קוריאה הצפונית
| |
| עיר בירה | פיונגיאנג |
| שטח | 120,538 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 24,851,627 תושבים (נכון ל-2014) |
| צפיפות | 206.17 נפש לקמ"ר |
| שפה רשמית | קוריאנית |
| מטבע | וון צפון קוריאני (KPW) |
| דתות | 64.3% אידאולוגיית ג'וצ'ה, 16% שמאניזם קוריאני, 13.5% צ'ונדואיזם, 4.5% בודהיזם, 1.7% נצרות (נכון ל-2016) |
| חשמל | 220V/60Hz (תקעים A, C, F) |
| אזור זמן | UTC +9 |
| קידומת בינלאומית | +850 |
| אתר התיירות הרשמי | |
|
אזהרה: בשום נסיבות שהן אין לומר דבר מה שעשוי להיחשב כעלבון לשליט המדינה הנוכחי קים ג'ונג און, לשליטי המדינה הקודמים קים איל-סונג וקים ג'ונג-איל, לממשלת קוריאה הצפונית, לצבא קוריאה הצפונית, לאידאולוגיית הממשל, למדיניות הממשל, לכלכלת קוריאה הצפונית, או לאזרחי קוריאה הצפונית. באופן כללי, כדאי לא להתייחס לנושאים הללו, ולהימנע מלשוחח עליהם. במידה ותשוחחו עם אזרחי המדינה, דעו כי מרביתם מזוהים עם הממשל, ובכך בעת שיחה על הנושאים שהוזכרו לעיל, יש להיזהר בלשונכם, שמא "תוסגרו" למשטרה המקומית, וייגזר עליכם גירוש, או אף מאסר ממושך. (נכון ל-2015). בנוסף על כך, בשום אופן אל תעברו על החוק. החוקים שם מחמירים עד מאוד, ואתם עלולים להיות מוצאים להורג עבור גניבה קטנה. |
|
מידע הנוגע להתפרצות מגפת הקורונה: בשל מגפת הקורונה בהווה תיירים אינם מורשים לבקר בקוריאה הצפונית. |
קוריאה הצפונית, או בשמה הרשמי הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (בקוריאנית: 조선민주주의인민공화국), היא מדינה במזרח אסיה הנמצאת בחלקו הצפוני של חצי האי הקוריאני. קוריאה הצפונית היא המדינה הדיקטטורית ביותר בעולם ואחת מהמדינות המילטריסטיות ביותר בעולם, והמושחתות ביותר בעולם על פי מדד השחיתות הבינלאומי. תיירים רשאים לבקר במדינה רק כחלק מסיור מודרך מתואם מראש.
אזורים[עריכה]
| רצועת החוף דונגהא אזור המשתרע לאורך רצועת החוף המזרחית של המדינה. האזור כולל את המחוזות צפון האמגיונג, דרום האמגיונג וקאנגוון. |
| הרי באקאדו רכס הרים בחלק הצפוני של המדינה הכולל את המחוזות ריאנגאנג וצ'אגנג שהם בעלי חשיבות סמלית עצומה עבור קוריאנים רבים. |
| פיונגאן אחד המחוזות ההסטוריים של קוריאה, אשר כיום מפוצל לצפון פיונגאן, דרום פיונגאן, בעוד שעיר הבירה פיונגיאנג מנוהלת בנפרד. |
| האוואנגאה תיאור |
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]
יישובים בולטים בקוריאה הצפונית אשר בעלי עניין תיירותי:
- 1 פיונגיאנג (Pyongyang)
בירת קוריאה הצפונית. מערך הקברים של גוגוריו, אשר נמצא בין היתר גם בפיונגיאנג, הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004. 
- 2 צ'ונג'ין (Chongjin) -
- 3 המונג (Hamhung) -
- 4 קייחון (Kaechon) -
- 5 קיסונג (Kaesong) -
- 6 נאמפו (Nampho) -
- 7 רייסון (Rason) -
- 8 סינוייג'ו (Sinuiju) -
- 9 וונסאן (Wonsan) -
יעדים בולטים נוספים[עריכה]
- 1 הר קומגנג (Kumgangsan) -
- 2 הר מיוהיאנג (Myohyangsan) -
- 3 הרי באקדו (Baekdu Mountains) -
- 4 פנמונג'ום (Panmunjom) -
רקע כללי[עריכה]
רקע היסטורי[עריכה]
חצי האי הקוריאני (שטח קוריאה הצפונית כיום) היה בשליטתה של האימפריה הקוריאנית
עד 1905וסופחעל על ידי יפן בעקבות מלחמת רוסיה–יפן, ומשנת 1910 נשלט רשמית על ידי האימפריה היפנית. לאחר מלחמת העולם השנייה חולק חצי האי לאזורי חסות בין ברית המועצות לארצות הברית: החלק הצפוני של חצי האי עבר לחסותה של ברית המועצות, והחלק הדרומי עבר לחסותה של ארצות הברית. ב-1948 נערכו בחירות כלליות בחצי האי בפיקוחם של אנשי ארגון האומות המאוחדות. קוריאה הצפונית סירבה להשתתף בבחירות, דבר שהוביל להקמתן של שתי ממשלות קוריאניות נפרדות. שתי הממשלות טענו לריבונות על כל חצי האי, וב-1950 הובילה מחלוקת זו למלחמת קוריאה. הסכם שביתת הנשק שנחתם בין האו"ם לקוריאה הצפונית בשנת 1953 סיים את מעשי האיבה. קוריאה הדרומית לא חתומה על הסכם זה ולכן, נכון להיום (2022), שתי המדינות עודן נמצאות במצב מלחמה, שכן הסכם שלום ביניהן מעולם לא נחתם, והסכם הפסקת האש אינו חתום על ידי הדרום. ב-1991 התקבלו שתי המדינות לארגון האומות המאוחדות.
דמוגרפיה[עריכה]
האוכלוסייה של קוריאה הצפונית מונה כ-25.5 מיליון תושבים והיא אחת האוכלוסיות היותר הומוגניות בעולם כולו מבחינת המגוון האתני, כאשר האוכלוסייה הלא קוריאנית היחידה במדינה הן קהילות קטנות מאוד של סינים ויפנים. שאר האנשים שאינם קוריאנים הם תושבים זמניים, בעיקר רוסים, מזרח אירופאים ווייטנאמים. מההיבט הדתתי , מבחינה חוקית אזרחי קוריאה הצפונית אתאיסטים בכפייה , וכל המבצע טקס דתי , קורא טקסט דתי , משמיעה רעיונות דתיים , עובר על החוק וצפוי לעונש.
אקלים[עריכה]
האקלים הצפון קוריאני מתאפיין בקיץ חם בדרום המדינה וממוזג באזור הצפוני.
חגים לאומיים[עריכה]
אתד מחגי קוריאה הצפונית הוא יום היווסדות הרפובליקה. שנחגג מדי שנה ב9 בספטמבר.
שפה[עריכה]
שפתה הרשמית של קוריאה הצפונית היא קוריאנית.
אטרקציות[עריכה]
פעילויות[עריכה]
קניות[עריכה]
מזכרות[עריכה]
עלויות[עריכה]
אוכל[עריכה]
שתייה[עריכה]
לינה[עריכה]
הגעה[עריכה]
סיורים מודרכים[עריכה]
בטיסה[עריכה]
ברכבת[עריכה]
בדרך הים[עריכה]
באוטובוס[עריכה]
תחבורה[עריכה]
נימוסים והליכות[עריכה]
חשוב לדעת[עריכה]
|
מספרי מוקדי החירום: קו אחד לכלל מוקדי החירום: 819 |
סכנות פוטנציאליות[עריכה]
נגישות תקשורתית[עריכה]
טלפוניה[עריכה]
גישה לאינטרנט[עריכה]
ראו גם[עריכה]
|
הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בקוריאה הצפונית כקובצי PDF, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון |
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
