מדריך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. המדריך פתוח לעריכה. אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את המדריך.

‏ ‏

עיר בירה	קהיר
שטח	1,001,450 קמ"ר
אוכלוסייה	86,895,099 תושבים  (נכון ל-2014)
צפיפות	86.77 נפש לקמ"ר
שפה רשמית	ערבית
מטבע	לירה מצרית (EGP)
יוקר המחיה	נמוך בממוצע בכ-55% מאשר בישראל (נכון ל-2016)
דתות	94% מוסלמים (בעיקר מוסלמים-סוניים), 6% נוצרים קופטיים ויתר הדתות (נכון ל-2015)
חשמל	220V/50Hz (תקעים C, F)
אזור זמן	UTC+2, Africa/Cairo
קידומת בינלאומית	+20
אתר התיירות הרשמי

אזהרה: מדינות מערביות רבות פרסמו אזהרות מסע הקוראות לאזרחיהן להימנע מלנסוע לאזורים רבים במצרים. אזהרת מסע ממשרד החוץ האוסטרלי אזהרת מסע ממשרד החוץ הקנדי אזהרת מסע ממשרד החוץ האירלנדי אזהרת מסע ממשרד החוץ הניו זילנדי אזהרת מסע ממשרד החוץ הבריטי אזהרת מסע ממשרד החוץ האמריקני אזהרת מסע ממשרד החוץ של הונג קונג אזהרת מסע ממשרד החוץ הסינגפורי

מידע הנוגע להתפרצות מגפת הקורונה: כל מי שאינו תושב מצרים מחויב להציג עם ההגעה בדיקת PCR שנערכה כ-72 שעות לפני ההגעה למצרים.

מִצְרַיִם, או בשמה הרשמי רפובליקת מצרים הערבית (בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة) היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי. למצרים השפעה תרבותית, פוליטית, וצבאית משמעותית באזור צפון אפריקה, המזרח התיכון, ובעולם המוסלמי. המדינה מהווה יעד תיירות פופולרי בשל היותה המקום בו שגשגה במשך אלפי שנים הציוויליזציה המצרית העתיקה, אשר ממנה נשארו עד היום שרידי מקדשים, הירוגליפים, מומיות, ופירמידות.

מצרים גובלת בים התיכון מצפון, בים האדום (ים סוף) ובמפרץ אילת ממזרח, בישראל וברצועת עזה מצפון-מזרח, ובלוב ממערב ובסודאן מדרום.

אזורים

מפת מצרים

מצרים התחתונה באזור זה נמצאת הדלתא הצפונית של הנילוס, רצועת החוף של המדינה, והערים המרכזיות קהיר ואלכסנדריה.

סיני חצי אי בצורת משולש השוכן בין הים התיכון מצפון וים סוף מדרום ובין תעלת סואץ ממערב, והגבול הישראלי-מצרי מצפון-מזרח. סיני ברובה מדבר, אך מיושבת לאורך חופיה. אזור סיני נודע במיוחד בשל מספר אתרי צלילה בולטים המהווים מוקדי משיכה לצוללנים מרחבי העולם.

מצרים העליונה אזור בו ממקומים מקבץ של ערי מקדש מדהימים לאורך החלק הדרומי של נהר הנילוס.

מצרים התיכונה האזור לאורך הנילוס והמקום בו היתה נקודת המפגש בין שתי הממלכות הקדומות טַה מֵהו וטַה שֶמוּ.

המדבר המערבי אזור המדבר המערבי של מצריים אשר משתרע על פני כשני שלישים משטחה של מצרים ומהווה את חלקו הצפון-מזרחי של מדבר סהרה. המדבר שומם ברובו אך הוא מכיל מספר נאות מדבר.

רצועת חוף הים האדום רצועת החוף באורך 800 קילומטרים בחלקה המזרחי של מצרים הנמצאת לאורך הים האדום ומשתרעת מתעלת סואץ שבצפון ועד לגבול של מצרים עם סודאן בחלקה הדרומי של המדינה. זהו אזור פופולרי במיוחד בקרב תיירים אשר נודע במיוחד בשל אתרי הנופש שבו, מלונות היוקרה שבו, ובשל אתרי צלילה בולטים המהווים מוקדי משיכה לצוללנים מרחבי העולם. שימו לב כי חצי סיני גובל גם הוא בים האדום, אך הוא נחשב לאזור נפרד.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

עשר מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

מרכז קהיר

• 1 קהיר‏ (Cairo‏) בירת מצרים. קהיר היא העיר הגדולה במדינה, באפריקה ובמזרח התיכון. 
• 2 אלכסנדריה‏ (Alexandria‏) הפתח של מצרים לים התיכון, המציע גם אתרים היסטוריים רבים. 
• 3 שארם א-שייח'‏ (Sharm el Sheikh‏) עיירת נופש פופולרית בחצי האי סיני. מכילה כמה מאתרי הצלילה הטובים בעולם. 
• 4 לוקסור‏ (Luxor‏) סמוך ל"עמק המלכים", ולעוד אתרים חשובים. 
• 5 טאבה‏ (Taba‏) עיירה מצרית קטנה ליד הקצה הצפוני של מפרץ אילת. זהו יעד הנופש הצפוני ביותר רצועת החוף המצרית לאורך הים האדום. את העיירה פוקדים בעיקר תיירים המגיעים מישראל בדרכם ליעדים אחרים במצרים. 
• 6 נואיבה‏ (Nuweiba‏) עיר תיירות השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני. 
• 7 דהב‏ (Dahab‏) עיירה בחופו המזרחי של חצי האי סיני. דהב ידועה בשונית האלמוגים העשירה שמסביבה, אשר הפכה אותה ליעד תיירות פופולרי. 
• 8 אל עריש‏ (Arish‏) עיר בצפון חצי האי סיני. בשנים האחרונות הפכה העיר ליעד תיירותי מבוקש. 
• 9 פורט סעיד‏ (Port Said‏) מרכז המטרופולין השלישי בגודלו. 
• 10 אסואן‏ (Aswan‏) אופציה רגועה המציעה מחזות ונופים מרהיבים. 

אטרקציות תיירות פופולריות במצרים

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים במצרים, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

1 הפירמידה הגדולה של גיזה‏     2 הספינקס הגדול של גיזה‏     3 ג'בל מוסא‏     4 עמק המלכים‏     5 הספינה של ח'ופו‏     6 כרנכ‏     7 הפירמידה של יונס‏     8 הפירמידה של ג'וסר‏     9 המוזיאון המצרי‏     10 פירמידת חעפרע‏     11 סקארה‏     12 מנזר סנטה קתרינה‏     13 הפירמידה המכופפת‏     14 המוזיאון המצרי הגדול‏     15 אל-עמארנה‏     16 מקדש לוקסור‏     17 מקדש המוות של חתשפסות‏     18 פירמידת מנכאורע‏     19 אבידוס‏     20 מקדשי אבו סימבל‏     21 מצודת קהיר‏     22 הפירמידה האדומה‏     23 טאניס‏     24 ואדי אל-חיתאן‏     25 פילה‏     26 און‏     27 פסלי הענק של ממנון‏     28 אגם נאצר‏     29 כיכר תחריר‏     30 מצודת קייטביי‏     31 מקדש דנדרה‏     32 מקדש אדפו‏     33 ח'אן אל-חלילי‏     34 רעמסאום‏

35 דיר אל-בחרי‏     36 מידום‏     37 עמק המלכות‏     38 מדינת האבו‏     39 מקדש דנדור‏     40 בובאטיס ‏     41 הקטקומבות של קום אל שוקפה‏     42 מקדש קום אומבו‏     43 האובליסק הלא גמור‏     44 הרמופוליס‏     45 דיר אל-מדינה‏     46 ארמון מונטזה‏     47 הנקרופוליס של תבאי‏     48 דחשור‏     49 פירמידת ג'דפרה‏     50 פירמידת אמנמהט השלישי‏     51 פסל רעמסס השני‏     52 הפארק הלאומי ראס מוחמד‏     53 פירמידת ניוזרה‏     54 אבוסיר ‏     55 מלכתא ‏     56 מפרץ נעמה‏     57 אבו רואש‏     58 פארק אל-אזהר‏     59 המוזיאון הקופטי‏     60 אבו מנה‏     61 מפרץ סומה‏     62 פירמידת נפרירקארה‏     63 פירמידת השכבות‏     64 פירמידת סאהור‏     65 פירמידת טטי‏     66 ארמון ומוזיאון מאניאל‏     67 מקדש דר‏     68 פירמידת אוסר כאף‏

69 מקדש סתי הראשון‏     70 מוזיאון לוקסור‏     71 מקדש המוות של אמנחותפ השלישי‏     72 מקדש קלבשה‏     73 מקדש חונסו‏     74 המוזיאון לאמנות האסלאם בקהיר‏     75 אבו גוראב‏     76 פירמידת נפרפר‏     77 מקדש היביס‏     78 מתחם מוט‏     79 פירמידת חנדג'ר‏     80 המוזיאון הלאומי של אלכסנדריה‏     81 גן החיות בגיזה‏     82 פירמידת אמנמחת הראשון‏     83 אל קב‏     84 הפארק הלאומי ואדי אל גמאל‏     85 פירמידת סנוסרט השני‏     86 המוזיאון הנובי‏     87 פירמידה ללא ראש‏     88 האקווריום בהורגאדה‏     89 מסטאבת אל-פיראון‏     90 פירמידת סנוסרט הראשון‏     91 ביית אל-סוחיימי‏     92 אמאדה‏     93 פירמידת ג'דקאר איסי‏     94 הפארק הלאומי המדבר הלבן‏     95 המוזיאון הלאומי לתרבות מצרית‏     96 מקדש דאקה‏     97 יב‏     98 ואדי מע'רה‏     99 ואדי א-סבואה‏     99 פירמידת פפי השני‏

אנו שואפים לחתור לכך שהרשימה תהיה איכותית ככל האפשר. האם אתם סבורים שניתן לשפר את האיכות של הרשימה על ידי ביצוע שינויים ספציפיים? אם כן, אנא כתבו את הצעותיכם לשיפורים הנחוצים בדף השיחה של המדריך.

רקע כללי

רקע היסטורי

פסלים של רעמסס השני בחזית המקדש הגדול באתר מקדשי אבו סימבל

הספינקס מול הפירמידה הגדולה של גיזה במתחם הפירמידות בגיזה

למצרים היסטוריה ארוכה ועשירה במיוחד והיא נחשבת בעיני רבים לערש של הציוויליזציה האנושית. חלק ניכר מההיסטוריה העתיקה של מצרים הייתה תעלומה עד שהחוקרים הצליחו לפענח את ההירוגליפים המצריים העתיקים בעקבות גילוי אבן רוזטה.

הציוויליזציה המצרית העתיקה החלה בסביבות שנת 3150 לפנה"ס בעקבות הקמת הממלכה המצרית המאוחדת אשר נוצרה כתוצאה מהאיחוד הפוליטי של מצרים העליונה והתחתונה תחת המלך נרמר. במשך שלושת אלפים השנים הבאות שלטו במצרים מספר רב של שושלות. מצרים העתיקה הייתה מעורבת בפיתוחים בתחום הכתיבה, החקלאות, העיור, הדת המאורגנת והשלטון המרכזי. המונומנטים האיקוניים של מצרים העתיקה כמו הנקרופוליס של גיזה והספינקס הגדול של גיזה, וכמו גם החורבות של ממפיס, תבי, כרנכ ועמק המלכים משקפים מורשת זו ונותרו עד היום בעלי עניין רב לחוקרים ולציבור הכללי.

האוכלוסייה המצרית הילידית החזיקה בשלטון במצרים במשך אלפי שנים עד שמצרים נכבשה לבסוף על ידי הפרסים בשנת 341 לפני הספירה.

בשנת 332 לפנה"ס צבאותיו של אלכסנדר מוקדון כבשו את מצרים והקימו את הממלכה התלמית ההלניסטית, כאשר השליט הראשון של הממלכה היה תלמי הראשון. שושלת תלמי, בעלת האוריינטציה ההלניסטית, שלטה במצרים כ-300 שנה כאשר במהלך תקופה זו נאלצו השליטים לסכל מרידות שונות מצד הילידים והיו מעורבים במלחמות שונות אשר הובילו לדעיכת הממלכה. המלכה האחרונה לבית זה הייתה קלאופטרה אשר הצליחה לשמור על עצמאותה של מצרים, אך לאחר הפסדו של אנטוניוס לאוגוסטוס בקרב אקטיום היא התאבדה בשנת 31 לפנה"ס. לאחר מותה בא הקץ של בית תלמי, ומצרים הפכה לפרובינקיה רומית.

השלטון הרומי במצרים נמשך בין השנים 30 לפנה"ס עד 641 לספירה, כאשר בין השנים 619 ל-629 נשלטה מצרים גם על ידי האימפריה הסאסאנית.

מצרים נכבשה במהלך המאה השבעית על ידי האימפריה המוסלמית אשר גרמה לכך שמרבית תושבי האזור הפכו מוסלמים ולכך שהשפה דומיננטית באזור הפכה לערבית. בשנת 1517 כבש הסולטאן העות'מאני סלים הראשון את קהיר ובעקבות כך מצרים סופחה לאימפריה העות'מאנית.

מצרים נותרה בשליטת האימפריה העות'מאנית עד שנת 1867, למעט התקופה בה הייתה תחת כיבוש צרפתי בין השנים 1798 עד 1801. החל משנת 1867, מצרים הפכה למדינה אוטונומית.

לאחר השלמת תעלת סואץ בשנת 1869 הפכה מצרים הפכה לאחד ממוקדי התעבורה והסחר החשובים בעולם. על מנת להגן על השקעותיה באזור, בריטניה כבשה את מצרים בשנת 1882 בעקבות המלחמה האנגלו-מצרית. מצרים קיבלה עצמאות חלקית מבריטניה בשנת 1922. בעוד שהיא הייתה מדינה עצמאית דה-יורה, בריטניה שמרה בפועל על השליטה בתחומים שונים של המדינה. הכיבוש הבריטי נמשך עד שנת 1954.

הרפובליקה המודרנית של מצרים נוסדה במהלך שנת 1953, ובעקבות הנסיגה המוחלטת של הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ בשנת 1956 הייתה זו הפעם הראשונה מזה 2500 שנים שמצרים הייתה ריבונית לחלוטין ונשלטה רק על ידי מצרים ילידים. הנשיא הראשון של מצרים גמאל עבד אל נאצר הציג רפורמות רבות ויצר את הרפובליקה הערבית המאוחדת קצרת הימים (יחד עם סוריה) אשר חדלה להתקיים בשנת 1961. במהלך המאה ה-20 מצרים הייתה מעורבת במספר מלחמות עם ישראל בשנים 1948, 1956, 1967 ו-1973, והיא כבשה את רצועת עזה בה היא שלטה לסירוגין עד 1967. בשנת 1978 חתמה מצרים על הסכמי קמפ דייוויד, נסוגה רשמית מרצועת עזה והכירה בישראל.

לאחר שהנשיא חוסני מובארק שלט במצרים במשך קרוב לשלושים שנים ב-2011 אירעה מהפכה בה ההמונים הצליחו לאלץ את הדחתו של מובארק. בעקבות כך, במאי 2012 מוחמד מורסי, מתמודד מתנועת האחים המוסלמים במצרים, הפך לנשיא הראשון שנבחר באופן דמוקרטי בתולדות של מצרים המודרנית. בשנה שבה היה בתפקידו, נתקל שלטונו של מורסי במורת רוח ופעולות מחאה המוניות, שהגיעו לעיתים עד כדי מהומות אלימות ובסופו של דבר להדחתו ביולי 2013 על ידי צבא מצרים, בעקבות גל מחאות. ביוני 2014 נבחר עבד אל-פתאח א-סיסי לנשיא מצרים סיסי. הממשל המצרי תחת הנהגתו של א-סיסי מתואר שמשטר סמכותני מכיוון שהבחירות במדינה אינן חופשיות והוגנות.

שפות

השפה המדוברת הלאומית היא ערבית מצרית - לך על זה אם אתה רוצה שיבינו אותך ותכיר שאתה המבקר הזר ומכבד. עם זאת ישנן מספר גרסאות של ערבית, המכונות לעיתים קרובות "דיאלקטים" אך למעשה שפות שונות, לרוב לא מובנות הדדית.

השפה הרשמית של מצרים היא ערבית סטנדרטית מודרנית או MSA. זה נלמד בבתי ספר ולכן מובן לכולם. MSA משמש ברוב הצורות הכתובות והרשמיות כגון טלוויזיה, עיתונים, נאומי ממשלה, הוראה וחינוך, אך לא תשמע זאת בדיבור יומיומי. אז אתה צריך ללמוד את זה כדי להיות חוקר רציני של השפה אבל לא לביקורים קצרים.

בערים הדרומיות כמו לוקסור ואסואן יש ניב של ערבית סעידית, הדומה לשפת סודן והחג'אז הסעודית. השפה הסיווית במדבר המערבי והניב הבדואי בסיני אינם מובנים אפילו לרוב המצרים. רק ארכאולוג מבין את ההירוגליפים של הפרעונים, בעוד שהצאצאים המודרניים שלהם נשמעים רק בליטורגיה.

ערבית היא שפה קשה לרוב המערביים מכיוון שהדקדוק ודפוסי המילים שונים כל כך. אולם אם אינך לומד דבר אחר, קח כמה מילים בסיסיות ואדיבות. יש טקס פינג-פונג לפיו לכל ברכה או הצדעה יש תשובה מלאי, אז למד זאת ביחד. אחרי כמה חילופי אנשים יעברו לאנגלית במקום לסבול את הערבית שלך עוד, עוד לפני שתודה בתבוסה עם betetkallem engelīzi? - "האם אתה מדבר אנגלית?" (כמובן שזה betetkallemi engelīzi? כשפונים לנקבה). למשל אם אתה אומר שוקרן שפירושו "תודה", תשובת המניות שלהם מגיעה באנגלית: "אה אבל אתה מדבר ערבית כל כך טובה!" אתה יכול למשוך בכתפיים ולומר אנא טליב, בייס - "אני רק לומד" ובטל את ניסיונותיך.

ערבית כתובה היא עבודה קשה עוד יותר, אך עליך ללמוד את המספרים המוצגים להלן. מה שאנו מכנים "מספרים ערבים" הם למעשה ספרות ערביות מערביות, והעולם דובר ערבית משתמש במספרים המזרחיים השונים. הם קלים ומלמדים ללמוד, מכיוון שכאשר תראה מחירים המוצגים למקומיים תבין בהלם כמה תוספת הם דורשים ממך.

אנשים במגזר השירותים לומדים כל שפה שעשויה להרוויח את התשלום הבא שלהם, וצוות המלון והמסעדה או אנגלית טובה או מתקשרים במהירות לעמית שלהם. אחרת, דג בכל שפה שעשויה לשרת. במהלך שנות ה 2010 הרוסים והאוקראינים המשיכו לבקר במצרים בעידן שבו מערביים רבים התרחקו, כך שמובנים אותם לעיתים קרובות באתרי הנופש העיקריים. גרמנית, צרפתית, איטלקית וספרדית של אנשים עשויה להיות חלודה אך בקרוב הם יחזירו אותה. לאורך רצועת החוף של סיני, הם לעיתים קרובות יודעים קצת עברית מכיוון שיש הרבה מבקרים ישראלים. עם זאת, בעוד המועדון היווני היווני באלכסנדריה עדיין מגיש דגים טובים, היוונית שלהם מבישה כמו הערבית שלך.

דמוגרפיה

צפיפות האוכלוסין במצרים נכון לשנת 2010

נכון ל-2021 מצרים הכילה מעל 84 מיליון תושבים. מצרים היינה כיום אחת מהמדינות המאוכלסות ביותר ביבשת אפריקה ובאזור המזרח התיכון.

יהדות מצרים
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 הממשל המצרי גירש את כל האוכלוסייה היהודית עתיקת היומין מהמדינה והחרים את כל הרכוש שהיה בבעלות יהודית. נכון לשנת 2007 כמות התושבים היהודים במדינה נאמדה על פחות ממאתיים תושבים.

אקלים

רוב הגשמים יורדים במצרים במהלך חודשי החורף. מדרום לקהיר יורד בממוצע בסביבות 2 עד 5 מ"מ גשם בלבד מדי שנה. לאורך החוף הצפוני של מצרים יכולים לעיתים לרדת אף בסביבות 410 מ"מ גשם בשנה (בעיקר בין אוקטובר למרץ). שלג יורד באזור ההרין של סיני ובחלק מערי החוף הצפוניות, ורק לעיתים רחוקות באלכסנדריה. באופן כללי מצרים היא המדינה היבשה ביותר בעולם וכמו גם המדינה עם מרבית שעות השמש בעולם, ורוב שטחה הוא מדברי.

למצרים אקלים חם באופן יוצא דופן, שטוף שמש, ויבש. הטמפרטורות גבוהות למדיי בצפון מצרים, אך גבוהות באופן יוצא דופן ביתר חלקי המדינה ובמיוחד במהלך עונת הקיץ. הרוחות הקרירות של הים התיכון נושבות לעיתים רבות לאורך רצועת החוף הצפונית של מצרים ומסייעת לגרום לטמפרטורות מתונות יותר. לעיתים רבות מגיעות רוחות חמות ויבשות מאזור המדבריות העצומות בדרום (במיוחד באביב או בתחילת הקיץ). הרוחות שמגיעות מהמדבריות מביאות עימן גם חלקיקי חול ואבק רבים, ולעיתים רבות גם תורמים לכך שהטמפרטורות בשעות היום עולות מעל ל-40 מעלות צלזיוס, ולעיתים אף מעל ל-50 מעלות צלזיוס, בעוד שאחוזי הלחות יכולים לרדת ל-5% או אפילו פחות. הטמפרטורות הגבוהות ביותר במצרים מתרחשות כאשר יש רוחות שמגיעות מהמדבריות. כל הימים במצרים הם שטופי שמש ובהירים. מצרים היא אחת מהמקומות הכי פחות מעוננים והכי הפחות גשומים בכדור הארץ.

גאוגרפיה

תצלום של נהר הנילוס באזור לוקסור

מצרים היא המדינה ה-30 בגודלה בעולם. בשל הצחיחות הקיצונית המאפיינת את האקלים במצרים מרבית מרכזי האוכלוסייה במצרים מרוכזים לאורך עמק הנילוס הצר ובאזור הדלתא של נהר הנילוס - כלומר, בפועל בסביבות 99% מאוכלוסיית מצריים חיים רק על כ-5.5% מכלל שטחי היבשה של המדינה.

לאורך ההיסטוריה היה למצרים תפקיד חשוב במיוחד בגאופוליטיקה של האזור בעיקר בשל ממיקומה האסטרטגי - מצרים היא מדינה המשרעת על שתי יבשות והיא המדינה היחידה המהווה את הגשר היבשתי בין יבשת אפריקה ליבשת אסיה, כאשר חוצה דרכה הנתיב הימי היחיד שמחבר בין הים התיכון לאוקיינוס ​​ההודי דרך ים סוף.

מלבד עמק הנילוס, מצרים מכיל מישור מדברי עצום, כאשר ישנם גם מספר נאות מדבר ברחבי המדינה. חלק מהאזורים בהם עובר נהר הנילוס נתחמים בהרים תלולים בעוד שהגדה של הנילוס שטוחה באזורים אחרים בהם ישנם בדרך כלל גידולים חקלאיים שונים. הרוחות גורמות לעיתים רבות להיווצרות של דיונות חול אשר עשויות לעיתים להגיע אף לגובה של 30 מטרים או יותר. מצרים כוללת גם חלקים ממדבר סהרה ומדבר לוב. בימי קדם המדבריות הללו הגנו על ממלכת הפרעונים מפני איומים מאזור המערב.

חגים לאומיים

ישנם 12 חגים לאומיים רשמיים במצרים:

שם החג	תאריך החג	מידע נוסף	יום עסקים
חג המולד (عيد الميلاد المجيد)	‏ 7 בינואר	ביום זה חוגגים את יום הולדתו של ישו על פי לוח השנה הקופטי.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום המהפכה המצרית של 2011 (عيد ثورة 25 ينايرعيد الشرطة)	25 בינואר	ביום זה חוגיםג את יום תחילת המהפכה המצרית בשנת 2011 כנגד שלטונו של חוסני מובארק אשר שלט במצרים במשך 30 שנים.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום השחרור של סיני (عيد تحرير سيناء)	‏25 באפריל	יום בו חוגגים את הנסיגה הסופית של כל כוחות הצבא הישראלים מחצי האי סיני בשנת 1982.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
שאהם אל ניאסם (شم النسيم)	‏ביום השני של חג הפסחא, על פי לוח השנה של הכנסייה הקופטית (באפריל או במאי)	פסטיבל האביב	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום העבודה (عيد العمال)	‏1 במאי	יום הפועלים הבינלאומי	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
חגיגת ה-30 ביוני (عيد ثورة 30 يونيو)	‏30 ביוני	ביום זה חוגגים את ההפגנות שאירעו ב-30 ביוני 2013 במצרים אשר הובילו להדחתו של הנשיא מוחמד מורסי על ידי כוחות צבא מצרים מספר ימים לאחר מכן.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום המהפכה (عيد ثورة 23 يوليو)	‏23 ביולי	ביום זה חוגגים את המהפכה המצרית של 1952 שהובילה להקמת הרפובליקה המודרנית של מצרים. יום זה נחשב ליום הלאומי של מצרים.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
מוולד א-נבי (المولد النبوي الشريف)	ביום ה-12 בחודש רביע אל-אוול	חג המציין את לידת הנביא מוחמד.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
עיד אל-פיטר (عيد الفطر المبارك)	בין היום הראשון עד היום השלישי בחודש שוואל	החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן, חודש הצום המוסלמי.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
חג הקורבן (عيد الأضحى المبارك)	בין היום ה-10 עד היום ה-14 בחודש ד'ו אל-חיג'ה	חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג׳, העלייה לרגל למכה.	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.
יום הכוחות המזוינים (عيد القوات المسلحة)	6 באוקטובר	ביום זה חוגגים את תחילת מלחמת יום הכיפורים (אשר מכונה במצרים "מלחמת אוקטובר")	יום חופש לכלל האוכלוסייה. בתי הספר ומרבית בתי העסק יהיו סגורים.

פעילויות

אחד מחופי מפרץ נעמה בשארם א-שייח'

יש הרבה מה לעשות למטייל הזר במצרים. פרט לביקור ולראות את המקדשים העתיקים וחפצי אמנות של מצרים העתיקה, יש הרבה מה לראות בכל עיר. למעשה, לכל עיר במצרים יש את הקסם שלה לדברים לראות עם ההיסטוריה שלה, התרבות, הפעילויות והאנשים שלרוב נבדלים באופיים מאנשים באזורים אחרים של מצרים.

לקהיר, למשל, יש כל כך הרבה מה לעשות ולראות. מלבד ההיסטוריה המצרית העתיקה, יש את ההיסטוריה של הרומאים, היוונים, האימפריה הביזנטית, האימפריה האיסלאמית, העות'מאנים, ולבסוף ההיסטוריה המצרית המודרנית.

היסטוריה יהודית ונוצרית כדי ללמוד עוד על ההיסטוריה הנוצרית והיהודית של מצרים, עבור ללשכת תיירות מקומית ובקש מהם לתת לך שמות של כנסיות ובתי כנסת מקומיים. ישנם לפחות שני בתי כנסת שראשיתם לפני שנים רבות, כאשר במצרים הייתה אוכלוסייה של כמה מאות אלפי יהודים במדינה, שעזבו בסופו של דבר במהלך הקמת ישראל.

יש הרבה כנסיות ישנות ומעניינות לראות באזורים שונים של קהיר, כולל מרכז העיר קהיר, הליופוליס, קורבה, שוברה, אבאסיה, זמלק ומאדי. חלק מהכנסיות הללו קיימות כבר כמה מאות שנים והארכיטקטורה שלהן דומה לזו של כנסיות במדינות המערב, שנבנו לרוב על ידי אירופאים שבנו חלק ניכר מהאדריכלות של העיר במאה ה -19 כדמיון למבנים מודרניים באירופה באותה תקופה.

קהיר המודרנית אם אתה רוצה לראות את קהיר המודרנית, נסה ללכת ברחובות זאמאלק, מעדי, מוהנדיסאן או הליופוליס שם תראה כמה מהמבנים המודרניים יותר ותזכה לחוות את אורח החיים במצרים.

בתי קפה מקומיים, חנויות קפה ומסעדות לזמנים חברתיים, נסו לשבת באחת ממסעדות בתי הקפה המקומיות בהן תוכלו להיפגש ולתקשר עם מצרים אחרים. יש הרבה בתי קפה/מסעדות ומסעדות בכל רחבי קהיר, כל קייטרינג לטעמים ורקע שונים ונע בין התקציב ליקר מאוד.

הרשתות המקומיות כוללות קפה קלייה, כוסברה, גרנד קפה וקפה קוסטה. באופן כללי כל אזור בקהיר כולל את בתי הקפה והמסעדות שלו.

מועדוני ספורט ופנאי: אם החום גדול מדי, אתה יכול ללכת לאחד ממועדוני הספורט המפורסמים כמו מועדון גזירה הממוקם בזמאלק, או מועדון סייד (הידוע גם באנגלית בשם מועדון הירי) הממוקם במוחנדיסאן, שם תוכלו לטבול בבריכת השחייה או ליהנות מהישיבה בצל ונוחות של עצים וגנים שופעים. ניתן לקבל כניסה לזרים על ידי רכישת כרטיס ליום אחד ל- LE20-30 המאפשר לאדם ליהנות מכל מתקני המועדון כולל ספורט. ישנם כמובן מתקני הלבשה ומסעדות בתוך המועדון בהם ניתן ליהנות מארוחה או ממשקה לאחר ביצוע כל פעילות.

חיי לילה : אם אתם נהנים מחיי לילה, ישנם לא מעט מועדוני לילה ודיסקוטקים בהם תוכלו לשתות ולרקוד בכמה מהניגונים המודרניים ביותר במערב, כמו גם להאזין למוזיקה ערבית. המוזיקה משתנה בין דאנס וטראנס להיפ הופ, ראפ, טכנו, כמו גם רוק ופופ. מועדונים אלה ממוקמים בדרך כלל בתוך מלונות חמישה כוכבים או באזורים כמו מוהנדיסאן וזמאלק.

דוגמאות כוללות: מועדון הג'אז של קהיר (mohandiseen), סגול (על סירה בזמאלק), קפה הארד רוק (בתוך מלון גרנד הייאט בגארדן סיטי) ו- L'Obergine (פאב ובר בזמאלק).

הרפתקאות מדבר: להרפתקאות אחרות, נסה ללכת למחוז חראם בקהיר, ולחפש אחר כל אורוות רכיבה על סוסים. שם תוכלו לשכור סוס לכמה שעות ולרכוב, או אפילו לרכוב על גמל במדבר ליד הפירמידות והספינקס. הזמן הטוב ביותר לעשות זאת הוא בלילה כאשר אתה יכול לראות את כל הכוכבים בוהקים יחד בשמים וללכוד את ההרגשה הקסומה של המקום. אתה תהיה עם מדריך מקומי רוכב איתך על סוס או גמל אחר, או שאולי אפילו תצטרף לקבוצה של אנשים אחרים או קבוצות חברים שנהנים לרכוב על סוסים במדבר על ידי הפירמידות כמוך.

סירת הנילוס: נסו לשכור סירת Feluca (סירה קטנה שיכולה להכיל עד 20 אנשים) בנילוס של קהיר. שם תוכלו לחוות את יופיו של הנילוס ואת הנוף המקיף, שם תוכלו לראות את העיר ומבניה ורחובותיה מתוך המים מסביב. בהתאם למזג האוויר, אתה יכול לעשות זאת ביום או בלילה, אך יהיה עליך ללכת למחוז גיזה וללכת לאורך אזור הקורניצ'ה של הנילוס ולבקש מכל אחד מהמקומיים לשכור את הסירה הזו.

קהיר האסלאמית/קהיר הפאטימית: למתעניינים בארכיטקטורה ובהיסטוריה האסלאמית, נסו ללכת לקהיר האסלאמית (מחוז אל גמאלאיה) או לחאן אל חלילי. שם תוכלו לראות מבנים רבים וכמה מסגדים ולראות כיצד נבנו בניינים ובתים בעידן האסלאמי של מצרים. יש גם שוק או (בזאר) שבו אתה יכול לקנות הרבה מזכרות ופריטים שונים.

אלכסנדריה: מאז נוסדה אלכסנדריה בשנת 332/31 לפני הספירה על ידי אלכסנדר הגדול "פנינת הים התיכון" היה אחד האתרים המרכזיים בהיסטוריה המצרית. לאחר מותו של המלך המקדוני התפתחה העיר תחת התלמים למרכז האינטלקטואלי והתרבותי של העולם ההלניסטי כולו. חוקרים גדולים חיו ועבדו במוזיאון

קניות

כסף

המטבע הרשמי של מצרים הוא הלירה מצרית וסימנו הבינלאומי הוא EGP.

• מטבעות - העדות הן 25pt, 50pt ו- 1 פאונד. אתה לא צריך באמת לדעת את שם גרוש, כערך הקטן שבמחזור של 2014 הוא 25 אגורות, וזה כמעט תמיד נקרא "ברבעון ק"ג" ( rob` גן ربع جنيه), ואת 50 פיאסטר, " קילו וחצי"( Noss הגן نص جنيه).
• כסף נייר - ערך השטרות הוא 25 ו -50 פיאסטר; 1, 5, 10, 20, 50, 100 ו -200 פאונד.

במצרים, הליש"ט נקראת, גן esterlīni (جنيه استرلينى).

הלירה המצרית הולכת ופוחתת בהדרגה במהלך העשורים האחרונים. בשנות החמישים והשישים הוערך הלירה המצרית בערך זהה ללירה שטרלינג הבריטית. מאז 2011, שער החליפין הפך ליציב יחסית והאינפלציה זרזה. ב -3 בנובמבר 2016 החליט הבנק המרכזי לפחות את הלירה המצרית לשער הדומה לזה של השוק השחור.

החלפת מטבע

בנקים ומשרדי חליפין או כל מי שיחליף מטבעות, יגבה ממך תשלום נוסף עבור שער החליפין הרשמי. ניתן להחליף מטבעות זרים במשרדי חליפין או בבנקים, כך שאין צורך לפנות למחליפי הכספים ברחוב המפוקפקים. הרבה מלונות ברמה גבוהה יותר מתומחרים בדולרים או יורו אמריקאים והם יקבלו אותם בשמחה כתשלום, אולם לעיתים קרובות במחיר גרוע יותר מהלירות המצריות. שעות הפעילות של הבנק הן בימים ראשון עד חמישי, 8:30 עד 14:00.

שטרות מזויפים או מיושנים אינם בעיה גדולה, אך החלפת פאונד מחוץ למדינה יכולה להיות קשה. לפני היציאה ממצרים, גם אם נוסעים למדינות שכנות במזרח התיכון, המירו את המטבע שלכם ליורו, לירות בריטיות או דולר אמריקאי. מחליפי כספים במדינות אחרות יתנו לך 30% עד 50% לכל פאונד מצרי מהשיעור שתקבל במצרים, אם הם מקבלים בכלל את המטבע של מצרים. המרה מ / אל דולר ארצות הברית, אירו או לירות בריטיות היא מרווח קטן יחסית, כך שתפסיד רק כמה אחוזים.

להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הלירה מצרית ביחס לשקל ולמטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) :	שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

כספומטים

אתה יכול למשוך כסף מקומי באמצעות כרטיס מאסטרקארד או ויזה מכספומטים רבים ברחבי מצרים. כספומטים נמצאים בכל מקום בערים וכנראה האפשרות הטובה ביותר. המאפשר לך מהבנק הביתי לבצע את המרת המטבע בעת שימוש בכספומט, מציע את התעריף הטוב ביותר. לבנקים זרים רבים יש סניפים במצרים. אלה כוללים את בנק Barclay, HSBC, CitiBank, NSGB, BNP Paribas, בנק פיראוס, CIB ובנקים מקומיים וערבים אחרים.

כרטיסי אשראי

ויזה ומאסטרקארד מתקבלים במקומות רבים בהם מגיעים לעיתים קרובות, אך רק בתי מלון או מסעדות גדולות יותר בקהיר ומסעדות באזורי תיירות יקבלו בקלות את אמריקן אקספרס ודיינרס קלאב כתשלום. לא ניתן עוד להשתמש בשיקים של נוסעים.

שופינג

השוק המרכזי בקהיר

מצרים היא גן עדן של קונים, במיוחד אם אתה מתעניין במזכרות וקיטש בנושאי מצרים. עם זאת, ישנם גם מספר מוצרים באיכות גבוהה למכירה, לרוב במחירים מציאה. כמה מהרכישות הפופולריות ביותר כוללות:

• Alabaster קערות, דמויות וכו 'נפוצות ברחבי מצרים.
• עתיקות (הערה: לא עתיקות, שהסחר בהן אינו חוקי במצרים)
• שטיחים ושטיחים
• מוצרי כותנה ובגדים ניתן לקנות בחאן אל חלילי בסביבות LE30-40. ניתן לרכוש בגדי כותנה מצרית איכותיים יותר בחנויות הרשת השונות לרבות מובאקו כותנה ובטון שיש להן סניפים רבים ברחבי הארץ. הבגדים יקרים למצרים (בערך LE180-200 לחולצה) אך זולים בסטנדרטים מערביים בהתחשב באיכות.
• מוצרים משובצים, כגון לוחות שש בש
• תכשיטי קרטוש יוצרים מזכרת נהדרת. אלה לוחות מתכת המעוצבים בצורת אליפסה מוארכת ויש להם תחריטים של שמך בהירוגליפים
• אבקת קוהל מייק אפ עיניים קוהל מצרי אמיתי (ליינר עיניים) ניתן לרכוש בחנויות רבות במחיר קטן. זוהי אבקה שחורה, בערך בערך כפית, הנמכרת בדרך כלל בחבילה קטנה או בכלי מגולף בעץ והיא מוחלת בדרך כלל בנדיבות עם משהו הדומה לקיסם שמן/אכילה דקה לעפעפיים הפנימיים ומתאר את העין. דרמטי מאוד, וקצת עובר דרך ארוכה מאוד לקלאופטרה היה מורח איפור עיניים על ידי הנחתה על הרצפה ושמישהו יוריד כף מיניאטורית של האבקה לכל עין. כשהעין דמעה, האיפור יתפזר יפה סביב העיניים ויתחלק בצדדים ויוצר את המראה הקלאסי. עם זאת, היזהר שרובם מכילים עופרת גופרית, המהווה חשש בריאותי. בקש קוהל ללא עופרת (min-gheir ruṣāṣ או khālī min ruṣāṣ ).

פנסים (fanūs; pl. Fawanīs) פנסים ממתכת חתוכים וחותמים, לעיתים קרובות עם חלונות זכוכית צבעוניים, יחזיקו נר סגנון בסגנון.

• מוצרי עור
• מוּסִיקָה
• פפירוס (ברדי) עם זאת, רוב הפפירוסים שתראו עשויים קנה מסוג אחר, ולא "פפירוס", שהוא נדיר ביותר. דע מה אתה קונה, אם אכפת לך מההבדל, והתמקח על המחירים בהתאם. אם יש לך ספק, הנח שזהו פפירוס לא אותנטי שאתה מוצע למכירה.
• בושם - אפשר לקנות בושם כמעט בכל חנות מזכרות. הקפד לבקש ממוכר להוכיח לך שאין אלכוהול מעורבב עם הבושם. התעריפים הסטנדרטיים צריכים להיות בטווח LE1-2 לכל גרם.

צינורות מים (שישה)

• תבלינים (tawābel) - ניתן לרכוש בדוכנים צבעוניים ברוב השווקים המצרים. עשבי תיבול ותבלינים יבשים הם בדרך כלל באיכות גבוהה מזו הקיימת במרכולים מערביים והם חמישית עד רבע מהמחיר, אם כי המחיר הסופי יהיה תלוי במיקוח ובתנאים המקומיים.

כשאתם קונים בשווקים או מתמודדים עם מוכרי רחוב, זכרו להתמקח. זהו חלק ממשחק המכירות שאליו צפויים שני הצדדים לעסוק.

תוכלו למצוא מסביב גם מותגים מערביים רבים. ישנם קניונים רבים במצרים, הנפוץ ביותר הוא קניון סיטיסטארס, שהוא מרכז הבילויים הגדול ביותר במזרח התיכון ובאפריקה. תוכלו למצוא את כל מסעדות המזון המהיר שאתם רוצים כמו מקדונלד'ס, KFC, הארדיס ופיצה האט, ומותגי בגדים כמו מורגן, קלווין קליין, לוי'ס, פקקונבל, ג'יבנשי ואספריט.

במצרים המחירים לעיתים קרובות עולים לזרים, כך שאם אתה רואה מחיר על תג מחיר, אולי זה יהיה חכם ללמוד את הספרות המקומיות בערבית המזרחית :

הם כתובים משמאל לימין. לדוגמה, המספר (15) היה להיכתב בתור ( 15 ).

קניות במצרים מציעות מגוון מוצרים וסחורות המייצגים מזכרות של דברים עתיקים ומודרניים במצרים. אלה כוללים פריטים כגון פירמידות קטנות, אובליסקים ופסלי מזכרות אותם ניתן לרכוש באזורי תיירות נוספים כגון חאן אל חלילי וקהיר האיסלאמית.

מרכזי הקניות המודרניים, סיטי סטארס, סיטי סנטר וניל סיטי, מוכרים מותגי מעצבים כמו Guess, Calvin Klein, Armani ו- Hugo Boss.

מתן טיפים

המצרים אינם נותנים טיפ במסעדות, וגם בעלי מסעדות לא מצפים להם, אם כי במסעדות יוקרה יותר ניתן להוסיף דמי שירות לחשבון שלך. מסעדות רבות באזורים מתויירים ינפחו מחירים לזרים ממילא, וכנראה שגם לא תדעו זאת אלא אם תשימו לב למחיר מודפס או שלקוח אחר יחויב במחיר אחר על אותו דבר.

טיפים הם בעיקר דבר תיירותי. 90% מהאנשים שעובדים בענף השירות/אירוח מנסים להרוויח את מקור ההכנסה העיקרי שלהם על קיום עצות. אינך צריך לשלם עצות ענקיות, שכן לעיתים קרובות הערכים הקטנים ביותר מוערכים. עם זאת, אינך צריך לתת טיפ אם אתה מרגיש שלא קיבלת שום שירות או עזרה כלל או אם אתה מרגיש שהשירות היה גרוע. אף אחד לא ייעלב או יכבד אם לא הטעת אותו.

רוב השירותים הציבוריים מאוישים, והמבקרים צפויים לתת טיפ למלווה. חלק מהמלווים בשירותים, במיוחד באתרי תיירות, ישלכו נייר טואלט על בסיס הטיפ שהם מקבלים. זרים עשויים להיות רגישים במיוחד לכך, ולמרות שחלק מהמקומיים שואלים או דורשים טיפים, לרוב אין להם אחריות לכך.

אם אתה שואל זר להנחות, טיפים אינם נחוצים ואף עלולים להיחשב פוגעניים. אסור לתת טיפ של פקידים במדים, כגון שוטרים. זכור כי שוחד אינו חוקי, אך סביר שלא יקרה לך דבר. שים לב כי כמו תייר זר, אתה נתפסת על ידי רב כמו כסף קל ואתה צריך לא לתת לעצמך להיות בלחץ לתוך מפנה עבור "שירותים" מיותרים או לא רצוי כמו מורים דרך מטעם עצמם להתלבש 'על לך.

כמה הנחיות כלליות:

• מסעדות : אין צורך בטיפ, אם כי במסעדות מפוארות ניתן להוסיף דמי שירות (10-12%) לחשבונות
• נהגי מוניות : אין צורך, תמיד הסכימו מראש על המחיר
• נהגי טיולים : LE10 ליום
• דיילות רחצה : LE1-3
• הפלגות : LE30 ליום, תלוי במחיר ההתחלתי (מחולק לכל הצוות על הסיפון)
• מלון בלמן : LE10 לכל התיקים
• שוער המלון : LE10 עבור שירותים הניתנים (כגון סימון מוניות)
• שומרי אתרים : LE5 אם הם עושים משהו מועיל, אחרת אין

אוכל

דעת הקהל במצרים נוטה להתייחס לפול מדמס (Ful medames) כאחד מהמאכלים הלאומיים של מצרים

מצרים יכולה להיות מקום פנטסטי לטעום ממגוון אוכל ייחודי: לא חריף מדי ובטעם טוב עם עשבי תיבול ותבלינים ארומטיים כמו פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, כמון, קינמון והל. למבחר נוח של מאכלים מצריים ומאכלים בסיסיים נסה את רשת המסעדות פלפלה בקהיר. כמה מבקרים מתלוננים, עם זאת, כי אלה הפכו כמעט ידידותיים לתיירים ונטשו כמה אלמנטים של אותנטיות. אלטרנטיבה זולה יותר ומתפשטת יותר היא רשת המסעדות Arabiata. Arabiata נחשבת בעיני המקומיים ליעד מספר אחד למעדנים מצריים כמו פלאפל וגם פל .

היזהרו מכל מסעדה המופיעה בספרי הדרכה ובאתרי אינטרנט פופולריים. גם אם המסעדה הייתה נהדרת פעם, לאחר הפרסום, סביר להניח שהם ייצרו תפריט אנגלי "מיוחד" הכולל מחירים גבוהים מאוד .

כמו במדינות רבות על חוף הים, מצרים מלאה במסעדות דגים ושווקים ולכן דגים ופירות ים הם חובה לנסות. לעיתים קרובות, בשוקי הדגים יש כמה דוכני מזון בקרבת מקום, בהם ניתן להצביע על מיני דגים ספציפיים לבישול. בדוכנים יש בדרך כלל שולחנות משותפים, והתושבים המקומיים שכיחים שם כמו תיירים.

היגיינה

שים לב שאולי ההיגיינה אינה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, בהתאם למקום. מספר התיירים הסובלים מטפיל או זיהום חיידקי כלשהו הוא גבוה מאוד. למרות הבטחות להיפך, הפעל את השכל הישר והביא תרופות מתאימות להתמודדות עם בעיות. "אנטינאל" (Nifuroxazide), אנטיביוטיקה במעיים, זולה, יעילה וזמינה בכל בית מרקחת. "אימודיום" או מוצרים דומים הם תרופות מרשם בלבד.

למרות שאנטינל יעיל מאוד, לפעמים כשאין שום דבר אחר, קשישים צריכים לבדוק עם הרופא את שם המותג לפני שהם מסתמכים עליו מכיוון שהוא מכיל ריכוז גבוה של מרכיב פעיל שאינו מאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי או הרשות הבריטית. גוף תרופות.

אנשים המצפים להישאר במצרים יותר משבועיים -שלושה צריכים להיות זהירים בשימוש באנטינאל, מכיוון שזה עלול לעכב את יכולתם לרכוש חסינות לחיידקים מקומיים ולהפוך את שלשול המטיילים לבעיה תכופה יותר.

מאכלים מקומיים פופולריים

מזונות מקומיים רבים תואמים לצמחונים או טבעונים, פונקציה של עלות הבשר הגבוהה במצרים והשפעת הנצרות הקופטית (שימי הצום התכופים שלהם דורשים אוכל טבעוני).

מנות מצריות קלאסיות: המנה fūl medammes היא אחת המנות המצריות הנפוצות ביותר; מורכב מפולי פאווה ( fūl ) שבושלו באיטיות בסיר נחושת (סוגים אחרים של עציצי מתכת אינם מייצרים את סוג הטעם הנכון ) שנמעכו באופן חלקי או מלא. fül medammes מוגש עם כמון, שמן צמחי, אופציונלי עם פטרוזיליה קצוצה, בצל, שום, מיץ לימון ופלפל חריף, ואוכלים בדרך כלל עם לחם מצרי ( בלדי ) או מדי פעם פיתה לבנטינית ( שאמי ) .

צריך לנסות את הפאלפל הקלאסי שהוא כדורי שעועית פאבה טחונה בשמן עמוק (אך ידוע יותר ברחבי העולם בזכות גרסת החומוס הטחון המצויה בדרך כלל במטבחים אחרים באזור המזרח התיכון), שהאמינו שהמציאו בדואים מצריים. מוגש בדרך כלל כמזון מהיר, או כחטיף, אך גם כארוחת בוקר מסורתית בסוף השבוע למשפחות רבות. שימו לב כי הפלאפל נקרא ța`meyya ברוב הארץ, כולל קהיר; "פלאפל", לעומת זאת, מובן אוניברסלית, כפי שהוא משמש בכמה ניבים מצריים מרכזיים (במיוחד של אלכסנדריה), מלבד היותו סטנדרטי בזנים אחרים של ערבית.

קושרי היא מנה מפורסמת, שהיא בדרך כלל תערובת של מקרוני, עדשים, אורז וחומוס, ומעליהם רוטב עגבניות ובצל מטוגן. מאוד פופולרי בקרב המקומיים וחובה לנסות לתיירים. הווריאציה המבורכת נקראת טאגן .

בנוסף, חומוס, מזון המבוסס על חומוס, נפוץ גם במזרח התיכון.

קופטה (כדורי בשר) וקבב פופולריים גם הם.

המטבח המצרי די דומה למטבח של מדינות המזרח התיכון. מנות כמו ירקות ממולאים ועלי גפן וכריכי שווארמה נפוצים במצרים ובאזור.

שתייה

מים

בקבוקי מים זמינים באופן נרחב. המותגים המקומיים (הנפוצים ביותר הם Baraka, Hayat, Siwa  ) הם באותו מחיר כמו אפשרויות מותג זרות הזמינות גם הן: Nestle Pure Life, Dasani (בבקבוק של קוקה קולה) ו- Aquafina (בבקבוקי פפסי). אוויאן זמינה פחות והיא יקרה. למרות שהם בטוחים לשתות חלקם עשויים למצוא את המותג המקומי, ברקה, בעל טעם לוואי קל מאוד של סודה לשתייה, בשל התוכן המינרלי הגבוה של מקור המים העמוקים שלו.

לא משנה מאיפה אתה קונה מים בבקבוקים (אפילו מלונות לא לגמרי אמינים), לפני שאתה מקבל את זה, בדוק שיש עליו איטום פלסטי שקוף וטבעת הצוואר עדיין מחוברת לכובע על ידי חוטי הפלסטיק השבירים. מקובל לאסוף בקבוקים ריקים אך חדשים ולמלא אותם מחדש במי ברז אשר שתיית בקבוק עשויה לגרום לך להיות חולה. לא לכל המותגים יש את כיסוי הפלסטיק השקוף אבל לכל הטובים יש.

חשוב לא לקנות מותגים מוזרים, כיוון שהם לא בטוחים לשתייה. בשנת 2012 הורה משרד הבריאות להוריד מהמדפים את מותגי המים בבקבוקים הבאים: אלפא, חדיר, סוויי, אקווה דלתא, טיבה, אקווה מינה ואקווה סוטיר .

מיצים

מיצים ניתן למצוא נרחב במצרים - àSàb (קנה סוכר; قصب); שוש ( ` ERK Sus  عرق سوس); סויה (מיץ לבן; סבון); tàmr (תמרים מתוקים; تمر) וכמה מיצי פרות טריים (נמצאו כמעט באותו חנות אשר מציעה את כול אלה סוג של מיצים למעט שוש עשוי להיות בו אתה יכול למצוא מקומות אחרים).

היביסקוס, המכונה כאן karkadē (كركديه) או ' ענאב (عناب), הוא גם מיץ המפורסם במיוחד בלוקסור שהוא חם או קר שיכור אבל במצרים הוא העדיף לשתות אותו קר.

אין לצרוך היביסקוס וליקריץ יתר על המידה מכיוון שהם אינם בטוחים לסובלים מלחץ דם נמוך או מלחץ דם גבוה. היביסקוס עשוי להוריד את לחץ הדם, בעוד שוש עשוי להעלות את לחץ הדם.

משקאות אלכוהוליים

מצרים היא אומה מוסלמית בעיקרה ומשקאות אלכוהוליים אסורים מבחינה דתית ( חראם ), אם כי לא חוקית, עבור מוסלמים שומרי מצוות. המצרים נוטים לאמץ השקפה נינוחה ופרגמטית כלפי אלכוהול לא-מוסלמים וזרים. זה נסבל על ידי הרוב המכריע של המצרים ונצרך על ידי מספר נכבד מהם. מקומות שמוכרים משקאות אלכוהוליים דורשים רישיון מיוחד ומשלמים מיסים נוספים כדי לפעול. משקאות אלכוהוליים ומשקאות בבקבוקים זמינים בכל רחבי הארץ (במיוחד בערים וערים גדולות יותר, כמו גם במרכזי תיירות). שיכרות ציבורית (במיוחד המגוון החזק והמגעיל) בהחלט לא מוערכת, ואתה עלול להתפכח בתא משטרה. נסה להיות שגריר טוב: אם אתה חייבלהיות "עצבני", להגביל אותו למלון או בקרבת מקום. זה די נדיר לראות תיירים שיכורים אפילו באזורי תיירות. זה אסור לשתות אלכוהול בציבור ורצוי לא לנסות לשתות ברחובות; אולם, בערב השנה החדשה, מצרים רבים בקהיר עשויים להיות שיכורים ומחזיקים משקאות אלכוהוליים ברחובות.

המשקה האלכוהולי הזול ביותר הוא בירה. המותגים הנפוצים הם: סטלה (לא ארטואה) וסקארה שהן בירות לאגר נפוצות במצרים (כ -4%), שתיהן מבושלות על ידי חברת הבת המצרית של היינקן, חברת אהראם משקאות. מותגים מקומיים אחרים זמינים, רובם עם גרסת אלכוהול גבוהה יותר שטענו לרמות של 8% ואפילו 10%. מותגים החוץ שנעשו תחת רישיון במצרים כוללים היינקן ו מייסטר אבל הם מעט יקרים יותר.

משקאות אלכוהוליים יקרים יותר מבירה הם קוקטיילי הוודקה המוגזים, עם 10% אלכוהול, במיוחד ID Double Edge הפופולרי בקרב אנשים ששותים אלכוהול. יש גם מבחר של משקאות חריפים (בדרך כלל רק בחנויות המשקאות, ובדרך כלל רק במחירים סבירים בחנויות המשקאות שפונות בעיקר למצרים). יין זמין; עם זאת, מחירי היין המיובאים נוטים להיות גבוהים, אם לא אסטרונומיים, ויינות מקומיים (למשל עומר ח'יאם) מתומחרים יתר על המידה בשל איכותם הנמוכה למדי.

אל תקנה שום דבר שאתה לא יודע או חושד בו, כיוון שיש סיכון שהוא עלול להיות מזויף ויכול להיות מזויף במתנול (מתיל אלכוהול). מתנול הוא אלכוהול רעיל אך זול המשמש בדרך כלל כממס ניקוי או כדלק, אך גורם לעיוורון ומוות בעת בליעה.

הגבלות על צריכת אלכוהול

החוקים המצרים כלפי אלכוהול הם באופן רשמי די ליברליים בהשוואה לרוב מדינות האסלאם, למעט חודש הרמדאן שבו האלכוהול אסור בהחלט. בתקופת הרמדאן רק לבעלי דרכונים זרים מותר לקנות אלכוהול, על פי החוק המצרי. אולם אכיפת חוק זה אינה עקבית בשום אופן. באזורי תיירות כמו לוקסור אלכוהול נמכר גם במהלך הרמדאן, ומי שנראה כמו זרים לא יתבקש להציג דרכונים או תיעוד אחר.

במהלך הרמדאן אלכוהול נמכר לעיתים קרובות רק בבתי מלון ובפאבים/מסעדות בסגנון מערבי המספק קייטרינג במיוחד לזרים. כמה ימים בשנה, כיום הירח המלא בחודש שלפני הרמדאן, האלכוהול נאסר לחלוטין. כמו כן, כמה מלונות וברים המשרתים זרים יפסיקו להגיש אלכוהול במהלך חודש הרמדאן הקדוש המוסלמי: התקשרו מראש כדי לוודא כי האלכוהול עדיין מוגש על מנת להימנע מאכזבה.

לינה

במצרים יש מגוון רחב של אפשרויות לינה, החל מהוסטלים תרמילאים בסיסיים ועד לאתרי נופש בדירוג של חמישה כוכבים. רוב רשתות בתי מלון מרכזיים מיוצגים רבתי בקהיר, בשארם א שייח ו לוקסור, לפחות. אתה יכול להזמין את רוב הלינה שלך באינטרנט או ליצור קשר עם סוכן מקומי שיכול לארגן לינה וטיולים.

תעריפי הכניסה נותנים לך הנחות נהדרות בהזמנות מקוונות, למשל חצי מחיר באסואן. באופן כללי, הזמנות מקוונות יקרות יותר בשל השימוש בהן כל כך הרבה תיירים. עם זאת, במצרים לרוב המלונות אין אתר משלהם ואינם חייבים להתחייב להסכם עם אתרי הזמנות מקוונים להציע את אותו מחיר מקוון כמו לא מקוון. עם זאת, הכן צילום מסך של המחיר המקוון בפועל, למקרה שתתקל במלון שמוכן לגבות ממך תשלום נוסף. בעונת השיא, כדאי לשריין את הלילה הראשון ולהתמקח ללילות הבאות. אחרת, אם אין מחסור כללי בחדרים ופחות מ -60 % מוזמנים (מוצגים בדרך כלל בחלק העליון של אתרי ההזמנות המקוונים), בדוק אזור עם הרבה מלונות והלך לשם ושואל מסביב. מלונות גם יקבלו בשמחה את ביטול ההזמנה המקוונת הקיימת שלך באופן אישי בהנחה. בעת הזמנה מקוונת, לעיתים קרובות יש לך את המחיר הנוסף, בתוספת מס ועמלות. באופן כללי, תקבל לפחות מיסים ועמלות אלה בהנחה (10-15%) בעת ביטול ההזמנה באופן אישי ו/או בעת מיקוח.

בכמה אתרי מלונות מקוונים מציינים כי על פי חוק נדרש תשלום בפאונד מצרי. עם זאת, רוב המלונות יקבלו פאונד מצרי בהמרה הוגנת לרוב מהשיעור הנקוב באינטרנט.

הגעה

אשרת כניסה

אזרחים ישראלים זקוקים לויזה על מנת לבקר במצרים.

כיעד תיירותי מרכזי שכלכלתו תלויה בכספי תיירות, מצרים קלה יחסית להיכנס ו/או להשיג אשרות במידת הצורך. ישנם שלושה סוגים של אשרת מצרים:

• אשרת תייר - תקפה בדרך כלל למשך 3 חודשים או פחות וניתנת על בסיס כניסה יחידה או מרובת.
• אשרת כניסה - חובה על כל זר המגיע למצרים למטרות אחרות מלבד תיירות, למשל עבודה, לימודים. החזקת אשרת כניסה תקפה נדרשת להשלמת הליך המגורים במצרים.
• אשרת מעבר - אין צורך לעיתים רחוקות ורק לאומים מסוימים.

ניתן לקבל אשרות כניסה ממשימות דיפלומטיות וקונסוליות מצריות בחו"ל או ממחלקת אשרת כניסה במנהל מסמכי הנסיעות, ההגירה והלאום (TDINA). לא-מצרים נדרשים להיות בעלי דרכון תקף.

ויזה עם ההגעה זמינה למדינות מערביות רבות; ראה למטה. עם זאת, אזרחי המדינות הבאות נדרשות לקבל אשרה לפני ההגעה, אשר יש להגיש בקשה באמצעות קונסוליה מצרית או שגרירות מחוץ למצרים:

אפגניסטן, אלג'יריה, אנגולה, ארמניה, אזרבייג'ן, בנגלדש, ברבדוס, בלארוס, בליז, בוסניה והרצגובינה, בוצואנה, בורקינה פאסו, בורונדי, קמרון, קייפ ורדה, צ'פ, סין, קומורו, קונגו, קונגו, חוף השנהב, ג'יבוטי, אל סלבדור, גינאה המשוונית, אריתריאה, אסווטיני, אתיופיה, גבון, גמביה, גאנה, גואטמלה, גינאה-ביסאו, הונדורס, הודו, אינדונזיה, איראן, עיראק, ישראל, קניה, קוריאה הדרומית, קוסובו, קירגיסטן, לבנון, לסוטו, ליבריה, מדגסקר, מלאווי, מלזיה, מאלי, מאוריטניה, מאוריציוס, מולדובה, מונגוליה, מונטנגרו, מרוקו, מוזמביק, מיאנמר, נמיביה, ניקרגואה, ניגר, ניגריה, פקיסטן, פלסטין, הפיליפינים, סיירה לאון, סומליה, דרום אפריקה, סרי לנקה, סנט וינסנט והגרנדינים, סודן, סוריה, טג'יקיסטן, טנזניה, תאילנד, טוגו, תוניסיה, טורקיה (למעט בני 20 ומעלה), טורקמניסטן, אוגנדה, אוזבקיסטן, וייטנאם, זמביה וזימבבואה.

שארם א שייח' והסביבה יכולים לבקר ללא ויזה על ידי כמה אזרחים שאחרת צריכים ויזה מצרית מבקרים הנכנסים למצרים במעבר הגבול היבשתי בטאבה או בשארם א שייח 'נמל התעופה יכול להיות פטור מאשרה ולהעניק אשרת כניסה חינם לארבעה עשר יום לביקור בחוף עקבה בחצי האי סיני, כולל שארם א שייח ', דהב ומנזר קתרין הקדוש. מבקרים המעוניינים לעזוב את חצי האי סיני ולבקר בקהיר ובערים מצריות אחרות נדרשים להחזיק באשרות מצריות מלאות, למרות שבאופן קפדני קיימת אפשרות קטנה שאף אחד לא יבדוק זאת אלא אם תנסה לצאת מהמדינה. אלה אינם מונפקים במעבר הגבול של טאבה ויש לרכוש אותם מראש במדינת המגורים, בקונסוליה המצרית באילת או בשדה התעופה עם ההגעה. מבקרים בסיורים מאורגנים לרוב עשויים לקבל את אשרותיהם בגבול, אך עליהם לוודא מראש מול סוכן הנסיעות או מפעיל הטיולים אם אפשרות זו זמינה. בעלי ברשותו רישיון שהייה אינם נדרשים לקבל אשרת כניסה אם הם עוזבים את המדינה וחוזרים אליה במסגרת תוקפו של היתר השהייה או תוך שישה חודשים, לפי התקופה הנמוכה ביותר.

תיירים המבקרים בשארם א שייח 'המתכננים לבצע צלילה מחוץ לאזורים המקומיים (כלומר ראס מוחמד) חייבים לקבל את אשרת התייר על מנת לעזוב את אזור שארם א שייח'. פקידים על סירות רשאים לבדוק סירות צלילה בזמן שהם על המים, לכן מומלץ לקבל את הויזה מראש: ייתכנו קנסות עבורך ועבור קפטן הסירה אם תיתפס ללא הויזה המתאימה. רוב מרכזי הצלילה הנחשבים יבקשו לראות את הויזה לפני שהם מאפשרים לך לצאת לטיולים.

מצרים מנהלת יחסים שלווים עם ישראל, אך מידת הידידות משתנה ואיתה גם הקשרים הישירים בין שתי המדינות. שירות אוויר ישיר בין קהיר לתל אביב מופעל על ידי EgyptAir במסווה של "אייר סיני". נראה כי שירות האוטובוסים ממשיך, כמתואר להלן. בכל מקרה, אמת את המצב כפי שאתה מתכנן, ושוב ברגע האחרון.

אזרחי המדינות המסומנות בירוק כהה רשאים לבקר במצרים ללא צורך בויזה. עבור המדינות שמסומנות בירוק בהיר ובקו מקווקווים מונפקת ויזה בנמל התעופה. אזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי מצרים

בטיסה

מטוס של חברת איג'יפטאייר איירליינס אשר היא חברת התעופה הלאומית של מצרים

במצרים מספר שדות תעופה בינלאומיים:

• נמל התעופה הבינלאומי של קהיר. שדה תעופה זה הוא נקודת הכניסה העיקרית והמרכז של חברת התעופה הלאומית, Egyptair.
• נמל התעופה הבינלאומי בורג אל ערב. כל הטיסות לאלכסנדריה משתמשות כעת בשדה תעופה זה.
• נמל התעופה הבינלאומי של הורגאדה. כיום, שדה תעופה מרכזי לתיירים בתקציב שמגיעים למצרים ונשארים לאורך הים האדום רוב הזמן. ניתן להזמין חברות תעופה רבות להורגדה מבלי לשלם על חבילת נופש.
• נמל התעופה הבינלאומי שארם א שייח'. כמו הורגהאדה, נפוצה היטב ואחת האפשרויות הזולות ביותר להיכנס למצרים.
• נמל התעופה הבינלאומי לוקסור. שדה תעופה זה מקבל כעת מספר הולך וגדל של טיסות סדירות בינלאומיות, בעיקר מאירופה, בנוסף לטיסות שכר.
• נמל התעופה הבינלאומי אסואן.
• נמל התעופה הבינלאומי מרסה עלם.

בדרך הים

מעבורות נוסעים באופן קבוע מן עקבה פני נואיבה על סיני חצי האי, תוך עקיפת ישראל ואת הסדרי הגבול ולפעמים מסובך. בדרך כלל אין דמי ויזה לכניסה לירדן דרך עקבה מכיוון שהיא חלק מאזור הסחר החופשי. הקו לנואיבה מופעל על ידי חברת AB Maritime. אפשר גם לנסוע מסעודיה למספר נמלים בחוף הים האדום.

מעבורת שבועית פועלת גם בין ואדי ח'לפה, סודן לבין אסואן, חיבור עם רכבת החרטום .

אין מעבורות נוסעים מתוכננות בין אירופה למצרים. לאלה הכוונים לשחזר את הדרך הקלאסית להגיע למצרים, נסיעות משא נותרות אופציה.

באוטובוס

נסיעה למצרים באוטובוס היא אופציה זולה יותר מטיסות לטווח קצר ממדינות שכנות. טיול בין ירדן לקהיר יכול לעלות עד 45 $ (35 €). החיסרון, כמובן, הוא שזה לוקח זמן, וגם אם לאוטובוסים בימינו יש מושבים מפוארים ומיזוג אוויר, די לא נוח כיוון שאתה מרגיש למושב למשך עד 40 שעות. כמו כן, זרים הנכנסים למצרים באוטובוס חייבים לשלם מס LE63 ( לירות מצריות ).

ישראל היא המדינה הפופולרית ביותר נסיעות באוטובוס נוסעים יכולים מצרים גישה בקלות באוטובוס בירושלים ו בתל אביב . עם זאת אין שירותי חוצה גבולות. המסלול הנפוץ ביותר הוא לנסוע באוטובוס לאילת בו ניתן לחצות את הגבול לטאבה ולקחת אוטובוס לקהיר או לסיני. באופן כללי, רק שניים או שלושה אוטובוסים יוצאים מטאבה ליעדים השונים מדי יום; שירות בוקר אחד ואחר צהריים, עם יציאה מוקדמת בערב מדי פעם. תכננו את ההגעה לאילת בהתאם, והיו מוכנים ללון באילת או בטאבה אם מגיעים מאוחר. כרגיל, מעבר לישראל באוטובוס פירושו החתמת דרכון ומדינות ערביות רבות המונעות מכם להיכנס (קראו בעיות בוויזה).

מסלולים אחרים לקהיר כוללים; שירותים ישירים מעמאן פעמיים בשבוע על ידי חברת האוטובוסים הממלכת הירדנית, JETT . יש שירותים מדי יום על ידי SAPTCO מן דמאם, ג'דה ו בריאד ב ערב הסעודית . יש גם אוטובוסים מבנגאזי, למרות שניתן להשעותם בגלל המצב הביטחוני הנוזלי שם. זמני המסע לכל היעדים הללו הם בין 25 ל -40 שעות.

תחבורה

בטיסה

נסיעות יבשתיות בין ערים במצרים הן בדרך כלל ארוכות, חמות, משובשות, מאובקות ולא לגמרי בטוחות. יש רשת אוויר ביתית טובה והתעריפים מראש אינם יקרים, כך שלרוב טיסה פנימית היא אופציה טובה. יוצאי דופן ברורים הם קהיר - אלכסנדריה ולוקסור - אסואן, שניהם במרחק של רק 220 ק"מ זה מזה כך שההובלה היבשתית תהיה מהירה יותר, ואתה רק טס ביניהם כדי להתחבר לטיסה פנימית או בינלאומית אחרת.

לקהיר יש טיסות ישירות לכל עיר גדולה אחרת, כולל לוקסור, אסואן, אבו סימבל, הורגאדה, שארם א-שייח ', אלכסנדריה, מארסה מטרוח, מרסה עלם ונווה מדבר חארגה. אלה פועלים לפחות מדי יום, ולערים המרכזיות יש מספר טיסות ביום. ישנן גם טיסות יומיות ישירות בין אלכסנדריה, אסואן, לוקסור, הורגדה ושארם א-שייח '.

רוב הטיסות מופעלות על ידי חברת התעופה הלאומית, EgyptAir . זה המקום הראשון ללכת לחפש. חלק מאתרי ההזמנות באינטרנט (למשל אקספדיה) אינם מציעים את הטיסות שלהם - זה ייראה כאילו אתה צריך לטוס דרך איסטנבול או שטויות דומות. אם אין לך גישה לאינטרנט, Egyptair לא מבצעת מכירות טלפוניות, אך יש להם הרבה משרדי הזמנות במרכז העיר - המלון שלך יכול להצביע על אלה.

ישנן חברות תעופה יריבות כגון נייל אייר ואת אל Masria . לניל אייר יש טיסות מקהיר ואלכסנדריה. אל מסריה טס לקהיר מהורגאדה, ושארם א שייח '. חברות תעופה זרות (למשל TUI) טסות לפעמים בנתיב פנימי, אבל זה כדי להזיז את הלקוחות שלהן בחגים מרובי מרכזים, ואין אפשרות להזמין אותן כטיסות פנים-לנקודה.

ברכבת

רשת קווי הרכבת במצרים

רכבת המטרו של קהיר

הרכבת המרכזית של מצרים עוקבת אחר הנילוס: מאסואן צפונה דרך לוקסור ועד קהיר ואלכסנדריה. קווי סניפים צופים על פני הדלתא של הנילוס, עד מזרח סואץ ופורט סעיד, ומערבה לאורך החוף דרך אל עלמיין עד מרסה מטרוח. רכבת היא דרך מצוינת לנסוע בין קהיר לאלכסנדריה, ובין לוקסור לאסואן, כאשר שירותי היום תכופים אורכים 2–3 שעות. רכבות נוסעות גם בין קהיר ללוקסור ואסואן, בשעות היום והלילה. אין רכבות לאתרי הנופש בים סוף או לנווה מדבר סיווה.

כמעט כל הרכבות מנוהלות על ידי החברה הממשלתית המצרית הלאומית המצרית (ENR) (היוצא מן הכלל הוא השינה בקהיר-לוקסור-אסואן המנוהלת על ידי ווטניה, המתואר להלן). ברכבות המהירות יש כיתות ממוזגות הנקראות AC1 ו- AC2 (מחלקה ראשונה ושנייה). הם נקיים ונוחים. עבור רכבות רגילותהשיעורים AC1 ו- AC2 זמינים גם כן, כאשר מיזוג אוויר לפעמים ב- AC1, אך לעולם לא ב- AC2. התעריפים זולים מאוד בסטנדרטים מערביים, אפילו הכרטיס היחיד היוקרתי ביותר בקהיר-אלכסנדריה הוא בערך LE51 בלבד (אוקטובר 2018). זה חצי מזה של רכבות איטיות יותר, וחצי שוב עבור AC2, בהתאמה. אפשר לתאר את הדייקנות כ"לא רעה למצרים ": בדרך כלל הרכבות יוצאות מתחנתן הראשונה בזמן אך מגבירות עיכובים בדרך. עיכובים של עד שעה אינם נדירים, במיוחד בין קהיר ללוקסור. לכן, אם הרכבת שלך מגיעה ממקום אחר, אל תצפה שהיא תגיע בזמן.

בנוסף, רכבות מקומיות מסוג 3מהווים דרך מצוינת לחקור אטרקציות באזור שמסביב. הם יכולים לשמש גם למרחקים ארוכים יותר אם אתה רוצה ליצור קשר עם המקומיים ותקציב מצומצם. מחלקה 3 נשמעת גרועה יותר מכפי שהיא למעשה - הכיסאות עשויים עץ אך הפנים נצבע לפעמים היטב. הם זולים לכלוך, LE1.50-4 למשך 50 ק"מ, אך ודא שיש לך שטרות קטנים או מטבעות זמינים-אפילו שטר LE5 יכול להוות בעיה. לוח הזמנים של הרכבות המקומי אינו זמין באינטרנט, כך שעליך לבצע בירורים בתחנה. תתעקש, הם אולי יגידו לך את לוח הרכבות הרגיל שאתה כבר מכיר מאתר ENR, מצפה שלא תרצה להשתמש בשום דבר מעבר ל- AC2 או אפילו מעבר ל- AC1. כמו כן, לפעמים יכול להיות שקשה מאוד לאשר מידע; באיזו שעה, איזו פלטפורמה, אשר עוצרת. עדיף לשאול כמה אנשים/קצינים ולברר מה הם אומרים. או שתסתכל על לוח העזיבה של התחנה יום בערך לפני הנסיעה המיועדת שלך, רוב הסיכויים שהרכבות נוסעות באותה שעה בכל יום. כמה רכבות מקומיות יכולות להתמלא למדי, אך בעיקר רק את אלה הנוסעות רחוק.

נסיעות של זרים יכולות להיות כפופות למגבלות אבטחה, אך (בתחילת 2018) לא היו מגבלות אמיתיות. אם יגידו לך שרכבת לא נוסעת, ייתכן שזה פשוט בגלל הציפייה, למשל לפי תחנה אישית, או שלא ניתן להזמין אותה באינטרנט, למשל על ידי פקיד נסיעות.

רכישת כרטיסים לרכבת
הדרך הטובה ביותר לרכוש כרטיסים לרכבות מהירות היא באינטרנט, מראש, מ- ENR. הדבר אינו כרוך בתשלום נוסף, מבטיח את מושבך ויחסוך טרחה רבה בתחנות או במשרדי הזמנות. תוכן האתר באנגלית ובערבית. ראשית הירשם לאתר, ולאחר מכן הרכישה מסורבלת אך פשוטה. הכרטיסים יוצאים למכירה שבועיים לפני היציאה - בדרך כלל הם עדיין זמינים ביום העזיבה, אך ניתן להזמין רכבות בזמנים עמוסים. האתר יזמין אקספרס בלבד, כלומר כיתה א 'ושנייה, ורק לערים המרכזיות. יהיה עליך להגיש פרטי דרכון לכל המטיילים בקבוצה שלך. אתר ENR מקבל תשלום מרוב כרטיסי האשראי והחיוב. אם אינך יכול להדפיס את הכרטיס שלך מיד, הקפד לרשום את מספר האישור כך שתוכל לאחזר אותו מאוחר יותר - ENR אינו שולח לך אישור בדוא"ל. (הדפסה לרוחב היא הטובה ביותר, שכן דיוקן עשוי לחתוך את מספר האישור.) נסה לצלם את כרטיס הכרטיס שלך בהקדם האפשרי - האתר ידוע כמנסה לרענן את עצמו כל הזמן, ויאבד את הכרטיס שלך אם יעשה זאת. הפרטים העיקריים של האישור הם באנגלית, על רקע ריתוך של אותיות ערביות קטנות. אתרים אחרים ומשרדי סוכני נסיעות פשוט ימכרו לך את מה שיש ב- ENR או בוואטניה ויגבו תשלום נוסף על כך.

אחרת, תוכל לעמוד בתור בתחנה - וודא שאתה מכוון לחלון הנכון, ומיין תחילה את כספך כדי להימנע מחשיפת ארנק ודרכון. או שתוכל לעלות ללא כרטיס ולשלם לקונדיטור ברכבת. יש תשלום נוסף של LE6 עבור זה, ולא נראה שאכפת לך מהאבטחה של הפלטפורמה אם אין לך כרטיס, אפילו לאקספרסים שהם כביכול הזמנה בלבד.

מכונות הכרטיסים בשירות עצמי בתחנות המרכזיות מציעות שירות בערבית ובאנגלית. אם המכונה אומרת לך ש"המסע אינו זמין ", נסה בחלון הכרטיסים - עדיין תוכל להשיג שם כרטיסים (אוקטובר 2018).

קנה כרטיסים מראש, מכיוון שבזמני הנסיעה השיא, הרכבות עשויות להיות מוזמנות במלואן, במיוחד אלה היקרות. למעט בתקופות החגים העמוסות, בדרך כלל לא קשה לרכוש כרטיסים ביום הנסיעה או ביום שלפני. כדי להימנע מסיבוכים, הזמינו כמה שיותר קדימה.

רדום השירות קהיר-לוקסור-אסואן מנוהל על ידי Watania, חברה פרטית. קנה מהם כרטיסים באינטרנט, מכיוון ש- ENR אינם מציגים את השירותים הללו בלוח הזמנים שלהם ואינם מוכרים כרטיסים.

באוטובוס

למצרים יש רשת אוטובוסים למרחקים ארוכים, המופעלת בעיקר על ידי חברות בבעלות ממשלתית. בין החברות הגדולות ניתן למנות את אוטובוס בדואי, פולמן, ווסט דלתא, גולדן ארו, סופר ג'ט, מזרח דלתא, אל גונה, גו באוס ו מצרים אוטובוס קו. קווים פופולריים מופעלים על ידי יותר מחברה אחת. חלק מחברות האוטובוסים מאפשרות לך להזמין מקומות מראש; כמה מקומות למכור על בסיס מקום פנוי. כרטיסים מקוונים זמינים גם בחלק מהחברות.

היזהר בקניית כרטיסים מאוטובוסים ברחוב או מחוץ למלון שלך. החברות הקטנות יותר הן לפעמים ללא רישיון ויכולות לחתוך פינות עם בטיחות. מאז ינואר 2006 אירעו שמונה תאונות אוטובוס קשות בהן מעורבים אזרחים זרים, בהן נהרגו למעלה ממאה בני אדם. אם אתה נוסע ברכב הנוסע במהירות לא בטוחה עליך להורות בתוקף לנהג להאט.

תאונות דרכים נפוצות מאוד במצרים, בעיקר בשל כבישים גרועים, נהיגה מסוכנת ואי אכיפה של חוקי התעבורה. המשטרה מעריכה שתאונות דרכים הורגות יותר מ -6,000 בני אדם במצרים מדי שנה. זה פי שניים מהנתון בבריטניה. הערכות אחרות מעלות את הנתון גבוה בהרבה.

במונית

מונית טיפוסית באלכסנדריה

בערים גדולות יותר, בייחוד בקהיר, הרחובות הראשיים לעיתים קרובות עמוסים בשעות השיא וזה עשוי להכפיל את הזמן הדרוש כדי להגיע לאן שאתה רוצה להגיע.

בערים, מוניות הן דרך זולה ונוחה להתנייד. למרות שבדרך כלל בטוחים, המוניות נוסעות בצורה לא יציבה כמו כל הנהגים האחרים, במיוחד בקהיר, ולפעמים נוסעים מוניות מזויפות. ודא שיש להם סימונים רשמיים בלוח המחוונים או במקומות אחרים; המוניות תמיד צבועות בצבעים מיוחדים כדי לזהות אותן, כסימן המונית על גבי המכונית. בקהיר המוניות כולן לבנות (לעיתים רחוקות עם פרסומת בצדדים), אלה עדיפות מכיוון שיש להן מונה דיגיטלי שיגיד לך כמה לשלם ואתה לא צריך לשלם יותר ממה שהמד אומר לך, אתה יכול להגיד הנהג מראש שתשלם רק את מה שהמד מציג. מוניות מבוגרות אחרות הן שחור ולבן, יש גם מוניות נדירות בקהיר, כולן בצהוב, גם עם המונה. בלוקסור הם כחול לבן, ובאלכסנדריה צהוב ושחור. בקהיר ולוקסור הרבה יותר מעניין להשתמש במוניות ובספר הדרכה טוב במקום לטייל באוטובוס טיולים.

לכאורה, קהיר נמצאת לבדה במצרים עם אוכלוסייה לא מבוטלת של מוניות מודרניות. מאז ינואר 2009, בשארם א שייח ', כל מוניות שדות התעופה מצוידות במונים ויש להשתמש בהן. בדרך כלל הדרך הטובה ביותר היא לבקש במלון שלך או מישהו שאתה מכיר ממצרים לגבי המחירים מנקודה לנקודה. תוכל גם לבקש מהולך רגל או שוטרים את המחיר הנכון. הדרך הטובה ביותר לשכור מונית היא לעמוד בצד הכביש ולהושיט יד. לא תתקשו למשוך מונית, במיוחד אם אתם ללא ספק מערביים. בדרך כלל רצוי לקחת מוניות לבנות שמשתמשות במונה מכיוון שהמוניות בשחור לבן בדרך כלל כרוכות בהתמקחות בסוף הנסיעה, כמה נהגי מוניות לבנים לא מפעילים את המונה אלא אם אתה מבקש מהם, אם הם אומרים שהמד הוא שבר אותו 'עדיף לבקש מהנהג להוריד אותך לפני שתגיע רחוק. זה חשוב לעשה קצת שינוי איתך (כמה חמש ועשר) כי חלק מהנהגים אומרים שאין להם שינוי כדי לנסוע עם שאר הכסף שלך.

אם נוסעים במונית בשחור -לבן משא ומתן על מחיר ויעד לפני הכניסה לרכב. בסוף המסע, צא מהמכונית וודא שיש לך הכל לפני שתתן לנהג את התשלום. אם הנהג צועק, כנראה שזה בסדר, אבל אם הוא ייצא מהמכונית כמעט בטוח שילמת מעט מדי. המחירים יכולים להיות משתנים מאוד אך דוגמאות לכך הן LE20 ממרכז קהיר לגיזה, LE10 לטיול בתוך מרכז קהיר ו- LE5 לקפיצה קצרה בתוך העיר. המקומיים משלמים פחות מהמחירים האלה עבור מוניות שאין להן את המונים; המחיר המקומי במונית מגיזה או ממרכז קהיר לשדה התעופה הוא LE25-30. אל תתפתה לתת להם יותר בגלל המצב הכלכלי; אחרת, סילוק הזרים יהפוך לשכיח יותר ובדרך כלל זה נוטה להוסיף לאינפלציה. המחירים המפורטים כאן כבר מנופחים מעט לרמה המצופה מתיירים, לא מה שהמצרים היו משלמים בדרך כלל. אתה יכול גם לשכור מוניות לימים שלמים, תמורת LE100-200 אם אתה יוצא לטיולים ארוכים יותר כגון סאקארה ודשור מקהיר. בתוך העיר הם גם יותר משמחים לחכות לך (לעיתים קרובות תמורת תשלום נוסף קטן, אבל שאל את הנהג), גם אם תסתובב במשך כמה שעות.

נהגי מוניות מדברים לעיתים קרובות מספיק אנגלית כדי לנהל משא ומתן על מחיר ויעד, אך רק לעיתים רחוקות יותר. חלקם מדברים פחות או יותר בצורה שוטפת והם יכפילו כמדריכים ויכריזו על מקומות חשובים כאשר תנהגו על ידם, אך יהיה קשה למצוא אותם. הנהגים מצפים לעיתים לקבל תשלום נוסף על כך; עם זאת, אל תרגיש צורך לשלם עבור שירותים שלא ביקשת. אם אתה מוצא נהג טוב דובר אנגלית, ייתכן שתרצה לבקש ממנו כרטיס או מספר טלפון, מכיוון שלעיתים הם יכולים להיות זמינים בכל עת ותהיה לך חווית נסיעה אמינה יותר.

שורה חדשה של מוניות בבעלות חברות פרטיות הוצגה בקהיר. כולם נקיים וממוזגים. הנהגים לבושים רשמית ויכולים לשוחח בשפה זרה אחת לפחות, בדרך כלל אנגלית. המוניות הללו בולטות בשל צבען הצהוב הבוהק. ניתן לברך אותם ברחוב אם הם פנויים או נשכרים מאחת התחנות שלהם (כולל אחת בכיכר תחריר במרכז העיר). מוניות חדשות אלה משתמשות במונים שוטפים הסופרים בקילומטר, שמתחיל מ -2.50 LE. באופן כללי, הם מעט יותר יקרים מהמוניות הרגילות; אתה יכול להתקשר 16516, שעתיים מראש, בקהיר כדי לשכור מונית.

אם אינך רוצה להטריד אותך משיירות משטרה, ספר למשטרה בנקודות הבידוק שאתה עובד במצרים. הם ידרשו את הדרכון שלך אבל למעשה רובם לא יכולים לקרוא אותיות רומיות ולזהות שום דבר. שיירות משטרה הן יותר מרגיעה פסיכולוגית לתיירים במקום הגנה של ממש - היא מושכת יותר תשומת לב מאשר כאשר אתה משתמש במונית מקומית.

Ride-המבשר שירותים - Careem ו Uber - זמינים בקהיר, באלכסנדריה הורגדה, וההרחבה במקום אחר. אלה מספקים למטיילים חלופה קלה למוניות מכיוון שהאפליקציה מתרגמת יעדים מאנגלית לערבית, והמחירים קבועים. הם נמצאים בשימוש נרחב על ידי המצרים.

במכונית

שעות העומס בקהיר

הדלק לא יקר במצרים, המחירים מסובסדים בכבדות: LE6.75 לליטר בדצמבר 2019. אם תחליט לשכור רכב, לא תוסיף משמעותית לעלות באמצעות הדלק. אתרי השכרת רכב מחייבים אותך בגיל 21 לפחות. נהיגה במצרים אינה מיועדת לבעלי לב חלש ועלולה להיות ממש מסוכנת; אלא אם כן אתה באמת צריך את האפשרות הזו פשוט באותה מידה וכנראה זול יותר לנסוע במוניות וברחבי הארץ באוויר, ברכבת או באוטובוס. כפי שתראו זמן קצר לאחר ההגעה, ציות לחוקי התעבורה הוא נמוך ויש מעט מאוד סימנים המעידים על כללי הכביש. מצפה לראות כלי רכב אחרים הנוהגים נגד הזרם בכבישים המהירים, ללא משמעת נתיב ותמרונים רבים המריסים מוות. זה כאילו רוב הנהגים שיכורים מאוד (הם לא). אתה עשוי גם להפוך למטרה של המשטרה המצרית המחפשת שוחד,מי יבחר איזו עבירה טריוויאלית שביצעת ואשר במציאות לא יכלת להימנע ממנה. למצרים ולקהיר בפרט יש מוניטין של הנהיגה הגרועה ביותר בעולם (היא לא הגרועה ביותר, אך עדיין גרועה מאוד). ברוב הכבישים המצרים יש גבשי מהירות לא מסומנים. הדבשות הללו אינן קטנות ובכמה כבישים מרכזיים יכולות להיות גדולות מדי מכדי שרכבים עם סיקול נמוך יתגברו ללא נזק.

קרא גם את ההערה בסוף פרק המונית האחרון בנושא העמדת פנים כי אני עובד במצרים כדי להימנע מנסיעות בשיירות.

במטרו

שלושה קווי מטרו משרתים את קהיר רבתי, ראה קהיר#הסתובב .

בסירה

המעבורת החוצה את הים האדום בין הורגהאדה לשארם א-שייח 'הושעתה בשנת 2010, ואין התחלה מחדש באופק.

נימוסים והליכות

מתן טיפים

רוב העובדים המצרים מצפים לטיפים לאחר ביצוע שירות. אפשר לצפות לזה למשהו קטן כמו לחיצה על הכפתור במעלית. עובדים רבים אפילו יבקשו ממך לתת להם טיפ לפני שתקבל הזדמנות. הטיפ האופייני לשירותים קלים הוא LE1. בשל המחסור הכללי בשינויים קטנים, ייתכן שתאלץ לתת LE5 לעשות דברים פשוטים כמו שימוש בשירותים. רק תבינו שזה חלק מהתרבות; הערך של הטיפ הזה קטן מאוד לרוב המערביים, אך מהווה חלק ניכר מההכנסה החודשית עבור מצרים רבים.

הברכות המקובלות

כאשר אתה ניגש לכל אדם או קבוצת אנשים בפעם הראשונה, הדבר הטוב ביותר לומר הוא הווריאציה המקומית של צורת הברכה האסלאמית "es-salāmu-` alēku "שפירושה מילולית" שלום עליכם ". זוהי הצורה הנפוצה ביותר של אמירת "שלום" לכל אחד. זה יוצר ידידותיות בינך לבין אנשים שאתה לא מכיר, בונה יחסי עזר ועוזר לבנות כבוד! זה גם נחשב מנומס להגיד את זה אם אתה ניגש למישהו, במקום פשוט לבקש ממנו משהו או לדבר איתו ישירות.

צורות ברכה אחרות כוללות את "SàbâH el khēr" ("בוקר טוב"), "masā 'el khr" ("ערב טוב"), או את "ezayyak" הפנאי יותר לזכר, או "ezzayyek" הפונה לנקבה, אשר פירושו "שלום" או "מה שלומך?".

כאשר אתה עוזב, אתה יכול להגיד את אותו "es-salāmu-` alēku ", או פשוט" ma'a s-salāma ", פשוטו כמשמעו:" בביטחון "או" עם wellness "שמשמעותו היא לומר" להתראות ". מצרים משכילים יותר יגידו "ביי-ביי" שמקורם באנגלית "להתראות" או "ביי-ביי" כשעוזבים אחרים.

מחייך : רוב האנשים מעריכים חיוך, ורוב המצרים מחייכים כשהם מדברים עם מישהו בפעם הראשונה. אנשים שלא מחייכים בזמן שהם מדברים נחשבים יהירים, גסים, תוקפניים, לא ידידותיים וכו '.

עם זאת, היזהר לא להיות ידידותית מדי או סמיילית מדי, במיוחד אם את נקבה שמדברת עם זכר מצרי, כיוון שהם עלולים לטעות אם ניסית להתיידד איתם או לבקש מהם לפלרטט או להכות בך. אפילו בשיחה בין גבר לגברים, להיות ידידותי מדי עשוי לתת לאדם האחר את ההזדמנות לנסות לנצל אותך בדרך זו או אחרת. השתמש תמיד בשכל הישר.

לבוש

המצרים הם בדרך כלל עם שמרני ורובם דתיים ומתלבשים באופן שמרני מאוד. למרות שהם מתאימים לזרים להיות לבושים הרבה יותר בקמצנות, זה זהיר לא להתלבש פרובוקטיבי, ולו רק כדי להימנע מאנשים לבהות בך. עדיף ללבוש מכנסיים, ג'ינסים, מכנסיים קצרים ארוכים במקום מכנסיים קצרים כמו שרק תיירים לובשים את זה. במועדוני לילה מודרניים, מסעדות, מלונות וברים בקהיר, באלכסנדריה וביעדים תיירותיים אחרים תמצא את קוד הלבוש הרבה פחות מגביל. פונקציות רשמיות או חברתיות ומסעדות חכמות דורשות בדרך כלל ללבוש רשמי יותר.

בפירמידות גיזה ובמקומות אחרים כאלה במהלך חודשי הקיץ החמים, חולצות שרוול קצר ואפילו חולצות ללא שרוולים מקובלות על נשים (במיוחד בעת נסיעה עם קבוצת טיולים). למרות שכדאי שתסחוב צעיף או משהו שיסתיר יותר בעת נסיעה אל/מיעד התיירות. כמו כן, זה בהחלט מקובל על נשים ללבוש סנדלים במהלך הקיץ, ואפילו תראה כמה נשים עם חיג'אב שעליהן סנדלים.

נשים צריכות לכסות את זרועותיהן ורגליהן אם נוסעות לבד, אינך צריך לכסות את שיערך; נשים נוצריות רבות מסתובבות במצרים בנוחות כשהשיער שלהן מכוסה. למרות שאתה זר, אתה עשוי לקבל תשומת לב רבה לא משנה מה אתה לובש, בעיקר כולל אנשים בוהים בך יחד עם הטרדות מילוליות מהן תוכל לנסות להתעלם. נשים מצריות, אפילו אלה שלובשות את החיג'אב המלא, נתונות פעמים רבות להטרדה מינית, כולל שיחות חתולים. אתה עשוי לגלות שחיפוי מוחלט אינו עושה הבדל עצום בכל הנוגע להטרדות, לעומת לבישת חולצה עם שרוולים קצרים יותר. בכל הנוגע להטרדות, חשוב גם כיצד לפעול. גם לצאת עם קבוצה של אנשים מועיל, והדבר הטוב ביותר לעשות הוא להתעלם מגברים שנותנים לך תשומת לב לא רצויה. הם רוצים להוציא ממך איזושהי תגובה. גַם, סימן אחד של כבוד הוא להשתמש בברכה הערבית, "Asalamualaikum" (פירושו "שלום עליכם שלום"), והאדם השני צריך להשיב "Walaikumasalam" ("שלום עליכם"). זה מאפשר לאדם לדעת שאתה רוצה כבוד, ותו לא.

כללי לבוש במסגדים
אל תיכנס למסגד כשהוא לובש נעליים, סנדלים, נעלי בית ומגפיים מכיוון שזה מאוד לא מכבד. הורד אותם תמיד לפני הכניסה כשהם נושאים את הלכלוך מהרחוב, והמסגד (מקום תפילה) צריך להיות נקי. עם זאת, אתה יכול לשמור גרביים.

כללי נימוס בנוכחות מתפללים
כמו כן, הימנע מהליכה מול אנשים בתפילה. הסיבה לכך היא שכאשר אנשים כורעים, הם כורעים לאלוהים. אם אתה עומד מול מישהו בזמן שהוא מתפלל או כורע, זה כאילו הוא כורע לך או סוגד לך, טאבו מוחלט ונגד היסודות הבסיסיים של האסלאם. אחרת, די מקובל שמבקרים או מצרים נוצרים ימשיכו כרגיל ברחובות או בחנויות הפועלות בזמן תפילה.

גילויי חיבה פומביים
כמו רוב המדינות האחרות בעולם המוסלמי, המזרח התיכון, ואפילו כמה מדינות שמרניות לא מוסלמיות, אסור להפגין חיבה בפומבי. המצרים שמרנים ועושים דברים כמו להתפרע עם חברה/חבר שלך בפומבי נחשב פוגעני, גס רוח או לא מכבד. חיבוק פומבי פחות פוגע, במיוחד אם מברכים בן זוג או בן משפחה שלא ראיתם הרבה זמן.

תוכלו להבחין בנשיקות גבר-זכר בלחיים כאשר גברים מצריים פוגשים את חבריהם, משפחתם או מישהו שהם מכירים היטב: אין להתבלבל עם הומוסקסואליות. פחות נפוץ, כמה גברים מצרים אוהבים ללכת ליד חברם הגברי כשהזרועות מחוברות יחד כמו לולאה בתוך לולאה אחרת. שוב, זו לא התנהגות הומוסקסואלית.

סוגיות נוספות

אין לצלם אנשים ללא רשותם, ובאזורים שבהם מגיעים תיירים אל תתפלאו אם תתבקש טיפ. עישון נפוץ מאוד וסיגריות מאוד זולות במצרים.

רוב המצרים נוטים להשמיע קול חזק כאשר הם מדברים, דבר המשותף למדינות אחרות באזור. הם לא צועקים, אבל אתה תדע את ההבדל.

גמאל עבדול נאצר, הנשיא השני של הרפובליקה הערבית של מצרים, ורבים אחרים נחשבים לגיבורים לאומיים במצרים; אתה לא צריך להגיד שום דבר שיכול להיתפס כפוגע או גנאי כלפיו. לצעו בזהירות סביב נושאים כאלה ותנו לאחרים להנחות את פתיחות הדיון. למצרים רבים יש פרשנות שונה בנוגע לביטויים דו -משמעיים כמו חופש הביטוי ודמוקרטיה. רצוי לא לדון בישראל גם אם מתפתים; אל תדבר על זה בקול רם כי זה עלול למשוך תשומת לב לא רצויה, גם אם אתה מדבר עליו רק כיעד לטיולים.

היזהר מאוד אם אתה בוחר לשתות אלכוהול ( ראה לעיל ), במיוחד אם אתה ממדינות בהן מתקבלת שתייה מרובה. גם אם אתה רגיל לזה, אתה לא יכול להעריך את השפעות האקלים, אפילו בלילה. ההשפעה של אנשים שיכורים על המצרים היא די גדולה ושלילית מאוד. התוכנית הטובה ביותר היא פשוט להימנע או להגביל את עצמך למשקה אחד לארוחה בזמן שהותך במצרים; זה יהיה גם יותר זול.

חשוב לדעת

מספרי מוקדי החירום: משטרה: 122 שירותי חירום רפואיים: 123 מכבי אש: 180

שגרירות ישראל

שגרירות ישראל במצרים‏, ‎כתובת: 25 Moustafa Kamel St. Maadi, Cairo.‏, ☎ ‎20-2-33321500., דוא"ל: info@cairo.mfa.gov.il ‏ שעות פעילות: ראשון-חמישי: 10:00 עד 12:30.  

סכנות פוטנציאליות

שוטרים רכובים על גמלים בגיזה

בסך הכל, מצרים היא מדינה בטוחה וידידותית לטייל בה. אלא אם אתה מבקר בסיני, יש לך משהו נגד השלטון המקומי או שאתה לא מכבד יותר מדי את האסלאם, אתה יכול להסתובב בחופשיות במצרים ובעריה בלי הרבה חששות. הטיול במצרים דומה מאוד למרוקו, ירדן, פלסטין או טורקיה .

המצרים בסך הכל ידידותיים מאוד - אם אתה זקוק לעזרה, הם בדרך כלל ינסו לעזור לך ככל יכולתם. עם זאת, היו מודעים להונאות פוטנציאליות במיוחד באזורים מתויירים מדי.

גברים מצרים יחמיאו לנשים; אל תיעלב אם הם עושים לך את זה. גם גברים לא צריכים לדאוג; אם הם יעשו את זה לבן/בת הזוג שלך, זו תהיה לא יותר מחמאה, ובתקווה שזה לא יגיע רחוק מזה.

אם את אישה המטיילת לבד או עם אישה אחרת, הזהר כי כמה גברים יגעו בך או יתפסו אותך בכל מקום בגוף, בין אם אתה מנהל איתם משא ומתן ובין אם אתה פשוט הולך ברחוב. הלבוש בצניעות לא ירתיע אותם. אם תתעצבן עליהם בגלל שהגעת בך תתקבל בשעשוע מצד אותם וכל הצופים, גברים ונשים כאחד. הדרך הטובה ביותר להימנע מכך היא ללבוש רצועת נישואין ואל תהיו ידידותיים מדי.

פיגועי טרור

טרור מהווה דאגה לבטיחות, ולארגוני הטרור במדינה יש תיעוד לא נעים של מיקוד ספציפי לתיירים מערביים ולמקומות בהם הם מגיעים. עם זאת, לאחרונה המיקוד נראה יותר במיעוט הנוצרים הקופטים מאשר בתיירים. כוחות הביטחון המצרים נותרים בכוננות גבוהה מאוד.

באופן מציאותי, הסיכויים להיפגע מטרור הם סטטיסטיים נמוכים ורוב הפיגועים הצליחו רק להרוג את המצרים, והגדילו עוד יותר את הסלידה שרובם המכריע של המצרים חשים כלפי הקיצונים. הממשלה מתייחסת לנושא ברצינות רבה רק כשהיא פוגעת בהם כלכלית ואתרי תיירות נשמרים מאוד, אם כי הרמה והמיומנות של המשטרה המצרית מותירה הרבה רצון. לדוגמה, אם תיקח מונית מקהיר לאלכסנדריה, תעצור אותך במחסום לפני שתעזוב את קהיר. מדי פעם הם ישאלו לאן אתה נוסע, ומדי פעם מתקשרים עם המחסום באלכסנדריה כדי לוודא שאתה מגיע ליעד שלך בתוך פרק זמן מסוים. אותו דבר לגבי רוב הטיולים למדבר, במיוחד במצרים העליונה,מה שככל הנראה עדיף להימנע עקב מתחים דתיים גוברים המחלחלים מתחת לפני השטח ותוך שהם נראים בטוחים יש להם יכולת להתפרץ ללא הודעה מוקדמת. במהלך ענפים שונים של הנסיעה שלך, אתה עשוי להיות מלווה על ידי המשטרה המקומית, שתצפה לתשלום כספי כלשהו אם אתה נוסע במונית או במכונית פרטית. באופן כללי, הם יטיילו איתך ליעד שלך, יחכו עד שתסיים, ובדרך כלל יישארו מאחור באחד מנקודות הביקורת הבאות לעיתים קרובות כי אין להם מה לעשות כיוון שתיירים נתפסים כסימן $. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא כאשר אתם נוסעים מאסואן לאבו סימבל לביקור במקדש רעמסס השני. שוטר תיירות חמוש יעלה על אוטובוס התיירים שלך וילווה אותך עד שתגיע לאבו סימבל, ולאחר הסיור שלך, הוא יסע איתך באותו אוטובוס חזרה לאסואן, שוב כי זה חלק מתפקידו ובלי התיירים לא יהיו מקומות עבודה ולא תהיה שום סיבה להבטיח ביטחון לאנשים שלהם מכיוון שהם אינם מייצגים כספים לדמות להם.

ישנם גם שוטרי תיירות רבים חמושים עם מטוסי AK47 הרוכבים על גמלים המסיירים ברמת גיזה. הם שם כדי להבטיח את ביטחונם של התיירים מכיוון שהפירמידות הן תכשיטי הכתר של כל העתיקות המצריות. הם מתוחזקים בצורה גרועה מאוד ללא השקעות צפויות מתוך מצרים, רק השקעות חיצוניות שנותנות מדינות וקבוצות היסטוריות שאינן מסוגלות לראות את החורבן שהשלטון המקומי נותן לאתרי הפלא האלה להפוך. חלק מהתיירים עשויים למצוא את זה מרגש או אפילו משעשע לצלם עם השוטרים האלה על גב הגמל; אולם מכיוון שכולם נמצאים במשמרת סיור, אין זה נדיר שהם מזהירים אותך מילולית שלא להתייצב לצידם על מנת לצלם איתם, למרות שהכל אפשרי לתשלום כספי.

סמים

מצרים מתייחסת לעבירות סמים בצורה חמורה ביותר. המוות העונש אפשרי עבור מי שהורשע בסחר בסמים.

צריכה בלתי מורשית יכולה לגרום לעונש של עד 10 שנים, קנס כבד או שניהם. ניתן לחייב אותך בגין צריכה בלתי מורשית כל עוד נמצאו במערכת שלך עקבות של סמים אסורים, גם אם תוכל להוכיח כי הם נצרכו מחוץ למדינה. אתה יכול לחייב אותך גם על סחר אם סמים נמצאו בשקיות שנמצאים ברשותך או בחדר שלך, גם אם הם לא שלך וללא קשר אם אתה מודע להם - לכן היזהר מהרכוש שלך.

קנאביס וסמים אחרים נאסרים ונושאים עונשים כבדים. עם זאת, חשיש במיוחד נפוץ, אפילו בקרב המצרים; הוא נתפס במידה מסוימת כחלק מהתרבות המצרית ובאופן כללי הוא נחשב הרבה פחות מתנגש מאלכוהול. אנשי דת מצריים רבים מתייחסים לזה כמאכרו (מותר אך לא מסכים) ולא לחראעם (אסור). מצרים רבים שנרתעים מהרעיון של שתיית אלכוהול לא חושבים דבר על שימוש בחשיש; הוא משמש בדרך כלל באירועים חגיגיים באזורים כפריים בחלקים מסוימים של המדינה ובטקסים סופיים רבים בפריסה ארצית. המשטרה עשויה להשתמש בהחזקת חשיש כעילה למעצר ומכות של אנשים, אך מטרותיהם הן בדרך כלל מקומיים, לא תיירים. כל עוד לא תנגדו את כוחות הביטחון או תמשכו את תשומת לבם בדרך אחרת, לא צפויים להיענש זרים על צריכה פרטית של קנאביס בתוך מצרים. אבל הכנסת החומרים למדינה או החוצה ממנה, או טיסה איתה מהבית, צפויה להסתיים רע.

מצרים, כמו מדינות המפרץ, נלחמה בכאבי שיכוך כאבים חוקיים, גם כשהם מלווים במרשם והם מיועדים למטייל עצמו. בדוק באתר השגרירות שלהם את הרשימה הנוכחית של מה אסור. לא ברור עד כמה הדבר ייאכף. אבל כנראה, כמו בעניינים אחרים, שימוש אישי לא פולשני יהיה בסדר; תגלוש על וודקה וטרמדול ואתה עלול להיות בצרות.

תאונות דרכים

התנועה במצרים היא פזיזה ומסוכנת. שימו לב במיוחד בעת חציית הכביש.

הונאות

הונאות והטרדות הן הדאגה העיקרית במצרים, במיוחד בלוקסור. מבקרים מתלוננים לעיתים קרובות על הטרחה וניסיונות הונאה. למרות שזה מעצבן, רוב הדברים הם דברים די לא מזיקים, כמו ניסיון לפתות אותך לחנות פפירוס או חנות בשמים.

שים לב שמצרים רבים שמתחילים איתך בשיחה רוצים את הכסף שלך. בדרך כלל, יגיע אליך אדם דובר אנגלית שוטפת, גרמנית או רוסית אשר יפתח שיחה בתואנות חברתיות. הוא (וזה תמיד יהיה הוא) ינסה לגרום לך לבוא לכוס תה או משהו דומה לחנות המזכרות האהובה עליו (המשלמת ביותר). זה יכול לקרות גם מחוץ למוזיאונים וכו ', שם הרמאי ינסה לגרום לך להאמין ש"המוזיאון סגור "או דומה לו. אם משהו נראה טוב מכדי להיות אמיתי, כנראה שזה כך. דרישת מחירים לכל דבר, כי אם אתה אומר "חשבתי שזה בחינם" אחרי שאתה עומד לוויכוח מרושע.

טרחה, אף שהיא לעולם אינה מסוכנת, עלולה גם היא להטריד, במיוחד באזורי התיירות העיקריים. אין דרך להימנע מכך, אבל לה שוקרן מנומס (לא תודה) עוזר מאוד. מלבד זאת, נסה להתעסק בחיוך. אם אתה נותן לעצמך להיות מציק על ידי כל מי שמנסה למכור לך משהו, החג שלך לא יהיה שמח במיוחד.

פוטנציאל יותר מעצבן נהגי מוניות או אחרים מקבלים דמי עמלה שיובילו אותך למלון המועדף עליהם, כמובן שמשלמים דמי עמלה עבור כל אורח שהם מקבלים. תעמוד בתוקף בעניין זה. אם הם מתעקשים, פשוט בקשו להוריד אתכם ברחוב או ציון דרך קרוב למקום אליו אתם הולכים. הונאה זו נפוצה במיוחד בקרב נהגי מוניות משדה התעופה.

יחס ללהט"ב

מבקרים הומוסקסואלים ולסביות צריכים להיות מודעים לעצמם ולהימנע מתצוגות גלויות וציבוריות. בעוד כמה ברים הומוסקסואליים הצליחו לפעול באופן פתוח למחצה בערים הגדולות בתקופה שלפני המהפכה, המצב הידרדר וחברי אמבטיות הומוסקסואליות או מסיבות חתונה הומיות היו מכוונות להעמדה לדין בגין "הוללות" בשנת 2014.

מצרים היא מדינה אסלאמית ושמרנית. כל הפגנת הומוסקסואליות נחשבת מוזרה, מוזרה, חסרת כבוד ועלולה להוביל ברוב המקרים לתגובות עוינות. בהתאם למצב ולמקום ולזמן, זה יכול להיות כל דבר, החל ממבטים מוזרים וכלה בהתעללות פיזית. לכן, הומואים ולסביות צריכים להיות דיסקרטיים בזמן שהותם במצרים.

סצנת ההומואים במצרים אינה פתוחה וחופשית כמו במערב. הומואים נעצרו על ידי המשטרה ונעצרו ואף עונו בקהיר בעבר בגלל שעסקו בפעילות הומוסקסואלית. ארגוני זכויות אדם גינו פעולות כאלה וממשלת מצרים הייתה תחת לחץ ממקורות שונים להפסיק את הטיפול בהומוסקסואלים. המעצרים המפורסמים ביותר היו בשנת 2001 על סירה בשם סירת המלכה הממוקמת על נהר הנילוס שבמחוז זמלק. מאז נעצרו מעצרים נוספים, אך מצבם המדויק של הומוסקסואלים בשנים האחרונות אינו ודאי.

אין מקומות הומואים רשמיים לשייט או למפגש עם אנשים אחרים.

פשע

כיס מריסה היה בעבר בעיה בערים הגדולות במצרים, במיוחד בקהיר רבתי. לכן מקומיים רבים בחרו שלא לשאת ארנקים כלל, במקום להחזיק את כספם בתוך קליפ בכיס, ותיירים היו נבונים לאמץ זאת גם כן. הפוך, פשיעה אלימה היא נדירה, במיוחד עבור תיירים, ואין סיכוי גבוה שידחו אותך או יגנבו אותך. עם זאת, אם אתה מוצא את עצמך קורבן לפשע, אתה עשוי לקבל את תמיכת הולכי הרגל המקומיים על ידי צעקת "חראמי" (גנב) אך אל תרדוף מכיוון שזו הדרך הקלה ביותר ללכת לאיבוד ורוב הפושעים נושאים סכינים; אם הפשע מתרחש באזור תיירות תמצא קיוסק משטרת תיירות המיועד במיוחד.

הפגנות אלימות

הפגנות נגד ממשלת מצרים נמשכות מאז 2011. יש לנקוט משנה זהירות ליד אזורי מחאה. הפגנה או/ותגובת כוחות הביטחון אליה עלולה להפוך לאלימה. בריונים מנצלים את היעדר קיומה של אבטחת המשטרה באזורי מחאה וסביבתם. דווח על מקרים רבים של אונס, שוד כפוי והרג של זרים.

בריאות המטייל

איבוד נוזלים בחום כבד

הקפידו לשתות הרבה מים : במצרים יש אקלים יבש ביותר ברוב ימות השנה, שהולך ומחמיר על ידי טמפרטורות גבוהות בסוף הקיץ, ואינספור מטיילים מדי שנה חווים את אי הנוחות והסכנות של התייבשות. תחושת צמא אינה מספיקה כדי להצביע על סכנה: לשאת בקבוק מים ולהמשיך לשתות. אי צורך בהטלת שתן במשך תקופה ארוכה או העברת כמויות קטנות מאוד של שתן כהה הם סימנים להתייבשות ראשונית.

מי ברז מצריים נחשבים בדרך כלל בטוחים בעיני רוב המקומיים, אך לעיתים קרובות יגרמו למטיילים להיות חולים. זה לא מומלץ לשתייה קבועה, במיוחד להבדלי איכות מקומיים מאוד. מים מינרליים בבקבוקים זמינים באופן נרחב: ראה סעיף שתייה: מים. היזהרו מהתרמית הישנה שבה מוכרים ספקים מחדש בקבוקי מים בבקבוקים, לאחר שמילאו אותם מחדש במקור אחר, אולי מפוקפק. בדוק תמיד שהחותם לא נשבר לפני שאתה משלם או שותה ממנו, והודע למשטרת התיירות אם אתה תופס מישהו שעושה את זה.

היזהר מעט עם מיץ פירות, מכיוון שכמה מוכרים עשויים לערבב אותו עם מים. כמו כן יש להתייחס לחלב בזהירות מכיוון שהוא אינו עשוי להיות מפוסטר. נסה לקנות חלב רק בחנויות בעלות מוניטין. משקאות חמים כמו תה וקפה בדרך כלל צריכים להיות תקינים, כשהמים רותחו בהכנה, אם כי כדאי להיזהר גם מקרח .

חשיפת יתר לשמש

בחורף השמש בדרך כלל הקלה ביותר, במיוחד בדצמבר והיא החלשה ביותר בצפון מצרים. במצרים יש אקלים מדברי, מה שהופך את העננים כמעט ואינם קיימים בחודשים החמים, אז צפו לימי שמש בהירים במיוחד במיוחד מיוני עד אוגוסט, נסו להימנע מחשיפה ישירה לשמש משעה 9 בבוקר (10 בלילה בקיץ) עד 15 אחר הצהריים (16:00 בערב). קַיִץ). הביאו משקפי שמש טובים ולבשו קרם הגנה טוב, אולם קרם הגנה לא הופך ליעיל כאשר העור החשוף מזיע. בנוסף, חבישת כובע יכולה לעזור.

סכיסטוזומיאזיס

על מנת להימנע מהדבקה בטפיל הסכיסטוזומיאזיס הנכון (שנודע גם בשם בילהרזיה ), תולעת שטוחה המתחפרת דרך העור, לא שוחים בנילוס או מסתכנים בנתיבי מים מצריים אחרים, גם אם המקומיים עושים זאת. זה גם רעיון טוב לא ללכת ברגליים יחפות על מדשאות טריות מאותה סיבה.

למרות שהמחלה לוקחת שבועות עד חודשים להראות את ראשה, כדאי לפנות לטיפול רפואי מקומי אם אתה חושב שנחשפת, כיוון שהם רגילים לאבחן ולטפל בה, וזה יעלה לך פרוטות ולא דולרים. התסמינים כוללים חום, שלשולים, כאבי בטן ועייפות, מה שהופך את המחלה לקלה לטעות בשל (למשל) שפעת או הרעלת מזון, אך ניתן לזהות את ביצי התולעת השטוחה באמצעות בדיקת צואה ולרפא בדרך כלל את המחלה במינון יחיד של פראזיקנטל.

התפרצויות שפעת העופות (שפעת העופות) במצרים גרמו ל -23 הרוגים של בני אדם מאז 2006. ההרוגים האחרונים היו בדצמבר 2008.

חיסונים ומלריה

החיסונים הבאים בדרך כלל מומלצים למצרים:

• כל החיסונים השגרתיים כולל: חיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת (MMR), חיסון נגד דיפטריה-טטנוס-שעלת, חיסון נגד אבעבועות רוח (אבעבועות רוח), חיסון נגד פוליו וחיסון שנתי.
• הפטיטיס A וחום הטיפוס.
• הפטיטיס B אם מתוכננים מגע מיני, קעקוע/פירסינג או הליכים רפואיים.
• כלבת אם מתוכננת שהות ארוכה במיוחד אם עם פעילויות חוץ.

סיכון נמוך למלריה P. vivax קיים רק באזור אסואן במצרים. במהלך הנסיעה לאסואן מומלץ למטיילים להימנע מעקיצות יתושים.

בעיות כלליות

למרות שמצרים מעניינת ויפה, היא מלאה בלחץ של רעש, אבק ואנשים שמטרידים אותך. במיוחד כאשר לא מתארחים במלונות היוקרה או מסתמכים לחלוטין על טיולי חבילה, הדבר יטחון את ההילוכים שלכם. כך, מעת לעת קח הפסקה ממשיכת המשיכה המתמדת, ציד המציאות וארגון הטיולים; בחר קצב איטי יותר, פשוט לבלות יום בטלפון או להסתובב בפארק עם האוזניות שלך. כמו כן, אל תשכח אטמי אוזניים ללילה, כי לעיתים קרובות יהיה רעש אפילו עמוק בלילה או די מוקדם בבוקר אם אתה ליד בית ספר. מצרים לא נראית מנוחה, אבל זה לא אומר שאתה לא צריך.

עישון מותר כמעט בכל מקום במצרים, ותתקלו באופן קבוע באנשים מעשנים ברכבת, בלובי ובמסעדות. למרות שלפעמים הם מתחשבים ויושבים אי שם הרחק מאחרים, אך בעיקר העשן מתנפח בלי קשר. למרבה הצער, אין הרבה מה לעשות בנידון.

נגישות תקשורתית

למצרים יש שירות טלפוני מודרני למדי הכולל שלושה ספקי שירותי GSM. שלוש ספקיות הטלפונים הניידים הן Orange, Vodafone ו- Etisalat. המרכזים העיקריים ממוקמים באלכסנדריה, קהיר, אל מנסורה, איסמעיליה, סואץ וטנטה. שירותי נדידה ניתנים, אם כי עליך לברר מול ספק השירות שלך. כמו כן, ניתן לרכוש קווי טלפון ניידים לתיירים במשך כל שהותכם, שעולה בדרך כלל בסביבות LE30.

ניתן לרכוש כרטיסי SIM אינטרנט ניידים בסביבות LE90 לכל 2.5GB בשדה התעופה או בסביבות LE130 לכל 8GB בעיר. החל מאפריל 2021 כרטיס ה- SIM עם 18GB היה 10 דולר בשדה התעופה בהורגאדה.

קל למצוא גישה לאינטרנט וזול, ולעיתים קרובות בחינם. כיום, רוב בתי הקפה, המסעדות, לובי המלון ומיקומים אחרים מספקים כעת אינטרנט אלחוטי חינם. חיבורים יכולים להיות לא בטוחים ובמעקב, נסה להשתמש בפרוקסי או ב- VPN לפרטיותך.

יעדים סמוכים בולטים

• ישראל
• קפריסין
• טורקיה
• סיני

ראו גם

	הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים במצרים כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: מצרים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצרים

הערות שוליים

מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אסוואטיני · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סומליה · סיישל · סיירה לאון · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.