הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
46.31678.8167Map mag.png

יעדי טיול > אירופה > מרכז אירופה > שווייץ > טיצ'ינו

טיצ'ינו

מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המיקום של חבל טיצ'ינו בשווייץ

טיצ'ינו (באיטלקית: Ticino, בגרמנית: Tessin) הוא חבל ארץ בדרום שווייץ, על גבול מדינה זו עם איטליה. האזור ידוע בעיקר הודות לאגמים המרהיבים שלו והאווירה הים תיכונית השוררת בו, ומתואר לעיתים כ"ריביירה השווייצרית" (Riviera Svizzera). אוכלוסיית האזור היא דוברת איטלקית ברובה - דבר המציב אותו באור ייחודי כאזור היחיד בשווייץ שדובר איטלקית (אי לכך, האזור מכונה גם "שווייץ האיטלקית", Svizzera Italiana). אזור זה כולל את קנטון טיצ'ינו (Ticino) בלבד.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

מפת טיצ'ינו

העיר לוקרנו שלחופי אגם מאגו'רה

יישובים בולטים באזור טיצ'ינו אשר בעלי עניין תיירותי:

  • 1 לוגאנו (Lugano‏) העיר הגדולה בטיצ'ינו, ואחת החשובות שבו. שוכנת לחופיו הצפוניים של אגם לוגאנו, שבדרום טיצ'ינו, לא רחוק מהגבול עם איטליה. לצד היותה מרכז הבנקאות השלישי בגודלו בשווייץ (אחרי ציריך וז'נבה) העיר היא גם יעד מוביל בתיירות, והיא מציעה למבקר בה נופים ציוריים, הזדמנות לשיט באגם הסמוך ושפע של פעילויות אחרות. לוגאנו (Q7024) בוויקינתונים
  • 2 בלינצונה (Bellinzona‏) אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית - עיר עתיקה ויפהפייה המצויה במרכז טי'צינו, המשמשת גם כבירתו. העיר מפורסמת הודות לשלוש הטירות העתיקות המעטרות את קו הנוף שלה, והודות למיקומה הנוח, על אם הדרך צפונה לשאר שווייץ ודרומה לאיטליה. בלינצונה (Q64044) בוויקינתונים
  • 3 אסקונה (Ascona‏) עיירה המהווה יעד תיירות פופולרי, הממוקמת לחופו של אגם מאג'ורה, לא רחוק מהעיר לוקרנו. העיירה מאופיינת בריבוי אמנים ובניינים ישנים, ומציעה סיורים באגם מאג'ורה, טיולים רגליים להרים הסובבים את העיר ועוד. במקום מתקיים מדי שנה פסטיבל ג'אז מפורסם. אסקונה (Q63992) בוויקינתונים
  • 4 לוקרנו (Locarno‏) עיר קיט לחופי אגם מאג'ורה. מפורסמת הודות לפסטיבל הסרטים הבינלאומי הנערך בעיר מדי שנה בחודש אוגוסט. היא העיר השלישית בגודלה בטיצ'ינו. לוקרנו (Q11935) בוויקינתונים
  • 5 צ'יאסו (Chiasso‏) קיאסו (Q68111) בוויקינתונים
  • 6 מנדריסיו (Mendrisio‏) מנדריסיו (Q69041) בוויקינתונים
  • 7 טנרו (Tenero‏) Tenero-Contra (Q67745) בוויקינתונים

יעדים בולטים נוספים[עריכה]

עמק ורצאסקה שבמרכז חבל טיצ'ינו
  • הר סן ג'ורג'ו (Monte San Giorgio) - אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הר מיוער בצורת פירמידה המתנשא לגובה 1,096 מטרים מעל אגם לוגאנו, מדרום לו, על הגבול של שווייץ עם איטליה. להר נודעת חשיבות רבה מבחינה גאולוגית, בשל המאובנים שהתגלו בו, המתוארכים למאות מיליוני שנים קודם זמננו. ביישוב הסמוך מרידה (Meride) הוקם מוזיאון קטן המציג ממצאים מהמקום. לצד חשיבותו הגאולוגית, המקום גם מהווה יעד פופולרי לרוכבי אופניים ומטיילים, בשל השבילים הנוחים שבהר וסביבתו.
  • אגם מאג'ורה  (Lago Maggiore) - אגם מאורך המשתרע לאורך 70 ק"מ כאשר רק חלקו הצפוני נמצא בתחומי שווייץ (והשאר באיטליה). רוחבו הממוצע של האגם הוא כ-5 ק"מ. האגם עמוק מאד, ועומקו הממוצע כ-177 מטרים. על חופי האגם מצויות מספר ערי קיט ונופש, וסביבו מתנשאים רכסי הרים גבוהים, המעטרים את קו הנוף של האגם.
  • אגם לוגאנו  (Lago di Lugano) - אגם המהווה יעד תיירותי פופולרי, המצוי בדרום חבל טיצ'ינו. האגם מציע שיט וחופי רחצה. לצד העיר לוגאנו, סביב האגם ממוקמים מספר עיירות נופש וקיט, ובנוסף להן כמה אתרי תיירות מובילים.
  • עמק ורצאסקה (Verzasca) - עמק ארוך וצר הממוקם במרכז חבל טי'צינו. העמק מציע למתייר בו נוף פראי ומרתק, הכולל נוף עוצר נשימה הכולל את הרי האלפים, האגמים והנחלים שבמקום, השטחים המיוערים המכסים את העמק.
  • עמק לבנטינה (Distretto di Leventina) - עמק השוכן בחלקו הצפוני ביותר של טיצ'ינו, אשר לאורכו זורם נהר טיצ'ינו. דרך העמק, המהווה ציר תנועה ראשי, עוברות אוטוסטרדה ומסילת רכבת. בהרים שסביב העמק, שהם חלק מרכס הרי האלפים, ממוקמים מספר אתרי סקי ומאות קילומטרים של מסלולי הליכה ואופניים, ובתחומי העמק עצמו שוכנים עשרות אגמים.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

שרידי מבצר מימי הביניים בעיר בלינצונה
שלבי כיבושו של חבל טי'צינו על ידי הקופדרציה השווייצרית במהלך המאות ה-15 וה-16

בימי קדם יישבו את האזור שבטים קלטים. בשנים הבאות, כבשו הרומאים את האזור, ככל הנראה בעת כהונתו של אוגוסטוס קיסר. עם נפילת האימפריה הרומית עבר האזור לשליטה של שבטים גרמאנים שונים, והריבונות במקום חולקה בין האוסטרוגותים, הלומברדים והפרנקים.

במהלך המאה ה-11 לספירה, היה האזור במרכז זירת מאבק בין שליטי מילאנו לשליטי ערים אחרות באזור. מאבק זה, הוכרע לבסוף בניצחון הדוכס של מילאנו, שסיפח את המקום והפך אותו לנחלתו הפרטית.

במאה ה-15 נכבש האזור מידי מילאנו בשלושה קרבות נפרדים על ידי הקונפדרציה השווייצרית: בשנת 1440 כבש קנטון אורי את עמק לבנטינה שבצפון קנטון טיצ'ינו, בשנת 1500 ניכבש על ידי הצבא הפדרלי השווייצרי אזור נוסף שכלל את עיר הבירה לימים של הקנטון - בלינצונה, ובשנת 1512 התקיים הקרב השלישי באזור. השטחים שנכבשו הועברו בחלקם לשליטת הקנטון של אורי, ושאר השטח הועבר לידי שלטון משותף של כלל 12 הקנטונים של שווייץ באותה התקופה. שטחי הקנטון היו השטחים האחרונים שנכבשו על ידי הקונפדרציה השווייצרית.

בשנים הבאות הפך האזור לקנטון עצמאי, חבר שווה בקונפדרציה השווייצרית. באותה תקופה, חווה האזור שגשוג יחסי, אך זה לא האריך ימים, ובשנת 1798, הגיע הקץ לשלווה באזור, כאשר כוחות צרפת המהפכנית פלשו לאזור, כמו גם לכל שווייץ, והכריזו על הקמתה של הרפובליקה ההלווטית - מדינת חסות צרפתית ברוח עקרונות המהפכה הצרפתית, בעלת שלטון ריכוזי חזק. הרפובליקה נמשכה עד 1810, אז קיסר צרפת נפוליאון סיפח את השטח לקיסרות הצרפתית. שלטון צרפתי ישיר זה לא האריך שנים, ובשנת 1815 לאחר נפילת נפוליאון וקריסת הקיסרות, הוחזר המצב הקודם לקדמותו, וטיצ'ינו הייתה שוב לחלק משווייץ.

במהלך המאה ה-19, קנטון טיצ'ינו היה לקנטון העני בשווייץ, מסיבות רבות, אשר ביניהן היה ניתוקו הגאוגרפי היחסי משאר חלקי המדינה. דבר נוסף שהעיב על היציבות במקום, היה תנופה בפעילות הפוליטית של אזרחיו - עובדה שהצריכה לא פעם התערבות של הצבא הפדרלי באזור, על מנת שיחזיר את השקט לחבל. עד לשנת 1878 הוכרזו לסירוגין שלוש מערי הקנטון (בלינצונה, לוגנו ולוקרנו) כערי בירה, אך מאותה העת הוכרזה בלינצונה כעיר הבירה הרשמית והיחידה של הקנטון.

עם כל זאת, במהלך ראשית המאה ה-20 צומצם הפער עד מאוד בין טיצ'ינו לשאר שווייץ, כאשר באותה התקופה עבר האזור תיעוש מהיר, נסללו כבישים ומסילות רכבת בינו לבין איטליה בדרום ושאר שווייץ בצפון, והחלו פוקדים את האזור תיירים רבים מדי שנה. למרות דברים אלו, גם כיום הקנטון הוא אחד מהיותר עניים בשווייץ (אם כי לא העני ביותר), אך תחת זאת, רמת החיים בו גבוהה מאוד ביחס לרוב אירופה ואף מערבה.

גאוגרפיה[עריכה]

נוף טיפוסי בחבל טיצ'ינו. בתמונה: ימת מאג'ורה שבמרכז טיצ'ינו

חבל טיצ'ינו, המצוי בדרום מרכזה של שווייץ, הוא אזור מבודד יחסית משאר שטחי המדינה. הוא מופרד על ידי האלפים הלפונטיניים המצויים מצפון לו, המהווים גם חלק מחבלי הארץ גראובינדן, מרכז שווייץ וואלה, איתם גובל טי'צינו מצפון. ובעוד מצפון גובל טיצ'ינו עם שאר חלקי של שווייץ ארץ האם, ממזרח, מדרום וממערב, גובל חבל טי'צינו באיטליה.

חבל טיצ'ינו הוא הררי מאוד, כאשר עיקר שטחו מורכב מרכסי הרים, יערות ואגמים. כל אלו, משאירים לא יותר מכמה עמקים ומישורים, בהם מרוכזת רוב האוכלוסייה והכלכלה.

החבל מחולק לשני אזורים מרכזיים - צפוני ודרומי, המופרדים באמצעות מעבר מונטה צ'נרי (Monte Ceneri). החלק הצפוני, הוא הררי ביותר, כאשר בקצהו הדרומי מצוי עמק מאג'ורה שבמרכזו אגם מאג'ורה, אגם המנקז את רוב נהרות החבל. בעמק זה, מרוכז החלק הארי של האוכלוסייה בצפון טיצ'ינו, ובתחומו מצויות הערים בלינצונה ולוקרנו. דרום החבל הוא שטח שלצד היותו קטן יותר, הוא גם מישורי יותר. רוב שטחו נמצא סביב אגם לוגאנו, ובתחומו נמצאת העיר לוגאנו.

דמוגרפיה[עריכה]

חבל טיצ'ינו מיושב בצפיפות גבוהה יחסית, ובמקום מתגוררים כ-335,000 תושבים. כיום, כ-83% מהאוכלוסייה המקומית היא דוברת איטלקית - דבר המציב את קנטון טיצ'ינו כקנטון היחיד בשווייץ שרוב אזרחיו הם דוברי איטלקית. לצד 83% דוברי איטלקית, בקנטון ישנו גם מיעוט של דוברי גרמנית, המהווה כ-8.3% מכלל האוכלוסייה. למרות זאת, רבים מבני החבל יודעים גם את השפה הגרמנית, היות שהיא נלמדת בדרך כלל כשפה שנייה במערכת החינוך המקומית, ובנוסף, רהיטות בשפה הגרמנית היא תנאי חשוב בקבלה למקומות עבודה רבים בטיצ'ינו. לצד זאת, בניב האיטלקי המקומי אפשר להבחין בהשפעה גרמנית חזקה, ומשולבות בו לעיתים רבות מלים גרמניות.

רבים מבני החבל משתייכים לכנסייה הקתולית - כ-69% מכלל האוכלוסייה, כאשר לצדם עומד גם מיעוט פרוטסטנטי אליו משתייכים כ-5% בלבד מכלל התושבים.

81% מאוכלוסיית ואלה הם נוצרים קתולים, ו-6% נוספים הם נוצרים פרוטסטנטים.

אוכל[עריכה]

שתייה[עריכה]

לינה[עריכה]

הגעה[עריכה]

בטיסה[עריכה]

ברכבת[עריכה]

תחבורה[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: טיצ'ינו (קנטון)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טיצ'ינו