הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
46.06677.6000Map mag.png

מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Human-applications-development.svg מדריך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. המדריך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את המדריך.


HU NUTS 2-transparent.png מדריך זה עוסק באזור נרחב וכולל בעיקר מידע כללי. אזור זה כולל או צריך לכלול מספר מדריכי משנה עם פירוט רב יותר. על מנת שנימנע מכפילויות אנא הקפידו לכלול את עיקר הרשומות במדריכי המשנה.
המיקום של חבל ואלֶה בשווייץ

ואלֶה (בצרפתית: Valais) הוא חבל ארץ בדרום-מערב שווייץ, על גבול מדינה זו עם איטליה וצרפת. חבל ארץ זה, כולל עמק ארוך וצר אשר במרכזו זורם נהר הרון ולאורכו מצויים הפסגות והקרחונים הגדולים ביותר באירופה. האזור נודע במיוחד עבור אתרי הסקי המפורסמים שבו, כמו גם עבור מסלולי ההליכה המרהיבים שבו. באזור מדוברות הן השפה הצרפתית והן השפה הגרמנית. האזור כולל את קנטון ואלה (Valais) בלבד.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

מפת ואלה

העיירה לויקרבאד שבמרכז חבל ואלה

יישובים בולטים באזור ואלה אשר בעלי עניין תיירותי:

  • 1 צרמט (Zermatt‏) צרמט (Q27494) בוויקינתונים - עיירת נופש הנמצאת למרגלות הר המטרהורן בדרום ואלה בלב האלפים הפניניים, כ-10 קילומטרים מהגבול עם איטליה. צרמט מוכרת בעיקר בזכות היותה אתר סקי המושך אליו גולשי סקי מכל רחבי העולם, בשל גובהו הרב (3,820 מטר), המאפשר גלישה לאורך כל השנה, נופו המרהיב, וכן בזכות קרבתו להר מטרהורן (4,478 מטר) המפורסם, שעל גבול שווייץ-איטליה.
  • 2 סיון (Sion‏) סיון (Q68136) בוויקינתונים - עיר הבירה של קנטון ואלה, השוכנת בחלקו דובר הצרפתית, בואלה תחתית על גבי נהר הרון. אחת הערים העתיקות ביותר בשווייץ כולה, ובעלת שפע של מצודות וכרמים. יש בה שדה תעופה ותחנת רכבת, על ציר מרכזי של קווי הרכבת השווייצרית.
  • 3 לויקרבאד (Leukerbad‏) לויקרבאד (Q69436) בוויקינתונים - עיירת מרחצאות וסקי הממוקמת במרכז חבל ואלה, על גבי נהר הרון. העיירה שוכנת בגובה 1,400 מטר. בזכות המעיינות החמים הרבים שלה ומרחצאות מהגדולים ביותר באירופה היא אחת מיעדי הנופש הפופולריים ביותר בשווייץ ויש בה בתי מלון ודירות נופש רבים מאד.
  • 4 סאס-פה (Saas-Fee‏) סאס פה (Q69693) בוויקינתונים - אחת מעיירת הסקי והנופש הגדולות בחבל ואלה, הממוקמת בדרום-מזרחו, באלפים הפניניים. בקרבת העיר פועלים כמה אתרי סקי לאורך כל חודשי השנה, לרבות בעונת הקיץ. בקיץ מציע האזור מסלולי הליכה רבים, טיפוס הרים, טיפוס מצוקים, מגלשות הרים, אופני הרים, פארק חבלים, מצנחי רחיפה ועוד.
  • 5 בריג (Brig‏) בריג-גליס (Q15583) בוויקינתונים - המרכז העירוני של ואלה עילית דוברת הגרמנית, מערב חבל ואלה. העיר ממוקמת על גבי נהר הרון, בסמוך לקרחון אלטש והר ביטשהורן.

יעדים בולטים נוספים[עריכה]

מטרהורן
  • 1 מַטֵרְהוֹרְן‏ (Matterhorn‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה הר מפורסם המתנשא לגובה של 4,478 מטרים, הממוקם בלב האלפים הפניניים בדרום-מערב חבל ואלה, על גבול שווייץ-איטליה, כאשר לרגליו שוכנת עיירת הקיט צרמט. על אף שפסגת ההר מושלגת במשך כל השנה, אין בהר אתרי סקי, בשל היותו תלול ולא נוח לגלישה. עם זאת, ההר מושך אליו תיירים רבים, בעיקר עקב ייחודיותו - מדובר בהר הבנוי כפירמידה תלולה ומרשימה בעלת צלעות חדות במיוחד. האתר מציע לצד מסלולי הליכה מרהיבים לאורך כל ימות השנה, גם טיפוס הרים - הן למקצוענים והן לחובבים.
  • 2 יונגפראו, אלטש וביטשהורן‏ (Jungfrau, Aletsch ו-Bietschhorn‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהאתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מרחב הקרחונים הגדול ביותר בהרי האלפים הממוקם בדרום-מרכז שווייץ על הגבול שבין חבל ואלה לרמת ברן, הכולל לצד קרחון אלטש, גם שני הרים סמוכים גבוהים במיוחד, הר היונגפראו (4,158) והר הביטשהורן (3,934 מטר). האזור הוא אחד המתויירים ביותר בשווייץ כולה, והוא מציע למבקרים בו שלל אתרי סקי, מסלולי הליכה, טיפוסי הרים, נופים מרהיבים ועוד. האזור ממוקם בסמוך לעיירות אינטרלאקן וגרינדלוולד הממוקמים מצפון לו, ובריג הממוקמת מדרום לו.
  • 3 גן הקיטור השווייצרי‏ (Le Swiss Vapeur Parc‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה פארק מיניאטורות הממקום בואלה תחתית, על רצועת החוף של קנטון ואלה, על אגם ז'נבה. הגן מכיל דגמים של הבניינים המפורסמים בשווייץ וכן דגמי רכבות ודגמים של אביזרי מסילות ברזל כגון גשרים ומנהרות. במהלך חודשי החורף הגן סגור.
  • 4 גראן דיקסנס‏ (Dixence Dam‏) הסכר ההידרואלקטרי הגדול ביותר בשווייץ, הממוקם בדרום-מערב ואלה. הסכר האימתני, המתנשא לגובה של 285 מטרים, סוכר את אגם לק דה די (Lac des Dix), ומשמש גם כתחנת כוח המספקת חשמל סדיר ל-400,00 בתי מגורים בשווייץ. נבנה בשנת 1927.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

בירת קנטון ואלה, העיר סיון, בציור מהמאה ה-19

במהלך העת העתיקה, כבשו הרומאים את עמק הרון משבטים גרמאנים שישבו במקום. עם נפילת האימפריה הרומית, עבר האזור לשליטתו של שבט הבורגונדים הגרמני, עד שבשנת 1032, הפך האזור לדוכסות במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. השנים הבאות בואלה, התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים בין הבישופים והכנסייה, לאצולה ולדוכסות. החל מהמאה ה-13, החלו העיירות המרכזיות באזור, ובראשון העיירה סיון לצבור עוד ועוד סממנים של ריבונות על פני הדוכסות.

במהלך המאה ה-14, ואף עוד לפני כן, החלה רוזנות סבויה להגביר את ההתערבות שלה בעמק הרון, בעיר באמצעות רכש קרקעות במקום ובתמיכה בחלק ממשפחות האצולה בחבל. מסיבה זאת ואחרות, המאה ה-15 התאפיינה לעיתים רבות בחוסר יציבות פוליטית אשר באה לידי ביטוי בסכסוכים, לעיתים אף אלימים, בין משפחות אצולה שונות, ובין דוברי גרמנית לדוברי צרפתית. מאבקים ומתחים אלו, המשיכו לשרור במקום גם לתוך המאה ה-16, אך עד אמצעה, האזור התייצב ואלו נרגעו. לאחר שהיציבות חזרה לואלה, הנהגת ואלה, אשר חששה מפלישות זרות, החליטה להצטרף לקונפדרציה השווייצרית במעמד של חבר עמית (Zugewandter Ort), בשנת 1529.

במהלך המאה ה-16, עם בוא הרפורמציה הפרוטסטנטית למרכז אירופה, נשאר חבל ואלה קתולי באופן מלא כמעט, כאשר נתון זה נמשך במידה רבה עד ימינו. במאות ה-17 וה-18, המשיך האזור לחוות שגשוג יחסי, וזה, נהנה משלווה מתמשכת.

בשנת 1798, הגיע הקץ לשלווה באזור, כאשר כוחות צרפת המהפכנית פלשו לאזור, איחדו אותו עם שאר הקונפדרציה השווייצרית והכריזו על הקמתה של הרפובליקה ההלווטית - מדינת חסות צרפתית ברוח עקרונות המהפכה הצרפתית, בעלת שלטון ריכוזי חזק. הרפובליקה נמשכה עד 1810, אז קיסר צרפת נפוליאון סיפח את השטח לקיסרות הצרפתית. שלטון צרפתי ישיר זה לא האריך שנים, ובשנת 1815 לאחר נפילת נפוליאון וקריסת הקיסרות, קבע קונגרס וינה את ואלה כקנטון של שווייץ החדשה, ובכך הפך החבל לראשונה לשטח בלתי נפרד של שווייץ.

ההשתלבות של ואלה בשווייץ לא הייתה חלקה כלל. בשנת 1845, החליט קנטון ואלה יחד עם חמישה קנטונים נוספים לפרוש משווייץ ולהקים ברית נפרדת של קנטונים שמרנים-קתולים - "ברית זונדרבונד". אירוע זה הוביל למלחמת הזונדרבונד, במהלכה, הצבא הפדרלי של שווייץ החל תוקף את ואלה יחד עם שאר הקנטונים המורדים, במטרה להחזירם לחיקה של שווייץ. לאחר כפחות מחודש של לחימה בואלה, אשר גבתה גם כמה הרוגים בודדים, נכנע הקנטון וזה סופח לשווייץ מחדש.

מאז אותה תקופה, ואלה נהנה מתור זהב מתמשך, אשר כלל עלייה ברמת החיים של תושביו ותיעוש כולל של החבל. כיום, האזור הוא אחד מהמתויירים ביותר בשווייץ, ולצד זה הוא גם מרכז חקלאי חשוב במדינה.

גאוגרפיה[עריכה]

נוף טיפוסי בואלה. מימין האלפים הברניים אשר מעבר להם מצויה רמת ברן, במרכז עמק נהר הרון החוצה את כל האזור, ומשמאל האלפים הפניניים אשר מעבר להם מצויה איטליה

חבל ואלה, המצוי בדרום מערבה של שווייץ, הוא אזור מבודד יחסית משאר המדינה.

במרכז החבל, נמתח לו ממזרח למערב עמק הרון אשר במרכזו זורם לו נהר הרון, אשר מהווה את עורק החיים המרכזי של החבל, אשר לגדותיו מתגוררת מרבית האוכלוסייה המקומית. נהר הרון מנקז את רוב מימי האזור, ואלו זורמים בו מערבה אל אגם ז'נבה.

מצפון לנהר הרון, מתנשאים להם הרי האלפים הברניים, אשר הצלע הדרומית שלהם מהווה חלק מחבל ואלה (בעוד הצלע הצפונית שלו שייכת לרמת ברן). מדרום לעמק הרון ממוקמים הרי האלפים הפניניים, אשר מעבר להם נמצאת איטליה. בשני רכסי אלפים אלו, הסוגרים על עמק הרון מצפון ומדרום, נמצאים לא פחות מחמישים הרים שגובהם למעלה מ-4,000 מטר, ולצד זאת, ברכסים אלו נמצא חלק נכבד מאתרי התיירות המובילים שבאזור. לצד הרים, ברכסי האלפים שבואלה ישנם גם קרחונים רבים.

נהוג לחלק את החבל לשני אזורים מרכזיים: ואלה עילית הכולל את חציו המערבי (דובר הגרמנית) של החבל וואלה תחתית הכולל את חציו המזרחי (דובר הצרפתית) של החבל.

דמוגרפיה[עריכה]

למרות שהאזור גדול יחסית, הוא בעל אוכלוסייה קטנה המרוכזת בעמקים המבודדים אלה מאלה. מצב זה משמר שפות ומבטאים נדירים וייחודיים לקנטון זה. רוב השפות הייחודיות לקנטון הן ממוצא לטיני או גרמני. כ-63% מתושבי הקנטון מדברים צרפתית כשפת אם (מרוכזים בואלה תחתית, במערב החבל), כ-28% גרמנית (מרוכזים בואלה עילית, במערב החבל), כ-2% איטלקית וכ-7% שפות אחרות.

81% מאוכלוסיית ואלה הם נוצרים קתולים, ו-6% נוספים הם נוצרים פרוטסטנטים.

Robot icon.svg מקטע הטקסט שלהלן, אשר מודגש בצבע ורוד, הוא תרגום מכונה גולמי אשר עדיין נמצא בשלבי עבודה.


אקלים

הוואליס התברך במזג אוויר נחמד מאוד. כמה מהמקומות הכי שטופים ושמשיים בשווייץ שוכנים כאן. בעוד שחלקו המערבי של הוואלי נוטה להיות גשום יותר, החלק המזרחי בדרך כלל שטוף שמש ויבש. הקיץ יכול להתחמם למדי בעמק הרון בטמפרטורות של עד 35 מעלות צלזיוס, ותקופות ממושכות ללא גשם גורמות לשריפות יער מדי כמה שנים. החורף הוא כנראה העונה הפופולרית ביותר, מכיוון שכאן המוני תיירים נוהרים מגרמניה, צרפת, הולנד וחלקים אחרים של שווייץ לסקי. בעוד חג המולד, חגי הספורט (פברואר) וחג הפסחא עמוסים למדי, בדרך כלל יש עונה שקטה יותר במהלך ינואר כאשר אתרי הסקי כמעט ריקים. בשל מזג האוויר היבש יחסית, לא יורד שלג לעיתים קרובות כל כך, אך בהתחשב בגובה רב של רוב אתרי הסקי, תנאי השלג בדרך כלל עדיין די טובים. אביב וסתיו מהווים אלטרנטיבה מעניינת למטיילים שרוצים להימנע מהעונה העמוסה. טמפרטורות מתונות יחסית ונוף בצבעי סתיו יפים הופכים את ספטמבר ואוקטובר לזמן טוב לביקור. למעשה, אומרים שהמשורר ריינר מריה רילקה היה כל כך מהופנט מיופיים של הוואלאים בסתיו, עד שלא רק כתב עליו מספר שירים, אלא גם בחר להיקבר ברארון ליד. שהוא לא רק כתב על זה כמה שירים אלא גם בחר להיקבר ברארון לידשהוא לא רק כתב על זה כמה שירים אלא גם בחר להיקבר ברארון לידVisp .

שפות

חלוקת השפות בין שווייץ דוברת צרפתית לגרמנית עוברת דרך הוואלים. גרמנית מדוברת בחלקו העליון (המזרחי) של עמק הרון עד לסאלש. צרפתית מדוברת בחלק התחתון (המערבי) מסייר עד לאגם ז'נבה. אנגלית מדוברת ומובנת בעיירות ובאזורים מתויירים, אך בשום אופן לא אוניברסלית.

הניב המדובר בחלק הדובר גרמנית בוואלה מסווג כאלמנית הגבוהה ביותר ושונה במידה ניכרת מגרמנית סטנדרטית. זה שונה גם מהגרסאות האחרות של גרמנית שווייצרית עד לנקודה שבה זה יכול להיות קשה אפילו לשווייצרים להבין את המקומיים. השפה מאוד מקומית ובאופן כללי אפשר לזהות את הכפר או העמק של מישהו לפי הניב שלו. הווריאציות הכפריות (והמעניינות) ביותר נמצאות בדרך כלל בעמקי הצד כגון Lötschental, Goms, Mattertal או Saastal . רוב המקומיים יעדיפו לדבר עם גורמים חיצוניים בגרמנית גבוהה, המובנת ודוברת אוניברסלית (אם כי במבטא כבד).

אנשים בחלקו התחתון של ואלה מדברים צרפתית סטנדרטית עם מבטא מקומי כבד לפעמים. עם זאת עדיין קיים דיאלקט באזורים מסוימים באזורים המרכזיים של הוואלי. שפה זו נקראת ארפיטאן או פשוט פטואה, ונראה שהיא נעלמת לאט לאט וכמטייל לא סביר שתתקל בה. כמעט כל הדוברים שלה גם דוברי צרפתית ובדרך כלל ישתמשו בצרפתית כשמדברים עם אנשים מבחוץ.

פעילויות

פעילויות ספורטיביות

הוואלאס ידוע כיעד הררי הן בחורף והן בקיץ. חלק מהפעילויות שתוכלו לבצע הן:

  • בית ההוספיס הגדול סנט ברנרד הגדול נגיש בקיץ, הוא מנזר הממוקם על מעבר סנט ברנרד. אפשר לאכול עם הנזירים ואפילו להישאר לילה. המנזר פתוח בחורף, אך נגיש רק באמצעות מסוק או מגלשיים.
  • סקי או סנובורד הם שני ענפי החורף הברורים יותר ויש הרבה אתרי סקי באזור זה. עם זאת ישנן אפשרויות רבות יותר, כגון נעלי שלג, סקי קרוס קאנטרי, החלקה על הקרח או טיפוס על קרח. אם יש לך את התקציב לכך, סקי חלי זמין בחורף, ואתה לא צריך להיות גולש מתקדם כדי לחוות שטח קאנטרי באמצעות מסוק.

אירועי תרבות

השתתף באחד ממאבקי הפרות המתקיימים במהלך הקיץ לאורך כל הוואלי. זה לא אלים כמו שזה נשמע כמו הפרות רק נועלות קרניים עד שאחת מהן מוותרת ובדרך כלל לא נפצעת. אם במקרה אתם נמצאים בוואלה במהלך הקרנבל, אל תפספסו את הקרנבלים של סיון ומונטיי בחודשים מאי או יוני מתקיים חג הקורפוס כריסטי. זהו פסטיבל קתולי הנחגג עם תהלוכות ברחבי העיר ושירות כנסייה בחוץ. ברוב המקומות ישתתפו להקות מקומיות במדים מיושנים ואנשים לבושים בבגדים מסורתיים. בעוד שצפייה בכפר קטן יותר תעניק לכם תובנה אישית יותר על התרבות המקומית, מתקיימת חגיגה נגישה בעיירה סיון .

אוכל

בעוד שאתה יכול לקבל את המנות השווייצריות הנפוצות יותר, כגון פונדו ורוסטי, ישנן גם כמה מנות אזוריות ספציפיות לוואליות שכדאי לנסות:

  • רקלט - הוא סוג ספציפי של מנת גבינה. חצי גבינה מוחזקת מתחת לגוף חימום עד שהחלק העליון נמס. לאחר מכן מגרדים את החלק המותך. לאחר מכן הוא מוגש עם תפוחי אדמה או חתיכת לחם ומלווה בקפוחית ​​ובצל פנינה. משמשת לזה סוג מיוחד של גבינה (הנקראת גבינת רקלט) הזמינה בכל המרכולים השווייצריים, גם מחוץ לוואלה.
  • Croûte au fromage / Käseschnitte - פרוסת לחם טבולה ביין פנדנט ולאחר מכן אפויה עם הרבה גבינה מעל. לעיתים קרובות הגבינה המשמשת לכך היא גבינת רקלט והמנה בדרך כלל מקושטת גם באכמניות ובצל פנינה. וריאציות נפוצות מגיעות עם בשר חזיר או ביצה מעל.
  • כולרה - פשטידה מכוסה מתפוחי אדמה, כרישה, תפוחים וגבינה. מקור השם המוזר למדי אינו ידוע לגמרי: יש האומרים כי זה היה מצרך מרכזי במהלך מגפת כולרה במאה ה -19, אך לא פחות הוא יכול להיות נגזר מהמילה " צ'ולה " לפחם בניב הגרמני המקומי המתאר. איך זה היה מבושל בעבר.
  • Assiette valaisanne / Walliserteller - צלחת קרה בדרך כלל הכוללת לחם שיפון מבצק חמצמץ מקומי, בשר מיובש, בשר חזיר משומר, גבינות מקומיות ונקניקים מקומיים. באופן דומה בריסולה היא נקניקים המוגשים עם ערמונים חמים ופירות יבשים. אלטרנטיבה פשוטה מאוד המורכבת מלחם שיפון, חמאה ושבבי גבינה מוגשת בדרך כלל לאפרו המסורתית, שהיא ארוחה המורכבת מיין ומעט פינגר המוגש לפני האוכל, לאירועים או חגיגות או בכל פעם שצפויה הזדמנות.
  • משמשים - האזור ידוע במשמשים שלו. במהלך העונה (בסביבות יולי) נמכרים משמשים מקומיים הן בסופרמרקטים והן בכבישים מרכזיים. וודא שאתה קונה אלה המסומנים ב- 'Wallis' או 'Valais', מכיוון שהספקים ינסו למכור משמשים מיובאים זולים יותר. ניתן למצוא פירות מקומיים אחרים בעת העונה, כגון אגסים וכמובן ענבים.

שתייה

חבל ואלה, מפורסם במיוחד הודות לתעשיית ייצור היינות הגדולה שבו. במקום, תוכלו למצוא מגוון רחב של סוגי יינות ברמה בינלאומית.

הוואלאס הוא אזור לגידול יין ובעמק הרון המרכזי צלע הגבעות מכוסות ברובו בכרמים מדורגים. אין זה מפתיע אם כן שהוואלאים ידועים בשווייץ כאנשים שותים.

היינות מגיעים בהרבה סוגים. הלבנים הנפוצים שגדלים הם: פנדנט (צ'סלאס), פטיט ארבין ויוהאניסברג (סילבנר), אך ריבוי אחרים גדלים. יינות אדומים כוללים את פינו נואר, קורנלין וסירה. יש גם כמה תערובות שנעשו, כגון Dole, המורכב מ-85% פינו נואר וגמאי מעורבב עם ענבים אדומים אחרים. לא משנה מה הטעם שלך ביין, רוב המסעדות מציעות מבחר וגם מוכרות יין בכוס. חלק מהיקבים מציעים טעימות וחלק מהעיירות מקיימות מסלול יין פעם בשנה, אירוע של יום אחד המורכב מטיול עם הרבה עצירות בור לטעימות יין. הכרטיסים לאלו נגמרים מהר מאוד, כך שאם אתם מעוניינים, עליכם להזמין את הכרטיסים מבעוד מועד.

אם יין אינו הדבר שלך, משקאות חריפים מיוצרים ממשמשים (הנקראים משמשים ) ומאגסי ויליאם ( ויליאם ) הגדלים באזור. יש מבשלת בירה אחת ב Sion המייצרת את מותגי הבירה בלונד 25 ו- Valaisanne, שהם די פופולריים באזור.

הגעה[עריכה]

מרבית התיירים המבקרים במקום ינחתו בנמל התעופה של ז'נבה. הנסיעה לואלה מז'נבה היא כשעה וארבעים דקות. לעיתים, במקרה שתייר מעוניין לטייל בעיקר בואלה עילית, גם נחיתה בנמל התעופה של ציריך עשויה להיות מועילה, שכן משך הנסיעה מנמל התעופה של ציריך לואלה עילית הוא בסביבות שעתיים וארבעים דקות.

ממרבית הערים החשובות בשווייץ - ציריך, לוצרן, ברן וז'נבה; קיימים קווי רכבת נוחים וסדירים לחבל ואלה.

תחבורה[עריכה]

לאורך כל עמק הרון, נמתח לו קו רכבת המופעל על ידי חברת הרכבות הפדרלית של שווייץ (SBB-CFF-FFS), כאשר תחנת הרכבת המרכזית של ואלה ממוקמת בעיירה בריג. בתחנה זו, נפגשים קווי הרכבת מהצפון השווייצרי (מבזל, מברן ומציריך), בקווי הרכבת המגיעים לאזור ממערב המדינה (מז'נבה ומלוזאן) ובקווי הרכבת המגיעים למקום מאיטליה (מהעיר מילאנו).

הנסיעה ברכב בחבל ואלה נוחה גם היא, אך ראוי לציין שמספר עיירות וכפרים בקנטון אוסרים על כניסת כלי רכב הממונעים על דלק לתחומם, מטעמי שמירת איכות הסביבה וכדי לשמור על הצביון הכפרי. בין אלו ניתן למצוא את העיירות סאס-פה, צרמט ולויקרבאד.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: ואלה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ואלה