ישראל

מתוך ויקימסע
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המזרח התיכון

הדגל של ישראל ישראל
מדריך מומלץ

Jerusalem banner Panorama.jpg

תוכן עניינים

noframe
עיר בירה ירושלים
שטח 22,072 קמ"ר
אוכלוסייה 8,238,300 תושבים  (נכון ל-2014)
צפיפות 373.25 נפש לקמ"ר
שפה רשמית עיקרית: עברית
משנית: ערבית
מטבע שקל חדש (NIS) ₪
דתות 75% יהודים, 17% מוסלמים, 4.3% ללא סיווג דת, 1.9% ערבים נוצרים, 1.8% דרוזים (נכון ל-2015)
חשמל 230V/50Hz (תקעים C, H, M)
אזור זמן קיץ: UTC+3
חורף: UTC+2
קידומת בינלאומית +972
אתר התיירות הרשמי

ישראל היא מדינה במזרח התיכון הגובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, שהיא שטח בשליטת הרשות הפלסטינית. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצא אזור יהודה ושומרון, טריטוריה הנמצאת בשליטה משולבת של ישראל והרשות הפלסטינית ומעמדה הסופי טרם הוכרע. בין ישראל לסוריה נמצאת רמת הגולן, טריטוריה אותה ישראל כבשה מסוריה במלחמת ששת הימים, ואשר סופחה לישראל בשנת 1981, על אף שעל פי החוק הבינלאומי אזור זה שייך לסוריה.

רוב תושבי מדינת ישראל הם יהודים (כ-75% נכון ל-2014), אך יש בה גם מיעוט גדול של ערבים מוסלמים, בנוסף לקבוצות מיעוט אחרות.

מדינת ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי באזור ארץ ישראל, מקום מושבם ההיסטורי של ממלכות ישראל ויהודה. לכל שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות – יהדות, נצרות ואסלאם - ישנם קשרים היסטוריים לאזור זה. משום כך, מדינת ישראל היא יעד מרתק עבור מטיילים וצליינים מכל רחבי העולם.

אזורים[עריכה]

בישראל חבלי ארץ רבים. היא כוללת אזורי אקלים, נופים ותרבויות מגוונים מאוד ביחס לשטחה הקטן.

מפת ישראל לפי אזורים
דרום בקעת ים המלח
אזור זה כולל בין היתר את ים המלח אשר היא ימה מלוחה וסגורה שמקבלת את מימיה מנהר הירדן והיא המקום הנמוך ביותר בעולם (427 מטר מתחת לפני הים נכון לתחילת 2013).
צפון בקעת הירדן (ים כנרת ואזור ארץ כינרות, בקעת בית שאן)
אזור זה כולל בין היתר את אגם הכנרת, אשר הוא אגם המים המתוקים הגדול ביותר בישראל, ואת עמק בית שאן אשר נמצא בין הר הגלבוע לממלכת ירדן.
הגליל (הגליל העליון, הגליל התחתון, אצבע הגליל)
אזור הגליל מתחלק לשני חלקים - הגליל התחתון, אשר מאופיין בהרים נמוכים יחסית המופרדים על ידי עמקים נרחבים, והגליל העליון, המאופיין בהרים גבוהים כאשר הגבוה ביניהם הוא הר מירון.
רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון
רכס הרים בצפון המדינה המשתרע מהים התיכון לכיוון דרום מזרח. בה נמצאת, בין היתר, העיר חיפה אשר היא העיר השלישית בגודלה במדינה.
הנגב וסביבתו (הנגב, דרום הרי יהודה, דרום מדבר יהודה, ועמק הערבה)
אזור הנגב הוא אזור מדברי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל ומכסה כ-60% משטחה של ישראל. בין אזור יהודה ושומרון לנגב נמצאים גם החלקים הדרומיים של הרי יהודה ומדבר יהודה. עמק הערבה הוא עמק צר באורך 160 קילומטרים בקירוב המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב.
מישור החוף (השרון, מישור החוף הדרומי, ומישור החוף הצפוני)
חבל ארץ מישורי המשתרע לאורך חוף הים התיכון אשר בו שוכנים 70% מאוכלוסיית המדינה. האזור מאופיין חופי חוליים ואקלים ים תיכוני. באזור זה נמצאת בין היתר העיר תל אביב אשר היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
הרי ירושלים
אזור גאוגרפי הררי במרכז המדינה, אשר למעשה תת-אזור של אזור הרי יהודה. באזור זה נמצאת בין היתר העיר ירושלים, עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת ישראל.
השפלה
אזור גאוגרפי במרכז המדינה אשר נתחם על ידי הרי יהודה ממזרח, מישור החוף ממערב, שולי הר שומרון מצפון והנגב מדרום.
עמק יזרעאל והר הגלבוע
עמק יזרעאל הוא בקעה גדולה הנתחמת על ידי הרי הגליל התחתון בצפון והרי השומרון בדרום ונמשכת ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. הר הגלבוע הוא רכס הרים באורך של כ-18 קילומטרים אשר נמצא דרום-מזרחית לעמק יזרעאל והוא שלוחה של הרי השומרון.

טריטוריות שמעמדן הבינלאומי שנוי במחלוקת[עריכה]

רמת הגולן
רמה בחלקה הצפון-מזרחי של המדינה. אזור רמת הגולן כולל אזורים מושלגים בחורף, בנוסף למפלים ונחלים רבים הזורמים כל השנה ומספקים כשליש ממי הכנרת. ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים ומאוחר יותר הכילה עליו ריבונות (על פי החוק הבינלאומי אזור רמת הגולן שייך לסוריה).
יהודה והשומרון וחבל עזה (רצועת עזה ויהודה ושומרון - כולל אזור צפון מדבר יהודה, אזור צפון בקעת ים המלח, ואזור דרום בקע הירדן)
שטחים שהיו חלק מהמנדט הבריטי עד להקמת מדינת ישראל, נכבשו על ידי ירדן ומצרים במהלך מלחמת העצמאות ובשנת 1967 בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים.
  • הערה – רשימה זו כוללת גם טריטוריות שנמצאות בשליטה ישראלית מאז 1967. אזורים מסוימים בטריטוריות הללו מנוהלים במידה כזו או אחרת על ידי הרשות הפלסטינית. אין ברשימה זו כדי לטעון לצדקתו של מי מהצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

9 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

  • ירושלים אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית – בירתה של מדינת ישראל, העיר המאוכלסת ביותר בישראל, והעיר בה מתגוררת האוכלוסייה היהודית הגדולה במדינת ישראל. העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי.
  • תל אביב אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית – מרכז התרבות והבילוי של כל אזור גוש דן (כ-2 מיליון תושבים).
  • חיפה אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית – עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית והגנים הבהאים.
  • אילת – עיר נמל ותיירות השוכנת על חוף ים סוף.
  • באר שבע אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית – עיר עתיקה ובירת הנגב.
  • צפת – עיר בגליל העליון. אחת מארבעת ערי הקודש.
  • טבריה – עיר נופש הנמצאת בחופה המערבי של הכנרת.
  • נצרת – עיר היסטורית ומקום הולדתו של ישו. כיום העיר הערבית הגדולה בישראל.
  • זכרון יעקב – יישוב קטן ויפה הנמצא במורדות הדרום-מערביים של הר הכרמל, בעל היסטוריה עשירה, והוא אחד ממרכזי תעשיית היין הישראלית.

יעדים בולטים נוספים[עריכה]

עשר מאטרקציות התיירות הפופולריות ביותר אשר ממוקמות מחוץ ליישובים:

  • ים המלח - האזור היבשתי הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (427 מטר מתחת לפני הים נכון ל-2014).
  • ים כנרת - האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. האגם ממוקם באזור המזרחי של הגליל בסמיכות לרמת הגולן.
  • העיר העתיקה בירושלים אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית - מתחם קדום ומקודש ביותר למאמיני שלושת הדתות המונותאיסטיות. ב־1981 הוכרז מתחם העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.
  • העיר העתיקה בעכו אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית - אחת מערי הנמל העתיקות בעולם.
  • מצדה אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית - מבצר מתקופת החשמונאים, שהייתה למעוז יהודי בזמן המרד הגדול, וסיפורה הפך למיתוס וסמל לגבורה והקרבה, כמו גם סמל לחורבן היישוב היהודי לאחר המרד הגדול.
  • הגן הלאומי קיסריה - מכיל את שרידי קיסריה העתיקה.
  • ראש הנקרה - נקרות מרהיבות הנמצאות על חוף הים התיכון, בסמוך לגבול הצפוני של המדינה עם לבנון.
  • מכתש רמון - מכתש אירוזי הממוקם באזור הנגב שבישראל. המכתש וסביבתו הם שמורת הטבע הגדולה ביותר ישראל.
  • הר חרמון - גובה חלק פסגתו של הר החרמון שבתחומי מדינת ישראל הוא 2,224 מטר וזהו המקום הגבוה ביותר במדינת ישראל. שטחה של השמורה 76,250 דונם. מרבית השמורה נמצאת בשטח צבאי (למעט אזור מעיינות הבניאס שבמורדות ההר).
  • רכס הכרמל - רצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

לפני הקמת המדינה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של ארץ ישראל
כתובת תל דן, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה אשר מזכירה את בית דוד

אמנם מדינת ישראל המודרנית היא מדינה צעירה יחסית, לארץ ישראל היסטוריה ארוכה ומורכבת המתפרסת לאורך אלפי שנים, משחר הציוויליזציה האנושית. אל אזור ארץ ישראל פלשו לאורך ההיסטוריה כמעט כל אימפריות העולם הישן, בהן האימפריה הפרסית, האימפריה הרומית, האימפריה העות'מאנית והאימפריה הבריטית (אפילו האימפריה המונגולית ערכה בשלב מסוים פשיטות על חלק מהערים הנמצאות באזור ארץ ישראל). אזור ארץ ישראל היא גם ערש הולדתן של היהדות ושל הנצרות, ויש בה ערים הקדושות למאמיניהן, כמו גם למוסלמים, בהאיים, דרוזים ושומרונים. ישנן עדויות על כך שאזור ארץ ישראל היה מיושב ברציפות לאורך מאות אלפי שנים, כאשר העדויות המוקדמות ביותר התגלו במערת התנור, אתר מורשת עולמית שהיה מיושב כבר לפני כחצי מיליון שנה. המיקום האסטרטגי של ארץ ישראל בלב המזרח התיכון כגשר יבשתי בין יבשת אסיה למצרים ולאפריקה, הפך אותה ליעד אידאלי לכובשים לאורך ההיסטוריה.

דגם בית המקדש השני (מוזיאון ישראל)

לפי המסופר בתנ"ך, במהלך תקופת הברזל, בסביבות המאה ה-10 לפנה"ס, נוסדה באזור ארץ ישראל ממלכת ישראל המאוחדת שאיגדה 12 שבטי ישראל תחת שלטון אחד. במהלך המאה ה-9 לפנה"ס התפלגה הממלכה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל (קרויה לעתים גם "ממלכת שומרון") אשר הורכבה מבני עשרה מן השבטים, וממלכת יהודה אשר הורכבה משני השבטים הנותרים. במהלך המאה ה-8 לפנה"ס נכבשה ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור, ותושביה הוגלו למסופוטמיה, והתבוללו שם. בין השנים 597-586 לפני הספירה כבשה האימפריה הבבלית את ממלכת יהודה, החריבה את ירושלים ואת בית המקדש הראשון, והגלתה את העילית של האוכלוסייה לבבל, בהותירה ביהודה רק את דלת העם. מספר עשורים לאחר מכן, כבשה האימפריה הפרסית את האזור, והעניקה ליהודים את הזכות לחזור לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש.

בשנת 332 לפנה"ס כבשו צבאותיו של אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל מידי האימפריה הפרסית. בשנת 301 לפנה"ס צבאותיו של מלך מצרים תלמי הראשון כבשו את אזור ארץ ישראל מידי יורשי אלכסנדר מוקדון. בשנת 200 לפנה"ס צבאותיו של אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס כבשו את אזור ארץ ישראל מידי מלכי בית תלמי. בהמשך, שאפו השליטים הסלאוקים להפיץ בקרב כל נתיניהם את התרבות ההלניסטית, וגזרו גזירות על קיום הדת היהודית. בעקבות כך ב-166 לפנה"ס פרץ מרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו אשר במסגרתו כוחותיו של יהודה המכבי הצליחו להביס את הצבא הסלווקי, והקימו בהרגה את ממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה"ס אבדה הריבונות היהודית בארץ ישראל כאשר האימפריה הרומית כבשה אותה. לפי המסורת הנוצרית, במהלך שנת 4 לפנה"ס לערך נולד בעיר נצרת ישו שהפך בהמשך לדמות המרכזית בדת הנוצרית. רומא הפכה בהמשך את יהודה לפרובינקיה רומית בשם יודיאה.

תחושת ההתמרמרות של הציבור היהודי גברה והלכה, עד שבשיאה פרץ המרד הגדול נגד האימפריה הרומית (66 - 73 לספירה) שהסתיים בחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. יוסף בן מתתיהו ציין בכתביו כי בסביבות 1,100,000 יהודים נספו במהלך המרד, וכי 97,000 יהודים נלקחו בשבי. על אף שהמרד היהודי דוכא ועל אף שיהודים רבים הוגלו מארץ ישראל לאחר המרד, כמות משמעותית של יהודים המשיכה לחיות בארץ ישראל לאחר המרד, והם הורשו להמשיך לקיים את מצוות דתם. במאה ה-2 לספירה פרץ מרד בר כוכבא, שהקיסר הרומאי אדריאנוס הצליח לדכא את ביד קשה. היישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד: על פי ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, בסביבות 580,000 יהודים נהרגו במרד זה והרומאים החריבו בסביבות 50 ערים מבוצרות ו-985 כפרים. לאחר דיכוי המרד אדריאנוס החליט לעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית, הטיל על היהודים גזירות מרובות ובנוסף לכך הקים על חורבות ירושלים עיר הלניסטית אלילית בשם איליה קפיטולינה ואסר על היהודים נאסר להיכנס בשעריה. כמו כן, ביטל את הפרובינקיה "יהודה" (Judaea) והקים במקומה את הפרובינקיה הרומית "סוריה פלשתינה" (Syria Palestinae) על מנת לנתק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל.

במשך מאות השנים הבאות, על אף שהמיעוט היהודי בארץ ישראל המשיך להיות נרדף, המשיכה להתקיים באזור ארץ ישראל ובירושלים קהילה יהודית. כאשר הביזנטים הגיעו לארץ ישראל במאה ה-4 האוכלוסייה היהודית החלה לגדול, אם כי לא לממדים הקודמים, ומצב הקהילה היהודית השתפר באופן ניכר. בשנת 638 האימפריה הביזנטית איבדה את השלטון באזור כאשר הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, אשר עמד בראש האימפריה המוסלמית-ערבית, כבש באותה השנה את אזור ארץ ישראל בנוסף למסופוטמיה, סוריה ומצרים. במהלך ימי הביניים, בתקופת המכונה תקופת מסעי הצלב, יזמו האפיפיורים הנוצריים ניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי. במסגרת זו בשנת 1099 הצליחו צבאות הצלבנים הנוצרים מאירופה לכבוש את ירושלים ולהקים את ממלכת ירושלים שהתקיימה באזור במשך כמעט 200 שנה. משנת 1290 ואילך, לאחר שהצלבנים גורשו מארץ ישראל על ידי צבאותיו של צלאח א-דין, חזרה ארץ ישראל לשליטה מוסלמית.

לפני מלחמת העולם הראשונה, אזור המזרח התיכון כולו, כולל ארץ ישראל, היה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית קרוב ל-400 שנים. לקראת סוף המאה ה-19, התרבו בקרב יהודי העולם קריאות לעלייה לארץ ישראל ולקביעת בית לאומי לעם ישראל. בשנת 1897 נוסדה התנועה הציונית כתנועה פוליטית ובנימין זאב הרצל, "חוזה המדינה", החל במאמצים להשגת הסכמה מהמעצמות להקמתה של "מדינת היהודים", במידה רבה בעקבות גילויי האנטישמיות ברוסיה ובאירופה באותה העת. התנועה הציונית קראה להקמת מדינת לאום לעם היהודי בארץ ישראל אשר תאפשר לממש את זכות העם היהודי להגדרה עצמית ותשמש כמקלט ליהודים ברחבי העולם. שני גלי העלייה הגדולים הראשונים לארץ ישראל התקיימו בשנים 1882 ו-1900 בעת שארץ ישראל תחת שלטון עות'מאני. בהצהרת בלפור שנמסרה לחיים ויצמן ב-2 בנובמבר 1917 קיבל היישוב היהודי בארץ ישראל הבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי מהבריטים. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.

בשנת 1917 הצליחו כוחות הצבא הבריטים לכבוש את אזור ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. העלייה היהודית לארץ ישראל גדלה באופן משמעותי במהלך תקופת המנדט הבריטי - במהלך שנות ה-30 עלו לישראל פליטים יהודים רבים מגרמניה הנאצית ובמהלך ובמהלך שנות ה-40, ומיד לאחר מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל פליטים יהודים רבים ממדינות אירופה שנכבשו על ידי הנאצים. בעקבות השינוי הדמוגרפי שחל כתוצאה מההגירה היהודית המסיבית לארץ ישראל באותה התקופה התדרדרו היחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית והעוינות בין שתי הקבוצות גברה. המתחים הדתיים בין הקבוצות הובילו בהמשך לפרעות תרפ"א (1921), פרעות תרפ"ט (1929) ולמרד הערבי הגדול (1939-1936) אשר במהלכו ערביי ארץ ישראל פרעו ורצחו יהודים בערים השונות ברחבי ארץ ישראל.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן השואה, התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת אצ"ל ולח"י נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת ההעפלה, עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת 1946 של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 אישרה עצרת האו"ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות, כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ב-15 במאי 1948 (ה' באייר התש"ח), הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה, וניסו לפלוש לשטחי ארץ ישראל. לאחר חודשים ארוכים של לחימה כוחות צה"ל הצליחו לבסוף להביס מהאזור את צבאות ערב וב-1949 הוכרזה הפסקת האש ונקבעו קווי שביתת הנשק - הקו הירוק. במהלך המלחמה כ-600,000 מהתושבים הערבים שחיו באזור ארץ ישראל לפני המלחמה הפכו פליטים בעוד שמספר דומה של יהודים גורשו או נאלצו לברוח ממדינות ערב במהלך שנות ה-40 וה-50, כאשר רבים מהם התיישבו בישראל.

אחרי הקמת המדינה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של מדינת ישראל
דוד בן-גוריון מכריז על עצמאותה של ישראל מבריטניה ב-14 במאי 1948, מתחת לדיוקנו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל

ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ, פתחה ישראל, בשיתוף בריטניה וצרפת, במבצע קדש - לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. לבסוף נסוגה ישראל מחצי האי סיני בלחץ המעצמות.

ב-5 ביוני 1967 פתחה ישראל במלחמת ששת הימים, מתקפת מנע כנגד צבאות מדינות ערב. במלחמה זו כבשה ישראל את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה, והגדה המערבית, ובהתאם לכך נקבעו גבולות המדינה החדשים - הקו הסגול.

במהלך 1970 לערך הפכה ארצות הברית לבעלת הברית העיקרית של ישראל. ב-6 באוקטובר 1973 הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה - מלחמת יום הכיפורים. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, ועם ההכרזה על הפסקת האש היו דמשק וקהיר בטווח הארטילריה הישראלית.

ב-1979 חתמה ישראל על הסכם שלום עם מצרים במסגרתו החזירה ישראל למצרים את חצי האי סיני. בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש"ף, ובשנת 1994 על הסכם השלום עם ירדן. למרות המאמצים הרבים שנעשו לקידום פתרון קבע שיוביל ליצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית ולקץ הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל והפלסטינים עדיין לא הצליחו לאורך כל השנים להגיע להסכמה על הסדר סופי שיוביל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

נכון ל-2013 חיים בישראל כ-6 מיליון יהודים אשר הם כ-75.4% מכלל האוכלוסייה בישראל, ו כ-42 אחוזים מכלל יהודי העולם.

כלכלה[עריכה]

כלכלת ישראל היא כלכלה מתקדמת מאוד, בה לממשלה יש חלק משמעותי בהתפתחות הכלכלה, הכולל את תעשיית היי טק המשגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. לישראל ציוד טכנולוגי מפותח מאוד, הכולל מטוסים, מערכות אבטחה מוגנות, מוצרים כימיקלים, כלי הובלה ושירותים בתחומים רבים שונים. חלק גדול מהתקציב השנתי לממשלת ישראל מגיע מארצות הברית שמהווה מקור וסיוע נרחב בתחום הכלכלי וצבאי. ב-2011 ישראל הייתה אחת המדינות עם הכלכלה הטובה ביותר עם שיעור אבטלה נמוך, שיעור צמיחה גבוה, ותיירות מוגברת.

דמוגרפיה[עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף אוקטובר 2013 מדינת ישראל מנתה כ-8,107,000 תושבים. מתוכם, כ-75% הם יהודים (כ-6,040,000 תושבים),כ-21% הם ערבים (כ-1,656,000 תושבים), וכ-4% אחרים (כ-318,000 תושבים) - רובם המכריע עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים).

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2012, התפלגות אזרחי ישראל לקבוצות לפי דת היא 75.1% יהודים, 17.4% מוסלמים, 2% נוצרים, 1.6% דרוזים והשאר 3.9% חסרי דת.

יהדות ישראל[עריכה]

יהדות ישראל, המונה כיום קרוב למחצית מהאוכלוסייה היהודית בעולם, מהווה כיום את הקהילה היהודית הגדולה בעולם. בזכות חוק השבות, אשר מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית, כיום הקהילה היהודית בישראל מגוונת למדיי ומורכבת למעשה מכל הקבוצות האתניות היהודיות ברחבי העולם. בסביבות שני שליש מיהודי ישראל (4,000,000) גרים במישור החוף.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לפברואר 2013 מתוך 8 מיליון תושבי ישראל 75.4% הם יהודים. מתוכם 68% הם ילידי ישראל (לרוב דור שני או שלישי) והיתר עולים. קרוב למחצית מכלל היהודים בישראל הם צאצאי יהודים שעלו לישראל מאירופה, בעוד שבערך אותו המספר הם צאצאי יהודים שעלו לישראל ממדינות ערב, מאיראן, מטורקיה ומאזור מרכז אסיה. מעל ל-200 אלף הם, או העולים, והצאצאים של העולים, שהגיעו לישראל מאתיופיה ומהודו.

מבחינת ההשתייכות הדתית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2012, בקבוצת אזרחי ישראל היהודים בני 20 ומעלה, נכון לסוף שנת 2012 ההתפלגות היא: 43% חילונים, 23% מסורתיים, 15% מסורתיים-דתיים, 10% דתיים, ו-9% חרדים.

חשמל[עריכה]

לשקעים בישראל מתח של 230V בתדירות 50Hz. חלק מהשקעים הם שקעים מסוג H (שקעים ישראליים), וחלק מהשקעים הם שקעים מסוג C (יורופלאג),שאפשר להשתמש בהם בכל התקעים הנפוצים באירופה (למעט השקעים הבריטיים מסוג G).

שפות[עריכה]

שילוט תלת לשוני בנתיבי איילון

השפות הרשמיות של מדינת ישראל הן עברית וערבית. השפה העברית היא השפה המדוברת הנפוצה ביותר במדינה. בסביבות 20% מתושבי המדינה הם ערבים-ישראלים אשר דוברים ברוב המקרים הן עברית והן ערבית. אנגלית היא השפה הזרה הנפוצה ביותר במדינה, הנלמדת על ידי מרבית הישראלים בבית הספר מגיל צעיר, ועל כן כיום רבים מתושבי המדינה דוברים ומבינים את השפה ברמה בסיסית, ויהיו מסוגלים לתקשר איתכם בשפה זו. כל השילוט ברחובות ובכבישים מכיל כיתוב בעברית, ערבית ואנגלית.

גל ההגירה מברית המועצות לשעבר לישראל בתחילת שנות ה-90 הביא עמו עלייה משמעותית במספר דוברי הרוסית במדינה. שפות נפוצות נוספות, אשר משקפות את המקורות המגוונים של האוכלוסייה הישראלית, כוללות בין היתר את השפה הרומנית, הצרפתית, הגרמנית, הפולנית, האמהרית והספרדית. חלק מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת במדינה ורבים בקרב האוכלוסייה החרדית במדינה דוברים יידיש.

ברחבי ישראל ישנם גם עובדים זרים רבים המגיעים בעיקר מסין, מהפיליפינים, מתאילנד ומדינות שונות ברחבי אסיה. בשל כך ניתן גם לשמוע באוטובוסים, ברכבות או בתחנות התחבורה המרכזיות שילוב של תריסר שפות שונות.

אקלים[עריכה]

עונת הקיץ בישראל חמה מאוד כאשר בנוסף לכך האקלים באזור מישור החוף במהלך עונה זו הוא גם לח במיוחד. שלוש העונות האחרות לעומת זאת מאופיינות במזג אוויר נעים ונוח במיוחד למטיילים. באביב ובסתיו הטמפרטורה כמעט מושלמת בכל יום כאשר כמעט כל הימים שטופי שמש. עונת החורף מאופיינת בשילוב של ימים גשומים וקרים עם ימים שטופי שמש נעימים אשר מתאימים במיוחד לטיולים. בשל כך, מומלץ לקחת בחשבון כי על אף שעונת הקיץ עשויה להיות הזמן שהכי נוח לרוב התיירים להגיע לביקור בישראל, יתר עונות השנה עשויות להיות מהנות במידה רבה יותר עבור תיירים.

ראוי לציין אף על פי כן כי מזג האוויר בישראל עשוי להשתנות במידה ניכרת בהתאם למיקום - במיוחד בעונת החורף. לעתים רבות באזורים ההרריים של המדינה האקלים האופייני עשוי להיות קר, ולעתים אף מושלג - בירושלים יורד שלג לפחות פעם בשנה. מנגד, האקלים ברוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל, הוא אקלים ים-תיכוני המאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום וקר. אזור באר שבע והנגב הצפוני מאופיינים באקלים צחיח למחצה. אזור דרום הנגב והערבה מאופיינים באקלים מדברי חם במיוחד ודל במשקעים לכל אורך השנה.

הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד היום ביבשת אסיה (53.7 מעלות צלזיוס) נרשמה בשנת 1942 בקיבוץ טירת צבי שבעמק בית שאן.

חגים לאומיים[עריכה]

שבתות

רוב העסקים ומשרדים סגורים כל היום בימי שישי ושבת. בעוד שעסקים רבים מחדשים את פעילותם במוצאי יום שבת, עסקים רבים לא נפתחים מחדש עד יום ראשון בבוקר. בעוד שתושבי המדינה הלא יהודיים רשאים לבחור אם הם מעוניינים שיום החופשה השבועי שלהם יהיה שישי, שבת או ראשון, התושבים היהודים אינם רשאים לעבוד בימי שבת אלא אם כן מקום העבודה שלהם פתוח בשבתות עם היתר מיוחד.

חגים לאומיים רשמיים

החוק הישראלי הגדיר 9 חגים רשמיים:

שם החג תאריך עברי טווח תאריכים אפשריים בלוח השנה הגרגוריאני מידע נוסף יום עסקים
ראש השנה א' בתשרי - ב' בתשרי בין ה-5 בספטמבר ל-5 באוקטובר חגיגות תחילת השנה היהודית לא
יום הכיפורים י' בתשרי בין ה-14 בספטמבר ל-14 באוקטובר חג מקראי הנחשב למועד היהודי הקדוש ביותר בשנה. יום סליחה, מחילה וטהרה בין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. ביום הכיפורים מופסקת כמעט לחלוטין תנועת כלי הרכב, מופסקים לחלוטין שידורי הרדיו והטלוויזיה, ומופסקת לחלוטין כל הפעילות העסקית כולל שירותי הבנקאות, פעילות מרכזי הקניות, פעילות המסעדות, ופעילות התנועה הציבורית. רוכבי אופניים וגלגיליות רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. לא
סוכות ט"ו בתשרי בין ה-19 בספטמבר ל-19 באוקטובר חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים. לא
פורים י"ד באדר בערים מפורזות, וט"ו באדר בערים מוקפות בין ה-24 בפברואר ל-26 במרץ חג שנחגג לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית מהשמדה בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. ילדים ומבוגרים נוהגים ללבוש מסכות ותחפושות ביום זה. כמו כן תהלוכות הרחוב המכונות "עדלאידע" נפוצות גם כן ביום זה בערי ישראל. לא
פסח ט"ו בניסן - כ"א בניסן בין ה-26 במרץ ל-30 באפריל חג מקראי עתיק הנחגג לזכר יציאת ישראל ממצרים והשחרור מהשיעבוד. על בעלי העסקים נאסר למכור בפומבי מוצרי חמץ במהלך החג. איסור זה אינו חל ביישובים שבהם רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברבעים העירוניים שבהם מרבית התושבים אינם יהודים. לא
יום הזיכרון לשואה ולגבורה כ"ז בניסן בין ה-7 באפריל ל-7 במאי יום זיכרון המוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימי השואה. צפירת דומיה בת שתי דקות נשמעת בשעה 10:00 ברחבי הארץ ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי הארץ. כן, מלבד מקומות הבילוי שסגורים במהלך כל היום.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ד' באייר בין ה-14 באפריל ל-14 במאי יום זיכרון המוקדש להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה. צפירת דומיה בת דקה אחת נשמעת בשעה שמונה בערב ברחבי ישראל ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון ברחבי המדינה. כן, מלבד מקומות הבילוי אשר סגורים במהלך כל היום.
יום העצמאות ה' באייר בין ה-15 באפריל ל-15 במאי החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. המונים נוהגים למלא את אזורי במות הבידור בערים וזיקוקי דינור משוגרים לשמים במהלך שעות הערב. רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מנגלים וטיולים בכל רחבי המדינה. לא
שבועות ו' בסיוון בין ה-15 במאי ל-14 ביוני על פי המסורת היהודית זהו היום בו קיבל עם ישראל את התורה ועול המצוות בהר סיני. לא

בעוד שאת יום העצמאות אמורים לחגוג כל תושבי ישראל, יתר החגים הרשמיים של ישראל הם חגים יהודים אשר אינם נחגגים על ידי הקהילות הלא יהודיות בישראל. למרות זאת, התחבורה הציבורית בישראל בדרך כלל מושבתת ברוב החגים הרשמיים. מועד החגים הרשמיים בישראל נקבע בכל שנה בהתאם לתאריך העברי של החג - משמעות הדבר שהתאריך בלוח השנה הגרגוריאני משתנה משנה לשנה. לפי המסורת היהודית, יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ומשום כך החגים היהודים מתחילים בערב התאריך הרשמי (ולא בחצות).

פעילויות[עריכה]

  • שביל ישראל - נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל, מקיבוץ דן בצפון ועד בית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורך כ-1,000 קילומטרים.
  • סנפלינג בנגב -
  • ביקור בפארקים ושמורות הטבע ברחבי ישראל (ראו מידע מורחב בשלושת המדריכים המקושרים מהדף שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל).

טיולי שטח[עריכה]

סעיף זה כולל מידע כללי בנושא. למדריכים מורחבים אודות מסלולי טיול ספציפיים, ראו מסלולים#בישראל

בישראל אפשרויות רבות לטיולי שטח ברגל, באופניים, ברכבי שטח וכו'. קיימים בישראל אינספור שבילים מסומנים שנועדו לסייע למטיילים להגיע לנקודות העניין שניתן למצוא בטבע הארץ. כמו כן, קיים סט מפורט של מפות טיולים של כל אזורי הארץ, בהדפסת המרכז למיפוי ישראל והחברה להגנת הטבע, אותן ניתן לקנות בחנויות טיולים או באתר החברה להגנת הטבע.

מידע חשוב[עריכה]

  • על-פי חוק בישראל, באזורים המוכרזים כשמורות טבע חל איסור לסטות משבילי הטיול המסומנים. איסור זה כולל לא רק נסיעה ברכב אלא גם טיול רגלי.
  • חל איסור לשהות בשמורות-טבע בשעות החשכה, בין אם לצורכי לינת-שטח, טיולי לילה, או מכל סיבה אחרת. השהיה בלילה בשמורות מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. חניוני לילה כאלו נמצאים בשמורות רבות והם לרוב משולטים, אך לרוב אין בהם מתקנים כגון שירותים, מי-שתייה, אוהלי-אירוח וכדומה.
  • בשמורות מסוימות יש לשלם דמי כניסה. ניתן למצוא פרטים על שמורות באתר רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים
  • שטחים פתוחים רבים בישראל משמשים כשטחי אימונים של הצבא. הכניסה אליהם מחייבת תיאום-מראש בימות-חול, ובאזורים מסוימים - גם בשבתות וחגים. התיאום עלול לקחת זמן כתלות בשטח הטיול הספציפי, לכן מומלץ לתאם זאת לפחות שבוע מראש. התיאום מתבצע מול גופים צבאיים הכפופים לפיקודים:
    • פיקוד צפון: 04-6979007
    • חרמון: 04-6966207
    • פיקוד מרכז: 02-5305372 או 02-5305042
    • פיקוד דרום: 08-9952205 או 08-9902927/6
  • מזג-האוויר בישראל רגוע יחסית למדינות רבות אחרות. עם-זאת, בתנאים מסוימים הוא יכול להוות סיכון בשל שיטפונות בדרום ובמדבר-יהודה, שלג כבד בהרי-הצפון, הצפות או גלי-חום בכל אזורי הארץ וכדומה. לכן, יש להתעדכן מראש באזהרות לגבי מזג-האוויר. ניתן לעשות זאת באתרי תחזית שונים, ביניהם אתר השירות המטאורולוגי הישראלי.

קניות[עריכה]

מטבע[עריכה]

מטבעות ושטרות ישראלים

המטבע הרשמי של מדינת ישראל הוא שקל חדש (₪). הסימנים הנפוצים לשקל הם ש"ח או ₪. סימנו הבינלאומי הוא NIS או ILS. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות.

השטרות שנמצאות כיום בשימוש הן: 20 ₪ (בצבע ירוק), 50 ₪ (בצבעים סגול וירוק), 100 ₪ (בצבע חום) ו-200 ₪ (בצבע אדום). שטרות ה-20 ₪ וה-50 ₪ החדשים יותר עשויים מנייר פוליפרופילן וכמעט בלתי אפשרי לקרוע אותם.

המטבעות שנמצאות כיום בשימוש הם: 10 אגורות, 50 אגורות, 1, 2 שקלים חדשים, 5 שקלים חדשים ו-10 שקלים חדשים.

כספומטים זמינים בכל מרכזי הערים והישובים ברחבי המדינה ותהיו מסוגלים לשלם באמצעות כל סוגי כרטיסי האשראי שברשותכם.

תיירים בישראל רשאים לבקש לקבל החזרי מע"מ בעת היציאה מהמדינה. נכון לינואר 2015, שיעור המע"מ בישראל הוא מהגבוהים בעולם - 18%, למרות שהוא איננו חל על פירות וירקות, שירותי תיירות, טיסות ושכירת דירות. החזרי מע"מ זמינים רק על קבלות בודדות אשר סכומם עולה על 400 שקלים ואשר כפופים למספר תנאים נוספים. אילת היא העיר היחידה במדינה בה אין מע"מ הן עבור אזרחי המדינה והן עבור התיירים. אף על פי כן, בהיותה עיר נופש המחירים בה לרוב יקרים יותר מלכתחילה. תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות החזרי מע"מ באתר משרד האוצר הישראלי[2] ובאתר דואר ישראל [3] אשר מבצע את החזרי המע"מ בפועל.

התשלום בדולרים אמריקנים נפוץ במיוחד באזורים המתויירים במדינה, ובמיוחד באזור ירושלים. שער הדולר האמריקני הוא לרוב בסביבות 3.5-4 שקלים חדשים.

עלויות[עריכה]

עלויות המחייה והתחבורה בישראל הם גבוהות במיוחד ביחס לעלויות המחייה והתחבורה במערב אירופה, באמריקה הצפונית ובאוסטרליה - מה שהופך את ישראל ללא ספק למדינה הכי "יקרה" באזור המזרח התיכון מלבד המדינות העשירות של אזור המפרץ הפרסי.

דוגמאות לעלויות של המזון המהיר פופולרי בישראל - מנת שווארמה בלאפה עולה לרוב בסביבות 24–30 שקלים (לא כולל שתייה), בעוד שמחיר ארוחה רגילה ברשת המבורגרים (מקדונלד'ס, בורגר קינג, ובורגר ראנץ') הוא בסביבות 35 שקלים. שימו לב שבשום רשת מזון מהיר במדינה לא ניתנת האפשרות למלא ללא תשלום נוסף את כוס השתייה.

בקיוסקים הנפוצים ברחבי המדינה (המכונים פיצוציות) תוכלו לרכוש חטיפים פופולריים שונים, כגון בוטנים קלויים טריים, זרעי חמניות וזרעי אבטיח, משקאות קלים, סיגריות וממתקים. שימו לב כי כיום (נכון ליולי 2013) מחיר משקה קל הוא בסביבות 5 עד 10 שקלים בעוד שבקבוק חצי ליטר הוא בדרך כלל יקר יותר בשקל אחד מפחית. המחירים באזורים המתויירים ביותר בערים הגדולות, ובמיוחד בערים תיירותיות כמו אילת, עשוי להיות אף עד 20 שקלים לבקבוק חצי ליטר, אולם לעתים רבות במרחק הליכה קצר תוכלו למצוא חנויות בהן ניתן לרכוש סט של 6 בקבוקי 1.5 ליטרים ב-32 שקלים.

לגבי עלות ארוחה במסעדה - בדרך כלל המנה הראשונה עולה בסביבות 25–45 שקלים, המנה העיקרית עולה בסביבות 50–100 שקלים (בשר טוב עשוי אף לעלות בסביבות 80–150 שקלים) והקינוחים עולים בדרך כלל בסביבות 25–35 שקלים. עלות המשקאות הקלים לרוב היא לרוב יקרה יחסית - בסביבות 10–12 ₪ לכוס בגודל סטנדרטי ללא האפשרות לקבלת מילוי. עלות בקבוקי היין במסעדות בישראל לרוב יקרה במיוחד - בסביבות 100–300 ₪ לבקבוק יין רגיל.

שער חליפין[עריכה]

להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של השקל החדש ביחס למטבעות בולטים בעולם:

Google Finance (באנגלית) : אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
Yahoo! Finance (באנגלית): אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
XE.com (באנגלית) : אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) : אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) : אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

מתן טיפים[עריכה]

במסעדות מומלץ לתת טיפים בסביבות 10%-15% ממחיר הארוחה. טיפ בסך 15%-20% ממחיר הארוחה נחשב לטיפ נדיב.

לצוות בבתי המלון לא מקובל לתת טיפ.

למדריכי טיולים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15% מהתעריף היומי.

לברמנים מקובל לתת טיפ בסך 10%-15%. 15% נחשב לטיפ נדיב.

לספרים לא נהוג לתת טיפ.

לסבלים הטיפ לרוב הוא אופציונלי - בדרך כלל עד 5% (אך לעתים רבות הטיפ עשוי להיות גבוה יותר, בהתאם לכמות העבודה המבוצעת).

לשליחי מסעדות ורשתות מזון מהיר נהוג לתת טיפ בסך 5 שקלים.

משלוח מצרכים - לא נהוג לתת טיפ.

משלוחים אחרים - לא נהוג לתת טיפ.

בעלי מלאכה - לא נהוג לתת טיפ.

נהגי מוניות - לא נהוג לתת טיפ.

שעות פעילות בתי עסק[עריכה]

קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב

ימי העסקים במדינה הם הימים א' עד ו' ביישובים היהודים, כאשר יום שבת, המוגדר לפי החוק כיום המנוחה השבועי, חל משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעה החמה ביום שבת. ביום שישי, חנויות רבות ייסגרו בסביבות 14:30 - 15:00 על מנת להעניק לעובדים מספיק זמן לחזור הביתה לפני שקיעת החמה. חנויות רבות, בעיקר במרכזי הקניות הגדולים, תיפתחנה מחדש בערב של יום שבת בסביבות 19:00 במהלך החורף, ובסביבות 20:30 במהלך הקיץ. חנויות מסוימות, בעיקר מחוץ לגבולות הערים או באזורי המתויירים ביותר במדינה, כמו גם חנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה, יישארו פתוחות גם במהלך ימי שבת. ביישובים הערבים החנויות בדרך כלל פתוחות 7 ימים בשבוע.

החנויות במרכזי הקניות הגדולים ובמדרחובים המרכזיים בדרך כלל פתוחים מדי יום מהשעה 9:30 בבוקר ועד 21:00 בערב. הבנקים וסניפי הדואר, כמו גם מספר חנויות קטנות יותר, לרוב פועלים בשעות 8:30 עד 19:00 בערב, כאשר הם נוהגים לקחת הפסקת צהריים בסביבות השעות 13:00 - 16:00 (מומלץ לבדוק זאת מבעוד מועד).

השווקים בדרך כלל נפתחים מוקדם יותר מיתר בתי העסק אך גם נסגרים מוקדם יותר מיתר בתי העסק.

התמקחות[עריכה]

ההתמקחות על מחירים נפוצה בישראל. למרבה הצער, לעתים רבות קשה לתיירים הזרים להבין מתי בדיוק מקובל להתמקח על המחיר. ההתמקחות על המחירים בשווקים נפוצה במיוחד. אף על פי כן, מיקוח נמרץ ללא ניסיון לחתור לעמק השווה (מנהג הנפוץ במיוחד במדינות מתפתחות) לרוב לא יוביל אתכם לשום מקום וייחשב פסול. אם קיבלתם מחיר הוגן, הימנעו מלהמשיך להתמקח רק בשביל האתגר שכן הדבר לא יתקבל בעין יפה.

מקובל להתמקח בחנויות בהן עובדים סוכני מכירות (למשל בחנות מכשירי חשמל). לעתים רבות המחירים המופיעים על התוויות בחנויות אלו גבוהים יתר על המידה לצורך ההתמקחות בין הלקוחות לסוכני המכירות. בשל כך, כדאי לערוך מבעוד מועד השוואה בין המחירים המוצעים בחנויות השונות על מנת להבין טוב יותר את מחיר השוק האמיתי לפני שמבצעים את הרכישה. אתר השוואת מחירים נפוץ בישראל הוא zap.co.il.

התמקחות על מחירים איננה מקובלת ברוב המקרים בחנויות קטנות בבעלות פרטית המוכרות פריטים בעלות נמוכה יחסית.

מקובל להתמקח על המחיר עם ספקי שירות עצמאיים (דוגמת טכנאים, שרברבים, סבלים ושיפוצניקים), אך לא עם ספקי שירות שאינם עצמאיים (עובדים שכירים).

אם תביאו קבוצה גדולה יחסית של אנשים למועדון או פאב, תהיו עשויים לעתים לנהל משא ומתן על הנחה מסוימת לכל חברי הקבוצה, כל עוד תעשו כן מבעוד מועד. אם הקבוצה כבר נמצאת במקום העסק, סביר להניח שהתמקחות בשלב הזה לא תעניק לכם שום הנחה משמעותית.

המחירים הגבוהים יתר המידה אותם דורשים סוחרים ומספקי שירותים מסוימים מתיירים תמימים באזורים מתויירים במיוחד בישראל, כגון באזור העיר העתיקה בירושלים, ניתן בפעמים רבות להוריד למחיר הנמוך בשיעור של עד 25% מהמחיר המבוקש במסגרת התמקחות מול המוכר. בדרך כלל קל יותר להשיג עסקה טובה ומשתלמת אם תרכשו מספר פריטים מאותו המוכר במקום פריט בודד.

בעת רכישת פריטים גדולים יותר (למשל מוצרי אלקטרוניקה), בדרך כלל ניתן לקבל הנחה של עד 3% כאשר משלמים במזומן, ולעתים אף הנחה נוספת בהתאם ליכולות ההתמקחות שלכם.

במקרים רבות ניתן גם להתמקח על עלות הנסיעה במונית עם נהגי המוניות, אף על פי כן רק לעתים נדירות הסכום עליו תסכימו במסגרת התמקחות עם נהגי מוניות יהיה לטובת הנוסע. ברוב המקרים עדיף לעמוד על כך שהתשלום יהיה בהתאם למחיר שיופיע בסוף הנסיעה במונה (אותו כל נהגי המוניות נדרשים בכלל להפעיל על פי חוק).

מזכרות פופולריות[עריכה]

בכל רחבי ישראל תוכלו למצוא דוכני וחנויות מזכרות רבים. המזכרות אותן ניתן לרכוש בבתי המלון לרוב יקרות יותר ולכן מומלץ במקום זאת לרכוש את המזכרות בחנויות המזכרות. מזכרות פופולריות במיוחד בקרב התיירים בישראל:

  • מזכרות בעלות תמה דתית פופולריות למדי בקרב התיירים בישראל, ובמיוחד בקרב הצליינים הדתיים. המזכרות הפופולריות ביותר מסוג זה כוללות בין היתר דמויות מהברית החדשה אשר מגולפות מעץ זית (ניתן לרכוש סט שלם של כל סצנת הלידה של ישו אשר מכיל דמויות רבות), רפרודוקציות לציורי שמן של סצנות דרמטיות שונות מהתנ"ך ומהברית החדשה, שרשראות עם מגן דוד או צלבים, צלבים שונים, חמסות, מזוזות, חנוכיות, כיפות, ספרי תנ"ך, גביעים, תכשיטים בעלי תמה דתית ועוד.
  • מוצרי הקוסמטיקה של חברת הקוסמטיקה הישראלית "מעבדות ים המלח" (המוכרים בעיקר בשם המותג AHAVA) - מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מומלץ במיוחד לרוכש המוצרים בהנחה משמעותית הישר מחנות המפעל, אם אתם עוברים במהלך הטיול בבקעת ים המלח.

מזכרות פופולריות נוספות כוללות בין היתר חולצות טריקו עם הדפסים שונים הקשורים לישראל, יינות מתוצרת מקומית, ספרים על ישראל ויודאיקה.

אוכל[עריכה]

המטבח הישראלי[עריכה]

המטבח הישראלי מגוון למדי כמו אוכלוסיית המדינה. קהילות המהגרים השונות שהגיעו לישראל מכל רחבי העולם לאורך השנים קידמו את הפופולריות של מאכלים ממגוון רחב של מטבחים בקרב המיינסטרים הישראלי. שלא בדומה ליתר מדינות העולם, אוכל כשר זמין בישראל באופן נרחב ברוב דוכני המזון והמסעדות ברחבי המדינה. אי מתן תשר למלצרים במסעדות עם מלצרים לרוב לא מתקבל בעין יפה, אלא אם כן השירות היה גרוע במיוחד. מקובל לרוב לתת תשר של 10% עד 15% (או יותר עבור שירות יוצא מן הכלל). תשר של 20% נחשב נדיב. חיוב הלקוחות בדמי שירות איננו חוקי בישראל. רוב המסעדות מקבלים את כל סוגי כרטיסי אשראי. אם ברצונכם לכלול את התשר בעת התשלום באמצעות כרטיס האשראי, הקפידו לציין זאת לפי שאתם משלמים.

מזון מהיר פופולרי[עריכה]

דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי

דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעתים גם לחומוס כאל המאכל הלאומי, אף על פי שמקור המאכלים הללו איננו בישראל. מנת פלאפל כוללת כדורי פלאפל, אשר הם כדורים מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים, אשר בדרך כלל מוגשים בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס, סלט ירקו, וטחינה. במרבית דוכני הפלאפל ישנו גם מבחר גדול של סלטים הזמין ללקוחות על מנת שתוכלו למלא את הפיתה שלכם בכל מה שתוכלו לדחוס בה. זו היא ברוב המקרים ארוחת הצהריים הזולה ביותר (10 עד 15 ₪), והיחידה שהיא צמחונית. ניתן גם להזמין חצי מנת פלאפל במחיר מופחת. אם אינכם יודעים לאיזה דוכן פלאפל עדיף ללכת, מומלץ תמיד לבחור בדוכן עם כמות הלקוחות הגדולה ביותר, שכן כדורי הפלאפל בדוכן זה עשויים לרוב להיות הטריים והטעימים ביותר. החומוס הוא מטבל פופולרי במיוחד שעשוי גרגרי חימצה עם תוספות מגוונות (כגון שמן זית, שום טרי, מיץ לימון וטחינה) ולרוב "מנוגב" עם חתיכות לחם שטוחות (בדרך כלל פיתה). במסעדות אשר מתמחות בהכנת חומוס (המכונות "חומוסיות"), תוכלו לקנות מנת חומוס המוגשת עם תוספות שונות כגון פול מובשל, שקשוקה, בשר טחון, בצל מטוגן, פטריות ועוד.

מאכל פופולרי נוסף ברחוב הישראלי הוא מנת שווארמה, אשר כוללת בשר הודו או בשר כבש קצוץ, אשר מוגש לרוב בתוך פיתה, או בתוך לאפה, יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט ירקות. שני מאכלים פופולריים נוספים בישראל המוגשים בפיתות או בלאפות - מעורב ירושלמי (נתחי בשר מטוגנים אשר כוללים לרוב איברים פנימיים כגון כבד ולבבות) ושניצל (חזה עוף מטוגן).

מאכל מזון מהיר נוסף, אשר הגיע במקורו מהמטבח העיראקי וצובר בהדרגה פופולריות רבה ברחוב הישראלי הוא הסביח, אשר כולל חצילים מטוגנים היטב המוגשים בתוך פיתה בדרך כלל יחד עם חומוס, טחינה, תפוחי אדמה, סלט ירקות וביצים קשות.

הגבלות ואיסורים החלים על מכירת מזון[עריכה]

אוכל כשר[עריכה]

חותמות הכשרות מהסוג שניתן לראות על כל מוצרי המזון הכשרים בישראל (חותמת הכשרות של "בד"ץ מהדרין", ולצדה חותמת הכשרות של מחלקת הכשרות למהדרין ברבנות העיר רחובות)
הכיתוב "כשר" משולב בשלט לצד הלוגו של מקדונלד'ס

המטבח הישראלי מושפע במיוחד מחוקי הכשרות היהודים העתיקים. מאכלים כשרים הם כל המאכלים אשר הותרו לאכילה לפי חוקי הדת היהודית. בין היתר על מנת שהמזון יהיה כשר חייבת להיות הפרדה בין מוצרי הבשר לבין מוצרי החלב, הכלים והסכו"ם. סוגים מסוימים של דגים נחשבים כשרים, בעוד שמרבית מאכלי הים אינם נחשבים כשרים, וכל המאכלים חייבים להיות מוכנים בתנאים מבוקרים ותחת פיקוח. מסעדות ומלונות כשרים מקפידים להציג תעודות כשרות בתוקף אשר הונפקה עבורם על ידי רשויות הרבנות המקומיות. כל המסעדות הכשרות לא פתוחות במהלך השבת. בשל מגבלות הבשר והחלב, מסעדות כשרות בדרך כלל מציינות אם הן מסעדות בשריות או מסעדות חלביות. מסעדות חלביות עשויות להגיש גם דגים, שכן לפי ההלכה היהודית מנת דגים איננה מנה בשרית. משמעות הדבר היא גם שמאכלים מערביים פופולריים כגון צ'יזבורגר ופיצות עם תוספות בשר אינם כשרים ועל כן לא יימכרו אלא אם כן יכילו תחליפים שונים שיאפשרו זאת.

אף על פי כן, בשל האופי החילוני של רוב האזורים בישראל, ניתן למצוא מסעדות רבות ברחבי המדינה אשר אינן כשרות. בדרך כלל חוקי הכשרות אינם נוהגים ביישובים הערביים (אלא אם כן הם נוהגים לשרת קהל לקוחות מעורב), על אף שחוקי החלאל המוסלמיים עשויים לחול על אותם האזורים במקום זאת (המקבילה המוסלמית לחוקי הכשרות היהודיים).

רוב בתי המלון בישראל כשרים, ולכן ארוחת הבוקר במלון תהיה חלבית, בעוד שבארוחת הצהריים ובארוחת הערב לא תהיו מסוגלים לקבל חלב עם הקפה שלכם או חמאה על הלחם שלכם (אם כי חלב סויה הפך לתחליף נפוץ מקובל). מרבית רשתות הסופרמרקטים במדינה מוכרות רק מוצרים כשרים. בשנים האחרונות החלו לצוץ בהדרגה ברחבי המדינה רשתות סופרמרקטים וחנויות נוחות לא כשרות רבות, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה ה-20 אשר במסגרתו עלתה לישראל אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר.

במקרה של המסעדות, הדברים מורכבים מעט יותר: בתל אביב, ישנם פחות מסעדות כשרות מאשר בערים עם ריכוז גדול של אוכלוסייה דתית כמו ירושלים. בירושלים לעומת זאת, בתי קפה ומסעדות כשרות נפוצות במידה ניכרת. יש לזכור כי מסעדות שנשארות פתוחות במהלך ימי שבת אינן יכולות לקבל תעודה כשרות, ועל כן מסעדות מסוימות שלא קיבלו תעודת כשרות עשויות בכל זאת להגיש מזון כשר ועשויים להיות בעלות מטבחים בהם מושם דגש על כללי הכשרות. בשל כך, אם נושא הכשרות חשוב לכם, לעולם על תניחו דבר והקפידו במקום זאת תמיד לשאול מבעוד מועד. כאשר המסעדות כשרות, הן תמיד יהיו או חלביות או בשריות. מסעדות חלביות פופולריות במיוחד בקרב התיירים הצמחונים. במקרים מסוימים המסעדות החלביות עדיין עשויות להגיש דגים (דג איננו נחשב מאכל בשרי על פי חוקי הכשרות).

אטרקציה פופולרית בקרב התיירים היהודים היא סניפים של רשתות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס אשר בניגוד ליתר סניפי הרשת בעולם, מגישים רק מנות כשרות.

ראוי לציין כי עם השנים נוכלים שונים גילו כי הם מסוגלים להרוויח כסף רב ממכירת תעודות כשרות מזויפות. משום כך, אם ההקפדה על הכשרות חשובה לכם, כדאי להקפיד לבדוק אם תעודת הכשרות הונפקה על ידי גופי כשרות רשמיים (הרבנות הראשית או על ידי רבנים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית לצורך כך). אין לסמוך על אישורי כשרות שהונפקו על ידי ארגונים פרטיים לא ידועים (על פי חוק רק לגופי כשרות רשמיים ניתנה הסמכות להנפיק תעודת כשרות לעסקים).

הגבלות במהלך חג הפסח[עריכה]

הגבלות קפדניות נוספות חלות על המזון שנמכר ברחבי המדינה במהלך שבעת ימי חג הפסח, כאשר בהתאם להלכה היהודית חל באותה התקופה איסור על מכירת חמץ או מוצרים המכילים מרכיב זניח של חמץ (חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון - שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח). במקרים מסוימים הורחבה הגדרת החמץ גם לשאר מיני דגן (כגון תירס) וקטניות (אורז, שעועית, חומוס וכו') ומוצריהם. איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים, וכן אינו חל ברובע עירוני שבו מרבית התושבים אינם יהודים. התחליף העיקרי ללחם במהלך שבעת ימי חג הפסח הוא מצה. במהלך חג הפסח תוכלו לרכוש במקדונלד'ס המבורגר עם לחמניות העשויות מקמח מצות.

מסעדות לא מעטות סוגרות שעריהן בפסח כדי להימנע מהטורח של הכשרתן לפסח.

חטיפים מקומיים בולטים[עריכה]

קרמבו
  • קרמבו - חטיף שוקולד שהפך לסמל ישראלי מובהק לכל דבר. הקרמבו עשוי בצורת גליל ומצופה מבחוץ בעטיפת שוקולד דקה למדי בעוד שבתוכו קצף ביצים ממותק. בבסיס הקרמבו נמצאת עוגייה. הטעם הפופולרי ביותר לקצפת של הקרמבו הוא טעם וניל. הקרמבו נעטף בדרך כלל בנייר אלומיניום שעליו מוטבע שם היצרן.
  • במבה - חטיף בוטנים פופולרי שהוא החטיף הנמכר בישראל.

אוכל אתני[עריכה]

הקהילות היהודיות הרבות שעלו לישראל לאורך השנים מכל רחבי העולם הביאו עמו מסורות בישול רבות ומגוונות למיינסטרים הישראלי. תוכלו לאכול את המאכלים הייחודיים של כל אותם העדות בקומץ מסעדות מיוחדות. מסעדות ייחודיות כאלו תצטרכו לאתר מבעוד מועד. ניתן למצוא ברחבי המדינה מסעדות המתמחות במטבחים מסוימים כגון המטבח האשכנזי (של יהודי מזרח אירופה), המטבח הבולגרי, המטבח הטורקי, המטבח הצפון אפריקאי, המטבח העיראקי, המטבח האיראני, ועוד. כמו כן, מסעדות המתמחות בהכנת מאכלים של המטבח הלבנטיני/ערבי פופולריות למדי ונפוצות במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית גדולה - בעיקר בצפון ישראל ובאזור ירושלים.

"חמין" או "צ'ולנט"

מאכל נפוץ במיוחד כמעט בכל הקהילות היהודיות בישראל הוא המאכל אשר מכונה "צ'ולנט" בקרב בקהילות היהודיות שעלו לישראל מאירופה ו"חמין" בקרב הקהילות היהודיות שעלו לישראל ממדינות המזרח התיכון ומדינות צפון אפריקה. מאכל זה הוא סוג של תבשיל בשר אשר התבשל במשך שעות רבות על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. מאכל זה הפך נפוץ בקרב האוכלוסייה היהודית משום שבאופן מסורתי בימי שבת לפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, ועל כן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. רכיביו של המאכל משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל המאכל מכיל תפוחי אדמה, בשר (בדרך כלל בשר בקר או עוף), קטניות (חומוס או שעועית) ואורז, ביצים קשות, תפוחי אדמה, בצל, וגזר. החמין/צ'ולנט מוגש במסעדות רבות בישראל בשבת, וניתן לקנות אותו במעדניות במהלך יום שישי.

אוכל צמחוני וטבעוני[עריכה]

לתיירים הצמחונים/טבעונים אפשרויות רבות בישראל. בשל כללי הכשרות, מסעדות רבות מגישות אך ורק מאכלים חלביים - מה שהופך אותן לפופולריות במיוחד עבור הלקוחות הצמחוניים. אף על פי כן, ראוי לציין כי לעתים רבות אותן המסעדות עשויות להגיש דגים. באזורים מסוימים במדינה תוכלו למצוא גם מסעדות טבעוניות.

שתייה[עריכה]

קפה[עריכה]

רוב הישראלים אוהבים לשתות קפה נמס אשר נפוץ למדי במסעדות ובחנויות ברחבי המדינה. האיכות של הקפה הנמס היא לעתים קרובות גבוהה למדי. בנוסף, קפה טורקי (קפה זול טחון דק המתובל לעתים רבות בהל), פופולרי למדי גם כן. עם השנים אספרסו באיכות גבוהה החליף בהדרגה את הקפה הנמס כבסיס של רוב משקאות הקפה במסעדות ובבתי הקפה.

כיום ישנם מספר רב של רשתות בתי קפה ובתי קפה בבעלות עצמאית, שזכו עם השנים לפופולריות רבה בקרב הציבור הישראלי. ישראלים רבים אוהבים להעביר את זמנם הפנוי בשתיית קפה לאטה (הקפה הפופולרי ביותר בבתי קפה בישראל) תוך שהם מתרועעים עם חבריהם בבתי הקפה המקומיים. ברוב בתי הקפה תוכלו להזמין בנוסף לקפה גם כריכים וסלטים. רשת ארומה היא רשת בתי הקפה הגדולה והפופולריות ביותר בישראל כיום. בארומה תוכלו להזמין כריכים בשלושה גדלים שונים ולבחור מבין שלושה סוגי לחמים שונים. רשתות בתי קפה פופולריות נוספות הן רשת קפה קפה, קפה ג'ו, קפה לנדוור, ארקפה וקפה הלל.

בשנים האחרונות הוקמו מספר רשתות קפה מוזלות הפועלות בשיטת טייק אוויי וחורטות על דגלן מכירת קפה במחיר זול ללקוח של חמישה שקלים בלבד. רשתות אלו לעתים קרובות מציעות מוצרי מזון נוספים בחמישה שקלים. הרשת היודעה ביותר מבין רשתות אלו היא קופיקס (cofix), אשר לה פריסה של יותר מ-100 סניפים ברחבי המדינה. רשת בולטת נוספת היא קופיז (cofizz).

רשתות בתי קפה בסגנון אמריקאי, אשר נפוצות במיוחד במדינות המערב כיום, לא זכו להצלחה בישראל. רשת סטארבקס (רשת בתי הקפה הגדולה ביותר בעולם) נכשלה כישלון חרוץ בישראל ונאלצה לאחר שנתיים לסגור את עסקיה בישראל במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.

משקאות אלכוהוליים[עריכה]

הבירות הישראליות מכבי וגולדסטאר

הגיל בו מותר לשתות משקאות אלכוהוליים בישראל הוא 18. הנהיגה ברכב לאחר שתיית אלכוהול היא בלתי חוקית ומי שנתפס עושה כן מועמד לדין.

בירה[עריכה]

בישראל ישנם שלושה מותגי בירה עיקריים:

  • גולדסטאר - בירת לאגר בסגנון מינכן אשר היא הבירה הפופולרית ביותר בישראל כיום. ניתן להשיג את הבירה בבקבוקים ופחיות של 330 מ"ל וחצי ליטר ובמזיגה מן החבית.
  • מכבי - בירת לאגר אותה ניתן להשיג בבקבוק של 330 מ"ל או של 650 מ"ל, בפחית של 330 מ"ל או 500 מ"ל, וגם בחבית של 20 ליטר.
  • נשר - לצד בירת הלאגר האלכוהולית (בירה לבנה) נמכרת גם בירה לא אלכוהולית (בירה שחורה) המכונה "נשר מאלט". טעמה של הבירה השחורה מתקתק והיא נמכרת בבקבוקי זכוכית של 330 מ"ל או בבקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר.

בנוסף, ניתן לקנות גם מגוון רחב של מותגי בירה בינלאומיים בכל רחבי ישראל, אשר חלקם מופקים במבשלות בירה מקומיות. מותגי הבירות הבינלאומיים הפופולריים ביותר כוללים את הייניקן, קרלסברג וטובורג.

ליקרים[עריכה]

עראק הוא ליקר נפוץ במיוחד בישראל. המשקה הוא בטעם אניס ומוגש בדרך כלל בכוס 0.3 ליטר כאשר המשקה מעורבב עם כמות שווה של מים וקרח. יש שאוהבים לשתות את המשקה כאשר הוא מעורבב עם מיץ אשכוליות. מותג עראק מקומי פופולרי הוא "אלוף העראק" ו"עראק עילית" (שמי המותגים מופקים באותה המזקקה) כאשר המותג הראשון מכיל כמות אלכוהול גבוה יותר והמותג השני מכיל טעם אניס חזק יותר.

יינות[עריכה]

שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקב כרמל מזרחי הוותיק (40%), יקב ברקן (20%) ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (14%). 17% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר. כמו כן ישנם מעל ל-70 יקבי בוטיק.

משקאות קלים[עריכה]

רוב מותגי המשקאות המוגזים הבינלאומיים זמינים בשוק הישראלי, ולרבים מהם ישנם גרסאות מקומיות אשר שונות במעט בטעם. החברות קוקה קולה, RC קולה ופפסיקו, הן החברות שמייצרות את מרבית המשקאות הקלים הנצרכים על ידי הצרכנים הישראלים. בנוסף לכך, חברת טמפו (לא התבלבל עם חברת טמפו משקאות בע"מ אשר מייצרת ומשווקת בין היתר את מרבית הבירות בישראל) וחברת סופר דרינק מייצרות גרסאות זולות מקומיות למשקאות הקלים.

ישנם מספר משקאות קלים מקומיים נוספים שפופולריים במיוחד בקרב הצרכנים הישראליים:

  • טרופית - משקה זול בטעם פירות המגיע בשקית אלומיניום עם קש.
  • שוקו - ישנם מספר מותגים פופולריים למשקה זה אשר נמכרים בשקיות פלסטיק וקופסאות קרטון קטנות.
  • ספרינג - משקה בטעם פירות הנמכר בפחיות או בבקבוקי 1.5 ליטר. מגיע במספר טעמים בהם אפרסק, מנגו ותות שדה.
  • פריגת - משקה בטעם פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה.
  • פרימור - מיץ פירות הנמכר בבקבוקי פלסטיק. נמכר גם כן כמעט בכל הסופרמרקטים, המכולות ותחנות הדלק במדינה. מגיע בטעמים רבים, ובעיקר הדרים ותפוחים.

לינה[עריכה]

צימר במושב מירון שבצפון ישראל

ישנו מגוון עצום של אפשרויות לינה בישראל - מקמפינג ואכסניות ועד למלונות יוקרה. באופן כללי אפשרויות הלינה בישראל עומדות בסטנדרטים המערביים הן מבחינת המחיר והן מבחינת השירות אותו בדרך כלל תקבלו. עדיין אין דירוגי כוכבים רשמיים לבתי המלון בישראל ולכן יש להיזהר מעט בעת בחירת בית המלון שכן במקרים בהם תבחינו באזכורים למספר הכוכבים של המלון, לרוב מדובר במקרים בהם בתי המלון עצמם "העניקו" לעצמם דירוגים אלו. מומלץ במיוחד לנסות ולאתר בתי מלון טובים בישראל על ידי בחינת הביקורות שמלונות שונים קיבלו באתרי אינטרנט כגון Tripadvisor.

  • התאחדות המלונות בישראל, ארגון הגג של בתי המלון בישראל, מייצגת כ-350 בתי מלון הנמצאים בכל רחבי המדינה, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.
  • מרבית אכסניות הנוער במדינה מאוגדות ברשת אנ"א ("אכסניות נוער בישראל"), שחברה ב-Hostelling International.
  • קיבוצים רבים ברחבי המדינה מציעים כיום לינה בתשלום וארוחת בוקר למבקרים.
  • בעיקר באזור צפון ישראל (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן) התפתחה לקראת סוף המאה ה-20 תעשייה ענפה של צימרים, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה (בדרך כלל למשך לילה אחד או מספר לילות).

לימודים[עריכה]

האוניברסיטה העברית בירושלים

בישראל מערכת ענפה ומבוססת של אוניברסיטאות בעלות שם עולמי העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה, ואליהן מצטרף מספר גדל והולך של מכללות בישראל, העוסקות במתן השכלה גבוהה אך אינן עוסקות במחקר. ישנן תוכניות מיוחדות המוצעות לסטודנטים זרים על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים[1], אוניברסיטת תל אביב[2], ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע[3], כמו גם במוסד הטכניון שבחיפה[4], ברקנאטי[5] ובמרכז הבינתחומי בהרצליה[6].

נקודת התחלה טובה למציאת מידע נוסף על אודות תוכניות התנדבות בישראל תוכלו למצוא באתר האינטרנט של ההסתדרות הציונית העולמית.[7]

עבודה[עריכה]

אחת מהעבודות האייקוניות בישראל בהם תיירים רבים בוחרים לקחת חלק לאורך כל השנים היא עבודה התנדבותית זמנית/עונתית בענפי החקלאות בקיבוצים[8] או במושבים.

אפשרות פופולרית נוספת בקרב תיירים רבים המעוניינים לעבוד בישראל היא להתנדב לעבוד בחפירות ארכאולוגיות אשר נערכות בעיקר במהלך עונת הקיץ במגוון רחב של מקומות. בחלק גדול מהמקרים, לסטודנטים המגיעים מחו"ל על מנת לקחת חלק בחפירות ארכאולוגיות הישראליות ניתנים נקודות קרדיט למכללה/תואר עבור פעילות התנדבותית זו.

לתיירים המגיעים עם ויזת תייר אסור על פי החוק לעבוד במדינה. תיירים הנתפסים עובדים מגורשים מהמדינה ולא יורשו לחזור לישראל במשך תקופה של שנה שלמה בלבד.

הגעה[עריכה]

מטוס של חברת אל על, חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל

דרישות כניסה[עריכה]

אזרחים זרים מהמדינות/הטריטוריות הבאות רשאים להיכנס לישראל ללא אשרת כניסה מיוחדת לתקופה של עד 3 חודשים: כל מדינות האיחוד האירופי, אנדורה, ארגנטינה, אוסטרליה, איי בהאמה, ברבדוס, בוליביה, ברזיל, קנדה, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, דומיניקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלוודור, פיג'י, גרנדה, גואטמלה, האיטי, הוותיקן, הונדורס, הונג קונג, ג'מייקה, יפן, לסוטו, ליכטנשטיין, מקאו, מקדוניה, מלאווי, מאוריציוס, מקסיקו, מיקרונזיה, מונקו, מונגוליה, מונטנגרו, ניו זילנד, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, רוסיה, סנט קיטס ונוויס, סנט לוסיה, סנט וינסנט והגרנדינים, סן מרינו, סרביה, סינגפור, דרום אפריקה, דרום קוריאה, סורינאם, סווזילנד, שווייץ, טרינידד וטובגו, אוקראינה, ארצות הברית, אורוגוואי וונואטו.

אף על פי כן, תיירים החשודים בפעילות בלתי חוקית, פעילים פוליטיים רדיקליים או תיירים מסוימים ממוצא ערבי או מוסלמי, עשויים לעבור תחקור נוסף במעבר הגבול, חיפוש מדוקדק יותר בחפציהם ובמקרים קיצוניים עשויה להיאסר כניסתם למדינת ישראל. שימו לב כי לא מספיק להחזיק באזרחות של אחת מהמדינות המפורטות לעיל על מנת להיכנס לישראל. ההחלטה לאשר כניסת תיירים למדינת ישראל נותרה לשיקול דעתם של פקידי ההגירה.

אזרחים גרמנים שנולדו לפני ה-1 בינואר 1928 צריכים להגיש בקשה מיוחדת לאשרת כניסה מבעוד מועד.

במספר מדינות ערביות, כאשר אזרחיהם נכנסים לישראל הדבר נחשב לעבירה חמורה במדינות המוצא שלהם. גם אם אתם אזרחים ערבים שנולדו במדינה אירופאית או במדינה באמריקה הצפונית, ההשלכות של ביקור בישראל עשויות להיות חמורות כאשר תבקרו בעתיד במדינת המוצא שלכם. ראוי לציין גם כי מדינות ערביות ומוסלמיות רבות אוסרות את הכניסה לכל אדם שביקר בעבר בישראל.

אם אתם מגיעים לישראל מאחת ממדינות ערב תהיו צפויים לעבור תחקור מעט יותר ארוך על ידי הפקידים של רשות המכס וההגירה בישראל אשר עשוי לקחת בין 10 דקות למספר שעות (במקרים קיצוניים). אם אין לכם מה להסתיר אין לכם ממה לדאוג מלבד מאי הנוחות של חקירה עצמה. אם אתם תרמילאים צעירים, ובמיוחד אם אתם נוסעים לבד, הרבה יותר סביר להניח שתעוכבו לתחקור בנמל התעופה בן-גוריון.

אם אתם מגיעים לישראל באמצעות אשרת תייר (B2) ומחליטים לחדש את הוויזה לטווח ארוך יותר, תוכלו לעשות זאת במשרד הפנים תמורת תשלום קטן. כל שתצטרכו לעשות זה להתקשר למוקד של משרד הפנים (☎ +972-2-629-4666) על מנת לגלות היכן נמצא הסניף הקרוב ביותר. לחלופין, תיירים בעלי אזרחות של מרבית מדינות אירופה ואמריקה הצפונית יוכלו לחדש את ויזות התייר שלהם אם ייסעו לירדן ויחזרו במעבר יצחק רבין (בעבר נקרא "מעבר ערבה") הנמצא כשלושה קילומטרים צפונית לאילת, או אם ייסעו למצרים ויחזרו ממעבר טאבה הנמצא כ-10 קילומטרים דרומית לאילת.

בטיסה[עריכה]

נמל התעופה הבינלאומי הגדול ביותר במדינת ישראל, אשר משמש כשער הכניסה הראשי למדינה, הוא נמל התעופה בן-גוריון (ראשי תיבות נתב"ג). נתב"ג ממוקם בחלק המזרחי של אזור גוש דן - 19 קילומטרים דרום-מזרחית למרכז תל אביב וכ-40 קילומטרים מערבית לירושלים. נתב"ג משמש כמרכז פעילותן של חברות התעופה הישראליות - חברת אל על (חברת הדגל וחברת התעופה הגדולה בישראל), חברת ארקיע (חברת התעופה הפנים ארצית הגדולה אשר מפעילה כיום גם מספר טיסות שכר למגוון יעדים באירופה) וחברת ישראייר (חברת התעופה השלישית בגודלה בישראל אשר מפעילה כיום טיסות שכר ליעדים שונים באירופה ובאגן הים התיכון). נכון ל-2014 ישנם בסביבות 50 סביב חברות תעופה בינלאומיות הטסות לנמל התעופה בן-גוריון מכל רחבי העולם, ובהן החברות דלתא, יונייטד איירליינס, טורקיש איירליינס, בריטיש איירווייז, אייר פראנס, לופטהנזה, אליטליה, איבריה, לוט, אג'יאן איירליינס, אוסטריאן איירליינס, בראסלס איירליינס, אירופלוט, רויאל ג'ורדניאן, איג'יפטאייר, אתיופיאן איירליינס, קוריאן אייר, אייר סרביה, אייר קנדה, יוקריין אינטרנשיונל איירליינס, טנדם אירו, סוויס, פינאייר, אוזבקיסטן איירווייז, CSA ועוד.

תוכלו לטוס לנתב"ג גם באמצעות חברת תעופה זולות (חברות לואו קוסט) בהן תוכלו לדוגמה לטוס לישראל מהיעדים לונדון, מנצ'סטר, בזל וז'נבה על המטוסים של חברת הלואו קוסט הבריטית איזיג'ט, ומיעדים כגון ברלין, קלן, דיסלדורף ומינכן, וכמו גם ערים אירופאיות רבות נוספות, על גבי מטוסיהן של חברות הלואו קוסט הגרמניות אייר ברלין וג'רמן-וינגס. חברות לואו קוסט מסוימות משתמשות רק בטרמינל 1 בנתב"ג, כך שאם תצטרכו להמשיך לתחנת הרכבת של שדה התעופה - תאלצו להשתמש בהסעות החינם שבשדה התעופה כדי להגיע לטרמינל 3 אשר בו ממוקמת תחנת הרכבת של נתב"ג.

כל טיסות הפנים יוצאות מטרמינל 1. אם אתם מגיעים לישראל מחו"ל וממשיכים לטיסת פנים תצטרכו להשתמש בשירות ההסעות של נמל התעופה על מנת לעבור מטרמינל 3 לטרמינל 1.

שימו לב כי אמצעי הביטחון הננקטים באזור נמל התעופה הם מעל ומעבר לאלו בהם אתם עשויים להיתקל בנמלי התעופה המרכזיים במרבית מדינות העולם, וכי אמצעים אלו ננקטים הן עבור הטיסות הנכנסות לישראל והן עבור הטיסות היוצאות מישראל - אמצעי הבטיחות הללו ננקטים כמובן, על מנת לשמור על שלומם וביטחונם של כל הנוסעים. מומלץ בשל כך להגיע לטרמינל לפחות 3 שעות לפני הטיסה, שכן לעתים אתם עשויים להתעכב מעט בדרך לטיסה בשל פרוצדורות הביטחון בנמל התעופה. הבדיקות של התיקים והחפצים האישיים, הן באמצעות מכונות והן באופן ידני, הם עניין שבשגרה ויש לצפות לכך, בנוסף יש גם לצפות שצוות הביטחון ישראל אתכם שאלות אודות הביקור שלכם בישראל. שימרו על קור רוח על אף שהדבר עשוי להיות מעט מתסכל - סידורי האבטחה הללו נחוצים ונעשים עם הכוונות הטובות ביותר, גם אם הם לא תמיד מבוצעים באופן האלגנטי ביותר. מצב שבו שהאדם שעמד לפניכם בתור עבר את הבידוק הביטחוני באופן מזורז יותר ממכם, בעוד שעושה הרושם כי מושם דגש רב יותר בכם, איננו תרחיש יוצא דופן. מוטב להתמודד עם המצב באופן חיובי ככל הניתן. אם תישאו עמכם את מספרי הטלפון של חבריכם או עמיתיכם לעבודה עמם העברתם את זמנכם בישראל, הדבר עשוי לסייע לכם במקרים קיצוניים לעבור תהליך זה באופן מזורז יותר. אם אתם נוסעים כחלק מקבוצה גדולה יותר, בדרך כלל יתחקרו אתכם בנפרד מיתר חברי הקבוצה.

נמל התעופה השני בגודלו בישראל הוא נמל התעופה עובדה והוא משרת את הנוסעים הטסים לדרום ישראל, ובעיקר את הנוסעים הטסים לאילת ממדינות מזרח אירופה בעונת החורף. בנוסף לכך, נמל תעופה בינלאומי קטן נוסף הוא נמל התעופה חיפה, שבקיץ ובחגים יוצאות ממנו טיסות לקפריסין.

מנמל התעופה תוכלו גם לקחת אוטובוס, מונית (אפשרות יקרה יחסית) או מוניות שירות. שימו לב כי שירותי הרכבת מנתב"ג ואל נתב"ג אינם זמינים במהלך השבת (מימי שישי בצהריים ועד שקיעת החמה ביום שבת), בעוד ששירותי המוניות פועלים 24 שעות ביממה (אם כי תהיו עשויים להתעכב מעט עד אשר המוניות מתמלאות בנוסעים). שירות אוטובוסים פועל גם כן בנתב"ג והוא יוצא מתחנות האוטובוס הנמצאות בצומת "אל על" שבסמוך לנמל התעופה. על מנת להגיע לתחנות האוטובוס הללו תצטרכו לנסוע לצומת זו באמצעות קו האוטובוס שמספרו 5 (המופעל על ידי חברת אגד) מהטרמינל שבו אתם נמצאים (הוא עובר כל העת בכל הטרמינלים) ועד לצומת "אל-על" (זמן הנסיעה בקו 5 אורך 10 דקות לכל היותר). מומלץ לרכוש בקו 5 את כרטיס הנסיעה ליעד הסופי שלכם (לדוגמה, אם היעד הסופי שלכם הוא ירושלים, רכישת כרטיס נסיעה לירושלים בקו מס' 5 תהייה זולה יותר מרכישת כרטיס נפרד לצומת אל-על וכרטיס נפרד מצומת אל-על לירושלים באוטובוס הבא). 

תחנת הרכבת של נתב"ג ממוקמת בקומת הקרקע של טרמינל 3 (משמאל לאולם קבלת הפנים). ניתן לנסוע באמצעות הרכבת היוצאת מתחנה זו לתל אביב, חיפה, נהריה, מודיעין ועוד מספר ערים מרכזיות ברחבי המדינה.

על מנת להגיע ל:

  • ירושלים - סעו בקו אוטובוס מספר 947 מצומת אל-על (יוצא כל יום, בכל 20 דקות, בין השעות 7:00 עד 21:00, והוא מגיע עד לתחנת האוטובוסים המרכזית בירושלים. עלות הכרטיס בקו היא 20 ₪) או במונית שירות מטרמינל 3 (זמין 24 שעות ביממה. עלות הנסיעה במונית השירות לירושלים היא 63 ₪ לכל נוסע). הנסיעה ברכבת מנתב"ג לירושלים איטית יחסית ולכן איננה יעיל ביחס לחלופות. משום כך מומלץ שלא לבחור באפשרות זו.
  • תל אביב, נתניה, עכו, נהריה, באר שבע ועוד - סעו ברכבת ישירה, מתחנת הרכבת הנמצאת בטרמינל 3, לתל אביב (הרכבת יוצאת בכל חצי שעה בין השעות 3:53 - 23:23 במהלך היום, ופעם בשעה במהלך הלילה. עלות הכרטיס בקו זה היא 14 ₪). תוכלו לאחר מכן להמשיך מתל אביב ליעדים האחרים באמצעות קו רכבת אחר או באמצעות אוטובוס.
  • חיפה - בנוסף לרכבת, תוכלו לנסוע לחיפה באמצעות מוניות שירות שפועלות 24 שעות ביממה, ואשר יוצאות מהתחנה לאחר שהמונית מתמלאת בנוסעים. עלות הנסיעה במוניות השירות מנתב"ג לחיפה היא כ-50 ₪ לנוסע.

בדרך הים[עריכה]

באופן מפתיע קשה יחסית להגיע לישראל בדרך הים. המסלול העיקרי הוא בין לימסול שבקפריסין לחיפה, והחברות העיקריות שמפעילות קווים אלו הן "Celestyal Cruises" ו-"Salamis Cruises". אותן החברות בכוונה אינן נוהגות לפרסם את תעריפי הנסיעה לכיוון אחד, אך הן עשויות להסכים להסיע אותכם לכיוון אחד בתמורה ל-150 עד 170 אירו אם תהיו מעט עקשנים ואם יהיו להם מספיק מקומות פנויים על הספינות - קחו בחשבון שאם תופיע במשרדי הנמל ביום שבו הספינה אמורה לצאת לדרכה אתם עשויים שלא להצליח למצוא מקום על הספינה או שהמחיר יהיה גבוהה מדי.

אם תצליחו לתפוס טרמפ לישראל על ספינת משא שעושה דרכה למדינה, נמלי הים הגדולים של ישראל נמצאים בחיפה ובאשדוד. מרבית היכטות הפרטיות במדינה עוגנות במרינות בהרצליה (צפונית לתל אביב), באשקלון (דרומית לאשדוד), בחיפה ובתל אביב.

במכונית[עריכה]

מעבר יצחק רבין

ניתן להגיע במכונית לישראל הן ממצריםחצי האי סיני) והן מירדן. לא ניתן להגיע במכונית לישראל מסוריה או מלבנון משום שהמדינות הללו הן מדינות אויב של ישראל. במעברי הגבול של ישראל ישנם סידורי אבטחה קפדניים במיוחד מהסוג שקיים בשדות תעופה.

ישנם שלושה מעברי גבול בין ישראל וירדן: גשר אלנבי (הדרך הקצרה ביותר בין עמאן וירושלים אך זהו מעבר הגבול העמוס ביותר), מעבר נהר הירדן (בצפון ישראל) ומעבר יצחק רבין (ממוקם שתי קילומטרים צפונית לאילת).

ישנו מעבר גבול אחד בין ישראל ומצרים - מעבר טאבה, אשר נמצא בקרבת אילת. תוכלו להגיע ממעבר הגבול לאילת באמצעות קו אוטובוס מספר 15, או במונית. מעבר הגבול פתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, למעט ביום כיפור וחג הקרבן.

בדרך כלל חברות השכרת הרכב בישראל לא מאפשרות לנסוע במכוניות שהושכרו בישראל לירדן או למצרים. בנוסף לכך לא מומלץ לנסוע במדינות ערב עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

באוטובוס[עריכה]

ניתן לנסוע באוטובוסים ישירים היוצאים מדי יום מעמאן לתל אביב, לחיפה או לנצרת, דרך גשר אלנבי (המכונה בירדן גשר המלך חוסיין). תוכלו לברר פרטים נוספים במספר הטלפון 972-4-657-3984.

תחבורה[עריכה]

תשתית התחבורה בישראל מודרנית, מתקדמת ומתוחכמת. קל למדי להגיע כמעט לכל מיקום ברחבי המדינה באמצעות מגוון רחב של אמצעי תחבורה.

כל מי שמתכוון לטייל בישראל צריך לקחת בחשבון שבמהלך השבת (כלומר, משקיעת השמש ביום שישי בערב ועד שקיעת השמש ביום שבת), ישנן פחות אפשרויות תחבורה זמינות וחלקן עשויות להיות יקרות יותר. מרבית קווי האוטובוסים של אגד אינם פועלים במהלך השבת. אפשרויות התחבורה באוטובוסים העירוניים במהלך השבת משתנה מעיר לעיר. ביישובים כמו חיפה, נצרת ואילת ישנו שירות אוטובוסים במהלך הלילה הן בשישי והן בשבת. שירותי המוניות במהלך השבת גם הם מוגבלים ולעתים רבות נהגי המוניות עשויים לבקש תשלום נוסף עבור דמי נסיעה, במיוחד בימי שישי אחר הצהריים. שימו לב כי לקראת השבת ישנה תנועה כבדה במיוחד (התנועה גרועה במיוחד בימי שישי אחר הצהריים). מידע זה תקף באותה מידה גם על הימים שקודמים לימי חג לאומיים.

חיילים רבים במיוחד עושים שימוש יומיומי בתחבורה הציבורית בישראל כאשר הם נוסעים מ / אל בסיסיהם, ומשום כך תוכלו לצפות במרבית המקרים שהאוטובוס או הרכבת שבה תיסעו תהיה מלאה בחיילים (חלקם חמושים) והדבר לרוב איננו מעיד על כך שהייתה התרחשות מיוחדת. לרוב ניתן לצפות לכך שתהיה צפיפות גבוהה יותר בתחבורה הציבורית במהלך שעות הערב של ימי חמישי ובמהלך שעות הבוקר של ימי שישי (בשל חופשת סוף השבוע), ובמהלך שעות הבוקר של ימי ראשון עד בערך 10:00 (כאשר חיילי צה"ל חוזרים לבסיסיהם).

מספר הטלפון של מרכז התחבורה הציבורי הלאומי הוא *8787 או 072-2588787 (מספר טלפון חלופי לאותו המוקד עבור טלפונים אשר מהם לא ניתן לחייג למספרי טלפון מקוצר עם כוכבית). השיחה למרכז התחבורה הציבורי הלאומי לא כרוכה בתשלום מיוחד.

באוטובוס[עריכה]

התחנה המרכזית החדשה של תל אביב

אוטובוס הוא אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בישראל הן בקרב התיירים והן בקרב המקומיים. הנסיעה באוטובוס היא הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום ברחבי המדינה, וכמו כן היא גם בטוחה למדי. חיילי צה"ל נוסעים מדי יום בכל קווי האוטובוסים הציבוריים במדינה ולכן לעתים רבות תבחינו בחיילים חמושים באוטובוסים. חברת האוטובוסים הגדולה במדינה היא חברת אגד אשר נוסדה במקור ב-1933. 55% מקווי התחבורה הציבורית במדינה הם קווי אגד. האוטובוסים הבין-עירוניים בדרך כלל מתחילים ומסיימים את מסלוליהם בתחנות אוטובוס מרכזיות, אך הם נוהגים לרוב גם לאסוף נוסעים נוספים בתחנות שונות הנמצאות לאורך תוואי המסלול. אם אינכם בטוחים באיזה תחנה הכי כדאי לרדת מהאוטובוס, מומלץ לעבור לספסל הקדמי ולבקש את עזרתו של נהג האוטובוס. מרבית נהגי האוטובוס ישמחו לסייע.

אם אתם מתכוונים לנסוע לאילת באוטובוס, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי שתיקחו בחשבון. באוטובוסים של חברת אגד אין תאי שירותים, והנסיעה לאילת מהערים הגדולות בצפון המדינה עשויה להיות ארוכה למדי. נסיעה טיפוסית מירושלים לאילת עשויה להימשך בסביבות 4.5 שעות, נסיעה טיפוסית מתל אביב לאילת עשויה להימשך בסביבות 5 שעות ונסיעה טיפוסית מחיפה לאילת עשויה להימשך 6 שעות ומעלה, בהתאם לתנאי הדרך כמובן. מרבית האוטובוסים שנוסעים לאילת מבצעים לכל הפחות הפסקה אחת באורך של 15 דקות במיקום מסוים לאורך תוואי מסלול הנסיעה. בדרך כלל משך ההפסקה יספיק רק על מנת ללכת לשירותים ועל מנת לרכוש מעט כיבוד בקיוסק. בכל מקרה, חשוב שתזכרו לחזור לאוטובוס בזמן אחרת האוטובוס יעזוב את התחנה בלעדיכם.

הנסיעה באוטובוס עשויה להיות חוויה שונה לחלוטין. אנשים שאינם דוברי עברית עשויים לעתים רבות להתקשות למצוא את קו האוטובוס הנכון. משום כך, אם אינכם בטוחים מהו קו האוטובוס העירוני שהכי כדאי לכם לקחת, מומלץ להתייעץ עם המקומיים שנמצאים בתחנה יחד עמכם (או אם אתם לוקחים אוטובוס עירוני ממסוף אוטובוסים גדול, מומלץ להתייעץ עם עובדי התחנה). לחברת אגד קווים עירוניים רבים, אך חברת אוטובוסים עירוניים בולטת נוספת במדינה היא חברת דן. האתר Google Maps עשוי לסייע לכם רבות למצוא את קווי האוטובוס שיש לקחת על מנת להגיע ליעדים שונים ברחבי המדינה. מידע מדויק יותר בדבר אפשרויות הנסיעה באוטובוסים תוכלו למצוא באמצעות יישומים כגון Moovit ו-Effo Boos.

במונית שירות[עריכה]

מוניות שירות טיפוסיות בישראל

מונית שירות היא מונית שמכילה מעל לארבעה מושבי נוסעים (הקיבולת של מוניות השירות היא בדרך כלל 10 מושבי נוסעים). בהתאם לנסיבות, נהגי מוניות השירות עשויים להחליט אם לנסוע במסלול שנקבע מראש, או אם להעביר קבוצת אנשים מסוימת ממקום אחד למשנהו במסלול שונה. תוכלו לעצור את מוניות השירות מכל מקום לאורך הכבישים, אך בדרך כלל הכי קל לאתר אותם בקרבת תחנות האוטובוס המרכזיות. מוניות השירות בדרך כלל מהירות יותר מהאוטובוסים, והן בדרך כלל מסוגלות לעצרות בכל נקודה לאורך המסלול (ולא רק בתחנות האוטובוס). עלות הנסיעה במוניות השירות משתנה בהתאם למשך הנסיעה ומה שהוסכם בין הנוסע לנהג בתחילת הנסיעה. נהגי מוניות השירות עשויים לעתים לחכות בתחנה זמן רב עד שהמוניות מתמלאת לחלוטין בנוסעים, ומשום כך מומלץ לקחת בחשבון כי אם אתם הנוסעים הראשונים שעולים על מונית שירות בעודה מחכה בתחנה, ובמיוחד אם לא מדובר בשעות השיא, תהיו עשויים להמתין במונית השירות זמן רב.

אמצעי תחבורה זה מומלץ רק בעת נסיעה מתחנת אוטובוס גדולה לעיר או פרבר הנמצא בקרבת מקום, כאשר אתם יודעים מבעוד מועד כיצד להגיע בקלות אל היעד מהמקום בו תרדו מהמונית.

ברכבת[עריכה]

בעשורים האחרונים הושקעו משאבים רבים במודרניזציה של מערכת הרכבת בישראל כחלק ממאמציה של המדינה למנוע התחממות גלובלית, פקקי התנועה, וערפיח. חברת רכבת ישראל מפעילה כיום קווים בין-עירוניים מנהריה ועד באר שבע אשר עוברים דרך חיפה, תל אביב ונמל התעופה בן-גוריון, כמו גם קו שעובר בין ירושלים ותל אביב, וקווים פרבריים העוברים בין מתל אביב, בנימינה, אשקלון, כפר סבא, ראשון לציון, מודיעין ובית שמש. ישנו גם קו פרוורי העובר בין באר שבע ודימונה.

בתל אביב ישנם 4 תחנות רכבת, בחיפה ישנם 6 תחנות רכבת, ובבאר שבע ישנם שתי תחנות רכבת.

במהלך שעות השיא יוצאות בסביבות 2–3 רכבות מהתחנה בעוד שביתר שעות הפעילות יוצאת רכבת אחת מהתחנה בסביבות פעם בשעה. הרכבות בקו נהריה-חיפה-תל אביב-נתב"ג-באר שבע פועלות גם במהלך שעות הלילה. שימו לב עם זאת כי אחרי חצות הרכבות עוצרות בחיפה רק בתחנת חוף הכרמל, ובתל אביב רק בתחנה תל אביב מרכז, ובבאר-שבע רק בתחנה באר שבע מרכז. כל יתר תחנות הרכבת בבאר שבע, בתל אביב ובחיפה נסגרות בחצות. יש לזכור גם כי הרכבות פועלות רק בימי חול (אין רכבות מיום שישי אחר הצהריים ועד שבת בערב). למעשה, בימי שישי אחר הצהריים הרכבות מפסיקות את פעילותן מספר שעות לפני ששירות האוטובוסים במדינה מפסיק את פעילותו.

קו רכבת מהיר מתל אביב לירושלים אשר עובר בנמל התעופה בן-גוריון נמצא כיום עדיין בשלבי בנייה וצפוי להיחנך ב-2018.

קו הרכבת מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום, אשר פיתוחו הושלם באוגוסט 2013, מאפשר לנוסעים בו להגיע מתל אביב לפרבריה הדרומיים של העיר - חולון, בת ים, וראשון לציון - ולהמשיך משם לאשקלון דרך יבנה ואשדוד.

תעריפי הנסיעה ברכבת בדרך כלל יקרים יותר מתעריפי הנסיעה באוטובוס (במיוחד בקו תל אביב-באר שבע, בו המחיר כמעט כפול מהמחיר של הנסיעה באוטובוס). אף על פי כן, הנסיעה ברכבת מספקת בדרך כלל מידה רבה יותר של נוחות, מהירות, ובטיחות.

במונית[עריכה]

מוניות נפוצות למדיי בישראל. על מנת להדגיש כי לא מדובר במונית שירות, לעתים רבות שירותי המוניות הרגילים בישראל מכונים "מוניות ספיישל". נהגי מוניות הספיישל מחויבים על פי חוק לעשות שימוש במונה בעת נהיגה בתחום הערים או מחוץ לערים, אלא אם כן הנוסע הסכים על מחיר קבוע מראש (שימו לב כי ברוב המקרים מחיר מוסכם מראש עם הנהג יהיה גבוה מהמחיר שתשלמו אם הנהג מפעיל מונה). שימו לב כי ישנם עלויות נוספות שעליכם לקחת בחשבון - עלות נוספת הכרוכה בהזמנת מונית בטלפון (5.00 ש"ח תוספת החל מינואר 2013), עלות נוספת הכרוכה לכל תיק המוצב בתא המטען (4.20 ש"ח לכל תיק), עלות נוספת אם ישנם מעל לשתי נוסעים (4.70 ש"ח לכל נוסע נוסף כאשר נוסעים אשר מתחת לגיל 5 לא נלקחים בחשבון), עלות נוספת אם המונית נוסעת בכביש אגרה, ועלות נוספת אם לקחת מונית מנמל התעופה או מהנמלים הימיים (5.00 ש"ח נוספים על נסיעה במונית מנמל התעופה בן-גוריון, 2.00 ש"ח נוספים לנסיעה במונית מנמל התעופה שדה דב, ו-2.00 ש"ח נוספים לנסיעה במונית מנמל חיפה). שימו לב במיוחד לכך שנהגי מונית ערמומיים עשויים לעתים לנסות לרמות תיירים או נוסעים תמימים כאשר יבחרו במודע שלא להפעיל את המונה בתחילת הנסיעה ולאחר מכן לנסות ולדרוש מחיר מופקע בסוף הנסיעה. מומלץ כמעט תמיד לדרוש שהמונה יופעל לפני שהמונית עוזבת את התחנה, אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה העלות הממוצעת עבור אותה הנסיעה אמורה להיות, ובמקרים מהסוג הזה תהיו עשויים להעדיף לבחור להסכים על מחיר מוסכם מראש אשר נחשב סביר בעינכם. מומלץ לזכור כי בכל מקרה, אם הרגשתם כי נהג המונית ניסה להשיג ממכם תשלום נוסף בדרך של הונאה, תוכלו לרשום את מספר המונית ולהתלונן לאחר מכן בפני רשות המוניות המקומית.

לכל המוניות בישראל יש מספר משלהם וכל נהג מונית מחויב להדפיס קבלה בסוף הנסיעה במדפסות מיוחדת המחוברות למונה אם תבקשו זאת.

תוכלו להשתמש בשירותי מוניות על מנת להגיע מנמל התעופה בן-גוריון כמעט לכל ישוב בישראל. כל תעריפי הנסיעה ליעדים השונים קבועים. תחנת המוניות בנמל התעופה נמצאת בקומת הקרקע ב בקרבת שער 3. מומלץ להימנע מלקחת מונית אקראית מנמל התעופה שאינה משתייכת לחברות "הדר", "נשר", או "אמאל"). מומלץ בכל מקרה לזכור כי נסיעה ברכבת או באוטובוס בנמל התעופה היא אופציה זולה במידה ניכרת מנסיעה במוניות.

בטרמפים[עריכה]

ישראל ידועה במיוחד בשל היותה אחת מהמדינות בהן הכי קל לתפוס טרמפים. מרבית הצמתים המרכזיים במדינה מכילים תחנות אוטובוס ומוארים היטב במשך כל שעות הלילה. הנסיעה בטרמפים היא דרך מצוינת לפגוש וליצור אינטראקציה עם המקומיים. הדרך המקובלת לעצור טרמפים בישראל היא על ידי הושטת היד כאשר האצבע המורה מצביעה לכיוון הכביש.

באופן כללי קשה יחסית לקחת טרמפים באזורים העירוניים בהשוואה ליתר האזורים במדינה. מקובל יותר לקחת טרמפים באזורים הכפריים של המדינה, במיוחד באזורים דלילי אוכלוסין כמו רמת הגולן שבהם כמעט ולא עוברים אוטובוסים.

המתיישבים היהודים באזור יהודה ושומרון נוטים להסתמך באופן ניכר על טרמפים על מנת להגיע ממקום למקום. מכוניות רבות יציעו טרמפים בדרך כלל רק אם הטרמפיסטים עומדים בכניסה ליישובים אשר אותם מאבטחים חיילי צה"ל. עצירת טרמפים בתחנות אחרות ברחבי יהודה ושומרון מסוכנת במיוחד (היו מקרים בהם טרמפיסטים ישראליים נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים פלסטיניים).

במכונית[עריכה]

מערכת הכבישים בישראל[עריכה]

בישראל ישנה מערכת כבישים מודרנית, המחבר את כל היעדים בכל רחבי המדינה. רוב הכבישים ברחבי המדינה מתוחזקים היטב. ההשקעה הניכרת בעשורים האחרונים בתשתית הכבישים שיפרה במיוחד את מצב הכבישים בישראל. מרבית הכבישים ממוספרים לפי חשיבות הכביש והכיוון שלהם - באופן כללי, כבישים העוברים ממזרח למערב מקבלים מספרים אי זוגיים, וכבישים העוברים מצפון לדרום מקבלים מספרים זוגיים. הכבישים הלאומיים החשובים ביותר מיוצגים באמצעות ספרה אחת או שתיים, בעוד שהכבישים המקומיים הפחות חשובים בקנה מידה ארצי מיוצגים באמצעות מספר בעל ארבעה ספרות. אף על פי כן ראוי לציין כי לכלל זה קיימים מקרים חריגים.

שילוט ישנו בשפע לאורך כבישי ישראל, ולעתים רבות מצוין בשילוט שמות הערים הגדולות ביותר בקרבת מקום (במקום הכיוון של הכביש, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם). כלומר, אתם צפויים לראות שילוט עם הכיתוב "כביש 1 ירושלים" או "כביש 1 תל אביב" במקום "כביש 1 מערב" או "כביש 1 מזרח".

כללי הנהיגה[עריכה]

בישראל נוהגים בצד הימני של הכביש. התמרורים והתקנות הסטנדרטיים בדרך כלל דומים לאלה שקיימים במדינות מערב אירופה. הכיתוב שמופיע בשלטים ובתמרורים הוא תמיד ב-3 שפות (עברית, אנגלית, וערבית) ובשל כך, על מנת שלא יופיע טקסט רב מדיי על השלטים והתמרורים, בדרך כלל כתוב בשילוט רק שם היעד ב-3 שפות לצד פיקטוגרם המציין מהו סוג היעד. בדרך כלל מעל לחלק ניכר מהרמזורים במדינה מוצג שלט עם חץ כאשר הרמזור מציין מתי מותר לנסוע בנתיב ההולך בכיוון החץ (במקרים מהסוג הזה, כאשר יש אור ירוק, המשמעות היא שכל התנועה הסיטרית תעצור משום שבפניהם מוצג אור אדום). במקרים בהם אין שלט עם חץ מעל לרמזור, הרמזור יציין בבת אחת בפני הנהגים מתי מותר להם לנסוע לכל הכיוונים השונים בצומת. אור אדום מציין תמיד כי על הנהגים לעצור את רכביהם. בישראל אסור בהחלט לפנות ימינה או שמאלה כאשר הרמזור אדום (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). כמו כן, כאשר ישנו אור ירוק אסור גם לחכות במרכז הצומת שהתנועה במסלול הנגדי (להם זכות התנועה) תסתיים על מנת לבצע את הפנייה (על אף שהדבר מותר במדינות רבות בעולם). בדומה לרמזורים הקיימים במדינות רבות אחרות, גם ברמזורים בישראל לאחר שמוצג האור הירוק האור ברמזור מתחלף לאור צהוב, ולבסוף לאור אדום. אור ירוק מהבהב מצביע על כך שהאור הצהוב עומד להיות מוצג, אך רמזורים עם אורות מהבהבים בדרך כלל ניתן למצוא רק בכבישים בהם מגבלת המהירות היא לכל הפחות 60 קמ"ש.

הסימונים הלבנים על הכבישים משמשים על מנת לציין היכן עובר קו ההפרדה הן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת באותו הכיוון והן בין הנתיבים של התנועה הנוסעת בכיוונים מנוגדים. הסימונים הצהובים על הכבישים משמשים כדי לציין את הקצוות החיצוניים של הכביש (הימנעו מלנסוע עליהם, אלא אם כן אתם חייבים לעצור בשולי הכביש), והסימונים הכתומים או האדומים משמשים בדרך לציין כי מתקיימות עדיין עבודות באותו החלק של הכביש או כי בוצע לאחרונה שינוי מהותי באותו החלק של הכביש. מעגלי התנועה (כיכרות) נפוצים מאוד בכבישי ישראל - הקפידו תמיד להעניק זכות קדימה למכוניות שכבר נמצאות בתוך מעגל התנועה. בצמתים בישראל אין מקרים בם מוצבים שלטי עצירה בכל הנתיבים כאשר על הנהגים לתת זכות קדימה לרכב הראשון שהגיע לצומת (כפי שנהוג במקרים רבים בארצות הברית, קנדה ודרום אפריקה). כל שלטי העצור מחייבים את הנהג לתת זכות קדימה לכל התנועה הסותרות לאחר שהרכב הגיע לעצירה מוחלטת. השילוט בכבישים בדרך כלל מכיל כיתוב בעברית, ערבית, ואנגלית, למרות שלעתים מופיע כיתוב רק בעברית ובאנגלית.

בין החודשים נובמבר עד מרץ כל הנהגים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי המכונית גם במהלך שעות היממה. האופנוענים מחויבים להפעיל את האורות בפנסי האופנוע במהלך שעות היממה בכל חודשי השנה. כל הנוסעים במכוניות חייבים לחגור חגורות בטיחות בכל עת. לנהגים אסור לשוחח בטלפונים סלולריים ללא מערכות דיבורית. אם הנהג חייב לצאת מהרכב בשולי הכביש, ישנו חוק המחייב את הנהג ללבוש אפודים צהובים בוהקים על מנת להעלות את הסיכויים שיתר הנהגים יבחינו באותו האדם ולא יפגעו בו בטעות. כל הנהגים בישראל מחויבים על פי חוק להחזיק בכל עת את אותם האפודים הצהובים בתוך המכונית (ולא בתא המטען). חברות השכרת הרכב נדרשות לספק אפוד כזה והוא בדרך כלל נמצא בתוך תא הכפפות של המכונית.

הסימונים שמופיעים על גבי שולי המדרכות בישובי ישראל מציינים היכן מותר לנהגים להחנות:

  • שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ולבן - המשמעות היא כי החנייה באותו האזור אסורה. אם תחנו באזור בו שולי המדרכה צבועים בסימון אדום-לבן תהיו צפויים לקבל קנס ו/או הרכב עשוי להיגרר מהמקום.
  • כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום וצהוב - רק כלי רכב מסוימים, כגון אוטובוסים בתחנות האוטובוס, רשאים לחנות באותו האזור.
  • כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים כחול ולבן - מותר לחנות באזור זה רק אם יש ברשותכם היתר חנייה אותו רכשתם במכונה סמוכה או בקיוסק סמוך. באזורים מסוימים, כגון בחלקים שונים ברחבי תל אביב, הסימון הכחול לבן בשולי המדרכות מציין כי החנייה במקום מוגבלת לתושבי תל אביב בלבד. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר בדרך כלל מהם המגבלות הספציפיות.
  • כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים אדום ואפור - החנייה באזור זה שמורה רק לכלי הרכב של התושבים המקומיים בזמנים מסוימים במהלך היממה. שילוט המוצב בתחילת הרחוב מסביר מהם המגבלות הספציפיות.
  • כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבע אפור - מותר להחנות באזור זה אלא אם כן שילוט המוצב בתחילת הרחוב מציין כי החנייה כרוכה בתשלום או מציינת כי ישנם מגבלות ספציפיות.
  • כאשר שולי המדרכה מסומנים בצבעים שחור ולבן - סימון זה נועד רק על מנת שאותה המדרכה תהיה בולטת לנהגים.

כלל האצבע שכדאי תמיד לזכור - כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום המשמעות היא שאינכם רשאים להחנות את הרכב באותם האזורים, כאשר שולי המדרכות מסומנים באפור ישנה היתכנות לכך שתוכלו להחנות באותו האזור (בהתאם להוראות בשילוט המוצב בתחילת הרחוב) וכאשר שולי המדרכות מסומנים בכחול המשמעות היא כי החנייה באזור זה כרוכה בתשלום. הימנעו כמובן מלהחנות באזורי חנייה השמורים לנכים.

ישראל משתמשת בשיטה המטרית. הגבלות המהירות הן כדלהלן - 50 קמ"ש באזורי מגורים, 80 קמ"ש בכבישים בין-עירוניים בהם אין קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים, ו-90 קמ"ש בכבישים בין-עירוניים בהם יש קירות הפרדה בין הנתיבים המנוגדים. הגבלת המהירות בכל הכבישים המהירים העיקריים (אשר מסומנים ככאלו באמצעות השלט הסטנדרטי האירופאי הכחול לסימון כבישים מהירים) היא 120 קמ"ש. עם זאת, בפועל, ברוב הכבישים המהירים ישנו שילוט המגביל את מהירות הנסיעה בכבישים המהירים ל-90 או 100 קמ"ש. נכון להיום, רק בכביש מהיר אחד, כביש האגרה מס' 6 (כביש חוצה ישראל) מותר לנסוע במהירות 120 קמ"ש.

ישנה נוכחות משטרתית משמעותית בכבישי ישראל, ומצלמות מהירות רבות מותקנות לאורך הכבישים המהירים. שוטרי התנועה עושים שימוש בין היתר במכמונות מהירות ידניות מבוססות לייזר על מנת לאתר נהגים הנוהגים במהירות מופרזת.

כלי רכב משטרתיים עשויים להפעיל אורות כחולים במהלך השעות בהם הם מסיירים בכבישים. שלא בדומה למקובל במרבית מדינות המערב, משמעות השימוש באורות הכחולים אינה שהשוטרים מעוניינים כי תעצרו את רכבכם בצדי הכביש. אם השוטרים מעוניינים שתעצרו את רכבכם בצדי הכביש הם יפעילו את הסירנה או ישתמשו ברמקול כדי להורות לכם לעצור בצידי הכביש.

כבישי אגרה[עריכה]

הסמל לכביש האגרה בשילוט הדרכים בישראל
  • כביש 6 הוא כביש אגרה מתקדם המשתרע מדרום לצפון לאורך 157 קילומטרים. הגבייה של התשלום על הנסיעה בכביש 6 (והאיתור של הרכבים שנוסעים בכביש מבלי לשלם) מבוצעת באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה (להבדיל ממרבית כבישי האגרה ברחבי העולם בהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו). אנטנות רדיו המותקנות לאורך הכביש מזהות כאשר כלי רכב עם משדרים מיוחדים נכנסים ויוצאים מהכביש, ועל בסיס אותם הנתונים מחושב תשלום האגרה על הנסיעה בכביש. כלי רכב הנוסעים בכביש ללא משדר מיוחד, מזוהים באופן אוטומטי באמצעות מערכת מצלמות שקולטת באופן אוטומטי את לוחית הרישוי של המכונית. דוחות חודשיים נשלחים בדואר לנהגים.
חישוב האגרה מתבסס בכל פעם על מספר המקטעים בהם נסעה המכונית: כל מקטע הוא החלק שעובר בין שני מחלפים. נכון לאפריל 2010, האגרה אשר נגבתה על נסיעה בשלושה מקטעים הייתה 17.79 ש"ח, האגרה אשר נגבתה על נסיעה בארבעה מקטעים הייתה 21.39 ש"ח, והאגרה שנגבתה על נסיעה בחמישה מקטעים הייתה 24.99 ש"ח. הנוסעים בכביש מחויבים לשלם תשלום נוסף בעת הנסיעה במקטע הצפוני של הכביש, אשר הוא 4.67 ש"ח. עלות האגרה לאופנועים וכלי רכב כבדים כגון משאיות היא שונה מעלות האגרה למכוניות.
עלויות האגרה המצוינות לעיל תקפות רק לנהגים אשר התקינו ברכבם את המשדר של כביש 6 (המכונה "פס-קל") אשר מסייע למערכות של כביש לאסוף את המידע בדבר השימוש בכביש 6. כאשר לא מותקן ברכב מכשיר פס-קל, מערכת מצלמות מזהה את לוחית הרישוי של הרכב, ואותם הנהגים יחויבו לשלם אגרה גבוהה יותר.
  • מנהרות הכרמל (מסומנות ככביש 23) הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. פתחה הדרומי של המנהרה הראשונה נמצא בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה ומאפשר גישה מהכביש המהיר לתל אביב ולאזור חוף הכרמל. המנהרה מסתיימת במרכז הכרמל, במחלף הממוקם בסמוך לכביש רופין. מחלף זה הוא גם הפתח הדרומי של המנהרה השנייה אשר ממשיכה משם עד לצומת הקריות (צ'ק פוסט). סך אורך כבישי מנהרות הכרמל הוא 6.5 קילומטר מהם 4.7 קילומטר במנהרות. עלות הנסיעה במנהרות הכרמל נקבעת על סמך מספר המקטעים בהם נסעתם. ישנן קופות מאוישות בכניסה למנהרות וביציאה מהם.
  • הנתיב המהיר בכביש 1 הוא נתיב אגרה באורך 13 קילומטרים העובר ממחלף בן-גוריון עד מחלף קיבוץ גלויות. מכוניות פרטיות הנוסעות בכביש ומסיעות ארבע או יותר אנשים פטורות מתשלום. מכוניות אחרות נדרשות לשלם דמי אגרה. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות, בדומה לגבייה בכביש 6. בניגוד לכביש 6, גובה האגרה הוא דינמי ומשתנה בהתאם לעומסי התנועה בנתיב המהיר. גובה האגרה גודל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל וזאת על מנת למנוע מצב של פקק ולדחוף לפינוי נתיב מהיר ככל האפשר. עלות האגרה המרבית לנסיעה בכביש זה היא בסביבות 85 ש"ח.

רישיונות נהיגה[עריכה]

כל הנהגים בישראל חייבים לשאת עימם רישיון נהיגה. בחלק ניכר מהמקרים נהגים זרים מורשים לנסוע בכבישי ישראל אם הם מחזיקים ברשותם היתרי נהיגה בינלאומיים, או רישיונות נהיגה ממדינות זרות מסוימות. כל הנהגים בישראל חייבים להיות לכל הפחות בני 17, ול פי "פקודת ביטוח רכב מנועי" אסור לנהוג בישראל ברכב שאינו מבוטח בביטוח חובה (ביטוח לנזקי גוף שעלולים להיגרם לנהג, לנוסעי הרכב או לאנשים שמחוץ לרכב בתאונת דרכים). הנהיגה על אופנועים או קטנועים מותרת רק לנהגים אשר לכל הפחות בגיל 16 ומחזיקים ברישיון נהיגה לאותם כלי הרכב. כל המכוניות בישראל חייבות לעבור בדיקת בטיחות שנתית, ומדבקה המציינת מהו החודש והשנה של הבדיקה אמורה להיות מודבקת על השמשה הקדמית של המכונית.

שימו לב כי בישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, למשטרה מותר לעצור רכבים בצידי הדרך מכל סיבה שהיא, ובעיקר אם עצירת כלי הרכב מבוצעת לשם בדיקת הרישיון.

בטיחות[עריכה]

שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בישראל דומה לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים במרבית מדינות אירופה, אך עומד על פחות ממחצית משיעור ההרוגים במד ופחות ממחצית משיעור ההרוגים בתאונות דרכים בארצות הברית. עם זאת, נהגים ישראליים ידועים במיוחד כנהגים אגרסיביים וחסרי סבלנות. קחו זאת בחשבון אם תחליטו לנהוג בישראל, ונקטו באמצעי זהירות - היו מוכנים למצבים בהם תתקלו בנהגים שינסו לא להעניק לכם זכות קדימה (במצבים שהם אמורים לעשות זאת), במיוחד במקרים בהם הם יבחינו כי אתם נוהגים בהיסוס. היו זהירים במיוחד בכבישים בין-עירוניים דו-מסלולים כאשר אתם עוקפים כלי רכב אחרים. בעוד שמרבית הכבישים הראשיים ישנו קיר הפרדה פיזי, בחלק ניכר מהכבישים הבין-עירוניים אין קירות הפרדה פיזיים. בנוסף לכך מומלץ לנהוג במיוחד בזהירות באזור הנגב שכן מרבית הכבישים באזור זה מכילים רק שתי נתיבים, התנועה בהם נעה במהירות רבה, ולעתים רבות אזור מדברי זה עשוי להיות חם במיוחד. מומלץ להיזהר גם בעת נהיגה בכבישי ישראל בשבת שכן במהלך השבת הכבישים נוטים להיות כמעט ריקים ובשל כך במקרים רבים נהגים פזיזים עשויים לנהוג בהם במהלך השבת במהירויות מופרזות. בנוסף לכך מומלץ גם להיזהר במיוחד במהלך עונות הסתיו והחורף, כאשר הכבישים חלקים יותר בעקבות הגשמים - הימים הגשומים הראשונים במהלך הסתיו מסוכנים במיוחד, שכן הגריז וחומרים שונים שהצטברו על הכביש במהלך עונת הקיץ נמסים.

השכרת רכב[עריכה]

בישראל פועלות מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות בעולם - הרץ, אוויס, באדג'ט ו-Sixt, ובנוסף לכך פועלות בישראל בין היתר חברות השכרת רכב מקומיות בולטות כמו אלדן (חברת השכרת הרכב הגדולה בישראל), טראפיק, ותמיר. חברת Car2Go מספקת שירות השכרת רכב לפי שעות כאשר הרכבים יהיו זמינים עבורכם בקרבת תחנות הרכבת ומקומות מרכזיים אחרים.

שים לב כי בעת השכרת רכב בישראל תהיו מחויבים בתשלום תוספת ביטוח למדינה על סך כ-20 דולרים ליום לכל הפחות.

אם אתם מעוניינים להגיע במהלך הטיול שלכם בישראל למעל ל-20 אתרי תיירות בולטים ברחבי המדינה, מומלץ במיוחד לשכור רכב פרטי במקום זאת, ו/או את השירותים של מדריך טיולים מקצועי. מדריך טיולים מקצועי גובה בסביבות 200 דולרים ליום (תשלום אשר ישולם בתוספת לעלות השכרת הרכב).

נימוסים והליכות[עריכה]

הישראלים לעתים רבות נוהגים להשוות עצמם לצבר הקוצני: קשים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים. ישראלים רבים ברחוב עשויים במקרים רבים להיות ישירים מדיי באופן שעשוי לעתים להתפרש כגסות רוח בחלקים רבים ברחבי העולם. אך אל תיעלבו שכן ברוב המקרים כוונתם של מרבית הישראלים איננה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא. ישירות וכנות עשויים ברוב המקרים להיות מוערכים במידה רבה יותר מנימוס, איפוק, שתיקה, וריחוק. שאלות אישיות ישירות עשויים בהחלט להיות שכיחות בעת מפגש עם מקומיים ואין צורך להיפגע מכך. מרבית הישראלים רגילים להילחם על זכותם להתקיים, ומתמודדים באופן קבוע עם לחצים מהמשפחה, מגורמים דתיים, מהצבא ומישראלים אחרים. דיונים וויכוחים קולניים וסוערים מקובלים בישראל מבחינה חברתית והם שכיחים ולכן אין לפרש אותם בהכרח כסימן לעוינות.

מרבית הישראלים אדיבים ומסבירי פנים. זרים לרוב ישמחו לסייע לכם ברחוב או יצאו מדרכם על מנת לסייע לתיירים שזקוקים לעזרתם, ולעתים אף ירעיפו עליכם התיירים עצות ושאלות. מכרים ישראלים לעתים רבות אף יעשו מעל ומעבר על מנת שהתיירים שבאו לבקר אותם יהיו מרוצים מהביקור בישראל. מבקרים זרים הבוחרים לבוא לבקר בישראל לרוב זוכים להערכה ולכבוד רב מצד המקומיים. ידידים וחברים ישראלים עשויים לעתים אף להצטרף אליכם התיירים לטיול ברחבי המדינה על מנת להראות לכם אזורים מסוימים בישראל כאות לגאוותם הלאומית ובשל הכבוד אותו הם רוכשים לתיירים.

אתרי דת[עריכה]

באופן כללי, ישראל בעלת אוריינטציה מערבית עם מידה משתנה של השפעות מזרח תיכוניות. אף על פי כן, באזורים בהם מסוימים בהם קיימת מתח דתי מסוים, או באזורים אשר אותם פוקדים סוגים מסוימים של מאמינים דתיים (יהודים או מוסלמיים) מומלץ להקפיד על דגשים מסוימים.

אתרים הקדושים ליהודים

במקומות הקדושים ליהודים בישראל בדרך כלל ישנה הפרדה בין גברים לנשים (לדוגמה, בכותל המערבי או בבתי כנסת). בנוסף לכך, אנשים הפוקדים את המקומות הקדושים ליהודים נדרשים ללבוש לבוש צנוע - כל הנשים (גם הנשים הלא יהודיות) חייבות ללבוש חצאיות באורך הברך וחולצת עם שרוולים ארוכים וללא מחשוף. כל הגברים (גם הגברים הלא-יהודיים) מחויבים ללבוש כיפה בבית הכנסת, כמו גם באזור הרחבה של הכותל המערבי.

התיירים בישראל צריכים להקפיד על התנהגות נאותה באזורי האוכלוסייה היהודיים במהלך שבתות וחגים יהודים, ובמיוחד באתרים הקדושים ליהודים בהם יש להימנע מעישון, שימוש בטלפונים סלולריים, צילום, ו/או להימנע מלהפריע שלוות היום של המתפללים בדרכים אחרות.

אתרים הקדושים למוסלמים

בעוד שהאתרים הקדושים ביותר למוסלמים נמצאים בערב הסעודית, בישראל ישנם גם אתרים רבים הקדושים למוסלמים ברחבי העולם. ביישובים ושכונות רבות ברחבי ישראל (במיוחד בצפון ישראל) ישנו רוב מוסלמי ולכן, אנשים המבקרים באותם היישובים או השכונות חייבים להקפיד להתנהג בצורה נאותה ולהתלבש באופן צנוע. בעת כניסה למקומות הקדושים למוסלמים כל הנשים מחויבות להימנע מללבוש בגדים צמודים או חושפניים, ולכסות את השיער באמצעות צעיף. הגברים מחויבים גם ללבוש לבוש צנוע, ולהימנע מללבוש מכנסיים קצרים. במסגדים תידרשו לחלוץ את נעליכם לפני הכניסה.

אתרים הקדושים לנוצרים

מרבית האתרים הקדושים לנוצרים נמצאים בצפון ישראל או בירושלים. בעת ביקור בכנסיות יש להקפיד על התנהגות נאותה, לכבד את יתר המתפללים שמצפים כי כל הנוכחים ישמרו על השקט, להקפיד על לבוש צנוע, ולהימנע מלצלם בתוך כנסיות.

נושאים רגישים[עריכה]

השואה

מדינת ישראל המודרנית הוקמה בעקבות שואת העם היהודי, אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. יש להתייחס לנושא השואה בכבוד ובזהירות רבה שכן ישראלים רבים הם דור שני לניצולי שואה, ורוב אם לא כל היהודים האשכנזים אשר מהווים כ-50% מהאוכלוסייה הישראלית-יהודית איבדו חלק מחברי משפחתם במהלך תקופת השואה. מצד שני, מרבית הציבור הישראלי יסכים לענות לתיירים על שאלות בנושא השואה.

הסכסוך הערבי-ישראלי

ישראלים רבים, הן יהודים והן ערבים, נוטים לעתים קרובות לדבר על נושאי אקטואליה, ולעתים רבות עשויים להביע את בגלוי את עמדתם, גם אם היא עשויה להיות מנוגדת במיוחד לעמדת אדם אחר. לתיירים במדינה מומלץ להתמקד בהקשבה יותר מאשר להביע עמדה בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי.

חשוב לדעת[עריכה]

Avertissement de voyage מספרי מוקדי החירום:
משטרה: 100
שירותי חירום רפואיים: 101
מכבי אש: 102

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

באזור יהודה ושומרון ורצועת עזה ישנה עוינות עמוקה לישראל בקרב האוכלוסייה הפלסטינית וישנם איומי טרור חמורים ומתמשכים כלפי תושבים/מבקרים יהודים וישראלים.
פשע וטרור

באופן כללי, תושבי ישראל והתיירים שמבקרים בה הם בטוחים בישראל ביום יום, ושיעורי הפשיעה במדינה הם נמוכים במידה רבה מאלה של מרבית מדינות המערב. אף על פי כן ראוי לציין כי האוטובוסים ותחנות האוטובוסים במדינה היו במהלך העשורים האחרונים על הכוונת של ארגוני טרור פלסטיניים. פיגועי ההתאבדות בישראל כמעט פסקו לחלוטין מ-2005 הודות לבניית גדר ההפרדה בתוך אזור יהודה ושומרון וזאת משום שהגדר הצליחה למנוע כמעת לחלוטין חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים, למרכזי אוכלוסייה ישראלים. סטטיסטית, הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים בכבישי ישראל גבוה בהרבה מהסיכוי להיפגע במתקפת טרור.

בכל מקרה מומלץ להישאר מעודכנים בהתפתחויות השונות לפני שמגיעים לישראל ובמהלך השהייה בישראל. יש להיות זהירים במיוחד כאשר מטיילים באזורים בישראל המקיפים את רצועת עזה, ובעיקר בערים שדרות ואשקלון אשר עליהן משוגרות כל העת רקטות מרצועת עזה. אם אתם מבחינים באדם המתנהג בחשדנות, או אם אתם מאתרים חפץ חשוד, הקפידו ליידע את גורמי אכיפת החוק על כך באופן מיידי. כמו כן, הימנעו מלהשאיר תיקים במקומות ציבוריים ללא השגחה שכן הם עשויים להיחשב בטעות לפצצות פוטנציאליות על ידי עובדי הביטחון.

השוטרים בישראל לובשים מדים בצבע כחולים כהה וחובשים כובעים שטוחים, בעוד שהשוטרים של משמר הגבול לובשים מדים אפורים כהים וחובשים כומתות ירוקות. אין זה יוצא דופן להבחין בחיילים רבים (ולפעמים אזרחים) הנושאים רובים ואקדחים צבאיים במרכזים ציבוריים. מרבית האנשים שנושאים את אותם הרובים והאקדחים הם חיילים אשר נמצאים בחופשה מהשירות הצבאי ועושים כעת את דרכם חזרה לבתיהם או חזרה לבסיס הצבאי שבו הם משרתים. לחיילים אין שום סמכות על האזרחים, למעט באזורים מיוחדים הנמצאים בקרבת גבולות המדינה או בקרבת בסיסים צבאיים אשר בהם יהיה מותר להם לעכב אותכם עד להגעתו של קצין משטרה.

מבחינת פשיעה ישראל היא מדינה בטוחה מאוד. בישראל יש את אחד משיעורי הפשיעה הנמוכים ביותר בעולם. אתם יכולים להסתובב במרבית הערים והעיירות בישראל בשעות הלילה ללא פחד, כאשר מעשי שוד ומעשי אלימות הם נדירים במיוחד.

נפוץ מאוד (משום שהדבר נדרש על פי החוק) לראות ברחבי ישראל מאבטחים חמושים, הפועלים במסגרת חברות אבטחה פרטיות, המוצבים בכל פתח למתקנים ציבורים (בכניסה למרכזי הקניות, לחנויות, למסעדות, וכו'). המאבטחים יקפידו תמיד להסתכל בתיקים שברשותכם, ועשויים להשתמש בגלאי מתכות מיוחד בקרבת גופכם. כאשר אתם נכנסים לחניונים תת-קרקעיים, תא המטען של רכבכם ייבדק על ידי המאבטחים במקום. אם אתם נושאים תרמילים גדולים, במקרים מסוימים המאבטחים עשויים לבקש שתציגו בפניהם את הדרכון שלכם.

כדאי תמיד להיות מודע ליחסים הלא יציבים עם המדינות השכנות, ולכך שבעתיד המתיחות לאורך הגבולות עם מדינות מסוימות עשויה להחריף, כפי שקרה ב-2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה. לישראל יש יחסים יציבים עם מצרים וירדן, איתם ישראל חתמה על הסכם שלום עם ב-1979 ו-1994 בהתאמה.

למרות שישנה כיום הפסקת האש בין ישראל וארגון החמאס באזור רצועת עזה, מומלץ לכל התיירים להימנע מלנסוע לרצועת עזה בשלב זה שכן בעבר תיירים זרים שונים נחטפו על ידי חמושים ברצועת עזה. כמו כן, ישראל איננה מאפשרת לאף אחד להיכנס לרצועת עזה. הדרך היחידה שבה תוכלו להיכנס לרצועת עזה היא דרך הגבול של הרצועה עם מצרים.

סכנות באזורי המדבר ובאזורים נידחים

אזור הנגב המדברי שבדרום ישראל מכיל מספר רב של מסלולי הליכה מדהימים בנוף יפה כאשר לאזור זה מספר תכונות גאוגרפיות ייחודיות אשר לא קיימות בשום מקום אחר בעולם. עם זאת, אם אין לכם ניסיון קודם בטיולי הליכה במדבר, הקפידו להימנע לחלוטין מלטייל באותם האזורים ללא מטייל מנוסה המלווה אתכם, ללא ציוד וביגוד המתאים לתנאי המדבר, ללא כמות גדולה יחסית של מים, וללא נקיטת כל אמצעי הזהירות הנחוצים. התייבשות בימים חמים, טביעה בשיטפונות, היפותרמיה בלילות הקרים במדבר, או טביעה בשיטפונות הבזק המתרחשים בימים גשומים במיוחד עשויים להוות סכנת חיים של ממש!

מסלולי ההליכה בדרום ישראל (והן באזור רמת הגולן) נמצאים בסמוך לשטחי אימונים צבאיים. אם אינכם בטוחים לאן אתם הולכים הימנעו מלטייל באזורים הללו. אזורי מטווחים מסומנים ככאלו במפות הטיולים הרשמיות הנמכרות בישראל.

באופן דומה, בכת הליכה או ירידה מהכביש באזור הנמצא בסמוך לגבול, חפשו תמיד את השילוט (שלא צהוב עם משולש אדום) המעיד כי האזור שבו אתם נמצאים הוא שטח ממוקש שאסור להיכנס אליו. אותם המוקשים עשויים להיות מוקשים שהונחו במקור על ידי כוחות הצבא הטורקי, כוחות הצבא הבריטי, כוחות הצבא הצרפתי, כוחות צה"ל, כוחות צבא לבנון, מיליציות לבנוניות, אש"ף, או כוחות צבא סורים. עשויים לעבור עוד 100 שנים נוספות עד שכל אותם האזורים ינוקו לחלוטין ממוקשים.

נגישות תקשורתית[עריכה]

טלפוניה[עריכה]

972 היא הקידומת הבינלאומית של ישראל.

01x היא הקידומת הבינלאומית לצורך ביצוע שיחות לחו"ל מישראל.

  • 05x היא קידומת הטלפון של מספרי טלפוניים סלולריים.
  • 07x היא קידומת הטלפון של קווים נייחים הפועלים באמצעות טכנולוגיות VoB ו-VoIP.
  • 0x2 היא קידומת הטלפון של קווים נייחים ברשות הפלסטינית.

שימו לב שהקצאת קידומות אזורי חיוג עשויה להיות לא מדויקת ברשימות שלהן שכן לקוחות מסוימים עשויים להמשיך ולהחזיק במספר הטלפון הישן שהיה ברשותם, גם אם הם החליפו ספק הטלפון. לדוגמה, הקידומות 050 הוקצו במקור רק לטלפונים של הלקוחות בחברת "פלאפון". אף על פי כן, לקוחות החברה רשאים לשנות ספק טלפון ועדיין לשמור על המספר הישן שלהם עם הקידומת 050 על אף שהם יהיו כעת לקוחות של חברת "סלקום" (לדוגמה), אשר הקידומת שלה היא 052.

0x - קידומות אזורי החיוג הגאוגרפיים

קידומות החיוג 0x משמשים לקוויים הנייחים של חברת הטלפוניה הלאומית בזק.

  • 02 - אזור חיוג ירושלים
  • 03 - אזור חיוג תל אביב-יפו והמרכז
  • 04 - אזור חיוג חיפה והצפון
  • 08 - אזור חיוג השפלה והדרום
  • 09 - אזור חיוג השרון
05x - קידומות טלפונים סלולריים
  • 050 - אזור חיוג רט"ן פלאפון
  • 052 - אזור חיוג רט"ן סלקום
  • 053 - אזור חיוג רט"ן הוט מובייל
  • 054 - אזור חיוג רט"ן פרטנר תקשורת
  • 055 - מפעילי רשת סלולרית וירטואלית
  • 056 - אזור חיוג רט"ן וטנייה מובייל (ברשות הפלסטינית)
  • 057 - אזור חיוג רט"ן הוט מובייל (מירס לשעבר)
  • 058 - אזור חיוג רט"ן גולן טלקום
  • 059 - אזור חיוג רט"ן ג'וואל (ברשות הפלסטינית)
07x - קידומות באזור החיוג הארצי 07
  • 072-2, 072-3 - שירות VoB של פרטנר תקשורת (אורנג')
  • 073-2 - שיחות מקומיות של סלקום
  • 073-3 - שיחות מקומיות לעסקים של סלקום
  • 073-7 - שירות VoB של 013 נטוויז'ן
  • 076-5 - שירות VoB של בזק בינלאומי
  • 076-8 - אזור חיוג ארצי בזק
  • 077 - שיחות מקומיות של הוט
01x - קידומות חיוג לשיחות בינלאומיות

אם תרצו להתקשר למספר בחו"ל מישראל תצטרכו לבחור את אחת מהחברות המופיעות להלן על מנת לבצע שיחה בינלאומית.

  • 012 - חיוג בינלאומי באמצעות 012 סמייל
  • 013 - חיוג בינלאומי באמצעות 013 נטוויז'ן
  • 014 - חיוג בינלאומי באמצעות בזק בינלאומי
  • 015 - חיוג בינלאומי באמצעות Hallo 015
  • 016 - חיוג בינלאומי באמצעות גולן טלקום
  • 017 - חיוג בינלאומי באמצעות הוט מובייל
  • 018 - חיוג בינלאומי באמצעות אקספון (קידומת של מפעיל שירות VOIP ועל כן, על אף שמדובר בשירות זול יותר, איכות הקו עשויה להיות מעט פחות טובה.)
  • 019 - חיוג בינלאומי באמצעות טלזר

הערה - קידומת החיוג 00 זמינה לשיחות בינלאומיות רק בטלפונים קוויים שהמנויים שלהם בחרו, מבעוד מועד, את אחד מספקי השיחות הבינלאומיות כספק הנבחר שלהם (ולכן קידומת זו איננה זמינה בטלפונים ציבוריים).

השכרת טלפון סלולרי ושירות טלפון מראש

תוכלו לשכור מספר חברות שונות טלפון סלולרי לשימוש בישראל הן לפני הנסיעה לישראל או כאשר תגיעו לישראל (באמצעות חיפוש קצר בגוגל תוכלו למצוא שפע של ספקים מסוג זה)

תוכלו גם לשכור טלפונים חכמים המכילים כרטיסי SIM - לעתים זה יהיה אף זול יותר מלשכור רק את כרטיס ה-SIM.

אם יש ברשותכם טלפון סלולרי מסוג GSM וללא SIM-lock, תהיה מסוגלים לרכוש כרטיס SIM.

כרטיסי SIM אשר זמן השיחה שלהם שולם מבעוד מועד זמינים לרכישה מחברת פלאפון (שם השירות הוא "Talk & Go"), בחברת סלקום (שם השירות הוא "Talk Man") ובחברת אורנג' (שם השירות הוא "bigtalk"). כמעט בכל מרכזי הקניות בישראל ישנם עמדות שירות או חנויות של החברות פלאפון, סלקום ואורנג'.

שימוש במכשיר הסלולריים שהבאתם עמכם מחו"ל

נכון להיום כל סוגי הטלפונים הסלולריים פועלים בישראל - טלפונים סלולריים מסוג GSM/UMTS פועלים היטב תחת השירות של החברות פלאפון, אורנג' וסלקום, טלפונים סלולריים מסוג CDMA פועלים היטב בחברת פלאפון, וטלפונים סלולריים מסוג iDEN פועלים היטב בחברת מירס. בכל מקרה, ממומלץ לבדוק מבעוד מועד עם הספק שלכם בחו"ל לגבי התאימות של המכשיר שברשותכם ברשתות הסלולר בישראל. אם תחליטו להביא עמכם את הטלפון שלכם מחו"ל, מומלץ לכבות את האפשרות לקבל עדכונים / הורדות אוטומטיות של דואר אלקטרוני באמצעות המכשיר. אחרת אתם עלול לקבל הפתעה לא נעימה כאשר תקבלו את חשבון הטלפון הסלולרי הבא שלכם! רכישת כרטיסי SIM מקומיים היא קלה - תוכלו לקנות אותם בקיוסקים הנמצאים בקרבת אתרי התיירות הפופולריים, אולי לעתים אף במלון בו אתם שוהים.

טלפונים ציבוריים ציבוריים
טלפון ציבורי בישראל

טלפונים ציבוריים רבים פזורים ברחבי המדינה. בנוסף לכך, תמיד תוכלו למצוא טלפונים ציבוריים בבתי המלון, בסניפי הדואר, בתחנות האוטובוס המרכזיות ובתחנות הרכבת. על מנת להשתמש בטלפונים הללו תצטרכו להשתמש ב"טלכרט", אשר הוא כרטיס קטן הדומה בגודלו לכרטיס אשראי, המשמש לתשלום שירותי טלפון ציבוריים. ניתן לרכוש כרטיס זה בסניפי הדואר ובחנויות מסוימות. בחלק מהטלפונים הציבוריים תוכלו לשלם על השיחה גם באמצעות כרטיסי אשראי, אם כי טלפונים אלו לרוב נמצאים בבתי מלון ובסניפי הדואר בלבד. בירושלים ובאזורים בהם ישנו ריכוז גדול של אוכלוסייה יהודית דתית יש גם לרוב כמות גדולה יותר של טלפונים ציבוריים וזאת משום שהציבור הדתי והחרדי איננו מעדיף לבצע שיחות טלפון באופן זה על פני רכישת טלפונים סלולריים חדישים עם גישה לאינטרנט.

בנוסף לכך, ניתן גם למצוא טלפונים בבעלות פרטית המופעלים באמצעות מטבעות או כרטיסי אשראי. לרוב עלות השיחה בטלפונים הללו גבוה יתר המידה.

גישה לאינטרנט[עריכה]

החברה הישראלית מתקדמת למדיי מבחינה טכנולוגית ולכן בתי עסק מסוג אינטרנט-קפה נפוצים במרבית הערים והעיירות במדינה. המחיר המקובל כיום לגלישה באינטרנט בבית עסק מסוג אינטרנט-קפה הוא בסביבות 10 עד 15 ₪ לשעה. גישה לאינטרנט אלחוטי בחינם נפוצה למדי בבתי הקפה בישראל. כל סניפי "ארומה אספרסו בר", "ארקפה", "קפה קפה", "מקדונל 'ס" וחנויות הנוחות "Yellow" מספקים ללקוחותיהם גישה לאינטרנט האלחוטי בחינם, אם כי בכמה מהם תצטרכו לבקש את הסיסמה מצוות העובדים.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: ישראל
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישראל

קישורים חיצוניים[עריכה]

מדריכים מקוונים בולטים הנגישים ללא צורך בתשלום
האפשרויות הפופולריות ביותר בקרב קהילות מקוונות בולטות


הערות שוליים[עריכה]



מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


שטחים תלויים: טריטוריית האי כריסטמס · איי קוקוס · הונג קונג · מקאו · הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה