עזרה:טבלאות/דוגמאות

מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טבלה פשוטה 1[עריכה]

{| border="1" 
| שורה מספר אחת
|-
| שורה מספר שתיים
|}
שורה מספר אחת
שורה מספר שתיים

טבלה פשוטה 2[עריכה]

{| border="1"
| תא 1, שורה 1 
| rowspan="2" | תא 2, שורה 1 ו-2
| תא 3, שורה 1 
|- 
| תא 1, שורה 2 
| תא 3, שורה 2 
|}
תא 1, שורה 1 תא 2, שורה 1 ו-2 תא 3, שורה 1
תא 1, שורה 2 תא 3, שורה 2

טבלת עמודות פשוטה[עריכה]

{| bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
|-
! colspan="2" align="center" | שמות משפחה בישראל
|-
! גברים !! מספר
|-
| כהן || 60,779 
|- 
| לוי || 53,550 
|-
| רבינוביץ' || 49,965 
|-
| מזרחי || 48,379 
|-
| גולדשטיין || 46,043 
|}
שמות משפחה בישראל
גברים מספר
כהן 60,779
לוי 53,550
רבינוביץ' 49,965
מזרחי 48,379
גולדשטיין 46,043

טבלת עמודות[עריכה]

בדוגמה זו המטרה היא ליצור טבלה מוטה לימין עם כותרת עליונה וחמש עמודות כאשר יש עמודה ריקה בין העמודה השנייה לשלישית.

{| align="right" border="2" cellpadding="3"
! colspan="5" | גברים ונשים פופולריים
|-
! גברים !! מספר !!!! נשים !! מספר
|-
| יוסף || 60,779 |||| רחל || 49,605 
|- 
| דוד || 53,550 |||| אסתר|| 49,605
|-
| משה || 49,965 |||| מרים|| 39,333
|-
| יעקב || 48,379 |||| שרה || 38,304
|-
| אברהם || 46,043 |||| חנה || 32,092
|}
גברים ונשים פופולריים
גברים מספר נשים מספר
יוסף 60,779 רחל 49,605
דוד 53,550 אסתר 49,605
משה 49,965 מרים 39,333
יעקב 48,379 שרה 38,304
אברהם 46,043 חנה 32,092


טבלה ממויינת[עריכה]

זו טבלת עמודות פשוטה, בה נוסף הקוד class="sortable", אשר מאפשר למיין כל עמודה על פי סדר עולה או יורד.

{| class="sortable"
! עמודה 1 !! עמודה 2 !! עמודה 3
|-
| 4 || abc || אבד
|-
| 6 || xyz || למד
|-
| 2 || fgh || כתב
|-
| 3 || eee || זרק
|}
עמודה 1 עמודה 2 עמודה 3
4 abc אבד
6 xyz למד
2 fgh כתב
3 eee זרק

לוח הכפל[עריכה]

{| border="1" cellpadding="2"
|+ לוח הכפל
|-
! !! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 !! 6 !! 7 !! 8 !! 9 
|-
! 1
| 1 || 2 || 3 || 4 || 5 || 6 || 7 || 8 || 9
|-
! 2
| 2 || 4 || 6 || 8 || 10 || 12 || 14 || 16 || 18 
|-
! 3
| 3 || 6 || 9 || 12 || 15 || 18 || 21 || 24 || 27
|-
! 4
| 4 || 8 || 12 || 16 || 20 || 24 || 28 || 32 || 36
|-
! 5
| 5 || 10 || 15 || 20 || 25 || 30 || 35 || 40 || 45
|}
לוח הכפל
1 2 3 4 5 6 7 8 9
1 1 2 3 4 5 6 7 8 9
2 2 4 6 8 10 12 14 16 18
3 3 6 9 12 15 18 21 24 27
4 4 8 12 16 20 24 28 32 36
5 5 10 15 20 25 30 35 40 45

טבלת עמודות וכותרות[עריכה]

בדוגמה זו ניצור טבלה ממורכזת ברוחב של 75% מהדף עם כותרת עליונה ותחתונה ובאמצע התוכן מופרד באמצעות מקפים. צבע הכותרות יהיו שונות מצבע תוכן הטבלה ונשתמש במאפייני גבולות חיצוניים מוגדרים מראש ("toccolours"). כדי להגדיר מאפיינים מסוימים, נשתמש במאפייני Style.

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
|-
! style="background-color: #CCCCFF;" | [[קיסרי רומי]]
|-
|
[[יוליוס קיסר]] - [[אוגוסטוס קיסר]] - [[טיבריוס|טיבריוס קיסר]] - [[קליגולה|"קליגולה"]] - [[קלאודיוס|קלאודיוס קיסר]] - [[נירון קיסר]] - [[גלבה]] - [[אותו]] -[[ויטליוס]] - [[אספסיאנוס]] - [[טיטוס]] - [[דומיטיאנוס]] - [[נרווה]] - [[טריאנוס]] - [[אדריאנוס]] - [[אנטונינוס פיוס]] - [[מרקוס אורליוס]] - [[קומודוס]] - [[פרטינקס]] - [[דידיוס יוליאנוס]] - [[ספטימוס סוורוס]]
|- 
! style="background-color: #CCCCFF;" | [[האימפריה הרומית]]
|}
קיסרי רומי

יוליוס קיסר - אוגוסטוס קיסר - טיבריוס קיסר - "קליגולה" - קלאודיוס קיסר - נירון קיסר - גלבה - אותו -ויטליוס - אספסיאנוס - טיטוס - דומיטיאנוס - נרווה - טריאנוס - אדריאנוס - אנטונינוס פיוס - מרקוס אורליוס - קומודוס - פרטינקס - דידיוס יוליאנוס - ספטימוס סוורוס

האימפריה הרומית

טבלת זברה[עריכה]

בדוגמה הבאה ניצור טבלה שבה השורות צבועות לסירוגין בצבע שונה.

{| bgcolor="#ccccff" border="2" cellpadding="3"
|-
! colspan="2" | שמות משפחה בישראל
|-
! גברים !! מספר
|- bgcolor=#ABCDEF 
| כהן || 60,779 
|- bgcolor=#ccccff
| לוי || 53,550 
|- bgcolor=#ABCDEF 
| רבינוביץ' || 49,965 
|- bgcolor=#ccccff
| מזרחי || 48,379 
|- bgcolor=#ABCDEF 
| גולדשטיין || 46,043 
|}
שמות משפחה בישראל
גברים מספר
כהן 60,779
לוי 53,550
רבינוביץ' 49,965
מזרחי 48,379
גולדשטיין 46,043

טבלאות מקוננות[עריכה]

ניתן ליצור טבלה בתוך טבלה. בדוגמה זו ניצור טבלה כשבתא השני טבלה עם שתי שורות ובתא השלישי טבלה עם שלוש שורות.

{| border="1"
| חטיף
|
{| bgcolor="#ABCDEF" border="2"
| במבה
|-
| ביסלי
|}
|
{| bgcolor="#ABCDEF" border="2"
| פחמימות
|-
| סוכרים
|-
| שומנים
|}
|}
חטיף
במבה
ביסלי
פחמימות
סוכרים
שומנים

שילוב תמונה עם כותרת[עריכה]

בדוגמה זו ניצור תמונה מוצמדת לשמאל ומעליה כותרת ממרוכזת עם רקע ורוד.

{| border="1" cellspacing="0" align="left" cellpadding="2"
! bgcolor="pink" | דודו
|-
| [[תמונה:ExtinctDodoBird.jpeg]]
|}
דודו
ExtinctDodoBird.jpeg


חלוקה לעמודות 1[עריכה]

בנוסף אפשר להשתמש בטבלאות, על מנת לחלק את הטקסט לעמודות. בדוגמה זו ניצור שתי עמודות וניישר את העמודות למעלה. רוחב כל אחד משתי העמודות ייקבע באופן אוטומטי על ידי הדפדפן.

{| border="1" cellpadding="5" align="center"
|- valign="top"
| ב[[ארץ ישראל]] קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית,
בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש
לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו,
ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם
העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו
נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על
משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ
ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

| בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס [[הקונגרס הציוני]] לקול קריאתו של הוגה חזון
המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה ב[[הצהרת בלפור]] מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם
[[חבר הלאומים]], אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם
היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
|}
בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

חלוקה לעמודות 2[עריכה]

בדוגמה הזו ניצור טבלה עם שלוש עמודות ללא גבולות, כאשר רוחב כל אחת משלוש העמודות מתפרסת על פני 33% מהדף. כל הטקסט מיושר למעלה.

{| cellpadding="5" align="center" width="99%"
|- valign="top"
| width="33%" | ב[[ארץ-ישראל]] קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית,
הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים
וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו,
ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

| width="33%" | מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב
ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים,
מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו
יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת
הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

| width="33%" | בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס [[הקונגרס הציוני]] לקול קריאתו
של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה
לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה ב[[הצהרת בלפור]] מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם
[[חבר הלאומים]], אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם
היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
|}
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

טבלה עם רוחב קשיח[עריכה]

ניתן להגדיר את רוחב הטבלה באמצעות אחוזים ובאמצעות יחידות מידה, כגון em ,px ו-ex.

{| width="558px" bgcolor="#DDCEBB" cellpadding="2" border="1"
| מה קורה?
|-
| לא יודע
|}
מה קורה?
לא יודע

סידור תאים בטבלה 1[עריכה]

{| border="1" width="60%"
| colspan="2" height="44px" width="100%" | 1
|-
| height="88px" width="66%" | 2
| rowspan="2" | 3
|-
| height="22px" width="66%" |4
|}
1
2 3
4

סידור תאים בטבלה 2[עריכה]

{| border="1" width="60%" height="317px"
| colspan="3" height="44px" | 1
|-
| rowspan="4" width="129px" | 2
| height="61px" | 4
| rowspan="4" width="130px" | 3
|-
| height="61px" | 5
|-
| height="61px" | 6
|-
| height="62" width="522px" | 7
|-
| colspan="3" height="28px" | 8
|}
1
2 4 3
5
6
7
8

שימוש ברשימות בטבלה[עריכה]

כדי ליצור רשימות בטבלה יש להשתמש בשורה חדשה.

{| border="1"
|- valign="top"
|
* פריט 1
* פריט 2
|
# פריט 3
# פריט 4
# פריט 5
|}
  • פריט 1
  • פריט 2
  1. פריט 3
  2. פריט 4
  3. פריט 5

טבלה צפה[עריכה]

טבלה צפה היא טבלה שהטקסט יכול לזרום סביבה. ניתן ליישר אותה לימין או לשמאל. ניתן לשלוט על המרחק של הטקסט החיצוני מהדופן של הטבלה.

בכדי ליצור טבלה צפה, יש להשתמש בתכונה Style, ולקבוע במאפיין float את הכיוון שמאל או ימין. נגדיל את ריווח הטקסט מסביב לטבלה באמצעות המאפיין margin. במקרה זה, נשתמש ב-margin-right כדי לקבוע את הריווח מצד ימין. ניתן להשתמש ביחידות מידה שונות, אנחנו נשתמש ב-em. במקרה זה נשתמש גם ברקע וגבולות מוגדרים מראש (toccolours).

{| class="toccolours" style="float: left; margin-right: 1.5em;"
|-
! colspan="2" align="center" bgcolor="#EBE085" | הכנרת
|-
| colspan="2" align="center" | [[תמונה:YamKineret2.jpg|200px|החוף המזרחי ומורדות ה[[גולן]]]]
|-
| שם: || ימת כנרת
|-
| גבולות: || גבול היסטורי <br /> בין סוריה לישראל
|-
| שטח: || 165 קמ"ר
|-
| עומק מרבי: || 46 מטרים
|}
זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש.
זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש.
זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש.
הכנרת
החוף המזרחי ומורדות הגולן
שם: ימת כנרת
גבולות: גבול היסטורי
בין סוריה לישראל
שטח: 165 קמ"ר
עומק מרבי: 46 מטרים

זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש. זהו ניסיון לטקסט גולש.

קביעת צבע הטקסט והרקע[עריכה]

ניצור רקע אדום לסירוגין וצבע טקסט צהוב בטבלה כולה.

{| style="color: yellow;"
| style="background-color: red;" | אבג 
| דהו
| style="background-color: red;" | זחט
| יכל
|-
| אבג
| style="background-color: red;" | דהו
| זחט
| style="background-color: red;" | יכל
|}
אבג דהו זחט יכל
אבג דהו זחט יכל

עיצוב השוליים[עריכה]

ניתן לעצב את השוליים באמצעות המאפיינים border-right ו-border-left. בעזרת מאפיינים אלו ניתן להגדיר את עובי השוליים, את סוג השוליים ואת צבע השוליים.

{| border="1" cellspacing="0"
| style="border-right: 3px solid blue; border-left: 3px solid blue;" height="50px" | תא 1
| style="border-right: 9px dashed red; border-left: 9px dashed red;" | תא 2 
| style="border-right: 12px solid green; border-left: 12px solid green;" | תא 3
|}
תא 1 תא 2 תא 3