הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
31.31555555555635.353888888889
מתוך ויקימסע
מדריך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. המדריך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את המדריך.

מיקום מצדה במפת ישראל
 
מצדה
מצדה

מצדה הוא מתחם מבנים עתיק הממוקם על צוק בחלק המזרחי של מדבר יהודה אשר בישראל. האתר נבנה במקור על ידי המלך הורדוס במהלך המאה ה-1 לפני הספירה. המתחם הפך בהמשך למקום המקלט של קבוצת מורדים יהודים, הידועים כ"קנאים", במהלך תקופת המרד הגדול. המורדים לחמו נגד האימפריה הרומית ובסופו של דבר בחרו בהתאבדות המונית על פני נפילה בשבי הרומאים וחיי עבדות. סיפורה של מצדה הפך למיתוס ולסמל של גבורה והתנגדות יהודית, וכמו גם תזכורת לחורבן היישוב היהודי לאחר המרד הגדול.

בשנת 2001 הכריז אונסק"ו על האתר כאתר מורשת עולמית, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית וההיסטורית של האתר.

המבקרים יכולים ללחזות בשימור המרשים של עתיקות, שחלקן מתקופת החשמונאים, וכמו גם לחזות במחנות הצבא הרומי אשר נמצא בקרבת האתר, ואף לחהזות בסוללת העפר שבנו הרומאים על מנת לפרוץ לתוך המבצר.

מהמתחם נשקפים נופים פנורמיים מרהיבים של הנוף המדברי שמסביב ושל ים המלח. המבקרים יכולים להגיע לפסגה באמצעות רכבל או לחלופין לעלות במעלה השביל באופן רגלי.

האתר הפך עם השנים למיקום פופולרי לאירועי תרבות כגון קונצרטים, הצגות תיאטרון וחתונות, בעיקר משום שהמיקום הדרמטי והאווירה הייחודית של המקום יוצרים חוויה בלתי נשכחת למבקרים.

רקע כללי[עריכה]

גאוגרפיה[עריכה]

מצדה עומדת על הר בודד ונישא במדבר יהודה, הניצב מול רכס מצוק-ההעתקים. תוואי השטח המצוקי, שהוכתב על ידי השבר הסורי-האפריקאי, הוא שגרם לכך שהחשמונאים ואחריהם הורדוס בחרו במקום כמבצר-מקלט לעת צרה. המיעוט בגשם מקשה על המחייה כאן כי אין מקור מים מתוקים בקרבת מקום, אך השיטפונות הנגרמים מאופיו של מדבר יהודה – מהמסלע, הקניונים, והמחסור בצמחייה – היו ממלאים את בורות המים שנחצבו כאן ויכלו לספק מים לתושבים גם למשך תקופה יבשה ארוכה.

רקע היסטורי[עריכה]

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - מצדה – היסטוריה

מצדה נבנתה במקור על ידי שושלת החשמונאים (המאות הראשונה והשנייה לפני הספירה) כמבצר ומקום-מקלט לעת צרה. היא עברה שיפוץ נרחב בידי המלך הורדוס (שמלך החל משנת 37 לפנה"ס) אשר הוסיף ובנה מתחם ארמונות ומחסנים מפואר. מבנייניו של הורדוס נותרו כל העתיקות הגלויות לנו כיום. בתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים (73-66 לספירה) התבצרה במצדה חבורה של מורדים מכת הסיקריקים – כת יהודית דתית בדלנית, שהייתה שנויה במחלוקת גם בקרב היהודים (על פי יוספוס פלביוס). המורדים הצליחו להחזיק זמן רב מול הצבא הרומי בפיקוד אספסיאנוס, הודות למיקומה האסטרטגי של מצדה על צוק בודד וגבוה, שאינו מאפשר לצבא גדול לתקוף את המבצר. אספקה לא חסרה, בזכות בורות המים ומחסני המזון של הורדוס. משהבינו זאת הרומאים, החלו בבניית הסוללה – מעין רמפּה ענקית על הצלע המערבית של ההר, דרכה יכלו להעלות מגדלי מצור ולפלוש לתוך המבצר. מפעל זה נמשך מספר חודשים, וכשנסתיים, הבין אלעזר בן-יאיר – מנהיג המורדים – שהקיץ עליהם הקץ. בהבינו כי הנשים, הילדים והגברים המעטים שישרדו את הקרב ילַקחו כולם לעבדות עד סוף ימיהם, הוא שכנע את כולם לשים את נפשם בכפם, וכך עשו לפני שהצבא הרומי הבקיע דרך הביצורים.

במאה ה-19, במקביל להפצתם של כתבי יוספוס פלביוס ועליית הלאומיות והתנועה הציונית, הפכו האתר וסיפורו הטרגי לסמל פופולרי של הגבורה היהודית ועמידת מעטים מול רבים של היהודים מול אויביהם בארץ ישראל. אולם מעשיהם של המורדים שנויים במחלוקת עקב תפיסתם הדתית ומעשה ההתאבדות. עם זאת, הביטוי שנית מצדה לא תיפול (מהפואמה "מסדה" מאת יצחק למדן) הפך לסיסמה ביישוב היהודי ובתנועה הציונית מאז שנות העשרים של המאה ה-20.

האתר הוא הגן הלאומי הפופולרי ביותר בישראל ואתר מורשית עולמית של UNESCO, ונערכים בו קונצרטים רבי-משתתפים.

אקלים[עריכה]

במצדה, כמו בכל מדבר יהודה, מזג-האוויר כמעט תמיד חם, והמשקעים מעטים. עדיף לנסות להגיע למצדה בימים פחות חמים, ואם מתכננים לעלות רגלית – להימנע מהשעות החמות.

דפוסי האקלים בים המלח
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס 20.5 21.7 24.8 29.9 34.1 37.6 39.7 39.0 36.5 32.4 26.9 21.7 30.4
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס 12.7 13.7 16.7 20.9 24.7 27.6 29.6 29.9 28.3 24.7 19.3 14.1 21.9
כמות משקעים במילימטרים 7.8 9.0 7.6 4.3 0.2 0.0 0.0 0.0 0.0 1.2 3.5 8.3 41.9
כמות ימי משקעים ממוצעת 3.3 3.5 2.5 1.3 0.2 0.0 0.0 0.0 0.0 0.4 1.6 2.8 15.6
אחוזי לחות 41 38 33 27 24 23 24 27 31 33 36 41 31.5
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[1]

מוקדי עניין[עריכה]

האתר[עריכה]

מחיר לכניסה מבוגר ילד ותיק סטודנט
יחיד בקבוצה יחיד בקבוצה
רגילה ₪29 ₪23 ₪15 ₪14 ₪15 ₪23
ברכבל כיוון אחד ₪58 ₪52 ₪30 ₪29 ₪30 ₪52
ברכבל הלוך-ושוב ₪76 ₪70 ₪44 ₪43 ₪44 ₪70
למוזיאון בלבד ₪20

במבצר נמצאים ארמונות, בתי מרחץ, בניינים ומחסנים שונים, שכולם שמורים ברמה יוצאת דופן, בשל מזג האוויר היבש במקום. באתר עצמו יש שילוט מועט, לכן כדאי לקחת בכניסה (במרכז המבקרים או בראש הרכבל) חוברות עם מפה והסברים.

מוקדי העניין המרכזיים

הארמון הצפוני

מצדה הוא אתר רחב-ידיים, וסיור מלא במקום יכול לקחת 4-5 שעות. אם אינכם מעוניינים לבלות זמן כה רב בשוטטות בין עתיקות, תוכלו לבקר באתרים המעניינים ביותר, שכוללים את:

  • שער שביל הנחש, ממנו נשקפים ים המלח והרי אדום (נקודה טובה לראות ממנה את הזריחה, אם השכמתם קום).
  • הארמון הצפוני, שבנוי בארכיטקטורה יפהפייה בשלושה מפלסים ומספק נוף לכיוון עין גדי ולכיוון הרי אדום.
  • הארמון המערבי, המבנה הגדול ביותר באתר.
  • ביח המרחץ, שכולל סאונה לכל דבר, עם רצפה כפולה שבתוכה זרמו מים חמים.

מוקדי עניין נוספים

  • 1 תאי נזירים ביזנטים‏.
  • 2 באר #1‏.
  • 3 בתי מגורים יהודים #2‏.
  • 4 מקווה‏.
  • 5 השער הדרומי (שער הבאר)‏.
  • 6 בתי מגורים יהודים #3‏.
  • 7 באר תת-קרקעית‏.
  • 8 המצודה הדרומית‏.
  • 9 באר #2‏.
  • 10 בית אחוזה #1‏.
  • 11 קולומבריום דמי‏.
  • 12 בית מלאכה לפסיפסים‏.
  • 13 בית אחוזה #2‏.
  • 14 בית אחוזה #3‏.
  • 15 בריכת רחצה‏.

הארמון המערבי

  • 16 אזור שירות‏.
  • 17 אזור מגורים‏.
  • 18 מחסנים‏.
  • 19 אזור אדמיניסטרטיבי‏.
  • 20 מגדל הבורסקאים‏.
  • 21 השער הביזנטי המערבי‏.
  • 22 מגדלי קולומבריום‏.
  • 23 בית כנסת‏.
  • 24 קפלה ביזנטית‏.
  • 25 בית המשמר‏.

הארמון הצפוני

  • 26 מגורי המפקד‏.
  • 27 מחצבה‏.
  • 28 לשכת המפקד‏.
  • 29 מגדל שמירה‏.
  • 30 מבנים אדמיניסטרטיבים‏.
  • 31 שער‏.
  • 32 מחסנים‏.
  • 33 מרחצאות‏.
  • 34 שער המים‏.

ארמון הורדוס

  • 35 הטראסה העליונה‏.
  • 36 הטרסה האמצעית‏.
  • 37 הטרסה התחתונה‏.
  • 38 סוגר 1109, בו נמצאו קטעים ממגילת בן סירא‏.
  • 39 אולם הכס של הורדוס‏.
  • 40 פסיפס צבעוני‏.
  • 41 הפרצה בחומה דרכה הבקיע הצבא הרומי‏.
  • 42 אוצרות שקלי כסף‏.
  • 43 מקום מגוריהם של עולי רגל‏.
  • 44 מקום מציאת שלושה שלדים‏.

אטרקציות מסביב לאתר[עריכה]

  • 45 מרכז המבקרים‏. בצידו המזרחי של האתר (מכיוון ים המלח) נמצא מרכז מבקרים שכולל אכסניית נוער, גן אירועים, מוזיאון למורשת מצדה על שם יגאל ידין (שיתואר להלן) וסרט הסבר קצר בעברית ובאנגלית על ההיסטוריה של מצדה. יש גם אפשרות לקנות אוכל. ממקום זה יוצא הרכבל, ויש גם שילוט המוביל לשביל הנחש.
  • 46 מוזיאון למורשת מצדה על שם יגאל ידין‏ סמל קישור לאתר הרשמי , 03-5396700/3, דוא"ל: . שעות פעילות: בקיץ 8:30-16:30, בחורף 8:30-15:30. בימי שישי נסגר שעה קודם.. המוזיאון הוא חלק ממרכז המבקרים והכניסה אליו בתשלום של 20₪ . הוא קרוי על שם יגאל ידין הארכאולוג שחפר את מצדה ורמטכ"ל בצה"ל. במוזיאון מוצגים שפע ממצאים ארכאולוגיים מהאתר, מלווים בהסברים על ההיסטוריה של המקום. חלקו הראשון סובב סביב יוסף בן מתתיהו, הוא יוספוס פלביוס, ההיסטוריון בן-התקופה אשר תיעד את מאורעות המרד הגדול. המשך המוזיאון מספר על הממצאים מתקופת הורדוס, על הסיקריקים במרד הגדול ועל המצור הרומאי. חלקו האחרון של הסיור מתמקד ביגאל ידין עצמו. ניתן לשכור אזניות לשמיעת הסברים בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית או ספרדית מחיר: 20₪.
חזיון אור קולי על מצדה, אותו הגה ועיצב יהודה אילן
  • 47 החיזיון האור קולי "אל מול מצדה"‏ סמל קישור לאתר הרשמי , 08-9959333, דוא"ל: . שעות פעילות: בחודשים מרץ עד אוקטובר בימים ג', ה' בשעה 21:00. מופע של תאורה ופירוטכניקה בן כ-50 דקות יוצק חיים לסיפור ההיסטורי של הארמון ההרודיאני והמרד הגדול. החיזיון האור קולי מתקיים באמפיתיאטרון פתוח הצופה על מצדה מהצד המערבי של האתר. ראו הוראות הגעה להלן. יש להגיע 30 דקות מראש. קבוצות גדולות נדרשות לתאם מראש ויכולות לקבוע הקרנות בזמנים אחרים. ניתן לשכור אזניות לתרגום סימולטני. מחיר: מבוגר 45₪, ילד 35₪.

מסלולי טיול באזור[עריכה]

  • 1 הר אלעזר‏. מתנשא מדרום למצדה, וניתן להגיע אליו מכיוון האכסניה בשביל שחור , או מכיוון חניון-הלילה המערבי של מצדה בשביל אדום . ההר גבוה יותר ממצדה ולכן מתקבלת ממנו תצפית יפהפייה על האתר; מסיבה זו גם הרומאים שצרו על מצדה הקימו כאן מחנה שניתן לראות את שרידיו. משך הטיול: 3-4 שעות למטיילים העולים מצד אחד ויורדים מהצד השני.
  • 2 שביל הרץ‏. שביל שנוצר על ידי הרומאים כדי לקשר בין המחנות שכיתרו את מצדה, המקיף את ההר מצידו הצפוני. השביל יוצא מהחניון המזרחי כשביל אדום , לכיוון צפון, וממנו יש לפנות שמאלה לשביל ירוק המוביל לחניון המערבי. ההליכה מקצה לקצה לוקחת כשעה עד שעתיים.
  • 3 חווארי מצדה‏. מסלול טיול קצר על שביל שחור , מאכסניית הנוער אל כביש תשעים. מומלץ במיוחד כטיול לילי (בירח מלא, כשיש מספיק אור).
  • 4 נחל צאלים. מאזור מצדה יוצאים שבילי טיול המגיעים לנחל זה. ניתן ללכת על שביל הרץ ובאמצעו לפנות צפונה על השביל האדום כדי להגיע לחניון הלילה של נחל צאלים. לחלופין, מהחניון המערבי ניתן להתקדם כקילומטר על הכביש לכיוון ערד, ושם לרדת צפונה על שביל כחול המגיע לראש מעלה ענבה מעל נחל צאלים. מסלולים אלו מומלצים כחלק מטיול של יומיים לפחות הכולל לינת שטח, ויש להצטייד במפת טיולים.

מפה אינטראקטיבית[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

מפות להדפסה

מפת סטטית של מצדה

פעילויות[עריכה]

אירועים ופסטיבלים שנתיים[עריכה]

  • ביוני מתקיים פסטיבל האופרה במצדה קישור לאתר הרשמי הכולל אופרה המופיעה במשך מספר ערבים בחניון המזרחי של האתר. מחירי הכרטיסים הם לרוב כ-500₪ ומעלה (בהתאם למושב).
  • בסוכות (ספטמבר–אוקטובר) מתקיים פסטיבל התמר קישור לאתר הרשמי (הזמנה באינטרנט) ☎ 6226* ☎ 02-6237000 הכולל אירועי תרבות שונים באזור ים המלח, ובין השאר מופעים במצדה.
  • הופעות שונות מתקיימות באתר לאורך השנה. האטרקציה של מופעי זריחה מול נופי ים המלח הפכה לפופולרית במיוחד. המופעים מאורגנים על ידי חברות ואנשי בידור שונים, ולכן למרבה הצער לא קיים מידע מרוכז לגביהם.

לינה[עריכה]

  • בית ההארחה מצדה: קישור לאתר הרשמי האכסניה ליד מרכז המבקרים שבצד המזרחי ☎ 1-599-510-511 ☎ 02-5945622 -at-: massada@iyha.org.il.
  • לינת שטח: ליד כביש הגישה המזרחי נמצא שטח מותר ללינה, ללא שירותים, מים וכו'
  • חניון לילה מוסדר: קישור לאתר הרשמי ליד החניון המערבי נמצא חניון לילה המופעל על ידי רשות הטבע והגנים, הדורש תיאום מראש ☎ 08-6280404 -at- savit@npa.org.il
  • מלונות ואכסניות בדרגות שונות במרחק לא גדול, ביישובים השונים שלאורך ים המלח ובסביבתו

אוכל[עריכה]

באתר עצמו בצדו המזרחי, קיימת חנות קטנה המופעלת על ידי רשות הטבע והגנים, בה ניתן להצטייד במים, לקנות חטיפים, ארטיקים וכדומה. כמו כן, בצדה המערבי של מצדה ישנו קיוסק נוסף שעומד לרשותם של המטיילים הבוחרים להגיע דרך שביל הסוללה.

מקומות נוספים בהם ניתן לקנות אוכל בסביבה כוללים את ערד ועין בוקק.

הגעה[עריכה]

ניתן להגיע ברכב למצדה משני כיוונים שונים: מכיוון הרכס במערב או מכיוון הבקעה ממזרח. עם זאת, בשל מיקומה בצמוד לקו המצוק התלול, שני הכבישים הללו אינם מתחברים, ולא ניתן לעבור ברכב מצד אחד של מצדה אל הצד השני. לכן, חשוב לתכנן מראש לאיזה צד של האתר להגיע, כי ישנן אטרקציות ואפשרויות סיור שונות בכל אחד מהצדדים (בדקו את אפשרויות העלייה לאתר ואת האטרקציות שמסביב).

  • הגעה מכיוון מערב: יש לנסוע דרומה לכיוון באר שבע על כביש 40 או על כביש 6 המתחבר לכביש 40 (למגיעים מדרום - יש לנסוע מבאר שבע צפונה על כביש 40); בצומת להבים לפנות מזרחה על כביש 31 לערד. בכיכר המרכזית של ערד, לפנות שמאלה לתוך העיר, ולנסוע על-פי השילוט לאתר.
  • הגעה מכיוון מזרח: יש להגיע לכביש ים המלח, כביש 90. למגיעים מצפון: ניתן לנסוע דרומה על כביש הבקעה עד שהוא מגיע לים המלח, או לנסוע מירושלים מזרחה על כביש 1 ובקצהו לפנות ימינה על כביש 90. מצומת "הלידו" (מפגש כביש 1 / כביש 90) יש לנסוע כ-60 ק"מ דרומה עד לפניה למצדה (כ-15 ק"מ אחרי עין גדי). לחלופין, מאזור באר-שבע ניתן לנסוע מזרחה על כביש 25 דרך דימונה ולפנות שמאלה בצומת הערבה, או על כביש 31 דרך ערד ולפנות שמאלה בצומת זהר, משם הנסיעה היא של כ-20 ק"מ עד לפניה למצדה.
  • תחבורה ציבורית: אוטובוסים מגיעים אך-ורק לצד המזרחי של המצדה. ניתן להגיע מירושלים בקווים 444, 486, 487; ממלונות עין בוקק ניתן לנסוע באותם הקווים בכיוון ההפוך כדי להגיע לאתר. מצומת הערבה ניתן להגיע בקו 444 לכיוון צפון. מתל אביב ניתן להגיע בקו 421 שעובר גם דרך ירושלים (הקו מאוד עמוס בעונות התיירות ויוצא רק פעם ביום).
עמוד ראשי
ראו גם – תחבורה בבקעת ים המלח

עלייה לאתר[עריכה]

רכבל מצדה

ניתן לעלות לאתר ממזרח או מערב. הוראות הגעה ברכב ובאוטובוס ניתן למצוא כאן. הכניסה מותרת מאור ראשון (אם כי הקופות והרכבל עוד אינם פעילים), היות שצפייה בזריחה ממצדה היא אטרקציה בפני עצמה.

ניתן לעלות לאתר בדרכים שונות, ואלו מהוות אטרקציות בפני עצמן. להלן, אפשרויות העלייה:

  • רכבל - ממרכז המבקרים שבצד המזרחי, בתשלום נוסף. הרכבל פועל בימי ראשון עד חמישי ושבת בין 08:00 ל-16:00, בשישי וערבי חג בין 08:00 ל-14:00, ובערב יום כיפור בין 08:00 ל-12:00.
  • שביל הנחש - מהצד המזרחי, לא רחוק ממרכז המבקרים. עלייה רגלית מאומצת של כשעה (למבוגר). יש להצטייד במים ומומלץ להימנע מהשעות החמות, היות שהעלייה בשביל קשה במיוחד וכן ישנה סכנה להתייבשות.
  • הסוללה הרומית - מהחניון המערבי. עלייה של כחצי שעה בדרגת קושי בינונית, עלייה קלה אם כי מעט מאומצת.

חשוב לדעת[עריכה]

למטיילים באזור, שימו לב:

  • חלקים נרחבים ממדבר יהודה הם שמורת-טבע, ובהם אסורה כל פגיעה בטבע כגון לכלוך, האכלת בעלי-החיים ולקיחת "מזכרות" (אבנים יפות, צמחים וכו'). בשמורה אסור לשהות בשעות החשיכה ואסור להדליק מדורות, פרט לחניוני הלילה המורשים.
  • בחניוני-לילה לרוב אין מי-שתייה, שירותים וכו' (פרט לחניון המערבי של מצדה - בתשלום ובתאום מראש)
  • מזג האוויר באזור חם - תכננו את הטיול בהתאם
  • כל נחלי מדבר יהודה מועדים לשיטפונות. השיטפונות עלולים להתרחש גם בגלל גשמים שיורדים במקום מרוחק ממסלול הטיול עצמו, לכן חשוב להתעדכן מראש בתחזית מזג-האוויר ובהתראות.

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

  • עין גדי – קיבוץ ולידו שמורת טבע המכילה נווה-מדבר קסום, כרבע שעה נסיעה צפונה ממצדה
  • נחל צאלים – אזור יפה המלא במסלולי טיול שונים, במרחק של כשעה הליכה בלבד ממצדה

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: מצדה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצדה

הערות שוליים[עריכה]