.JPG)
| |
| עיר בירה | קהיר |
| שטח | 1,001,450 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 86,895,099 תושבים (נכון ל-2014) |
| צפיפות | 86.77 נפש לקמ"ר |
| שפה רשמית | ערבית |
| מטבע | לירה מצרית (EGP) |
| יוקר המחיה | נמוך בממוצע בכ-55% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1] |
| דתות | 94% מוסלמים (בעיקר מוסלמים-סוניים), 6% נוצרים קופטיים ויתר הדתות (נכון ל-2015) |
| חשמל | 220V/50Hz (תקעים C, F) |
| אזור זמן | UTC+2 |
| קידומת בינלאומית | +20 |
| אתר התיירות הרשמי | |
|
אזהרה: מדינות מערביות רבות פרסמו אזהרות מסע הקוראות לאזרחיהן להימנע מלנסוע לאזורים רבים במצרים.
אזהרת מסע ממשרד החוץ האוסטרלי אזהרת מסע ממשרד החוץ הקנדי אזהרת מסע ממשרד החוץ האירלנדי אזהרת מסע ממשרד החוץ הניו זילנדי אזהרת מסע ממשרד החוץ הבריטי אזהרת מסע ממשרד החוץ האמריקני אזהרת מסע ממשרד החוץ של הונג קונג אזהרת מסע ממשרד החוץ הסינגפורי |
|
מידע הנוגע להתפרצות מגפת הקורונה: כל מי שאינו תושב מצרים מחויב להציג עם ההגעה בדיקת PCR שנערכה כ-72 שעות לפני ההגעה למצרים. |
מִצְרַיִם, או בשמה הרשמי רפובליקת מצרים הערבית (בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة) היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי. למצרים השפעה תרבותית, פוליטית, וצבאית משמעותית באזור צפון אפריקה, המזרח התיכון, ובעולם המוסלמי. המדינה מהווה יעד תיירות פופולרי בשל היותה המקום בו שגשגה במשך אלפי שנים הציוויליזציה המצרית העתיקה, אשר ממנה נשארו עד היום שרידי מקדשים, הירוגליפים, מומיות, ופירמידות.
מצרים גובלת בים התיכון מצפון, בים האדום (ים סוף) ובמפרץ אילת ממזרח, בישראל וברצועת עזה מצפון-מזרח, ובלוב ממערב ובסודאן מדרום.
אזורים[עריכה]
| מצרים התחתונה באזור זה נמצאת הדלתא הצפונית של הנילוס, רצועת החוף של המדינה, והערים קהיר ואלכסנדריה. |
| סיני חצי אי בצורת משולש השוכן בין הים התיכון מצפון וים סוף מדרום ובין תעלת סואץ ממערב, והגבול הישראלי-מצרי מצפון-מזרח. סיני ברובה מדבר, אך מיושבת לאורך חופיה. אזור סיני נודע במיוחד בשל מספר אתרי צלילה בולטים המהווים מוקדי משיכה לצוללנים מרחבי העולם. |
| מצרים העליונה אזור בו ממקומים מקבץ של ערי מקדש מדהימים לאורך החלק הדרומי של נהר הנילוס. |
| מצרים התיכונה האזור לאורך הנילוס והמקום בו היתה נקודת המפגש בין שתי הממלכות הקדומות טַה מֵהו וטַה שֶמוּ. |
| המדבר המערבי אזור המדבר המערבי של מצריים אשר משתרע על פני כשני שלישים משטחה של מצרים ומהווה את חלקו הצפון-מזרחי של מדבר סהרה. המדבר שומם ברובו אך הוא מכיל מספר נאות מדבר. |
| רצועת חוף הים האדום רצועת החוף באורך 800 קילומטרים בחלקה המזרחי של מצרים הנמצאת לאורך הים האדום ומשתרעת מתעלת סואץ שבצפון ועד לגבול של מצרים עם סודאן בחלקה הדרומי של המדינה. זהו אזור פופולרי במיוחד בקרב תיירים אשר נודע במיוחד בשל אתרי הנופש שבו, מלונות היוקרה שבו, ובשל אתרי צלילה בולטים המהווים מוקדי משיכה לצוללנים מרחבי העולם. שימו לב כי חצי סיני גובל גם הוא בים האדום, אך הוא נחשב לאזור נפרד. |
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]
עשר מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:
- 1 קהיר (Cairo) עיר הבירה של מצרים. קהיר היא העיר הגדולה במדינה, באפריקה ובמזרח התיכון.
- 2 אלכסנדריה (Alexandria) הפתח של מצרים לים התיכון, המציע גם אתרים היסטוריים רבים.
- 3 שארם א-שייח' (Sharm el Sheikh) עיירת נופש פופולרית בחצי האי סיני. מכילה כמה מאתרי הצלילה הטובים בעולם.
- 4 לוקסור (Luxor) סמוך ל"עמק המלכים", ולעוד אתרים חשובים.
- 5 טאבה (Taba) עיירה מצרית קטנה ליד הקצה הצפוני של מפרץ אילת. זהו יעד הנופש הצפוני ביותר רצועת החוף המצרית לאורך הים האדום. את העיירה פוקדים בעיקר תיירים המגיעים מישראל בדרכם ליעדים אחרים במצרים.
- 6 נואיבה (Nuweiba) עיר תיירות השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני.
- 7 דהב (Dahab) עיירה בחופו המזרחי של חצי האי סיני. דהב ידועה בשונית האלמוגים העשירה שמסביבה, אשר הפכה אותה ליעד תיירות פופולרי.
- 8 אל עריש (Arish) עיר בצפון חצי האי סיני. בשנים האחרונות הפכה העיר ליעד תיירותי מבוקש.
- 9 פורט סעיד (Port Said) מרכז המטרופולין השלישי בגודלו.
- 10 אסואן (Aswan) אופציה רגועה המציעה מחזות ונופים מרהיבים.
אטרקציות תיירות פופולריות במצרים[עריכה]
להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים במצרים, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.
|
|
|
אנו שואפים לחתור לכך שהרשימה תהיה איכותית ככל האפשר. האם אתם סבורים שניתן לשפר את האיכות של הרשימה על ידי ביצוע שינויים ספציפיים? אם כן, אנא כתבו את הצעותיכם לשיפורים הנחוצים בדף השיחה של המדריך.
רקע כללי[עריכה]
רקע היסטורי[עריכה]
למצרים היסטוריה ארוכה ועשירה במיוחד והיא נחשבת בעיני רבים לערש של הציוויליזציה האנושית. חלק ניכר מההיסטוריה העתיקה של מצרים הייתה תעלומה עד שהחוקרים הצליחו לפענח את ההירוגליפים המצריים העתיקים בעקבות גילוי אבן רוזטה.
הציוויליזציה המצרית העתיקה החלה בסביבות שנת 3150 לפנה"ס בעקבות הקחמת הממלכה המצרית המאוחדת אשר נוצרה כתוצאה מהאיחוד הפוליטי של מצרים העליונה והתחתונה תחת המלך נרמר. במשך שלושת אלפים השנים הבאות שלטו במצרים מספר רב של שושלות. מצרים העתיקה הייתה מעורבת בפיתוחים בתחום הכתיבה, החקלאות, העיור, הדת המאורגנת והשלטון המרכזי. המונומנטים האיקוניים של מצרים העתיקה כמו הנקרופוליס של גיזה והספינקס הגדול של גיזה, וכמו גם החורבות של ממפיס, תבי, כרנכ ועמק המלכים משקפים מורשת זו ונותרו עד היום בעלי עניין רב לחוקרים ולציבור הכללי.
השלטון של האוכלוסייה המצרית הילידית נמשך במשך אלפי שנים עד שמצרים נכבשה לבסוף על ידי הפרסים בשנת 341 לפני הספירה.
בשנת 332 לפנה"ס צבאותיו של אלכסנדר מוקדון כבשו את מצרים והקימו את הממלכה התלמית ההלניסטית, כאשר השליט הראשון של הממלכה היה תלמי הראשון. שושלת תלמי, בעלת האוריינטציה ההלניסטית, שלטה במצרים כ-300 שנה כאשר במהלך תקופה זו נאלצו השליטים לסכל מרידות שונות מצד הילידים והיו מעורבים במלחמות שונות אשר הובילו לדעיכת הממלכה. המלכה האחרונה לבית זה הייתה קלאופטרה אשר הצליחה לשמור על עצמאותה של מצרים, אך לאחר הפסדו של אנטוניוס לאוגוסטוס בקרב אקטיום היא התאבדה בשנת 31 לפנה"ס. לאחר מותה בא הקץ של בית תלמי, ומצרים הפכה לפרובינקיה רומית.
השלטון הרומי במצרים נמשך בין השנים 30 לפנה"ס עד 641 לספירה, כאשר בין השנים 619 ל-629 נשלטה מצרים גם על ידי האימפריה הסאסאנית.
מצרים נכבשה במהלך המאה השבעית על ידי האימפריה המוסלמית אשר גרמה לכך שמרבית תושבי האזור הפכו מוסלמים ולכך שהשפה דומיננטית באזור הפכה לערבית. בשנת 1517 כבש הסולטאן העות'מאני סלים הראשון את קהיר ובעקבות כך מצרים סופחה לאימפריה העות'מאנית.
מצרים נותרה בשליטת האימפריה העות'מאנית עד שנת 1867, למעט התקופה בה הייתה תחת כיבוש צרפתי בין השנים 1798 עד 1801. החל משנת 1867, מצרים הפכה למדינה אוטונומית.
לאחר השלמת תעלת סואץ בשנת 1869 הפכה מצרים הפכה לאחד ממוקדי התעבורה והסחר החשובים בעולם. על מנת להגן על השקעותיה באזור, בריטניה כבשה את מצרים בשנת 1882 בעקבות המלחמה האנגלו-מצרית. מצרים קיבלה עצמאות חלקית מבריטניה בשנת 1922. בעוד שהיא הייתה מדינה עצמאית דה-יורה, בריטניה שמרה בפועל על השליטה בתחומים שונים של המדינה. הכיבוש הבריטי נמשך עד שנת 1954.
הרפובליקה המודרנית של מצרים נוסדה במהלך שנת 1953, ובעקבות הנסיגה המוחלטת של הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ בשנת 1956 הייתה זו הפעם הראשונה מזה 2500 שנים שמצרים הייתה ריבונית לחלוטין ונשלטה רק על ידי מצרים ילידים. הנשיא הראשון של מצרים גמאל עבד אל נאצר הציג רפורמות רבות ויצר את הרפובליקה הערבית המאוחדת קצרת הימים (יחד עם סוריה) אשר חדלה להתקיים בשנת 1961. במהלך המאה ה-20 מצרים הייתה מעורבת במספר מלחמות עם ישראל בשנים 1948, 1956, 1967 ו-1973, והיא כבשה את רצועת עזה בה היא שלטה לסירוגין עד 1967. בשנת 1978 חתמה מצרים על הסכמי קמפ דייוויד, נסוגה רשמית מרצועת עזה והכירה בישראל.
לאחר שהנשיא חוסני מובארק שלט במצרים במשך קרוב לשלושים שנים ב-2011 אירעה מהפכה בה ההמונים הצליחו לאלץ את הדחתו של מובארק. בעקבות כך, במאי 2012 מוחמד מורסי, מתמודד מתנועת האחים המוסלמים במצרים, הפך לנשיא הראשון שנבחר באופן דמוקרטי בתולדות של מצרים המודרנית. בשנה שבה היה בתפקידו, נתקל שלטונו של מורסי במורת רוח ופעולות מחאה המוניות, שהגיעו לעיתים עד כדי מהומות אלימות ובסופו של דבר להדחתו ביולי 2013 על ידי צבא מצרים, בעקבות גל מחאות. ביוני 2014 נבחר עבד אל-פתאח א-סיסי לנשיא מצרים סיסי. הממשל המצרי תחת הנהגתו של א-סיסי מתואר שמשטר סמכותני מכיוון שהבחירות במדינה אינן חופשיות והוגנות.
חגים לאומיים[עריכה]
שפה[עריכה]
דמוגרפיה[עריכה]
מצרים מכילה מעל 84 מיליון תושבים והיא אחת המדינות המאוכלסות ביותר ביבשת אפריקה ובאזור המזרח התיכון.
יהדות מצרים[עריכה]
בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 הממשל המצרי גירש את כל האוכלוסייה היהודית עתיקת היומין מהמדינה והחרים את כל הרכוש שהיה בבעלות יהודית. נכון לשנת 2007 כמות התושבים היהודים במדינה נאמדה על פחות ממאתיים תושבים.[2]
אקלים[עריכה]
האקלים במצרים הוא מדברי, כלומר חם ויבש, בשל מדבר סהרה אשר משתרע על כל אזור צפון אפריקה. לפעמים מתרחשות סופות חול במצרים, בעיקר בחודשי האביב, בשעות היום. בצפון מצרים, ליד החוף, מזג האוויר לח ובדרום הוא מאוד יבש. החורף הוא עונה מומלצת לטייל בה במצרים, בשל הטמפרטורות הנוחות. בנוסף לכך, בצפון מצרים עד 50 קילומטר מהחוף יורד מעט גשם בחורף, בשאר המדינה יורדות טיפות או שלא יורד גשם בכלל. בהרי סיני ובהרים ליד ים סוף יש יותר גשם מבשאר המדינה, הנמשך בדרך כלל יומיים, ומלווה בסופות רעמים וברקים בנוסף לכך, הצפות באזור הזה הן גם נפוצות. בפסגת הרי סיני הטמפרטורות מאוד נמוכות וירד שלג בחורף. במצרים אין מערכות חימום כמו במדינות קרות יותר, כי זו מדינה מאוד חמה, והחורף לא מספיק קר בשביל מערכות חימום. בפנים הטמפרטורה יותר קרה מאשר בחוץ. הטמפרטורה המינימלית בקהיר היא 15 והמקסימלית 34.
אטרקציות[עריכה]
פעילויות[עריכה]
קניות[עריכה]
מטבע[עריכה]
המטבע הרשמי של מצרים הוא הלירה מצרית וסימנו הבינלאומי הוא EGP. להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הלירה מצרית ביחס לשקל ולמטבעות בולטים שונים בעולם:
אוכל[עריכה]
.jpg)
פול מדמס - הוא מאכל העשוי פול המבושל בישול איטי, עם שמן זית, שום כתוש ומוגש בתוספת פטרוזיליה, בצל, שום ומיץ לימון. המאכל מוגש כחלק מארוחת בוקר מצרית ונחשב למאכל הלאומי של מצרים. בשל היות מאכל זה "ממלא" הוא נאכל כארוחת בוקר, ובשעות הלילה המאוחרות במהלך תקופת צום הרמדאן.
מרק מלוח'יה - הוא מאכל המורכב מנזיד עלים צעירים של מלוכיה נאכלת וסוגים משתנים של בשר. בדרך כלל מוגשת מלוח'יה מלווה באורז לבן. מקורה במצרים שם היא נחשבת ל"מאכל לאומי" והיא מוכרת גם בישראל במטבחם של פלסטינים ושל יהודים יוצאי מצרים.
מאכלים מקומיים פופולריים[עריכה]
שתייה[עריכה]
לינה[עריכה]
הגעה[עריכה]
אשרת כניסה[עריכה]
אזרחים ישראלים זקוקים לויזה על מנת לבקר במצרים.
בטיסה[עריכה]
אייר סיני שהינה חברת בת של החברה הלאומית Egypt Air מפעילה באופן קבוע 4 טיסות שבועיות לנמל התעופה בקהיר
בדרך הים[עריכה]
באוטובוס[עריכה]
ישנם כמה חברות נסיעות פרטיות המפעילות נסיעות אל סיני ואל מצרים בכלל.
במכונית[עריכה]
יש אפשרות לעבור דרך מעבר טאבה
תחבורה[עריכה]
ברכבת[עריכה]
באוטובוס[עריכה]
במונית[עריכה]
במטרו[עריכה]
בסירה[עריכה]
בטיסה[עריכה]
נימוסים והליכות[עריכה]
לבוש[עריכה]
סוגיות שונות[עריכה]
חשוב לדעת[עריכה]
|
מספרי מוקדי החירום: משטרה: 122 שירותי חירום רפואיים: 123 מכבי אש: 180 |
שגרירות ישראל[עריכה]
שגרירות ישראל במצרים, כתובת: 25 Moustafa Kamel St. Maadi, Cairo., ☎ 20-2-33321500., דוא"ל: info@cairo.mfa.gov.il שעות פעילות: ראשון-חמישי: 10:00 עד 12:30.
סכנות פוטנציאליות[עריכה]
פיגועי טרור[עריכה]
פשע[עריכה]
הפגנות אלימות[עריכה]
נגישות תקשורתית[עריכה]
יעדים סמוכים בולטים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
|
הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים במצרים כקובצי PDF, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון |
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ [1]
- ↑ Egypt International Religious Freedom Report 2007. BUREAU OF DEMOCRACY, HUMAN RIGHTS, AND LABOR. אוחזר ב־11 January 2014.
| מדינות אפריקה | |||
|---|---|---|---|
|
