הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
22.1667113.5500Map mag.png

מקאו

יעדי טיול > אסיה > מזרח אסיה > הרפובליקה העממית של סין > מקאו
מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרפובליקה העממית של סין

מיקום מקאו במפת סין
 
מקאו
מקאו
מדינה סין
אוכלוסייה 643,100 תושבים  (נכון ל-2015)
צפיפות 18,568 נפש לקמ"ר  (נכון ל-2015)
שטח 30.3 קמ"ר
אזור זמן UTC +8
אתר התיירות הרשמי

מקאו (澳门) הוא אחד משני האזורים המנהליים המיוחדים של הרפובליקה העממית של סין (השני הוא הונג קונג). מקאו נמצאת כ-70 ק"מ דרום-מערבית להונג קונג. בשנת 2005 הוכרז המרכז ההיסטורי של מקאו כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

אזורי העיר[עריכה]

מפת מקאו
חצי האי מקאו (澳門半島)
האזור הצפוני של מקאו. זהו האזור המתוייר ביותר במקאו אשר גדוש באטרקציות היסטוריות, רחובות מעניינים, ומכיל רבים ממקומות הבילוי במקאו. האזור מאופיין בצפיפות אוכלוסין גבוהה.
טאיפא (氹仔)
אי הנמצא דרומית לחצי האי של מקאו. ניתן להגיע אל האי באחד משלושה גשרים שונים. האי מכיל אזור מגורים גדול וכמו גם את נמל התעופה הבינלאומי של מקאו.
קוטאי (路氹)
רצועת קרקע שנוצרה כתוצאה מתהליך אחזור קרקע. אזור זה ממוקם בין האיים קולואן וטאיפא ומכיל בתי קזינו רבים (כגון הקזינו "The Venetian", אשר הינו הקזינו הגדול ביותר בעולם). בנוסף לכך באזור קוטאי תוכלו למצוא גם בתי מלון רבים, מתקני ספורט, מגרשי גולף, ומתקנים נוספים שונים.
קולואן (路環)
האי הדרומי ביותר של מקאו, אשר הינו האזור הכי פחות מפותח במקאו, בהשוואה ליתר האזורים, בעיקר משום שזהו אזור הררי. האי קולואן מכיל בין היתר כפר עתיק, שני חופים, מספר מסלולי הליכה, אתר נופש, ומגרש גולף פופולרי.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

במהלך המאה ה-16 סין אפשרה לפורטוגל להקים קולניה באזור תמורת פינוי השטח מפיראטים. כתוצאה מכך, בשנות ה-50 של המאה 16 סוחרים פורטוגזיים הקימו לראשונה התיישבות במקום, אשר באותה העת הייתה הקולוניה האירופאית הראשונה במזרח הרחוק. החל מ-1670 נחכר השטח מסין, על אף שלא הייתה העברת ריבונות רשמית.

במסגרת הסכם הדדי בין פורטוגל לסין שנחתם בשנת 1887 נקבע כי קולוניית מקאו תהיה עצמאית מסין.

ב-20 בדצמבר 1999 הוחזרה הריבונות על מקאו לסין, ובכך הסתיימה השליטה הפורטוגזית באזור, אשר נמשכה מעל ל-400 שנים.

בתחילת המאה ה-21 כלכלת מקאו פרחה במהירות עקב הפיכתה של מקאו למרכז הימורים עולמי. כתוצאה מכך רמת החיים של תושבי מקאו גדלה באופן משמעותי. כיום מקאו היא מהמקומות העשירים ביותר בעולם, וכמו גם אחד ממרכזי ההימורים הגדולים בעולם.

בעוד שמרבית אוכלוסיית מקאו היא ממוצא סיני, ישנה גם קהילה פורטוגזית גדולה במקאו.

שפה[עריכה]

השפות הרשמיות במקאו הם קנטונזית ופורטוגזית. מנדרינית הופכת נפוצה יותר ויותר בהדרגה, ומרבית התושבים המקומיים מסוגלים להבין מנדרינית במידה מסוימת. צוותי העובדים במלונות הגדולים ובאטרקציות התיירות הבולטות מסוגל לרוב לדבר במנדרינית.

כמעט כל העובדים במוזיאונים ובבתי הקזינו שלטים היטב באנגלית, וכמו גם העובדים בבתי מלון רבים, חנויות ומסעדות, ובמיוחד המקומות היוקרתיים יותר.

כמות דוברי הפורטוגזית במקאו איננה גדלה כיום משום שתלמידי בתי הספר במקאו לא נדרשים יותר ללמוד את השפה. משום שפורטוגזית ממשיכה להיות שפה רשמית של הממשל, בכל משרדי הממשל חייבים על פי החוק להיות דוברי פורטוגזיות בכל משמרת.

כל השלטים הרשמיים במקאו הם דו-לשוניים, כלומר מופיע בהם כיתוב בסינית מסורתית ובפורטוגזית. ראי לציין כי במקאו הוחלט לעשות שימוש באותיות הסיניות המסורתיות במקום האותיות הסיניות המופשטות אשר נמצאות בשימוש נרחב בסין.

אקלים[עריכה]

דפוסי האקלים במקאו (על סמך נתונים מהשנים 1971 - 2000)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס 17.7 17.7 20.7 24.5 28.1 30.3 31.5 31.2 30.0 27.4 23.4 19.6 25.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס 12.2 13.1 16.2 20.2 23.6 25.7 26.3 26.0 24.9 22.3 17.8 13.8 20.2
כמות ימי גשם ממוצעת 6 10 12 12 15 17 16 16 13 7 5 4 133
אחוזי לחות 74.3 80.6 84.9 86.2 85.6 84.4 82.2 82.5 79.0 73.4 69.3 68.8 79.27
מקור: SMG‏[1]

מוקדי עניין[עריכה]

מקאו

מוזיאונים[עריכה]

מפה אינטראקטיבית[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

פעילויות[עריכה]

קניות[עריכה]

אוכל[עריכה]

שתייה וחיי לילה[עריכה]

לינה[עריכה]

לימודים[עריכה]

עבודה[עריכה]

הגעה[עריכה]

בדרך הים[עריכה]

בטיסה[עריכה]

במכונית[עריכה]

באוטובוס[עריכה]

ברכבת[עריכה]

ברגל[עריכה]

במסוק[עריכה]

תחבורה בעיר[עריכה]

מוניות במקאו

ברגל[עריכה]

באוטובוס[עריכה]

בקטנוע[עריכה]

במונית[עריכה]

בריקשה[עריכה]

במכונית[עריכה]

נימוסים והליכות[עריכה]

חשוב לדעת[עריכה]

Avertissement de voyage מספרי מוקדי החירום:
קו אחד לכלל מוקדי החירום: 999

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

נגישות תקשורתית[עריכה]

טלפונים ניידים[עריכה]

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: מקאו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקאו

הערות שוליים[עריכה]

  1. 100 Years of Macao Climate. אוחזר ב־2011-02-16.



מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


שטחים תלויים: טריטוריית האי כריסטמס · איי קוקוס · הונג קונג · מקאו · הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה