובדים הנורווגים שמעורבים בהכנת פרטי המזון. ארוחת ביג מק או וופר עולה בנורווגיה בסביבות 90 קרונות נורווגיות (שהם 41 ש"ח נכון לינואר 2016). בנוסף לכך, במקרים רבים כדאי גם לקחת בחשבון כי רוב המאפיות, ורשתות המזון המהיר יגבו ממכם כסף רב יותר אם תבחרו לאכול את הארוחה במסעדה.

אם תהיו מעט יותר זהירים עם ההוצאות, תהיו מסוגלים לטייל בנורווגיה בתקציב יומי בגובה 800 ש"ח (שהם 1800 קרונות נורווגיות נכון לינואר 2016).

תהיו כמובן מסוגלים לחסוך בעלויות במידה ניכרת על ידי הבאת אספקה עימכם לטיול. מומלץ אף על פי כן לקרוא את התקנות המחמירות של המכס הנורווגי אשר מאפשרות להכניס למדינה לכל היותר 200 סיגריות או 250 גרם טבק, 1.5 ליטר יין, ו-2 ליטר בירה. מוצרי טבק, אלכוהול, ובשר בדרך כלל יקרים יחסית בנורווגיה. אף על פי כן, ירקות, קמח, אספקה לרכב (כגון שמן, נוזל לניקוי החלונות, וכו'), וביגוד יהיו לרוב באותם המחירים כמו במדינות השכנות, או אפילו זולים יותר.

נורווגים רבים המתגוררים בסמוך לגבול עם שוודיה, או פינלנד נוהגים להרבות לנסוע לתוך המדינה השכנה באופן תדיר על מנת לרכוש מצרכים שונים שכן העלויות של המצרכים במדינה השכנה בדרך כלל יהיו נמוכות במידה משמעותית. על אף שנורווגיה חולקת גם גבול עם רוסיה, האפשרות להיכנס לרוסיה איננה פשוטה עקב דרישות האשרה המכבידות מצד רוסיה. אף על פי כן, אם אתם מבקרים באזור הסמוך לגבול עם שוודיה או לגבול עם פילנד, מומלץ לתכנן את הטיול כך שתעברו בשוודיה או בפינלנד לצורך קניית אספקה בעלות נמוכה במידה מהותית, במיוחד בשל העובדה שהנסיעה אל ובחזרה מהמדינות השכונות מהירה יחסית שכן אין ביקורת גבולות בין נורווגיה ושוודיה או בין נורווגיה ופינלנד. מלבד האזורים שנמצאים מעבר לגבול בסמוך לאוסלו, שוודיה ופינלנד מאוכלסים בדלילות רבה באזורים הסמוכים לגבול הנורווגי. אף על פי כן, יש להם לא מעט חנויות בסמוך לגבול, אשר לעיתים רבות משרתות בעיקר לקוחות נורווגים שמגיעים במיוחד על מנת לרכוש מצרכים/אספקה מוזלים.

מתן טיפים[עריכה]

שופינג[עריכה]

אוכל[עריכה]

דעת הקהל בנורווגיה נוטה להתייחס למאכל פוריקול (Fårikål) כמאכל הלאומי של נורווגיה

המטבח הנורווגי[עריכה]

מקומות לאכול בהם[עריכה]

שתייה[עריכה]

לינה[עריכה]

עבודה[עריכה]

הגעה[עריכה]

דרישות כניסה[עריכה]

נורווגיה חתומה על אמנת שֵנגֵן.

  • אין ביקורת גבולות בין מדינות החתומות על האמנה ומיישמות אותה. המדינות שחתומות על ההסכם כוללות את רוב מדינות מערב אירופה וחלק ניכר ממדינות מרכז אירופה.
  • כמו כן, ויזה שניתנה לכל מדינה החברה בהסכם שנגן תקפה גם בכל יתר המדינות שחתמו על ההסכם ומיישמות אותו.
  • גם ממדינות אחרות, וביניהן ישראל, לא נדרשת ויזה לכניסה למדינות החתומות על האמנה. ישראלים יכולים לשהות במדינה עד 90 יום עם אשרת תייר.
  • אזרחי המדינות שחברות באמנת שנגן רשאים לעבוד בנורווגיה למשך תקופה של 90 יום, ללא צורך בקבלת אשרה מיוחדת שמאפשרת זאת.
אזרחי המדינות המסומנות בכחול כהה ובכחול בהיר רשאים לבקר במדינות אזור שנגן (ובנורווגיה בפרט) ללא צורך בויזה, אזרחי המדינות המסומנות בירוק רשאים להיכנס לתחומי אזור שנגן מבלי להשיג אשרת כניסה מבעוד מועד למשך 90 יום, בעוד שאזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי אזור שנגן ולנורווגיה בפרט

בטיסה[עריכה]

מטוס של חברת סקנדינביאן איירליינס, חברת התעופה הלאומית של המדינות הסקדינביות שוודיה, דנמרק ונורווגיה.
אוסלו
נמל התעופה הבין-לאומי אוסלו גרדרמואן הוא נמל התעופה העמוס ביותר בנורווגיה

נמל התעופה אוסלו, Gardermoen ‏(IATA: OSL) הוא שדה התעופה הגדולה ביותר בנורווגיה והרכזת העיקרית הבין-לאומית, בGardermoen 60 קילומטר מצפון לאוסלו. נמל התעופה משורת על ידי חברות תעופה בין-לאומיות ומקומיות.

ברכבת[עריכה]

באוטובוס[עריכה]

במכונית[עריכה]

בדרך הים[עריכה]

מבלגיה
מגרמניה
מדנמרק
מאנגליה
משטטלנד, איי פארו, ואיסלנד

תחבורה[עריכה]

בטיסה[עריכה]

ברכבת[עריכה]

הנוף שנשקף מחלון הרכבת בקו המתוייר פלום-מירדאל

בסירות ומעבורות[עריכה]

מעבורות רכב הם חלק חיוני מתשתית הכבישים באזורי החוף של המדינה

באוטובוס[עריכה]

במונית[עריכה]

במכונית[עריכה]

כביש טיפוסי באזורים הכפריים של נורווגיה.

באופניים[עריכה]

בטרמפים[עריכה]

נימוסים והליכות[עריכה]

פטריוטיות[עריכה]

חשוב לדעת[עריכה]

Avertissement de voyage מספרי מוקדי החירום:
משטרה: 112
שירותי חירום רפואיים: 113
מכבי אש: 110

שגרירות ישראל[עריכה]

ישראלישראל שגרירות ישראל בנורווגיה‏, ‎כתובת: PARKVEIEN 35, OSLO.‏,  ‎47-21019500. ‏ שעות פעילות: פתוח בימים שני עד חמישי בשעות 10:00 – 13:00.

שלט אזהרה בסבאלברד אשר מזהיר מדובי קוטב משוטטים. הטקסט מציין כי האזהרה "חלה בכל אזור סבאלברד"

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

בטיחות בטבע[עריכה]

בטיחות בים
בטיחות בקרחונים
קרחון בריקסדל

בטיחות בכבישים[עריכה]

נגישות תקשורתית[עריכה]

גישה לאינטרנט[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בנורווגיה כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון הורדת אוסף מדריכי יעדים
נבחרים בנורווגיה כקובצי
PDF‏, ODT, או ZIM
לשימוש לא מקוון
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: נורווגיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נורווגיה


הערות שוליים[עריכה]



מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורווגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שוודיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה