הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
35.7139Map mag.png

מתוך ויקימסע
יעדי טיול > אסיה > מזרח אסיה > יפן

יפן

תוכן עניינים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

noframe
עיר בירה טוקיו
שטח 377,915 קמ"ר
אוכלוסייה 126,030,375 תושבים  (נכון ל-2021)
צפיפות 333.49 נפש לקמ"ר
שפה רשמית יפנית
מטבע ין יפני (JPY)
יוקר המחיה נמוך בממוצע בכ-23% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1]
דתות 84% שינטו או בודהיזם, 16% בני דתות אחרות וללא סיווג דת (נכון ל-2015)
חשמל 100V/50Hz (תקעים A, B)
אזור זמן UTC +9
קידומת בינלאומית +81
אתר התיירות הרשמי
Anti-coronavirus-sign.svg מידע הנוגע להתפרצות מגפת הקורונה: בעקבות ההתפרצות של מגפת הקורונה יפן סגרה את גבולותיה לזרים. האנשים המעטים שמורשים להיכנס לתחומי יפן בהווה נדרשים להציג עם ההגעה בדיקת PCR שנערכה כ-72 שעות לפני ההגעה ולחיות לבדם במלון מיוחד במשך 14 ימים.

אזורים מסוימים ביפן חוו התפרצויות חדשות של המגפה. ב-25 באפריל 2021 חוכרז מצב חירום במחוזות טוקיו, קיוטו, אוסאקה והיוגו. אזורים נוספים עליהם חלים מגבלות שונות כוללים את המחוזות מיאגי, צ'יבה, סאיטאמה, קנגאווה, אייצ'י ואוקינאווה.

יפן (ביפנית: 日本) היא מדינת איים במזרח אסיה. יפן היא ארכיפלג של 6,852 איים. ארבעת האיים הגדולים ביותר ביפן הם הוקאידו, הונשו, שיקוקו, וקיושו אשר מהווים 97% משטחה היבשתי של יפן.

הבידוד הגאוגרפי של יפן תרם רבות לכך שלאורך היסטוריה התפתחה ביפן תרבות ייחודית ומורכבת מאוד, בעוד שהעובדה שציוויליזציות בולטות אחרות במזרח הרחוק, ובפרט סין, נמצאו בקרבת יפן הייתה בעלת השפעה מתמשכת על התרבות היפנית. על אף מסורת הלחימה ארוכת השנים של יפן, העם היפני תמיד הקפיד לשים דגש על איזון פנימי, שלווה, ויופי טבעי. שמירה על הערכים המסורתיים הללו הפכו חשובים יותר ויותר עם השנים כעת שיפן גדלה להיות אחת מהמדינות המאוכלסות ביותר בעולם, ותרבות העבודה של היפנים האורבניים הפכו את החיים בערים היפניות לקדחתניים למדי.

לאורך השנים המטבח היפני המתוחכם הפך פופולרי בכל העולם, ובעיקר הסושי, אך רק בארץ המוצא של המאכל תוכלו באמת לטעום כיצד המאכל אמור לטעום. מרתקת עוד יותר היא התרבות הפופולרית של יפן, אשר לה יש כיום מעריצים בכל רחבי העולם - במיוחד למאנגה ולסדרות/סרטי אנימה. רבים ביפן נוטים להראות את חיבתם לדמויות האהובות עליהם באופן מוקצן.

במלך המאה ה-20 יפן נהנתה מצמיחה כלכלית מרשימה אשר תרמה לכך שיפן הפכה לאחת מהמדינות העשירות ביותר בעולם. השינוי נבע בעיקר מהמודרניזציה המהירה של המדינה וההתמחות של היפנים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. בשל כך יש ביפן כיום מלא ניגודים בין המסורת והמורשת היפנית שעדיין ממשיכה להתקיים ופופולרית במיוחד בקרב האומה היפנית, לבין התשתיות, המבנים, והמתקנים האולטרה מודרניים. נמלי התעופה הרבים של המדינה ורכבות השינקנסן המהירות והנודעות של יפן מאפשרים להמונים ביפן להגיע בקלות למרכזי הערים ולנוע ממקום למקום על אף צפיפיות האוכלוסין הגבוהה. בעוד שהיפנים ידועים כמאופקים למדיי ועל אף שיפנים רבים אינם שולטים היטב בשפה האנגלית, מרבית היפנים בהם תיתקלו במהלך טיול ביפן יצאו מגדרם על מנת לסייע לתיירים. בתי העסק היפניים ידועים גם בעבור האיכות הגבוהה של שירות הלקוחות שלהם, ועל כן לעיתים רבות תיירים ביפן מופתעים להיווכח שעובדים רבים יעשו מעל ומעבר על מנת לוודא שהלקוח יהיה מרוצה.

אזורים[עריכה]

יפן מחולקת לתשעה אזורים המפורטים להלן מצפון לדרום:

Japan regions map.png
קאנטו (מחוז צ'יבה, מחוז גונמה, מחוז איבראקי, מחוז קאנאגווה, מחוז סאיטאמה, מחוז טוג'יצי, מחוז טוקיו)
מישור החוף של האי המרכזי הונשו, כולל את הערים טוקיו ויוקוהמה.
הוקאידו
אי צפוני ומושלג. מפורסם בזכות המרחבים הפתוחים שבו ובחורף קר.
אוקינאווה
שרשרת איים דרומית טרופית למחצה, שנמצאת בכיוון טייואן. לשעבר ממלכת ריוקיו, שסופחה ליפן בשנת 1879. אזור זה מאופיין במנהגים מסורתיים ואדריכלות ייחודית.
קנסאי (מחוז היוגו, מחוז קיוטו, מחוז מיה, מחוז נארה, מחוז אוסקה, מחוז שיגה, מחוז וואקאימה)
החלק המערבי של הונשו, הבירה העתיקה של התרבות והמסחר ביפן. כולל את הערים אוסקה, קיוטו, נארה וקובי.
קיושו (מחוז פוקואוקה, מחוז סאגה, מחוז נגסאקי, מחוז אויטה, מחוז קוממוטו, מחוז מיאזאקי, מחוז קגושימה)
הדרומי ביותר מבין ארבעת האיים העיקריים, מקום הולדתה של הציוויליזציה היפנית. הערים הגדולות ביותר במחוז הם פוקואוקה וקיטאקיושו.
צ'ובו (מחוז אייצ'י, מחוז פוקוי, מחוז גיפו, מחוז אישיקווה, מחוז נאגנו, מחוז ניאיגטה, מחוז שיזוקה, מחוז טויאמה, מחוז יאמאנאשי)
אזור הררי במרכז הונשו, נחלש על ידי הרי "האלפים היפניים" וכולל את העיר הרביעית בגודלה ביפן, נאגויה.
שיקוקו (מחוז אהימה, מחוז קאגאווה, מחוז קוצ'י, מחוז טוקושימה)
האי הקטן מבין ארבעת האיים המרכזיים של יפן, הן בשטחו והן בגודל האוכלוסייה. האי מהווה יעד לצליינים בודהיסטים, ונחשב לאזור הרפטינג הטוב ביותר ביפן.
טוהוקו (מחוז אקיטה, מחוז אאומורי, מחוז פוקושימה, מחוז איווטה, מחוז מיאגי, מחוז יאמאגטה)
החלק הצפון-מזרחי, הכפרי ברובו, של האי המרכזי הונשו, הידוע בעיקר בשל פרות הים שנמכרים בו, סקי ומעיינות חמים.
צ'וגוקו (מחוז ימאגוצ'י, מחוז הירושימה, מחוז אוקאימה, מחוז שימאנה, מחוז טוטורי)
החלק הדרום-מערבי של הונשו, אזור כפרי שידוע בזכות הערים הירושימה ואוקאימה.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

8 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

מרכז טוקיו
  • 1 טוקיו (Tokyo‏) בירת יפן המהווה את המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. העיר טוקיו נמצאת במרכז המטרופולין הגדול ביותר בעולם. טוקיו (Q7473516) בוויקינתונים
  • 2 אוסקה (Osaka‏) עיר גדולה ותוססת באזור קנסאי. אוסקה (Q35765) בוויקינתונים
  • 3 קיוטו (Kyoto‏) בירתה העתיקה של יפן, שנחשבת ללב התרבותי של המדינה, עם מקדשים בודהיסטים עתיקים רבים וגנים. קיוטו (Q34600) בוויקינתונים
  • 4 סאפורו (Sapporo‏) העיר הגדולה ביותר בהוקאידו, מפורסמת בזכות פסטיבל השלג שבה. סאפורו (Q37951) בוויקינתונים
  • 5 סנדאי (Sendai‏) העיר הגדולה ביותר באזור טוהוקו, ידועה כעיר של יערות ושל גבעות מיוערות. סנדאי (Q46747) בוויקינתונים
  • 6 נארה (Nara‏) בירתה הראשונה של יפן המאוחדת, עם הרבה מקדשים בודהיסטים ומבנים היסטוריים. נארה (Q169134) בוויקינתונים
  • 7 הירושימה (Hiroshima‏) עיר נמל גדולה. העיר הראשונה שהושמדה באמצעות פצצה אטומית. הירושימה (Q34664) בוויקינתונים
  • 8 נגסאקי (Nagasaki‏) עיר נמל עתיקה. העיר השנייה שהושמדה באמצעות פצצת אטום. נגסאקי (Q38234) בוויקינתונים

אטרקציות תיירות פופולריות ביפן[עריכה]

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים ביפן, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

  • 1 הר פוג'יערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 2 הארמון הקיסרי של טוקיו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 3 אקיהברהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 4 מקדש פושימי אינארי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 5 טירת הימג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 6 מגדל טוקיו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 7 המקדש המוזהב‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 8 שיבויהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 9 מקדש יסוקוני‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 10 אולפני יוניברסל יפן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 11 מקדש השינטו באיצוקושימה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 12 מקדש קיומיזו דרה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 13 טירת אדו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 14 דוטונבורי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 15 רופונגיערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 16 אתר הנופש טוקיו דיסניערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 17 טירת ניג'ו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 18 פארק השלום בהירושימה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 19 הארמון הקיסרי של קיוטו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 20 מוזיאון ג'יבלי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 21 הוריו-ג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 22 טירת מטסומוטו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 23 יער הבמבוק‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 24 מקדש ריואנג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 25 פארק השעשועים פוג'י-קיו היילנד‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 26 מקדש קוטוקו-אין‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 27 אגם ביווה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 28 הר קויה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 29 האי איצוקושימה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 30 הר אונזן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 31 פארק הקופים ג'יגוקודני‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 32 טירת הירושימה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 33 מקדש גינקקוג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 34 גוריוקאקו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 35 מקדש ביודו-אין‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 36 פארק יויוגי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 37 דרך הפילוסוף‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 38 פארק שינג'וקו גיואן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 39 טירת קומאמוטו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 40 אקווריום צ'רואומי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 41 פארק השעשועים הוויס טן בוש‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 42 הווילה הקיסרית קאטסורה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 43 אגם קוואגוצ'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 44 מוזיאון הפצצה האטומית בנגסאקי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 45 מקדש איזומו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 46 מוזיאון יאמאטו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 47 אגם אשי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 48 גן החיות של אואנו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 49 הר האקו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 50 מקדש קאסוגה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 51 ניפונבאשי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 52 מקדש שיטנוג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 53 מוזיאון אדו טוקיו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 54 גן קנרוקואן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 55 המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 56 דיונות החול של טוטורי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 57 מקדש אסאקוסה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 58 קיצ'יג'וג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 59 שינסקאי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 60 מקדש קופוקו-ג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 61 פארק השעשועים ג'ויפוליס‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 62 פארק היטאצ'י סיסייד‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 63 מוזיאון המדע והחדשנות מיראיקאן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 64 מגדל טסוטנקאקו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 65 פארק אינוקשירה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 66 בית המרחץ דוגו אונסן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 67 טירת אודארה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 68 שרטון אמאנוהשידאטה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 69 פארק הקופים איוואטיאמה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 70 טירת פושימי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 71 מצושימה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 72 בית המרחץ ארימה אונסן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 73 מקדש הייאן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 74 המוזיאון הלאומי לטבע ומדע‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 75 פארק קמיקוצ׳י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 76 טירת היקונה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 77 טירת אינויאמה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 78 מקדש יאקושי-ג'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 79 המוזיאון לאמנות עכשווית של המאה ה-21 בקנאזווה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 80 בריכת התכלת של ביאייערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 81 מקדש האקונה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 82 הר יוטיי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 83 גן ריצורין‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 84 הגלגל הענק טמפוזאן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 85 אגם טויה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 86 מפל נאצ'י‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 87 מקדש שימוגמו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 88 המרכז הלאומי לאמנות בטוקיו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 89 מגדל קיוטו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 90 עמק אייה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 91 המוזיאון לאמנות של טשימה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 92 טירת קנאזווה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 93 הר קיטה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 94 המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בטוקיו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 95 המוזיאון הלאומי של קיוטו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 96 מפלי קגון‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 97 מוזיאון המאנגה הבינלאומי של קיוטו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 98 פארק המומינים Metsä‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 99 אדו ארץ הפלאות ניקו אדומורה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 99 המוזיאון הלאומי לאמנות של אוסקה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה

רקע כללי[עריכה]

יפן, הידועה גם כ"ארץ השמש העולה", היא מדינה בה העבר פוגש את העתיד. התרבות היפנית היא תרבות עתיקה אשר קיימת מעל לאלף שנים, אף על פי כן, בעת המודרנית היא גם אימצה את אופנות המודרניות וטרנדים מרובים וכמו כן גם תרמה רבות לאופנות וטרנדים רבים ברחבי העולם.

יפן היא גם מדינה של ניגודים וסתירות. בעוד שתאגידים יפנים רבים עדיין מובילים בתחומם בשוק הגלובלי, מתוך הנאמר במאמרים רבים במדור הכלכלה של גופי חדשות ניתן לקבל את הרושם שיפן נמצאת על סף פשיטת רגל. המדינה מכילה גם ערים מודרניות רבות עם גורדי שחקים ותעשיית היי טק משגשגת, אך ניתן גם להבחין בלא מעט מקומות עם בקתות עץ רעועים שנמצאים לעיתים רבות בקרבת המבנים המודרניים החדשים. ליפן מקדשים וגנים מרהיבים רבים, וגנים אשר לעיתים רבות מוקפים בשלטי פרסומת גדולים, ומבנים מכוערים. לעיתים רבות תוכלו למצוא בגורדי שחקים מודרניים רבים דלתות הזזה מעץ שמובילים לחדרים מסורתיים עם שטיחי טטאמי, קליגרפיה יפנית, וטקסי תה. הניגודיות הזו לעיתים רבות יכולה להפתיע את המבקרים אשר כמעט אף פעם לא יהיו משועממים במהלך הטיול ביפן.

רקע היסטורי[עריכה]

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של יפן

יפן הייתה מיושבת עוד מהתקופה הפלאוליתית העליונה (בסביבות שנת 30,000 לפנה"ס). בין המאה ה-4 למאה ה-9 לספירה התאחדו ממלכות יפן תחת קיסר אחד כאשר חצר הקיסרות הוקמה בהייאן-קיו.

בעוד שהאוכלוסייה הילידית של יפן היו ציידים-לקטים, בסביבות המאה ה-4 לפני הספירה הייתה הגירה גדולה לארכיפלג מיבשת אסיה כאשר באותה התקופה התושבים החדשים הביאו עימם ידע הנוגע לפיתוח כלי ברזל וידע מתקדם בתחום החקלאות. בין המאה ה-4 לספירה למאה ה-9 לספירה הממלכות והשבטים הרבים של יפן התאחדו בהדרגה תחת שלטון ריכוזי אחד, תחת שליטת קיסר יפן. השושלת הקיסרית שהוקמה בתקופה זו נמשכת למעשה באופן רציף עד היום, אם כי התפקיד של קיסר יפן כיום הוא סמלי בלבד. בשנת 794 הפכה הייאן-קיו (קיוטו של ימינו) לבירת האימפריה היפנית.

החל מהמאה ה-12 עבר הכוח הפוליטי ביפן לידי קבוצת דיקטטורים צבאיים (שוגון) ואדונים פיאודלים (דאימיו) בעוד שהחוק נאכף על ידי מעמד של מעמד של לוחמים (סמוראים). לאחר מלחמת אזרחים שנמשכה כמאה שנים בשנת 1603 המדינה אוחדה מחדש תחת השוגון טוקוגאווה אשר האמין שיש לקדם מדיניות חוץ שתוביל לבידוד של יפן מיתר העולם.

בשנת 1543 הפורטוגזים היו האירופאים הראשונים שהגיעו ליפן לאחר שעגנו את ספינותיהם בחלק הדרומי של הארכיפלג. לפורטוגזים הייתה השפעה מהותית על יפן, אפילו שהאינטראקציה הראשונית הייתה מוגבלת למדיי, שכן במסגרת המפגש פורטוגל הציגה בפני יפן כלי נשק חדישים.

בשנת 1854 הצי האמריקני אילץ את יפן לפתוח את הסחר למערב, מה שהוביל לסוף השלטון של השוגון ולשיקום הכוח האימפריאלי בשנת 1868. בתקופת מייג'י אימצה אימפריית יפן חוקה לפי המודל המערבי וכמו גם תוכנית של תיעוש ומודרניזציה.

הצבא היפני פלש למנצ'וריה בשנת 1931, ומשנת 1937 הסכסוך הסלים למלחמה ממושכת עם סין. בשנת 1941 יפן הצטרפה למלחמת העולם השנייה כמעצמה במדינות הציר. ההתקפה של יפן על פרל הארבור בשנת 1941 הובילה למלחמה עם ארצות הברית ועם בעלות בריתה. לאחר שספגה תבוסה במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט ולאחר שארצות הברית הטילה פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי, ב-15 באוגוסט 1945 הצהיר הקיסר הירוהיטו ​על כניעתה של יפן. בעקבות כך החלה תקופה בת שבע שנים בה יפן הייתה תחת כיבוש של בעלות הברית ואשר במהלכה יפן אימצה חוקה חדשה. בחוקת 1947 הוגדרו מחדש סמכויותיו של הקיסר כסמל המדינה בלבד, יפן שללה מעצמה את הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק כוחות צבאיים, ובנוסף לכך החוקה נועדה לשנות את שיטת הממשל המונרכית האבסולוטית בעלת המאפיינים המיליטריסטיים לדמוקרטיה ליברלית.

לאחר מלחמת העולם השנייה, יפן חוותה צמיחה כלכלית עצומה תחת שלטון המפלגה הליברלית-דמוקרטית, והפכה בהמשך למעצמה כלכלית עולמית. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפכה יפן לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. החל משנת 2021 כלכלת יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם לפי תמ"ג נומינלי והרביעית בגודלה בעולם לפי תמ"ג. יפן, נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום תעשיית הרכב ובתחום האלקטרוניקה, ותרמה לאורך השנים תרומות משמעותיות בתחומי המדע והטכנולוגיה. לתושבי יפן יש תוחלת חיים מהגבוהות ביותר בעולם, אם כי בשל שינויים שונים בתרבות היפנית גודל אוכלוסיית המדינה נמצא בדעיכה מהותית. התרבות היפנית ידועה היטב כיום ברחבי העולם, ובמיוחד האמנות היפנית, המטבח היפני, וכמו גם המוזיקה והתרבות הפופולרית היפנית, אשר כוללת בין היתר את תעשיית המאנגה, האנימה ותעשיית פיתוח משחקי הווידאו של המדינה.

ממשל ופוליטיקה[עריכה]

יפן היא מונרכיה חוקתית שנוצרה במקור על בסיס המערכת הפרלמנטרית הבריטית. הבית הקיסרי של יפן הוא בית המלוכה העתיק ביותר בעולם. על פי המסורת בית המלוכה נוסד במקור בשנת 660 לפני הספירה. החוקה הנוכחית, אשר נחקקה בשנת 1947 לאחר מלחמת העולם השנייה, הגדירה מחדש את התפקיד של הקיסר כך שיהיה סמלי בלבד. התפקידים הממשלתיים המעטים שהקיסר מבצע נעשים תמיד בהתאם להוראות הקבינט.

הרשות המחוקקת היפנית הוא הפרלמנט של יפן, המכונה "הדיאט של יפן" או "הקוקאי" (ביפנית: 国会), והוא מורכב משני בתים - הבית העליון הוא בית היועצים והבית התחתון הוא בית הנבחרים. שני הבתים נבחרים בשיטת בחירות מקבילה, כלומר, מספר צירים מסוים נבחר בשיטת בחירה אחת, ואילו יתר הצירים באותו בַּית נבחרים בשיטה אחרת. הקבינט מהווה את הרשות המבצעת בממשלה. בראש הקבינט עומד ראש הממשלה, שנבחר על ידי הפרלמנט. ראש הממשלה ממנה שרים לקבינט, שרובם חייבים להיות חברי פרלמנט. בית המשפט העליון מהווה את הרשות השיפוטית.

תפקידים רבים מועברים לממשל המחוזי והממשל העירוני, אך הגופים הללו תלויים תמיד במימון שמגיע מהממשל הלאומי. לעיתים קרובות נהוג לציין כי גוף הממשל המחוזי וגוף הממשל העירוני בעלי "30 אחוז אוטונומיה" מכיוון שכ-30% מהמימון שעובר לשלטון המקומי מגיע מהממשל הלאומי. התוצאה היא שהמדיניות היא לרוב ריכוזית והומוגנית יחסית, על אף שלגופי הממשל של המחוזות, הערים והעיירות יש אוטונומטיה מסוימת.

ביפן יש מספר מפלגות פוליטיות גדולות (מתוך אלפי מפלגות פוליטיות שונות, אשר השתנו, התמזגו והתפצלו לאורך השנים - מה שמסביר כנראה את שמותיהם המבלבלים של המפלגות. המפלגה הליברלית-דמוקרטית (LDP), שהיא באופן כללי שמרנית למדיי ומונחה בעיקר על סמך האינטרסים של התאגידים, נמצאת בשלטון כמעט ברציפות מאז 1955. מפלגות קטנות יותר עם ייצוג משמעותי כוללות את המפלגה הדמוקרטית החוקתית (CDP), המפלגה הדמוקרטית לעם (DPFP או DPP), והקומאיטו (מפלגת "הצדק"). ל-LDP יש מספר סיעות. הסיעות השונות של LDP לעיתים רבות מתפצלות או מתמזגות בדיוק כפי שעושות מפלגות פוליטיות. בדרך כלל השם של הסיעות הללו זהה לשלם של המנהיג הנוכחי שלהם, אשר בדרך כלל הוא האדם שקובע את המדיניות של הסיעה.

דמוגרפיה[עריכה]

משום שיפן נמצאת על ארכיפלג מרוחק, אשר לאורך תקופה ארוכה היה מנותק מיתר העולם (כאשר רק היו קשרים מעטים עם סין וקוריאה), כתוצאה מכך החברה היפנית המודרנית היא מאוד הומוגנית. קרוב ל-99% מהאוכלוסייה היפנית היא ממוצא אתני יפני. כמות האנשים ביפן נמצאת בדעיכה מהותית בעשורים האחרונים, בעיקר בשל שיעורי פיריון נמוכים ומשום שיפן לא מעודד הגירה לתחומה. הקבוצה האתנית השנייה בגדולה ביפן כיום הם הקוריאנים – יש מעל למיליון קוריאנים ביפן כיום. ישנם גם לא מעט סינים, פיליפינים, וברזילאיים, למרות שרבים מהם צאצאים של הורה יפני. למרות שהם השתלבו היטב בחברה היפנית חלק מהסינים ביפנים פועלים עדיין בתחומי אזור הצ’יינה טאון המרכזיים בקובה, נגאסאקי, ויוקוהומה. קבוצות מיעוט של אוכלוסייה ילידה כוללות גם את בני האינו בהוקאידו, אשר באופן הדרגתי היגרו צפונה לאורך המאות האחרונות וכיום אוכלוסייה זו כוללת בסביבות 50 אלף אנשים בלבד, ובני הריוקיואן באוקינאווה.

היפנים ידועים היטב בשל ההקפדה שלהם על כללי הנימוס. יפנים רבים מתלהבים במיוחד כאשר חברים מחו"ל מגיעים לבקר במדינתם ורבים שמחים לעזור לתיירים/זרים אשר אבודים מעט וזקוקים לעזרה מהמקומיים. האוכלוסייה הצעירה ביפן לעיתים רבות מתעניינת במיוחד בלפגוש ו/או להפוך לחברים של תיירים/זרים. אל תופתעו אם במהלך הביקור אדם יפני (בדרך כלל מהמין האחר) יפנה/תפנה אליכם במקום ציבורי וינסה/תנסה לנהל עימכם שיחה באנגלית עם מבטא יפני כבד. מצד שני, לא מעט מתושבי יפן אינם רגילים לתיירים/זרים (המכונים ביפנית 外人, גאייג’ין) ויהיו יותר מרוחקים וינסו להימנע מלדבר איתכם.

במרבית האזורים ביפן אשר נמצאים מחוץ לערים הגדולות נדיר למדיי למצוא תיירים/זרים, וסביר להניח שבמהלך הטיול תגלו שכאשר תיכנסו לבתי עסק או למסעדות מסוימות צוות העובדים יבחר למהר לחדר אחר כאשר תיכנסו לבית העסק. הסיבה לכך היא לא גזענות או פחד מזרים – יפנים רבים פשוט מפחדים שהתיירים/זרים יפנו אליהם באנגלית והדבר יגרום להם למבוכה רבה משום שהם לא יוכלו להבין אתכם או להגיב באנגלית. משום כך מומלץ להקפיד לחייך ולומר "קוניצ’יווה" ("שלום") כאשר נכנסים לבתי עסק/מסעדות.

יהדות יפן[עריכה]

ביפן יש מספר קהילות יהודיות, המונות בסך הכל כ-1000 יהודים, ואשר מרוכזות בעיקר בערים הגדולות במדינה. במדינה ישנם שני בתי חב"ד. בנוסף פועלים ביפן שני ארגונים אוהדי ישראל בשם "בית שלום" ו"מקויה". הם רוחשים חיבה ליהודים ומאמינים בהיותם עם נבחר.

תרבות[עריכה]

גיישות בתהלוכה שנערכה בפסטיבל בטוקיו

לאורך ההיסטוריה יפן חוותה הן תקופות של פתיחות להשפעות אחרות מרחבי העולם אך גם תקופות ממושכות של בידוד מיתר העולם, וכתוצאה מכך התרבות היפנית כיום ייחודית למדיי. לתרבות הסינית הייתה ללא ספק השפעה ניכרת על התרבות היפנית לאורך כל שנות קיומה של התרבות היפנית. ההשפעות הסיניות על התרבות היפנית ניכרות למדיי, על אף שהמסורות הסיניות התמזגו עם התרבות היפנית הילידה באופן בו נוצרה תרבות ייחודית.

בתקופת אדו (בין שנת 1603 עד שנת 1868) התרבות היפנית הושפעה באופן ניכר מקונפוציאניזם (פילוסופיה ומערכת ערכים מזרח-אסיאתית אשר במקור פותחה מכתבי קונפוציוס). שוגונאת טוקוגאווה ייסדה מערכת מעמדית נוקשה, כשהשוגון נמצא בראש ההיררכיה החברתית, ומתחתיו נמצאים בין היתר סמוראים, ומתחתיהם נמצאת האוכלוסייה הכללית. האוכלוסייה הכללית היו אמורים לתת כבוד רב לסמוראים (הם היו עלולים להירצח אם לא היו עושים זאת), והנשים היפניות באותה העת נדרשו להיות כפופות לגברים. הסמוראים באותה העת האמינו באופן מהותי כי עדיף "מוות לפני ביזיון", ועל כן בדרך כלל הסמוראים נהגו להעדיף להתאבד במקום לחיות בבושה. למרות שתקופת אדו הסתיימה בשנת 1868, המורשת של אותה התקופה ממשיכה להשפיע עד היום על החברה היפנית. הכבוד אותו מקבל אדם נותר עד היום דבר חשוב במיוחד בחברה היפנית ועל כן לדוגמה מהעובדים בחברות היפניות עדיין מצפים שהם יצייתו לבוסים שלהם ללא עוררין, והנשים היפניות ממשיכות להיאבק עד היום על כך שהחברה היפנית תתן להן יחס שווה לגברים.

היפנים גאים מאוד במורשתם ובתרבותם, וממשיכים עד היום להקפיד על מסורות עתיקות רבות שהחלה לפני מאות שנים. בנוסף לכך לא מעט יפנים אובססיביים לגבי הטכנולוגיות החדשות ביותר, ולעיתים רבות יוצאים לשווקים ביפן מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים יותר מיתר העולם, לפני שאותם המוצרים מושקים ביתר העולם. הפרדוקס הזה של היותה מדינה המשלבת מסורת לצד חדשנות ומודרנה מושכת ליפן תיירים סקרנים רבים.

חגים ציבוריים[עריכה]

החוק היפני מגדיר 16 חגים רשמיים:

שם החג תאריך החג מידע נוסף יום עסקים
ראש השנה החדשה
(元日)
1 בינואר אחד החגים החשובים ביותר ביפן. בעוד שרק ה-1 בינואר מוגדר כחג לאומי, בפועל בתי עסק רבים נותרים סגורים עד ה-3 בינואר. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום ההתבגרות
(成人の日)
יום ב' השני בחודש ינואר חג לאומי המוקדש לכל מי שיהיה או היה בגיל 20 בין התאריכים 2 באפריל בשנה הקודמת ל-1 באפריל בשנה הנוכחית. גיל 20 הוא הגיל בו אנשים נחשבים רשמית לבוגרים ביפן. בערים ובעיירות רבים ברחבי יפן נערכים ביום זה טקסים, ויפנים רבים עורכים גם מסיבות עם בני משפחתם או חבריהם ביום זה. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום כינון האומה
(建国記念の日)
11 בפברואר לפי המסורת ביום זה בשנת 660 לפנה"ס הוכתר הקיסר היפני הראשון. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
חג יום הולדתו של הקיסר
(天皇誕生日)
23 בפברואר יום הולדתו של הקיסר היפני הנוכחי נארוהיטו. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום שוויון האביב
(春分の日)
בסביבות 20 במרץ יום המסמן באופן רשמי את המעבר מעונת החורף לעונת האביב. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום שׁוֹוָּה
(昭和の日)
29 באפריל יום הולדתו של הקיסר היפני הקודם, הירוהיטו, אשר מכונה גם הקיסר שׁוֹוָּה. החג מוקדש לזכר ההשפעה של תקופת שלטונו של הירוהיטו. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום החוקה
(憲法記念日)
3 במאי חג המוקדש ליום בו התקבלה החוקה החדשה של יפן לאחר מלחמת העולם השנייה. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
היום הירוק
(みどりの日)
4 במאי חג לאומי המוקדש להערכה והוקרת תודה לטבע. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הילדים
(こどもの日)
5 במאי חג לאומי המוקדש לילדי יפן. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הים
(海の日)
יום ב' השלישי בחודש יולי חג לאומי המוקדש לאוקיינוסים. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום ההרים
(山の日)
11 באוגוסט חג לאומי המוקדש להרי יפן. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הכבוד למבוגרים
(敬老の日)
יום ב' השלישי בחודש ספטמבר חג לאומי המוקדש חאוכלוסיית הקשישים היפנית ולקידום אריכות ימים. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום שוויון הסתיו
(秋分の日)
בסביבות 23 בספטמבר יום המסמן באופן רשמי את המעבר מעונת הקיץ לעונת הסתיו. חג המוקדש לשמר את זכר המתים. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום הבריאות והספורט
(体育の日)
יום ב' השני בחודש אוקטובר חג הנערך ביום בו נפתחה אולימפיאדת הקיץ שנערכה בטוקיו בשנת 1964. יום זה מוקדש לקידום תחום הספורט ואורח חיים פעיל. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום התרבות
(文化の日)
3 בנובמבר חג הערך ביום הכרזת החוקה ב-3 בנובמבר 1946 המוקדש לקידום התרבות, אהבת החופש והשלום. מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום ההודיה לעבודה
(勤労感謝の日)
23 בנובמבר חג לאומי המוקדש לשבח את פעילותם של העובדים היפנים, ואת הייצור של יפן. מרבית העסקים סגורים ביום זה.

אקלים[עריכה]

יפן היא באזור אקלים ממוזג, עם בערך ארבע עונות מובחנות, אך בגלל אורכה מצפון לדרום ובשל הבדלי הגובה שלה ישנם הבדלים גדולים בין ששת אזורי האקלים העיקריים ביפן, אשר מתבטאים למשל בכך שהצפון הרחוק קר מאוד בחורף, ואילו הדרום הרחוק הוא סובטרופי (בדומה לישראל). האקלים מושפע גם על ידי רוחות עונתיות.

ליפן ארבע עונות מובחנות:

  • עונת האביב היא אחת העונות המוצלחות ביותר לביקור ביפן. הטמפרטורות חמימות, אך לא חמות מדיי, לא יורד יותר מדיי גשם, ובחודשים מרץ-אפריל תוכלו לראות את פריחת עצי הסאקורה ותוכלו לצפות במספר פסטיבלים בולטים
  • עונת הקיץ מתחילה עם עונת מונסון (בסוף יוני ותחילת יולי). החודשים יולי ואוגוסט חמים יחסית ומאופיינים בלחות ניכרת ובטמפרטורות גבוהות (יכולות להגיע אף עד 40 מעלות צלזיוס). למבקרים בתקופה זו מומלץ לנסוע צפונה לצפון הוקאידו, או להרי צ’ובו וטוהוקו על מנת לברוח מהחום הכבד. אחד מהיתרונות העיקריים של ביקור במהלך תקופה זו היא שמתרחשים לא מעט מופעי זיקוקים ופסטיבלים גדולים במהלך הקיץ. בסוף הקיץ ותחילת הסתיו, טייפונים מתפתחים מהאזורים הטרופיים שליד קו המשווה ומתקדמים מדרום-מערב לצפון-מזרח, ומביאים איתם גשם כבד.
  • עונת הסתיו, אשר מתחילה בספטמבר, היא גם אחת העונות המוצלחות ביותר לביקור ביפן. הטמפרטורות והלחות הופכים הרבה יותר סבילים במהלך עונת הסתיו. עונת הסתיו מספקת לא מעט ימים עם טמפרטורות חמימות וצבעי הסתיו על הצמחייה הם אטרקציית תיירות מעניינת בפני עצמה במהלך תקופה זו. אם זאת, כדאי לקחת בחשבון שבתחילת עונת הסתיו סופות טייפון לעיתים רבות פוקדות את האזורים הדרומיים של יפן, וכתוצאה מכך הפעילות בכל בתי העסק מופסקת עד שהסערה חולפת.
  • עונת החורף היא תקופה מוצלחת לעשות סקי, או ללכת למעיינות החמים בטבע לאחר שירד שלג. כדאי לקחת בחשבון שמשום שאין חימום מרכזי בלא מעט מבנים, לעיתים רבות עונת החורף עלולה להיות קרה למדיי אפילו שאתם נמצאים בתוך מבנים. למבקרים במהלך עונת החורף מומלץ לנסוע דרומה לאוקינאווה על מנת להתחמק מהקור. לעיתים רבות יורד הרבה שלג במהלך עונת החורף בהוקאידו ובצפון יפן בשל זרם האוויר הקר שמגיע ליפן מסיביר. אזור רצועת החוף של הונשו (בה מרבית הערים הגדולות של יפן ממוקמות) מאופיין בחורפים פחות קרים לעונת עונת החורף הפוקדות את רצועת החוף המערבית – לדוגמה, לא מעט פעמים תוכלו לגלות במהלך החורף כי בעוד יורד שלג בקיוטו, באוסקה אשר נמצאת רק במרחק שעת נסיעה מקיוטו, מעונן בלבד או רק יורד מעט גשם.

לתיירים מומלץ במיוחד לבקר ביפן במהלך האביב או הסתיו.

גאוגרפיה[עריכה]

יפן היא ארכיפלג של 6,852 איים. האיים הראשיים הם: הוקאידו, הונשו, שיקוקו, וקיושו והם מהווים 97% משטחה היבשתי של יפן. היא מאוד הררית ומיוערת.

יפן נמצאת באזור של געשיות פעילה בתחומי "טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט. מתקיימת גם פעילות געשית תת-ימית, למשל במיוג'ין-שו. ביפן ישנם תשעה אזורים אקולוגיים מיוערים, שמשקפים את האקלים והגאוגרפיה של האיים. מיערות טרופיים ותת-טרופיים באיי ריוקיו ובונין, ליערות מעורבים וממוזגים באיים הראשיים וליערות מחטניים ממוזגים באזורים הקרים של האיים הצפוניים.

דת[עריכה]

מקדשים בודהיסטים בהר קויה
שער טוריאי הוא שער מסורתי הנמצא לרוב בכניסה למקדשי שינטו

שתי הדתות הדומיננטיות ביפן הן - שינטו (神道), אשר היא הדת האתנית של יפן עוד מימי קדם, ובודהיזם (仏教 בוקיו) דת אשר יובאה ליפן אשר מושתת על הדרכותיו של גאוטמה בודהה. במהלך התקופה הפיאודלית היו רדיפות אחר האוכלוסייה הנוצרית של יפן (הנצרות יובאה ליפן במקור על ידי מיסיונרים אירופיים). כיום מקובל למדיי להיות נוצרי אך רק אחוז קטן מהיפנים נוצרים, ורובם מרוכזים באזור מערב יפן.

באופן כללי היפנים אינם דתיים במיוחד. על אף שהיפנים הושפעו במיוחד מהפילוסופיות הבודהיסטיות ועל אף שיפנים רבים נוהגים לבקר באופן תדיר במקדשים בהם הם נוהגים להתפלל, האמונה הדתית והדוקטרינה הדתית ממלאת תפקיד קטן (אם בכלל) בחיי היפני הממוצע. יש הגורסים כי יפנים רבים נוטים יותר להיות שינטו במהלך חייהם (משום שמרבית החתונות והפסטיבלים אותם הם פוקדים הם בדרך כלל שינטו) אך מתים כבודהיסטים (שכן מרבית ההלוויות מבוצעת במסגרת טקס בודהיסטי).

לשינטו ולבודהיזם הייתה השפעה עצומה על החברה היפנית לאורך ההיסטוריה, ובפרט על חיי התרבות של היפנים. ההשפעה של דת השינטו באה לידי ביטוי בין היתר בגנים המרהיבים שתוכלו למצוא ברחבי המדינה וכמו גם במקדשים הייחודיים שמשרים שלווה עמוקה וביערות העתיקים המרובים. כאשר תבקרו במקדש עם שער טוריאי (鳥居) תבחינו במנהגים והסגנונות הייחודיים לדת שינטו. אם תבחינו בחלקת אדמה ריקה כאשר נייר לבן תלוי במרכזה – קחו בחשבון שטקס שינטו נערך במקום לקראת התחלת הבנייה של בניין חדש. הבודהיזם ביפן התפתח לכיוונים שונים לאורך ההיסטוריה. ניצ'ירן (日蓮) הוא הזרם הבודהיסיטי הגדול ביותר ביפן כיום. עבור מרבית האנשים במדינות המערב זרם הזן (禅) של הבודהיזם, אשר התפתח ביפן במאות ה-14 וה-15, הוא הזרם המוכר ביותר של הבודהיזם ביפן. זרם הזן השפיע רבות על טקסי התה ביפן, עבודות הקרמיקה, ציורים, קליגרפיה, השירה ואמנויות הלחימה. ללא ספק ניתן לומר שלאורך השנים חל מיזוג מסוים בין דת השינטו ודת הבודהיזם. בערים ובעיירות יפניות רבות תוכלו כיום לגלות כי המקדשים הבודהיסטים ממוקמים לצד מקדשי השינטו של היישוב. לעיתים רבות אפילו תוכלו למצואזה בכלל לא יוצא דופן למצוא שער טוריאי שניצב מול מול מקדש בודהיסטי.

הנצרות ניכרת ברחבי יפן כמעט אך ורק במובן המסחרי. לקראת חג המולד תוכלו למצוא בקניונים ובמרכזי הקניות ברחבי המטרופולינים קישוטים רבים עם סנטה קלאוס, עצי חג המולד וסמלי חג מולד לא דתיים אחרים. ישנו מיעוט נוצרי ביפן ובעבר אף הייתה קבוצה שכונתה קאקור קירישיתן (隠れキリシタン ) או "נוצרים בסתר" אשר הסתירה את היותה נוצרית בתקופה בה יפן עסקה ברדיפות של הנוצרים במדינה. עם זאת, קבוצה זו כמעט ונכחדה בימינו, לאחר שרובם אימצו את זרם המיינסטרים של הנצרות או המירו את דתם לשינטו/בודהיזם. בניגוד למקובל בקוריאה הדרומית, ביפן אין כנסיות עצומות ובעוד שאפילו היו יפנים נוצרים שמילאו תפקידים פוליטיים בולטים - כולל בתפקיד ראש ממשלת יפן – משום ששיעור הנוצרים ביפן עומד רק על כ-1-2% מכלל האוכלוסייה היפנית, הנצרות אינה בולטת במיוחד בחברה היפנית ולמרבית היפנים אף אין כל ידע על העקרונות הבסיסיים של הנצרות.

שפה[עריכה]

השפה היפנית איננה מוגדרת כשפה הרשמית של יפן, אך היא ללא ספק השפה הלאומית דה-פקטו של המדינה אותה דוברים מרבית תושבי המדינה.

לשפה היפנית עשרות ניבים, אם כי הניב של טוקיו, שמוכנה "יפנית סטנדרטית" (標準 語), הוא הניב אותה לומדים בבתי הספר ואשר הכי מוכר בקרב מרבית אוכלוסיית יפן. הניב השני הבולט ביותר הוא הניב של אזור קיוטו-אוסקה. הניב של אזור קנסאי, אשר מכיל לא מעט מילות סלנג, נודע במיוחד בתרבות הפופ היפנית, בעוד שאזור טוהוקו הצפוני ואזור דרום קיושו נחשבים קשים יותר ולהכי פחות מובנים בקרב יתר דוברי היפנית.

באיי אוקינאווה הדרומיים ישנם גם לא מעט דוברים של שפות הריוקיואן (琉球語派) - אותם דוברים בעיקר קשישים, בעוד שמרבית המקומיים דוברים יפנית-אוקינאוונית, אשר הוא ניב שחלק גדול מאוצר המילים שלו נלקח משפות ריוקיואן. בצפון הוקאידו ישנם גם מעטים שדוברים את השפה אינו (アイヌ イタク).

כמעט כל הטקסטים שנכתבים כיום בשפה היפנית מכילים שילוב של קאנג'י (漢字), ושתי כתבי הברות שונים – הירגאנה (ひらがな) וקטקאנה (カタカナ). בעוד שקאנג'י מכיל תווים שנלקחו במקור משיטת הכתב הסינית, הירגאנה משמשת בעיקר כאשר כותבים מילים אשר ייחודיות לשפה היפנית, וכמו גם אלמנטים אחרים הקשורים לדקדוק של המשפט, וקטקאנה משמשת בעיקר כאשר כותבים מילים ושמות זרים, מילות הלוואה, שמות מדעיים, ולעיתים כאשר מעוניינים להדגיש מילה מסוימת. משום שיפנית נכתבת כתוצאה משילוב של שלושה סוגי כתב, ומשום שישנה כמות גדולה במיוחד של תווי קאנג'י שונים, מערכת הכתיבה היפנית נחשבת כיום לאחת ממערכות הכתב המורכבות ביותר בעולם שנמצאות בשימוש.

ישנם אלפי תווים לקאנג'י אשר נמצאים בשימוש יומיומי ואפילו ליפנים לוקח לא מעט שנים ללמוד את כולם. לקטקאנה יש רק 46 תווים וללא ספק פשוט בהרבה יותר ללמוד אותם. מבין השניים, קטקאנה תהיה כנראה שימושית יותר עבור תיירים המבקרים ביפן משום שביפן נהוג להשתמש בקטקאנה על מנת לכתוב מילים שמקורן במקור משפות זרות לא-סיניות – לדוגמה, אם תדעו לקרוא משפטים הכתובים בקטקאנה תוכלו להשתמש בידע זה על מנת להבין כי המשמעות של המילה "バ ス" (באסו) היא "אוטובוס", שהמשמעות של המילה "カメラ" (קאמרה) היא "מצלמה", שהמשמעות של המילה "コンピューター " (קונפיוטא) היא "מחשב", וכו’. עם זאת, מילים מסוימות כמו "テレビ " (טרהבי), שמשמעותה "טלוויזיה", "デパート" (דהפאטו), שמשמעותה "חנות כלבו", ו"スーパー" (סופא), שמשמעותה "סופרמרקט", עשויות להיות קשות יותר להבנה משום שיש קשר קלוש יחסית בין המילה המקורית באנגלית למילה ביפנית. אם אתם שולטים היטב בשפה הסינית הדבר יסייע ללא ספק רבות להתמודד עם טקסטים הכתוים בקאנג'י, אך כדאי לקחת בחשבון שלא תמיד המשמעות של המילים היא מה שחושבים ממבט ראשון – לדוגמה, בעוד שהפירוש המילולי של המילה "手紙" הוא "נייר יד", המשמעות של המילה בסינית הוא "נייר טואלט" וביפנית המשמעות של המילה היא "מכתב".

רוב היפנים לומדים אנגלית במשך 6 שנים לפחות במהלך תקופת הבית ספר, אך בתי הספר נוטים להתמקד יותר בדקדוק ובכתיבה, ופחות בשיפור רמת השיחה של התלמידים. מחוץ לאזורים המתויירים ביותר ובתי המלון הבינלאומיים הגדולים ביותר נדיר למצוא אנשים אשר בקיאים במיוחד בשפה האנגלית. עם זאת, יכולות הקריאה והכתיבה נוטים להיות טובים יחסית ולא מעט יפנים מסוגלים להבין טקסטים הכתובים באנגלית על אף שהם עלולים להתקשות להגות את המילים או לדבר איתכם באנגלית שוטפת. אם תלכו לאיבוד ברחובות יפן מומלץ לשקול לכתוב מבעוד מועד על נייר, ובמילים פשוטות, את השאלה שאותה אתם מעוניינים להציג בפני המקומיים, וסביר להניח שתמצאו אנשים שיצליחו לקרוא את השאלה ולהנחות אתכם בכיוון הנכון. בשל כך מומלץ גם לשאת עליכם כרטיס ביקור של המלון בו אתם שוהים ולהראות אותו לנהג מונית או לאנשים אקראיים בהם תיתקלו אם איבדתם את דרככם ואתם זקוקים למעט הכוונה. תתנחמו לכל הפחות בעובדה שחלק גדול מהיפנים בהם תיתקלו צפויים להשקיע לא מעט מאמצים על מנת להבין מה הדבר שאתם שואלים על מנת שהם יוכלו לסייע לכם, ומשום כך מומלץ לנסות ללמוד מספר ברכות בסיסיות ביפנית על מנת שתוכלו להפגין הכרת תודה בפני האנשים שבוחרים לעזור לכם.

מתקנים ציבוריים רבים, כגון רכבות, כוללים כמעט כולם שילוט עם כיתוב באנגלית, וברבות השינקנסן ורכבות פופולריות רבות הכריזה ברכבת נעשית גם בשפה האנגלית. באטרקציות התיירות ומרכזים מסחריים גדולים בדרך כלל תוכלו למצוא גם שילוט באנגלית, אך בדרך כלל, ככל שתתרחקו מהאזורים המתויירים ביותר תוכלו לשים לב שישנם פחות שלטים עם כיתוב באנגלית.

בחלק מאתרי התיירות המרכזיים ובמלונות הבינלאומיים הגדולים בטוקיו ישנו צוות עובדים שמסוגל לדבר גם בשפות מנדרינית או קוריאנית. כמו כן, בנמלי תעופה ותחנות רכבת מרכזיים רבים יש גם שילוט עם כיתוב בסינית ובקוריאנית.

אטרקציות[עריכה]

טירות[עריכה]

טירת הימג'י במערב יפן הנחשבת לאחת הטירות הידועות והיפות ביותר במדינה

בדומה לבריטים, הצרפתים והגרמנים, גם ליפנים היסטוריה ארוכה של בניית טירות מרשימות. בתקופה הפיאודלית של יפן היה ניתן למצוא לכל הפחות מספר טירות כמעט בכל מחוז ברחבי המדינה.

כתוצאה מההפצצות שאירעו ביפן במהלך מלחמת העולם השנייה, וכמו גם כתוצאה משריפות, צווים להריסת טירות, וכו' – כיום נותרו רק 12 מהטירות הקלאסיות. לטירות הללו "דונג'ונים" (מגדלים מבוצרים) מרהיבים אשר השתמרו היטב. ארבעה מאותן הטירות נמצאות באי שיקוקו, שתי טירות נמצאות צפונית לשם באזור צ'וגוקו, שתי טירות נמצאות באזור קנסאי, שלוש טירות נמצאות באזור צ'ובו וטירה אחת נמצאת בחלק הצפוני של אזור טוהוקו. לא תוכלו למצוא טירות היסטוריות אותנטיות בקיושו, קאנטו, הוקאידו או אוקינאווה.

12 הטירות ההיסטוריות הקלאסיות הן:

  • טירת הירוסאקי
  • טירת מאצומוטו
  • טירת מארוקה
  • טירת אינויאמה
  • טירת היקונה
  • טירת הימג'י
  • טירת ביצ’הו מאטסויאמה
  • טירת מאסו
  • טירת מרוג'מה
  • טירת קוצ'י
  • טירת מאטסויאמה
  • טירת אוג'ימה

ביפן ישנם גם לא מעט שיחזורים מודרניים של טירות היסטוריות, אשר בחלק מהן מבקרים אף יותר אנשים מאשר מבקרים בטירות ההיסטוריות הקלאסיות. טירת השורי באוקינאווה היא ייחודית מבין הטירות של יפן, מכיוון שהיא שימשה כארמון המלוכה של ממלכת ריוקיואן ונבנה בסגנון אדריכלי ריוקיואני ייחודי, בעל השפעה סינית חזקה בהרבה יותר מהטירות שנבנו בסגנון יפני.

תוכלו למצוא ביפן גם חורבות של טירות היסטוריות אשר כוללות בדרך כלל רק את קירות הטירה או חלקים מסוימים משלד המבנה המקורי. למרות שאין להן את המבנים המשוחזרים שתוכלו למצוא באתרים המכילים שיחזורים מודרניים של טירות היסטוריות, אתרים המכילים חורבות של טירות היסטוריות יכולים לעיתים רבות להרגיש יותר אותנטיים משום שהמבנים המשוחזרים עשויים לעיתים להרגיש מסחריים מדיי ומתויירים מדיי.

גנים[עריכה]

גני ריטסורין (Ritsurin Garden) שבפריפקטורה קאגאווה

יפן ידועה בזכות הגנים שלה. גני הנוף שלה, כמו גם גני החול/אבן בסגנון הזן, ידועים בזכות עיצובם הייחודי. המדינה הכריזה לאחרונה על 3 הגנים הטובים ביותר, בהתחשב בגודלם, יופים והאותנטיות שלהם: גן קנרוקואן בקנאזווה, גן קאיראקואן במיטו, וגן קורקואן באוקיאמה. הגן הגדול ביותר, והגן המועדף על תיירים רבים, הוא גן ריטסורין בטקמאטסו.

גני חול ואבנים נמצאים בדרך כלל במקדשים, בעיקר במקדשי זן בודהיזם. הידוע מביניהם הוא גן ריואניי בקיוטו, אבל ניתן למצוא גנים כאלה בכל רחבי יפן. גם גני טחב מאוד פופולריים ביפן, וקוקה-דרה, שממוקם גם הוא בקיוטו, הוא אחד מהטובים שביניהם. הרשמה מראש היא חובה, על מנת שניתן יהיה לוודא שבביקור הטחב עדיין משגשג ולא נרמס.

אתרים רוחניים[עריכה]

מומלץ לשלב במהלך הטיול ביפו ביקור במספר מקדשים. המקדשים הבודהיסטים והמקדשים של דת השינטו הם הנפוצים ביותר ביפן, אם כי ישנם גם מספר אתרים בעלי חשיבות דתית של דתות אחרות אשר גם מומלץ לבקר בהם.

בודהיזם
לבודהיזם הייתה השפעה עמוקה על יפן מאז שהגיעה לראשונה ליפן במהלך המאה ה-6 לספירה. תוכלו למצוא מקדשים בודהיסטים כמעט בכל עיר ברחבי יפן, וישנם לא מעט כתות בודהיסטיות ביפן. בחלק מהמקדשים הבודהיסטים תוכלו לקבל גם שיעורי מדיטציה באנגלית.

חלק מהאתרים הבודהיסטים הקדושים ביותר מורכבים ממתחמים גדולים שנמצאים על פסגות הרים – אתרים כגון הר קויה (מקום הקבורה היוקרתי ביותר ביפן בו נמצא המקדש הראשי של הכת הבודהיסטית שינגון), הר הייאי (נבנה במקור כאשר קיוטו הפכה לבירת יפן במטרה להסיר את הבודהיזם מהפוליטיקה היפנית. זהו האתר הראשי של הכת הבודהיסטית טנדאי) והר אוסורה (הנחשב ל"שער לגיהנום" וכולל מונומנטים וקברים רבים הנמצאים באזור שממה וולקני).

רבים מהמקדשים הגדולים והחשובים ביותר לבודהיסטים ביפן ממוקמים בקיוטו, כמו מקדשי הונגאנג'י ומקדש צ'יון-אין. בקיוטו ישנם גם חמישה ממקדשי הזן הראשיים וכמו גם את מקדש נאנזנג’י. לקיוטו ולקמאקורה ישנם חמישה מקדשים בודהיסטים בולטים נוספים כל אחד. חמשת המקדשים של קמאקורה הם מקדשי קנצ'וג'י, אנגאקוצ'י, ג'ופוקוג'י, ג'וצ'יג’ וג'ומיוג'י. מקדש איהייג’י הוא גם מקדש זן בולט, אם כי מעולם לא נחשב לחלק מחמשת מקדשי הזן הראשיים.

מקדש טודאיג'י בנארה ומקדש קוטוקואין בקאמאקורה נודעים במיוחד בשל פסלי הבודהה הגדולים שלהם. פסל הבודהה במקדש טודאיג’י הוא פסל הבודהה הגדול ביותר ביפן, בעוד שפסל הבודהה במקדש קוטוקואין בקאמאקורה הוא פסל הבודהה השני בגודלו ביפן.

מקדש הוריוג'י, אשר ממוקם דרומית לנארה, הוא מבנה העץ העתיק ביותר בעולם. אתר בולט נוסף הוא רחבת הפניקס של אוג’י אשר חקוק גם על גבי המטבע של 10 ין.

שינטו
שינטואיזם היא הדת ה"ילידית "של יפן, ומשום כך כל מי שמעוניין לחוות חוויות אותנטיות במיוחד אשר הם "יפנים באופן מוחלט" במהלך הטיול ביפן מומלץ לבקר באתרי שינטו מכיוון שבחלק גדול מהאתרים הללו תוכלו להתרשם מאתרים בהם ניתן להבחין באסתטיקה יפנית אותנטית.

מקדש השינטו הקדוש ביותר הוא המקדש גראנד אייסה, בעוד שמקדש השינטו השני בחשיבותו הוא מקדש איזומו. מקדשי שינטו בולטים נוספים כוללים את מקדש איצוקאשימה באי מיאג'ימה, מקדש טושוגו בניקו, המקדשים קומאנו סאנזאן, דאווה סאנזאן, ומקדש מאיג'י שבטוקיו, והמקדשים שימוגאמו, קאמיגאמו, ופושימי אינארי שבקיוטו.

אתרים נוצרים
הנצרות הגיעה לראשונה ליפן במהלך שנת 1549 דרך הפורטוגזים והקדוש פרנסיס חאווייר. חאווייר הקים ביפן את הכנסייה הנוצרית הראשונה בימאגוצ'י, שהריסותיו מהוות כיום חלק מפארק הזיכרון של חאווייר. כאשר טויוטומי הידיושי עלה לשלטון הוצאה הנצרות מחוץ לחוק והחלה רדיפה של הנוצרים ביפן. במהלך תקופה זו כ-26 יפנים-נוצרים נצלבו בנגסאקי. ישנה אנדרטה לאותם האנשים בנגסאקי. בנגסאקי תוכלו גם למצוא את כנסיית אורה אשר היא הכנסייה העתיקה ביותר שלא נהרסה לאורך השנים. הכנסייה נבנתה במקור בשנת 1864.

מרד שימאבארה, אשר היה התקוממות מצד האוכלוסייה הנוצרית, הוביל לכך שהממשל שם סוף לפעילות של הקתולים ביפן וכמו גם לכך שבוצעו עריפות ראשים לכ-37,000 איכרים נוצרים. בשימאבארה תוכלו לבקר בחורבות של טירת הארה בה האוכלוסייה הנוצרית התאספה והותקפה. באולם הזיכרון של אמקאוסה שירו באויאנו תוכלו ללמוד על מרד שימברה ורדיפת הנוצרים.

אתרים נוספים בעלי חשיבות דתית
ביפן ישנו גם קומץ של מקדשים קונפוציאנים בולטים. המקדש הקונפוציאני בנגסאקי הוא המקדש הקונפוציאני היחיד בעולם שנבנה על ידי סינים מחוץ לסין.

לדת האוקינאווית יש גם אתרים בולטים משלה ביפן. אתר המורשת העולמית סטה אוטאקי הוא אחד מאתרי הדת האוקינאווית הבולטים ביותר ביפן. טקסים רבים נערכים באתר זה עד היום.

אתרי מלחמת העולם השנייה
שלושת המקומות שחובה לבקר בהם עבור כל מי שמתעניין במיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה הם - הירושימה, נגסאקי והאי הראשי של אוקינאווה. אוקינאווה הוא המקום בו התרחשו כמה מהקרבות האכזריים ביותר בין יפן וארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, ועל כן תוכלו למצוא בו לא מעט שרידים מהתקופה האפלה הזו. פארק השלום, מוזיאון השלום של הפרפקטורה, מוזיאון השלום של הימהיורי, וההיכל להנצחת השלום של איטומאן הם חלק מהאתרים המוצלחים ביותר לבקר בהם על מנת ללמוד עוד על תקופת מלחמת העולם השנייה ביפן, לראות פריטים בולטים מהמלחמה, ולשמוע את התיאורים של הקרבות.

הירושימה ונגסאקי הם אתרים חשובים במיוחד במובנים רבים. הירושימה היא העיר הראשונה בהיסטוריה האנושית שעליה הוטלה פצצת אטום, וכמו גם העיר בה פצצת האטום שהוטלה גרם למקרי המוות הגדול ביותר. לאחר שהוטלה פצצת אטום על הירושימה ארצות הברית הטילה גם פצצת אטום על נגסאקי מספר ימים לאחר מכן והדבר הוביל בהמשך לכך שהיפנים בחרו להיכנע ובעקבות כך הסתיימה מלחמת העולם השנייה. אפילו מי שלא מתעניין במיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה עשוי למצוא עניין רב באתרים בהם הוטלו פצצות האטום, שכן השימוש בנשק גרעיני והסכנה לכך שבעתיד תהיה מלחמה גרעינית נותרו סוגיות מהותיות גם כיום. באתרים הללו תוכלו לראות בעצמכם עד כמה פצצות האטום יכולות להיות רבות עוצמה, הרסניות ולגרום לנזק עצום - לא רק למבנים ולאנשים שנהרגים, אלא גם לאנשים שניצלו. במהלך המלחמה הופגזו 58 יישובים נוספים ברחבי יפן (כולל טוקיו), ולכן תוכלו למצוא גם אנדרטות ומוזיאונים המוקדשים (אשר פחות נודעים) לנושא זה בחלק מאותן הערים.

ראוי לציין גם שלחברת Military Historic Tours יש את הזכויות הבלעדיות להוביל סיורים מודרכים באזור איו ג’ימה, אך סיורים אלו זמינים רק לאזרחי ארצות הברית.

פעילויות[עריכה]

פעילויות חוצות[עריכה]

אין זה מפתיע שבמדינה שבה מעל ל-70% מהשטחים הם מיוערים או הררים יש שפע של פעילויות חוצות בהן תוכלו לקחת חלק במהלך הביקור. טיולי הליכה הן פעילות חוץ פופולרית במיוחד בתרבות היפנית. תוכלו למצוא לא מעט שבילי הליכה קטנים ברחבי יפן וכמו גם שפע של אזורים הרריים ללכת בהם בפארקים הלאומיים הרבים של יפן. טיולי הליכה יכולים להיות גם חלק מחוויה רוחנית, כגון לטפס במעלה 2,446 מדרגות האבן של ההר הקדוש הר גארו דרך יער קדום מרהיב.

טיול הליכה לפסגת אחד מההרים הרבים של יפן היא פעילות שנמצאת בתחום היכולת של חלק גדול מהמבקרים ביפן. תוכלו גם להגיע לפסגה של חלק מההרים הבולטים ביותר הן באמצעות מכונית, אך גם במסגרת טיול הליכה קצרה וקל. הר אסו הוא אחד מהרי הלוע הוולקנים הגדולים ביותר בעולם, וישנו כביש סלול אשר באמצעותו ניתן בין היתר לנסוע במכונית ממש עד לפסגת ההר.

כ-300 אלף בני אדם מטפסים מדי שנה לפסגת הר פוג'י, ההר האייקוני אשר הוא ההר הנודע ביותר ביפן. על מנת להגיע לפסגה של הר פוג’ תצטרכו להצטייד בבגדים מתאימים לכך ולהביא איתכם ציוד בסיסי נחוץ (קרם הגנה, פנס ראש, וכו'), כאשר אורך המסלול הוא בין יום ליומיים. בעוד שלא מדובר בטיול קצר במיוחד וקל במיוחד, המסלול הפופולרי בהחלט ניתן לביצוע כל עוד שאינכם בכושר סביר.

יפן מכילה לא מעט הרים מושלגים ולכן היא מהווה גם יעד מוצלח למטיילים שמעוניינים לעשות סקי ו/או סנובורד. האקלים הקר בחלק מהאזורים ביפן מסייע לוודא שבאתרי הסקי הבולטים יש כמות טובה של שלג מדיי שנה. בממוצע יורד באתרי הסקי שבהרי האלפים היפניים בסביבות 10 מטר שלג מדי שנה, ובהוקאידו אף יורד בסביבות 14 מטר שלג מדי שנה! חופשת סקי ביפן יכולה להיות זולה באופן מהותי בהשוואה למקובל במדינות אחרות בעולם, כאשר הכרטיסים למעלית באתר זולים יותר, מקומות הלינה זולים יחסית, והאוכל זול יחסית. תוכלו גם למצוא ציוד הסקי להשכרה במחירים סבירים, אך מכיוון שלמרבית היפנים יש רגליים קטנות יחסית, כדאי לשקול להביא איתכם מגפי סקי משלכם. הדרך הקלה ביותר להגיע למדרונות רבים היא לנסוע בתחבורה הציבורית (ברכבות ו/או באוטובוסים), ולשלוח את ציוד הסקי/סנובורד אל המדרונות באמצעות שירות שליחויות.

לאורך השנים גולף הפך לענף ספורט פופולרי בקרב יפנים רבים. המחיר של הקרקעות בפאתי הערים הוא גבוה למדיי ולכן מרבית מגרשי הגולף נמצאים לרוב במרחק של שעה או שעתיים מהערים הגדולות (לעיתים ישנם הסעות מיוחדות המגיעות למגרשי הגולף אשר יוצאות מתחנות הרכבת אשר חייבים להירשם אליהן מבעוד מועד). בימי חול משחק גולף יעלה לכל הפחות כ-6,000 ין. כדאי לקחת בחשבון שביום בו תשחקו גולף הדבר יעסיק אתכם במשך כל היום. מכיוון שרוב השחקנים הם אנשי עסקים מקומיים, לרוב לא תורשו לשחק לבדכם (משום כך מומלץ לוודא שתבואו לשחק גולף עם לפחות עוד אדם אחד), וכי בדרך כלל יש מבחר מוגבל של ציוד גולף להשכרה (משום כך עדיף לעיתים רבות להביא מחבטי גולף משלם ונעלי גולף משלכם).

למרות שיפן היא מדינה המשתרעת על איים מרובים, יפן לא נודעת במיוחד בשל חופי הרחצה שבה. לערים רבות ביפן אין חופי רחצה פשוט משום שערים יפניות רבות משתרעות ממש עד קו החוף. כאשר כן יש חופי רחצה בערים מסוימות לרוב היפנים נוהגים לפקוד את אותם החופים רק בעונת הקיץ - ברגע שמגיע ה-1 בספטמבר, המצילים מפסיקים לפטרל לאורך החוף, וכתוצאה מכך גם המתרחצים היפנים מפסיקים להגיע לחופי הרחצה. גלישה פופולרית במקצת מכיוון שתנאי הגלישה מוצלחים למדיי הן ברצועת החוף המזרחית והן ברצועת החוף המערבית (במהלך עונת הטייפון של אוגוסט-אוקטובר ברצועת החוף המזרחית, ובמהלך החורף ברצועת החוף המערבית). ישנם גם מספר לא מעט אתרים אשר מוצלחים למדיי לשנורקלינג ולצלילה. בעוד שתחום השייט אינו נפוץ במיוחד ביפן, תוכלו למצוא מספר פעילויות שייט מהנות במיוחד, כמו למשל רפטינג נהרות בנהרות של בעמק איה.

אירועי ספורט[עריכה]

ענף הבייסבול, אשר יובא במקור ליפן במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת, זכה לפופולריות רבה ביפן לאורך השנים. חובבי משחק הבייסבול עשויים לגלות שיפן היא אחת המדינות היחידות בעולם, מלבד ארצות הברית, בהם בייסבול זכה לפופולריות רבה במיוחד. לבתי ספר תיכוניים רבים יש קבוצות בייסבול, ישנם גם לא מעט שחקני בייסבול מקצועיים ביפן, ולמשחק חשיבות רבה בתרבות הפופולרית היפנית. בנוסף, שחקני בייסבול יפנים רבים זכו לקריירה מצליחה בליגת ה-MLB באמריקה הצפונית. ליגת הבייסבול היפנית הרשמית ידועה בשם "Nippon Professional Baseball", או "פורו יאקיו" (プロ野球), כלומר, "בייסבול מקצועי", והיא נחשבת בעיני רבים לליגת הבייסבול המקצועית המצליחה ביותר מחוץ לארצות הברית. נבחרת הבייסבול היפנית הלאומית נחשבת גם היא לאחת מקבוצות הבייסבול המצליחות ביותר עולם.

בדרך כלל קל יחסית להשיג כרטיסים למשחקי בייסבול, אפילו כאשר קונים את הכרטיסים ביום המשחק, אם כי כמובן שמוטב לרכוש כרטיסים מבעוד מועד למשחקים פופולריים. עלות הכרטיס בדרך כלל תהיה לכל הפחות בסביבות 2,000 ין. משחק ממוצע יימשך בסביבות 4 עד 5 שעות. בדרך כלל תוכלו להביא עימכם אוכל ושתייה מבחוץ, וזו בהחלט דרך טובה לחסוך מעט כסף במקום לשלם את המחירים המופקעים שגובים בתוך האצטדיון על אוכל ושתייה (למשל, 800 ין על ליטר בירה). כאשר מבקרים במסעדות ו/או בברים מקומיים באוסקה לעיתים רבות עשויים "להשתלט" על אותם המקומות מעריצי בייסבול אשר שרים בקול רם, ומריעים ללא הפסקה בעת שהם צופים במשחק. החוקים המקובלים במשחקי הבייסבול ביפן אינם שונים בהרבה מהחוקים המקובלים במשחקי הבייסבול בארצות הברית, אם כי ישנם מספר וריאציות קטנות. היריבות הגדולה ביותר היא בין קבוצת "יומיאורי ג’יינטס" מטוקיו (אחת הקבוצות המצליחות ביותר והפופולריות ביותר ביפן, למרות שלא מעט אנשים לא אוהבים את הקבוצה) וקבוצת "האנשין טייגרס" מאוסקה (אשר לה יש את האוהדים הסוערים והמסורים ביותר).

ביפן נערכים מדי שנה שני טורנירים לאומיים עבור קבוצות הבייסבול של התיכונים אשר מושכים אף יותר תשומת לב מהמשחקים של ליגת הבייסבול המקצועית. שני הטורנירים מתקיימים באצטדיון קושיין, שממוקם בתחום העיר נישינומיה סיטי שבקרבת קובה, אשר מכיל מעל ל-50 אלף מושבים, והוא גם מגרש הבית של קבוצת הבייסבול המקצוענית "האנשין טייגרס".

  • הטורניר הראשון של קבוצות הבייסבול של התיכונים, אשר מכונה "קושיאן האביב" (春の甲子園), נערך במהלך חודש מרץ, ומתחרים בו 32 קבוצות שונות מכל רחבי המדינה.
  • הטורניר השני של קבוצות הבייסבול של התיכונים, אשר מכונה "קושיאן הקיץ" (夏の甲子園), נערך במהלך חודש אוגוסט, ומתחרים בו בסך הכל 49 קבוצות שונות מכל מחוז ברחבי יפן.

ענף הכדורגל (サッカー, "סאקה") פופולרי במיוחד ביפן. ליגת הכדורגל הרשמית של יפן אשר מכונה "ניפון פורו סאקה ריגו" (日本プロサッカーリーグ), אשר ידועה גם בשם "J ליג" (Jリーグ, "ג’יי ריגו"), אשר בה הליגה הבכירה מכונה "ליגת J1". יפן היא אחת מהמדינות האסיאתיות הבודדות בהן ענף הכדורגל הוא מצליח במיוחד ולחלק משחקני הכדורגל היפנים הייתה בעבר קריירה מצליחה בליגות הכדורגל הבכירות באירופה.

תחרות סומו

היאבקות סומו (相撲) הוא ענף ספורט יפני פופולרי במיוחד. חוקי המשחק פשוטים יחסית – המנצח הוא המתאבק הראשון שמצליח לגרום ליריבו להיזרק מחוץ לזירת ההיאבקות או לגעת בקרקע עם כל דבר מלבד הרגליים. כמעט הכל מותר בתחרויות היאבקות סומו, פרט לקומץ מהלכים אסורים. במשחקי הסומו משולבים גם מסורות שונות שמקורן בדת השינטו, כאשר בדרך כלל המתחרים עוסקים בטקסים שונים והכנה מנטלית לפני התחרות, ולאחר מכן עוסקים בהיאבקות רק במשך 10 עד 30 שניות. מתאבקי סומו, המכונים גם "ריקישי" (力士), חיים ב"חוות אימונים" (相撲部屋) מיוחדות ונוהגים להקדיש כמעט את כל זמנם לעלייה במשקל ולאימונים לקראת התחרויות. לאורך השנים היו מספר מתאבקים סומו זרים שזכו להצלחה ביפן, אם כי ישנם כיום כללים שנויים במחלוקת שמגבילים את כמות המתאבקים הזרים שרשאים להשתתף בתחרויות.

תחרויות הסומו מאורגנות על ידי איגוד הסומו היפני. תחרויות הסומו הגדולות ביותר הם שישה טורנירים מרכזיים שנערכים לאורך כל השנה אשר הם התחרויות היחידות בהן התוצאות משפיעות על דירוג המתאבקים. כל טורניר נמשך 15 ימים. הטורנירים נערכים בטוקיו בחודשים ינואר, מאי, וספטמבר, באוסקה במרץ, בנגויה ביולי ובפוקואוקה בנובמבר. עם קצת תכנון תוכלו אפילו לקחת חלק בביקור בחוות האימונים של המתאבקים, למרות שכנראה תצטרכו עזרה מאדם שדובר יפנית על מנת לעשות זאת, ולוודא שתקפידו על כללי התנהגות המקובלים במהלך הביקור בחוות האימונים. (לדוגמה, תדרשו לשבת בשקט מוחלט במשך כל האימון, אשר בדרך כלל נמשך מספר שעות). האימון מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות.

גם ענף ההיאבקות המקצועית (プロレス, "פורורהסו") זוכה לפופולריות רבה ביפן. מכיוון שלמתאבקים יפנים רבים יש רקע באמנויות לחימה, לא נדיר לראות מכות שמבוצעות ללא כפפות וכמו גם מקרים בהם היריב מוכנע בלפיתת צוואר. ישנם לא מעט חברות המארגנות מופעי היאבקות – החברות הגדולות ביותר הן New Japan Pro-Wrestling, All Japan Pro Wrestling, ו-Pro Wrestling NOAH. תחרות הפורורהסו הגדולה ביותר נערכת במשך שני לילות ב"טוקיו דום" שבטוקיו ב-4 וב-5 בינואר מדי שנה.

מרוצי סוסים (競 馬keiba ) זוכים גם כן לפופולריות רבה ביפן. מרוצי הסוסים הוא מענפי הספורט הבודדים ביפן בהם מותר להמר. גביע יפן, שנערך מדי שנה במגרש המרוצים של טוקיו, הוא אחד ממרוצי הסוסים היוקרתיים ביותר בעולם, ומושך אליו באופן תדיר את רוכבי הסוסים הטובים ביותר בעולם. מרגש המרוצים אנשין שבטאקאראזוקה, מגרש המרוצים קיוטו שבפאשימי, ומגרש המרוצים נאקאיאמה שבפאנאבאשי הם ארבעת מגרשי מרוצי הסוסים הגדולים ביותר ביפן ונערכים בהם מעת לעת מרוצים בינלאומיים חשובים.

בידור ומשחקים[עריכה]

קריוקי בר בשינג'וקו שבטוקיו אשר זכה לפרסום רב כאשר נכלל בסרט "אבודים בטוקיו"

הקריוקי (カラオケ) הומצא במקור ביפן ותוכלו למצוא כיום קריוקי בר כמעט בכל עיר יפנית. המילה קריוקי מבוטאת ביפנית קה-רא-או-קה והמשמעות שלה היא קיצור של המילים "תזמורת ריקה" ביפנית. כדאי לקחת בחשבון כי יפנים רבים לא יבינו על מה אתם מדברים אם תבטאו את המילה קריוקי כפי שמבטאים אותה בעברית (קארא-אוקי) ואנגלית (קה-רי-אוקי). מרבית מקומות ה"קריוקי בר" ביפן משתרעים על פני מספר קומות בבניין בו הם נמצאים. לרוב משכירים חדר שישמש רק אתכם ואת החברים שלכם, כך שאין סיבה לחשוש מכך שאנשים שאתם לא מכירים יקשיבו לכם שרים ו/או מזייפים. לעיתים רבות העלות של השכרת החדר כוללת גם אלכוהול כאשר תוכלו למלא מחדש את הכוס כל עוד תרצו עוד. בסניפים של הרשתות הגדולות תוכלו למצוא מבחר מצוין של שירים בשפה האנגלית. מרבית היפנים המבוגרים אשר בוחרים לשיר קריורי נוטים להעדיף לשיר שירי בלדה בברים שכונתיים קטנים.

האנשים שמשכירים את חדרי הקריורי אחראים על הפעלת מכונת הקריוקי בעצמם. הדבר מאפשר לכם לשלוט בסדר של השירים אותם אתם והחברים שלכם תשירו. (משום שהאורך של מרבית השירים הוא בממוצע כ-4 דקות לשיר, לרוב תוכלו לשיר בסביבות 15 שירים במשך שעה שלמה). מכונות הקריוקי החדשות יותר מופעלות באמצעות טאבלט או מסך מגע בו תוכל לחפש שירים לפי מגוון קריטריונים. מומלץ כמובן לבקש מכשיר עם ממשק משתמש בשפה האנגלית. תוכלו לחלופין גם לחפש שירים בקטלוגים מודפסים בגודל של ספר טלפונים, וזה כנראה מה שתצטרכו לעשות אם לא תצליחו להשיג טאבלט עם ממשק בשפה האנגלית. במקומות עם מכשירים ישנים יותר תצטרכו לשלוט במכונה באמצעות שלט רחוק - לאחר שתמצאו את המספר של השיר, אשר הוא בן 4 עד 6 ספרות, כוון את השלט למכשיר הקריוקי, הקלידו את המספר, ולחצו על הכפתור עם הכיתוב "転送" ("שלח") על מנת לאשר ולהוסיף את השיר לתור.

אפשרות בילוי פופולרית נוספת הם מקומות המכונים "פאצ'ינקו" (パチンコ) אשר נמצאים גם כן כמעט בכל מקום בערים היפניות. פאצ'ינקו היא צורת הימורים אשר במסגרתה מוטלים כדורי פלדה קטנים למכונה. כדורים נוספים מוענקים בהתאם למקום בו הם נוחתים. לרוב חם למדיי בתוך רוב מבני הפאצ’ינקו, אנשים רבים מזיעים, וישנה מוזיקה חזקה למדיי. (מבחינה חוקית אתם רשאים להחליף את הכדורים רק בפרסים, אבל המהמרים בוחרים לעיתים רבות באסימונים "מיוחדים" המכונים "טוקושו קייהין (特殊景品) אותם הם מוכרים בחזרה לבית העסק תמורת מזומנים - בתא נפרד או בסמטה סמוכה. משום שהמיקום בו מתבצעת ההחלפה נמצא מחוץ לתחום של בית העסק, הדבר בפועל אינו בלתי חוקי). בסביבות 10% מכלל היפנים (ובעיקר אנשי עסקים בגיל העמידה) משחקים בפאצ’ינקו לפחות פעם בשבוע, והפאצ'ינקו מייצרים בפועל יותר הכנסות מאשר תעשיית ההימורים של לאס וגאס, מקאו וסינגפור יחד.

אולמות משחקי וידאו (ゲームセンター, "גהמו סנטא", או ビデオ・アーケード, "בידאו אה-קדו") מכילים מכונות ארקייד. בתי העסק הללו לעיתים רבות משתרעים על פני מספר קומות. לעיתים רבות התיירים שמבקרים באולמות משחקי הווידאו עשויים להיות מופתעים מהמגוון העצום של המשחקים שניתן למצוא בהם. מלבד משחקי האקשן והלחימה הרגילים, ישנם גם משחקי מוזיקה כגון "דאנס דאנס רבולושן" או משחקים שהרבה יותר קלים לשחקנים מתחילים כמו המשחק "טייקו נו טאטסוג’ין" (太鼓の達人), משחקים ייחודיים שקשה להגדיר כגון "Derby Owners Club" (שאפשר אולי לתאר כ"סימולטור מרוצי סוסים רב משתתפים מקוון בו עוסקים באיסוף כרטיסים"), ומשחקים מוזרים שייחודיים ליפן כמו "צ'ו צ'אבוודאי-גאשי!" (超・ちゃぶ台返し!) שבו השחקן צריך לדפוק על שולחן בחוזקה על מנת להפוך אותו כדי לצבור נקודות. באולמות משחקי הווידאו בדרך כלל תוכלו למצוא גם משחקים קלאסים נוספים כמו "claw crane" בו תוכלו לנסות ולזכות בבובות, תכשיטים, ואף סמארטפונים.

המשחק הלאומי של יפן הוא גו (囲碁) אשר הוא משחק לוח שהומצא במקור בסין. במסגרת המשחק השחקנים מניחים את האבנים שלהם באופן בו יצליחו לכסות את הכמות המרבית של המשבצות על פני לוח המשחק. לא ניתן להזיז אבנים, אך ניתן ללכוד אותן אם הן מוקפות בכל ארבעת הכיוונים. החוקים אמנם פשוטים, אך האסטרטגיה והטקטיקה של המשחק מורכבים למדיי. למרות שהמשחק הומצא במקור בסין, בשל העובדה שהוא הוצג לראשונה במערב על ידי יפנים, המשחק ידוע כיום ברחבי העולם בשם היפני ולא בשם הסיני המקורי. המשחק פופולרי במיוחד בתרבות היפנית כאשר תוכלו למצוא מדורים קבועים שעוסקים במשחק בעיתונים, וישנם ביפן אף שחקנים מקצועיים של גו. ביום שטוף שמש מומלץ ללכת ל-"Tennoji ward" באוסקה על מנת לצפות בשני מאסטרים של גו המשחקים אחד נגד השני.

משחק לוח פופולרי נוסף ביפן הוא "שוגי" (将棋), המכונה גם "שחמט יפני". המשחק דומה למדיי למשחק השחמט, כאשר ישנם מספר פריטים נוספים שנעים בדרכים ייחודיות, אך ההבדל החשוב ביותר הוא שאחרי שאתם מצליחים לתפוס פריט של השחקן היריב, תוכל בשלב מאוחר יותר "להחזיר" את אותו הפריט כאחד מהפריטים שלכם. בשל כך המשחק מורכב ודינאמי הרבה יותר מאשר משחק השחמט הסטנדרטי.

משחק המהג'ונג (麻雀, "מהג’ן") הוא גם פופולרי למדיי ביפן, ותוכלו לעיתים למצוא אף אנשים שמשחקים אותו באולמות משחקי הווידאו (במקרים הללו לעיתים מדובר בהימורים לא חוקיים). במשחק מהג'ונג נעשה שימוש באריחים עם מגוון סמלים ותווים סיניים. השחקנים לוקחים אריחים ושמים אריחים אחרים על השולחן בניסיון להשלים יד עם סטים מסוימים של אריחים. בעוד שהמשחק דומה למדיי לגרסה הסינית המקורית, אופן צבירת הנקודות בגרסה היפנית של המשחק שונה באופן מהותי מזה המקובל בגרסה הסינית של המשחק.

מוזיקה[עריכה]

הופעת טאיקו

היפנים אוהבים להאזין למוזיקה (音楽, "אונגאקו") מכל הז’אנרים.

במוזיקה היפנית המסורתית (邦楽, "הוגאקו") נעשה שימוש במגוון כלי נגינה, אשר חלק הם כלי נגינה סיניים. כלי הנגינה הנפוצים ביותר במוזיקה היפנית המסורתית הם שמיסן (三味線), אשר הוא כלי נגינה עם שלוש מיתרים, שאקוהאצ'י (尺八), אשר הוא חליל במבוק, וקוטו (箏), אשר הוא כלי נגינה עם 13 מיתרים. טאיקו (太鼓) הם תופים אשר ייחודיים ליפן, ואשר גודלם נע מתופים כף יד קטן ועד לתופים נייחים עצומים בגודל 1.8 מטר. לעיתים רבות תוכלו למצוא הופעות טאיקו בפסטיבלים. מחוץ לז’אנר המוזיקה היפנית המסורתית לא נעשה שימוש רב בכלי הנגינה הללו.

מוזיקה קלאסית מערבית (クラシック[音楽], "קוראשיקו [אונגאקו]") פופולרית למדי ביפן בקרב אנשים בכל הגילאים. ישנם כיום כ-1,600 תזמורות מקצועיות וחובבניות ביפן – כמחצית מהם נמצאות בטוקיו, ואלו כוללות שמונה תזמורות מקצועיות במשרה מלאה. ישנם גם מעל ל-10,000 מקהלות ביפן.

כאשר מוזיקת ​​הפופ המערבית החלה להפוך פופולרית ביפן במהלך המאה ה-20 הדבר השפיע רבות על המוזיקה היפנית ותרם להיווצרות של גרסאות מקומיות למוזיקת הפופ המערבית. בעוד שהפופולריות של מרבית הסגנונות הללו דעכה לאורך השנים, מוזיקת "אנקה" (演歌), אשר היא בלדות סנטימנטליות בסגנונות הפופ המערבי, עדיין זוכה לפופולריות רבה.

מוזיקת ג'אז (ジャズ, "ג’אזו") פופולרית במיוחד ביפן עוד משנות ה-30 של המאה ה-20. תוכלו להאזין למוזיקת ג’אז בין היתר ב"בתי קפה של מוזיקת ג'אז" (Jazz coffee shops).

הז’אנרים ג’יי-פופ וג’יי-רוק פופולריים במיוחד כיום בתחנות הרדיו. גם למוזיקת פאנק, מטאל, היפ הופ, מוזיקה אלקטרונית ועוד ז'אנרים שונים ומגוונים תוכלו למצוא גרסאות מקומיות ביפן. מוזיקת ג'י-פופ מזוהה לעיתים רבות עם כוכבי מוזיקה צעירים אשר מופקים על ידי סוכנויות כישרונות. למרות שחלק גדול מאותם האמנים מצליחים להוציא לשווקים רק להיט אחד, לא מעט מהם מצליחים גם לנהל קריירה מצליחה וארוכה. הלהקות SMAP ו-Morning Musume זכו לפופולריות רבה במשך עשרות שנים, וההרכב הנשי AKB48 אף הפך להרכב הנשי הרווחי ביותר בכל הזמנים ביפן.

קל למדיי למצוא הופעות חיות. לעיתים ייתכן שתוכלו לרכוש כרטיסים להופעות מסוימות בחנויות נוחות (באמצעות קוד מספרי לזיהוי ההופעה הנכונה), באינטרנט, ובחנויות התקליטים. כדאי לקחת בחשבון שחלק מהמוכרים עשויים לדרוש שתשלמו באמצעות כרטיס אשראי יפני בה הכתובת לחיוב תהיה ביפן. תוכלו לרכוש כרטיסים להופעה ביום ההופעה כל עוד שכל הכרטיסים לא נמכרו, אך כדאי לקחת בחשבון שמקומות בהן נערכים הופעות גדולות לעיתים רבות לא ימכרו כרטיסים במיקום בו נערכת ההופעה. פסטיבלי מוזיקה (ロック・フェスティバル, "רוקו פסוטיבארו") הם פופולריים למדיי גם כן, ומושכים אליהם באופן קבוע עשרות אלפי אנשים. הפסטיבל רוק פוג'י הוא פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר ביפן כיום, ותוכלו לשמוע בו מוזיקה מז'אנרים רבים ומגוונים. פסטיבל רוק ביפן הוא פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר בו רשאים להופיע רק אמנים יפנים.

אומנויות הבמה[עריכה]

בובת בונרקו בתיאטרון הלאומי באוסקה

הסוגים המפורסמים ביותר של אמנויות הבמה היפניות המסורתיות התפתחו במקור ביפן במהלך תקופת ימי הביניים או התקופה הטרום מודרנית, וחלק מהם מתמקדים בסיפורים מלודרמטיים של אירועים היסטוריים בולטים מאותה התקופה, וכמו גם סיפורים רומנטיים וקונפליקטים מוסריים. אספקט חשוב בצורת האמנות הזו הוא האספקט החזותי אשר מאופיין בתלבושות היפניות המסורתיות ובאופן בו השחקנים מדגישים את ההתבטאות של רגשותיהם. אם אתם שולטים היטב בשפה היפנית מומלץ גם לשלב במהלך הטיול ביקור בהצגות מסוג "טאיישו אנגקי", בהצגת תיאטרון המציגה קומדיה מודרנית, או אולי אפילו בהצגת סטנד-אפ יפני בסגנון מערבי.

בונרקו (文楽) הוא סוג של תיאטרון בובות יפני. בונרקו התפתח במקור באוסקה בתחילת המאה ה-17. משתתפות בובות גדולות יחסית, בגובה של 50 עד 120 סנטימטר, אשר נשלטות על ידי שלושה מפעילים, הנמצאים על הבמה. המופע מלווה בנגינת שמיסן, כלי מיתר יפני מסורתי, ובשירה.

קבוקי (歌舞伎) הוא סוגה תיאטרלית מסורתית ביפן. המחזה כולל לרוב ריקוד ודרמה, והוא מתאפיין בססגוניותו ובאיפור המתוחכם שעוטים השחקנים. קבוקי התפתח במקור במהלך סוף המאה ה-17. בהופעות קבוקי הרקדנים מספרים סיפורים שונים באמצעות ריקוד ובאמצעות הדגשת ההתבטאות של רגשותיהם. במהלך ההופעות חלק מהשחקנים תלויים מהתקרה באמצעות חוטים ומרחפים מעל לקהל הצופים וחלקם גם יוצאים באופן דרמטי מהבמה או נכנסים באופן דרמטי אל הבמה מאזור המושבים של קהל הצופים.

נו (能), או נוגאקו (能楽), הוא אחד מהסגנונות המסורתיים ביותר של התיאטרון היפני. במסגרת המחזות הללו השחקנים לובשים תלבושות מפוארות ומסיכות ספציפיות (ישנם 138 מסכות שונות), ומספרים סיפורים דרמטיים ומלאי רגש בהם הם מגלמים בעיקר שוגונים וסמוראים. השחקנים נוהגים לדבר במחזות הללו ביפנית מעט ארכאית (אשר אותה לעיתים קשה אפילו לדוברי יפנית כשפת אם להבין). המשחק במחזות הללו מלווה בתזמורת קטנה ומקהלה. המחזות הללו מתוארות לעיתים כ"אופרה יפנית", אם כי בפועל מדובר יותר בשירת פואמות ולא לשירה של ממש.

באופן מסורתי, בהפסקות שנערכו בין החלקים השונים במחזות נו, נהגו להציג מחזות קומיים קצרים באופן של 10 דקות המכונים קייוגן (狂言) אשר עשו שימוש רב באינטראקציה בין משרתים ואדונם, או חקלאי ובנו.

סוג של הצגה הרבה פחות נודע הוא ה"טאיישו אנגקי" (大衆演劇) - זהו מונח מעורפל שפירושו "תיאטרון להמונים" או "תיאטרון פופולרי". באופן כללי הצגות טאיישו אנגקי דומות במידה מסוימת להצגות קאבוקי, אך השחקנים לרוב לבושים בהם בתלבושות משוכללות מתקופת אדו, ומושם הרבה יותר דגש על האספקט המלודרמטי של ההצגה. כול הצגה של טאיישו אנגקי שונה לחלוטין ממה שהשחקנים עשו בעבר משום שחלק גדול מהתוכן בהצגות הללו מאולתר על ידי השחקנים במהלך החזרות שמבוצעות בבוקר בו מתקיימת ההצגה. הסיפורים פשוטים וקלים להבנה גם ללא תרגום, והטובים כמובן תמיד מנצחים בהם את הרעים. במחצית השנייה של המופע מרבית השחקנים מבצעים ריקודים מסורתיים כאשר במקביל מופעלים אורות במה ומכונות ערפל. הופעות הטאיישו אנגקי זולות בהרבה מהופעות קאבוקי או הופעות נו – הן עולות בדרך כלל בסביבות 2,000 ין.

הסגנון הקומי של היפנים שונה במידה ניכרת מהסגנון הקומי הסטנדרטי בעולם המערבי. היפנים רגישים מאוד למקרים בהם אנשים מתבדחים על חשבונם של אנשים אחרים, ומשום כך סטנד-אפ בסגנון מערבי אינו נפוץ במיוחד ביפן. לרוב הקומדיה היפנית מסתמכת בעיקר על מקרים אבסורדים, או מקרים בהם הדמויות בוחרות/נאלצות שלא להקפיד כל הכללים החברתיים המחמירים. רוב היפנים נהנים גם ממשחקי מילים (駄洒落). היפנים נוטים שלא לראות באופן חיובי אירוניה או ציניות - היפנים ממעטים להשתמש באירוניה ו/או בציניות והם עלולים לפרש אנשים שמתבטאים באופן זה כאילו הן אכן מתכוונים לדבריהם.

  • סוג הסטנד-אפ הנפוץ והמוכר ביותר ביפן מכונה מנזאי (漫才). בהופעות מנזאי מופיעים לרוב שני שחקנים אשר נוהגים לפרש זה את זה בצורה לא נכונה, ומשלבים משחקי מילים רבות בקצב מטורף.
  • סוג מסורתי נוסף של קומדיה יפנית הוא רקוגו (落語), בו נוהגים לספר סיפורים קומיים. בהצגות אלו שחקן בודד יושב על הבמה, ונוהג לספר סיפור מצחיק ארוך, ובדרך כלל מורכב יחסית, אשר תמיד כולל דיאלוג בין שתי דמויות או יותר.
  • ישנם גם הרכבים שמבצעים הופעות סטנד-אפ ומופעים קומיים מאולתרים בשפה האנגלית אשר לרוב מושכים אליהם קהל בינלאומי ולא מעט יפנים דוברי אנגלית.

גיישות, מארחות/ים, וטקסי תה[עריכה]

טקס תה

מסורת הגיישות של יפן ידועה במיוחד ברחבי העולם, אם כי לעיתים קרובות רבים ברחבי העולם לא לגמרי מבינים את המסורת הזו. הפירוש של המילה "גיישה" (芸者) הוא "אמן" או "אומן". גיישות הן בפועל בדרניות, אשר מבצעות בין היתר שירה מסורתית, ריקודים מסורתיים, וכמו גם שיחות רגועות עם אורחיהן. לרוב ההכנה של הגיישות מתחילה עוד בגיל צעיר במטרה שהן יהיו בעתיד גיישות ברמה גבוהה במיוחד כאשר הן יהיו בוגרות. לעיתים קרובות גיישות בתי עסק שונים שוכרים את שירותיהן עבור מסיבות ונשפים. למרות שבדרך כלל הדבר יקר למדיי, לעיתים ייתכן שתוכלו למצוא הופעות של גיישות בעבור 3,000 ין בלבד, או הופעות שנערכות בחינם באחד הפסטיבלים. בערים היפניות הגדולות קל בהרבה למצוא גיישות.

במועדוני "Hostess clubs" המארחת תשוחח עימכם, תמזוג עבורכם שתייה, ובמידה מסוימת תפלרטט עם הלקוחות כל עוד שמדובר בגברים. (במועדוני "Host clubs" התפקידים מתהפכים כאשר המארחים הם גברים המשרתים בעיקר קהחל לקוחות נשי, ובהם בדרך כלל הפלירטוט יהיה מעט יותר בולט.) המארחות/מארחים במועדונים הללו גם עובדים באזור הבר, שרים קריוקי עבור הלקוחות, בניגוד לגיישות אשר פועלת בבתי תה ובמסעדות ועוסקת אך ורק באמנויות היפניות המסורתית. על אף שהמארחות/מארחים במועדונים פלרטטות/ים למחייתם, הן/הן אינם זונות, ובמועדוני רבים נאסר באופן מפורש על הלקוחות לקחת חלק באינטימיות פיזית או שיחות מיניות עם המארח/ת. בבתי קפה עם משרתות (Maid cafés) ובמסעדות קוספליי צוות העובדות מתחפשות כמשרתות צרפתיות ונוהגות לפנק את הלקוחות תוך שהן מגישות להם אוכל ומשקאות.

טקס התה (茶道, "סאדו") אינו ייחודי ליפן, ואפילו לא לאסיה, אך הגרסה היפנית של טקס התה ידועה במיוחד ברחבי העולם בשל האופן הייחודי שבו הוא מבוצע ביפן. המטרה של טקס התה היפני הוא לא רק לשתות את התה אלא גם לגרום לאורחים בטקס התה להרגיש רצויים ומוערכים. טקס התה היפני הושפע לא מעט מהבודהיזם. ישנם בתי תה רבים במיוחד ברחבי יפן בהם תוכלו להתארח בטקס תה. הסוג הנפוץ ביותר של טקס תה "לא פורמלי" אורך בדרך כלל 30 דקות עד שעה. טקס תה "רשמי" יכול אף להימשך עד ארבע שעות.

פסטיבלים[עריכה]

ביפן ישנם כ-200,000 פסטיבלים (祭, "מאטסורי") מדי שנה. בפסטיבלים מתקיימים מסיבות שונות, כאשר הסיבה הנפוצה ביותר היא להודות על משהו מסוים (למשל על קציר מוצלח) וכמו גם על מנת לגרום לכך שיהיה מזל טוב לכל הנוכחים. למרות שרוב הפסטיבלים הם אירועים קטנים יחסית אשר מאורגנים על ידי המקדשים המקומיים, לכל אורך השנים נערכים גם מאות פסטיבלים גדולים ברחבי הערים, אשר מומלץ במיוחד לנסות לשלב במהלך הטיול ביפן.

אחד מהפסטיבלים הגדולים המרכזיים ביפן הוא "מצעד הסירות" (Parade of floats) אותם בדרך כלל מרימים נושאים בידיהם עשרות גברים. לעיתים קרובות נוהגים לשים את הקאמי (רוח) של קבר קדוש למקדש נייד (המכונה "מיקושי") אשר נישא ברחבי השכונה כחלק מהמצעד. במספר פסטיבלים כל אחד מהנוכחים רשאי בתורו להשתתף בנשיאת הסירות לכמה דקות. מנהג נפוץ בפסטיבלים רבים הוא מופע זיקוקים (花火, "הנאבי"). מופעי הזיקוקים נפוצים במיוחד במהלך הפסטיבלים שנערכים בקיץ. בפסטיבלים תוכלו למצוא גם לא מעט דוכני מזון אשר מוכרים מאכלים מסורתיים כמו טאקויאקי, קאקיגורי ונקניקיות על שיפוד. משחק מסורתי פופולרי בפסטיבלים הוא "תפיסת דגי זהב (אשר מכונה "קינגיו סוקוי" - אם תצליחו לתפוס דג זהב באמצעות כף עשויה מנייר דקיק, הוא יהיה שלכם. משחק נפוץ נוסף הוא זריקת חישוקים.

הפסטיבלים הם הזמן שבו השכונה והקהילה יוצאים לרחובות על מנת לחגוג יחד, בין אם מדובר במשפחה, זוגות צעירים, או סתם קבוצות של חברים. כמעט כולם ילבשו חלוק יוקאטה צבעוני, בעוד שרבים מהעובדים בפסטיבל לובשים חלוקי האפי (למרות שמותר בהחלט ללבוש בגדים רגילים לחלוטין לאירוע).

באתר של JNTO תוכלו למצוא רשימה באנגלית של פסטיבלים בולטים שנערכים לאורך השנה.

חלק מהפסטיבלים המקומיים הבולטים ביותר ביפן:

  • פסטיבל השלג של סאפורו (さっぽろ雪まつり, "סאפורו יוקי-מאטסורי") שנערך בסאפורו במשך 7 ימים במהלך השבוע השני של חודש פברואר. בפסטיבל מוצגים פסלי שלג וקרח מרשימים במיוחד.
  • פסטיבל האקאטה דונטאקו בפוקואוקה. נערך ב-3 וה-4 במאי. זהו הפסטיבל הגדול ביותר ביפן אשר מושך אליו מדי שנה בסביבות 2 מיליון אנשים.
  • פסטיבל קאנדה בטוקיו. נערך בשנים אי זוגיות במהלך סוף השבוע שהכי קרוב לתאריך ה-15 במאי.
  • פסטיבל האקאטה גיאון יאמאקאסה בפוקואוקה. נערך מדי שנה בין התאריכים 1 עד ה-15 ביולי.
  • פסטיבל גאיון בקיוטו. נערך מדי במהלך חודש יולי במשך חודש שלם, כאשר החגיגות הבולטות ביותר הן בן התאריכים 14 עד ה-17 ביולי, וה-21 עד ה-24 ביולי.
  • פסטיבל נהבוטה – נערך בעיר אומורי בין ה-2 עד ה-7 באוגוסט.
  • פסטיבל אווא-אודורי – פסטיבל מחול עממי שנערך בטוקושימה בין ה-12 ל-15 באוגוסט.

פסטיבלים בולטים שנערכים מדי שנה בכל רחבי המדינה:

  • ראש השנה היפני (אשר מכונה "שוגאצו"). הפסטיבל נערך בין ה-31 בדצמבר עד ה-3 בינואר.
  • היא מאטסורי. נערך מדי שנה ב-3 במרץ. הפסטיבל מכונה "פסטיבל הבובות". במהלך הפסטיבל משפחות מתפללות עבור בנותיהן.
  • טנאבטה. נערך מדי שנה בסביבות ה-7 ביולי. בסנדאי נערך בין ה-5 עד ה08 באוגוסט. הפסטיבל מכונה לעיתים "פסטיבל הכוכבים".
  • אובון. נערך מדי שנה במשך שלושה ימים בדרך כלל בסביבות ה-15 באוגוסט. לפי המסורת הרוחות של הנפטרים חוזרים לעולם במהלך יום זה. במהלך יום זה אנשים נוהגים לבקר בקברים של בני משפחותיהם.
  • שיצ'י-גו-סאן ("שבע-חמש-שלוש"). נערך ב-15 בנובמבר. הפסטיבל נערך עבור ילדות בגילאים 3 ו-7 ובנים בגילאים 3 ו-5.

כדאי לקחת בחשבון שחלק מהפסטיבלים המקומיים הם מעט יותר אקסצנטריים. פסטיבלי הארי קויו ("לזיכרון המחטים") מתקיימים ברחבי יפן מדי שנה על מנת להודות למחטים וסיכות ישנות או שבורות. פסטיבלי הדאקה ("עירום") נפוצים ברחבי יפן, אך הפסטיבל האקצנטרי הנודע ביותר הוא פסטיבל "איו הדאקה" באוקיאמה בו אלפי גברים אשר לובשים רק כיסוי באזור החלציים מתאבקים זה בזה במטרה לתפוס פריטים קדושים שונים שנזרקים אל תוך הקהל, אשר לפי המסורת אמורים להביא להם שנה שלמה של אושר. בפסטיבל "נאקי סומו" שנערך ברחבי יפן מתקיימות תחרויות בהן שני מתאבקי סומו מחזיקים בתינוקות כאשר הצד שמפסיד הוא זה בו התינוק מתכיל לבכות ראשון. פסטיבל אקצנטרי נוסף הוא פסטיבל קאנאמארה מאטסורי בקוואסאקי בו המושא של החגיגות הוא איבר המין הגברי.

מעיינות חמים ומרחצאות ציבוריים[עריכה]

בית מרחץ יפני מסורתי

משום שיפן מורכבת מאיים וולקניים אין זה מפתיע שישנם לא מעט מעיינות חמים (温泉, "אונסן") ברחבי יפן. רחצה היא פעילות בעלת חשיבות רבה עבור היפנים – בין אם מדובר ברחצה במעיינות חמים, בבית המרחץ השכונתי (אשר מכונה "סאנטו") או סתם באבטיה רגילה בבית. בעוד שפעילות הרחצה בעולם המערבי משמשת בראש ובראשונה על מנת לשטוף ולנקות את הגוף, פעילות הרחצה ביפן מיועדות בראש ובראשונה על מנת לגרום לאדם להירגע ולהיות נינוח (כפי שנוהגים לעשות לדוגמה בג’קוזי בעולם המערבי). האונסן הוא המקום האולטימבטי להתרחץ בו ביפן. תוכלו למצוא לא מעט פונדקים הנמצאים סמוך זה לזה באזורים בהם יש מעיינות חמים. אחד מסוגי האונסן המוצלחים ביותר מכונים "רוטנבורו" (露天風呂) אשר הם מתקני מעיינות חמים הנמצאים בחוץ אשר המתרחצים בהם יכולים להביט בנופי טבע מרהיבים שנמצאים בסביבת המתקן.

בעוד שרוב מתקני האונסן מנוהלים באופן מסחרי וגובים דמי כניסה (בדרך כלל בסביבות 500 עד 1000 ין), באזורים המרוחקים יותר לעיתים רבות תוכלו למצוא אונסן בו לא גובים דמי כניסה בכלל – על אף שלרוב המתקן יהיה מינימלי למדיי, לרוב הנוף המרהיב יפצה על כך. על מנת למצוא אכסניות הנמצאות בקרבת מתקני אונסן הנמצאים במיקום מרוחקים יותר מומלץ לבדוק את האתר של איגוד האכסניות המבודדות של המעיינות החמים ביפן (日本秘湯を守る会), הכולל 185 אכסניות שונות ברחבי יפן.

סאנטו (銭湯) הם בתי מרחץ ציבוריים אותם תוכלו למצוא כמעט בכל עיר גדולה ברחבי יפן. בתי המרחץ הללו מיועדים בעיקר לאנשים אשר להם אין מקלחת/אמבטיה משלהם בבתיהם. משום שהצורך בסאנטו פחת באופן מהותי לאורך השנים המתקנים הללו הולכים ונעלמים באופן הדרגתי. עם זאת, חלק מהסנטו השתדרגו עם השנים והפכו למתקני "ספא" (スパ, "סופא"), אשר משמשים במיוחד את אנשי העסקים הלחוצים, ואשר לידם לעיתים תוכלו למצוא מלון קפסולות.

תיירים רבים שמבקרים במעיינות חמים ביפן נוהגים לבקר גם בריוקאן אשר הוא פונדק יפני מסורתי, בו המעיינות החמים הן אחת מהאטרקציות העיקריות של הפונדק (האטרקציה העיקרית השנייה היא בדרך כלל ארוחת קייסקי מורכבת ומשובחת). על מנת לאתר ריוקאן מוצלח בקרבת מקום לרוב צריכים לעשות מעט מחקר מוקדם בנושא. רוב הריוקאנים נמצאים בעיירות קטנות, ולכן אם הדבר מעניין אתכם, תצטרכו לבדוק כיצד תוכלו לשלב נסיעה ליעד כזה בלוח הזמנים שלכם. מומלץ לקחת בחשבון גם שמתקני מעיינות חמים רבים לא מכילים חדרי שינה להשכרה, ולכן בעוד שהשהייה בהם תהיה יחסית זולה, בדרך כלל קשה יחסית להגיע אליהם אם אין לכם מכונית או אופניים.

כדאי גם לקחת בחשבון שבאונסן וסאנטו רבים נאסר על לקוחות עם קעקועים להיכנס אליהם. כלל זה נועד במקור על מנת לוודא שגנגסטרים של היאקוזה לא יורשה להיכנס לתחום המתקנים הללו (משום שלחלק גדול מאנשי היאקוזה יש קעקועים). בעוד שלא בכל המקומות ישנה הקפדה על כלל זה, כדאי לקחת בחשבון שאנשים עם קעקועים בולטים צפויים לכל הפחות לקבל מבטים סקרנים מצד יתר המתרחצים, ובמקרה הגרוע ביותר צפויים להתבקש לעזוב את המקום.

במעיינות החמים ובבתי הרחצה ישנו חוק אחד שכולם חייבים להקפיד עליו ללא יוצאים מן הכלל – כולם נדרשים לשטוף את עצמם היטב לפני שנכנסים לתוך בית המרחץ ו/או המעיינות החמים. בחלק גדול מהמתקנים מצפים שכל האנשים יתרחצו בעירום. אך אם אינכם מעוניינים להיות בעירום תצטרכו לבקש להתרחץ במתקן פרטי (אשר לעיתים רבות תהיה אליו גישה מהחדר שלכם) או שתורשו לגשת למתקן בו רוחצים את הרגליים בלבד עם חלוק רחצה.

קניות[עריכה]

מטבע[עריכה]

המטבע הרשמי של יפן הוא הין היפני וסימנו הבינלאומי הוא JPY. להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הין היפני ביחס לשקל וביחס למטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

ערכו של השקל הוא בערך 25 ין לשקל (בערך 100 ין לדולר). ישנם בשימוש מטבעות בערכים של 1, 5, 10, 50, 100 ו־500 ין ושטרות של 1,000, 2,000, 5,000 ו־10,000 ין.

יפנים נוהגים להעדיף להשתמש במזומנים על פני כרטיס האשראי. תוכלו בשל כך למצוא לא מעט יפנים שנושאים עליהם כמויות גדולות של מזומנים. לרוב בטוח למדיי להסתובב עם מזומנים עליכם, ולעיתים רבות הדבר כמעט הכרחי - במיוחד בעיירות הקטנות יותר ובאזורים המבודדים יותר. מכונות מסוימות ביפן, כגון לוקרים, מכבסות ומקלחות חוף, פועלים רק אם שמים בהם מטבעות של 100 ין. חלק מהמכונות שמספקות עודף יעשו זאת רק אם שמים בהם שטרות של 1000 ין.

למרות שמרבית החנויות ובתי המלון אשר משרתים לקוחות זרים מקבלים כרטיסי אשראי, כדאי לקחת בחשבון שבתי עסק רבים כגון בתי קפה, ברים, חנויות מכולת, ואפילו בתי מלון ופונדקים קטנים יותר אינם נוהגים לעשות זאת. בתי עסק שכן מקבלים כרטיסי אשראי לעיתים רבות גובים עמלה על כך, אם כי פרקטיקה זו הולכת ונעלמת בהדרגה. כרטיסי ויזה, מאסטרקרד, ו-JCB מתקבלים במרבית המקומות, וכמו כן, לדיסקאבר ואמריקן אקספרס יש הסכם עם JCB ולכן מקבלים את אותם הכרטיסים בכל בתי העסק במקבלים כרטיסים של JCB.

כמעט כל הבנקים הגדול ביפן מבצעים המרת מטבע חוץ מדולר אמריקני. העמלות שנגבות על המרת מטבע חוץ הם זהות בכל הבנקים בכל רחבי המדינה (אך העמלות עשויות להיות טובות יותר או גרועות יותר בבתי עסק פרטיים שמתמחים בהמרת מטבע חוץ). לעיתים רבות תצטרכו להמתין כ-15 דקות עד חצי שעה על מנת לבצע המרת מטבע חוץ (תלוי עד כמה סניף הבנק עמוס). במרביץ הבנקים תוכלו גם להמיר אירו, פרנק שווייצרי, לירות בריטיות, דולר קנדי, דולר אוסטרלי ודולר ניו זילנדי.

כדאי לקחת בחשבון ששערי החליפין של הדולר האמריקאי ושל האירו הם בדרך כלל טובים מאוד (כ-2% מתחת לשער הרשמי) וכי שערי החליפין של המטבעות הזרים האחרים גרועים יחסית (עד 15% מתחת לשער הרשמי). סניפי דואר יפנים יכולים גם לבצע המרת מטבע חוץ בשיעור מעט יותר טוב מהבנקים. לרוב כאשר אתם מבקשים להמיר סכום אשר גבוה מ-1,000 דולרים אמריקנים תידרשו לספק תעודה מזהה הכוללת את שמכם, כתובתכם ותאריך הלידה שלכם. מכיוון שבדרכונים בדרך כלל לא מופיעה כתובתכם, תדרשו להביא עימכם תעודה מזהה נוספת כגון רישיון נהיגה המציג את כתובתכם.

שירותים בנקאיים[עריכה]

שירותי הבנקאות ביפן מסורבלים למדיי, ובמיוחד עבור תיירים/זרים. בעוד שזרים ששוהים ביפן לתקופה ממושכת (כלומר סטודנטים, או זרים עם אשרת עבודה) עשויים לפתוח חשבון בנק ביפן, אפשרות זו אינה זמינה לזרים ששוהים ביפן לתקופה קצרה למטרות של תיירות או עסקים.

הכספומטים בסניפי הבנק היפניים לרוב יהיו פעילים רק בשעות בהם הבנקים פתוחים.

בעוד שבעבר התיירים נאלצו להוציא מזומנים רק בכספומטים ב-7-Eleven וב-Japan Post, כיום התיירים רשאים להוציא מזומנים ממגוון רחב יותר של כספומטים. כספומטים מכונים ביפן "איי טי אמו" ( ē tī emu ) או "פינות מזומנים" (キャッシュコーナー, "קייאסשו קונה").

הכספומטים שמקבלים כרטיסי אשראי זרים:

  • מעל 22,000 חנויות 7-Eleven ברחבי יפן מכילים כספומטים שמקבלים כרטיסי אשראי זרים לצורך משיכת מזומנים. הכספומטים הללו מקבלים בין היתר כרטיסי אשראי של מאסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס, JCB ו-UnionPay וכרטיסי אשראי עם הלוגו של Cirrus, Maestro ו-Plus. בכספומטים הללו כל המשתמשים שאינם מחזיקים בכרטיסי אשראי של UnionPay רשאים למשוך מקסימום 10,000 ין.
  • תוכלו למצוא כספומטים של JP Bank כמעט בכל סניף דואר, אותם תוכלו למצוא כמעט בכל יישוב, וכמו גם במרכזי קניות מסוימים וב-FamilyMarts. ברוב הכספומטים הללו ניתן לבחור בשפה האנגלית בממשק של המסוף. הכספומטים הללו מקבלים כרטיסים של Cirrus, Visa Electron, Maestro ו-UnionPay, ותוכל להוציא גם מקדמות בכרטיסי אשראי של Visa, MasterCard, AmEx ודיינרס קלאב. הכספומטים בסניפי הדואר זמינים רק בטווח שעות מסוים, ויגבו ממכם עמלה בסך 216 ין על מנת למשוך מהם מזומנים באמצעות כרטיס אשראי זר.
  • כספומטים של SMBC מקבלים כרטיסי UnionPay תמורת עמלה בסך 75 ין. תהיו חייבים לשנות את שפת הממשק לאנגלית או לסינית לפני הכנסת הכרטיס, אחרת המכונה לא תזהה את הכרטיס.
  • כספומטים של Prestia מקבלים גם כרטיסי אשראי זרים.
  • כספומטים של מיצובישי UFJ מקבלים כרטיסי אשראי של UnionPay, ו-JCB שהונפקו בחו"ל וכרטיסי אשראי של דיסקבר מבלי לגבות עמלות נוספות על שימוש בכרטיס אשראי זר. חלקם ייקחו גם כרטיסי אשראי זרים של ויזה, מאסטרקארד, פלוס ומאסטרו. תהיו חייבים לשנות את שפת הממשק לאנגלית לפני הכנסת הכרטיס, אחרת המכונה לא תזהה את הכרטיס.
  • חלק מהכספומטים של Mizuho עליהם יש את הכיתוב "International ATMs" יקבלו כרטיסי אשראי זרים של UnionPay, JCB, מאסטרקארד, מאסטרו, ויזה ו-Plus תמורת עמלה נוספת (110 ין למשיכה של 10,000 ין, 220 ין למשיכה של 20,000 ין או יותר) .
  • כספומטים של AEON בדרך כלל יקבלו כרטיסי אשראי זרים של UnionPay ולפעמים יקבלו גם כרטיסי אשראי זרים של ויזה ומאסטרקארד. אנשים המשתמשים בכרטיס אשראי זר של UnionPay יצטרכו לשלם עמלה בסך 75 ין לכל משיכה, בעוד שמאנשים שמשתמשים בכרטיס אשראי זר של ויזה או מאסטרקארד לא יגבו עמלה מיוחדת כלשהי. בכספומטים הללו תהיו צריכים ללחוץ על כפתור "כרטיסים בינלאומיים".
  • כספומטים של Lawson תוכלו למצוא ברוב חנויות הנוחות של חברת Lawson. הכספומטים הללו מקבלים כרטיסי אשראי זרים של ויזה, מאסטרקארד ו-UnionPay וגובים עמלה בסך 110 ין.
  • תוכלו למצוא כספומטים של E-Net ברוב החנויות של FamilyMarts, Don Quijote וקוסטקו. הכספומטים הללו מקבלים כרטיסי אשראי זרים מסוג ויזה, מאסטרקארד ו-UnionPay וגובים עמלה בסך 110 ין לכל משיכה.
  • הכספומטים של הבנק Resona Bank (אשר מפעיל כספומטים תחת שם זה וכמו גם תחת השם BankTime) מקבלים כרטיסי אשראי זרים מסוג Visa, Plus, מאסטרקארד, Maestro, דיסקבר, JCB, FISCARD, ו- UnionPay. הכספומטים הללו לא יקבלו את הכרטיס שלכם בשעות הלילה.

המגבלות למשיכת מזומנים בכספומטים עבור כרטיסי אשראי זרים משתנות ממקום למקום. ברוב הכספומטים ניתן למשוך בכל פעם לכל היותר 50,000 ין. בכספומט של 7-Eleven המגבלה היא 100,000 ין עבור משיכות בכרטיס אשראי עם צ'יפ ו-30,000 ין עבור משיכות עם כרטיס אשראי זר שמכיל פס מגנטי.

כספומטים יפניים רבים לא פעילים בשעות הלילה ובסופי השבוע, ומשום כך כדאי לוודא שאתם מוציאים את המזומנים בשעות בהם סניפי הבנק פתוחים. יוצאי דופן הם חנויות נוחות כמו 7-Eleven, FamilyMart, Lawson וחנויות Ministop בערים הגדולות יותר.

צוות העובדים בחלק מסניפי הבנקים ביפן אף אינו מודע לכך שהכספומטים שלהם מקבלים כרטיסי אשראי שלא הונפקו ביפן. אם אינכם מצליחים להוציא כסף בכספומט תוכלו תמיד להרים את השפורפרת בכספומט על מנת לדבר עם צוות התמיכה המרכזי של הכספומט.

תוכלו לקרוא מידע מורחב על נושא יצירת חשבון בנק ביפן והנפקת כרטיס אשראי יפני במדריך הזה בויקימסע האנגלי.

יפן ידועה היטב גם בשל מכונות הממכר האוטומטיות הרבות שתוכלו למצוא ברחבי המדינה שמוכרות מגוון רחב במיוחד של מוצרים. רוב המכונות יקבלו אף שטרות של 1,000 ין, וחלק מהמכונות, כגון המכונות שמוכרות כרטיסי רכבת, אפילו יקבלו עד 10,000 ין. אף אחד ממכונות הממכר האוטומטיות לא מקבל מטבעות של ין אחד או 5 ין, ורק כמות מצומצמת של מכונות מקבלת שטרות של 2,000 ין. אפילו מכונות הממכר המתקדמות ביותר לא מקבלות כרטיסי אשראי, למעט כמות מצומצמת של מכונות בתחנות הרכבת. מכונות ממכר אוטומטיות אשר מוכרות סיגריות דורשות גם כרטיס טאספו (לאימות הגיל של המשתמש), אשר כמובן אין לתיירים שמבקרים במדינה, אך בדרך כלל המעשנים המקומיים ישמחו להלוות להם את כרטיס הטאספו שלהם לשם כך.

כרטיסים אלקטרוניים שהוטענו עם כמות מסוימת של כסף לתשלום פופולריים למדי ביפן לרכישות קטנות - במיוחד כרטיסים אלקטרונים לתשלום על נסיעה ברכבות, וכרטיסים אלקטרונים לתשלום בחנויות נוחות.

על מרבית השירותים והמוצרים ביפן צריכים לשלם גם מס צריכה בסך 10% מהמחיר. בדרך כלל מס הצריכה כלול במחיר המוצג. פירוש המילה "זיינוקי" (税抜) הוא פטור ממס. פירוש המילה "זאיקומי" (税込) הוא כולל מס. כאשר לא מצוין אם מדובר במוצר פטור ממס או אם המס כלול, לרוב המחיר לתשלום כולל את מס הצריכה. שים לב כי על מוצרי צריכה בסיסיים יותר, כגון מזון בדוכני מזון ובחנויות נוחות ומשקאות לא אלכוהוליים, כפופים למס נמוך יותר בסך 8% מהמחיר.

מומלץ לשאת עליכם גם כמות סבירה של מזומנים במהלך הטיול ביפן לכך מקרה שלא יהיה, משום שאם תקלעו למצב בו לא יהיה לכם כסף מסיבה כלשהי (הארנק נגנב, כרטיס אשראי נחסם, וכו'), ייתכן שתתקשו במיוחד לגרום לכך שמישהו יבצע העברה בנקאית של כסף מחו"ל עבורכם. ל-Western Union יש מעט מאוד סניפים ביפן, אפילו במטרופולינים הגדולים יותר.

מתן טיפים[עריכה]

הנוהג של מתן טיפים אינו נפוץ בתרבות היפנית. נותני השירות ביפן לרוב יהיו מובכים, מבולבלים, או אפילו עלולים להיעלב אם תיתנו להם טיפ על השירות. היפנים נוהגים להתגאות בשירות שניתן ללקוחות, ולכן מתן תמריץ כספי נוסף לנותני השירותים אינו נחוץ. אם תשאירו טיפ במסעדה, לעיתים רבות מישהו מצוות העובדים עשוי לרוץ אחריכם החוצה מהמסעדה על מנת להחזיר לכם את הכסף ש"שכחתם". בתי מלון ומסעדות מערביים רבים עשויים להוסיף דמי שירות בסך של כ-10% מהעלות הכוללת, ומסעדות משפחתיות רבות עשויות לחייב אתכם בתוספת של כ-10% מהעלות הכוללת אם תגיעו לאותן המסעדות לאחר חצות.

לעיתים רבות בית המלון או הפונדק בו תשהו יתנו לכם מעטפה קטנה בה תוכלו לשים טיפ לצוות הניקוי, אם כי מתן הטיפ לצוות הניקוי הוא אופציונלי לחלוטין. לעולם אל תשאיר טיפ על שולחן או על המיטה במלון משום שמרבית היפנים סבורים שהדבר אינו מנומס, אפילו אם הטיפ מוסתר במעטפה. אפילו חנויות במלונות יוקרה בדרך כלל לא מקבלים טיפים. מקרים יוצאי דופן, בהם כן מקובל לתת טיפים, כוללים בין היתר שהיה בריוקאן יוקרתי או שימוש במתורגמנים ומדריכי טיולים.

עלויות[עריכה]

יפן ידועה כמדינה יקרה במיוחד - וזה בהחלט יכול להיות כך במקומות רבים. משנות ה-90 ואילך לא מעט מוצרים ושירותים הפכו זולים בהופן מהותי. יפן לא חייבת להיות יקרה להחריד אם אתם מתכננים את הטיול בקפידה מבעוד מועד ולמעשה, היא תהיה זולה יותר מאוסטרליה ורוב מדינות האיחוד האירופי עבור הוצאות בסיסיות. העלויות של האוכל בפרט יכולים במקרים רבים להיות מוזלים בהרבה ממה שאתם רגילים במדינת המוצא, ולמרות שהאוכל ביפן עדיין יקר יחסית ביחס למקובל במרבית המדינות האסייתיות, האוכל שתוכלו למצוא בדוכני המזון ובמסעדות ביפן בדרך כלל יהיה זול יותר מאשר במרבית מדינות המערב, כאשר ארוחה בסיסית שכוללת בין היתר גםאורז או אטריות תתחיל מסביבות 300 ין למנה. כמובן שבצד השני של הספקטרום עלות הארוחות במסעדות המתמחות בהכנת אוכל משובח עלולה להיות יקרה במיוחד, כאשר לא נדיר שבמסעדות מהסוג הזה המחיר יהיה אף בסביבות 30,000 ין לאדם. כדאי גם לקחת בחשבון שאם אתם מעוניינים לערוך נסיעות למרחקים ארוכים ביפן כרטיס "Japan Rail Pass", כרטיס "Japan Bus Pass" וכרטיסים עבור "Visit Japan flights" יכולים לסייע לכם לחסוך הרבה מאוד כסף במהלך הביקור.

באופן כללי כדאי לקחת בחשבון שיהיה לכם קשה יחסית לטייל ברחבי יפן בפחות מ-5,000 ין ליום (אבל אם תתכננו את הטיול בקפידה מבעוד מועד, זה בהחלט אפשרי). כדאי גם לקחת בחשבון שעל מנת לקבל שירות ברמה גבוהה במיוחד במהלך הביקור תצטרכו לשלם בסביבות 10,000 ין ליום. שהייה במלונות יוקרתיים, אכילת ארוחות במסעדות יוקרתיות או סתם נסיעה למרחקים ארוכים עשויים אף להכפיל את המספר הזה. מחירים אופייניים לנסיעות בתקציב בינוני יהיו כ-5,000 ין ללינה של לילה במלון, 2,000 ין לאוכל שתאכלו ביום אחד, ו -2,000 ין לדמי כניסה ולתחבורה המקומית ליום אחד.

כדאי גם לקחת בחשבון שהעלויות בדרך כלל משתנות במידה מסוימת ממקום למקום, כאשר אזור המטרופולין של טוקיו יקר יותר מאשר יתר האזורים ביפן.

שופינג[עריכה]

אזור השופינג אקיהברה שבטוקיו הוא אחד מהאזורים המתויירים ביותר ביפן

יפן ידועה במיוחד בעבור חנויות הכלבו היוקרתיים שבה (デパート, "דיפאטו"), כאשר המרהיבים ביותר כוללים עיצוב פנים מרשים במיוחד ובחלקם נשים במדים מפעילות את המעליות ומסייעות לקונים למצוא את הדרך לחנות אליה הם מעוניינים להגיע. בדיאפטו טיפוסי בדרך כלל תוכלו למצוא רחבה של דוכני מזון וסופרמרקט בקומת התחתונה, בעוד שבקומת הגג לעיתים רבות תוכלו למצוא גינה ומספר מסעדות בהם עלות הארוחה לרוב תהיה במחירים סבירים.

באופן מפתיע יחסית אזורי השופינג בדרך כלל פתוחים בטווח שעות מצומצם יחסית - לרוב בין השעות 10:00 עד 20:00, אם כי רוב החנויות פתוחות גם במהלך סופי השבוע ובחגים, למעט בערב השנה החדשה. עם זאת, בערים הגדולות תוכלו תמיד למצוא חנויות מסוימות שיהיו פתוחות בכל שעות היממה. ביפן ישנה כמות גדולה למדיי של חנויות נוחות שפתוחות 24 שעות ביממה, כגון 7-Eleven‏, Family Mart, Lawson, Circle K ו-Sunkus.

תיירים שמגיעים ליפן ממדינות מערביות לעיתים רבות יהיו מעוניינים לרכוש מוצרי אנימה (סרטי/סדרות אנימציה יפניות), מאנגה (קומיקס יפני) ומשחקי וידאו יפניים. אחד המקומות המוצלחים ביותר לחפש את המוצרים הללו הוא אזור השופינג אקיהברה שבטוקיו.

רוב מוצרי האלקטרוניקה הקטנים ומצלמות הסטילס אשר נמכרים ביפן יעבדו בכל מקום אחר בעולם. בדרך כלל לא תמצאו פריטים שיהיו זולים במיוחד בהשוואה למחיר של אותם הפריטים במדינת המוצא, אבל כדאי לקחת בחשבון שמדובר במבחר שאין שני לו. אם אתם מתכוונים לרכוש במהלך הביקור מוצרי אלקטרוניקה שתיקחו איתכם חזרה למדינת המוצא מומלץ לחפש את החנויות שמתמחות במוצרים שיועדו בראש ובראשונה להימכר מחוץ לתחומי יפן – חלק גדול מאותן החנויות תוכלו למצוא באקיהברה שבטוקיו. השנאי היפני פועל על 100 וולט, משום כך מומלץ לבדוק היטב את המכשירים שאתם מתכוונים לרכוש - אם מדובר במכשיר שאינו פועל על 100–120 וולט, השימוש בו ללא מתאם מיוחד עלול להיות מסוכן אם תיקחו את המכשיר איתכם חזרה למדינת המוצא. דיסקים ריקים מסוג Blu-ray לאחסון ווידאו או נתונים יהיו לרוב הרבה הרבה יותר זולים ביפן מאשר בכל מקום אחר בעולם.

ביפן תוכלו למצוא אזורי קניות מוצלחים במיוחד לביגוד אופנתי. טוקיו ואוסקה הם יעדים מוצלחים במיוחד לכך משום שהם מכילים אזורי שופינג מרובים עם שפע של חנויות המוכרות את האופנה האחרונה, במיוחד חנויות המתמחות באופנה של צעירים.

פריט בולט נוסף, שלא מעט תיירים מעוניינים לרכוש במהלך הביקור ביפן, הוא הקימונו, אשר הוא הלבוש היפני המסורתי. בעוד שכדאי תמיד לקחת בחשבון שתוכלו לרכוש קימונו יד שנייה איכותי למדיי בשבריר מהמחיר בו נמכר קימונו חדש, אופציה נוספת שכדאי לשקול היא לרכוש חלוק פשוט יותר המכונה "יוקאטה" ואשר אותו הרבה יותר קל ללבוש. כאשר לובשים קימונו חשוב תמיד לעטוף אותו משמאל לימין. יש להימנע מללבוש אותו מימן לשמאל משום שכך נוהגים להביש ביפן את הגוויות של המתים.

אוכל[עריכה]

Robot icon.svg מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.


דעת הקהל ביפן נוטה להתייחס לסושי כמאכל הלאומי של יפן

המטבח היפני, הידוע בדגש על מרכיבים טריים ועונתיים, כבש את העולם בסערה. המרכיב העיקרי ברוב הארוחות הוא אורז לבן, המוגש בדרך כלל מאודה. פולי סויה מהווים מקור מרכזי לחלבון ולובשים צורות רבות, בעיקר מרק המיסו (味噌 汁 מיסו שירו ) המוגש עם ארוחות רבות, אך גם טופו (豆腐טופו ) של שעועית ורוטב הסויה הנמצא בכל מקום (醤油 shōyu ). מאכלי הים מתאפיינים רבות במטבח היפני, כולל יצורי ים וזנים רבים של אצות. ארוחה מלאה תמיד מעוגלת בכמה מלפפונים חמוצים (漬 物tsukemono ).

אחת ההנאות ביציאה מטוקיו וטיול בתוך יפן היא לגלות את ההתמחויות המקומיות. בכל אזור במדינה יש מספר מנות מענגות, המבוססות על גידולים ודגים מקומיים. בשנת הוקאידו לנסות את סשימי סרטנים טריים. בשנת אוסקה אל תחמיצו את אוקונומיאקי (お好み焼き) ממולא בצל ירוק והכדורים תמנון (たこ焼きקישוטים ).

מדריך מישלן נחשב על ידי מבקרים מערביים רבים להיות אמת מידה של מסעדות טובות ביפן. אבל הרבה מסעדות מובחרות במסעדות משובחות אינן מופיעות בו מבחירה. טבלוג היא מדריך ההגעה לאנשים יפנים המסתכלים על ביקורות על מסעדות, אך רוב הביקורות מתפרסמות ביפנית.

כללי התנהגות הנוגעים לאכילה

רוב האוכל היפני נאכל עם מקלות אכילה (箸hashi ). אכילה עם מקלות אכילה היא מיומנות קלה להפתיע להרים, למרות ששליטה בהם לוקחת זמן.

  • לעולם אל תניח או תשאיר מקלות אכילה זקופים בקערת אורז; אתה יכול להניח מקלות אכילה על קצה הקערה, צלחת או מקלות אכילה.
  • לעולם אל תעביר משהו ממקלות האכילה שלך למקלות אכילה של אדם אחר.
  • ללקק את קצות מקלות האכילה שלך נחשב ברמה נמוכה.
  • שימוש במקלות אכילה כדי להזיז צלחות או קערות הוא גס רוח.
  • להצביע על דברים עם מקלות האכילה שלך זה גסות רוח. (הצבעה על אנשים באופן כללי היא גסות רוח, עם מקלות אכילה, כפליים).
  • חנית מזון עם מקלות האכילה שלך היא בדרך כלל גסות רוח ויש להשתמש בה כמוצא אחרון בלבד.

אתה לא צריך "נעבעך" מקלות האכילה חד הפעמים שלך לאחר פורר אותם (שפירושה אתה חושב שהם זולים כן את), אבל עבור ניקיון זה הוא נימוסין טובים לשים אותם בחזרה מעטפת הנייר שלהם כשאתה סיימת לאכול אתה.

רוב המרקים והמרק, במיוחד המיסו, שותים ישירות מהקערה לאחר שהוצאת את החלקים הגדולים יותר, וזה גם נורמלי להרים קערת אורז לאכילה קלה יותר. למרקים ממנה עיקרית כמו ראמן תינתן לך כפית. אורז קארי ואורז מטוגן נאכלים גם עם כפות.

מסעדות רבות נותנות לך מגבת חמה ( o-shibori ) לנגב את הידיים שלך (לא את הפנים שלך) ברגע שאתה יושב.

היפנים מעולם לא הניחו רוטב סויה על קערת אורז. יפנים לא אוהבים לבזבז אוכל (כולל רוטב סויה, אז אל תשפוך יותר ממה שאתה צריך), אבל זה בסדר ברוב המסעדות אם אתה משאיר קצת אוכל על הצלחות שלך.

בכל סוגי המסעדות היפניות, הצוות בדרך כלל מתעלם ממך עד שאתה מבקש משהו. אמור " sumimasen " ("סליחה") ואולי תרים את ידך במסעדה גדולה. מסעדות יציגו בפניכם את החשבון לאחר הארוחה. שלם ליד הדלפק כשיוצאים - אל תשאיר את התשלום על השולחן וצא החוצה. טיפים אינם נהוגים ביפן, למרות שמסעדות ישיבה רבות מחייבות 10% דמי שירות ועל "מסעדות משפחתיות" הפועלות 24 שעות ביממה בדרך כלל כרוכות בתשלום נוסף של 10% בשעת לילה מאוחרת.

מסעדות

מספר המסעדות (レ ス ト ラ ンresutoran ) ביפן הוא אדיר, ולעולם לא ייגמרו לכם מקומות ללכת אליהם. היפנים כמעט אף פעם לא מזמינים אורחים לבתיהם, כך שהחברות כמעט תמיד כרוכה באכילה בחוץ. האוכל בחוץ בדרך כלל זול יותר מאשר במדינות המערב, אם כי עדיין יקר בסטנדרטים אסיאתיים, אם אתה מקפיד על ארוחת אורז או אטריות בסיסית במפרק מקומי. בקצה השני של הספקטרום, אוכל משובח יכול להיות יקר מאוד.

התפריטים יהיו ברוב המפעלים ביפנית בלבד; עם זאת, במסעדות רבות יש דגמים (רבים בפירוט מעולה) של הארוחות בחלון הקדמי שלהם, ואם אינכם יכולים לקרוא את התפריט עדיף להוציא את המלצר או המלצרית החוצה ולהצביע על מה שהייתם רוצים. ייתכנו תצלומים של האוכל המסומן בשמות ומחירים.

במסעדות רשת זולות רבות יש מכונות אוטומטיות בהן אתם קונים כרטיס ונותנים אותו לשרת. ברבות מהמסעדות הללו, יהיה עליכם להיות מסוגלים לקרוא יפנית או להתאים את המחיר מדגמים או מתפריטי תמונות, יחד עם כמה מהקאנה (תווים) לבחירות במכונה. בחלק מהמקומות אחרים יש ארוחות כל-מה שאפשר לקרוא בשם tabehōdai (食 べ 放 題), בייוף (ビ ュ ッ フ ェ, "מזנון"), או בייקינגו (バ イ キ ン グ "ויקינג", כיוון ש"סמבורגבורד "יהיה קשה מדי לבטא ביפנית).

מזללות
Shokudō (食堂 "קפיטריה" או "אולם אוכל") מגישים מנות פשוטות ופופולריות ומערכות טיישוקו במחירים נוחים (500-1000 ¥). אם יש לך ספק, לך על הספיישל היומי או kyō no teishoku (今日 の 定 食), המורכב כמעט תמיד ממנה עיקרית, אורז, מרק וחמוצים. מרכיב עיקרי של השוקודו הוא הדונבורי (丼), כלומר קערת אורז עם ציפוי.

גרסה קרובה מאוד היא bentō-ya (弁 当 屋), המשמשת קופסאות אוכל לקחת או-בנטו (お 弁 当). בזמן נסיעה ב- JR, אל תשכח לדגום את מגוון האקיבים (駅 弁) או "תחנת בנטו".

מרתפי כלבו הם לרוב חללים עצומים מלאים בכמויות גדולות של מזון טרי מכל רחבי הארץ ומנות מקומיות. אתה יכול להשיג קופסאות בנטו, להוציא אוכל על מקל, קערות מרק, ולעיתים קרובות למצוא דוגמאות של פינוקים שכדאי לנסות. תוכלו למצוא גם מסעדות בחנויות הכלבו, לעיתים קרובות בקומות העליונות.

מסעדות גורמה
יפן נחשבת בעיני רבים לאחד ממרכזי האוכל הטובים בעולם. יפן קשורה לצרפת במקום הראשון כמדינה עם המסעדות עם כוכבי מישלן ביותר. לרוע המזל, האוכל המשובח היפני אינו נגיש לשמצה למבקרים זרים; הזמנות מקוונות בדרך כלל אינן אופציה, הצוות בדרך כלל אינו יודע אנגלית כמעט, ומרבית בתי האוכל הטובים אינם מקבלים הזמנות מלקוחות חדשים ללא היכרות עם אחד מהסועדים הקבועים שלהם. במקרים מסוימים, אם אתה מתארח במלון יוקרה ברמה הגבוהה ביותר, ייתכן שהקונסיירז 'יוכל לצבור לך הזמנה באחד מהמקומות הללו, בתנאי שתבקש את הבקשה זמן רב מראש.

פונדקים יפניים מסורתיים (ראו § ריוקאן ) הם דרך נפוצה למטיילים ליהנות מארוחת קייסקי משובחת. הארוחות המשוכללות הכוללות מרכיבים עונתיים מקומיים נחשבות לחלק מהותי מביקור בריוקאן ומשפיעות רבות על בחירתם של אנשים רבים בפונדק.

אטריות
כמעט בכל עיר ובכל כפר קטן ביפן מתגאה "המפורסם" אטריות משלה (麺גברים ) בצלחת.

ישנם שני סוגי אטריות עיקריים ממוצא יפן: סובה כוסמת דקה (そ ば) ואודון חיטה עבה (う ど ん). אטריות ביצים סיניות או ראמן (ラ ー メ ン) הן גם פופולריות מאוד אך יקרות יותר (500 ¥ ומעלה) וכוללות בדרך כלל פרוסת בשר חזיר על האש ומגוון ירקות. לגרוף את האטריות מקובל ואפילו צפוי. לדברי היפנים, זה מקרר אותם וגורם להם לטעום טוב יותר. כל מרק שנותר ניתן לשתות ישירות מהקערה.

סושי וסשימי
אולי הייצוא הקולינרי המפורסם ביותר ביפן הוא סושי (寿司 או 鮨), בדרך כלל דג נא על אורז חומץ וסשימי (刺身), דג נא רגיל. ברוב מסעדות הסושי יש מפתח פענוח רב לשוני שימושי בהישג יד או על הקיר.

במסעדות הסושי הטובות ביותר, השף מכניס נתח צנון ווסאבי לוהט לתוך הסושי, ומזגג עבורך את הדג ברוטב סויה. לפיכך, למסעדות סושי כאלה אין קערות בודדות של רוטב סויה או ווסאבי. אבל רוב המסעדות מספקות אותן ליד השולחן. (הפוך את סושי הניגירי הפוך לפני הטבילה, מכיוון שרוטב הסויה הוא לטעום את הדג, לא להטביע את האורז.) פרוסות ג'ינג'ר כבוש ( גרי ) מרעננות את החיך.

כאשר אוכלים סושי, זה בהחלט מקובל להשתמש באצבעות. סושי טוב תמיד עשוי כך שתוכל להכניס את כל הנתח לפה בבת אחת.

מנות צלויות ומטוגנות
טפאניאקי (鉄板焼き, הידוע באופן מבלבל בארצות הברית כמו "hibachi") לבין עצמי גריל ליקיניקו (焼肉, בסגנון יפני "ברביקיו קוריאני") בישול שיטות, כמו גם מטוגן עמוק טמפורה (天ぷら) שרימפס מוכות וירקות מקורן פה. בשר (במיוחד בקר) יכול להיות יקר מאוד, כמו בשר הקובי השיש המפורסם, שיכול לעלות אלפים למנה. טמפורה נכנסה לרפרטואר האוכל היפני היפני, וישנן מסעדות משובחות רבות של טמפורה בהן השף מטגן את המנה שלפניכם ומניח אותה ישירות על הצלחת שלכם לאכילה מיידית.

מאכלים יפניים ייחודיים נוספים כוללים אוקונומיאקי (お 好 み 焼 き, "לבשל איך שאתה אוהב את זה", בלילה עם כרוב, בשר, פירות ים, ומילויים ירקות לבחירתך, לעיתים קרובות מבושלים בשולחן שלך) ויאקיטורי (焼 き 鳥, שיפודי גריל של כל חלק עוף שניתן להעלות על הדעת).

קארי
קארי יפני שונה מאוד מהקארי ההודי. אבקת קארי הוצגה ליפן בסוף המאה ה -19 על ידי הבריטים. הקארי ההודי שהביאו הבריטים היה חריף מדי לטעם היפני, אך הם שינו את המתכון כך שיהיה מתוק ועבה יותר. מסעדות קארי ניתן למצוא בכל רחבי הארץ, אבל יש גרסאות מקומיות גם, כגון קאנאזאווה קארי, ביזאן קארי, ואת Kuwana קארי. קארי מרק הוא מאכל מפורסם בהוקאידו. אודון קארי ושילובי קארי אחרים הם גם די פופולריים.

מזון מהיר

מסעדות מזון מהיר יפניות מציעות איכות הגונה במחירים נוחים. רשתות רבות מציעות אפשרויות עונתיות מעניינות וטעימות למדי. רשתות המזון המהיר מציעות את הטווח בין אוכל יפני קלאסי ועד ג'אנק פוד אמריקאי מודרני.

ישנן גם מספר מסעדות משפחתיות יפניות (フ ァ ミ レ スfamiresu או フ ァ ミ リ ー レ ト ラ ンiri famirii resutoran ) המגישות מגוון רחב של מנות, לרבות סטייק, פסטה, מנות בסגנון סיני, כריכים ומאכלים אחרים. למרות שהאוכל שלהם יחסית לא מעניין, במסעדות אלה יש בדרך כלל תפריטים מאוירים, כך שמטיילים שאינם יכולים לקרוא יפנית יכולים להשתמש בתמונות כדי לבחור ולהעביר את ההזמנות שלהם.

חנויות נוחות

אם אתם נוסעים בזול, חנויות הנוחות הרבות ביפן (コ ン ビ ニkonbini ) יכולות להיות מקום מצוין לאכול בו משהו; הם נמצאים בכל מקום וכמעט תמיד פתוחים 24/7. הרשתות הגדולות כוללות את 7-Eleven, Lawson ו- Family Mart . תוכלו למצוא אטריות אינסטנט, כריכים, לחמניות בשר, וכמה ארוחות מוכנות קטנות, שניתן לחמם במיקרוגל בחנות. אופציה מצוינת לאוכל תוך כדי תנועה היא אוניגירי (או אומוסובי ), שהיא כדור אורז גדול ממולא בדגים (למשל) דגים או שזיף כבוש ועטוף באצות, ובדרך כלל עולה 100-150 ¥ כל אחד (נכון למרץ 2019) .

סופרמרקטים

למי שבאמת בתקציב, ברוב המרכולים ( sūpā ) יש מגוון רחב של ארוחות מוכנות לאכילה, בנטו, כריכים, חטיפים וכדומה, בדרך כלל זולים יותר מחנויות נוחות. חלק מהסופרמרקטים פתוחים 24 שעות ביממה.

מוסד יפני אחד שכדאי לבדוק הוא בית האוכל במרתף depachika (デ パ 地下), הכולל עשרות דוכנים מומחים זעירים המגישים התמחויות מקומיות, החל מממתקי טקס תה ארוזים להפליא ועד סושי טרי וטייק אווי. לעיתים קרובות הם מעט יוקרתיים במחיר.

מגבלות תזונה

אוכל צמחוני
למרות המצב משתפר בערים הגדולות, צמחונים (הרבה פחות טבעונים) עלולים להתקשות רציני למצוא ארוחה שאינה כוללת מוצרים מן החי, במיוחד כאשר המניה מרק יפני כמעט בכל מקום דאשי בדרך כלל מכינים עם דגים ולעיתים קרובות צץ לא צפוי מקומות כמו מיסו, פצפוצי אורז, קארי, חביתות (כולל סושי טמגו ), אטריות אינסטנט וכמעט בכל מקום מלח ישמשו במטבח המערבי. סובה ו אודון מרקי אטריות כמעט תמיד להשתמש בוניטו המבוסס katsuodashi, ובדרך כלל את הפריט צמחוני-הבטוחה היחידה בתפריט בחנות אטריות הוא zarusoba, או אטריות קרות רגילות - אבל גם בשביל זה רוטב הטבילה מכיל בדרך כלל דאשי .

הימור בטוח הוא לחפש את המטבח הבודהיסטי (精進 料理shōjin ryōri ), המבוסס על המטבח שאכלו הנזירים הבודהיסטים היפנים, ומשתמש רק במרכיבים האיכותיים ביותר. לפי המסורת הבודהיסטית של המהאייאנה, היא אינה כוללת מוצרי חלב, ביצים או מוצרים מן החי אחרים. עם זאת, בדרך כלל זה די יקר.

אופציה מצוינת היא חנות הסושי קייטן (מסוע). ישנם מספר סוגים של סושי מגולגל הזמינים בחנויות אלה שאינם כוללים דגים או יצורים ימיים אחרים. ייתכן שתצטרך לבקש את סוג הסושי שאתה רוצה ושף הסושי יכין לך אותו.

המטבח היפני המסורתי מכיל כמות מספקת של חלבון באמצעות מגוון מוצרי הסויה הגדול שלו. במדורי המזון המוכן בסופרמרקטים ובמרתפי כלבו תוכלו למצוא גם מנות רבות הכוללות סוגים שונים של שעועית, מתוקים ומלוחים כאחד.

צמחונים ירצו לחפש מסעדות הודיות או איטלקיות בערים גדולות יותר.

אלרגיות
טיול ביפן עם אלרגיות למזון (ア レ ル ギ ーarerugī ) קשה מאוד. המודעות לאלרגיות חמורות נמוכה וצוות המסעדות רק לעיתים נדירות מודעים למרכיבי קורט בפריטי התפריט שלהם.

אלרגיה רצינית לסויה (大豆daizu ) אינה תואמת בעצם אוכל יפני. השעועית משמשת בכל מקום, כולל שמן סויה לבישול. שמירה על תזונה קפדנית ללא גלוטן בזמן אכילה בחוץ היא גם כמעט בלתי אפשרית. רוב המותגים הנפוצים של רוטב סויה ומירין מכילים חיטה, בעוד שמיסו מיוצר לרוב עם שעורה או חיטה. חומץ סושי והווסאבי שהוכנו באופן מסחרי עשויים להכיל גלוטן. הימנעות ממוצרי חלב היא פשוטה, מכיוון שהם נדירים במטבח היפני המסורתי. בוטנים ואגוזים אחרים אינם משמשים בעצם בישול יפני, למעט כמה חטיפים וקינוחים. לעיתים נדירות משתמשים בשמן בוטנים.

אוכל המותאם לקבוצות דתיות
בשל גודלו הקטן מאוד של המוסלמים לבין יהודים בקהילות, מציאת חלאל או כשרות מזון היא קשה מאוד ביפן, ואתה תצטרך לעשות קצת תכנון מתקדם לפני הנסיעה. מבקרים מוסלמים יכולים ליצור קשר עם אמון האסלאם היפני, בעוד שמבקרים יהודים יכולים לפנות לאחד מבתי חב"ד בטוקיו לקבלת מידע נוסף; לראות כאן ו כאן.

שתייה[עריכה]

Robot icon.svg מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.


היכן כדאי לשתות?

אם אתם מחפשים ערב של אוכל ושתייה באווירה מסורתית רגועה, ללכת יפני (居酒屋, בפאב בסגנון יפני), מזוהים בקלות על ידי פנסים אדומים עם אופי酒( "אלכוהול") להסתובב קדמי. לרבים מהם יש מבצעים של כל מה שאתה יכול (飲 み 放 題nomihōdai ) במחיר של כ -1,000 ¥ למשך 90 דקות (בממוצע), אם כי תוגבל לסוגים מסוימים של משקאות. האוכל תמיד טוב ומחיר סביר.

מוסד יפני נפוץ הוא החטיף (ス ナ ッ クsunakku ). הברים השכונתיים הקטנים האלה מנוהלים בדרך כלל על ידי אישה מזדקנת שפונה אליה מאמא-סאן ("גב 'אמא"); מלבד הגשת אוכל ומבחר מוגבל של משקאות (לרוב רק בירה וויסקי), היא אם פונדקאית לפטרונים שאפשר לשוחח איתם ולקבל עצות ואפילו נזיפות מדי פעם. רבים הם ברים צלילה מלאים בקבועים מעשנים סיגריות; ביקור מדי פעם של זרים יתקבל בברכה, אך אם אינך מדבר יפנית אתה ללא ספק מפסיד חלק מהערעור. מעט קשורים מועדוני מארחת (キ ャ バ ク ラ kyaba-kura, קיצור של "מועדון קברט"), שרבים מהם מתארים את עצמם כסאנקו; מדובר בפעולות מעט מפוקפקות שבהן מארחות בתשלום שופכות משקאות, שרות קריוקי, מעסות אגו (ולפעמים קצת יותר) וגובות עד 3,000 ¥ לשעה עבור השירות. תיירים כנראה ירגישו לא במקום ורבים אפילו לא מודים בפטרונים שאינם יפנים.

ברים הומואים ייעודיים נדירים יחסית ביפן, אבל במחוזות שינג'וקו ני-צ'ומה בטוקיו ודויאמה-צ'ו באוסקה יש סצנות הומוסקסואליות עסוקות. רוב הברים ההומואים/לסביות משרתים נישה קטנה (גברים שרירים וכו ') ולא יאפשרו לאלה שלא מתאימים לתבנית, כולל המין השני, להיכנס. בעוד שחלקם יפנים בלבד, זרים יתקבלו בברכה ברוב הברים.

Izakaya, ברים וחטיפים בדרך כלל כרוכים בתשלום כיסוי (カ バ ー チ ャ ーā kabā chāji ), בדרך כלל בסביבות 500 ¥ אבל במקרים נדירים יותר, אז שאל אם המקום נראה ממש מגניב. באיזקאאיות זה מתבטא לעיתים קרובות בהגשה של נשנוש קטן (お 通 しotōshi ) בזמן שאתה יושב, ולא, אתה לא יכול לסרב לזה ולא לשלם. ברים חלק גם גובים דמי כניסה ו תשלום נוסף עבור כל בוטנים אתה מוגש עם בירה שלך.

מכוני קריוקי מגישים משקאות וחטיפים. ההזמנות מתבצעות באמצעות טלפון על הקיר, על ידי לחיצה על כפתור להזמנת צוות, או בהיי-טק באמצעות הטאבלט או השלט הרחוק של מכונת הקריוקי.

אם אתם מחפשים רק טלטול של קפאין, לכו לסטארבקס או לאחד המתחרים היפנים שלה דוגמת דוטור או אקסלסיור. אבל לחוויה רגועה וייחודית יותר, הקפה היפני, kissaten (喫茶店), יש היסטוריה ארוכה. רובם עניינים מיוחדים במינם, ומשקפים את טעמי קהל הלקוחות שלהם. סוג מיוחד של קיסאטן הוא בית הקפה של הג'אז ; הג'וינטים המורבבים האלה לחובבי הג'אז מיועדים אך ורק להאזנה שקטה ולא לשיחה.

מכונות ממכר אוטומטיות (自動 販売 機jidōhanbaiki, או ג'יהאנקי בסלנג) נמצאות בכל מקום ביפן ומגישות משקאות 24 שעות ביממה במחיר של 120-150 ¥ פחית/בקבוק. בנוסף לפחיות של משקאות קלים, תה וקפה, תוכלו למצוא מכונות אוטומטיות לממכר בירה, סאקה ומשקאות חריפים. בחורף, מכונות מסוימות גם יוציאו שתייה חמה - חפשו תווית אדומה עם הכיתוב at た た か い ( atatakai ) במקום הכחול הרגיל つ め た い ( tsumetai ). מכונות אוטומטיות לממכר משקאות אלכוהוליים כבולות בדרך כלל בשעה 23:00.

משקאות

סאקה הוא משקה אלכוהולי מותסס המבושל מאורז. המילה היפנית סאקה (酒) יכולה להתכוון לכל סוג של משקה אלכוהולי, וביפן המילה ניהונשו (日本 酒) משמשת להתייחס למה שהמערביים מכנים "סאקה". סאקה הוא בסביבות 15% אלכוהול, ובניגוד לדעה הרווחת, בדרך כלל אינו מוגש חם, אך לעיתים קרובות מקורר; ברירת המחדל לטמפרטורת החדר היא ברוב המקרים בטוחה. בקבוקים ותפריטים מראים לעיתים קרובות את ה- nihonshu-do (日本 酒 度), "רמת סאקה" שמודדת את המתיקות או היובש של החליטה, הממוצע כיום הוא בסביבות +3 (מעט יבש). בעת רכישה, המחיר הוא לעיתים קרובות אינדיקטור הוגן לאיכות.

Shōchū (焼酎) הוא האח הגדול של סאקי, סוג מזוקק חזקה טעים של אלכוהול. שוצ'ו מסורתיעשויים לרוב מאורז, דבש או דגנים, אך יכולים להיות עשויים מחומרים אחרים כמו תפוחי אדמה גם כן. בדרך כלל בסביבות 25% אלכוהול ולעיתים קרובות זולים בפחות מ- ¥ 1000 לבקבוק גדול של 1 ליטר, ניתן להגיש אותם ישר, על הסלעים, או לערבב אותם עם מים חמים או קרים. Shōchū תעשייתי עשוי סוכר משמש לעיתים קרובות ושימש מעין קריר מעורבב עם מיץ או סודה ידוע בתור צ'ו-חי, קיצור של " shōchū highball".

אומשו (梅酒), הנקרא בצורה לא מדויקת "יין שזיפים", מוכן על ידי השרייתשזיפי אומה יפניים (למעשה סוג של משמש) בשתייה לבנה כך שהוא סופג את הטעם, והאף המובהק, החודר של שזיף כהה חמצמץ וסוכר חום מתוק הוא להיט עם מבקרים רבים. בדרך כלל בערך 10-15% אלכוהול, ניתן ליטול אותו ישירות, על הסלעים (ロ ッ クrokku ) או לערבב עם סודה (ソ ダ 割 りsoda-wari ).

וויסקי יפני ([ジ ャ パ ニ ー ズ] ウ イ ス キjapan [japanīzu] uisukī ), אף על פי שהוא פופולרי מקומי במשך למעלה מ -150 שנה, הגיע לתשומת לב בין -לאומית וזכה בפרסים רבים. זה יכול להיות מסודר/ישר (ス ト レ ーē sutorēto ) או על הסלעים (オ ン ・ ザ ・ ロ ッ クעל za rokku או פשוט ロ ッ クrokku ), אבל זה הרבה יותר נפוץ לדלל אותו, כמו עם shōchū . התכשיר הנפוץ ביותר הוא הייבול (ハ イ ボ ー ルhaibōru ), חלק חלק ויסקי ו -2 חלקים של מי סודה על קרח. משקה נפוץ אחר משתמש במים מינרליים קרים (水 割 りmizu-wari ) באותן פרופורציות, או בחורף, במים חמים (お 湯 割 りo-yu-wari ).

ישנם מספר מותגים גדולים של בירה יפנית (ビ ー ルbiiru ), כולל קירין, אסאהי, סאפורו וסונטורי. Yebisu היא גם בירה פופולרית שנרקחה על ידי סאפורו. במסעדות יפניות, בירה מוגשת בדרך כלל בגדלים שונים של בקבוקים (瓶פח ), או טיוטה (生nama שפירושה "טרי"). רוב הבירות היפניות הן פילסנרים יבשים, עם חוזקות בממוצע 5%, שמתאימות היטב לאוכל יפני אך בהחלט קלילות בטעמן. אפילו הבירות הכהות הבודדות כמו Asahi Super Dry Black הן למעשה לגריות כהות, כך שלמרות צבען הן עדיין לא בעלות גוף מלא. Microbreweries מהר הם להרים קיטור, ואת שלהם BIA kurafuto (クラフトビア"מלאכה בירה") אוji-biiru ( beerビ ー ル "בירה מקומית") מביאה קצת גיוון מבורך לשוק. סביר להניח שתצטרך לצוד כדי למצוא אותם; מלבד פאבים וחנויות משקאות טובות כמו יאמאיה הנפוצה (店舗 או や ま や), עוד מקום טוב לחפש בו הם מרתפי כלבו.

היין היפני הוא דווקא די נחמד אבל עולה בערך פי שניים מאשר יין דומה ממדינות אחרות. קיימים מספר זנים, ויין מיובא במחירים שונים זמין בפריסה ארצית. חנויות מיוחדות וחנויות כלבו גדולות מציעות את ההיצע הנרחב ביותר. רוב היין, אדום ולבן, מוגש מצונן ואולי תתקשה להשיג יין בטמפרטורת החדר (常温jō-on ) כשאתם אוכלים בחוץ.

המשקה הפופולרי ביותר ללא ספק הוא תה (お 茶o-cha ), המסופק ללא תשלום כמעט בכל ארוחה, חם בחורף וקר בקיץ. יש מגוון עצום של תה בבקבוקים ופחיות במקררים בחנויות הנוחות ובמכונות האוטומטיות. אלא אם צוין, תה הוא בדרך כלל תה ירוק יפני; תה שחור בסגנון מערבי נקרא kōcha (紅茶), וגם תה אולונג סיני (ウ ー ロ ンū ūron cha ) פופולרי. תה יפני תמיד שיכור בצורה מסודרת, ללא שימוש בחלב או סוכר. עם זאת, תה חלב בסגנון מערבי ניתן למצוא גם ברוב רשתות המזון המהיר האמריקאי.

קפה (コ ー ヒ ーkōhī ) הוא די פופולרי ביפן. בדרך כלל הוא מבושל לאותו חוזק כמו קפה אירופאי; קפה חלש יותר, מושקה, נקרא אמריקאי. קפה משומר (חם וקר) הוא מעט סקרנות, וזמין לרבים במכונות אוטומטיות במחיר של כ -120 ¥ לפחית. רוב הקפה המשומר הוא מתוק, אז חפשו מותגים עם המילה האנגלית "Black" או הקאנג'י 無糖 ("ללא סוכר") אם אתם רוצים שהוא לא ממותק.

יש הרבה משקאות קלים יפניים ייחודיים וניסיון משקאות אקראיים ממכונות אוטומטיות הוא אחת משמחותיו של המטייל הקטן ביפן. Calpis (カ ル ピ スKarupisu ) הוא סוג של משקה קל על בסיס יוגורט שטעמו טוב ממה שהוא נשמע. הזיעה המפורסמת של פוקארי (ポ カ リ ス エ ッ トפוקארי סואטו ) היא משקה איזוטוני בסגנון Gatorade. משקה קל יפני מסורתי יותר הוא Ramune (ラ ム ​​ネ), כמעט זהה לספרייט או 7-Up אך ראוי לציון בזכות הבקבוק יוצא הדופן שלו, שבו דוחפים את השיש כלפי מטה לתוך חלל פתוח מתחת לזרבובית במקום להשתמש בפותחן בקבוקים.

מותגי משקאות קלים אמריקאים זמינים באופן נרחב. האפשרויות היחידות לסודה תהיה דיאט קולה, קולה אפס או דיאט פפסי. ביפן, המונח " מיץ " (ジ ュ ー スjūsu ) הוא מונח מושך לכל סוג של משקה קל-כולל אפילו קוקה קולה וכדומה-כך שאם מדובר בסחיטת פירות שאתה רוצה, בקש קאג'ו (果汁). מעט מאוד הם 100% מיץ. מים נפוצים בדרך כלל בצורה של בקבוקי מים מפלסטיק. מי הברז בטוחים לשתייה, ותוכלו למצוא תחנות מילוי לבקבוקי מים דרך Refill Japan, או על ידי בקשת מים במסעדה ידידותית.

לינה[עריכה]

Robot icon.svg מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.


חדר עם נוף

בנוסף לאכסניות הנוער ולמלונות העסקים הרגילים, אתה יכול למצוא כמה סוגים של אירוח יפני ייחודי, החל מפונדקי ריוקאן נדירים ועד מלונות קפסולה פונקציונליים לחלוטין ומלונות אהבה מהשורה הראשונה .

בעת הזמנת מקומות לינה יפניים, זכור כי פעולות קטנות יותר עשויות להסס לקבל זרים, מחשש לקשיי שפה או אי הבנות תרבותיות אחרות. באתרי הזמנת מלונות מערביים רבים יש גם מבחר קטן של מלונות יפניים. כדי לחקור את כל הטווח, השתמש בחברות המקומיות Rakuten Travel או Jalan, שיש להן אתרים באנגלית טובה.

התמחור לאכסניות יפניות הוא לרוב לאדם, לא לחדר. באופן מוזר, גם כמה רשתות מלונות יפניות גובות תשלום לאדם. קרא את האותיות הקטנות ובדוק אילו ארוחות כלולות בפונדקים מכיוון שזה יכול לעשות הבדל גדול במחיר (ובחוויה).

בעת ביצוע צ'ק -אין לכל סוג של לינה, המלון מחויב על פי חוק לבצע עותק של הדרכון שלך אלא אם כן אתה תושב יפן. זה רעיון טוב, במיוחד אם אתה נוסע בקבוצות, להציג לפקיד עותק צילום של הדרכון שלך כדי להאיץ את הצ'ק-אין. מלבד זאת, זכור שיפן היא לרוב מדינה במזומן בלבד, וכרטיסי אשראי בדרך כלל אינם מתקבלים בצורות אירוח קטנות יותר, כולל מלונות עסקים קטנים. הביאו מספיק כסף כדי שתוכלו לשלם מראש.

דבר אחד שצריך להיזהר בו בחורף: בתים יפניים מסורתיים נועדו להיות קרירים בקיץ, מה שאומר לעיתים קרובות מדי שהם קופאים בפנים בחורף. הצטיידו בבגדים והשתמשו היטב במתקני הרחצה כדי להישאר חמים; למרבה המזל, מצעי פוטון בדרך כלל חמים למדי ושעת לילה טובה היא לעיתים רחוקות בעיה.

למרות שהלינה ביפן יקרה, אתם עשויים לגלות שתוכלו להשתמש ברמה נמוכה יותר של מלון מאשר במדינות אחרות. אמבטיות משותפות בדרך כלל יהיו ללא רבב, וגניבה היא חריגה מאוד ביפן. רק אל תצפו לישון מאוחר: זמן הצ'ק-אאוט הוא תמיד 10:00, ותצטרכו לשלם עבור כל הרחבות לכך.

ייתכן ותתקשו למצוא חדרים בזמני החגים העמוסים ביותר, כגון שבוע הזהב בתחילת מאי. עם זאת, מלונות יפניים רבים ואתרי הזמנות של צד שלישי אינם מקבלים הזמנות מקוונות יותר משלושה עד שישה חודשים מראש, כך שאם עברו יותר משלושה חודשים לפני הטיול שלך ואינך מוצא דבר זמין, פנה ישירות למלון או נסה שוב מאוחר יותר.

גדלים של חדרים יפניים נמדדים לעיתים קרובות ב- jō (畳 או לפעמים 帖), מספר מחצלות הטטאמי (רצפת הקש) שיכסו את הרצפה, ללא קשר לחומר הריצוף בפועל של החדר. מידות משתנות מאזור לאזור, עם 1 ג'ו החל 1.445 כדי 1.824 מ ' 2, אך ערך נפוץ הוא 1.652 מ' 2 (17.8 מ"ר). בחדר טיפוסי בדירה יפנית הוא 6 ג'ו (כ 9.3 מ ' 2 ; 100 sq ft), מספיק גדול כדי שנת שני אנשים עם החוצה מטען התפשטותם.

בתי מלון

בעוד שמלונות ממותגים מערביים (ホ テ ルhoteru ) נמצאים בכל רחבי יפן, מותגים יפניים כמו אלה שולטים על העניינים. חלק מרשתות המלונות היפניות כוללות:

מלונות ANA IHG - רשת בתי המלון היחידה במותג מערבי עם נוכחות יפנית נרחבת, היא מפעילה מלונות אינטרקונטיננטליים, קראון פלזות והולידיי אין ברחבי יפן. ניתן להזמין כמה מלונות ANA באמצעות מערכת ההזמנות של IHG. Okura Hotels & Resorts הוא מותג של מלונות יוקרתיים ויוקרתיים. הם גם הבעלים של רשתות הביניים Hotel Nikko ו- JAL Hotels . ריגה רויאל מלונות פרינס מלון בעל חמישה כוכבים בשירות מלא יכול להפוך את הפינוק לאומנות, אך נוטה להיות תפל למדי וכללי במראהו, למרות המחירים התלולים החל מ -20,000 ¥ לאדם (לא לחדר). מצד שני, מלונות עסקים של שלושה וארבעה כוכבים מתומחרים יחסית בהשוואה למחירים בערים הגדולות באירופה או בצפון אמריקה, ואפילו מלונות דו-כוכבים מספקים ניקיון ללא רבב ותכונות נדירות שנמצאות במערב בטווח מחירים זה.

עם זאת, ישנם מספר סוגים של מלונות יפניים ייחודיים ובמחירים נוחים בהרבה:

מלונות קפסולה

מלון קפסולות באוסקה

מלונות קפסולה (カ プ セ ル ホ テ ルkapuseru hoteru ) הם האולטימטיביים לשינה יעילה בחלל: תמורת תשלום קטן (בדרך כלל בין 3000 ¥ ל 4000 ¥), האורח שוכר קפסולה, בגודל של כ 2 x 1 x 1 מ 'ומוערמת בשתי שורות בפנים אולם המכיל עשרות אם לא מאות כמוסות. מלונות קפסולה מופרדים לפי מין, ורק מעטים פונים לנשים.

בכניסה למלון קפסולות, הורד את הנעליים, הנח אותן בלוקר ולבש זוג נעלי בית. לעיתים קרובות תצטרך למסור את מפתח הלוקר שלך בעת הצ'ק-אין כדי להבטיח שאתה לא מחליק מבלי לשלם! בעת הצ'ק -אין תינתן ארונית שנייה להנחת החפצים שלך, מכיוון שאין מקום עבורם בקפסולה ומעט אבטחה מכיוון שלרוב הקפסולות יש פשוט וילון, לא דלת. היזהר אם יש וילון, כיוון שידיים מחטטות עלולות להיכנס אליו.

מלונות קפסולות רבים מחוברים לספא בדרגות יוקרה ו/או לגיטימציה שונות, לעיתים קרובות כך שהכניסה לספא עולה אולי 2000 ¥ אך הקפסולה היא תוספת של 1000 ¥ בלבד. מלונות הקפסולה הזולים ביותר ידרשו להאכיל 100 מטבעות ¥ אפילו כדי שהמקלחת תעבוד. בהיותו יפן, יש תמיד מכונות ממכר אוטומטיות בהזמנה של משחות שיניים, תחתונים וכלים שונים.

ברגע שאתה פורש לתוך הקפסולה שלך, בדרך כלל תמצא לוח בקרה פשוט להפעלת האורות, השעון המעורר והטלוויזיה המובנית הבלתי נמנעת. אם אתה ישן יותר מדי, אתה עלול להיפגע מחיוב של יום נוסף.

במחוזות שינג'וקו ושיבויה בטוקיו מלונות הקפסולה פועלים לפחות 3500 ¥, אך יש בהם כיסאות עיסוי מצוינים בחינם, סאונות, אמבטיות ציבוריות, סכיני גילוח ושמפו, מגזינים וקפה בבוקר. "דלת" הקפסולה שלך היא רק וילון ששומר אור בחוץ. סביר להניח שתשמע זרם יציב של אנשי עסקים שיכורים ומנומננים זוחלים אל תוך הקפסולות מעל ומולך לפני שנפלים בנחירה קלה.

מלונות לאב הוטל

מלון לאב הוטל בטוקיו

מלון לאב הוטל (ラ ブ ホ テ ルrabu hoteru ) הוא אוקמיה ; מונח מדויק יותר יהיה "מלון סקס". הם יכולים להימצא במחוזות אור אדום ובקרבתם, אך רובם אינם נמצאים באזורים אלה. רבים מהם מתקבצים לעיתים קרובות סביב מחלפי כבישים מהירים או תחנות רכבת ראשיות. הכניסה בדרך כלל די דיסקרטית, והיציאה מופרדת מהכניסה (כדי להימנע מלהיתקל במישהו שאולי אתם מכירים). אתה שוכר חדר בלילה (רשום בשם "הישאר" או 宿 泊shukuhaku בכרטיס התעריף, בדרך כלל 6000-10,000 ¥), כמה שעות ("מנוחה" או 休憩kyūkei, בסביבות ¥ 3000), או שעות הפגרה ("שירות ללא זמן"), שהן בדרך כלל אחר הצהריים בימי חול. דמי שירות, תוספי שעות שיא ומסים יכולים להעלות את החשבון שלך ב -25%. חלקם יקבלו אורחים בודדים, אך רובם לא יאפשרו זוגות חד מיניים או אורחים קטינים בעליל.

הם בדרך כלל נקיים, בטוחים ומאוד פרטיים. לחלקם יש נושאים אקזוטיים: ימי מים, ספורט או הלו קיטי. כמטייל, ולא כלקוח טיפוסי, אתה (בדרך כלל) לא יכול לבצע צ'ק -אין, להוריד את התיקים ולצאת לחקור. ברגע שאתה עוזב, זהו, כך שהם לא נוחים כמו מלונות מתאימים. תעריפי "שהות" נוטים להתחיל רק לאחר השעה 22:00, ושהייה מופרזת עשויה לגבות חיובים נוספים של "מנוחה". בחדרים רבים יש מזון ומשקאות פשוטים במקרר, ולרוב יש להם מחירים גבוהים. קח איתך מעט אוכל ושתייה. החדרים כוללים לרוב מתקנים כגון ג'קוזי, קישוט נושא פראי, תלבושות, מכונות קריוקי, מיטות רוטטות, מכונות אוטומטיות לצעצועי מין, ובמקרים מסוימים משחקי וידאו. לרוב, כל מוצרי הטואלטיקה (כולל קונדומים) כלולים. לפעמים בחדרים יש ספר המתפקד כעץ, שבו אנשים מתעדים את סיפוריהם והרפתקאותיהם לדורות הבאים. מלונות אהבה פופולריים עשויים להיות מוזמנים לחלוטין בערים בסופי שבוע.

מצלמות נסתרות נמצאו במלונות אהבה, נטעו על ידי אורחים אחרים או אפילו מדי פעם בהנהלת המלון. סרטונים של הטוסאצו האמיתי (מצלמה נסתרת) פופולריים בחנויות וידאו למבוגרים, אם כי סרטונים רבים כאלה מבוימים.

מלונות עסקיים
מלונות עסקים (ビ ジ ネ ス ホ ルines bijinesu hoteru ) הם בדרך כלל בסביבות 10,000 ¥ ללילה ויש להם מיקום נוח (לעיתים קרובות ליד תחנות רכבת מרכזיות) כנקודת המכירה העיקרית שלהם, אך בדרך כלל החדרים צפופים להפליא. בצד הפוך, תקבל חדר אמבטיה צמוד (זעיר) ולעיתים קרובות אינטרנט בחינם. כמה רשתות גדולות של מלונות עסקיים זולים יותר כוללות את מלונות Tokyu REI, הידועים בחדריו הנדיבים, מלונות Sunroute ו- Toyoko Inn . האחרונים מחזיקים בכרטיס מועדון, אשר במחיר של 1500 ¥ יכול לשלם על עצמו בליל ראשון אחד.

מלונות עסקיים מקומיים, רחוקים יותר מתחנות מרכזיות, עשויים להיות זולים משמעותית (חדר זוגי מ -5000 ¥ ללילה) וניתן למצוא אותם בספר הטלפונים (המציג גם מחירים), אך תזדקק לעוזר דובר יפנית כדי לעזור, או יותר טוב, הזמן מראש באינטרנט. עבור שניים או יותר, המחיר יכול להתחרות לעיתים קרובות באכסניות נוער אם אתם חולקים חדר טווין או זוגי. לעיתים קרובות צפוי תשלום מלא בעת הצ'ק-אין, וזמני הצ'ק-אאוט מוקדמים (בדרך כלל 10 בבוקר) ואינם ניתנים למשא ומתן, אלא אם כן אתה מוכן לשלם תוספת. בקצה התחתון ממש מלונות זולים לכלוך במחוזות העובדים בערים הגדולות, כגון קמגסאקי באוסקה, או סנג'ו בטוקיו, שם המחירים מתחילים החל מ-1500 ¥ לחדר זעיר בן שלוש מחצלות שיש בו ממש מספיק מקום לישון. קירות ופוטונים יכולים להיות דקים גם כן.

פונדקים

ריוקאן

ריוקאן טיפוסי

ריוקאן (旅館) הם פונדקים יפניים מסורתיים, וביקור באחד מהם הוא גולת הכותרת של טיול ביפן עבור רבים. לילה בריוקאן לאחת עם שתי ארוחות מתחיל בסביבות 8,000 ¥ ועולה לסטרטוספירה. 50,000 ¥ ללילה לאדם אינו נדיר עבור חלק מהנודדים.

ריוקאן פועל בדרך כלל בלוח זמנים קפדני למדי ותצפו להגיע עד השעה 17:00. לפני ארוחת הערב תתעודד להתרחץ - ראה את המרחצאות הציבוריים ביפן לסקירה המלאה. אבל ראשית, עליך להחליף את חלוק היוקאטה שלך, אותו אתה לובש במהלך כל שהותך. במשך הארוחה, Ryokan בדרך כלל לשרת Kaisekiמאכלים, ארוחות מסורתיות המורכבות מתריסר מנות קטנות או יותר, שהוכנו בצורה מושקעת ומוצגות ממרכיבים עונתיים שנבחרו בקפידה. האוכל בריוקאן טוב הוא חלק ניכר מהחוויה (והחשבון), ומהווה דרך מצוינת לנסות מטבח יפני ברמה גבוהה. בעוד שלחלק מהריוקנים יש כמה חדרים עם מיטות מערביות, בדרך כלל אתה ישן על מצעי פוטון, שהיא לא ספה נפתחת אלא מזרן נוח שהתגלגל עבורך על הטטאמי. ארוחת בוקר בבוקר יש יותר סיכוי להיות מוגש בצורה קהילתית בחדר האוכל בזמן קבוע. ארוחת בוקר יפנית היא הנורמה, כלומר אורז, מרק מיסו ודגים קרים.

מילת אזהרה אחרונה: כמה מפעלים עם המילה "ריוקאן" על שמם אינם המגוון המפואר כלל אלא פונדקים דמויי בית הארחה (כמה מינשוקו כלולים). המחיר יגיד לך את סוג הלינה.

מינשוקו
מינשוקו (民宿) הם הגרסה התקציבית של הריוקאן, ודומה ברעיון לצימר. בבתים אלה בניהול משפחתי, החוויה הכוללת דומה לריוקאן אך האוכל פשוט יותר, האוכל הוא קהילתי, חדרי הרחצה משותפים והאורחים צפויים לפרוש פוטון משלהם (אם כי לעיתים קרובות יוצאים מהכלל זרים). כתוצאה מכך שיעורי המינשוקו נמוכים יותר, ונעים סביב 5,000 ¥ עד 10,000 ¥ עם שתי ארוחות (一 泊 二 食ippaku-nishoku ). יותר זול הוא שהייה ללא ארוחות (素 泊 ま りsudomari ), שיכול להגיע עד ל -3,000 ¥.

מינשוקו נמצאים לעיתים קרובות יותר באזורים הכפריים, שבהם יהיה כמעט לכל כפר או אי, קטן וחשוך ככל שיהיה. החלק הקשה ביותר הוא לעיתים קרובות למצוא אותם, מכיוון שהם לעיתים רחוקות מפרסמים או מופיעים במנועי הזמנות מקוונים, כך שלעיתים קרובות לשאול את משרד התיירות המקומי היא הדרך הטובה ביותר.

פנסיה (ペ ン シ ョ ンפנסהון ) דומים למינשוקו אך יש להם חדרים בסגנון מערבי, בדיוק כמו שמו האירופאי.

קוקומינשוקושה
קוקומינשוקושה (国民宿舎), הפה שמתורגם ממש במילים "לשכות אנשים", הם בתי הארחה בניהול ממשלתי . הם מספקים בעיקר חגים מסובסדים לעובדי ממשלה במקומות נופיים מרוחקים, אך בדרך כלל הם שמחים לקבל אורחים משלמים. הן המתקנים והן המחירים בדרך כלל דומים יותר לריוקאן מאשר תקני המינשוקו; עם זאת, הם כמעט תמיד גדולים בגודלם ויכולים להיות די בלתי אישיים. את הפופולריות צריך להזמין הרבה זמן לעונות השיא: לפעמים כמעט שנה מראש לשנה החדשה וכדומה.

שוקובו
שוקובו (宿 坊) הם מקומות לינה לצליינים, הממוקמים בדרך כלל בתוך מקדש בודהיסטי או מקדש שינטו. שוב, החוויה דומה בגדול לריוקאן, אך האוכל יהיה צמחוני וייתכן שתוצע לכם הזדמנות להשתתף בפעילויות המקדש. כמה מקדשי זן מציעים שיעורי מדיטציה וקורסים. שוקובו יכול להיות מהסס לקבל אורחים זרים, אך מקום אחד בו לא תהיה בעיה הוא המרכז הבודהיסטי הגדול של הר קויה שליד אוסקה .

אכסניות ואתרי קמפינג

אכסניות נוער
אכסניות נוער (ユ ー ス ホ ス テ ルyūsu hosuteru, המכונה לעיתים קרובות yūsuאו בקיצור "YH") הן אופציה זולה נוספת ביפן. ניתן למצוא אכסניות ברחבי הארץ, כך שהן פופולריות בקרב מטיילים בתקציב נמוך, במיוחד סטודנטים. אכסניות נעות בדרך כלל במחיר שבין 2,000 ¥ ל -4,000 ¥. זה יכול להתייקר אם תבחר לארוחת ערב וארוחת בוקר ואינך חבר ב- Hostelling International (HI), ובמקרה זה המחיר ללילה אחד עשוי להיות מעל 5000 ¥. עבור חברי HI, שהות פשוטה יכולה לעלות עד 1500 ¥ תלוי במיקום ובעונה. כמו במקומות אחרים, חלקם הם גושי תא בטון המתנהלים כמו בתי ספר לרפורמה, בעוד שאחרים הם קוטג'ים נפלאים במקומות נופיים. ישנם אפילו מספר מקדשים המפעילים אכסניות כצד צד. עשו קצת יסודות לפני שאתם בוחרים לאן ללכת, אכסניית הנוער ביפןהדף הוא מקום טוב להתחיל בו. לרבים יש עוצר (ולפעמים תקופת נעילה במהלך היום כאשר כל האורחים חייבים לעזוב), וחדרי מעונות לרוב מופרדים בין המינים.

בתי רוכבים
בתי הרוכבים (ラ イ ダ ー ハ ウraidā hausu ) הם מעונות תקציביים במיוחד המיועדים בעיקר לאופנוענים, ממונעים וגם מונעים על דוושה. אף אחד מוזמן בדרך כלל, אלה ממוקמים בדרך כלל עמוק באזורים הכפריים והגישה באמצעות תחבורה ציבורית אינה מעשית או בלתי אפשרית. בדרך כלל כתחביב, בתי הרוכבים זולים מאוד (300 ¥ ללילה אופייניים, חינם לא נדיר), אך המתקנים מינימליים; אתה צפוי להביא שק שינה משלך ואולי אפילו אין מטבח או אמבטיה. שהייה ארוכה גם כן לא מומלצת וחלק מהאסר על שהייה של יותר מלילה אחד. אלה נפוצים במיוחד בהוקאידו, אך ניתן למצוא אותם פה ושם ברחבי הארץ. הספרייה הסופית היא Hatinosu (יפנית בלבד).

אתרי קמפינג
קמפינג הוא (לאחר nojuku, ראה להלן) הדרך הזולה ביותר להגיע לשנת לילה ביפן. קיימת רשת נרחבת של שטחי קמפינג ברחבי הארץ; באופן טבעי, רובם רחוקים מהערים הגדולות. תחבורה אליהם יכולה להיות גם בעייתית, מכיוון שא מעט אוטובוסים יכולים לנסוע לשם. המחירים עשויים להשתנות בין עמלות סמליות (¥ 500) לבונגלוס גדולים שעולים יותר מחדרי מלון רבים (13,000 ¥ או יותר).

קמפינג פראי אינו חוקי ברוב יפן, למרות שתמיד תוכל לנסות לבקש אישור, או פשוט להקים את האוהל מאוחר ולעזוב מוקדם. בפארקים עירוניים רבים יותר עשויים למעשה להיות מספר רב של "אוהלים" כחולים מברזנט מפלסטיק ובתוכם חסרי בית.

אתרי קמפינג ביפן ידועים בשם kyanpu-jo (キ ャ ン プ 場), בעוד שאתרים המיועדים למכוניות ידועים בשם ōto-kyanpu-jo . האחרונים נוטים להיות יקרים בהרבה מהראשונים (5,000 ¥ בערך) ויש להימנע מהם על ידי יוצאים ברגל אלא אם יש להם גם מקומות לינה ברמה נמוכה יותר. אתרי קמפינג ממוקמים לעיתים קרובות ליד אונסן, וזה יכול להיות נוח למדי.

לאומי קמפינג איגוד יפן עוזר לשמור Campjo.com, מסד נתונים יפני בלבד של כמעט כול אתרי קמפינג ביפן. JNTO האתר יש רשימה נרחבת למדי (בפורמט PDF) של עילה במחנה באנגלית, ומשרדי תיירות מקומיים הם לעיתים קרובות גם הודיעו.

נוג'וקו
עבור הנוסע בתקציב האמיתי שרוצה להסתדר בזול ביפן הוא האפשרות של nojuku (野 宿). זה יפני ל"שינה בחוץ ", ולמרות שזה נראה מוזר למדי למערביים, כמה יפנים צעירים עושים זאת כשהם נוסעים. הודות לשיעור הפשיעה הנמוך והאקלים היציב יחסית, nojuku היא אופציה משתלמת באמת אם אתה נוסע בקבוצה או מרגיש בטוח לעשות זאת בעצמך. מקומות nojuku נפוצים הם בעצם בכל מקום שיש בו סוג של מחסה ושירותים ציבוריים בקרבת מקום.

אלה הדואגים מתקני מקלחת ישמחו לדעת שיפן מתברכת במתקנים ציבוריים זולים כמעט בכל מקום: בעיקר אונסן או מעיינות חמים. גם אם אינך יכול למצוא אונסן, סנטו (אמבטיה ציבורית) או סאונה היא גם אופציה. ראה אמבטיות ציבוריות ביפן .

נוג'וקו באמת קיימא רק בחודשי הקיץ, אם כי באי הצפוני של הוקאידו, גם בקיץ הטמפרטורה עשויה לרדת במהלך הלילה. מצד שני, יש הרבה יותר מקום לנוג'וקו באוקינאווה (אם כי מתקנים ציבוריים באיים הקטנים יותר חסרים).

Nojuku אינה מומלצת באמת למטיילים לראשונה ליפן, אבל עבור אלה עם קצת ניסיון, זה יכול להיות דרך מצוינת להיכנס ותסאן התרבות, בחור שני נפגש nojuku נוסע, ובעיקר הנסיעות בזול מאוד כאשר מצמידים עם טרמפים .

אירוח פרטי

בתי הארחה
ישנם מספר בתי הארחה (ゲ ス ト ハ ウ ス) ביפן. לפעמים זה רק מילה נרדפת ל"הוסטל ", אך בתי הארחה אחרים מנוהלים מביתו הפרטי של מישהו. בעוד שמינשוקו הוא יעד בפני עצמו, בתי הארחה הם פשוט מקומות לינה, ולעיתים קרובות יש להם מיקומים נוחים בערים או בפרברים סמוכים. הם עשויים שיתפו אירוח בסגנון מעונות, ובניגוד Minshuku או לינה וארוחת בוקר בדרך כלל לא מציעים ארוחות. לרובם יהיה גם עוצר. חלקם פונים למבקרים זרים, אם כי יכולת כלשהי בשפה יפנית תעזור לך למצוא, להזמין ולשהות באחד מהם.

חילופי אירוח
במיוחד בערים הצפופות של יפן, החלפת אירוח (民 泊minpaku ) באמצעות אתרים כמו AirBnB הפכה פופולרית מאוד. השכרות כאלה מוסדרות כעת, והמארחים חייבים להירשם בממשלה ולהציג מספר רישיון ברישום שלהם. החלפת אירוח יכולה להיות דרך טובה למצוא הרבה דירות יוקרתיות ולחוות איך בית אופייני להרבה יפנים.

רבות מהרישומים יהיו עבור " אחוזות " (マ ン シ ョ ンמנשון ), שביפנית הוא מונח שיווקי נפוץ שמשמעותו באמת "בית משותף". אחוזות נמצאות בדרך כלל בבניינים רבי קומות עם מתקנים רבים, בניגוד לדירות (ア パ ー トapaato ) שהן בדרך כלל דירות לא יקרות.

Minpaku הוא ברכה גדולה לאזורים כפריים עם מעט מלונות, אך בערים החוק מגן על בתי מלון מפני תחרות רבה מדי. מארחים הפועלים כמנפקו ולא כמלון רשאים לשכור עד 180 ימים בשנה בלבד, והחוקים המקומיים עשויים להגביל עוד יותר כאשר מותר להשכיר. (לדוגמה, בשינג'וקו השכרה מותרת רק בסופי שבוע, בשיבויה רק ​​בחופשות בית הספר ובאזורי המגורים של קיוטו רק בין ינואר לאמצע מרץ.) כדי לעקוף את זה, כמה מארחים עשויים לנסות טריקים כמו לבקש ממך לעשות הזמנה ללילה אחד ותשלום מתחת לשולחן עבור הלילות הנוספים; זה לא חוקי, ולא ישאיר אותך פנוי אם יש לך בעיות בהשכרה.

שהייה לטווח ארוך
אם אתה נשאר לתקופה ארוכה יותר, ייתכן שתוכל להפחית באופן דרסטי את עלויות המחייה שלך על ידי שהייה בבית גאיג'ין. אחוזות שבועיות (דירות לטווח קצר) הפכו פופולריות בקרב התושבים (בדרך כלל אנשי עסקים במשרה ארוכת טווח או רווקים צעירים) ונגישות אפילו למבקרים. השכרת דירה היא תהליך מורכב ויקר עד כדי גיחוך. למידע נוסף, ראה עבודה ביפן#לינה .

עבודה[עריכה]

תושבים זרים שאינו תושבי קבע חייבים לקבל הצעת עבודה ממעסיק יפני, ולאחר מכן עליהם להגיש בקשה לאשרת עבודה במשרד הגירה (אם הם כבר נמצאים ביפן) או בשגרירות או הקונסוליה (אם הם נמצאים במדינת המוצא). חשוב להדגיש כי בלתי חוקי לעבוד ביפן אם נכנסתם ליפן עם אשרת תייר.

תוכנית "חופשת עבודה" פתוחה בפני צעירים (בין הגילאים 18 עד 30) אשר הם אזרחי אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, קוריאה הדרומית, צרפת, גרמניה, אירלנד ובריטניה. האנשים הללו זכאים להגיש בקשה לאשרת עבודה לפני תנאי התוכנית מבלי שהם צריכים לקבל מבעוד מועד הצעת עבודה ממעסיק יפני.

צורת תעסוקה פופולרית במיוחד בקרב זרים ממדינות דוברות אנגלית היא הקניית השפה האנגלית - במיוחד בבתי ספר המתמחים בתרגול אנגלית בשעות הערב אשר מכונים "אייקאייווה" (英会話). כדאי לקחת בחשבון כי בעוד שהשכר טוב למדיי עבור אנשים צעירים, הוא יהיה נמוך יחסית בהשוואה לשכר שמקבל מורה מוסמך שעבד במדינה מערבית לפני כן. על מנת לקבל עבודה מהסוג הזה תצטרכו להחזיק בתואר ראשון ו/או הסמכת ESL. ראיונות לבתי ספר לתרגול אנגלית השייכים לאחת מהרשתות הגדולות מתקיימים בדרך כלל במדינת המוצא של האדם שמעוניין במשרה זו. ישנה בדרך כלל עדיפות לקבל לתפקידים הללו אנשים שמגיעים מארצות הברית וקנדה.

במסגרת תוכנית JET צעירים בוגרי אונברסיטאות מקבלים הזדמנות לבוא ללמד ביפן. בעוד שהתוכנית מנוהלת על ידי הממשל היפני, המעסיק שלכם יהיה בדרך כלל מועצת חינוך מקומית אשר תפנה אתכם לבית ספר ציבורי אחד או יותר - לעיתים קרובות באזורים כפריים. לא תדרשו לדעת יפנית או להיות בעלי כישורים רשמיים בתחום ההוראה על מנת להתקבל לעבודה זו, וכמו כן אם תתקבל מחיר הטיסה ליפן יהיה ישולם עבורכם. השכר שתקבלו יהיה מעט יותר טוב ממה שתקבלו בבתי ספר המתמחים בתרגול השפה האנגלית.

הגעה[עריכה]

Robot icon.svg מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.


מטוס של חברת ג'פאן איירליינס, חברת התעופה הלאומית של יפן

אזרחי המדינות המפותחות ביותר, כולל כל החשודים הרגילים (ארצות הברית, קנדה, בריטניה, האיחוד האירופי וכו ') יכולים לקבל אישור כניסה עם ההגעה ללא ויזה. זה בדרך כלל תקף לשהייה של עד 90 יום, למרות שמקסיקנים וכמה אזרחים אירופיים רשאים להישאר 180 ימים אם הם מבקשים שהייה ארוכה יותר עם הכניסה. כל הלאומים האחרים חייבים לקבל אשרת "מבקר זמני" לפני ההגעה, שתוקפה בדרך כלל לשהייה של 90 יום. משרד החוץ מנהל מדריך מקוון לוויזה יפניות . לא נדרשת ויזה לצורך מעבר באותו היום בין טיסות בינלאומיות באותו נמל, כל עוד אינך עוזב את האזור המאובטח.

על זרים בדרך כלל למלא טופס ירידה לצורך הגירה וטופס הצהרה למכס. אלה המגיעים ממדינות מסוימות עשויים להידרש למלא גם טופס הסגר .

נוסעים הנכנסים ליפן עם כל דבר מלבד ויזת מבקר זמנית, נדרשים לקבל "כרטיס מגורים" (在 留 カ ー ド), הידוע בכינויו כרטיס גאיג'ין, תוך 90 יום מיום ההגעה ולשאת אותו בכל עת במקום הדרכון. אורחים השוהים 90 יום או פחות עשויים להשלים רישום זה, אך הם אינם מחויבים בכך. יש למסור כרטיס זה עם יציאה מיפן, אלא אם כן מוחזק אישור כניסה מחדש.

חוקי הסמים מחמירים ביפן מאשר במדינות מערביות רבות אחרות, וזו תהיה הפתעה לא נעימה במכס. מספר תרופות ללא מרשם וחוקיות במדינות אחרות אינן מותרות ביפן. בורות אינה נחשבת כתירוץ, ואתה יכול לצפות להיכלא ולגורש אם יתפסו אותך. למידע נוסף, עיין באתר המכס היפני או פנה לשגרירות או לקונסוליה היפנית הקרובה ביותר. (ראה גם § סחר בסמים ).

  • לא ניתן להביא ליפן כמה תרופות ללא מרשם, במיוחד פסאודואפדרין (Actifed, Claritin-D, Sudafed, Vicks משאפים) וקודאין (כמה תרופות נגד שיעול).
  • כמה פריטים שלא ניתן להביא הם למעשה אפשר למצוא באופן מקומי עם הגבלות: למשל, בנזה-בלוק L, תרופה נפוצה להצטננות ביפן, מכיל פסאודואפדרין, עם הגבלה שאדם אחד יכול לקנות קופסה אחת בלבד מבית מרקחת אחד ב זמן.
  • כמה תרופות מרשם (לרוב משככי כאבים חזקים) נאסרות גם אם יש לך מרשם, אלא אם כן אתה מקבל yakkan shoumei (薬 監 証明 "תעודת תרופות"), שלרוב לוקח בדרך כלל 1-2 שבועות; חלק מהתרופות עשויות להזדקק לתעודות יבוא/ייצוא נוספות.
  • ייתכן שתדרש גם אישור על מנת לייבא מזרקים מלאים בתרופות, כגון EpiPens .
  • תרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז מוגבלות: אמפטמין (אדרל) אינו חוקי לחלוטין, בעוד שמתילפנידאט (ריטלין/קונצרטה) ואטומוקסטין (סטרטרה) עשויים לדרוש אישור בהתאם לכמות.
  • מוצרי קנאביס ומוצרי CBD/THC, שהשימוש בהם גדל במקומות מסוימים בעולם, אינם חוקיים גם ביפן.

פעם ביפן, עליך לשאת איתך את הדרכון שלך, או אם הוא זכאי, כרטיס נוסע מהימן (ראה להלן) . אם תיתפס בבדיקה אקראית בלעדיו (ופשיטות של מועדוני לילה אינן נדירות), תעוכב עד שמישהו יוכל להביא אותו עבורך. העבריינים הראשונים המתנצלים בדרך כלל מורחקים באזהרה, אם כי תאורטית אתה יכול לקבל קנס של עד 200,000 ¥.

כל הזרים (למעט אלה שעוסקים בעסקים ממשלתיים ותושבי קבע מסוימים) מגיל 16 ומעלה טביעת אצבע אלקטרונית ומצטלמים במסגרת הליכי כניסה להגירה. לאחר מכן עשוי להתקיים ראיון קצר שערך קצין ההגירה. הכניסה תידחה אם אחד מההליכים הללו יסורב.

אשרת כניסה

אזרחים ישראלים אינם זקוקים לויזה על מנת לבקר ביפן.

אזרחי המדינות המסומנות בירוק, כחול וצהוב רשאים לבקר ביפן ללא צורך בויזה. אזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי יפן

בטיסה

רוב הטיסות הבינלאומיות מגיעות לשדה התעופה נריטה ( NRT IATA ) ליד טוקיו או לנמל התעופה קנסאי ( KIX IATA ) ליד אוסקה ; מספר קטן יותר משתמש בשדה התעופה הבינלאומי צ'ובו ( NGO IATA ) ליד נגויה. שלושתם נמצאים במרחקים משמעותיים ממרכזי הערים שלהם, אך הם מקושרים לרשתות רכבת אזוריות ויש להם גם שירותי אוטובוס רבים ליעדים סמוכים. שדה התעופה הנוסף של טוקיו, שדה התעופה האנדה ( HND IATA), העמוסה ביותר ביפן, מתרחבת ועוברת בעיקר מטיסות פנים בחזרה לבינלאומית, ובאמצע 2020 תהיה רשת ניכרת של טיסות בינלאומיות ליעדים שרואים בהם תעבורה עסקית כבדה. כמעט בכל עיר גדולה יש שדה תעופה למרות שרוב רק להציע טיסות פנים ועוד כמה שירותים סין לבין דרום קוריאה. מעבר באמצעות שתי המדינות יכול לפעמים להיות זול יותר מאשר ליצור חיבור ביפן.

בדרך כלל קל לעבור הן לשדות התעופה נריטה והן לקנסאי ולא צפוף במיוחד בהנחה שאתה נמנע מתקופות החגים העיקריות - כלומר ראש השנה (סוף דצמבר - תחילת ינואר), שבוע הזהב (סוף אפריל - תחילת מאי) ואובון. (אמצע אוגוסט), כשהעניינים קדחתניים ויקרים יותר.

שתי חברות התעופה הגדולות של יפן הן חברת התעופה הדגל Japan Airlines ( JAL, 日本 航空nihon kōkū ) ו- All Nippon Airways ( ANA, 全 日本 空輸 zen nippon kūyu, או פשוט 全日空zennikkū), ששניהם זכו לשבחים רבים ברחבי העולם על שירות הלקוחות שלהם. דלתא איירליינס, יונייטד איירליינס ואמריקן איירליינס מפעילות גם טיסות מערים רבות בארצות הברית לנריטה (עוברות בעיקר להנאדה במרץ 2020), וכך גם אייר קנדה מכמה ערים קנדיות. פינאייר מציעה טיסות לשדות התעופה הגדולים של יפן (נריטה, צ'ובו וקנסאי) ממרבית מדינות אירופה באמצעות נמל התעופה הלסינקי, לעיתים קרובות שיתוף קודים עם בריטיש איירווייז ויפן איירליינס. חברות הלואו-קוסט הפכו פופולריות בקרב טיסות פנים וחוץ בזול, כאשר חברות כמו Jetstar (אוסטרליה), Skymark ו- Peach (Osaka) מציעות תחרות ל- JAL ו- ANA.

בדרך הים

ישנם מספר המעבורות הבינלאומיות ביפן ודרום קוריאה, סין, ואת רוסיה. אלה אינם תחרותיים במיוחד במחיר כרטיסי טיסה, ולעיתים קרובות יש להם זמן נסיעה ארוך.

מקוריאה הדרומית

  • מעבורות מהעיר השנייה בוסאן, דרום קוריאה, מציעות חלופה לטיסה, כאשר שירות פוקואוקה הוא דרך מהירה ומעשית במיוחד לנסוע בין שתי המדינות. אל פוקואוקה, מעבורת JR קיושו, מפעילה מספר פעמים בכל יום שירות של ציד הידרופילים; קו קמליה מפעילה מעבורת איטית יותר. כדי שימונוסקי, Kanbu Ferry יש שירות יומי. כדי אוסקה, פאן Star Line מציעה שלוש פעמים בשבוע שירות. האי צושימה הוא החלק הקרוב ביותר ביפן לדרום קוריאה, וטיולי יום מבוסאן הם מעשיים.
  • שירות מ- Donghae, דרום קוריאה ועד סאקאי מינאטו מוצע על ידי DBS Cruise Ferry .

מסין

  • שאנגחאי - אוסקה / קובי : מעבורת יפן -סין, שירות שבועי המתחלף בין קובי לאוסקה.
  • טיאנג'ין - קובי : קו סין אקספרס, שירות שבועי.
  • סוז'ו - שמעונוסקי : מעבורת שאנגחאי -שמעונוסקי, שירות שבועי שלוש פעמים.

מטאיוואן

  • קילונג (טאיוואן) -אישיגאקי / נהה : קרוז סטאר מציעה הפלגות בעונת הקיץ בלבד (מאי-ספטמבר), אך בדרך כלל לא ניתן לקבל תעריפים חד כיווניים.

מרוסיה

  • Sakhalin - Wakkanai : מעבורת Heartland. השירות מושעה מאוקטובר עד אפריל עקב קרח ים. ראו את רוסיה שלנו ליפן דרך מסלול סכאלין .
  • ולדיווסטוק - סאקאי מינאטו : מעבורת שייט DBS דרך דונגהאה, דרום קוריאה.

תחבורה[עריכה]

Robot icon.svg מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.


רכבת המונורייל של טוקיו היא אחת ממערכות התחבורה החדשניות הרבות שתוכלו למצוא ביפן

ליפן יש אחת ממערכות התחבורה הטובות בעולם, וההתניידות היא בדרך כלל משב רוח, כשהרכבת היא האפשרות הפופולרית ביותר. רכבות מאחרות לעתים רחוקות ואף פעם לא, והן כנראה אחת ממערכות ההובלה הנקיות ביותר על פני כדור הארץ. למרות שטייל ​​ביפן יקר בהשוואה למדינות אסיה אחרות, יש מגוון מעברים שניתן להשתמש בהם כדי להגביל את הנזק.

למיון לוח זמנים ותעריפי הובלה , HyperDia הוא בן לוויה שלא יסולא בפז; הוא מחשב הוראות הגעה לדקה כולל רכבות מחוברות, כמו גם אוטובוסים ומטוסים. Jorudan הוא שירות דומה, אך עם פחות אפשרויות לחקר מסלולים חלופיים. מפות Google יכולות לתת הנחיות מפורטות של רכבות ואוטובוסים כולל מספרי פלטפורמות, אך גם לה מעט אפשרויות לסנן תוצאות, מה שהופך אותה ליעילה יותר בזמן שהותכם מאשר לתכנון מתקדם.

לוחות זמנים מנייר ביפנית שכוללים רק רכבות אקספרס, שינה ויריעות (Shinkansen) מוגבלות זמינים במשרדי ארגון התיירות הלאומי ביפן. לוחות זמנים באנגלית זמינים באתרי JR Hokkaido , JR East , JR Central ו- JR Kyushu . ניתן לצפות בלוחות זמנים לטוקאידו, סאנ'יו וקיושו שינקנסן גם באנגלית ב- Tabi-o-ji .

שני חיפושים הזמנים הצעת HyperDia ו טבי-o-ג'י, המוציאים Nozomi ו Mizuho רכבות, אשר ייהנו למחזיקי כרטיס נסיעה ברכבת יפן.

ניווט בערים היפניות
ברוב יפן, כתובות משתמשות בתוכנית היררכית השונה למדי מכתובות מערביות. לרוב הכבישים אין שם ; במקום, ערים מחולקות שכונות עם שמות, אשר מחולקים למחוזות ממוספרים (丁目Chome ), אשר מחולקים לבלוקים ברחוב ממוספרים. כתובות נכתבות לפי הסדר מהגדול לקטן; כתובת לדוגמה המסתיימת ב- 名 駅 4 丁目 5-6 או 名 駅 4-5-6 תהיה שכונת Meieki (名 駅), רובע 4, בלוק 5, בית 6. (כתובות נכתבות בדרך כלל באנגלית בשם "Meieki 4-5-6 "או" 4-5-6 Meieki ", למרות שדואר הדואר ממליץ על" 5-6 Meieki 4-chome "המבלבל.) ניתן לצרף מספרים נוספים עבור הרצפה או מספר החדר.

מספור המחוזות, הבלוקים והבתים לרוב אינו רציף ; המספרים בדרך כלל מוקצים באופן כרונולוגי כשבניינים נבנים, או מבוססים על מרחק ממרכז העיר. שלטים קטנים ליד פינות הרחוב מציגים את המחלקה/השכונה והמחוז ביפנית (כגון 名 駅 4 丁目, Meieki 4-chōme ); לעיתים קרובות הם כוללים את מספר הבלוק, אך לפעמים לא, ובמקרה זה השלטים אינם מועילים במיוחד מכיוון שרובע יכול להיות עשרות או יותר גושים. בדרך כלל בכניסה לבניין יופיע הגוש ומספר הבית (כגון 5-6, לפעמים כתוב 5 番 6 号), אך לא המחוז.

היעדר שמות הדרכים מקשה על מתן הנחיות; מפות ובעיקר satnav הן ברכה ביפן. דקה של בדיקת מפה יכולה לחסוך לך חצי שעה של הליכה ללא תכלית.

רוב המקומות מתוארים במונחים של מרחק הליכה מתחנת הרכבת הקרובה ביותר, וביחס לנקודות ציון מקומיות. בכרטיסי ביקור לעיתים קרובות מודפסות מפות קטנות על הגב כדי להקל על הניווט (לפחות אם אתה יכול לקרוא יפנית). בתחנות רכבת רבות יש מפות של האזור המקומי שיכולות לעזור לך למצוא יעד אם הוא קרוב למדי לתחנה. בתיבות משטרה (交 番kōban ) יש גם מפות מפורטות של האזור. ללכת לקובן לבקש הנחיות זה נורמלי לחלוטין (בגלל זה הם שם), למרות שהשוטרים בדרך כלל לא מדברים הרבה אנגלית. מפות Google ביפן מדויקות מאוד, אפילו מציגות את פנים המבנים. עם זאת, היא עשויה לפרש כתובת לא נכונה ולהוביל אותך למיקום הלא נכון.

כרטיסים חכמים

אחד הדברים הראשונים שכל מבקר ביפן צריך לעשות הוא לקחת כרטיס חכם לתחבורה ציבורית (ス マ ー ト カ ー ドsumāto kādo ), הנקרא גם כרטיס IC (IC カ ー ドai shī kādo ) או jōsha kādo (乗車 カ ー ド, "כרטיס עלייה למטוס") . באמצעות כרטיס חכם, המחירים מחושבים באופן אוטומטי, לא משנה כמה מסובך המסע שלך או באיזו תדירות אתה מעביר; פשוט הקש על והקש משני הקצוות. בנוסף לתחבורה הציבורית, כרטיסים חכמים משמשים יותר ויותר לכל מיני תשלומים אלקטרוניים, כך שניתן להשתמש בהם במכונות אוטומטיות, בחנויות נוחות, במסעדות מזון מהיר וכו '. כרטיסים חכמים מתקבלים גם במקום כרטיסי נייר לכמה רכבות כדורים. כאשר נסיעות נרכשות מראש באינטרנט.

כרטיסים שונים זמינים בכל אזור (כגון Suica ו- Pasmo בטוקיו ובסביבתה ו- ICOCA בקנסאי), אך הגדולים בהם ניתנים להחלפה מלאה, כלומר ניתן לאסוף כרטיס בכל עיר גדולה ולהשתמש בו כמעט בכל הארץ, החריגים העיקריים להיות שיקוקו ו אוקינאווה .

ניתן לרכוש כרטיסים אלה מכל דלפק כרטיסי תחנה, כולל אלה בשדות תעופה, ומכונות אוטומטיות רבות תמורת הפקדה בסיסית של 500 ¥ בתוספת הסכום שתרצו להעמיס. ניתן להמציא כרטיסים באותם מקומות. הפיקדון וכל הערך הנותר ניתנים להחזר כשיוצאים מיפן - בתנאי שיצאתם מאותו אזור אליו הגעתם וקניתם את הכרטיס. לדוגמה, כרטיס Pasmo שנקנה בעת ההגעה לטוקיו יכול לשמש ולהטעין בקאנסאי, אך אתם לא תוכל להחזיר אותו לשם לפני טיסה משדה התעופה של אוסקה. אתה יכול לשמור את הכרטיס לביקור הבא שלך מכיוון שהוא נשאר תקף למשך 10 שנים מהעסקה האחרונה.

ברכבת

רכבת שינקנסן
מפת קווי רכבת השינקנסן

יפן מציעה את אחת ממערכות הובלת הרכבות היעילות ביותר בעולם, שהתכשיט שלה הוא שינקנסן (新 幹線), המוכר באנגלית בשם רכבת הכדורים, קו הרכבת המהיר הראשון בעולם אי פעם. מסילות הרכבת של יפן יכולות להיות גם בין מסובכות לניווט - למשל, בטוקיו יש שלוש עשרה קווי רכבת תחתית, מספר מסילות רכבת פרטיות המגיעות לפרברים, ומסלול מעגלי שנקרא קו יאמאנוטה שמחזיק הכל במקום.

תייר המתכנן לטייל הרבה ברחבי הארץ, צריך לשקול השקעה במעבר רכבת יפן, המציע - למעט יוצאים מן הכלל - נסיעה ללא הגבלה בכל שירותי הרכבת היפנית (JR) כולל רכבות כדורים, רכבות מהירות אקספרס וסדירות רגילות. ניתן גם להזמין מקומות ללא תשלום על ידי ביקור בדלפק הכרטיסים המאויש של JR. עיין בנסיעות ברכבת ביפן#כרטיס רכבת יפן למידע על מחירים. תעודות אין תאריכי האפלה. תלוי היכן נרכש הכרטיס, תאסוף את הכרטיס שלך ביפן לאחר הצגת הוכחת תשלום (אם רכשת באמצעות JR) או שובר החלפה (אם נרכש באמצעות סוכנות נסיעות).

יש גם כרטיסי רכבת אזוריים ומקומיים המוצעים על ידי חברות JR השונות (כגון JR East Rail Pass), כמו גם על ידי הרכבת התחתית וחברות הרכבת הפרטיות. כמו כן נמכרים כרטיסי הנחה רבים, כגון כרטיס Seishun 18 .

למרחקים קצרים ניתן לרכוש כרטיס ממכונה אוטומטית. בתחנות תהיה בדרך כלל מפה מעל מכונות הכרטיסים של התחנות האחרות לאורך הקו או בסביבה, והמחיר לכל אחת מהתחנות האלה. אם אינך בטוח, תוכל לרכוש את הכרטיס הזול ביותר בתחנת המוצא שלך, ולבקר במכונת התאמת תעריפים בתחנת היעד שלך כדי לשלם את ההפרש. בערים או באזורים מרכזיים, אתה יכול גם לשלם עבור המסע שלך באמצעות כרטיס חכם ולדאוג רק לעלות את יתרתך כשאתה דל בכספים.

חלק מיעילותה של יפן בנסיעת רכבות טמונה בדייקנותה, ועיכובים ממוצעים ברכבות יפניות נמדדות בדרך כלל בשניות. כל השירותים שואפים לפעול מייד בלוח הזמנים שפורסם, לכן הגיעו מוקדם אם אתם יודעים את זמן היציאה של הרכבת שלכם. אם אתה מנוח על ידי אפילו דקה אחת, אתה תהיה לפספס את הרכבת. אם אתם מתכננים להישאר בחוץ מאוחר, הקפידו לברר מתי הרכבת האחרונה יוצאת מהתחנה הקרובה אליכם. בדרך כלל הרכבות אינן נוסעות בשעות הלילה המאוחרות, מכיוון שאז מתבצעת תחזוקה של המערכת לעיתים קרובות. גם הרכבת האחרונה עשויה שלא לרוץ עד סוף הקו.

בטיסה

רשת שינקנסן המעולה של יפן פירושה שטיסה היא בדרך כלל יותר מותרות מאשר הכרח. עם זאת, טיסה נותרה הדרך המעשית ביותר להגיע לאיים המרוחקים של יפן, בעיקר עבור חיבורים מהיבשת להוקאידו ו/או אוקינאווה. טיסה שימושית גם להתניידות בהוקאידו המאוכלסת בדלילות, מכיוון שרשת שינקנסן שם מוגבלת.

טוקיו של Narita Airport מטפל כמה טיסות פנים, אבל רוב טיסות פנים יוצאות האנדה ( HND IATA ) מדרום לעיר. באופן דומה, אמנם יש כמה טיסות פנים משדה התעופה הבינלאומי קנסאי, אך יותר משתמשים ב- Itami ( ITM IATA ) מצפון לאוסקה, ושדה התעופה של קובי גם מפעיל טיסות מסוימות. נריטה – האנדה או קנסאי – איטאמי הוא טרק לא מבוטל, לכן אפשרו לפחות שלוש ורצוי ארבע שעות להעברה . לצ'ובו, לעומת זאת, יש טיסות פנים רבות ונבנתה מהיסוד להחלפה קלה.

מחירי המחירון לטיסות פנים הם יקרים מאוד, אך ניתן לרכוש הנחות משמעותיות ברכישה מראש. שתי חברות התעופה הגדולות ביותר ביפן, ג'ייפ איירליינס ( JAL, 日本 航空Nihon Kōkū ) ו- All Nippon Airways ( ANA, enn Zennikkū ) מציעות תעריפים מיוחדים שבהם מבקרים בינלאומיים יכולים להטיס פלחים מקומיים לכל מקום במדינה במחירים מוזלים. כרטיס ההנחה הנפוץ ביותר נקרא Japan Explorer Pass (JAL) או ה- Experience Japan Fare (ANA), המציעים מספר מצומצם של תעריפי כלכלה במחיר של 5400 ¥, 7560 ¥ או 10800 ¥ בהתאם לנתיב. המחיר של ¥ 10800 הוא מבצע טוב במיוחד לנסיעות להוקאידו או לאיים הדרומיים הנידחים שלאוקינאווה. לחלופין, חברות התעופה מציעות את Welcome to Japan Fare (JAL) או Visit Japan Fare (ANA) שבהן הטיסות עולות 13,000 ¥ כל אחת (בתוספת מס) עם מינימום של שתי נסיעות. ייתכנו תקופות מסוימות של האפלה או הגבלות אחרות במהלך עונות השיא. אם אתה מזמין באתרים הבינלאומיים של חברות התעופה, ההצעות למטיילים בינלאומיים עשויות להיות מוצגות כזולות ביותר ... אך אם תנסה באתר יפן (באנגלית וביין), ההנחות הקבועות ברכישה מראש. עשוי להיות זול יותר.

חברות תעופה בעלות נמוכה החלו להשפיע על שוק האוויר הפנימי ביפן. בין חברות הסטארט-אפ החדשות יותר ניתן למנות את Jetstar Japan, Peach Aviation, Vanilla Air (לשעבר אייר אסיה יפן ) ופוג'י דרים איירליינס. חברות הלואו - קוסט הוותיקות כוללות את Skymark Airlines, StarFlyer ו- Air DO. חלק מחברות התעופה האלה מציעות הזמנות מקוונות באנגלית (Fuji Dream ו- StarFlyer לא). StarFlyer מציעה מחיר מוזל של 7,000-9,000 ¥ לכל טיסה לזרים בנתיבים נבחרים. היזהר, ייתכן שההצעות הבסיסיות ביותר שלהן אינן כוללות מטען מסומן (הנמכר כאופציה), ואם תזמין באמצעות אתר אינטרנט של צד שלישי ייתכן שלא תוכל לרכוש את האפשרות.

חברת ANA, JAL וחברות הבת שלה מציעות כרטיס המתנה מיוחד, כרטיס Skymate, לנוסעים צעירים (עד גיל 22). עם הכרטיס, הנוסעים יכולים לטוס בכוננות במחצית התעריף המלא שפורסם, שהוא בדרך כלל פחות מהתעריף המקביל ברכבת המהירה. ניתן להשיג את הכרטיס מכל דלפק כרטיסי JAL או ANA עם תמונה בגודל דרכון ותשלום חד פעמי של 1000 ¥.

בסירה

בהתחשב בכך שיפן היא אומת איים, סירות הן אמצעי תחבורה נדיר באופן מפתיע, שכן כל האיים הגדולים מקושרים יחד על ידי גשרים ומנהרות. אמנם יש כמה מעבורות למרחקים ארוכים המקשר אוקינאווה ו הוקאידו ליבשת, פארס הם בדרך כלל גבוה יותר מאשר כרטיסי טיסה מוזלים פחות או יותר את היתרון היחיד הוא שאתה יכול לקחת את המכונית שלך איתך.

עם זאת, עבור כמה איים קטנים יותר סירות עשויות להיות האפשרות המעשית היחידה. רחפנות ומעבורות סילון מהירות אך יקרות, המחירים נעים בין 2000-5000 ¥ לנסיעה בת שעה. סירות מטען איטיות זולות יותר, כלל אצבע הוא ¥ 1000 לשעה במחלקה שנייה, אך היציאות לא מעטות. יש גם כמה מעבורות בינעירוניות זולות ונוחות, כגון מעבורת Aomori - Hakodate .

סירות אלה מתחלקות בדרך כלל למחלקות, כאשר המעמד השני (2 等nitō ) הוא רק שטח ענק של מחצלת טטאמי, מחלקה ראשונה (1 等ittō ) מביאה לך כיסא נוח בחדר משותף גדול ורק מחלקה מיוחדת (特等tokutō ) זוכה אתה בקתה פרטית. מכונות אוטומטיות ותעריפי מסעדה פשוטים זמינים בדרך כלל על הסיפון, אך בנסיעות ארוכות יותר (במיוחד במחלקה השנייה) אמצעי הבידור העיקרי הוא אלכוהולי - זה יכול להיות כיף אם אתה מוזמן להיכנס, אבל פחות אם אתה מנסה לעשות זאת לִישׁוֹן.

באוטובוס

אוטובוסים נמצאים בשפע ביפן, ומהווים אמצעי תחבורה מרכזי במיוחד, במיוחד לנסיעות לילה. תחרות עזה בין המצבים הביאה למחירים נוחים. בעוד כמה אוטובוסים מציעים תעריפים קבועים בין שתי תחנות, רבים אימצו מודל תמחור דינאמי, שבו התעריפים מבוססים על השעה ביום, סוג הישיבה באוטובוס וכמה זמן מראש נרכש הכרטיס.

המפעילים העיקריים של אוטובוסים בינעירוניים או מהירים (高速バ スkōsoku basu ; ハ イ ウ ェ イ バ スhaiwei basu ) כוללים את קבוצת JR ו- Willer Express . מפעילי תחבורה אזוריים (סייבו בטוקיו, הנקיו בקנסאי וכו ') מפעילים גם אוטובוסים למרחקים ארוכים. ניתן לרכוש כרטיסים לאוטובוסים כאלה בנקודת המוצא, או, בפיקוד של כמה יפנים, בחנויות נוחות או באינטרנט. חלק מהחברות מציעות הזמנות מקוונות לקווי אוטובוסים באנגלית ובמספר שפות נוספות.

חברת ווילר אקספרס, הפועלת ברחבי הארץ באוטובוסים הוורודים הייחודיים שלה, מציעה הזמנות מקוונות לאוטובוסים שלה באנגלית, קוריאנית וסינית. הם גם מוכרים כרטיסים למפעילי אוטובוסים אחרים. כרטיס האוטובוס היפני של ווילר אקספרס מציע הנחות באוטובוס בהנחה לכל רחבי רשת וילר החל מ-10,200 ¥ עבור כרטיס בן 3 ימים בשבוע. כרטיס לאומי נפרד הוא כרטיס ה- JBL היקר יותר, אך מכסה רשת גדולה יותר של אוטובוסים.

בערים הגדולות אוטובוסים לימוזינים (リ ム ジ ン バ スrimujin basu ) נוסעים מתחנות רכבת מרכזיות ומלונות לשדות תעופה. אוטובוסים נוסעים לעיתים קרובות גם למסופים משלהם בעיר כגון מסוף האוויר של טוקיו סיטי (T-CAT) ברובע ניהונבאשי בטוקיו.

אוטובוסים מקומיים (路線 バ スrosen basu ) הם הנורמה בערים גדולות ובעיירות קטנות. תעריפי האוטובוסים קבועים (אתה משלם פעם אחת, בעת כניסה או יציאה מהאוטובוס) או מבוסס על מרחק (אתה עולה לחלק האחורי של האוטובוס, תופס כרטיס ממוספר ומתאים את המספר למחיר המוצג על הלוח בחזית האוטובוס כשהגיע הזמן לרדת). אוטובוסים רבים מקבלים כרטיסי חכם. אוטובוסים הכרחיים באזורים פחות מיושבים, כמו גם בערים כמו קיוטו שבהן אין הרבה תחבורה ברכבת המקומית. הלוח האלקטרוני כמעט תמיד כולל תצוגה והודעות קוליות מוקלטות על התחנה הבאה - בדרך כלל רק ביפנית, אם כי ערים מסוימות (כמו קיוטו) יוצאות מן הכלל. עם זאת, אם תתבקשו רוב הנהגים ישמחו לספר לכם מתי הגעתם ליעד.

במונית

תוכלו למצוא מוניות בכל מקום ביפן, לא רק בעיר אלא גם בארץ. המוניות נקיות ובטוחות לחלוטין, אם כי קצת יקרות: דמי ההתחלה הם בדרך כלל בטווח של 640-710 ¥ והמדד מתגבר בטירוף לאחר 2 הק"מ הראשונים בערך. אבל לפעמים, הם הדרך היחידה להגיע לאן שאתה הולך. מכוניות המוניות מוסדרות באופן קפדני וגלויות היטב לנוסע. אם אינך בטוח אם יש לך מספיק כסף לטיול, ייתכן שהנהג שלך יוכל לנחש מראש את העלות המשוערת של הנסיעה. גם אם כסף אינו מהווה דאגה, אם תקבל הערכת עלות מראש, כמה נהגי מוניות יעצרו את המונה במחיר המשוער, ללא קשר לכמה רחוק יותר היעד עשוי להיות. גם תעריפי המוניות גבוהים יותר בלילה. טיפוס אינו מקובל וסביר להניח שיסרבו לו.

בעיר, אתה יכול לעלות על מונית כמעט בכל מקום, אבל מחוץ לתחנות רכבת ונקודות העברה אחרות עליך לעלות על תחנת מוניות. (תחנת המוניות תהיה בדרך כלל בתור ארוך של נוסעים חולים, או בשורה ארוכה של מוניות סרק.) אם היעד הוא מקום ידוע, כגון מלון, תחנת רכבת או מתקן ציבורי, השם לבדו צריך להיות מספיק. אפילו בערים הגדולות, סביר מאוד שלא תתקלו בנהג מונית שיודע אנגלית, כך שנשיאת קונטרס או כרטיס של המלון או היעד שלכם עם הכתובת עליו יכולה להועיל מאוד. כמו כן, הצוות במלון שלך רשום את השמות והכתובות של המקומות שבהם אתה רוצה לבקר ביפנית כדי להראות לנהג המונית שלך.

קריאה למונית באמצעות אפליקציית סמארטפון הופכת לזמינה בערים רבות, כאשר JapanTaxi או GO הן השחקן הגדול ביותר. יישומים אלה יספקו את המחיר המשוער לנסיעה בין שני מיקומים, אם כי הנסיעות עדיין מחויבות על ידי המונה ויכולות להשתנות בהתאם לניתוב והתנועה. חברות מוניות רבות יוסיפו תשלום עבור ברדי טלפון או אפליקציות מיידיים; חיוב הזמנה זה גבוה יותר עבור מוניות שהוזמנו מראש. חלק מחברות המוניות מציעות נסיעות במחיר קבוע לברדי סמארטפונים.

במוניות יפניות, הנהג שולט בפתיחה וסגירה של דלת הנוסע השמאלית האחורית. נסה להימנע מסגירת הדלת שלך כאשר אתה עולה למונית. לנהגי מוניות יש גם מוניטין של מהירות ונהיגה אגרסיבית, אך יש מעט מאוד תאונות בהן מעורבים נהגים גרועים.

לכל המוניות המורשות ביפן יש לוחיות רישוי ירוקות. למוניות לא חוקיות יהיו צלחות לבנות או צהובות סטנדרטיות ויש להימנע מהן.

באמצעות שירות קריאת הסעה

שיתוף נסיעות בסגנון Uber X אינו חוקי ביפן. Uber ו- Hailo זמינים בערים הגדולות, אך ניתן להשתמש בהן רק להזמנת מוניות ולימוזינות ולגבות פרמיה לנוחותכם.

במכונית

השכרת רכב ונהיגה ביפן הם נדירים בערים הגדולות או בסביבתן, מכיוון שתחבורה ציבורית בדרך כלל מצוינת ומביאה אותך כמעט לכל מקום. בנוסף, כבישי הערים הגדולות כמו טוקיו פקוקות בפקקים עצומים וחנייה יקרה וקשה למצוא, כך שהנהיגה לשם מהווה יותר מכשול מכל דבר אחר. עם זאת, ניתן לחקור אזורים כפריים רבים רק עם תחבורה משלך בלבד, כך שאסור בהחלט לפטור נהיגה על הסף, במיוחד על האי העצום והמדליל של הוקאידו. לעיתים קרובות האפשרות המשתלמת ביותר היא לשלב בין השניים: להוציא את הרכבת אל הכפר ואז לקחת רכב שכור בתחנה. לאקירן של JR יש שקעים ברוב תחנות הרכבת הגדולות יותר ולרוב יש בה חבילות רכבות והרכבות מוזלות.

רישיון נהיגה בינלאומי (או רישיון יפני) יידרש אם ברצונך לשכור מכונית או לנהוג ביפן, וחובה לנשיאה בכל עת. הנהיגה היא מצד שמאל.

באופניים

ליפן יש הרבה הזדמנויות נהדרות לאופנוענים. ניתן למצוא השכרת אופניים ברחבי הארץ, במיוחד ליד מסלולים פופולריים. נתיבי חלק (כמו Bikeway קאיידו Shimanami, אשר לוקח ממך Onomichi על האי המרכזי כדי Imabari ב שיקוקו ) הוקמו במיוחד עבור רוכבי אופניים. אפילו כבישים כפריים מאוד סלולים היטב, אך מכיוון שיפן הררית למדי, תזדקק הרבה לציוד הטיפוס הנמוך ביותר שלך.

אם תבלו תקופה ממושכת ביפן, מומלץ לרכוש אופניים. אם כן, עליך לרשום אותו . אם לאופנוע שלך אין מדבקה מתאימה, ניתן להחרים את האופניים שלך. אם נתפסתם בהשאלה של אופניים הרשומים בשם של מישהו אחר, הוא נחשב לגנוב ביפן, וסביר להניח שתלקחו אתכם לתחנת המשטרה. המשטרה בודקת לעיתים קרובות אופניים, לכן הימנע מבעיות על ידי ציות לחוק.

כדאי שתלמד את חוקי הרכיבה הנרחבים ביפן, אם כי לא כולם נאכפים בכבדות. רכיבה על אופניים שיכורים אינה חוקית, ללא הגבלת אלכוהול בדם, ועומדים בפני קנסות של עד מיליון ¥ או עד 5 שנות מאסר (זהה לנהיגה!). השימוש בטלפון או האזנה למוזיקה אינם חוקיים. רכיבה על אופניים על המדרכה, אפילו בערים גדולות גדושות בהולכי רגל, היא נורמלית. קסדות נדרשות לילדים מתחת לגיל 13, אך לא ילדים ולא מבוגרים חובשים קסדות לעיתים קרובות, אפילו לא שוטרים.

בדרך כלל הרכבות מאפשרות אופניים רק ב"תיק רינקו " (תיק אופניים, 輪 行 袋rinkō-bukuro או 輪 行 バ ッ グrinkō baggu ). זה דורש אופניים מתקפלים או הסרת גלגל אחד או שניהם, כך שזה לא נוח במיוחד לנסיעות קצרות. אוטובוסים למרחקים רבים אינם מאפשרים אופניים, ובאוטובוסים המקומיים זה עשוי להיות נתון לשיקול דעתו של הנהג; בשני המקרים, גם שקית רינקו תידרש. מניעת אי הנוחות היא המפתח: אל תיסעו בשעות העבודה העמוסות, ארזו את האופניים מהתחנה, שמרו על ניקיון (אופניים, תיק וידיים), ואל תתפסו יותר מדי מקום או תפריעו לנוסעים אחרים. הזמנת מושב מאחור ברכבות בינעירוניות ליד אזורי האחסון עשויה להיות מועילה. מעבורות מאפשרות אופניים בתשלום קטן.

בטרמפים

יפן היא מדינה מצוינת לטרמפים, אם כי כמה יכולות בשפה יפנית מומלצות מאוד. עיין בטרמפים ביפן לפרטים נוספים וטיפים מעשיים לכך.

נימוסים והליכות[עריכה]

מרבית היפנים נוטים לגלות הבנה רבה לתיירים (אשר מכונים ביפנית "גאיקוקוג'ין" או "גאיג'ין") אשר צפויים כמעט תמיד להקשות להסתגל לתרבות היפנית. אין ספק ששפה היפנית היא מהשפות שהכי קשה להבין בעולם וכי התרבות היפנית היא מהתרבויות שהכי קשה להתסגל אליהן, ולכן, באופן כללי המקומיים לרוב ישמחו לסייע לכם אם הם יראו שאתם זקוקים למעט עזרה. עם זאת, לעיתים רבות יפנים יעריכו אם לכל הפחות תקפידו על הדברים הבאים:

דברים שמומלץ להימנע מלבצע[עריכה]

היפנים בדרך כלל יהיו מודעים לכך שהתיירים לא מודעים לכללי הנימוס של החברה היפנית ולכן לרוב הם יהיו סובלניים במיוחד לתיירים שאינם פועלים לפי מה שמקובל. אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שישנם מספר דבר שכדאי במיוחד להימנע מלבצע בכל מקרה משום שהדבר ייחשב מעליב במיוחד עבור המקומיים:

מחצלת טטאמי
  • לעולם אל תדרכו על מחצלת טטאמי עם נעליים - אפילו לא עם נעלי בית.
  • לעולם אל תשאירו את מקלות האכילה שלכם זקופים בקערת אורז (הדבר נחשב לחמור במיוחד משום שהדבר מזכיר ליפנים הלוויות בהן שמים קערת אורז עם שני מקלות אכילה זקופים במרכז הקערה. בעיני המקומיים הדבר אמור גם להביא מזל רע.).
  • לעולם אל תיכנסו לבית מרחץ מבלי לשטוף את עצמכם היטב לפני כן במקלחת. (בתי המרחץ משמשים בראש ובראשונה לחימום הגוף, ולא לשם ניקוי הגוף, ולכן אדם מלוכלך שנכנס לבית מרחץ ייחשב בעיני המקומיים לגס רוח).

דברים שמומלץ להקפיד לעשות[עריכה]

  • מומלץ ללמוד מעט את השפה היפנית ולנסות להשתמש במילים והמשפטים שלמדתם במהלך הביקור. המקומיים צפויים להגיב באופן חיובי אם תעשו זאת, ואין סיבה להתבייש בכך. היפנים מבינים היטב שעבור זרים קשה למדיי ללמוד יפנית, ולכן רובם יהיו סובלניים למדיי כאשר זרים ינסו לדבר איתם ביפנית עם טעויות רות. לרוב הם יעריכו אותכם אף יותר משום שניסיתם.
  • האדם היפני הממוצע קד קידה מעל מאה פעמים ביום. מחוות כבוד זו משמשת לברכה, פרידה, הכרת תודה, בתגובה להכרת תודה, התנצלות, קבלת התנצלויות וכו'. הגברים נוהגים לקוד קידה כאשר ידיהם בצידי הגוף. הנשים נוהגות לקוד קידה כאשר ידיהן נמצאות ביחד מלפנים באזור החיק (אינן משולבות כפי שלדוגמה התאילנדים נוהגים לעשות בתפילות). הזווית בה מוטה הגב במהלך הקידה תלויה בסטטוס של האדם בחברה ביחס לאדם אשר עבורו קדים את הקידה ותשתנה גם בהתאם לאירוע - הכללים הבלתי כתובים שנוגעים לקידה מורכבים יחסית, אך עבור זרים, קידה סמלית תחשב מכובדת מספיק בעיני המקומיים, ועדיף לעשות זאת מאשר לבצע בטעות קידה עמוקה (כפי שעשה בעבר בטעות נשיא ארצות הברית ברק אובמה במהלך ביקורו ביפן). יפנים רבים ישמחו לבחור בלחיצת ים במקום קידה או בנוסף לקידה. הקפידו להיזהר שלא במקרה תפגעו ראש בראש כאשר שניכם קדים קידה בו זמנית.
  • כאשר אתם מוסרים דבר מה ליפנים, במיוחד כאשר מדובר בכרטיס ביקור, נהוג לעשות זאת כאשר מחזיקים את הפריט בשתי ידיים.
  • היפנים נוהגים להפגין כבוד רב במיוחד לכרטיסי ביקור. האופן שבו תתייחסו לכרטיס הביקור שיתן לכם אדם אחר ייתפס בעיניו/ה כאופן בו אתם הולכים להתייחס לאותו האדם. בעת קבלת כרטיס הביקור השתמש בשתי הידיים על מנת לתפוס את כרטיס הביקור מהקצוות של הכרטיס, הקדישו את הזמן לקרוא את הכרטיס ולשאול טת האדם כיצד יש לבטא את שמו/שמה. חשוב לזכור שלא מקובל לכתוב על הכרטיס, לקפל אותו, או להניח אותו בכיס האחורי (משום שאז תשבו על הכרטיס בהמשך).
  • בקופה לעיתים רבות יש צלוחחת קטנה בה נוהגים לשים את התשלום ולקבל בחזרה עודף.
  • כאשר שותים סאקה או בירה יחד עם קבוצה של אנשים, ייחשב מנומס לא למלא את הכוס שלכם אלא לאפשר למישהו אחר לעשות זאת. על מנת להיות מנומסים במיוחד, החזיקו את הכוס שלכם בשתי הידיים בזמן שאחד מהחברים שלכם ממלא אותה.
  • מתן מתנות הוא מנהג נפוץ למדיי ביפן. אתם, כאורחים, עלול למצוא את עצמכם מוצפים במתנות והזמנות לארוחות ערב. המקומיים כמובן אינם מצפים שהזרים/תיירים יציפו את היפנים באותה הכמות של המתנות, אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שעבור המקומיים הענקת מתנה או מזכרת תחשב לרוב למחווה נחמדה - במיוחד אם מדובר במתנה ייחודית שהבאתם איתכם ממדינת המוצא אשר מייצגת את מדינת המוצא שלכם. מומלץ להביא מתנה "מתכלה" משום שמרבית הבתים היפניים קטנים למדיי בשביל לאחסן פריטים רבים. פריטים כגון סבון, סוכריות, אלכוהול וכלי כתיבה יתקבלו גם כן בברכה. מנהג מקובל הוא לתת הלאה מתנות אותם מקבלים מאחרים.
  • כדאי לקחת בחשבון שפריטים מסוימים עדיף שלא לתת כמתנה ליפנים בגלל שיש לאותם הפריטים אסוציאציות שליליות בתרבות היפנית. מספר דברים שכדאי להיזהר מהם - שחור ולבן הם צבעים בולטים בהלוויות, מספריים או סכינים עשויים לרמוז שאתם מעוניינים לנתק את מערכת היחסים שלך עם אותו האדם, ולפרחים מסוימים יש קונוטציות מסוימות בעיני יפנים. דברים אחרים שכדאי לשקול גם כן - המספר ארבע ביפנית (四, אשר מבוטאת "שי") נשמע כמו המילה "מוות" ביפנית, המספר תשע (九ku ) נשמע כמו המילה "סבל" ביפנית, והמילה "מסרק" ביפנית (櫛, אשר מבוטאת "קושי") נשמעת ביפנית כמו "סבל מוות". מומלץ להתייעץ עם יפנים כאשר שוקלים איזה מתנה לקנות, או לפחות לחפש באינטרנט רשימות הכוללות מתנות שלא מקובל לתת ליפנים (אותם תוכלו למצוא בגוגל אם תחפשו Japanese taboo gifts).
  • הבעת הכרת תודה תהיה שונה במקצת ממתן מתנות. אפילו אם נתתם למארח היפני שלכם מתנה, נחשב מנומס לשלוח בנוסף לכך גם כרטיס תודה למארח, עם כתב ידכם, לאחר שתחזרו למדינת המוצא. יפנים רבים נוהגים להצטלם יחד עם אורחיהם ולתת לאורח שלהם את התמונה לאחר הביקור, והם ישמחו אם תעשו זאת גם כן. בהתאם לגיל של האדם ולסוג של מערכת היחסים שלכם איתם (עסקית או אישית), במקרים רבים יהיה מספיק לשלוח להם את התמונה באינטרנט.
  • היפנים נוהגים לתת כבוד רב במיוחד לקשישים. ברכבות רבות מושבים מסוימים שמורים לנכים, קשישים, נשים בהריון, ואנשים עם תינוקות.
  • אין פחי אשפה רבים במקומות ציבוריים. בשל כך, לעיתים רבות תצטרכו לשאת עימכם את האשפה עד שתמצאו פח אשפה. כאשר מוצאים פחי אשפה בדרך כלל יש 4 פחי אשפה זה לזה, משום שביפן מקובל מאוד להקפיד על מיחזור. בדרך כלל המיכלים יציינו איזה סוג אשפה צריכים לשים בהם:
  • נייר (紙, מבוטא "קאמי")
  • פלסטיק (ペット, מבוטא "פטו", או "プラ", אשר מבוטא "פורה")
  • בקבוקי זכוכית (ビン, מבוטא "בין")
  • פחיות מתכת (カン, מבוטא "קאן")
  • אשפה הניתנת לשריפה (もえるゴミ, מבוטא "מוארו גומי")
  • אשפה שאינה ניתנת לשריפה (もえないゴミ, מבוטא "מואנאי גומי")
  • היפנים נוהגים להעריך במיוחד דייקנות - במיוחד בכל הנוגע לתחבורה הציבורית. אם אתם הולכים לפגוש מישהו ואתם מתחילים להעריך שתאחרו אפילו בכמה דקות, מומלץ ליידע אותם בטלפון או באמצעות הודעת טקסט שאתם הולכים לאחר במספר דקות. הקפדה על הגעה בזמן (משמעות הדבר שצריכים להגיע למקום מוקדם יותר מהזמן הנקוב) חשוב אף יותר בתחום העסקים בחברה היפנית. עובדים יפנים עלולים להינזף על כך שהם הגיעו אפילו באיחור של דקה למקום העבודה.
  • כאשר נוסעים ברכבות שינקנסן או ברכבות אקספרס מנומס לבקש רשות מהאדם שיושב מאחוריכם לפני שמרכינים את המושב אחורה, למרות שכמעט תמיד הם יענו בחיוב לכך. האופן שבו יש לעשות זאת זה לומר "איסו או טאושיטה מו איי דסו קה?" (「椅子を倒してもいいですか?」). באופן דומה, אם הנוגע לפניכם ינהג באופן דומה חשוב להקפיד להגיב בהנהון ראש.

קוד לבוש[עריכה]

רוב התיירים שמגיעים ליפן צפויים לבלוט ברחוב בין עובדי המשרדים שמסתובבים בחליפות ובני הנוער שמסתובבים במדי בית הספר. כמו כן, יפנים רבים נוהגים להתלבש היטב ולהיות אופנתיים במיוחד, בין אם מדובר בנשים שבוחרות ללבוש קימונו, או אנשים שלובשים חליפות מחויטות או את האופנות האחרונות אותם הם רכשו באזור האראג’וקו.

מומלץ בראש ובראשונה להקפיד לנעול נעליים אותן תוכלו להסיר ולנעול בקלות רבה יחסית, ולקחת איתכם זוג גרביים נוסף בו תוכלו להשתמש במקרה הצורך. מקובל בהחלט שתסתובבו עם נעלי ספורט, אך מומלץ להקפיד שלא לקשור את השרוכים צמוד מדיי, על מנת שתוכלו להסיר בקלות את הנעליים במקרה הצורך. מקובל למדי לנעול גם נעלי חליפה וכמו גם סנדלי הליכה איכותיים (לא כפכפים), אם כי כדאי לקחת בחשבון שסנדלים אינם נפוצים במיוחד בקרב יפנים המסתובבים בחוץ. התרבות היפנית מחשיבה את הנעליים לפריט מלוכלך במיוחד, ולכן לפני שנכנסים לבתים שלא אנשים אחרים, למסעדות מסוימות, לחדרי הלבשה, ולמקדשים (ומקומות רבים אחרים), נדרשים להסיר את הנעליים ולהשאיר אותם בכניסה. בעיני יפנים רבים חשוב במיוחד שלא לדרוך עם נעליים שהיו בחוץ על רצפות עץ.

כמו כן, אל תשכחו לגרוב גרביים נקיות כאשר אתם מבקרים בבתים פרטיים או במקדשים. היפנים ידועים באהבתם לגרביים, ולכן תוכלו למצוא ברוב הערים חנויות גרביים המוכרות גרביים איכותיות וצבעוניות. חלק גדול מהגרביים שנמכרים ביפן מיוצרים במדינה. משום כך מומלץ לקחת עימכם זוג גרביים בתיק לכל מקרה שלא יהיה.

ישנם לא מעט יפנים שלובשים מכנסיים קצרים, למרות שרוב האנשים שלובשים מכנסיים קצרים הם ילדים ובני נוער. מומלץ כתיירים המבקרים ביפן בקיץ להימנע מללבוש מכנסיים קצרים ובמקום זאת ללבוש מכנסי ג'ינס ארוכות, מכנסיים מסוגננים ארוכים, או מכנסי קאפרי. במהלך הקיץ הנשים היפניות נוהגות לובשות שמלות אופנתיות או מכנסיים מבד פשתן או מבדים דומים. מומלץ לוודא שסגנון הלבוש שלכם לא ייראה מרושל מדיי.

בסביבה עסקית מרבית האנשים נוהגים ללבוש חליפות. החברות יודיעו לכם אם תהיו רשאים ללבוש ביגוד לא פורמלי. אנשי העסקים נוהגים גם ללבוש את החליפות כאשר הם ממשיכים ממקום העבודה למקומות בילוי לאחר שעות העבודה.

אם אתם מתכננים לצאת למועדון או בילוי בשעות הערב מומלץ להתלבש באופן מסוגנן ולא פורמלי. נשים יפניות בדרך כלל אינן לובשות בגדים צמודים, שמלות קצרות יתר המידה ו/או ביגוד עם מחשוף. מומלץ לקחת בחשבון כי נשים אשר לובשות שמלות קצרות צמודות מדיי עם מראה סקסי עלולות לגרום לכך שיפנים רבים יסיקו כי הן עובדות מין. בביקור בטוקיו, למשל, תוכלו לראות צעירות וגברים לבושים בסגנונות אופנתיים מיוחדים, כגון הארג'וקו, לוליטה ופאנק. היפנים נוטים להימנע מלעשות מהומה רבה לאנשים שלא לבושים באופן צנוע ו/או מכובד, אך סביר להניח שהדבר יגרום לכך שלא מעט מבטים יופנו אליכם/ן ויגרמו לכם/לכן להרגיש שלא בנוח.

אם אתם מתכננים לבקר בבית מרחץ ציבורי, כדאי לקחת בחשבון שכמעט תמיד יתר האנשים בהם יהיו עירומים (למעט בבתי המרחץ המעורבים בהן נשים וגברים מתרחצים באותו האזור). אל חלק מבתי המרחץ הציבוריים מותר להיכנס עם בגדי ים, למרות שייתכן שלא מעט מבטים יופנו אליכם אם תעשו זאת. מוטב לנשים להשתמש בבגד ים צנוע בבתי הרחצה הציבוריים ביפן מאשר בביקיני דקיק. בחוף הים מקובל בהחלט ללבוש ביקיני. בבריכות הציבוריות או הפרטיות ייתכן שתדרשו לשים כובע שחייה.

פריטים שימושיים[עריכה]

עונת הקיץ ביפן עלולה לעיתים רבות להיות חמה ולחה במיוחד. יפנים רבים לא אוהבים לראות אנשים מזיעים. משום כך יפנים רבים לוקחים עימם מטפחת צבעונית (ハンカチ, "האנקאצ’י") על מנת לנגב את הזיעה מהפנים, או לחלופין משתמשים במאוורר נייד קטן. נשים מסוימות משתמשות אף בשימשיות קטנות על מנת לוודא שהן לא ייחשפו לשמש בימים שטופי שמש. מומלץ לשקול להשתמש בפריטים הללו אם אתם מבקרים ביפן במהלך עונת הקיץ. במרכזים ההיסטוריים של הערים ובמוקדי התיירות תוכלו למצוא לא מעט חנויות אשר מוכרות מאווררים ניידים קטנים ושמשיות יפות. בפסטיבלים ובאירועים שונים לעיתים רבות מספקים למבקרים מניפות נייר בחינם.

מרבית המטריות שנמכרות ביפן זולות יחסית ועשויות מפלסטיק. תוכלו לרכוש אותן כמעט בכל נוחות בעבור כ-500 ין בלבד. מכיוון שכל המטריות דומות, לפעמים היפנים נוטים להתייחס אל המטריות כ"משאב קהילתי". כאשר אתם נכנסים לחנות כלשהי ביום גשום הקפידו להשאיר את המטרייה בכניסה, וכאשר אתם עוזבים, קחו אתכם מטריה זהה - בין אם מדובר באותה המטרייה שהבאתם איתכם ובין אם לאו. בחלק מהחנויות יש שקיות בהן תוכלו להשתמש על מנת לוודא שהמטריה שלכם לא תטפטף על הרצפה. אכסניות, בתי מלון ובתי עסק מסוימים אחרים משאילים לאורחיהם מטריות. במקום שתסתובבו עם מטריה משלכם ברחבי יפן, כדאי לשקול לרכוש מטריה זולה בעיר בה תבקרו, וכאשר תמשיכו לעיר אחרת "תתרמו" את המטרייה לאכסניה, כאשר בעיר הבאה תוכלו לרכוש מטרייה חדשה.

דת[עריכה]

מרבית היפנים מכבדים את חופש הדת, ועל כן אנשים מכל הדתות מסוגלים לעסוק בפולחן דתי ביפן ללא שום בעיות מצד המקומיים. ישנה צפייה לכך שמתלבשים באופן מכובד ומתנהגים בכבוד כאשר מבקרים באתרים דתיים.

בדומה למקובל במדינות רבות אחרות באסיה, גם ביפן צלב קרס הוא בראש ובראשונה סמל בודהיסטי המייצג שלום ואינו מייצג את התנועה הנאצית או גילוי של אנטישמיות בשום אופן. לרוב תבחינו שהסמל מצויר באופן הפוך לצלב הקרס בו השתמשו הנאצים. לעיתים רבות נעשה שימוש בצלבי קרס על מפות על מנת לסמן את המיקום של מקדשים ומנזרים בודהיסטים.

בעת ביקור במקדש שינטו או במקדש בודהיסטי, הקפידו לבצע את הליך הניקוי המקובל בצ'וזויה או בטמיזויה (手水舎) לפני שתיכנסו למקדש - בעזרת יד ימין מלאו את הקערה במים. שטפו את יד שמאל, ולאחר מכן את יד ימין. לאחר מכן, עשו צורת קערה באמצעות יד שמאל ומלאו את היד במים, כאשר לאחר מכן תשתטפו עם המים את הפה. הקפידו של לגעת בצ'וזויה או בטמיזויה עצמו עם הפה. לבסוף מקובל לירוק את המים על הסלעים. לאחר מכן, שטפו את יד שמאל פעם נוספת. לבסוף, סובב את הקערהה כך שהמים הנותרים יישפכו מטה וישטפו את הידית לפני שתחזירו את הקערה למקומה.

חשוב לדעת[עריכה]

Avertissement de voyage מספרי מוקדי החירום:
משטרה: 110
שירותי חירום רפואיים: 119
מכבי אש: 119
שוטרים יפנים

שגרירות ישראל[עריכה]

ישראלישראל שגרירות ישראל ביפן‏, ‎כתובת: 3 NIBAN-CHO CHIYODA-KU, טוקיו, יפן.‏,  ‎81-3-32640911. ‏ שעות פעילות: שני עד חמישי: 10:00 עד 13:00; שישי: 09:00 עד 15:15.

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

מבנה קובאן בקיוטו

יפן היא אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם. שיעורי הפשיעה ביפן הם נמוכים באופן מהותי בהשוואה למרבית מדינות העולם.

כמעט בכל שכונה בערים הגדולות תוכלו למצוא שוטרים הנמצאים במבנה המכונה "קובאן" (交 番) עליו מוצבת נורה אדומה מהבהבת. המשטרה בדרך כלל תסייע לכם (למרות שהשוטרים לרוב אינם דוברי אנגלית) אם תבקשו את עזרתם משום שהלכתם לאיבוד או משום שאתם מתקשים להגיע ליעד מסוים. בדרך כלל יש להם מפה מפורטת של האזור עם שמות הבניינים העיקריים שיסייעו לכם להתמצא. תוכלו גם לדווח על מקרים של תאונות ופשעים לא חמורים במבני הקובאן. עבור פשעים חמורים או שירותי אחרים של המשטרה יש להקפיד לפנות לתחנת משטרה, המכונה ביפנית "קייסאטסושו" (警察署).

תוכלו גם לדווח על גניבות או על פריטים כלשהם שאיבדתם במבני הקובאן. יש להם טפסים באנגלית וביפנית אשר מכונים לרוב "טפסים כחולים". אם איבדתם פריט כלשהו מומלץ במיוחד לגשת לקובאן הקרוב אליכם ולמלא "טופס כחול" משום שלעיתים רבות היפנים שמוצאים ציוד שאבד, אפילו כאשר מדובר בארנק מלא בכסף, ייקחו אותו אל מבנה הקובאן הקרוב ביותר.

פשעים והונאות[עריכה]

מעשי פשע ברחובות של יפן הם נדירים למדיי - אפילו עבור מטיילות שהולכות ברוחב לבדן מאוחר בלילה. אף על פי כן עדיין מומלץ להקפיד לפעול לפי השכל הישר במהלך הביקור.

מומלץ להיזהר מכייסים באזורים הומי אדם, כגון ברכבות, בתחנות הרכבת, או בנמלי התעופה.

נשים וגברים שעולים על רכבות עמוסות בשעות העומס צריכות להיות מודעות לכך שהם/הן עלולים להיתקל באנשים שיטרידו אותם ברכבת - מטריד זכר מכונה ביפנית "צ'יקאן" (痴 漢) ומטרידה נקבה מכונה "צ'יג'ו" (痴女). מומלץ להיזהר גם שלא חלילה נוסעים אחרים ברכבת יאשימו אתכם בכך שאתם צ'יקאן או צ'יג'ו - ובמקרים החמורים ביותר תהיו עלולים להיעצר כתוצאה מכך. בחלק מהרכבות במהלך שעות העומס ישנם קרונות המיועדים לנשים בלבד אשר נועדו להקטין את כמות ההטרדות המיניות ברכבת.

כדאי לקחת בחשבון גם שבעשבות הערב לא מעט יפנים נוהים לשתות אלכוהול ועל כן תהיו עלולים להיתקל בשעות הערב בשיכורים שעלולים לנסות להטריד אתכם/אתכן, אם כי מקרי אלימות הכרוכים בשתיית משקאות חריפים הם נדירים למדיי.

ארגון היאקוזה (ヤクザ) הידוע לשמצה, כמעט אף לא תוקף אנשים שאינם מעורבים בפשע המאורגן. כל עוד תימנעו מלהטריד אותם סביר להניח שלא תיתקלו באנשי יאקוזה בכלל.

זנות
תעשיית המין של יפן נחשבת לאחת מתעשיות המין התוססות ביותר בעולם. רובע האורות האדומים הנודע ביותר ביפן הוא "קאבוקיצ'ו" (歌舞 伎 町) אשר ברובע שינג'וקו שבטוקיו, שם תוכלו למצוא דוכני "Call girls" ומלונות מסוג "Love hotel" (מלונות מיוחדים המיועדים לשהייה קצרה של זוגות, החל ממספר שעות ועד לילה שלם, למטרת קיום יחסי מין אנונימיים). חלק מהזונות ביפן יסרבו לשרת זרים/תיירים, כולל אנשים בעלי חזות לא יפנית ששולטים היטב ביפנית. בעוד שבין השנים 2012 עד 2018 מספר היפנים שחלו בנגיף ה-HIV היה בדעיכה, לאורך השנים חלה עליה בשיעורי ההדבקה בעגבת - במיוחד בטוקיו.

זנות איננה חוקית ביפן. הזנות מוגדרת בחוק היפני כ"קיום יחסי מין תמורת כסף, טובין או הטבות אחרות". משום כך, כאשר אדם משלם עבור "שירות" אחר, אך לאחר מכן מקיים יחסי מין עם נותן השירות, על פי החוק היפני הדבר אינו נחשב למקרה של זנות. בעוד שבתי בושת רגילים הם בלתי חוקיים, בית בושת מסוג "S-brothel" לא נחשבים בלתי חוקיים. אם תקיימו יחסי בין בכל בית בושת אחר מלבד "S-brothel" תהיו עלולים להיעצר על ידי המשטרה בגין קיום יחסי מין, או לחלופין תהיו עלולים להתעמת עם אנשי יאקוזה. מומלץ תמיד לפעול בהתאם לחוק על מנת שתהיו מוגנים.

כדאי לקחת בחשבון שביפן כאשר הקורבן למעשה תקיפה מינית בוחר/ת לתבוע את התוקף, הדבר עלול להסתבך במיוחד. אפילו בבית בושת מסוג "S-brothel" - אם אתם תואשמו בגין תקיפה מינית, תסתכנו בכך שתקבלו עונש על הפרת החוק למניעת זנות. כאשר אנשים מואשמים בפשעים מיניים ביפן כמעט תמיד הם יימצאו אשמים בכך (שיעור ההרשעות הוא מעל ל-99%). אם אתה עוסק בפעילות מינית עם אדם ביפן, ולאחר מכן נותנים לאותו האדם כסף, ארוחה, מתנה, או דבר כלשהו אחר שמביא לו/לה תועלת, הדבר עלול להיחשב לכך שמדובר בקניית יחסי מין - דבר שנחשב למעשה בלתי חוקית.

תאונות דרכים[עריכה]

בניגוד למוניטין של יפן כמדינה עם תחבורה ציבורית יעילה המתפרסת על אזורים נרחבים, בפועל, מחוץ לטוקיו רוב האוכלוסייה מסתמכת בעיקר כל מכוניות על מנת להגיע ממקום למקום. רחובות רבים ברחבי יפן נותרו פחות או יותר או הדבר במשך מאות שנים, ובשל כך תוכלו פעמים רבות למצוא לא מעט כבישים צרים.

הנהגים היפנים נוהגים להתייחס לרמוזורים בצורה שונה מאשר נהגים אחרים ברחבי העולם. כאשר יש אור ירוק עבור הולכי רגל בצומת, הנהגים היפנים יתחילו לנסוע לכיוונכם על אף שאתם מתחילים לחצות את מעבר החצייה. בדרך כלל הם יעצרו לפני מעבר החצייה על מנת לאפשר לכם לחצות, אם כי לא נדיר גם שנהגים מסוימים ינסו לחצות את מעבר החצייה במלוא המהירות תוך התעלמות מאנשים שמעוניינים לחצות.

אפליה[עריכה]

גילויי אלימות נגד זרים/תיירים ביפן כמעט ולא קיימים. בעוד שהדבר נדיר למדיי, ישנו קומץ קטן של מסעדות המסרבות לתת שירות לזרים. בעוד שבעבר חלק מהמוטלים, מועדוני הלילה והמרחצאות הציבוריים ביפן נהגו להציג שלטים בכניסה המציינים כי לא ניתן שירות לזרים, או שזרים חייבים להיות מלווים בידי יפני על מנת לקבל שירות, כיום מקומות מהסוג הזה נדירים למדיי. יפנים רבים טוענים כי הסיבה המקורית לכך שזרים לא יכלו לקבל שירות בבתי העסק הללו נבעה מהחשש שהזרים צפויים שלא להקפיד לפעול לפי כללי ההתנהגות המקובלים בחברה היפנית (למשל, ההערכה כי מרבית זרים לא יהיו מודעים לכללי ההתנהגות אותם מצפים מהמתרחצים בבתי המרחץ היפנים) וכי הדבר לא נובע מגזענות.

כדאי לקחת בחשבון שבנקים רבים נוטים להירתע מלתת מקדמות במזומן לזרים. אם אתם צריכים לקבל מקדמה במזומן מהבנק, מומלץ ללכת לבנק יחד עם חבר/ידיד יפני.

כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה חוותה יפן מקרי שיא של גילויי שנאה כלפי זרים - חנויות ומסעדות מסוימות בחרו לסרב לתת שירות לזרים, ובמיוחד לסינים. אף על פי כן ראוי לציין שמרבית בתי העסק נותנים שירות גם לזרים.

באופן כללי העם היפני הוא עם מאופק, ואתם עשויים לגלות במהלך הביקור שיפנים רבים יעדיפו להימנע מלדבר איתכם בגלל שהם חוששים שהם יהיו במבוכה גדולה כאשר יתגלה כי הם אינם שולטים היטב/כלל בשפה האנגלית. בשל כך, אם תנסו לדבר מעט ביפנית עם המקומיים הדבר צפוי לגרום ליפנים רבים יותר להתייחס אליכם באופן חיובי ולרצות לדבר איתכם.

רעידות אדמה וצונאמי[עריכה]

מפת מוקדי רעידת האדמה הגדולות ביפן. באדום - רעידות אדמה שעוצמתן הייתה מעל ל-7 בסולם ריכטר, בכחול: רעידות אדמה שגרמו למקרי מוות, בסגול: רעידות אדמה שעוצמתן הייתה מעל ל-6 בסולם ריכטר.

כדאי לקחת בחשבון כי ישנו סיכון גבוה יחסית להיווצרותן של רעידות אדמה ביפן, וכי רעידות האדמה ביפן עלולות לעיתים אף לגרום להיווצרות של צונאמי. ב-11 במרץ 2011, רעידת אדמה בעוצמה של 9.0 בסולם ריכטר התרחשה באזור רצועת החוף של מחוז מיאגי, והיא גרמה לצונאמי גדול במיוחד שגרם להרס רב בעיר סנדאי ובאזורים הסמוכים לעיר. רעידת האדמה העיקרית (ורעידות המשנה שבאו בעקבותיה) הורגשו היטב בכל רחבי יפן, ומספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה הזו היא מעל ל-15,000 (רוב ההרוגים מתו כתוצאה מהצונאמי). מדי כמה ימים מתרחשת באזור מסוים ביפן רעידת אדמה מספיק גדולה על מנת שניתן לחוש אותה, אך רוב רעידות האדמה שמתרחשות אינן גורמות לנזק רב או מסוכנות במיוחד. יפן מוכנה היטב למקרים של רעידות אדמה ועל כן כללי הבנייה ביפן קפדניים במיוחד משום שכל המבנים חייבים לשרוד רעידות אדמה גדולות. ביפן יש מערכת התרעה מוקדמת שמתריעה את כולם מספר שניות לפני שרעידת אדמה רצינית הולכת להתרחש. כאשר שומעת את האזעקה מומלץ להשתמש בזמן היקר הזה על מנת לוודא שתמצאו מסתור לפני שרעידת האדמה תתחיל.

אם אתם מבקרים בקרבת הים וחווים אפילו רעידה בינונית, מומלץ לבדוק אם יש אזהרת צונאמי (שתשודר גם בשפה האנגלית) בערוץ הטלוויזיה NHK (ערוץ 1) ו/או בערוץ הרדיו "רדיו 2" (693 קילוהרץ). כאשר מתרחשות רעידות אדמה קטנות יחסית בדרך כלל הדבר יאוזכר רק בהודעה כתובה ביפנית בראש המסך. אם אתה קרוב לים וחווים רעידת אדמה גדולה, מומלץ לוודא שתגיעו בהקדם לאזור מוגבה בהקדם - אל תחכו לאזהרה על מנת שתעשו זאת.

בכל שכונה יש אזור אליו התושבים צריכים להתפנות במקרים של רעידות אדמה - לרוב אזור זה נמצא במגרש המשחקים המקומי. בתי ספר רבים משמשים גם כמקלטים זמניים במהלך רעידות אדמה. אם אתם נוסעים יחד עם מטיילים נוספים, מומלץ לקבוע מראש שתיפגשו בבתי הספר המקומיים אם וכאשר תתרחש רעידת אדמה, ושתיקחו בחשבון שכנראה שהטלפונים הניידים לא יעבדו מיד לאחר רעידת האדמה.

ישנם כיום משאבים רבים מהם תוכלו ללמוד על רעידות אדמה ולהתכונן למצבים הללו. מומלץ כמובן לעשות זאת מבעוד מועד, משום שבמהלך ההתרחשות של רעידת האדמה לא יהיה לכם זמן או היכולת להיכנס לאינטרנט ולקרוא את המידע הזה.

  • אתר פורטל מניעת אסונות – באתר של משרד הקרקעות, התשתיות, התחבורה והתיירות.
  • אפליקציית הטיולים הרשמית של יפן - האפליקציה של ארגון התיירות הלאומי ביפן אשר כוללת מידע בטיחותי למטיילים.
  • מדריך מוכנות לאסונות בטוקיו - מדריך שהונפק על ידי הממשל של מטרופוליטן טוקיו. המדריך כולל מאות עמודים העוסקים בבטיחות במהלך רעידות אדמה, הכנה למקרים של רעידות אדמה רציניות ומידע אודות האופן בו תצליחו לשרוד לאחר רעידת אדמה רצינית. ניתן גם לרכוש עותק מודפס של המדריך ממספר קמעונאים.

סחר בסמים[עריכה]

ביפן ישנם חוקים מחמירים למדיי בכל הנוגע לשימוש וסחר בסמים - יותר מאשר במרבית המדינות המערביות רבות (במיוחד עבור מקרים של הברחת סמים). היפנים אינם מבחינים בין סמים קשים לבין סמים קלים, ומשום כך אפילו כאשר אדם נתפס עם כמויות קטנות של סמים קלים שמיועדים לשימוש אישי בלבד, הוא עלולה לקבל כתוצאה מכך עונש מאסר של מספר שנים. החוק חל גם על אנשים שצרכו את הסמים מחוץ לתחומי יפן, או אם הוכח שאותו האדם לא היה מודע לכך שמישהו הטמין סמים בתיקים שאותו הוא הביא עמו ליפן. מומלץ בשל כך לבדוק היטב את התיקים לפני הנסיעה ליפן על מנת לוודא שלא תקלעו למקרים מהסוג הזה. אם אתם חייבים להביא איתכם תרופות מרשם לטיול, מומלץ לגשת לשגרירות היפנית במדינת המוצא לפני הביקור ביפן על מנת לברר אם מותר להביא את אותה התרופה לתחומי יפן או לא. אם הם יידעו אתכם שלא חוקי להביא את אותה תרופת המרשם לתחומי יפן הם אמורים ליידע אתכם אילו תרופות תהיו רשאים לרכוש ביפן במקום תרופת המרשם שלכם במהלך התקופה בה תשהו ביפן.

שירותים[עריכה]

לוח בקרה טיפוסי באסלה יפנית

בדומה למקובל בחלק מהמדינות האחרות באסיה, ביפן תוכלו למצוא הן אסלות מחרסינה בסגנון המערבי עליהם תוכלו לשבת, אך גם שירותים ציבוריים עם חור ברצפה מעליו תצטרכו לכרוע.

בתאי שירותים ציבוריים מסוימים יש כיסוי חד פעמי אותו יש לשים על כיסא האסלה.

במעל ממחצית מהבתים ביפן ישנם אסלות משוכללות מיוחדות המכונות "וושלטס" (ウォシュレット) אשר מכילים מושב מחומם, מייבש אוויר, וזרועות זעירות האחראיות על התזת מים (בידה). ברוב הוושלטס יש ידית סטנדרטית בסגנון מערבי עליה יש ללחוץ לבסוף על מנת לשטוף החוצה את הצואה/שתן (במקום לעשות זאת באמצעות מנגנון הבקרה). כדאי לקחת בחשבון שבכל הוושלטס יש תמיד כפתור אדום גדול עליו הכיתוב "止" וסמל "כפתור העצירה" הסטנדרטי - לחיצה על הכפתור הזה תפסיק באופן מיידי את הפעולה הנוכחית שמבוצעת (חיוני למדיי אם בטעות לחצתם על הכפתור הלא נכון). בדגמים הישנים יותר של הוושלטס יש ידית קטנה באמצעות ניתן לשלוטת על זרם המים של הבידה.

הפונקציות הטיפוסיות שתוכלו למצוא בוושלטס:

  • אושירי (おしり, "ישבן") – לחיצה על פונקציה זו תתיז מים על אזור העכוז – הכפתור בדרך כלל צבוע בכחול ועם סמל עכוז מסוגנן.
  • בידה (ビデ) – לחיצה על פונקציה זו תתיז מים על אזור המפשעה – הכפתור בדרך כלל צבוע בוורוד עם ציור פשוט של אישה.
  • קאנסו (乾燥, "יבש") – לחיצה על פונקציה זו תפעיל את מייבש האוויר - הכפתור בדרך כלל צבוע בצבע ועם ציור של גלי אוויר.

ניתן להשתמש בכפתורים קטנים נוספים על מנת לשנות את הלחץ, הזווית, והמיקום של זרם המים. בוושלטס עם מושבים מחוממים תוכלו לעיתים גם לשנות בלוח הבקרה את הטמפרטורה של המושב.

בריאות המטייל[עריכה]

היפנים אובססיבים למדיי בכל הנוגע לניקיון ולכן הסיכונים הבריאותיים מעטים למדיי. התקנים שנוגעים להיגיינת של המזון גבוהים במיוחד. כמו כן, אין כיום מחלות בולטות אשר נפוצות במדינה וייחודיות ליפן. מי הברז בטוחים ואיכותיים למדיי בכל רחבי יפן. תוכלו לרכוש בקבוקי מים (מותגים מקומיים וגם מתוגים זרים) תמורת 100-200 ין כמעט בכל מקום ברחבי המדינה (ובמיוחד באזורים המתויירים ביותר). רוב המסעדות נוהגות להגיש בחינם מי ברז שעברו סינון. כדאי לקחת בחשבון שאלא אם כן תראו את התווית "מים מינרליים" (ミネラルウォーター מינארארו וואטה), באופן כללי יש ריכוז נמוך למדיי של מינרלים במים ביפן. בחלק ניכר מהשירותים הציבוריים ביפן לא תמצאו סבון, ובחלקם גם לא תמצאו נייר טואלט, אם כי יש לעיתים רבות תוכלו למצוא בהם מכונות אוטומטיות מהן תוכלו לרכוש נייר טואלט במחיר סמלי. למרות שהדבר עשוי להיחשב מובן מאליו לכל מי שגר בחייו באזור עירוני, עבור אנשים רבים שמבקרים לראשונה בחייהם בטוקיו או באוסקה ואשר מעולם לא חיו באזורי מטרופולין עמוסים במיוחד, כהם לרוב לא ייטו לחשוב על כך שאם הם יעמדו לצד אדם אחר, אותו האדם כנראה עמד בקרבת מאות אנשים אחרים באותו היום, וייתכן למדיי שאם אחד מהם היה חולה, המחלה הדביקה לא מעט מאותם האנשים. משום כך, כאשר אנשים מגיעים לבקר בפעם הראשונה בחייהם בטוקיו או בערים יפניות גדולות אחרות, והם אינם זהירים בכל הנוגע להיגיינה, הם עלולים לגלות שהם יהיו רגישים יותר למחלות רגילות כמו הצטננות במהלך הביקור. בדומה לכל אזור עירוני אחר בעולם, כאשר אתם נמצאים בעיר יפנית גדולה כמו טוקיו או אוסקה, מומלץ להקפיד לשטוף את הידיים במים וסבון לעיתים קרובות ככל האפשר, במיוחד לאחר נסיעה בתחבורה ציבורית ולפני שאוכלים.

מומלץ להביא מטריה קטנה לטיול. אל תסמכו יותר מדי על תחזיות מזג האוויר, במיוחד אם התחזית פורסמ לפני יום או יומיים. בכל מקרה, אם מתחיל לרדת גשם ושכחתם לקחת איתכם מטרייה, תוכל תמיד להיכנס לחנות הנוחות הקרובה ביותר ולרכוש מטריה פשוטה תמורת 500 ין.

ביפן יש גם לא מעט אזורים לא נקיים. משום שיש כמות עצומה במיוחד של כלי רכב שעוברים מדי יום בערים הגדולות, הרחובות והמדרכות בערים הגדולות מלוכלכים בדיוק כמו בכל עיר גדולה אחרת ברחבי העולם. בשל כך האובססיה לניקיון ולהסרת הנעליים לפני שנכנסים לבתים של אנשים אחרים היא הגיונית למדיי.

אם יש לכם הצטננות או מחלה אחרת, מומלץ להקפיד להשתמש במסכה כירורגית מבד המכסה את אזור הפה. במהלך הביקור תשימו לב שלא מעט מהמקומיים נוהגים לחבוש את המסכות הללו ברכבות ובמקומות העבודה. המסכות עוזרות לוודא שהאנשים שמתעטשים ו/או משתעלים לא ידביקו את יתר האנשים שנמצאים בקרבתם.

במרבית המסעדות והמבנים הציבוריים אסור לעשן. בחלק מהמסעדות מוגדר אזור מסוים למעשנים.

שירותי בריאות[עריכה]

הסטנדרטים של המתקנים הרפואיים ביפן תואמים את הסטנדרטים של המתקנים הרפואיים במדינות המערב, ובתי החולים הגדולים יותר לרוב מצוידים בטכנולוגיה הרפואית המתקדמת ביותר. עלות הטיפולים הרפואיים ברת השגה עבור מרבית האזרחים והתושבים היפנים בזכות מערכת ביטוח הבריאות הלאומית. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שעבור כל מי שמערכת הביטוח לא תקפה עלות הטיפול הרפואי יקרה למדיי. בעוד שעבור זרים/תיירים המבקרים ביפן במשך תקופה ממושכת (למשל: אלה שנמצאים ביפן תחת אשרת עבודה או אשרת סטודנט) יש גישה מוגבלת למערכת ביטוח הבריאות הלאומית, היא לא תקפה עבור תיירים השוהים ביפן לתקופה קצרה, ומשום כך מומלץ להקפיד לוודא שיש לכם ביטוח נסיעות לתקופה בה תשהו ביפן. עם זאת, אם מסיבה כלשהי לא השגתם ביטוח נסיעות מבעוד מועד, תוכלו לרכוש ביטוח נסיעות מחברת סומפו יפן במהלך הטיול. כדאי לקחת בחשבון שחלק גדול מהרופאים והאחיות ביפן לא יהיו מסוגלים לתקשר איתכם באנגלית. באתר של שגרירות ארצות הברית תוכלו למצוא רשימה של בתי חולים ומרפאות בהם יש צוות דובר אנגלית.

תוכלו גם להפנות את כל השאלות הנוגעות לשירותי בריאות למוקד של ארגון התיירות היפני שמספרו +81 50-3816-2787 ואשר פתוח 24 שעות ביממה.

נגישות תקשורתית[עריכה]

טלפוניה
קידומות החיוג הבינלאומיות משתנות מחברה לחברה. למספרי הטלפון ביפן יש את הפורמט הבא +81 3 1234-5678 כאשר "81" הוא קוד המדינה של יפן, הספרות הבאות הן אזור החיוג שבו נמצא המספר המקומי (יכול להכיל בין ספרה אחת לשלוש ספרות) והספרות הנותרות (שש עד שמונה ספרות) הם החלק ה"מקומי" של המספר. כאשר מתקשרים למספר אחר בתוך יפן, הקידומת למרחקים ארוכים היא 0 – בדוגמה כאשר תקישו את המספר 03-1234-5678. כאשר אנשים מתקשרים ליפן מחו"ל הם לא משתמשים בספרה "0" עבור הקידומת של האזור. מספרי טלפון אשר מתחילים ב-0120 או 0800 הם מספרים אשר לא גובים ממכם תשלום כלשהו אם תצלצלו אליהם, וניתן להתקשר אליהם מכל טלפון קווי, בעוד שמספרי טלפון המתחילים ב-0570 הם מספרים אשר החיוג אליהם כרוך בתעריפים שונים.

על מנת לחייג לחו"ל מיפן, קוד הגישה הבינלאומי הוא 010 (או לחלופין "+" בטלפונים הניידים).

טלפונים ניידים יפניים מודרניים משתמשים בסטנדרטים העולמיים עבור טכנולוגיית 3G ומעלה. באופן כללי:

  • טלפונים הפועלים בטכנולוגיית 5G יעבדו לרוב בערים גדולות.
  • טלפונים מסוג 4G/LTE אמורים לפעול, אך מומלץ לבדוק את תאימות המכשיר שלך מבעוד מועד - ייתכן שהמכשיר לא יפעל בטווח התדרים בו נעשה שימוש ביפן.
  • טלפונים מסוג 3G עם תקן UMTS אשר מצוידים בכרטיס SIM יפני צפויים לפעול ללא שום בעיות. בין מרץ 2022 עד מרץ 2026 יפן מתכננת באופן הדרגתי להוציא מכלל פעולה את רשתות ה-3G. טלפוני CDMA שעובדים עם טכנולוגיית 3G אמורים לפעול ברשת AU עד שהדבר יופסק במהלך שנת 2022. עם זאת, עליכם לוודא שה-PRL של הטלפון מעודכן, אחרת הוא לא צפוי לפעול.
  • טלפונים עם טכנולוגיית 2G לא עובדים ביפן יותר.

אם הטלפון שלכם שלך עומד במפרט, מומלץ לוודא עם הספק שלכם שאותו הטלפון יהיה מסוגל גם לעבוד במהלך הביקור ביפן. בדרך כלל יש כיסוי מצוינת לרשתות הסלולר ביפן, אלא אם כן אתם מטיילים באזורים הרריים נידחים.

אם הטלפון שלכם אינו תואם את טווח התדרים בהם נעשה שימוש ביפן אך ברשותכם כרטיס SIM מסוג 4G, תוכל לשכור טלפון זמני שישמש אתכם במהלך הביקור ביפן ולשים בו את כרטיס ה-SIM שלכם.

Data roaming פועל היטב ביפן ויאפשר לכם לעשות שימוש באינטרנט אלחוטי בטלפון שלכם במהלך הביקור (אם כי כדאי לקחת בחשובן שהדבר עשוי להיות יקר!). שימוש באפליקציה של Google Maps בטלפון הנייד במהלך הביקור עשויות להיות שימושי במיוחד עבורכם. אם אתם מעוניינים רק להשתמש בטלפון רק על מנת לגשת אינטרנט במהלך הביקור ולא בשביל לבצע שיחות טלפון, או אם הטלפון והספק שלכם תומכים רק בשיחות באמצעות חיבור לרשת Wi-Fi, האפשרות הזולה והקלה ביותר היא לשכור Pocket Wi-Fi, אשר תאפשר לכם להתחבר לרשת Wi-Fi ניידת המופעלת באמצעות סוללה ואשר תתחבר לרשתות התקשורת הסלולרית. לחלופין, תוכלו לרכוש כרטיס SIM המיועד רק לחיבור לאינטרנט. כאשר רוכשים כרטיסי SIM המיועדים לחיבור לאינטרנט בלבד ("Data only"), שלא בדומה לכרטיסי SIM אחרים, לא תהיו חייבים להיות תושב יפנים.

עבור תיירים המתכננים ביקור קצר ביפן האפשרות הזולה ביותר תהיה לשכור טלפון. ישנן מספר חברות המספקות שירות זה, אם כי בעקבות השכיחות של הסמארטפונים ברחבי העולם ומשום שהתשלום על Roaming הפך זול יותר, מספר החברות שמספקות את האפשרות לשכור טלפונים במהלך הביקור הולך ומצטמצם עם השנים. העלויות הכרוכת בהשכרת טלפונים ניידים, והעלויות שכרוכות בביצוע השיחות משתנות מחברה לחברה. מומלץ להיזהר במיוחד כאשר חברת טלפוניה מנסה מעוניינת להשכיר טלפון לתיירים "בחינם" משום שלרוב המשמעות תהיה שהעלויות של השיחות עצמן יהיו גבוהות במיוחד.

עבור כל הטלפונים היפנים ישנה כתובת דוא"ל אשר מיוחסת למספר הטלפון, ורוב חברות הטלפוניה יאפשרו לכם לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני. ספק הדוא"ל הרגיל שלכם עשוי להציע הפניה לכתובת דוא"ל אחרת (לדוגמה, הדבר אפשרי אם יש לכם Gmail), על מנת שתוכלו לקבל את כל הודעות הדואר האלקטרוני לטלפון הנייד במהלך הביקור. שימו לב שחברות הטלפוניה גובות תשלום נוסף עבור דוא"ל נכנס ויוצא.

ניתן גם לרכוש טלפון Prepaid, אפילו אם אתם מתכוונים לשהות רק לתקופה קצרה.

חיבור לאינטרנט
ניתן למצוא בתי עסק מסוג אינטרנט קפה (インターネットカフェ) בתחנות רכבת רבות או בקרבת מקום. ישנם גם לא מעט בתי עסק מסוג "בבתי קפה מאנגה" (漫画喫茶, "מאנגה-קיסה") בהם תוכלו לרוב למצוא עמדות מחשב עם חיבור לאינטרנט. כאשר נמאס לכם לגלוש באינטרנט, תוכל לקרוא חוברות מאנגה, לצפות בשידורי טלוויזיה, לצפות במגוון סרטים, או לשחק במשחקי וידאו שונים. העלות תהיה בדרך כלל בסביבות 400 ין לשעה, ותקבלו גם משקאות לא אלכוהולים ללא תשלום נוסף. לעיתים קרובות יש להם תעריפים מיוחדים לשעות הלילה - בסביבות 1,500 ין למשך 4 עד 5 שעות במהלך שעות הלילה בהן אין פעילות רכבות. בתי עסק רבים מסוג אינטרנט קפה מהווים מקום בטוח יחסית ולא יקר לשהות בו במהלך השעות הקטנות של הלילה אם פספסתם את הרכבת האחרונה.

בתחנות רכבת רבות, כולל בתחנות ה-JR המרכזיות, יש חיבור חינם ל-Wi-Fi. בחלק מתחנות הרכבת ונמלי התעופה הגדולים יותר יש לרוב עמדות מחשב בהן ניתן להשתמש על מנת לגלוש באינטרנט ו/או לשלוח דואר אלקטרוני – עלות השימוש בעמדות הללו היא בדרך כלל בסביבות 100 ין ל-10 דקות.

בחלק מבתי המלון המשמשים קהל עסקי יש גישה לאינטרנט האלחוטי כאשר לעיתים השירות אף זמין בחינם. ברוב המקרים, השירות ניתן בדרך כלל באמצעות מודם VDSL המחובר למערכת הטלפונים של המלון. חלק מבתי המלון אשר מספקים גישה חופשית לאינטרנט אינם כוללים את השכרת המודם בחלק ה"חינמי" של השירות (משום כך מומלץ לבדוק את הדבר לפני שאתם בוחרים לקבל שירות זה). הגדרת ממשק הרשת שלכם עבור DHCP היא בדרך כלל הדבר היחיד שתצטרכו לעשות על מנת לקבל גישה לאינטרנט באותם בתי המלון. בבתי מלון רבים יש גם עמדות מחשב עם חיבור לאינטרנט כאשר אורחי המלון רשאים לשלם על השימוש באותן העמדות או שהשימוש בהן אינו כרוך בתשלום נוסף.

כמו כן, בברחבי הגדולות ביפן תוכלו למצוא גם חיבור חינמי לרשתות Wi-Fi - במיוחד בקרבת בתי עסק הקשורים לתחום הטכנולוגיה ומבני עסקים גדולים אשר מספקות גישה לאינטרנט האלחוטי ללא שימוש בסיסמה (החנות של אפל בטוקיו לדוגמה מספקת חיבור מהיר במיוחד לאינטרנט האלחוטי ללא עלות כלשהי).

בבתי קפה שונים, כגון בסטארבקס, תהיו עשויים להצליח להתחבר לאינטרנט האלחוטי אם תבצעו לפני כן רישום לכתובת הדוא"ל שלכם (הדבר יחייב אתכם להירשם במקום אחר עם גישה לרשת אלחוטית בחינם ולאחר מכן לחזור לסטארבקס). בתחנות מרכזיות רבות, נמלי תעופה וחנויות נוחות תוכלו למצוא חיבור חינם לאינטרנט האלחוטי, אך לרוב הם יחייבו אתכם להירשם בכל פעם שאתם מעוניינים להתחבר לרשת. אחת הדרכים הפשוטות ביותר לעקוף זאת היא באמצעות שימוש באפליקציה Japan Free Wi-Fi אשר תאפשר לכם להתחבר לאינטרנט מבלי שתצטרכו להירשם בכל פעם. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שה-WiFi הציבורי החינמי בדרך כלל איטי למדיי. חלופה אחרת היא להשתמש ברשתות ה-WiFi הציבורי בתשלום של חברת Wi2. העלות היא בדרך כלל בסביבות 200 ין לחודש. בהתחשב בכך שהמחירים של כרטיסי SIM גבוהים למדיי ייתכן שזו תהיה חלופה מוצלחת וזולה בהרבה עבורכם.

מכשירי Pocket Wi-Fi הם אופציה משתלמת נוספת לאנשים המעוניינים להשתמש במגוון מכשירים שונים שבבעלותם על מנת להתחבר לאינטרנט (סמארטפון, אייפון, אייפד, מחשבים ניידים, וכו'). מכשירי Pocket Wi-Fi קטנים מעט יותר מחפיסת קלפים וניתן לשים אותם בכיס או לקחת אותם איתכם בתיק. המכשיר יאפשר לכם לקבל חיבור אלחוטי לאינטרנט אותו תיקחו איתכם לאן שתרצו על מנת להתחבר דרכו לאינטרנט באמצעות מכשירים שונים שבבעלותכם. תוכלו לשכור מכשיר Pocket Wi-Fi מאחת החברות שמשכירות אותם, או לחלופין תוכלו גם לעשות זאת על ידי רכישת מכשיר Pocket Wi-Fi משומש מחנות אלקטרוניקה מקומית והכנסת כרטיס SIM שתרכשו למכשיר (מכשירי Pocket Wi-Fi של המותג docomo צפויים לעבור עם כל כרטיס SIM שנמכר ביפן המשתמש ברשת docomo, מכשירי Pocket Wi-Fi של המותג au של הדגמים W03, W04, W05 ו-W06 יעבדו עם כל כרטיסי ה-SIM בכל הרשתות (לדוגמה, מכשיר Pocket Wi-Fi מתוצרת AU מדגם W03 תומך בכל טווח התדרים של הספקים היפנים וניתן לקנות אותו בעבור 1000 ין).

ראו גם[עריכה]

הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים ביפן כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון הורדת אוסף מדריכי יעדים
נבחרים ביפן כקובצי
PDF‏, ODT, או ZIM
לשימוש לא מקוון
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: יפן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יפן

הערות שוליים[עריכה]



מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


שטחים תלויים: טריטוריית האי כריסטמס · איי קוקוס · הונג קונג · מקאו · הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה