| |
| עיר בירה | הוואנה |
| שטח | 109,884 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 11,210,064 תושבים (נכון ל-2013) |
| צפיפות | 102.02 נפש לקמ"ר |
| שפה רשמית | ספרדית |
| מטבע | פסו קובני (CUP) |
| יוקר המחיה | נמוך בממוצע בכ-89% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1] |
| דתות | 60% קתולים, 5% פרוטסטנטים וזרמים נוצריים אחרים, 11% בני דתות אחרות, 24% לא דתיים (נכון ל-2010) |
| חשמל | 110V/60Hz (תקעים A, B, C) |
| אזור זמן | UTC-5 |
| קידומת בינלאומית | +53 |
| אתר התיירות הרשמי | |
|
מידע הנוגע להתפרצות מגפת הקורונה: בהווה כל הזרים שמגיעים לקובה נדרשים להציג עם ההגעה בדיקת PCR שבוצעה במהלך 72 השעות שלפני ההגעה אשר התוצאה שלה הייתה שלילית. |
הרפובליקה של קובה (בספרדית: República de Cuba) היא מדינת אי בצפון האיים הקריביים, בין הים הקריבי, מפרץ מקסיקו והאוקיינוס האטלנטי. קובה היא המדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים והיא שוכנת על האי הגדול ביותר בקריביים. קובה נמצאת 145 קילומטרים דרומית לפלורידה, בין איי קיימן ובהאמה.
אזורים[עריכה]
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]
.jpg)
9 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:
- 1 הוואנה (Havana)
- בירת קובה. - 2 טרינידד (Trinidad)
- - 3 ברקואה (Baracoa) -
- 4 קמגיי (Camagüey) -
- 5 סיינפואגוס (Cienfuegos) -
- 6 מטנזאס (Matanzas) -
- 7 פינאר דל ריו (Pinar del Rio) -
- 8 סנטה קלרה (Santa Clara) -
- 9 סנטיאגו דה קובה (Santiago de Cuba) -
אטרקציות תיירות פופולריות בקובה[עריכה]
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה מתמשכים. אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו.
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בקובה, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.
- 1 קאיו לארגו
- 2 הפארק טופס דה קולאנטס
- 3 איסלה דה לה יובנטוד
- 4 ג'רדינס דל ריי
- 5 מריה לה גורדה
- 6 הפארק הלאומי סיינגה דה ספאטה
- 7 הפארק הלאומי לה גויירה
- 8 שמורת הביוספרה סיירה דל רוסאריו
- 9 חוף ורדרו
- 10 הפארק הלאומי ויניאלס
- 11 מבצר סן פדרו דה לה רוקה
- 12 הפארק הלאומי אלחנדרו דה הומבולדט
- 13 הפארק הלאומי דסאמבארקו דל גראנמה
רקע כללי[עריכה]
מאז המהפיכה הקובנית של פידל וראול קאסטרו, צ'ה גווארה וחבריהם סובלת קובה מאמברגו אמריקני אשר שימר אותה כמדינה ייחודית שהצליחה לשרוד את נפילתן של מרבית המדינות הקומוניסטיות בעולם בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 ובראשן ברית המועצות שהייתה בת הברית והגב הכלכלי של קובה.
בשנים האחרונות הייתה הרגשה שמדיניותו של הנשיא אובמה פניה לשבור את הקרח והיה חשש גדול של אוהבי קובה כי נירמול היחסים יביא להצפתה של האחרונה בתרבות האמריקאית כפי שקרה במדינות רבות באמריקה המרכזית והקאריביים, ואולם חילופי השלטון בארצות הברית ככל הנראה יעכבו מגמה זו, לשמחתם של הטיילים המעוניינים לבקר במדינת האי הייחודית הזו, שנותרה כמעט יחידה בעולם (בוודאי בחצי המערבי או הצפוני שלו) שהצליחה להימנע מאימוץ תרבות הצריכה והשפעתה של הגלובליזציה.
קובה היא שמורת טבע אמיתית לעידן בו הייתה גם שיטה כלכלית אלטרנטיבית לכלכלת השוק החופשית, ושבמקום שלטי פרסומת וצריכה (בהם לרוב מככבות נשים בניסיון למכור מוצרי צריכה) ישנם שלטי תעמולה מצוירים ביד אדם הקוראים לרוב קריאות מהפכניות (כשבמקום דוגמניות מככבים בהם מהפכנים מזוקנים). על אף שהאמברגו הותר מעט, המחסור בחלפים במשך עשרות שנים ייצר יכולות אלתור מקומיות ושימוש ברכבים ומכונות שחלקם נותרו עוד מהתקופה האמריקאית של "ריקוד המיליונים" בקובה, ולכן האי הוא לא פחות ממוזיאון חי ונושם של רכבים אמריקאיים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 שלא רק מתוחזקים אלא גם נוסעים וממלאים את כבישי הוואנה והערים הגדולות.
מלבד המכוניות הענקיות שריד לעידן אחר, הרי שגם הארכיטקטורה הספרדית, האמריקאית והקומוניסטית שרדו את מבחן הזמן והופכים את הנוף האורבני הקובני לייחודי ומרתק, עם שלל סגנונות אדריכליים שרובם ברמת תחזוקה מתקלפת ומעובשת, ריקבון עירוני במיטבו וגן-עדן לצלמים.
חופי הטורקיז הקאריביים הפכו גם הם למרכז משיכה עיקרי לתיירים שהפכו למקור הכנסה, ואולי הכי חשוב היא הכנסת האורחים, תחושת הביטחון ושמחת החיים של המארחים הקובניים רבי הגוונים שהופכים ביקור בקובה לחוויה ייחודית שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר.
מורשתו של פידל קאסטרו אינה רק בניתוק מהגלובליזציה אלא גם שירותי רפואה וחינוך ברמה גבוהה להמונים ולכן גם בני שיח אינטלקטואליים בכל קרן רחוב. אי אפשר שלא לציין גם את תרבות המוזיקה והריקודים הקובניים שהם חלק עיקרי בחוויית החיים בקובה גם כיום.
חגים לאומיים[עריכה]
שפה[עריכה]
אטרקציות[עריכה]
פעילויות[עריכה]
קניות[עריכה]
מטבע[עריכה]
אוכל[עריכה]
שתייה[עריכה]
לינה[עריכה]
הגעה[עריכה]
אשרת כניסה[עריכה]
בטיסה[עריכה]
בדרך הים[עריכה]
תחבורה[עריכה]
באוטובוס[עריכה]
במונית[עריכה]
במכונית[עריכה]
ברכבת[עריכה]
בטיסה[עריכה]
באופניים[עריכה]
בסירה[עריכה]
נימוסים והליכות[עריכה]
חשוב לדעת[עריכה]
|
מספרי מוקדי החירום: קו אחד לכלל מוקדי החירום: 106 |
סכנות פוטנציאליות[עריכה]
הונאות[עריכה]
נגישות תקשורתית[עריכה]
ראו גם[עריכה]
|
הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בקובה כקובצי PDF, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון |
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים[עריכה]
| מדינות וטריטוריות באמריקה הצפונית | ||
|---|---|---|
| מדינות |
אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • ארצות הברית • איי בהאמה • בליז • ברבדוס • גואטמלה • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • קובה • קוסטה ריקה • קנדה |
|
| שטחים תלויים |
איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טרקס וקייקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • ברמודה • גוואדלופ • גרינלנד • הולנד הקריבית (בונייר,סאבא, סנט אוסטטיוס) • מרטיניק • מונטסראט • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו • קוראסאו | |