זיכרון השואה
השואה הייתה סדרה של מעשי רצח עם ורדיפות אתניות שבוצעו במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, עוזריו, משתפי פעולה ובעלי בריתה. במהלך השואה נרצחו כ-6 מיליון יהודים (כ-2/3 מאוכלוסיית היהודים באירופה באותה תקופה) תחת מסע השמדה סיסטמטי בבורות ירי, מחנות עבודה והשמדה, צעדות מוות ועוד. כמו כן, במהלך השואה, התנהל גם מסע רצח גם של קורבנות לא יהודים - צוענים, הומוסקסואלים, בעלי מוגבלויות, אזרחים פולנים ושבויי מלחמה סובייטים.
אף על פי שהנאצים ובעלי בריתם ניסו בסוף המלחמה לטשטש את תעשיית המוות שיצרו על ידי הריסת מחנות ההשמדה, שרידיהם הפכו למוזיאונים ואנדרטאות, ולצידם קמו מונומנטים נוספים המנציחים את תקופה אפלה זו בהיסטוריה האנושית. מדריך זה עוסק ברשימה של אתרים ברחבי העולם המנציחים את זיכרון הקורבנות בשואה ואת מכונת המלחמה הנאצית.
רקע כללי[עריכה]
|
שִׁמְעוּ-זֹאת, הַזְּקֵנִים, וְהַאֲזִינוּ, כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם, וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם. עָלֶיהָ, לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ; וּבְנֵיכֶם, לִבְנֵיהֶם, וּבְנֵיהֶם, לְדוֹר אַחֵר. |
|
| – יואל א', 2-3 | ||
השואה הייתה רצח העם של יהודי אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. בין השנים 1941 ו-1945 גרמניה הנאצית ומדינות אחרות ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית הצליחו לרצחו באופן שיטתי כשישה מיליון יהודים בשטחים שגרמניה הנאצית הצליחה לכבוש ברחבי אירופה - כשני שלישים מכלל אוכלוסיית יהודי אירופה. רצח העם בוצע בפוגרומים ובירי המוני, במסגרת עבודות כפייה במחנות ריכוז, בתאי גזים ובמחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית - בעיקר באושוויץ-בירקנאו, בלזץ, חלמנו, מיידנק, סוביבור וטרבלינקה.
החל משנת 1933, זמן קצר לאחר שאדולף היטלר עלה לשלטון, גרמניה הנאצית החלה ללכוד אסירים פוליטיים ואנשים שהוגדרו כ"אויבי מדינה" ואותם היא שלחה למחנות ריכוז. חוקי נירנברג, אשר היו חוקי גזע שחוקקו בגרמניה הנאצית במהלך 1935, הסירו מהאוכלוסייה היהודית בגרמניה הנאצית חלק גדול מזכויות האזרח שלהם. בשנת 1941 החלה גרמניה הנאצית להוציא לפועל רצח המוני מאורגן היטב נגד היהודים בשטחים אותם כבשה גרמניה הנאצית. ב-20 בינואר 1942 התקיימה ועידת ואנזה הידועה לשמצה, אשר הייתה התכנסות של נציגים מכל משרדי הממשל הנאצי בפרבר ואנזה בברלין בה הם החלו לתכנן כיצד להוציא לפועל את "הפתרון הסופי" ל"שאלה היהודית" – התוכנית להשמדת יהודי אירופה, תוך תיאום בין כל זרועות הממשל הנאצי.
בעוד שהרצח ההמוני תוכנן על ידי הממשל הנאצי ורוב ההרג בוצע בעל ידי חיילים גרמניים והס.ס, חלק מהחיילים במדינות אותם גרמניה הנאצית כבשה וחלק מהמדינות שהיו בברית עם גרמניה הנאצית לקחו גם חלק בהרג, ובמקרים מסוימים (כמו למשל בקרואטיה), הם אף הרחיקו לכת והמתקדו גם ברצח המוני של קבוצות אחרות באוכלוסייה בהם הנאצים לא התמקדו באותו השלב. בעוד שהיו אנשים שסייעו ליהודים להתסתתר או להימלט, ולעיתים קרובות סיכנו את חייהם ואת ביטחונם כאשר הם עשו זאת, הרוב המכריע של אוכלוסיית אירופה התעלם מכך שגרמניה הנאצית עסקה ברצח המוני של יהודים, וחלק אף שיתפו פעולה עם הנאצים, ובשל כך המקרים בהם הייתה אנשים בחרו להצטרף לארגוני ההתנגדות והמקרים בהם אנשים גילו הגינות אנושית כלפי היהודים זכו לשבח רב במיוחד לאחר המלחמה - הן במדינות בהן המקרים אירעו והן בישראל.
עם סיום המלחמה בשנת 1945 בעלות הברית כבשו את שטחי גרמניה הנאצית וכל היהודים ששרדו את מחנות הריכוז שוחררו לחופשי. לאחר המלחמה חלק מהמנהיגים הנאצים שנתפסו הועמדו למשפט בנירנברג. בעוד שהם נשפטו על פשעי מלחמה, ההשתתפות שלהם בשואה של יהודי אירופה הייתה הסיבה העיקרית לכך שהמשפטים הללו זכו לסיקור תקשורתי נרחב ולכך שהם קיבלו בסופו של דבר עונשים חמורים במיוחד. הממשלים של מדינות בעלות הברית, ובהמשך גם הממשל של גרמניה המערבית וגרמניה המאוחדת, שפטו וכלאו את כל מי שהיו מעורבים בהוצאה לפועל של שואת יהודי אירופה והדבר הוביל לתקדים בחוק הבינלאומי. רוב היהודים ששרדו את השואה עזבו את אירופה לאחר המלחמה והיגרו לישראל או לארצות הברית. השואה אמנם לא הייתה רצח העם הראשון ולא אחרון בהיסטוריה האנושית, אך ללא ספק מדובר בפשע המתועד והנחקר ביותר שבוצע נגד האנושות.
אתרים בולטים[עריכה]
מלבד המחנות למיניהם ואתרי הרג אחרים באירופה, הוקמו ברחבי העולם לאחר המלחמה מספר מוזיאונים ואנדרטאות המנציחים את השואה, מהם בישראל, בארצות הברית, בגרמניה ובצרפת.
גרמניה[עריכה]
- 1 ברגן-בלזן.
- 2 בוכנוואלד.
- 3 דכאו.
- 4 פלוסנבורג.
- 5 הדמר.
- 6 מיטלבאו-דורה.
- 7 נוינגמה.
- 8 רוונסבריק.
- 9 זקסנהאוזן.
- 10 ואנזה.
- 11 המרכז לתיעוד תולדות הסוציאליזם הלאומי במינכן, ☎ +49 89 233-67000.
פולין[עריכה]
- 12 אושוויץ-בירקנאו
. - 13 בלז'ץ .
- 14 חלמנו .
- 15 גטו קרקוב .
- 16 מחנה הריכוז פלאשוב-קרקוב .
- 17 מיידנק .
- 18 גרוס-רוזן .
- 19 סוביבור .
- 20 שטוטהוף .
- 21 טרבלינקה .
- 22 גטו ורשה .
- 23 גטו לודז' .
- 24 בורות הירי ביער לופוחובה .
- 25 בורות הירי ביער זביליטובסקה גורה.
- 26 מרקובה.
אוסטריה[עריכה]
- 27 אבנזה.
- 28 מאוטהאוזן-גוסן.
ישראל[עריכה]
הולנד[עריכה]
- 32 אמפרפורט.
- 33 בית אנה פרנק (Anne Frankhuis), כתובת: Prinsengracht 267, ☎ +31 20 556 71 00.
- 34 הרצוגנבוש.
- 35 וסטרבורק.
אוקראינה[עריכה]
המדינות הבלטיות[עריכה]
צ'כיה[עריכה]
- 40 טרזינשטט.
קרואטיה[עריכה]
- 41 יאסנובץ'.
ארצות הברית[עריכה]
- 42 מוזיאון השואה בארצות הברית (United States Holocaust Memorial Museum)
, כתובת: המול, וושינגטון די. סי.. - 43 מוזיאון השואה של אילינוי (Illinois Holocaust Museum and Education Center) . מוזיאון, מבנה הנצחה ומרכז הפצת מידע בנושא השואה, הממוקם בסקוקי.
הממלכה המאוחדת[עריכה]
- 44 אלדרני.
סין[עריכה]
- 45 גטו שנגחאי.
חשוב לדעת[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
