רצועת עזה

מתוך ויקימסע
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המזרח התיכון

Travel Warning אזהרה: באזור קיימים איומי טרור מתמשכים כלפי ישראלים, לרבות יהודים, הכוללים ניסיונות חטיפה, וכן אף רצח. לאורך השנים ממשלות שונות במדינות מערביות פרסמו אזהרות רשמיות לתיירים באזור.
WV Gaza Strip region.png

רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة) היא טריטוריה קטנה הנמצאת בדרום מישור החוף של ארץ ישראל. רצועת עזה גובלת במצרים מדרום-מערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, אף על פי כן, בעקבות סדרה של עימותים אלימים בין פת"ח לחמאס שנערכו לאורך השנים 2006 ו-2007, החל משנת 2007 אזור זה נמצא דה פקטו בשליטת ארגון החמאס.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

העדות המוקדמת ביותר לקיומה של עזה היא ההקדשה במקדש אמון במצרים, אשר נוצרה לפי ההערכות בסביבות 1,500 לפנה"ס, בה מצוין כי העיר עזה "פורחת". צבאותיו של אלכסנדר מוקדון ערכו מצור על העיר במהלך שנת 332 לפנה"ס, אשר בסיומו הוא נרצחו מרבית תושבי העיר. לאורך ההיסטוריה העיר הייתה תחת שליטת הרומאים, הצלבנים, הממלוכים, העות'מאנים ואפילו לזמן קצר על ידי צרפת כאשר נפוליאון בונפרטה הקים בעיר מחנה צבאי בדרכו לתבוסה במצרים. העות'מאנים הצליחו להשתלט על עזה בהמשך. במהלך מלחמת העולם הראשונה הצבא הבריטי כבש את עזה.

על פי תוכנית החלוקה האזור בו שוכנת היום רצועת עזה היה אמור להיות בתחומי המדינה הערבית. במהלך מלחמת העצמאות הצבא המצרי השתלט על רצועת עזה ופתח ברצועה את מחנות הפליטים הפלסטינים. במהלך תקופה זו אוכלוסיית הרצועה גדלה במידה משמעותית. בהסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות נקבעו גבולות הרצועה והרצועה נותרה תחת שליטה צבאית מצרית, אולם מצרים מעולם לא טענה לריבונות עליו. רצועת עזה נכבשה על ידי ישראל במבצע קדש, אולם הרצועה הוחזרה לשליטת מצרים לאחר חודשים ספורים ביחד עם סיני. רצועת עזה נכבשה שוב ב-1967 במסגרת מלחמת ששת הימים, והייתה תחת ממשל צבאי ישראלי עד הקמת הרשות הפלסטינית.

בעקבות האינתיפאדה הראשונה שנערכה בשנים 1987 עד 1993 ישראל וארגון הפת"ח הפלסטיני חתמו לבסוף על הסכם אוסלו בשנת 1993 אשר במסגרתו נוסדה הרשות הפלסטינית על מנת שתוכל למשול באזורים רצועת עזה והגדה המערבית במשך תקופת מעבר ש"לא תעלה על חמש שנים" כצעד לקראת עצמאות פלסטינית מלאה בשטחים הללו. על פי הסכמי אוסלו נותרה בידי ישראל השליטה על אזורים שונים עם התיישבויות ישראליות ברחבי רצועת עזה בנוסף לשליטה על רצועה צרה לאורך הגבול בין רצועת עזה לבין מצרים ("ציר פילדלפי"), והשליטה על מעבר הגבול עם מצרים ברפיח. חלקי מהשטחים אכן עברו לשליטת הרשות הפלסטינית אם כי הריבונות נותרה בידי צה"ל. תוכניות השלום בוטלו בהמשך בעקבות האינתיפאדה השנייה שפרצה בספטמבר 2000. במהלך האינתיפדה השנייה בוצעו תקיפות רבות נגד ישראלים אשר כללו בין היתר ירי טילי קסאם ופצצות מרגמה על שטחי ישראל ועל היישובים היהודיים ברצועת עזה.

בעקבות ההסלמה של האינתיפאדה השנייה ממשלת ישראל החליטה ליישם תוכנית התנתקות חד-צדדית מהרצועה במהלך 2005, כאשר במסגרת מהלך זה ישראל פינתה מהרצועה את כל אזרחי ישראל, בוטל הממשל הצבאי שהוחל על הרצועה, ונסגר הגבול בין הרצועה לישראל. על אף שישראל יישמה את תוכנית ההתנתקות בפועל נותרה בידי ישראל שליטה עקיפה על החיים בתוך הרצועה: לישראל נותרה שליטה על המרחב האווירי מעל לרצועה, על הגישה הימית לרצועה, ועל ששת המעברים היבשתיים מתוך שבעת המעברים היבשתיים לרצועה. בנוסף עזה נותרה תלויה בישראל לאספקת המים, החשמל, ושירותים חיוניים אחרים. באוגוסט 2005 הגיעו ישראל ומצרים להסכמה עקרונית בדבר העברת ציר פילדלפי לפיקוח ביטחוני מצרי.

בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית שנערכו בתחילת 2006 ניצח ארגון החמאס ברוב גדול. בעקבות הניצחון החלו עימותים מזוינים בין החמאס לפת"ח כאשר בסיומם ארגון החמאס הצליח במהלך 2007 להשתלט על הרצועה כולה, לכבוש את המתקנים הצבאיים שהיו בשליטת פת"ח, והוציא להורג קצינים שונים במנגנוני הביטחון הפלסטינים. ארגון החמאס נותר הגוף השולט הבלעדי ברצועה מאז ואילך. תחת שלטון ארגון החמאס גבר ירי הרקטות מאזורים אזרחיים ברצועה לעבר ישראל, דבר שגרם להכרזה על הרצועה כ"ישות עוינת" ועל הטלת סנקציות כלכליות כנגד הרצועה. היחסים בין ארגון החמאס לממשלת מצרים היו גם הם מתוחים בעיקר בעקבות פיגועים שביצע ארגון החמאס נגד כוחות ביטחון מצריים ואזרחים בסיני.

בתגובה לירי הרקטות הבלתי פוסק מהרצועה לעבר אזרחים ויישובים ישראליים ישראל יצאה למספר מבצעים צבאיים רחב-היקף נגד ארגון החמאס ברצועת עזה ב-2008 (מבצע עופרת יצוקה), ב-2012 (מבצע עמוד ענן), וב-2014 (מבצע צוק איתן).

נכון ל-2015 חיו ברצועת עזה מעל ל-1.85 מיליון תושבים. מרבית התושבים הם צאצאי הפליטים הפלסטינים שברחו או גורשו מבתיהם בישראל במהלך מלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור לבתיהם וכפריהם לאחר המלחמה.

גאוגרפיה[עריכה]

רצועת עזה היא טריטוריה צרה וארוכה. אורכה של רצועת עזה הוא כ-41 קילומטרים, רוחבה הוא בין 5.7 ל-12 ק"מ וסך שטחה הוא 365 קמ"ר. רצועת עזה קטנה במעט מברבדוס וגדולה במעט ממלטה.

הרצועה חולקת גבול באורך 51 קילומטרים עם ישראל, וגבול באורך 11 קילומטרים עם מצרים.

האזור האורבאני העיקרי ברצועה נמצא בחלק הצפוני של הרצועה.

יישובים בולטים[עריכה]

עזה היא העיר הגדולה מבין יישובי רצועת עזה

ישנן שש ערים ברצועת עזה: עזה, ח'אן יונס, רפיח, ג'באליה, דיר אל-בלח, ובני סוהילה. עזה היא מרכז החברה, התרבות והכלכלה של האוכלוסייה הערבית ביישובי רצועת עזה.

מוקדי עניין[עריכה]

  •    ‏המסגד הגדול של עזה‏ (جامع غزة الكبير) ‏ המסגד הגדול והוותיק ביותר ברצועת עזה, הממוקם בעיר העתיקה של עזה. במיקום בו נמצא המסגד הוקם במקור בית כנסת יהודי במהלך המאה ה3 לספירה. במהלך המאה ה-5 הביזנטים הקימו על חורבות בית הכנסת כנסייה. לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 הכנסייה הביזנטית הוסבה למסגד.
  •    ‏כנסיית סנט פורפיריוסכנסייה אורתודוקסית אשר הינה הכנסייה הוותיקה היחידה שעודנה פעילה בעזה. הכנסייה ממוקמת ברובע זייתון בעיר העתיקה של עזה ונקראת על שם סנט פורפיריוס שהיה הבישוף של עזה בשנים 395–420 לספירה, ואשר קבור בפינה הצפון-מזרחית של הכנסייה. המבנה נבנה בשנת 1150 על ידי הצלבנים ושופץ באופן נרחב ב-1856.

מפה אינטראקטיבית[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

פעילויות[עריכה]

החוף של עזה
  •    ‏חמאם אל-סומרההחמאם העות'מאני היחיד שנותר פעיל בעזה כיום. ממוקם ברובע זייתון אשר באזור העיר העתיקה של עזה. החמאם ממוקם 3 מטרים מתחת למפלס הרחוב. ישנן שעות פתיחה שונות עבור גברים ונשים.

קניות[עריכה]

על אף הסכסוך עם ישראל העזתים משתמשים בעיקר בשקל הישראלי.

  •    ‏קניון עזהקניון חדש המכיל בין היתר סופרמרקט, מסעדות מזון מהיר, וחנויות רבות.

אוכל[עריכה]

שתייה[עריכה]

אלכוהול אינו זמין עוד ברצועת עזה. על פי האסלאם נאסר בפירוש לשתות אלכוהול, ועל כן החמאס, אשר הוא ארגון אסלאמי שמרני, מקפיד לאכוף איסור זה ברחבי הרצועה.

לינה[עריכה]

הגעה[עריכה]

הכניסה לעזה לא פשוטה. כל מי שמעוניין לבקר ברצועת עזה מישראל נדרש לבקש אישור מיוחד לכך מראש מצה"ל. הבקשה מוגשת בדרך כלל באמצעות השגרירות שלכם בישראל. בתאוריה, הזמן שעובר ממועד הגשת הבקשה ועד מועד קבלת האישור אמור לקחת בין 5 עד 10 ימים. בפועל, הזמן שעובר ממועד הגשת הבקשה ועד מועד קבלת האישור עשוי במקרים רבים לקחת חודשים, ולרוב, אם אינכם עיתונאים או פעילי זכויות אדם, בדרך לא תהיו צפויים לקבל מצה"ל אישור להיכנס לרצועת עזה.

לחלופין המבקרים בעזה יכולים גם לנסות להיכנס לרצועה ממצרים דרך מעבר רפיח.

בטיסה[עריכה]

בעזה אין נמל תעופה פעיל. נמל התעופה הבינלאומי לשעבר על שם יאסר ערפאת סוגר משנת 2000 ואילך ונגרם לו נזק רב במהלך הפצצות של צה"ל, ולכן גם לא סביר להניח שהוא יפתח מחדש בעתיד הנראה לעין. חיל האוויר הישראלי מפקח על המרחב האווירי בעזה באמצעות מכ"ם, ושולח באופן תדיר פטרולים של מל"טים ומטוסי קרב מעל לרצועת עזה. בהווה שדות התעופה הקרובים ביותר לרצועת עזה הם שדה התעופה הבינלאומי אל עריש שבמצרים, או נתב"ג אשר נמצא בפאתי תל אביב.

כניסה במעברי הגבול[עריכה]

מעבר ארז

נקודה הכניסה העיקרית לרצועת עזה היא דרך    ‏מעבר ארז אשר ממוקם בצפון רצועת עזה, על הגבול עם ישראל. הדרך הקלה ביותר להגיע למעבר ארז היא באמצעות מונית, למרות שניתן גם אפשר גם להגיע למעבר הגבול באמצעות קו 20 של חברת האוטובוסים דן בדרום אשר יוצא מאשקלון.

כל המבקרים ברצועת עזה חייבים להשיג מבעוד מועד אישור מצה"ל ו/או להחזיק בתעודת עיתונאי. לאחר השגת האישור חייבים לתאם את הכניסה מול צה"ל, ולציין מתי בדיוק אתם מתכננים להיכנס לרצועת עזה ומתי בדיוק אתם מתכוונים לצאת מרצועת עזה. עיתונאים עם כרטיס Government Press Office רשאים להיכנס ולצאת מ/אל רצועת עזה כרצונם. רק לכלי רכב, אשר כניסתם לרצועת עזה תואמה מבעוד מועד (כגון מכוניות מסוימות של האו"ם), מותר להיכנס לרצועת עזה לאחר שבוצע בהן חיפוש יסודי, אשר במקרים קיצוניים עשוי אף להימשך חודשים. לאנשים המבקרים בפעם הראשונה ברצועת עזה מומלץ במיוחד להתלוות לאדם שכבר עבר במעבר הגבול לפני כן ויוכל לסייע לכם במידת הצורך.

במעבר ארז תצטרכו לגשת אל חיילי צה"ל הנמצאים בעמדת בטון מסוג פילבוקס אשר יבקשו ממכם לפתוח את תוכלת התיק/ים שעימכם על שולחן, יבדקו את התוכלת של התיק/ים היטב, וישאלו אתכם לאחר מכן אם אתם נושאים עליכם כלי נשק. החיילים בודקים לאחר מכן את הדרכון והאישור/ים שברשותכם אשר מאמתים שישראל מתירה לכם להיכנס לרצועה. לאחר מכן תצטרכו לחכות מחוץ לשער אלקטרוני עד שיגיע תורכם להיכנס. לאחר מכן תיכנסו למסוף, תמסרו את הדרכון, וחייל אחר ישים חותמת יציאה מישראל בדרכון שברשותכם.

אם הכול בוצע לשביעות רצונם של החיילים במעבר הגבול, תורשו להיכנס לרצועה. לאחר היציאה ממעבר הגבול תעברו בתוך מנהרת בטון ארוכה. לאחר מכן תצטרכו לעבור דרך שער קרוסלה. לאחר מכן תצטרכו לעבור דרך שטח הפקר באורך 1,000 מטרים. לאחר מכן מומלץ לקחת מונית למחסום הפלסטיני שנמצא 800 מטרים במורד הכביש (עלות הנסיעה היא 3 ש"ח לאדם). במחסום הפלסטיני יערכו עליכם חיפוש לבדוק שאינכם נושאים עימכם פריטים אסורים ולאחר מכן נציג של ארגון החמאס נותן אישור כניסה משלו. חל איסור בין היתר להכניס לרצועה מוצרים כגון אלכוהול ופרטי מזון שאינם חלאל. אם לא ימצאו עליכם פריטים אסורים במקרה הטוב, הפריטים יוחרמו. במקרה הגרוע ביותר תיעצרו.

לאחר שעברתם את כל המעברים והמחסומים תוכלו לקחת מונית נוספת ליעד ברצועה אשר אליה אתם מעוניינים להגיע.

דרך נוספת להיכנס לרצועת עזה היא דרך    ‏מעבר רפיח שבדרום רצועת עזה, בגבול עם מצרים. על מנת לעבור במעבר רפיח תצטרכו להציג בפני החיילים המצריים שנמצאים בצד המצרי של המעבר את הדרכון שברשותכם. לאחר שתיכנסו לרצועה פטרולים של החמאס עשויים לעצור אתכם לבדיקה.

יציאה במעברי הגבול[עריכה]

היציאה מרצועת עזה מורכבת יותר מהכניסה לרצועה.

אנשים שמעוניינים לעבור לישראל דרך מעבר ארז חייבים קודם לעבור במחסום של החמאס שנמצא בקרבת מעבר הגבול תצטרכו לקבל מנציג החמאס אישור יציאה. לאחר מכן יש לקחת מונית (3 ש"ח לאדם) עד למחסום הבא (היכון שמתחילה גדר התיל). משם יש ללכת למחסום עם הצריף בו ישנו אדם שתפקידו לבדוק את הדרכון שברשותכם, ולצלצל לכוחות צה"ל במעבר ארז לומר מי אתם ושאתם עומדים להמשיך לעבר מעבר הגבול.

לאחר שתקבלו בחזרה את הדרכון, תצטרכו ללכת את 1,000 המטרים דרך שטח ההפקר עד למעבר הגבול.

כאשר תעברו סוף סוף את המנהרה, תראה מספר דלתות. לאחר שהתאספו במקום מספר מסוים של אנשים, אחת מהדלתות תיפתח (יהיה אינדיקציה לכך באמצעות אור ירוק מהבהב מעל לדלת).

לאחר מכן תמשיכו לעבר אולם אשר במרכזו מוצב שולחן. כעת תצטרכו לפתוח את תוכלת התיק/ים שברשותכם על השולחן. לאחר שחיילי צה"ל סיימו לוודא שאין עיכם פריטים שאינכם רשאים לשאת לתוך ישראל תורשו לעבור דרך שער הקרוסלה לאחר שתהיה אינדיקציה לכך באמצעות אור ירוק מהבהב מעל לדלת הבאה.

משם תמשיכו לאולם נוסף עם שמונה דלתות. יש לחכות באולם זה עד שאחד האורות מעל לאחת מהדלתות יהבהב בצבע ירוק. יש להשאיר את התיקים אצל איש אבטחה אשר יעביר את התיקים דרך מכשיר רנטגן גדול. לאחר מכן תצטרכו לשים את כל ציוד האלקטרוניקה שברשותכם (מחשבים ניידים, כונני דיסקים, טלפונים ניידים, וכו') במגשים גדולים שעוברים דרך מכשיר רנטגן. כמו כן תצטרכו להסיר את חגורות, שעונים, וכו' ולשים גם אותם במגשים שעוברים דרך מכשיר הרנטגן.

תצטרכו כעת להיכנס דרך מספר דלתת כאשר הנורות שמעליהם מהבהבות בצע ירוק. לאחר מכן יעבירו עליכם סורק גוף בעוד שתצרכו לעמוד במיקום מסוים ולהניח את הידיים מעל הראש. לאחר שתעברו את הסינון ראשוני, תורשו לצאת לאולם שבו תוכלת התיק שלכם תצא על מסוע.

לאחר מכן החיילים במעבר הגבול מבצעים בדיקה ידנית לתוכלת התיקים בעודכם מחכים בסבלנות. אנשים שלא עוברים את הסינון הראשוני בהצלחה צריכים לעבור סריקה נוספת. במקרים מסוימים חיילי מעבר הגבול מבצעים חיפוש גופני על אנשים מסוימים אם הם סבורים שיש בכך צורך.

לאחר שתיקח את תוכלת התיק מהמסוע, תקבל חותמת חדשה בדרכון שלך ותורשה להיכנס לישראל.

יציאה מרצועת עזה עשויה להימשך בין 30 דקות עד למספר שעות. המחסום נסגר בשעה 14:00, ולעתים אפילו קודם לכן.

בדרך הים[עריכה]

נמל עזה איננו פעיל יותר, ובקצה תחום המים הטריטוריאליים של רצועת עזה חיל הים הישראלי עורכים פטרולים רבים. אנשים המנסים להגיע לרצועת עזה בדרך הים נעצרים על ידי ספינות חיל הים הישראלי ומתבקשים לחזור למדינות המוצא שלהם. רק לסירות אשר קיבלו אישור מיוחד לשוט לתוך רצועת עזה מותר לעשות זאת. לכל הסירות שיוצאות מרצועת עזה מותר לשוט עד שישה מייל מהחוף. כל כלי שיט שחוצה מרחק זה עשוי להיות בטווח ירי. בשנת 2010 משט של שש אוניות טורקיות עם מאות נוסעים פרו-פלסטיניים, פוליטיקאים ועיתונאים ניסה להגיע לרצועת עזה בדרך הים חרף הסגר הימי על הרצועת עזה. לאחר שספינות המשט לא נענו לקריאה לעצור, לוחמי חיל הים הישראלי השתלטו על ספינות המשט ופרץ עימות אלים בין חלק מנוסעי הספינה לחיילים אשר במהלכו נהרגו 9 מנוסעי האוניה ומספר חיילי צה"ל נפצעו. בסופו של דבר כל ספינות המשט עברו לישראל ומשום הוחזרו לבסוף לטורקיה. מומלץ בכל מקרה מאוד שלא לנסות לבקר ברצועת עזה בדרך זו.

תחבורה[עריכה]

על אף שאין תחבורה ציבורית בעזה, ישנן מוניות שירות רבות ברצועה. נהגי מוניות השירות בדרך כלל נוסעים במסלול קבוע ממיקום מסוים ליעד כלשהו. בדרך כלל נהגי מוניות השירות מחכים במיקום שממנו מתחיל מסלול הנסיעה עד שהרכב מתמלא בנוסעים לפני שהם יוצאים לדרך. מומלץ לקחת מוניות מכיוון שהתעבורה בכבישים כיאוטית מעט, ואין מדרכות מסודרות בחלקים רבים של הערים.

נימוסים והליכות[עריכה]

נשים ברצועת עזה חייבות להקפיד להיות לבושות בצניעות. מומלץ להקפיד ללבוש חצאית וחולצה עם שרוולים ארוכים ובנוסף ללבוש גם כיסוי ראש.

שימו לב כי בחודש הרמאדן התושבים המוסלמים צמים מהבוקר עד הערב ולכן בתקופה זו מומלץ להקפיד להימנע מלאכול ברחובות על מנת שלא להתגרות במאמינים המוסלמים.

חשוב לדעת[עריכה]

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

רקטה נורית מאזור אזרחי בעזה לעבר ישראל בדצמבר 2008

ארגון החמאס, אשר שולט מ-2007 ואילך בכל אזור רצועת עזה, והוגדר כארגון טרור על ידי מדינות רבות ובהן ישראל, ארצות הברית, והאיחוד האירופי, חותר להקים מדינה פלסטינית אסלאמית תאוקרטית בשטחי מדינת ישראל ובמסגרת זו מוציא לפעול מעת לעת פעולות טרור הן נגד חיילי צה"ל והן נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל. בשל כך, וכמו גם בשל העוינות העמוקה בקרב הציבור ברצועת עזה לישראל ולישראלים, קיימים איומים ממשיים לביטחונם של ישראלים ברצועת עזה, הכוללים בין היתר ניסיונות חטיפה לשם מיקוח ואף רצח.

מעת לעת עורך צה"ל מבצעים צבאיים ברצועה (הכוללים הפצצות מהאוויר והים וכן כניסה קרקעית) וכמו כן, מעת לעת נערכים ברצועת עזה גם עימותים מזוינים בין כוחות החמאס והפתח.

מומלץ תמיד להתעדכן במהדורות החדשות השונות על מנת להימנע מלבקר באזורים מסוימים בהם מתקיימים באותה העת עימותים אלימים בין כוחות החמאס והפת"ח, או בין פלסטינים לישראלים.

בריאות המטייל[עריכה]

מי הברז ברצועת עזה אינם ראויים לשתייה, ובדרך כלל מלוכלכים בצורה מסוכנת. מלונות מסוימים ברצועת עזה עשויים להשתמש במסנני מים, אף על פי כן, מומלץ לקנות בקבוקי מים.

טיפולים רפואיים רציניים אינם זמינים בעזה - התושבים והמבקרים חייבים לנסוע לשם כך לבתי חולים בישראל או במצרים.

נגישות תקשורתית[עריכה]

חברת בזק הישראלית וחברת פלטל הפלסטינית מספקות את שירותי התקשורת באזור רצועת עזה. קמעונאים שונים באזור רצועת עזה מציעים גם טלפונים סלולריים להשכרה. חברות פופולריות כוללות את סלקום הישראלית (פועל היטב הן בישראל והן בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית), וואטאניה (פועל רק בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית), וג'וואל (פועל רק בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית).

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: רצועת עזה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רצועת עזה

קישורים חיצוניים[עריכה]

מדריכים מקוונים בולטים הנגישים ללא צורך בתשלום
האפשרויות הפופולריות ביותר בקרב קהילות מקוונות בולטות