הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)

נושאי טיול > פעילויות נופש > בילוי בחיק הטבע > טיולים רגליים > טיולים רגליים בישראל

טיולים רגליים בישראל

מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישראל היא מדינה נוחה יחסית לערוך בה טיולים רגליים בטבע הודות למזג האוויר המתון שמאפיין אותה, אזורי טבע בראשיתיים ידידותיים למטייל, ולא פחות חשוב, הודות למערכת הנרחבת של השבילים המסומנים המשתרעים לאורך כל רחבי המדינה. השיקולים העיקריים שכדאי לקחת בחשבון בעת תכנון טיול רגלי בישראל מסוכמים במדריך זה.

הכנות לטיול[עריכה]

מה לברר[עריכה]

אם לא הספקתם לערוך טיולים רגליים רבים בישראל עד היום, מומלץ במיוחד להתייעץ לפני הטיול עם מדריכים מנוסים שמכירים היטב את המסלול שבו בכוונתכם לערוך את הטיול (ראו התייעצות עם מטיילים מנוסים). כמו כן, מומלץ גם לברר את הדברים הבאים לפני הטיול:

  • וודאו שכל השבילים לאורך המסלול אכן יהיו מסומנים (כל השבילים שעוברים בשמורות הטבע בישראל מסומנים).
  • בדקו מבעוד מועד אם יש כללים מסוימים שחלים בשמורות טבע מסוימות.
  • וודאו שמסלול הטיול אינו עובר בשטחי אימונים של צה"ל.
  • וודאו שמסלול הטיול אינו עובר בשדות מוקשים (רלוונטי במיוחד אם מסלול הטיול המתוכנן עובר באזור רמת הגולן).
  • וודאו שמסלול הטיול אינו עובר בקרבת אזורים עוינים לציבור היהודי.
  • בדקו לפני הטיול וביום הטיול אם ישנן אזהרות כלשהן לגבי שיטפונות באזור שבו אתם מתכננים לטייל.
  • אם אתם מעוניינים לצאת למסע ארוך, תכננו מראש היכן יהיו התחנות לאורך מסלול הטיול אשר בהן תרכשו אספקה חדשה.
  • וודאו שאתם מודעים ומוכנים להתמודד עם הסכנות השונות אשר בהן תהיו עלולים להיתקל לאורך הטיול.

מה לקחת[עריכה]

  • מפה מפורטת של האזור בו תטיילו. מפות הטיולים בישראל מונפקות על ידי החברה להגנת הטבע. המפות הטופוגרפיות, אשר בקנה מידה 1:50,000, מכילות בין היתר סימוני שבילים וכבישים וכמו גם תרשימים שונים, הסברים מורחבים, ומסלולים מוצעים. מומלץ להצטייד במצפן בחלק מהשבילים היותר קשים לניווט.
  • בדקו מה תחזית מזג האוויר הצפויה לימי הטיול והתלבשו בהתאם.
  • הקפידו לשאת אתכם מספיק מים משום שבדרך כלל לא יהיו לאורך הדרך מקומות למלא את המימיות שברשותכם (ההמלצה היא 6 ליטרים ליום- לשתייה+בישול+היגיינה)
  • ציוד נוסף אשר לפי דעתכם עשוי להיות שימושי במהלך הטיול.

שבילים מסומנים[עריכה]

לאורך השנים שבילי טיולים מוצלחים רבים בישראל סומנו על ידי הוועדה לשבילי ישראל. סימון השבילים נעשה בעזרת מלבן סימון באורך 20 ס"מ וברוחב 15 ס"מ אשר מורכב משלוש עמודות - הצבע בעמודה המרכזית הוא צבע השביל, ובצבע זה השביל מסומן במפה, הצבע בעמודות הצדדיות הוא לרוב לבן.

בכל מיקום לצד הכביש אשר בו מתחיל שביל הטיול ישנו שילוט המציין את שמו של השביל יחד עם צבע השביל. כמו כן, כאשר מספר מסלולי טיול מצטלבים, יש סימונים המציינים לאן כל שביל פונה. עם זאת, לעיתים הסימון עלול לדהות, ועל כן מומלץ להיעזר במפה. בשמורות טבע רבות בישראל מחולקים בחינם עלונים המכילים מפות שבהן ניתן לראות בבירור היכן עוברים השבילים באזור השמורה והיכן נמצאות האטרקציות העיקריות בשמורה. כמו כן, מומלץ לבדוק אם בויקימסע ישנו מדריך העוסק בשביל הספציפי שבו אתם מתכננים לטייל.

בשמורות הטבע בישראל מותר לטייל רק בשבילים המסומנים (מטיילים אשר עוזבים את הנתיב המסומן עשויים להיקנס). עם זאת, ישנם שבילים גם באזורים שאינם שמורות טבע, ושם תוכלו ללכת גם מחוץ לנתיב הטיול המסומן (הסימונים באזורים הללו פשוט מסייעים למטיילים לדעת מהם הנתיבים הנוחים, המעניינים והכייפים ביותר לטייל בהם).

בנוסף למסלולי הטיול הרגילים, ישנם מספר מסלולי טיול ארוכים במיוחד העוברים לאורך שטח גדול, ומורכבים בדרך כלל ממספר מסלולי הליכה שונים. מסלול הטיול הארוך והפופולרי ביותר בישראל הוא שביל ישראל אשר עובר לכל אורך מדינת ישראל, מצפון לדרום, דרך אתרי תיירות בולטים רבים ואזורים כגון ירושלים, תל אביב, הכנרת, ומכתש רמון, לאורך 1000 קילומטרים. מסלול טיול ארוך ופופולרי נוסף הוא שביל הגולן אשר עובר דרך האזורים הפופולריים ביותר של רמת הגולן, כולל הר החרמון ורבים מהנחלים של רמת הגולן.

סימוני שבילים בישראל
תיאור תמונה הערות
סימון שחור שחור.PNG
סימון אדום אדום.PNG
סימון כחול כחול.PNG
סימון ירוק Israel Green Trail Mark.PNG
סימון שביל ישראל INT mark.png INT mark dir.png יופיע לרוב בצורה מדורגת; הצבע העליון מצביע על כיוון ההליכה. לבן צפונה וכתום דרומה. הלבן תמיד יופיע מצד ימין.
סימון בשביל הגולן Golan Trail Mark.png לבן, כחול וירוק בהיר
סימון שביל נושאי כתום Jesus Trail Mark.png קיימים היום: דרך הבשורה, שביל עמק המעיינות. מסומן בשטח כנקודה כתומה כאשר חופף עם שבילים אחרים.
סימון שביל נושאי סגול סגול.PNG סימון שביל אזורי, שביל סובב כנרת או מעקף בשביל ישראל. במפה מסומן השביל האזורי בעיגולים סגולים כאשר הוא חופף עם שביל אחר. בכל שאר המקרים מסומן רגיל בסגול. מסומן בשטח כנקודה סגולה כאשר חופף עם שבילים אחרים: INT mark bis.png
סימון שביל ירושלים Jerusalem Trail Mark.png סימון זה מופיע רק על גבי שלטים בקטעים שבהם שביל ירושלים חוצה את העיר עצמה.
סימון שקוף שקוף.PNG פניה מהשביל העיקרי לאתר סמוך. אין צבע בעמודה המרכזית.
סימון פניה Right turn.svg פניה ימינה בשביל שחור
סימון פיצול שבילים פיצול כחול אדום.PNG שביל כחול מתחבר לשביל אדום

אקלים[עריכה]

בישראל אקלים ים תיכוני, כלומר - הקיץ ארוך, חם ויבש, ואילו החורף קצר יחסית, קריר, וגשום. תנאי האקלים משתנים במידה רבה בתוך האזורים השונים של המדינה, ומשתנים גם בהתאם לגובה של כל אזור, והקרבה של כל אזור לים התיכון. מומלץ תמיד לבדוק את תחזית מזג האוויר המעודכנת לפני שיוצאים לטיולים בחיק הטבע (תוכלו לבדוק זאת אם תתקשרו למספר של השירות המטאורולוגי הישראלי - ☎ 972-3-5600600) .

עונות החורף בישראל

במהלך עונת החורף, כמו גם במהלך עונות האביב והסתיו, יורדים לעיתים רבות גשמים. בעוד שבמהלך ספטמבר לא יורדים הרבה גשמים, בין נובמבר עד פברואר עשויות להיות לעיתים סערות ובשנים מסוימות עונת הגשמים עשויה להימשך אפילו עד לאפריל. אפילו בשיא עונת הגשמים בישראל, הגשמים בדרך כלל נסבלים ולא תצטרכו להשתמש בביגוד מיוחד נגד גשם אשר נפוץ יותר באזורים גשומים יותר ברחבי העולם. אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שבמהלך עונת החורף עשויה לעיתים להיות סערה שתגרום לכם להיות ספוגים לחלוטין במי גשמים אם לא תתכוננו למצב זה מבעוד מועד. בדרך כלל הגשמים יורדים לאורך 2–4 ימים רצופים, כאשר הימים שלאחר מכן לעיתים רבות יהיו חמים. כאשר לא יורד גשם, הטמפרטורות עשויות להיות קרות מספיק כדי להצדיק לבישת מעיל או ז'קט, אבל אם אתם מתכננים לצאת לטיול אינטנסיבי ישנו סיכוי טוב שלבישת מעיל או ז'קט תגרום לכך שתתחממו יתר המידה. בשל כך, מומלץ במקום זאת במקרים רבים ללבוש מספר שכבות בגדים על מנת שתוכלו ללבוש עליכם מעיל מעל לבגדים בעת הצורך, או במידת הצורך ללבוש רק בגדים קצרים. כאשר יורד גשם (או כאשר מטיילים לאחר שירד גשם) הכי טוב להשתמש בבגדים ונעליים עמידים למים, או ללבוש מכנסיים שאינם ארוכים במיוחד כך שהם לא יתלכלכו במיוחד בבוץ ובשלוליות. לעיתים נדירות יורד גם ברד בישראל - בדרך כלל רק במהלך סערות. על אף שיורד השלג מספר פעמים בשנה בהר החרמון, במצפה רמון, בפסגות הגבוהות של רמת הגולן והגליל, ולעיתים גם בירושלים, רק לעיתים רחוקות במיוחד יורד שלג ביתר האזורים בישראל. בדרך כלל תחזית מזג האוויר תיידע אתכם על כך מבעוד מועד.

השיטפונות הם הסכנה הגדולה ביותר באזורי הטבע של ישראל ואין לזלזל בסכנה שהם עלולים להוות.

עונות הקיץ בישראל

האקלים בעונת הקיץ בישראל חם ויבש. לאורך רוב עונת הקיץ לא יורדים גשמים, למעט אולי מספר ימים עם מעט גשם במהלך יוני, ולעיתים נדירות מאוד, גם מספר ימים עם מעט גשם בסוף אוגוסט. בדרך כלל רמת הלחות ברחבי ישראל גבוהה למדיי, מלבד באזור הנגב, והיא גורמת לחום הכבד להיות בלתי נסבל. משום כך, כאשר מטיילים ברחבי ישראל במהלך עונת הקיץ מומלץ במיוחד לתכנן את הטיול כך שתעשו הפסקה במהלך שעות השיא של החום (בדרך כלל בין השעות 12:00 בצהריים עד 15:00). עם זאת, מזג האוויר עשוי עדיין להשתנות במידה רבה באזורים השונים של המדינה, וישנם אף אזורים רבים בהם יש גם רוחות קרירות בזמנים שונים של היום. מעיינות ומאגרי מים (בהם תוכלו להתרחץ אך לא לשתות את מימיהם) אינם נדירים בישראל, ועל כן מומלץ לברר מבעוד מועד היכן הם נמצאים, ולנסות לשלב אותם במסלול הטיול.

ציוד[עריכה]

מים[עריכה]

  • מי הברז בישראל טובים לשתייה.
  • מקורות המים הטבעיים אשר בהם תיתקלו לאורך הטיול לא תמיד יהיו ראויים לשתייה (חלקם עשויים להיות מזוהמים אפילו אם המים נראים ומריחים בסדר).
  • בדרך כלל אין ברזי מים בקרבת מסלולי הליכה או בחניוני הלילה.
  • במקרים רבים מומלץ לשאול מבעוד מועד מטיילים מנוסים מה כמות המים שהם ממליצים לשאת במסלולי טיול מסוימים במהלך עונות מסוימות של השנה. אם אין לכם עם מי להתייעץ בנושא, תוכלו לשקול לשאת עמכם את הכמות שמצוינת להלן:
  • בימים קרים או כאשר מרבית ההליכה מבוצעת באזורים מוצלים, כדאי לקחת לטיול לפחות 3 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.
  • בימים הקרירים של החורף, הסתיו או האביב (לא קרים מאוד), כדאי לקחת לטיול לפחות 4.5 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.
  • בימים חמים (לא חמים מאוד), כאשר מרבית ההליכה מבוצעת במסלולי הליכה קלים, כדאי לקחת לטיול לפחות 6 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.
  • מומלץ להימנע מלצאת לטיולי הליכה במדבר במהלך עונות הקיץ עד שלא תהיו בטוחים שתהיו מסוגלים להתמודד היטב עם החום הכבד. אם אתם מחליטים בכל זאת לצאת לטיול הליכה במדבר במהלך עונת הקיץ, מומלץ לקחת לטיול לפחות 7.5 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.

מזון[עריכה]

  • בעת טיולים רגליים בישראל תמיד תהיו במרחק הליכה של יום לכל היותר מהיישוב הקרוב ביותר.
  • עם זאת, אין הדבר אומר שתמיד תוכלו להבחין ביישוב הקרוב ביותר, ובשל כך עדיין יש סיכון שתלכו לאיבוד אם אינכם מכירים את המסלול היטב.
  • במרבית היישובים (אך לא בכולם) יש לפחות חנות מכולת קטנה אחת. עם זאת, ביישובים קטנים כגון קיבוצים ומושבים, ואפילו ביישובים גדולים יותר, לעיתים קרובות המכולות לא יהיו פתוחות בכל ימות השבוע.
  • מומלץ לקחת לטיול מזומנים לצורך רכישת מזון לאורך הדרך. אם לא תגזימו ברכישת מזון לאורך הטיול תהיו מסוגלים להתקיים גם עם תקציב של 40 ש"ח ליום בלבד. אף על פי כן, מומלץ לקחת מעט יותר.
  • בשבתות ובחגים כמעט בלתי אפשרי למצוא מכולות/סופרמרקטים פתוחים בישראל. בערים הגדולות או בתחנות הדלק תוכלו למצוא חנויות שפתוחות 24 שעות ביממה, אולם ייתכן שלא יהיה בהן מגוון גדול של מוצרים.
  • מומלץ לקחת לטיול תנור גז נייד על מנת שתוכלו להכין לעצמכם תה או קפה לאורך הדרך.
  • זכרו כי מרבית מסלולי ההליכה עוברים בשמורות טבע, וכי משמעות הדבר היא שאסור להדליק בשמורות הטבע מדורות, אם כי תורשו להשתמש בהם בתנור גז נייד.
  • מומלץ במיוחד לבשל אוכל בטיולים שאורכים יותר מיום אחד.

ביגוד[עריכה]

  • קראו את החלק שעוסק באקלים בישראל כדי לקבוע אילו בגדים כדאי לקחת לטיול.
  • קרם הגנה הוא פריט חובה למטיילים בישראל. מטיילים רבים שמגיעים לישראל מאירופה או מאזורים אחרים שאינם טרופיים אינם מכירים את ההשפעות האפשריות של חשיפה ממושכת לשמש באזורים סובטרופיים. לאנשים עם עור בהיר בדרך כלל יש יותר סיכון לקבל כוויות שמש אם הם לא משתמשים בקרם הגנה וחובשים כובע. חשיפה ממושכת וישירה לשמש תגדיל את הסיכון שתחלו במחלות עור, או שתחלו בסרטן. תוכלו לרכוש קרם הגנה בבתי המרקחת, ובקיץ תוכלו לרכוש קרם הגנה גם במרבית הסופרמרקטים בישראל. מומלץ לבחור בקרם הגנה בעל מקדם הגנה (SPF) גבוה - עדיף קרם הגנה שגדול מ-30.
  • מאותה הסיבה מומלץ להקפיד תמיד לחבוש כובע בישראל. הכובע יסייע גם למנוע שבץ חום.
  • בחרו נעליים או סנדלים בהתאם לסוג הטיול. מומלץ בדרך כלל ללכת עם נעלי הליכה במרבית המסלולים בישראל. עבור מסלולים בהם תעברו בנחלים ייתכן שתעדיפו סנדלים.
  • ישנם מסלולי הליכה פופולריים רבים בישראל אשר עוברים בנחלים. מומלץ ללבוש מבעוד מועד בגדי ים עבור אותם המסלולים.
  • חלק מהמסלולים עוברים בקרבת אתרים שונים בעלי חשיבות דתית. אם אתם מעוניינים לעצור לבקר באותם האתרים, מומלץ לקחת עימכם לטיול בגדים אשר יהיו נאותים לביקור באתרי הדת.

ציוד הישרדות[עריכה]

סולמות שלבים בשילוב חבלים מהסוג הנפוץ ביותר בשבילים בישראל שעוברים בקניונים ובמצוקים.
  • כפי שצוין לעיל, מומלץ לרכוש מבעוד מועד מפות טיולים.
  • בדרך כלל אין צורך ברכישת כמות גדולה במיוחד של ציוד הישרדות על מנת לערוך טיולים רגליים ברחבי ישראל.
  • בדומה למקובל בעת עריכת טיולים רגליים בכל מקום אחר בעולם, גם בישראל מומלץ לטייל עם מספר פריטים שתמיד עשויים להיות שימושיים - פריטים חיוניים כגון לדרמן, ערכות עזרה ראשונה ופנסים. מומלץ במיוחד לקחת פנס אחד או יותר אם אתם מטיילים במסלול העובר בחלקו במערות.
  • במסלולי ההליכה המסומנים שעוברים בקניונים ובמצוקים כמעט תמיד ישנם סולמות שלבים ממתכת. לא תזדקקו לציוד בטיחות נוסף על מנת להשתמש בסולמות או במדרגות הללו, והם לרוב מתאימים למטיילים בכל הגילים (מלבד ילדים צעירים במיוחד). רק בקומץ מהשבילים בישראל המטיילים נדרשים להביא עימם חבל משלהם - והדבר תמיד יהיה מצוין במפות הטיולים.

ציוד נחוץ ללינת הלילה[עריכה]

  • שק שינה המתאים ללינה בטמפרטורות של עד כמינוס 3 מעלות צלזיוס יהיה מספיק טוב עבור הלילות הקרים ביותר בישראל. במהלך עונת קיץ שק שינה רגיל יהיה מספיק טוב.
  • מחצלת (sleeping mat) על מנת שהשינה על משטחים קשים תהיה נוחה יותר, לצורך בידוד תרמי בלילות קרים, ועל מנת להגן על שק השינה.
  • שמיכה תהיה שימושית כאשר תשבו ליד המדורה, לפני שתיכנסו לתוך שק השינה. השמיכה עשויה להיות שימושית במיוחד באזור הנגב ובאזור מדבר יהודה, שם נושבות לא מעט רוחות קרות לקראת שקיעת החמה.
  • מומלץ במיוחד להכין מספר ארוחות חמות במהלך טיולים ארוכים יותר, ולצורך כך תצטרכו:
    • גפרורים או מצית
    • מספיק מים לבישול
    • שמן לבישול
    • סיר או מחבת לבישול
    • גזייה או אמצעים אשר באמצעותם תוכלו להדליק מדורה.

קמפינג[עריכה]

קמפינג באזור נחל צין

מותר לעשות קמפינג בכל האזורים הציבוריים ברחבי ישראל מלבד בשמורות הטבע. הבעיה היא כמובן ששמורות הטבע הן המקומות המעניינים ביותר לטיולים רגליים. משום כך, מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם מסלול הטיול עובר בשמורת טבע, ואם כן - מומלץ למצוא מקום קרוב לשמורה שבו תורשו לעשות קמפינג. אם לא צוין במפורש במפת הטיולים של החברה להגנת הטבע שאסור לעשות קמפינג באזור מסוים, תורשו להקים אוהלים וללון באותו המקום. אף על פי כן, שלא בדומה למקובל במדינות רבות בחו"ל, בישראל אין אתרי קמפינג עם מתקנים מיוחדים למטיילים ומים זורמים.

כאשר אתם מתכננים טיול רגלי של כמה ימים, מומלץ לוודא שתעברו באזורים שבהם תוכלו להצטייד באספקה נוספת. כמו כן מומלץ לשאת עליכם כמות רבה של מים אשר לא תאזל בעת המעבר בין המקומות אשר בהם תוכלו להצטייד באספקה נוספת, כמו גם להחזיק מספיק כסף מזומן לצורך לרכישת מזון.

חשוב לקחת בחשבון כי בעלי חיים שונים נמשכים למזון, ולשאריות מזון טריות. אמנם אין בישראל דובים כמו בפארק הלאומי ילוסטון, אך יש בה זאבים ותנים אשר עשויים לנסות לגנוב לכם את האוכל, ובמקרים מסוימים (לעיתים רחוקות) הם עשויים להיות נגועים בכלבת. משום כך, מומלץ לנקות את כל הכלים שבאמצעותם בישלתם לפני שאתם הולכים לישון, ולייבש אותם הרחק מהמקום בו אתם ישנים. כמו כן, מומלץ להחביא את כל המזון שברשותכם בתוך התרמיל שלכם, ולהציב את התרמיל לידכם. כאשר אתם מטיילים בקבוצה, מומלץ להסכים על כך שכולם ישנים ליד התרמילים. גם את הפסולת ויתר השאריות יש להכניס חזרה לתוך תרמילים. אם הדבר לא אפשרי, מוטב לשים את הפסולת והשאריות בשקית ולתלות את השקית על עץ, הרחק משקי השינה. אם נותר לכם מעט אוכל בסיר אשר אתם מעוניינים לשמור למחר - כסו את הסיר, הניחו עליו מספר סלעים כבדים, ושוב - הניחו אותו במרחק מה מהמקום בו אתם ישנים.

התייעצות עם מטיילים מנוסים[עריכה]

החברה להגנת הטבע מפעילה 12 בתי ספר שדה שונים באזורי טיול פופולריים ברחבי ישראל. ארגונים אלו פועלים כמרכזי מידע למטיילים, ומספקים גם שירותים נוספים כגון אכסניות, טיולים מודרכים (שאותם יש להזמין מבעוד מועד) ועוד. מומלץ להתייעץ עם בתי ספר שדה לגבי מסלולי ההליכה אשר בהם אתם מעוניינים ללכת, ובפרט לגבי סכנות שונות שכדאי לקחת בחשבון בעת עריכת טיול במסלולים מסוימים.

בתי ספר שדה בישראל (מצפון לדרום):

בחירת יעד הטיול[עריכה]

רמת הגולן[עריכה]

אזור רמת הגולן מכיל תצפיות מרהיבות, כמו נחלים ומעיינות מוצלחים במיוחד. רמת הקושי של השבילים ברמת הגולן היא לרוב בין קל עד בינוני.

שיקולים עיקריים:

  • שדות מוקשים בכל רחבי רמת הגולן
  • קיימים מספר שטחי אש צה"ליים
  • כמות האוטובוסים שעוברים באזור זה לאורך שעות היממה איננה גבוהה - מרבית האוטובוסים ברמת הגולן עוברים בין היישוב קצרין לקריית שמונה או לטבריה.
  • בעוד שברוב הזמן אזור רמת הגולן שקט ובטוח יחסית בהשוואה לסכנות הקיימות ביתר האזורים בישראל, כדאי לקחת בחשבון כי בתקופות של עימותים צבאיים, או במקרים של חוסר יציבות באזור הסורי שסמוך לגולן, אזור רמת הגולן עלול להפוך למסוכן יותר עבור מטיילים. (לדוגמה, במהלך השנים האחרונות, במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, נורו אף מספר פצצות מרגמה בשוגג או במכוון מסוריה לעבר אזורים שונים ברמת הגולן[1][2], ובמהלך 2014 אף היו הרוגים ישראלים.[3])

אזור הגליל ואזור הכנרת ועמק כינרות[עריכה]

מטיילים חוצים פלג נחל באזור אצבע הגליל

אזור הגליל מאופיין בנוף הררי, פסגות גבוהות, נופים נהדרים, ונחלים רבים. אזור הכנרת ועמק כינרות נמצא בין המבואות המזרחיים של הגליל לבין המבואות הדרום מערביים של רמת הגולן. אזור הגליל מכיל גם אתרים היסטוריים חשובים שונים, כגון חורבות של אתרי הצלבנים וחורבות של יישובים מהתקופה הרומית, כמו גם קברים של שיח'ים ורבנים. רמת הקושי של השבילים באזור הגליל היא לרוב בינוני, למרות שהם עשויים גם להיות קשים במקרים בהם הם מכילים עליות ארוכות או תלולות.

שיקולים עיקריים:

  • כמות האוטובוסים שעוברים באזור זה לאורך שעות היממה איננה גבוהה.
  • גשמים עשויים לגרום לכך שמסלול הטיול יהפוך קשה במיוחד. הדבר נכון יותר לאזורים המערביים של הגליל בשל קרבתם לים התיכון.
  • הקרבה לגבול עם לבנון הופכת את הגליל העליון לאזור מסוכן יותר במהלך תקופות של עימותים בין צה"ל לחזבאללה. מאז מלחמת לבנון השנייה (קיץ 2006) ועד היום הגבול שקט יחסית.

אזור רכס הכרמל ואזור צפון-מערב השומרון[עריכה]

טיפוס במסלולים העוברים באזור רכס הכרמל עשוי להיות קשה למדי. באזור פסגת הרכס השבילים אינם תלולים מדי. מומלץ במיוחד ללכת דרך האזורים המיוערים של הכרמל. במורדות המערביים של רכס הכרמל יש מערות רבות, כולל אתרים שבהם נמצאו שרידים פרהיסטוריים. רמת הקושי של השבילים שעולים לרכס הכרמל היא לרוב בין בינוני עד קשה, והשבילים שעוברים בפסגת הרכס הם ברמת קושי קלה למדי.

שיקולים עיקריים:

  • ישנו סיכוי רב יותר לגשמים באזור הכרמל בשל קרבתו של הרכס לים - השבילים שעולים עשויים להיות קשים יותר ומסוכנים יותר לאחר הגשמים.

אזור רמות מנשה, אשר נמצא דרומית לרכס הכרמל, הוא אזור ירוק, פרחוני, ומיוער אשר עוברים בו מספר נחלים. השבילים הם בעיקר קלים. רמת הקושי של השבילים שעוברים ברמות מנשה היא קלה.

מישור החוף[עריכה]

השבילים שעוברים באזור זה אינם פופולריים במיוחד בקרב מטיילים. הנתיב הפופולרי יותר באזור זה עובר לאורך החוף. עם זאת, ישנם גם מספר נחלים גדולים - בעיקר נחל אלכסנדר ונחל הירקון - אשר בהם תוכלו לערוך טיול של יום אחד או טיולי פיקניק לאזורי חורבות עתיקות, ולשלב בהם גם עצירות במקומות יפי נוף לאורך הדרך (מסלולי הטיול הללו נמצאים בעיקר מזרחית או דרומית לתל אביב).

אזור השפלה ואזור הרי ירושלים[עריכה]

שני האזורים הללו הם אזורים הרריים ומכילים שטחים נרחבים מיוערים או לא מיושבים (על אף שהעיר ירושלים נמצאת במבואותיו המזרחיים של אזור הרי ירושלים). האזורים הללו מכילים כמות גדולה במיוחד של חורבות עתיקות, בורות מים, מערות מסתור וטרסות חקלאות. האזורים המיוערים הירוקים הופכים את ההליכה באזורים הללו לנעימה במיוחד. רמת הקושי של השבילים באזורים הללו היא קלה עד בינונית.

מדבר יהודה[עריכה]

מטיילים באזור מדבר יהודה

אזור מדבר יהודה מאופיין במיוחד ברכסים גבוהים וקניונים עמוקים, כמו גם בטמפרטורות חמות במיוחד, וכן במספר אזורי נאות מדבר מרהיבים. באזור זה תוכלו לטפס על צוקים תלולים, או לעבור במעגני מים שנמצאים באזורי הנחלים של מדבר יהודה. רמת הקושי של השבילים באזור מדבר יהודה היא לרוב קשה, אך ישנם גם מספר מסלולי הליכה באזור מדבר יהודה שמתאימים לטיולים משפחתיים.

שיקולים עיקריים:

  • באזור מדבר יהודה תוכלו להצטייד במי שתייה רק בתחום היישובים שנמצאים באזור זה.
  • אזורים בהם ישנה עוינות עמוקה ליהודים ושטחי אימונים של צה"ל ממוקמים בעיקר בחלק הצפוני של מדבר יהודה.
  • ישנם מספר שדות מוקשים הנמצאים בקרבת חלק מהנחלים של אזור מדבר יהודה (שדות המוקשים מגודרים היטב וישנם שלטים רבים המזהירים על כך).
  • מספר פעמים בשנה ישנם שיטפונות באזור מדבר יהודה.
  • הימים באזור מדבר יהודה חמים (במיוחד במהלך עונות הקיץ) והלילות קרים במיוחד, ובדרך כלל מלווים ברוחות חזקות שמתחילות במהלך שקיעת החמה ונמשכות עד חצות.
  • ישנם לא מעט צמחים רעילים שגדלים באזור זה, אך הם יהיו מסוכנים עבורכם רק אם תצרכו אותם.
  • עוברים באזור יחסית מעט אוטובוסים.
  • מומלץ להתחיל ולסיים את הטיולים הרגליים שתערכו באזור זה בחוף ים המלח, כיוון שזהו האזור הנגיש ביותר. עם זאת, משמעות הדבר היא שתצטרכו לטפס במעלה או לרדת במורד הצוקים של ים המלח.

הנגב[עריכה]

יעלים נוביים בנגב

אזור הנגב מאופיין במיוחד באזורי שממה צחיחה. בניגוד לאזור מדבר יהודה, אזור הנגב מכיל בעיקר הרים ומישורים מסיביים, אם כי קיימים בו גם מספר קניונים ורכסים. רמת הקושי של השבילים שעוברים בנגב היא לרוב קשה - ולעיתים קשה במיוחד (בעיקר בחלק הדרומי של הנגב ובאזור הרי אילת).

שיקולים עיקריים:

  • באזור הנגב תוכלו להצטייד במי שתייה רק בתחום היישובים שנמצאים באזור זה.
  • לא פשוט לרכוש מזון נוסף באזור זה משום שהוא מיושב בדלילות יחסית.
  • שטחים נרחבים באזור הם שטחי אש.
  • מספר פעמים בשנה יש שיטפונות מסוכנים באזור הנגב.
  • הימים חמים במיוחד בעונות הקיץ והלילות קרים במיוחד.
  • ישנם לא מעט צמחים רעילים שגדלים באזור זה, אך הם יהיו מסוכנים עבורכם רק אם תצרכו אותם.
  • האוטובוסים שעוברים באזור זה עוצרים רק ביישובים ובצמתים המרכזיים, ומסלולי ההליכה הפופולריים בנגב עוברים לרוב במרחק רב מתחנות האוטובוס.

הערבה[עריכה]

על אף שאין מסלולי הליכה רבים באזור הערבה, אזור זה, המשתרע לאורך מבואותיו המזרחיים של הנגב, מכיל נוף מדברי מרהיב. רבים מהשבילי הנגב מסתיימים באזור זה, ומשום שאזור זה נגיש מעט יותר לאוטובוסים, כדאי לשקול להתחיל או לסיים את הטיולים הרגליים בערבה.

השיקולים העיקריים התקפים לאזור זה זהים לשיקולים העיקריים התקפים לגבי אזור הנגב.

מסלולים בולטים במיוחד[עריכה]

  • שביל ישראל INT mark.png - מסלול הליכה באורך 1,000 קילומטרים העובר דרך מגוון גדול של נופים, יערות, דרך מישור החוף, ודרך ערבות ומדבריות.
  • שביל הגולן Golan Trail Mark.png - מסלול הליכה באורך 120 קילומטרים העובר לאורך רמת הגולן.

האתר Tiuli מכיל רשימה מקיפה של טרקים בולטים העוברים בישראל, כולל תיאורים מפורטים, מפות ותמונות.

נימוסים והליכות[עריכה]

  • אסור להותיר סימונים על סלעים, עצים, וכדומה.
  • פרחים וצמחים רבים בישראל מוגנים על פי חוק ואסור לקטוף. אם אינכם בטוחים אם פרח מסוים מוגן, הימנעו מלקטוף אותו. בשמורות טבע אין לקטוף פרחים או צמחים כלל.
  • בישראל ישנם גם מינים שונים של בעלי חיים אשר נמצאים בסכנת הכחדה. אמנם אין איסור חוקי להאכיל אותם (למעט בשמורות), כדאי לקחת בחשבון כי הדבר עלול להזיק להם בשתי דרכים: ראשית, מזון שאותו אוכלים בני אדם לא בהכרח בריא לבעלי חיים בטבע (גם אם הם אוהבים אותו), וכמו כן, האכלת בעלי החיים גורמת להם להיות תלויים בבני אדם ולפיכך פוגעת בכישורי ההישרדות שלהם. מומלץ בשל כך לצפות בחיות מרחוק ולא לנסות לגרום להן לבוא אליכם.

שמורות טבע[עריכה]

שמורות הטבע והגנים בישראל מנוהלים על ידי רשות שמורות טבע והגנים. במקרים רבים תצטרכו לשלם דמי כניסה (בסביבות 30 ש"ח לאדם) בכניסה לשמורות הטבע והגנים, אם כי מרביתם הם אזורי טבע בראשיתיים שהכניסה אליהם איננה כרוכה בתשלום. בכל מקרה, הכללים החשובים ביותר שחלים על המטיילים בשמורות הטבע והגנים הם:

  • מותר לערוך טיולים בשמורות הטבע והגנים אך ורק באזור השבילים המסומנים.
  • הנהיגה במכוניות וג'יפים מותרת רק בדרכים אשר מכילות שילוט שמתיר לנסוע בהם. בחלק מהכבישים ישנו שילוט שאוסר לכל כלי הרכב לנסוע בהם.
  • הלינה אסורה בכל שמורות הטבע והגנים (מלבד באתרי קמפינג בודדים אשר מסומנים במפות כאתרים שבהם מותר ללון).
  • והכי חשוב, בכל שמורות הטבע והגנים חל איסור מוחלט להאכיל את החיות, לשבור ענפי עצים, לשרוף עצים (גם אם מדובר בענפים שכבר היו שבורים או בעצים מתים), להותיר סימונים על סלעים, עצים וכדומה. כמו כן, אסור לקחת עמכם פריטים שונים משמורת טבע - אפילו לא צמחים קטנים, אבנים או סלעים.
  • בשמורות הטבע והגנים שהכניסה אליהם מותנית בתשלום, עשויים להיות כללים נוספים - כגון שעות פתיחה מסוימות, או איסור על הכנסת מזון.

פקחי רשות הטבע נוהגים לסייר בשמורות הטבע והגנים השונים על מנת לאכוף את הכללים שהוזכרו לעיל. הפרות של הכללים יהיו כרוכות בקנס בגובה של כמאה ש"ח לאדם. כמובן, הפקחים ישמחו גם לסייע למטיילים, במקרה שתזדקקו לעזרתם, ולכן אל תהססו לבקש מהם עזרה או ייעוץ.

חשוב לדעת[עריכה]

שירותי חירום[עריכה]

שני מספרי הטלפון שעשויים להיות הכי חיוניים עבור מטיילים בישראל:

  • ☎ 100 - מוקד המשטרה
  • ☎ 101 - מוקד מגן דוד אדום

מומלץ לקחת לטיול גם את מספר הטלפון של בית ספר השדה המקומי.

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

שיטפונות[עריכה]

שיטפון בעין עבדת. במרבית ימות השנה ניתן לטייל באותו מיקום ללא כל בעיה

שיטפונות יכולים להתרחש באזורי נחלים שונים ברחבי המדינה, אך בעיקר באזור מדבר יהודה, אזור בקע הירדן ובמספר מקומות באזור הנגב. אפילו גשם קל במקום מסוים עלול לגרום לשיטפון קילומטרים רבים מהמקום שבו ירד הגשם, באזור בו אפילו לא נראו באופן ויזואלי ענני גשם. משום כך, אל תסיקו שכאשר השמים אינם מעוננים אין סכנה. מומלץ בכל מקרה תמיד לבדוק את תחזית מזג האוויר מראש, בכל נסיעה, בכל עת. השירות המטאורולוגי מספק אזהרות מיוחדות כאשר יש סכנות לשיטפונות במיקומים בעייתיים מסוימים ברחבי המדינה.

אם נקלעתם למיקום שבו ישנו שיטפון, אף פעם אל תנסו לחצות אותו, גם אם הסיטואציה לא נראית מסוכנת במיוחד שכן זרימה חלשה של מים עשויה להשתנות ברגע קצר לגל שיטפון חזק.

אם אתם הולכים באזור של נחל יבש כאשר לפתע מתחילים לזרום מים בנחל, הקפידו למצוא דרך לטפס החוצה מנתיב המים מהר ככל הניתן. בכל שנה מתים בישראל מטיילים שנקלעו לאזור של שיטפונות.

שטחי אש[עריכה]

אזורים רבים בישראל, ובמיוחד באזור הנגב, משמשים כשטחי אש, כלומר שטחי אימונים של יחידות שונות בצה"ל, כאשר לעיתים רבות החיילים יורים בכלי נשק שונים באותם האזורים במסגרת האימונים. רוב האזורים הללו אינם מגודרים, ולכן מומלץ לבדוק לפני שיוצאים לטיול כי לא תעברו באזור שמשמש את יחידות צה"ל כשטחי אימונים. כניסה לשטחי האש הללו מותרת רק במהלך ימי שבת, וכן במהלך חגים יהודים מסוימים - אבל לא כולם! בכל יתר הימים תצטרכו לתאם עם צה"ל מבעוד מועד את ההליכה באותם האזורים. מומלץ לפנות לאחד מבתי ספר השדה שהוזכרו לעיל ולבקש את סיועם בעניין, או פשוט להצטרף במקום זאת לטיול מאורגן (אשר לעיתים רבות מאורגנים על ידי מדריכים שמשתייכים לבתי ספר השדה המקומיים).

שימו לב גם שבאזורים מסוימים בנגב הדרומי, דרומית למכתש רמון, אסור לערוך טיולים אפילו בשבת, ותוכלו לעשות זאת באותם האזורים רק במשך כמה ימים בשנה, ובחגים מסוימים.

אם אתם מעוניינים לעשות את כל הסידורים בעצמכם, תוכלו לנסות לתאם עם צה"ל את העניין אם תתקשרו לאחד ממספרי הטלפון הבאים (בהתאם למיקום בישראל בו אתם מתכוונים לטייל):

  • פיקוד צפון (רכס הכרמל, עמק יזרעאל, וצפונה משם): ☎ 972-4-6979-007
  • פיקוד מרכז (בעיקר מישור החוף, אזור הרי ירושלים, השפלה, ואזור ים המלח): ☎ 972-2-5305-042
  • פיקוד דרום (בעיקר אזור הנגב): ☎ 972-8-9902-927 או ☎ 972-8-9952-205

מומלץ לקחת בחשבון מספר דברים:

  • האדם אשר עמו תדברו בטלפון עשוי לבקש מידע על השביל שבו אתם מתכוונים לטייל (כגון מספר השביל), ולכן מומלץ להשיג מבעוד מועד את מפת הטיול הרלוונטית.
  • על מנת לטייל בחלק מהשבילים תדרשו להשיג אישור עד שבועיים מראש.
  • בדרך כלל תתקבל תשובה סופית מצה"ל רק יום או יומיים לפני המועד המיועד לטיול.
  • צה"ל עשוי לדרוש שתשלחו אליו פקס עם כל הפרטים, כמו גם שתספקו מספר פקס שאליו יוכל לשלוח אליכם פקס חזרה.
  • ייתכן תמיד, שבסופו של דבר, לא יינתן לכם אישור לטייל באזור שטחי האש הצה"ליים.
  • מטרת הבירוקרטיה הכרוכה בעניין היא לוודא שלא תיפגעו מירי תועה, לכן השתדלו לקבל את הדברים ברוח טובה.

שדות מוקשים[עריכה]

שילוט ברמת הגולן המזהיר מפני אזור ממוקש

לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל כל המדינות השכנות לה ניסו לפלוש אליה בשלב זה או אחר, ועל כן, לאורך השנים ננקטו צעדים שונים על מנת למנוע, או לכל הפחות לעקב את התקדמות האויב אם ינסה לפלוש למדינה במועד כלשהו בעתיד. ישראל הקימה לאורך השנים שדות מוקשים מגודרים היטב באזורים שונים אשר סמוכי גדר, כאשר אזורי שדות המוקשים מסומנים אף במפות הטיולים השונות. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מוקשים עשויים לנוע מעט מהמיקום המקורי שבו הם הונחו כתוצאה מסחף האדמה, או מזרימת מי גשמים, או אפילו כתוצאה מכך שנגררו למיקום חדש על ידי בעלי חיים. משום כך, כאשר אתם מטיילים באזור הנגב (במיוחד בקרבת הגבול עם מצרים או בקרבת הגבול עם ירדן), באזור מדבר יהודה, או באזור רמת הגולן, מומלץ לבדוק היטב במפה שאינכם הולכים בקרבת שדות מוקשים. במיוחד ברמת הגולן, אשר מכילה שדות מוקשים רבים, חשוב להקפיד לטייל רק בכבישים והשבילים המסומנים. אל תזלזלו בסכנה שמהווים שדות המוקשים - כל כמה שנים ישנו לפחות מטייל אחד שנפצע או נהרג משום שטייל לתוך שדה מוקשים ביודעין.

אם השביל המסומן עובר בקרבת שדה מוקשים, הקפידו לוודא שלא תסטו מהדרך. אם תבחינו בחפץ מתכתי לא מזוהה, הימנעו מלהתקרב או לגעת בו, והודיעו על כך בהקדם האפשרי למשטרה.

באזורים הסמוכים ליישובים בהם ישנה עוינות עמוקה לציבור היהודי[עריכה]

במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי צבאות סדירים, כוחות צבאיים למחצה, תאי טרור ויחידים ביצעו לאורך השנים מעשי אלימות וטרור קשים נגד אזרחי ישראל, ובפרט נגד תושבי המדינה היהודים, אשר גרמו למותם של אלפי אזרחים. עבור המטיילים בישראל, האזורים המסוכנים ביותר בישראל אשר בהם ישנה עוינות עמוקה ליהודים הם:

  • אזור עוטף עזה - כל האזור שמקיף את רצועת עזה בחלקו המערבי של הנגב (אזור המכונה "עוטף עזה"), ובמיוחד האזור שסמוך לערים הישראליות שדרות ונתיבות. מדי פעם ארגון החמאס משגר רקטות לאזור זה. חיל התותחנים הישראלי מסוגל ליירט את מרבית הרקטות שמשוגרות באמצעים מתקדמים, אך רק במקרים שבהם המערכות מזהות שהטילים שמשוגרים מכוונים לשטחים מיושבים. המערכות המתקדמות של חיל התותחנים לא יגנו עליכם אם תטיילו בטבע באזור עוטף עזה.
  • צפון מדבר יהודה - אזור זה, אשר נמצא בפועל בגדה המערבית בסמוך לשטחי A של הרשות הפלסטינית. ישנה עוינות עמוקה בקרב התושבים הפלסטינים שגרים באזור זה ליהודים. נחל פרת, הנמצא באזור זה, הוא אחד מהאזורים הכי מסוכנים בצפון מדבר יהודה - במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 מחבלים פלסטינים רצחו בנחל פרת שלוש קבוצות שונות של מטיילים ישראליים.
  • יש גם מספר עיירות וכפרים ערבים בתחומי הקו הירוק אשר עלולים להיות מסוכנים למטיילים יהודים בשל עוינות עמוקה הקיימת בהם ליהודים.
  • על אף שרמת הגולן בטוחה למדיי למטיילים רוב הזמן (מלבד באזורי שדות המוקשים שהוזכרו לעיל), חשוב לציין גם כי ארגון חזבאללה שיגר אל אזור רמת הגולן, רקטות רבות במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006), וכי גם בשנים האחרונות המצב הביטחוני לאורך הגבול בין רמת הגולן לסוריה מאוד נזיל כתוצאה מההסלמה של מלחמת האזרחים בסוריה (מספר פצצות מרגמה נורו בשוגג או במכוון מסוריה לעבר אזורים שונים ברמת הגולן, ובמהלך 2014 אף היו הרוגים ישראלים ברמת הגולן כתוצאה מכך).

ראוי לציין גם כי בעוד שאין עוינות עמוקה ליהודים בקרב הבדואים, בקרב אוכלוסייה זו ישנם שיעורי פשיעה גבוהים יחסית, ולכן יש להיות זהירים במיוחד אם אתם מטיילים באזורים הללו. מצד השני, הבדואים ידועים בהכנסת אורחים, ורוב הבדואים ישמחו להציע למטיילים תה או קפה.

בעלי חיים ארסיים[עריכה]

בישראל אין דובים, אריות או בעלי חיים גדולים ומסוכנים. על אף שפחות קל לזהות את בעלי החיים המסוכנים, במקרים מסוימים הם עלולים להיות לא פחות קטלניים.

עקרבים
עקצן צהוב

העקרבים הם בעלי החיים הארסיים העיקריים בישראל (יחד עם נחשים). ניתן למצוא אותם בכל רחבי ישראל. תסתכנו בעקיצת עקרב בעיקר אם תרימו סלעים או אבנים - המקומות העיקריים שבהם העקרבים מסתתרים. משום כך, אם אתם חייבים להזיז אבן או סלע, נסו קודם לדחוף אותם באמצעות הרגל (בהנחה שיש לכם נעליים סגורות). עקרבים בעלי מבנה גוף דק יותר הם העקרבים הקטלניים יותר. עם זאת, במקרה של עקיצה, אל תיקחו שום סיכונים - פנו את הנפגע במהירות אפשרית על מנת שיוכל לקבל סיוע רפואי מקצועי. שירותי הבריאות בישראל ערוכים היטב להתמודד עם מקרים של עקיצות עקרבים מכל הסוגים. עד אשר יגיעו אנשי רפואה מוסמכים לטפל בנפגע, מומלץ להעניק את הטיפול הראשוני פחות או יותר באותו האופן שבו יש להעניק טיפול רפואי במקרה של הכשות נחשים (ראה להלן).

עכבישים

למרות שהעכבישים נפוצים למדיי בישראל, מקרי עקיצות של עכבישים נדירים למדיי. עכבישים קטלניים הם נדירים למדיי בישראל (אם כי הם קיימים), אך גם מיני העכבישים האחרים עשויים להסב כאב רב או אי נוחות רבה - לדוגמה, שיתוק מקומי שעשוי להימשך אף מספר ימים ולהיות מלווה בכאבים עזים. משום כך, אם נעקצתם על ידי עכביש, רצוי מאוד ללכת לבית החולים הקרוב במהירות האפשרית, ועדיף לנסות לקחת עמכם תמונה של העכביש על מנת שהצוות הרפואי ידע איזה טיפול יש להעניק.

נחשים
צפע ארצישראלי

בישראל ישנו מגוון גדול יחסית של נחשים, כולל מינים ארסיים אשר קטלניים במיוחד. הצפע הארצישראלי (בתמונה משמאל) הוא הנחש הנפוץ ביותר בישראל, וניתן למצוא אותו בכל רחבי הארץ. הנחשים נמצאים בתרדמת לאורך עונת החורף, ולכן במהלך החורף לא תהיו צפויים להיתקל בהם אלא אם כן תדחפו את ידיכם לתוך המערות שלהם. הנחשים בישראל קטלניים בעיקר במהלך סוף האביב, כאשר הם מתעוררים מהתרדמת עם עודף של ארס טרי. הליכה בסבך גבוה במהלך הקיץ עלולה לעיתים להיות מסוכנת באזורים מסוימים. קחו בחשבון כי קשה לדעת אם נחש מסוים הוא ארסי או לא רק על פי המראה שלו, כי מציצת הארס החוצה לאחר הכשה היא חסרת תועלת, וכי במרבית המקרים שימוש בחוסם עורקים לאחר העקיצה עלול לגרום ליותר נזק מתועלת. במקום זאת, במקרה של הכשה יש לוודא שהקורבן יהיה רגוע ככל הניתן כאשר במקביל יש לוודא שהקורבן יקבל טיפול רפואי מקצועי מהר ככל הניתן (במקביל רצוי גם לוודא שהאיבר שהוכש על ידי הנחש יישאר נמוך יותר מיתר חלקי הגוף, ואם אפשר, לקבע אותו באמצעות קרש או באופן דומה. במידת האפשר, צלמו את הנחש (אין צורך ללכוד אותו). בבתי החולים בישראל ישנם חיסונים כמעט נגד כל סוגי נחשי הצפע שנמצאים בישראל.

כלבת וזיהומים שונים

הכשות מצד כעט כל בעלי חיים אחרים עלולות להיות מסוכנות למדיי. אם ננשכתם על ידי בעל חיים, הקפידו לפנות לרופא על מנת לקבל טיפול הולם. בדרך כלל לא תהיה דחיפות לכך, אך מומלץ להשתמש בשיקול דעת.

מזיקים מסוכנים[עריכה]

קרציה מהסוג הנפוץ בישראל
קרציות

קרציות נפוצות במיוחד באזורי המדבר של ישראל. הקרציות בדרך כלל נמצאות באזורים בהם בעלי חיים נוהגים לשהות - במיוחד באזורי מערות, אך גם על עצים ושיחים גדולים המספקים מספיק צל. כאשר הקרציות חשות כי בעל חיים (או בן אדם) נמצא בקרבת מקום, הן ממהרות להיתפס עליהם, ומיד לאחר מכן לנשוך. לרוב בקושי ניתן להרגיש נשיכה של קרציה, והסימן שהן מותירות הוא קטן למדיי. אף על פי כן, נשיכת קרציה עלולה לגרום לכך שהקורבן יודבק במחלות חום שונות - ובמיוחד בקדחת המערות. אם, כשבוע עד 3 שבועות לאחר טיול שערכתם, אתם מתחילים להרגיש לא טוב - טמפרטורת הגוף גבוהה יחסית ואתם חשים בכאבי ראש בעיקר - התייעצו בהקדם עם רופא והסבירו את מצבכם. קדחת המערות עלולה במקרים מסוימים אף להיות קטלנית, ולכן חשוב לא להתעכב בפניה לרופא לאחר הופעת התסמינים.

זבובי חול

במקרים מסוימים זבובי חול עשויים להיות נשאים של טפילים מסוג לישמניה (Leishmania), כאשר הטפילים מועברים אל מתחת לפני העור של הקורבנות שלהם, וכאשר כחודשיים ממועד העקיצה, העקיצה מתפתחת לתפרחת עור בשל התפתחות רימות הטפיל. תופעה זו מכונה בעברית שושנת יריחו, משום שבמקור מקרי עקיצות מהסוג הזה היו נפוצות בעיקר באזור בקע הירדן ובאזור יריחו, אם כי כיום מקרי עקיצות מהסוג הזה מתרחשים בכל רחבי ישראל, ובמיוחד באזורי בקע הירדן ופתחת ניצנה, הערבה, מרכז הנגב, המורדות המזרחיים של הרי יהודה, וואדי חמם, אזור טבריה וצפון-מזרח הכנרת. בעוד שבדרך כלל שושנת יריחו תגרום רק להופעת צלקת מכוערת במיוחד, חשוב לציין כי במקרים נדירים למדיי - המתקיימים בעיקר אצל אנשים עם בעיות בריאות קודמות - טפילי הלישמניה עשויים לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות. מספר הנעקצים בישראל בשנה מזבובון החול מגיע למאות אחדות.

צמחים רעילים[עריכה]

בישראל ישנם צמחים רעילים רבים יחסית. למרבה המזל, רובם מסוכנים רק אם אוכלים אותם, ולא במקרים שבהם נגעתם בהם בלבד. במקרים רבים קשה לדעת בוודאות אם צמח מסוים הוא רעיל או לא. אם אינכם יודעים בוודאות אם הצמח רעיל או לא, הימנעו מלאכול אותו (או לבשל אותו, או להכין ממנו תה). הצמחים הרעילים הנפוצים ביותר בישראל הם - דודא, הרדוף הנחלים, שיכרון, טבק, רותם, וקיקיון.

שיקולים נוספים[עריכה]

  • מומלץ להימנע מללכת בשביל שעולה או יורד לאורך קניון או רכס תלול בעת שיורד גשם או לאחר שירד גשם.
  • מומלץ להימנע מלערוך טיולים רגליים ארוכים לאורך כבישים ראשיים.
  • לאחר שיטפונות, המסלולים שעוברים דרך קניונים ונחלים עלולים להינזק. מומלץ בשל כך לבדוק מבעוד מועד עם בית ספר השדה שנמצא בקרבת מקום למקום שבו תערכו את הטיול מהו המצב הנוכחי של השביל שבו תערכו את הטיול.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים[עריכה]

  1. [[1] פצמ"רים התפוצצו בגולן, צה"ל תקף בסוריה]. ערוץ 7.
  2. [[2] שני פצמ"רים נפלו בגולן, צה"ל: מדובר בזליגה מהלחימה בסוריה]. וואלה! חדשות.
  3. [[3] חדשות 2 - נער בן 14 נהרג ו-3 נפצעו מפגיעת טיל נ"ט ברכב בגבול...]. mako (22 June 2014).