קנאביס
קנאביס הוא סוג צמח אשר משמש לייצור סיבים (המפ), זרעים ושמן זרעים, למטרות רפואיות ואשר ממנו מופקים גם הסמים מריחואנה וחשיש.
חוקיות הקנאביס
[עריכה]
██ שימוש לא רפואי בקנאביס ומכירתו חוקיים
██ שימוש לא רפואי בקנאביס אינו פלילי
██ שימוש לא רפואי בקנאביס מהווה עבירה פלילית אך האכיפה כנגד צרכני קנאביס נמוכה
██ שימוש לא רפואי בקנאביס מהווה עבירה פלילית והאכיפה גבוהה
חוקיות הקנאביס משתנה ממדינה למדינה. שימוש והחזקה של קנאביס איננה חוקית במרבית מדינות העולם. עם זאת, החזקה של כמויות קנאביס קטנות יחסית קיבלה לאורך השנים מעמד חוקי במדינות רבות ברחבי העולם. לדוגמה:
- הולנד - למרות שמבחינה טכנית הקנאביס מעולם לא הפך חוקי בהולנד באופן רשמי, מכירת קנאביס בכמויות קטנות מותרת בקופישופס ברישיון. במרבית אותן החנויות מגישים גם משקאות ומזון. הקופישופס אינם מורשים למכור אלכוהול או סמים אחרים מלבד קנאביס וחשיש, והם אינם מורשים למכור סמים אלו לקטינים. אף על פי כן, העובדה שהולנד הפכה למוקד משיכה לתיירים המעוניינים לצרוך סמים היא סוגיה שנויה במחלוקת בחברה ההולנדית, ומשום כך במקומות מסוימים בהולנד עשויות להיות הגבלות שונות על זרים המבקשים לרכוש קנאביס בקופי שופס. צריכה והחזקת מוצרי קנאביס ללא THC (המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס) מחוץ למתחם הקופישופס חוקית אף היא בהולנד.
- ארצות הברית - החוק הפדרלי בארצות הברית אוסר על שימוש, החזקה, מכירה, גידול, והובלה של קנאביס. עם זאת, הממשל הפדרלי מתיר לכל מדינה בארצות לקבוע אם צריכת קנאביס תהיה מותרת בתחומי המדינה או לא, בתנאי שהדבר יבוצע במסגרת מערכת מסודרת עם פיקוח. נכון לינואר 2017 השימוש במריחואנה חוקית לחלוטין במדינות אלסקה, קליפורניה, קולורדו, מיין, מסצ'וסטס, נבדה, וושינגטון, ואורגון. בנוסף לכך, ב-29 ממדינות ארצות הברית מותר שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים. כמו כן, משום שהחוקה האמריקנית מעניקה לממשל הפדרלי את הזכות להסדיר את מעבר הסחורות בין מדינות ארצות הברית, מדינות מסוימות נוהגות לבצע בדיקות במעברי הגבול על מנת לוודא שלא מועברים משלוחי סמים לתוך המדינה.
- קנדה - צריכה של מריחואנה לצרכים רפואיים היא היא חוקית עבר במשך שנים רבות, על אף שישנן מגבלות שונות ממחוז למחוז. באביב 2017 השימוש וההחזקה של קנאביס צפויה להיות חוקית בקנדה לאחר שיכנס לתוקפו החוק שמתיר זאת.
- אורוגוואי - ב-2013 אורוגוואי הפכה למדינה הראשונה בעולם בה התושבים מורשים למכור, לגדל ולהפיץ קנאביס. אף על פי כן, בעוד שהקנאביס חוקי לחלוטין באורוגוואי, החוק קובע כי רוכשי קנאביס חייבים להיות מעל גיל 18 וכמו גם תושבי אורוגוואי.
- הודו - בעוד ששימוש והחזקה של חשיש בלתי חוקית בהודו, ישנם מספר סוגי סמים מסורתיים המופקים מקנאביס שמותרים על פי החוק. אחד מהם הוא "thandai bhang", הידוע גם בשם "לאסי בהאנג", אשר הוא תערובת של רסק קנאביס, אגוזים שונים, עשבי תיבול, תבלינים, וחלב אשר אותו ניתן לרכוש באופן חוקי בחנויות רבות ברחבי תת-היבשת אשר קיבלו היתר למכירתו.
בעוד שבחלק מהמדינות בהן הקנאביס אינו חוקי אכיפת החוק איננה מהותית, במרבית המדינות בהן הקנאביס אינו חוקי מוטלים עונשים שונים על מי שנתפס. בחלק מאותן המדינות מוטלים עונשים קלים יחסית על החזקת כמויות קטנות של קנאביס, הכרוכים בדרך כלל בהחרמה של הסם ובקנס, אך לא במאסר. בחלק אחר מאותן המדינות .. במיוחד בחלק ממדינות מזרח אסיה ודרום מזרח אסיה .. ישנם עונשים חמורים במיוחד על גידול, שימוש, והחזקה של קנאביס, כאשר האנשים שנתפסים עלולים לקבל מאסר עולם או אפילו הוצאה להורג.
במדינות מסוימות בהן צריכת קנאביס אינה חוקית, עשויות אף לתת עונשים לאנשים הנמצאים בתחום השיפוט שלהם אשר נתפסו עם דגימת שתן בהם נמצא קנאביס. חוקים אלו עלולים לסבך תיירים המגיעים ממדינות בהם מותר להשתמש בקנאביס. במקרים אחרים, ברשויות מסוימת מציאת כמוית זעירות של THC בדם עשויה להוביל לשלילת רישיון הנהיגה או לתשלום קנס כספי.
בריאות המטייל
[עריכה]מלבד ההשפעות הבריאותיות הפיזיות, השיכרון מהשימוש בסם פוגע בחושים של המשתמש וביכולת השיפוט של המשתמש, ועל כן עלול להיות מסוכן במיוחד בעת נהיגה. צריכת הסם גם מעלה את הסיכון להפוך לקורבן של פשע.
נימוסים והליכות
[עריכה]גם במדינות אשר בהן עישון חשיש הוא חוקי, לעיתים רבות נאסר או לא מומלץ לצרוך את הסם במקומות מסוימים באותן המדינות.
ראו גם
[עריכה]| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
