חמת גדר
  חמת גדר |
חמת גדר (בערבית: الحمّـة, תעתיק: אַל-חַמָּה) הוא אתר נופש בצפון ישראל עם מעיינות חמים ואתר ארכאולוגי אשר נמצא באזור שפך נהר הירמוך למרגלותיו הדרומיים של רמת הגולן. המרחצאות התרמיים באתר נמצאים בשימוש עוד מהעת העתיקה.
האתר ממוקם בשטח שבשליטת ישראל, באזור שהיה מפורז בין השנים 1949 עד 1967. האתר נמצא בסמוך לגבול של ישראל עם ירדן, וכ-10 קילומטרים מסוריה.
רקע כללי
[עריכה]
רקע היסטורי
[עריכה]המעיינות החמים של חמת גדר היו יעד פופולרי עוד בימי קדם, הן עבור רומאים ויהודים.
כוחות צבא רומיים מהלגיון העשירי אשר הוצבו במקום בעיר דקאפוליס בנו במקום את המרחצאות התרמיים הראשונים בראשית המאה השנייה לספירה. עד המאה ה-5 לספירה, במהלך התקופה הביזנטית, הורחבו המרחצאות והוקם במקום יישוב רומאי עם בתי מרחץ תרמיים, אמפיתיאטרון המכיל אלפיים מקומות ישיבה. בהמשך נבנה במקום בית כנסת. ניתן לראות כיום חלקים מרצפת הפסיפס המקורית שהתגלתה במקום באולם הכניסה לבית המשפט הגבוה לצדק בישראל.
הנזקים שגרמו רעידת אדמה שהתרחשה באתר, וכמו גם הכיבוש הערבי של האזור, גרמו לכך שהייתה דעיכה בכמות המבקרים באתר. דעיכה מהותית בפופולריות של האתר חלה בעקבות רעידת האדמה ההרסנית שפקדה את הגליל בשנת 749 לספירה.
בעקבות כך האתר נותר נטוש ברובו, ובתחומו הוקם כפר ערבי קטן בו חיו קרוב לאלף תושבים מוסלמים במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20. בשנת 1936 קיבל איש עסקים לבנוני רישיון להפעלת בית מרחץ תרמי במקום עבור האוכלוסייה המקומית. קו הרכבת שעבר ליד היישוב נותר פעיל עד 1948, אז הלוחמים היהודים פוצצו את הגשר שעבר מעל לירמוך אשר בו עבר קו הרכבת.
חלק גדול מאוכלוסיית היישוב נמלט במהלך מלחמת העצמאות. עקב הסכם סורי-ישראלי, המקום בו נמצא כיום האתר הפך לחלק מאזור מפורז. ב-4 באפריל 1951 אירעה במקום תקרית אל-חמה, בין ישראל לסוריה, כאשר ישראל ניסתה לממש את ריבונותה באזור המפורז ושלחה לשם מחלקה של חיילים במדי שוטרים. לקראת המחלקה יצאו חיילים סורים, שקראו להם לחזור, אך חיילי המחלקה המשיכו בדרכם. הסורים פתחו עליהם באש חזקה מאחור. מכוניות המחלקה פנו כדי לסגת, מכונית אחת הצליחה בכך ואילו האחרת נתקעה באמצע הכביש. במטח היריות נהרגו 7 חיילי צה"ל, שלושה נפצעו ואחד מהפצועים וחייל נוסף נפלו בשבי. למחרת בוצעה פעולת התגמול הראשונה לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק, על ידי חיל האוויר הישראלי. סוריה המשיכה לשלוט באזור בו נמצאת חמת גדר מאז ועד מלחמת ששת הימים.
מהלך 1967, בעקבות הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים, זכתה ישראל בריבונות על האזור בו נמצאת חמת גדר ועל כל אזור רמת הגולן.
ב-1977 החלה בהדרגה בניית המתחם המודרני של חמת גדר הכולל ספא, טיפולי ריפוי, וחוות תנינים שהחלו למשוך למקום מבקרים רבים במיוחד. בהמשך התגלה במקום ההריסות מהתקופה הביזנטית.
נוף
[עריכה]המעיינות החמים של חמת גדר מכילים מים אשר כוללים בסביבות 4.7% גופרית והם בדרך כלל בטמפרטורה של 28 עד 52 מעלות צלזיוס. המעיינות נמצאים בתוך נקיק בחלק התחתון של נהר הירמוך. נהר הירמוך, אשר משמש כגבול הטבעי בין ישראל לירדן, ונמצא בקרבת הגבול עם סוריה, יבש כמעט לחלוטין במהלך חודשי הקיץ משום שמי נהר הירמוך נעצרים במעלה הזרם על ידי סכר אל-ודה במהלך תקופה זו על מנת שהמים ישמשו להשקיית יבולים.
החי והצומח
[עריכה]בתחום הפארק הוקמה חוות תנינים, בה ישנם תנינים, קימנים ונחשים בהם ניתן לצפות בבטחה.
בנוסף לכך במקום מתקיים גם מופע תוכים.
אקלים
[עריכה]האתר עשוי להיות חם במיוחד במהלך חודשי הקיץ.
מוקדי עניין
[עריכה]
- 1 בריכה תרמית חיצונית. בריכה גדולה בה טמפרטורת המים היא בסביבות 34 מעלות צלזיוס. הבריכה מכילה בחלקה אזור מקורה ומהווה את האטרקציה העיקרית בקרב המבקרים בחמת גדר.
- 2 האתר הארכאולוגי. אתר ארכאולוגי עם הריסות מהתקופה הביזנטית. ניתן לצפות באתר הארכיאולוגי ממעל, אך אסור להיכנס לאזור של החורבות.
- 3 האמפיתיאטרון. האמפיתאטרון נמצא באזור האתר הארכאולוגי
- 4 חוות התנינים.
- מסגד אל-חממה - מסגד מתקופת האימפריה העות'מאנית. תחנת הרכבת לשעבר נמצאת מעט צפונה משם באזור חוות דגים.
מפה אינטראקטיבית
[עריכה]המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.
פעילויות
[עריכה]
- רחצה במים חמים בטמפרטורה 34 מעלות צלזיוס.
- בספא תוכלו לקבל עיסויים וטיפולי ריפוי שונים.
- ביקור בחוות התנינים.
אוכל
[עריכה]
בחמת גדר יש מגוון אפשרויות למי שרעב. מסעדת "פאן" אשר מתמחה בהכנת אוכל מהמטבח הישראלי והמטבח המזרח תיכוני, וכמו גם מסעדת "בלו בר" אשר מתמחה בהכנת אוכל מהמטבח המערבי, וכמו כן יש גם מסעדה סינית.
לינה
[עריכה].jpg)
- מלון ספא וילג', מלון בוטיק עם בונגלוס מעץ.
הגעה
[עריכה]הגישה לחמת גדר היא מכביש 98 העולה מדרום לרמת הגולן. לכביש 98 מגיעים דרך כביש 92 המקיף את הכנרת בדרום ומזרח.
חשוב לדעת
[עריכה]יעדים סמוכים בולטים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים
[עריכה]