‏ ‏

מדינה	ישראל
אוכלוסייה	882,652 תושבים  (נכון ל-2016)
צפיפות	7,038 נפש לקמ"ר  (נכון ל-2016)
שטח	125,420 קמ"ר
אזור זמן	קיץ: UTC+3 חורף: UTC+2
אתר התיירות הרשמי

ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל אשר שוכנת בלב הרי יהודה. ירושלים היא עיר עתיקה עם היסטוריה עשירה ומורכבת המתפרשת על פני מעל לשלושת אלפים שנים אשר מילאה תפקיד מרכזי לאורך ההיסטוריה. ירושלים נחשבת לעיר קדושה על ידי שלוש הדתות המונותאיסטיות - יהדות, נצרות ואסלאם. ירושלים היא אחת ממרכזי הדת והתרבות החשובים בעולם והיא מכילה מגוון גדול של אתרים בעלי חשיבות דתית, ביניהם הר הבית, הכותל המערבי, כנסיית הקבר וכיפת הסלע.

ירושלים היא גם כור היתוך של תרבויות אשר תורם רבות לאווירה שוקקת החיים והמגוונת של העיר. המבקרים בעיר יוכלו לבקר במוזיאונים, הגלריות, והשווקים של העיר, וכמו גם לחקור את האתרים ההיסטוריים והאתרים הארכאולוגיים של העיר, ובמיוחד את אזור העיר העתיקה, על מנת ללמוד על עברה העשיר והמורכב של העיר.

ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל אשר נמצאת במרכז של מטרופולין שוקק חיים. העיר מכילה שכונות היסטוריות וציוריות לצד מגדלי משרדים מודרניים ומבנים רבי קומות, אשר יוצרות אווירה ייחודית ומרתקת.

חשוב לציין שמעמדה הפוליטי של ירושלים הוא שנוי במחלוקת. תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות משנת 1947 הציעה שירושלים, בית לחם וחלק מפרברי הסביבה יהפכו לגוף נפרד שיהיה בשליטה בין-לאומית. אולם במלחמת העצמאות שהתקיימה בשנת 1948 חולקה העיר בפועל בין ישראל לירדן. ישראל שלטה בחלק המערבי של העיר בעוד שירדן שלטה בחלק המזרחי, כולל באזור העיר העתיקה. בשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, כבשה ישראל גם את אזור מזרח ירושלים. בשנת 1980 חוקקה ישראל את "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל", אשר במסגרתו סופח אזור מזרח ירושלים לתחומי מדינת ישראל. לטענת הרשות הפלסטינית אזור מזרח ירושלים צריך לשמש כעיר הבירה העתידית של מדינה פלסטינית. הקהילה הבין-לאומית מחזיקה בעמדות שונות בנושא. כמטיילים המבקרים בירושלים, ובמיוחד באזור מזרח ירושלים, כדאי להיות מודעים לפוטנציאל להתגברות של המתחים באזור זה ועל כן מומלץ תמיד להתעדכן בהתפתחויות האחרונות מבעוד מועד, ולנהוג בזהירות ובכבוד במהלך הביקור.

אזורי העיר

באופן רשמי בירושלים 114 אזורים שונים שנקבעו באופן עירוני-אדמיניסטרטיבי. עם זאת, בוויקימסע בחרנו לבצע חלוקה גאוגרפית-תרבותית לשמונה תתי אזורים שונים, אשר שמה בעיקר דגש על ההפרדה בין האזורים החדשים והישנים, ועל החלוקה בין האזורים שבהם ישנו צביון יהודי דומיננטי לבין האזורים שבהם ישנו צביון ערבי דומיננטי.

מפת ירושלים

העיר העתיקה (הר הבית, הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, הרובע הארמני, והרובע המוסלמי) אזור עתיק של ירושלים בשטח שגודלו כקמ"ר אחד, המוקף על ידי חומות ירושלים. מאז המאה ה-19 העיר העתיקה נחלקת לארבעה חלקים עיקריים: המוסלמי, היהודי, הנוצרי והארמני. העיר העתיקה של ירושלים מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות שונות אשר באים לבקר את האתרים הקדושים הנמצאים בה ובראשם הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר. העיר העתיקה וחומותיה הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בסכנה.

מרכז העיר הישן (מרכז העיר, מורשה, ממילא, שומרי החומות, ימין משה, קוממיות-טלביה, רחביה, נחלאות, מחנה יהודה-לב העיר, שכונת החבשים, מאה שערים, זיכרון משה, גאולה, בית ישראל, כרם אברהם, הבוכרים, מקור ברוך, עמק רפאים-המושבה הגרמנית, בקעה, המושבה היוונית, קטמון הישנה וקריית שמואל) ירושלים היהודית הישנה, השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה ממערב לה, החל מראשית המאה ה-19. האזור ניחן בקסם המיוחד של העיר, ובתחומו מצויות שכונות וותיקות וציוריות בעלות אוכלוסייה מגוונת, לרבות אוכלוסייה חרדית ענפה. מרכז העיר הישן של ירושלים, הוא הזדמנות נהדרת לחוויה של ירושלים של פעם, לצד מתחמים מתחדשים רבים הכוללים מרכזי בילוי וקניות לרוב, וכן אירועי תרבות ואוכל מושבח. מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, עבר מרכזה של ירושלים מערבה למרכז העיר החדש.

מרכז העיר החדש (הקריות החסידיות, רוממה, רוממה אזור תעשייה, קריית הלאום, גבעת רם, קריית משה, ניות, גבעת שאול, אזור התעשייה גבעת שאול, הר נוף, בית הכרם, הר הרצל ויד ושם-הר הזיכרון.) המרכז הלאומי והפוליטי של מדינת ישראל וכן המרכז הכלכלי הראשי של ירושלים. האזור הוא מקום מושבם של כלל רשויות השלטון של ישראל לרבות הכנסת, בית המשפט העליון ומשרד ראש הממשלה; וכמקום מושבם של מוזיאונים לאומיים רבים וחשובים ובכלל זה מוזיאון ישראל, מוזיאון יד ושם, מוזיאון הרצל, מוזיאון המדע, הספרייה הלאומית ועוד. באזור זה נמצאים גם ריבוי של מוסדות תרבות ואקדמיה, פארקים גדולים וכן שפע של מרכזי תרבות, קניות ובילוי, לצד ריכוז של פעילות כלכלית ענפה. רובו ככולו של מרכז העיר החדש, מהווה אזור ההתפתחות חדש של העיר הכולל בנייה חדשה ומודרנית אשר נבנתה בעיקרה בשנים שלאחר קום המדינה.

החלק המזרחי של מרכז העיר (עיסוואה, הר הצופים, שייח' ג'ארח, אמריקן קולוני, באב א-זהרה, ואדי ג'וז, א-סוואנה, מרכז העיר מזרח, א-טור, א-שייח, הר הזיתים, ראס אל עמוד, סילואן, עיר דוד, וגבעת חנניה-אבו תור) לב ירושלים הערבית. החלק המזרחי של מרכז העיר כולל בעיקר שכונות ערביות שנבנו במהלך המאות ה-19 וה-20 ממזרח, מצפון ומדרום לעיר העתיקה, במקביל לבנייתו של מרכז העיר הישן במערב העיר. עד 1967, עת סופח האזור לישראל יחד עם כמה כפרים ערביים ממזרח לו, היה החלק המזרחי של מרכז העיר תחת שלטון ירדני. עם הפיכתו של האזור לישראלי, האזור שמר על זהותו וגם בימינו האוכלוסייה הערבית מהווה בו רוב גדול. כמו אז כך היום, האזור מהווה את מרכזה הכלכלי והתרבותי של ירושלים המזרחית. במקום אתרי תיירות אחדים, ולצד אתרים ערביים ומוסלמיים, תוכלו למצוא בו גם כמה אתרים יהודיים חשובים כגון הר הזיתים ועיר דוד, וכן גם כמה אתרים נוצריים חשובים כגון גת שמנים וכנסיית מריה מגדלנה.

דרום-מערב ירושלים (תלפיות, רמות רחל-ארנונה החדשה, חומת שמואל-הר חומה, גבעת המטוס, בית צפאפא, גבעת אליהו-מר אליאס, גילה, מקור חיים, קטמונים, גבעת מרדכי, הולילנד, מלחה, גבעת משואה, עיר גנים, קריית מנחם, הכפר השוודי, קריית היובל, עין כרם, רמת דניה, רמת שרת ובית וגן) אזור בעל היסטוריה ופנים מגוונות. רוב האזור משמש למגורים ובו שכונות יהודיות וערביות, שבהן עתיקות ומבנים קדומים, כגון במלחה ובעין כרם; רוב השטח הבנוי באזור זה, הוקם מאז 1948. באמצעו של הכפר הערבי בית צפאפא עבר הגבול בין ישראל לבין ירדן עד 1967; השכונות מקור חיים ובית וגן הוקמו בשנות העשרים של המאה ה-20 על ידי מתיישבים יהודים; השכונות עין כרם ומלחה היו כפרים ערביים שתושביהם ברחו ב-1948, ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בבתים מוסדות חינוך ועולים חדשים; חלק ניכר מהשכונות קריית היובל וקריית מנחם הוקמו על ידי ארגוני בנוי ושיכון ממשלתיים לאחר מלחמת העצמאות, ושוכנו בהם עולים חדשים; שכונת גילה נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים; השכונות: מלחה (מנחת), גבעת משואה הורחבו מאז תחילת שנות התשעים של המאה ה-20. במלחה (מנחת) הוקם "גן טכנולוגי" - אזור משרדים, הייטק ומוסדות לימוד, ולצדו תחנת רכבת.

צפון-מערב ירושלים (רמת שלמה, רמות, גבעת המבתר, צמרת הבירה, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול, מעלות דפנה ארזי הבירה, קריית בגין, שמואל הנביא, סנהדריה, תל ארזה והר חוצבים) אזור המשמש בעיקר למגורים, ובו שכונות יהודיות; חלקן ותיקות, כגון סנהדריה שסמוך אליה בית עלמין יהודי כשם השכונה, ושכונות שנבנו לאחר מלחמת ששת הימים, כגון הגבעה הצרפתית, והר חוצבים מרוכזים בנייני משרדים, שחלקם משמשים חברות הייטק. האזור מושפע, בין השאר, מקרבתו למתחם האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובית החולים הדסה הסמוך אליו, המהווים מרכזי לימודים והעסקה לאוכלוסיית סטודנטים וסגל מחקר והוראה, שחלקה הגדול אינו יליד ירושלים. באזור נמצא שמורת פרחי הבר בנווה יעקב.

צפון-מזרח ירושלים (כפר עקב, א-ראם, עטרות, בית חנינא, נווה יעקב, פסגת זאב, שועפאט, ענאתא) אזור המשמש בעיקר למגורים המשתרע הרחק צפונה ממרכז העיר אל עבר העיר הפלסטינית רמאללה. צפון מזרח ירושלים, הוא מרחב שסופח לעיר לאחר מלחמת ששת הימים, אשר כלל אז כפרים ערביים אחדים. לימים, התפתחו הכפרים הערביים לשכונות עירוניות, ולצדן נבנו במשך העשורים האחרונים שכונות מגורים חדשות הכוללות גם בנייה לגובה, והמאוכלסות בעיקר באוכלוסייה יהודית. בשנים האחרונות, עם סלילת קו הרכבת הקלה של ירושלים לאורך האזור, חווה צפון מזרח העיר פיתוח מואץ.

דרום-מזרח ירושלים (ג'בל מוקאבר, ערב א-סווחארה, אום ליסון, צור באהר, אום טובא) חמישה כפרים ערביים אשר סופחו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967, הממוקמים על מספר גבעות בקצה הדרום מזרחי של העיר. האזור מאופיין באוכלוסייה כפרית ענייה, דבר המקרין על האווירה המקומית. האזור סובל מתשתיות ירודות, והוא משמש בעיקר למגורים כאשר ברובו הוא חסר אתרי תיירות משמעותיים.

רקע כללי

רקע היסטורי

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של ירושלים

הכיתוב "ירושלים" באחד ממכתבי אל-עמארנה. המכתב מתוארך למאה ה-14 לפנה"ס

בני אדם התגוררו בגבעה, הקרויה היום עיר דוד, בתקופה הכלכוליתית (בסביבות 4000 לפנה"ס עד 3300 לפנה"ס); כמו כן בסמוך למעיין הגיחון בתקופת הברונזה הקדומה (בסביבות 3300 לפנה"ס - 2400 לפנה"ס). במאה ה-14 לפנה"ס, בתקופת הברונזה המאוחרת ירושלים הייתה עיר-מדינה כנענית. באותה העת עם שנקרא בתנ"ך "יבוס" כבש את העיר.

על פי המסופר בתנ"ך העיר נכבשה על ידי דוד המלך בסביבות המאה ה-12 לפנה"ס, והייתה לבירת ממלכתו. ושלמה המלך בנו הקים בה את בית המקדש הראשון. בהר הבית. בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה על ידי האימפריה הבבלית, ואחרי ניסיון מרד נגדו, כבש נבוכדנצר השני מלך בבל, את העיר בשנת 586 לפנה"ס, הרס אותה והגלה לבבל רבים משבטי ישראל. האימפריה הפרסית תמכה בחזרת הישראלים, רובם משבט יהודה, לארץ ישראל והקמת אוטונומיה על ידם; הם פרסמו זאת בהצהרת כורש. חלק מהגולים חזרו לארץ, הקימו את בית המקדש השני, ואף יצקו מטבעות משלהם. בשנת 332 לפנה"ס נכבשה ארץ ישראל, ללא שפיכות דמים, על ידי צבאות אלכסנדר מוקדון שבא מיוון, והחלה התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. אולם היחסים בין היהודים לבין השלטונות היוונים הידרדרו במאבק על התרבות השלטת, בין השאר על אופי הפולחן בבית המקדש בירושלים. בשנת 167 לפנה"ס, פרץ מרד החשמונאים; ולאחריו שלטה שושלת בית חשמונאי עד שנכבשה ארץ ישראל על ידי הצבא הרומאי בשנת 63 לפנה"ס. בשנת 37 לפנה"ס מונה הורדוס על ידי הרומאים למלך יהודה. הוא הרחיב את העיר. בשנת 66 לספירה, פרץ המרד הגדול נגד הרומאים, ובשנת 69, החל דיכויו על ידי הצבא הרומאי בראשותו של טיטוס; ירושלים נכבשה ונשרפה בשנת 70 ובית המקדש חרב. הקיסר אדריאנוס, שבנה אותה מחדש כעיר רומית בשם "איליה קפיטולינה". בשנת 133 כבשו מורדים יהודים במרד ברחבי ארץ ישראל בראשות בר-כוכבא, את ירושלים אך המרד דוכא והעיר חזרה לשליטה רומית בשנת 136.

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני (מוזיאון ישראל)

בימי הקיסר קונסטנטינוס, שליט האימפריה הביזנטית, שכללה את ארץ ישראל התפתחה העיר, והוקמה כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות במשך המאה ה-4.

בשנת 636, נכנסו הכובשים הערבים המוסלמים לירושלים. החליף עומר בן אל-ח'טאב יזם בנייה על הר הבית את מסגד אל-אקצא ואת כיפת הסלע שהסתיימה בשנת 691. ירושלים הייתה בשלטון בית אומיה עד לשנת 750, ולאחר מכן, בשלטון לחליפות בית עבאס עד לשנת 969, אז עברה ירושלים לידי השושלת הפאטמית. בשנת 1071 כבשו את ירושלים הסלג'וקים, שהחזיקו בה לתקופה קצרה.

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים במסע הצלב הראשון, לאחר מצור כבד שהטילו על שעריה. הם ערכו טבח בתושביה המוסלמים והיהודים. בשנת 1187 כבש את העיר צלאח אל דין, שעלה ממצרים עם צבאותיו. ירושלים הייתה תחת שלטון ממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

ב-1517 נכבשה העיר בידי צבאות האימפריה העות'מאנית. סולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים המוכרות היום, ושיפץ את המצודה ואת מגדל דוד. משלהי המאה ה-18, התפתח היישוב היהודי בעיר, שרובה ככולה הייתה אז בין החומות. במשך המאה ה-18, התגברה התעניינות המעצמות האירופאיות במזרח התיכון וארץ ישראל; הן שלחו חוקרים, מיסיונרים ודיפלומטים אל הארץ, והחלו לבנות בה מוסדות דת, חינוך, תיירות וצדקה, רובם בירושלים, שבין החומות ומחוצה להן. האוכלוסייה גדלה, ובכלל זאת היישוב היהודי, והחלה היציאה מהעיר המוקפת חומות אל שכונות חדשות שנבנו מחוץ להן. השכונה היהודית הראשונה שנבנתה משכנות שאננים, נתמכה על ידי סר משה מונטיפיורי. ואחריה נבנו שכונות יהודיות רבות במערב העיר, ולצדן שכונות ערביות, המושבה האמריקאית והמושבה הגרמנית. בסתיו 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הצבא הבריטי. הבריטים כוננו בה ממשל צבאי ואחר כך אזרחי; בתקופתם שנקראה המנדט הבריטי, ונמשכה עד 1948, ישב בירושלים הנציב העליון ומשרדי הממשל הבריטי. ההסתדרות הציונית, שהוקמה בשלהי המאה ה-19, ראתה בירושלים בירת המדינה היהודית הריבונית שתקום בארץ ישראל. ועל כן שכנו בה מוסדותיה העיקריים: "ועד הצירים", "ההנהלה הציונית", "הסוכנות היהודית לארץ ישראל" ו"הקרן הקיימת לישראל". בתקופת המנדט הבריטי התפתחה העיר, כלכלתה התרחבה ונבנו שכונות ומוסדות רבים על ידי יהודים, ערבים ואזרחי מדינות אירופה ואמריקה, לצד השקעותיה של ממשלת המנדט הבריטי.

ב-1948, עם יציאת הבריטים מארץ ישראל, דוד בן-גוריון רצה להכריז בעיר על הקמת המדינה, אבל העיר הייתה נצורה על ידי כוחות ערבים. עם סיום מלחמת השחרור, העיר נחצתה לשניים, והגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עבר באמצעה.

ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, ויחד עם יהודה ושומרון עברה העיר העתיקה לשלטון צה"ל ומדינת ישראל. בעקבות המלחמה סופח אזור מזרח ירושלים למדינת ישראל בשנת 1968. בשטח המסופח נכללו כפרים אחדים, שלא בתחומה המוניציפלי של ירושלים, כולל מעין מסדרון צפונה עד לענתות.

מאז מלחמת ששת הימים נבנו שכונות רבות באזור החלק המזרחי של ירושלים (בחלקו היו יישובים יהודיים, כגון עטרות, שננטשו במלחמת העצמאות). חלק מהאוכלוסייה היהודית בירושלים מתגורר בשכונות אלו. כיום, שאלת הריבונות על מזרח ירושלים היא אחת מסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

דמוגרפיה

מתפללים בכותל המערבי

ירושלים קדושה לשלוש הדתות הגדולות, אשר צמחו במזרח התיכון: יהדות, נצרות, אסלאם. ולכן היא כוללת ריכוזים גדולים יחסית מכל דת. בני הדתות השונות נהגו בדרך כלל לשבת ברבעים נפרדים בעיר.

בראשית המאה ה-21, חיים בעיר כ-497,000 בני אדם, 63% מאוכלוסיית העיר, הם יהודים; 281,000, 30%, הם מוסלמים; ו-14,000, 2%, הם נוצרים. האוכלוסייה היהודית משלבת תרבויות שונות, יש בה עולים מברית המועצות, צפון אפריקה, עיראק, מזרח אירופה, ארצות הברית ועוד.

נכון ל-2014 ישנם כ-250,000 תושבים חרדים בירושלים אשר מהווים בערך שליש מכלל אוכלוסיית העיר. מעל ל-55% מבני הנוער היהודים בעיר הם חרדים. השכונות החרדיות של ירושלים משתרעות כמעט על כל האזור הצפון-מערבי של העיר – צפונית לרחוב יפו ורחוב הנביאים.

שפות

השפות המדוברות העיקריות בירושלים הן עברית במערב ירושלים, וערבית במזרח ירושלים. רוב תושבי ירושלים מסוגלים לדבר אנגלית בסיסית. השפה האנגלית מדוברת במיוחד באזורים המתוירים ביותר בעיר, ובעיקר באזור העיר העתיקה.

תושבים יהודים חרדים רבים דוברי יידיש. כמו כן, יש מספר גדול של מהגרים רוסים ממוצא יהודי, ולכן אין זה נדיר לראות בעיר שילוט בשפה הרוסית.

לשכת התיירות המקומית

• 1 מרכז מידע לתייר‏, ‎כתובת: שער יפו, כיכר עומר אבן אל ח'טאב.‏, ☎ ‎+972-2-6280403, +972-2-6271422., דוא"ל: orenm@tourism.gov.il ‏ שעות פעילות: שבת עד חמישי: 08:30 עד 17:00, שישי: 08:30 עד 13:00.  

אקלים

בירושלים אקלים ים תיכוני המאופיין בקיץ חם ויבש, וחורף קר וגשום.

החורפים באזור ירושלים הם גשומים מאוד. וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 540 מ"מ, הגשמים יורדים כמעט רק בין החודשים אוקטובר עד אפריל. החודש הקר ביותר בעיר במהלך השנה הוא ינואר, כאשר הטמפרטורה היומית המרבית הממוצעת במהלך ינואר היא בסביבות 11.8 מעלות צלזיוס, והטמפרטורה היומית המזערית הממוצעת היא 6.4 מעלות צלזיוס. בדרך כלל יורד שלג בעיר בכל שנה, פעם או פעמיים במהלך עונת החורף, אף על פי כן כמות שלגים גדולה יחסית יורדת בממוצע כל שלוש או ארבע שנים בממוצע, והיא גורמת בדרך כלל כלל לשיבושים בתנועה כבישים ולנפילת עצים.

עונת הקיץ בעיר היא חמה ויבשה כאשר אין כמעט גשמים בין החודשים מאי לספטמבר. במהלך החודשים הללו הטמפרטורות מגיעות בדרך כלל ל-30 מעלות צלזיוס במהלך היום ובסביבות 15 מעלות צלזיוס במהלך הלילה. בשל הקרבה למדבר לעיתים רבות ישנו הבדל גדול בין הטמפרטורות במהלך היום לבין הטמפרטורות במהלך לילה, כאשר אפילו לאחר הימים החמים ביותר יכולים לבוא לילות קרירים. עונות האביב והסתיו מאופיינים בכמות גשמים מינימלית ובטמפרטורות נוחות.

דפוסי האקלים בירושלים (על סמך נתונים מהשנים 1881–2007)
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס	11.8	12.6	15.4	21.5	25.3	27.6	29.0	29.4	28.2	24.7	18.8	14.0	21.5
טמפרטורה יומית ממוצעת במעלות צלזיוס	9.1	9.5	11.9	17.1	20.5	22.7	24.2	24.5	23.4	20.7	15.6	11.2	17.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס	6.4	6.4	8.4	12.6	15.7	17.8	19.4	19.5	18.6	16.6	12.3	8.4	13.5
כמות ימי גשם ממוצעת	12.9	11.7	9.6	4.4	1.3	0	0	0	0.3	3.6	7.3	10.9	62
אחוזי לחות	72	69	63	58	41	44	52	57	58	56	61	69	58.3
מקור 1: השירות המטאורולוגי הישראלי‏
מקור 2: המצפה של הונג קונג
תחזית מזג האוויר מעודכנת לירושלים לעשרת הימים הבאים ב-weather.com

מוקדי עניין

הר הבית וכיפת הסלע: מבט מהר הזיתים

תוכלו לקרוא אודות מוקדי עניין בולטים ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

פעילויות

מסלולי הליכה

• שביל ירושלים‏  . שביל ירושלים הוא שביל הליכה מעגלי העובר באתרי תרבות, אתרים היסטוריים שונים, ופארקים לאומיים הנמצאים כולם באזור ירושלים. השביל מסומן בצבעים כחול-זהב-כחול. אורך המסלול הוא 39 ק"מ וההליכה בו ברציפות אורכת בסביבות יומיים. 
• טיילת ארמון הנציב‏  . טיילת הממוקמת בדרום-מזרח ירושלים אשר נמתחת משכונת אבו תור, לאורך הר העצה הרעה ועד לארמון הנציב ויער השלום, שוכנת על קו פרשת המים בין הים התיכון לים המלח על גבול מדבר יהודה. מהטיילת נשקף נוף פנורמי מרהיב על אגן העיר העתיקה, הר הזיתים, מדבר יהודה ואף חלקים ממערב העיר. 

סיורים מודרכים

• סיור מודרך במנהרות הכותל - מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות העוברות לאורך תוואי הכותל המערבי. המנהרה סמוכה לכותל המערבי וממוקמת בחלקה מתחת לשכונות מגורים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. במנהרה אפשר לראות את נדבכי הענק של הכותל - מסותתים היטב ושמורים להפליא, שרידיו של הרחוב ההרודיאני שעבר למרגלות הר הבית, בורות מים עתיקים ותעלת מים קדומה מימי החשמונאים (שהורדוס חסם כאשר הרחיב את שטח הר הבית), מפעלי בנייה מרשימים של המוסלמים בימי הביניים, ואת המחצבה ממנה חצבו את אבני הכותל. המלון שבו אתם שוהים צריך לבצע את ההזמנה של המקום בסיורים המודרכים.

• סיור מודרך בנקבת השילוח - נקבת השילוח היא מנהרה שנחפרה מתחת לעיר דוד בימי קדם. המנהרה אשר באורך של כחצי קילומטר העבירה את מי מעיין הגיחון, הנובע מחוץ לגבולות העיר, מתחת לבתי עיר דוד אל בריכת השילוח. נקבת השילוח ממוקמת במורד הכביש שיוצא משער האשפות (הנמצא בקרבת הכותל המערבי) - השילוט במקום יסייע לכם להגיע למקום. משך הסיור הוא כשעתיים. הסיור כולל 25 דקות של הליכה בחלק מתעלת המים, ומשום כך כל הנוכחים צריכים להגיע לסיור עם סנדלים. המים מגיעים עד הקרסול לאורך מרבית הסיור.
• .‏. (עודכן לאחרונה בספט' 2020)

אירועים ופסטיבלים שנתיים

• פסטיבל ישראל‏‏    . פסטיבל רב-תחומי שמתקיים מדי שנה במהלך עונת האביב במשך שלושה שבועות ואשר במסגרתו נערכות הופעות של אמנים מישראל ומחו"ל במגוון אתרים בולטים ברחבי ירושלים. 
• מרתון ירושלים‏‏    . תחרות מרתון שנתית המתקיימת בעיר מדי שנה בחודש מרץ. מסלול הריצה מתחיל מהכנסת, ממשיך דרך אזור הר הצופים והעיר העתיקה, ומסתיים בגן סאקר. 
• פסטיבל ירושלים לאומנויות‏‏. במסגרת הפסטיבל מתארחים מדי שנה מופעים שונים כולל הצגות תיאטרון, מופעי מחול, קונצרטים, והופעות חיות בהם לוקחים חלק מאות אמנים מישראל ומחו"ל. 
• פסטיבל הבירה בירושלים‏‏. פסטיבל מוזיקה שנערך מדי שנה בפארק העצמאות במהלך אוגוסט. בפסטיבל ניתן לטעום בירות ממאות מבשלות בישראל ובחו"ל. 
• הפסטיבל הבין-לאומי למוזיקה קאמרית‏‏    . פסטיבל מוזיקה קאמרית שנערך מדי שנה מסוף אוגוסט ועד תחילת ספטמבר. במסגרת הפסטיבל נערכים באולם הקונצרטים של ימק"א קונצרטים שונים שמבוצעים על ידי אמני מוזיקה קאמרית מובילים מישראל ומחו"ל. 
• פסטיבל האור בירושלים‏‏  . פסטיבל שנתי שנערך בעיר העתיקה בירושלים במשך שבוע אחד בחודש יוני, החל משמונה בערב ועד חצות. בפסטיבל מוצגים מיצגי אור של אמנים שונים מישראל ומן העולם המשתמשים באור על מנת ליצור פסלים, מיצבים ועבודות אמנות. 
• פסטיבל הקולנוע בירושלים‏‏  . פסטיבל קולנוע בין-לאומי הנערך מדי שנה בחודשי הקיץ בירושלים ובמהלכו מוקרנים סרטים שונים בסינמטק ובאולמות שונים ברחבי העיר. אירוע הפתיחה של הפסטיבל נערך בכל שנה בבריכת הסולטאן ובמהלכו מוקרן סרט חדש בבכורה. 
• פסטיבל צלילים בעיר העתיקה‏‏. פסטיבל שנתי שמתקיים בסמטאות העיר העתיקה ובמהלכו מופיעים הרכבים שונים ממגוון תרבויות. 
• יריד חוצות היוצר‏‏  . יריד שנתי המתקיים בקיץ בין בריכת הסולטאן לממילא, ומושך אליו מבקרים רבים. במהלך היריד מאות אמנים ישראלים ומחו"ל מציגים את יצירותיהם; ציורים, קרמיקה, הדפסים, בדים ואריגים, תכשיטים ועוד. 

שונות

סיור סגווי בהר הזיתים לאורך תצפית פנורמית מרהיבה של העיר

• שחייה - באתר funinjerusalem.com תוכלו לראות רשימה מקיפה של בריכות שחייה הנמצאות בירושלים, את שעות הפעילות שלהן, ואת מחירי הכניסה לבריכות (עשוי להיות שימושי במיוחד בחודשי הקיץ החמים).

• פעילויות לילדים - לחלק גדול מהמוזיאונים בעיר יש תוכניות מיוחדות לילדים במהלך עונת הקיץ בהם - סדנאות מיחזור במוזיאון ישראל, סיורים בתחפושות במוזיאון ארץ המקרא ובמוזיאון אסירי המחתרת. לתיאטרון ירושלים יש הצגות רבות לילדים, ואפילו אופרה לילדים. תוכלו לראות רשימה מלאה של ילדי פעילויות ואטרקציות אפשריות לילדים בירושלים באתר funinjerusalem.com

• פעילויות לבני נוער - פעילויות שעשויות להיות פופולריות יותר בקרב בני נוער כוללות מיני גולף, סיורי סגווי, באולינג, נסיעה במכוניות קארטינג, או ספורט אתגרי.

קניות

קניון מלחה הוא הקניון הגדול בירושלים וסביבתה

בשווקים של העיר העתיקה תוכלו למצוא פרטים שונים ומגוונים, בהם תכשיטים, כיסויי מיטה, פסלים ותבלינים. תמיד כדאי להיות מוכנים להתמקח עם המוכרים. כמו כן פריטי היודאיקה הם פופולריים במיוחד גם כן בקרב התיירים כאשר ברובע היהודי ניתן למצוא חנויות מסוימות שמתמקדות במכירת פריטי יודאיקה בלבד.

מחוץ לעיר העתיקה ישנם גם מספר מרכזי קניות פופולריים במיוחד, בהם המדרחוב ברחוב בן יהודה, קניון מלחה ורחוב ממילא.

אחת מהמזכרות הפופולריות ביותר לתיירים בעיר הן חולצות טי עם הדפסים הומוריסטיים שונים הנוגעים לירושלים, ליהדות ולישראל.

תוכלו לקרוא עוד אודות מרכזי קניות וחנויות בולטות ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

אוכל

בירושלים תוכלו למצוא מסעדות ודוכני מזון המגישים מאכלים ממגוון גדול של מדינות ותרבויות. מלבד מנת הפלאפל אשר אותה ניתן לרכוש בדוכני מזון בכל רחבי העיר, תוכלו למצוא בירושלים גם מסעדות המתמחות במטבחים אירופיים, במטבח האתיופי, המטבח הים תיכוני, והמטבח הערבי. עלות הארוחה עשויה כמובן להשתנות במידה רבה בהתאם למקום בו תאכלו. אם אינכם יודעים היכן כדאי במיוחד לאכול, מומלץ תמיד לבחור את דוכן המזון או המסעדה אשר מלאה בסועדים מקומיים.

תוכלו לקרוא אודות מסעדות בולטות ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

לינה

בעיר ירושלים מגוון של בתי מלון ואכסניות. תוכלו לקרוא אודות אפשרויות הלינה השונות ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

לימודים

קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

מוסדות אקדמיים בולטים בירושלים:

• האוניברסיטה העברית בירושלים - האוניברסיטה הוקמה בשנת 1918, שלושים שנים לפני הקמת מדינת ישראל. לאוניברסיטת העברית שלושה קמפוסים בירושלים (ואחד ברחובות). ארבעה מראשי ממשלת ישראל הם בוגרי האוניברסיטה עברית. בעשור האחרון, שבעה חוקרים ובוגרים של האוניברסיטה קיבלו פרסי נובל ואחד זכה במדליית פילדס.

תוכניות חינוכיות בולטות נוספות בירושלים:

• ישנם מספר קורסים ביד ושם העוסקים בנושא השואה ורצח עם.
• בקפה כל האומות ישנם קורסים העוסקים בהיבטים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים של החיים בירושלים.

הגעה

ניתן להגיע לירושלים בעזרת "הקו המהיר לירושלים" שמגיע מתל אביב לירושלים תוך ארבעים דקות וממשיך עד הרצליה. בתחנות תל אביב אפשר להחליף לכל תחנות הרכבת בארץ. קיים קו רכבת נוסף שפועל מתחנת בית שמש לגן ועד תחנת מלחה בירושלים. הנסיעה אורכת כשעה וחצי, וכדאי להתעדכן באתר של רכבת ישראל לשעות נסיעה.

חברות אוטובוסים מפעילות קווים רבים שבעזרתם ניתן להגיע לירושלים מכל רחבי הארץ; רוב הקווים לירושלים וממנה הם של חברת "אגד".

באוטובוס

התחנה המרכזית של ירושלים, אשר נמצאת בחלק הצפון מערבי של העיר, היא תחנת האוטובוסים הראשית של ירושלים

שירות האוטובוסים לירושלים מנמל התעופה בן-גוריון וממרבית ערי ישראל הוא תכוף, זול, ויעיל.

מרבית האוטובוסים הבין-העירוניים מגיעים לתחנת האוטובוסים המרכזית שנמצאת בקצה המערבי של רחוב יפו, הרחוב הראשי של העיר.

ניתן להגיע מערים נוספות מרחבי הארץ אשר דרכי ההגעה מהן אינן מפורטות במדריך זה במגוון רחב של קווי אוטובוס. למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר זה או על ידי חיוג 8787*

קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה המרכזית בעיר

קו	מפעילה	מסלול	רציף	הערות נוספות
187	תנופה	ירושלים - מחלף הראל - מחלף חמד - קרית ענבים - מעלה החמישה - הר אדר	302
380	אפיקים	ירושלים - מחסום המנהרות - צומת גוש עציון - קריית ארבע	305	🛡️
381		ירושלים - מחסום המנהרות - צומת גוש עציון - קריית ארבע - מערכת המכפלה - חברון	305	🛡️
382		ירושלים - מחסום המנהרות - צומת גוש עציון - כרמי צור - קריית ארבע	305	🛡️
383		ירושלים - קריית ארבע - מערכת המכפלה - חברון	305	🛡️ מהיר
384		ירושלים - קרית ארבע	305
400		ירושלים - מחלף חמד - מחלף גנות - מחלף מסובים - מחלף בר-אילן - בני ברק - רמת גן	322
401		ירושלים - מחלף חמד - מחלף גנות - מחלף מסובים - מחלף בר-אילן - בני ברק - רמת גן	322
402	אגד	ירושלים - מחלף גבעת שמואל - בני ברק - רמת גן	16
403		ירושלים - מחלף חמד - רמלה - באר יעקב - ראשון לציון	12	מהיר
405		ירושלים - מחלף חמד - תל אביב-יפו, תחנה מרכזית חדשה	14	ישיר
406		ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - חולון - בת ים - חולון	11	מהיר
408		ירושלים - מחלף חמד - לוד	11	מהיר
425	אפיקים	ירושלים - מחלף חורון - צומת אל על - אור יהודה - קריית אונו - פתח תקווה	322
427		ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - מחלף גנות - מחלף מסובים - רמת גן	322
431	אגד	ירושלים - מחלף חמד - ראשון לציון	12	ישיר
433		ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - מחלף לטרון - רמלה - ראשון לציון	12
434		ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - צומת חטיבה שבע - רחובות	13
436		ירושלים - מחלף חמד - צומת חטיבה שבע - צומת מלאכי - אשקלון	9
437		ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - צומת מלאכי - קריית מלאכי - אשקלון	9
439		ירושלים - מחלף חמד - צומת בילו - רחובות	13	מהיר
440	אפיקים	ירושלים - מחסום המנהרות - אפרת - קריית ארבע - בית חגי - עתניאל - שמעה - מחסום מיתר - צומת שוקת - מחלף חטיבת הנגב - באר שבע	305	🛡️
444	אגד	ירושלים - צומת אלמוג - עין גדי - מצדה - עין בוקק - צומת הערבה - צומת עין יהב - צומת יטבתה - נמל תעופה רמון - אילת	4	‏
445		ירושלים - פונדק עין יהב - אילת	4	ישיר‏
446		ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - צומת מלאכי - קריית גת - צומת להבים - באר שבע	7
447		ירושלים - מחלף חמד - ראשון לציון - נס ציונה - יבנה	13
448	דן בדרום	ירושלים - מחלף חמד - צומת חטיבה שבע - מחלף גדרה - אשדוד	310
449	אגד	ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - מסוף קסטינה - קרית גת	6
456		ירושלים - מחלף חמד - מחנה צריפין	11
460		ירושלים - מחלף חמד - צומת חטיבה שבע - קריית גת	7
470		ירושלים - צומת חטיבה שבע - באר שבע	8	ישיר
480		ירושלים - מחלף חמד - תל אביב-יפו, מסוף 2000	15	ישיר
486		ירושלים - צומת אלמוג - קליה - אבנת - עין גדי - מצדה - עין בוקק - נווה זוהר	4
487		ירושלים - צומת אלמוג - ורד יריחו - אלמוג - בית הערבה - קליה - אבנת - מצפה שלם - עין גדי	4
615	תנופה	ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - בית שמש	303
620		ירושלים - מחלף חמד - בית שמש	302
912	אגד	ירושלים - מחלף חמד - מחלף המוביל - טבריה	20	נכנס לשיכון ד בטבריה
930		ירושלים - מחלף חמד - רעננה - צומת השרון - נתניה	18
940		ירושלים - מחלף עתלית - חיפה, מרכזית חוף הכרמל	18	ישיר
941	אפיקים	ירושלים - צומת אלמוג - צומת גשר אלנבי - מפגש הבקעה - מעלה אפרים - מחנה אפיק	301
942	אגד	ירושלים - מחלף חמד - חדרה	18	ישיר
943	אפיקים	ירושלים - צומת אלמוג - נעמה - ייט"ב - נירן - נתיב הגדוד - גילגל - תומר - חמרה - בקעות - רועי - מחנה פלס - חמדת - משכיות - רותם - מחסום מחולה - בית שאן	301	מאסף
946		ירושלים - צומת אלמוג - צומת גשר אלנבי - מפגש הבקעה - פצאל - מעלה אפרים - מחנה אפיק - גיתית - מכורה - חמרה - בקעות - רועי - מחנה פלס - חמדת	301
950	אגד	ירושלים - מחלף חמד - מחלף שורש - צומת אל על - מחלף ירקון - רעננה - צומת השרון - נתניה	17
953		ירושלים - מחלף חמד - ואדי עארה - עפולה	20	מהיר
955		ירושלים - מחלף חמד - ואדי עארה - נצרת - נוף הגליל	21
959		ירושלים - מחלף חמד - ואדי עארה - עפולה - כפר תבור - מחלף גולני - טבריה	20	בשעות הערב בלבד
960		ירושלים - מחלף אליקים - חיפה, מרכזית המפרץ	19	ישיר
961		ירושלים - צומת אלמוג - צומת גשר אלנבי - מפגש הבקעה - מחנה אריה - מחסום מחולה - רחוב - בית שאן - צומת מנחמיה - צומת צמח - טבריה	21	מאסף דרך הבקעה
962		ירושלים - מחלף חמד - מחלף המוביל - מחלף גולני - טבריה	20	מהיר דרך כביש 6
963		ירושלים - מחלף חמד - מחלף המוביל - צומת עמיעד - ראש פינה - חצור הגלילית - קריית שמונה	20
964		ירושלים - מחלף חמד - מחלף המוביל - צומת עמיעד - ראש פינה - חצור הגלילית	21	ימי ראשון בלבד
966		ירושלים - צומת אלמוג - צומת גשר אלנבי - מפגש הבקעה - מחסום מחולה - רחוב - בית שאן - צומת מנחמיה - צומת צמח - צומת כורסי - דרום רמה"ג - קצרין	21	מאסף
967		ירושלים - צומת אלמוג - צומת גשר אלנבי - מפגש הבקעה - מחנה אריה - מחסום מחולה - רחוב - בית שאן	21
968		ירושלים - מחלף חמד - מחלף אליקים - מחלף המוביל - כרמיאל	21	מהיר

במונית שירות

במהלך השבת שירות האוטובוסים לירושלים איננו פעיל (בין השקיעה ביום שישי לשקיעה ביום שבת). הדרך היחידה בה ניתן לנסוע לירושלים במהלך השבת היא באמצעות מוניות שירות. במהלך השבת מוניות שירות יוצאים כל העת מהתחנה המרכזית בתל אביב ומנמל התעופה בן-גוריון. עלות הנסיעה במוניות השירות גובהה במעט מעלות הנסיעה באותו המסלול באוטובוס. נכון ל-2015 עלות הנסיעה במונית השירות לירושלים היא 23 ש"ח (28 ש"ח בלילה, 33 ש"ח במהלך השבת) ומוניות השירות מביאים אתכם עד מרכז העיר, לא הרחק מכיכר ציון.

אין קווי מוניות השירות בתוך ירושלים (בניגוד למקובל במרבית ערי בישראל). אף על פי כן, ישנם קווי מוניות שירות מירושלים לתל אביב ובית שמש, כמו גם לנמל התעופה בן-גוריון.

ברכבת

ב-2018 נפתח קו הרכבת המהיר לירושלים, וב-2019 נפתח גם לתל אביב, משך הנסיעה התקצר משמעותית מההחלפה בנתב"ג שעמד על 47 דקות, וכעת עומד על 32 דקות עד תחנת תל אביב ההגנה.

יעד	מחיר	תחנת החלפה	משך נסיעה
נתב"ג	₪18	ללא	20 דקות
מודיעין		ללא	25 דקות
תל אביב	₪24	ללא	31 דקות
הרצליה		ללא	50 דקות
באר שבע		ת"א - ההגנה	104 דקות
חיפה	₪27		100 דקות

תחבורה בעיר

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - תחבורה בירושלים

ברכבת הקלה

הרכבת הקלה של ירושלים

מפה המראה את הקו האדום הקיים ואת הקו הכחול העתידי של הרכבת הקלה על רקע שטחה של ירושלים

הרכבת הקלה של ירושלים נפתחה לתנועת נוסעים ב-19 באוגוסט 2011. הרכבת הקלה של ירושלים מקשרת את השכונות הצפון-מזרחיות לשכונות הדרום-מערביות ועוברת בצד המערבי של העיר העתיקה ובמרכז העיר. קווים נוספים מתוכננים להיבנות בעוד מספר שנים. מיזם זה הוא מיזם הרכבת הקלה הראשון בישראל.

הרכבת הקלה עוברת בכמה וכמה מוקדי עניין מרכזיים לתיירים: תחנת שער שכם (ממוקמת בקרבת שער שכם אשר בעיר העתיקה), תחנת כיכר ספרא (ממוקמת בקרבת שער יפו שבעיר העתיקה), תחנת רחוב המלך ג'ורג' (ממוקמת בקרבת רחוב בן יהודה), אחת התחנות ממוקמת ממש מחוץ לתחנה המרכזית של ירושלים, תחנת מחנה יהודה (ממוקמת בקרבת שוק מחנה יהודה). קו הרכבת הקלה עובר דרך רחוב יפו, שכולל חנויות מעניינות רבות בין תחנת בית העירייה לבין תחנת רחוב המלך ג'ורג'. בקצה הדרומי של הקו, בתחנת קו הרצל, נמצא מרכז יד ושם והר הרצל.

נכון לאוגוסט 2018, כרטיס נסיעה ברכבת הקלה עלה 5.90 ש"ח לנסיעה חד פעמית. לוחות זמנים לרכבת הקלה ניתן למצוא באתר כפיר - מפעילת הרכבת הקלה. הרכבת הקלה אינה פועלת בשבת.

ברחובות שבהם עוברת הרכבת הקלה, הפסים תופסים מקום רב ומשום כך המכוניות חייבות לנסוע במסלול צר, שמהווה רק חצי מהכביש - משמע נסיעה במכונית ברחובות של הרכבת הקלה עשוי צפוף - במיוחד לאורך רחוב יפו.

באוטובוס העירוני

הערה: התיאור שלהלן רלוונטי רק לאזור מערב ירושלים. בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים "חברת הנסיעות המאוחדת" מפעילה קווי אוטובוסים ומיניבוסים סדירים.

שירות האוטובוסים העירוני הוא אמצעי התחבורה הציבורית היעיל ביותר כיום לנוע ברחבי ירושלים. שלוש חברות מפעילות את שירות האוטובוסים העירוני בירושלים והן "אגד" המפעילה את השירות בדרום העיר לצד קווים בצפון העיר שאמורים לעבור לידי חברת "אקסטרה", "סופרבוס" המפעילה את השירות העורקי בעיר ו"אקסטרה" המפעילה את השירות בצפון העיר. מערכת האוטובוסים העירוניים עשויה להיות מבלבלת מעט עבור תיירים ואפילו לעיתים עבור המקומיים אשר עשויים להתקשות לייעץ לכם איזה קו יש לקחת על מנת להגיע ליעד מסוים בעיר. קושי זה נובע בעיקר מכך ששלוש החברות אינן מפיצות מפות קווי אוטובוסים רשמיות, ומהעובדה שמעת לעת קווי אוטובוסים והמספרים של הקווים משתנים.

עלות הנסיעה בכל קווי האוטובוס העירוניים היא קבועה - 5.90 ש"ח, ובשימוש ברב קו מקנה מעבר של 90 דקות בכל רחבי העיר, לרבות נסיעה ברכבת הקלה. החל מקיץ 2018, בוטלה האפשרות לשלם לנהג במזומן עבור נסיעה, והתשלום מתבצע באצמעות תיקוף רב קו שנטען מראש בלבד. החל מאוגוסט 2018, לא ניתן להטעין רב קו באוטובוס כלל, למעט רכישת רב קו טעון בנסיעה אחת. אזרח ותיק, נכה וסטוטנדט יכולים לשלם במזומן עבור נסיעה, גם ללא רב קו.

בחלק גדול מהאוטובוסים העירוניים הותקנו מסכים אשר מיידעים את הנוסעים בעברית מה תהיה התחנה הבאה.

להלן סקירה תמציתית המציינת איזה קו אוטובוס יש לקחת על מנת להגיע ממקום מסוים למקום אחר ברחבי העיר. הדפסת רשימה זו, ומפת העיר עשויה להועיל לכם במיוחד בעת שתערכו סיור בעיר.

קווים שיוצאים מהתחנה המרכזית

קו	מסלול	הערות נוספות
1	קריית הממשלה - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - כיכר השבת - שער שכם - הכותל המערבי - הר ציון - שער יפו - כיכר השבת - בנייני האומה	♿🔄
3/3א	קריית הממשלה - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - רוממה - סורוצקין - קריית צאנז - שער שכם - הכותל המערבי - הר ציון - שער יפו - קריית צאנז - סורוצקין - רוממה - בנייני האומה	♿🔄
6	מסוף הר נוף - גבעת שאול - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - בית המשפט העליון - קריית הממשלה - גבעת מרדכי - בית הנוער - אצטדיון טדי - חניון מלחה	♿
9	קריית הממשלה - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - קריית בעלזא - רוממה - סורוצקין - קריית צנאז - כיכר השבת - רחביה - מוזיאון ישראל - האוניברסיטה העברית גבעת רם - גבעת מדרכי - בית הנוער - אצטדיון טדי - חניון מלחה	♿
14	תחנה מרכזית - בנייני האומה - בית המשפט העליון - קריית הממשלה - הכנסת - מוזיאון ישראל - רסקו - קטמון - מושבה גרמנית - גונן - רכבת מלחה - הגן הטכנולוגי - קניון מלחה	♿
15	קריית הממשלה - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - בית המשפט העליון - רסקו - אזור תעשייה תלפיות	♿
18	קריית הממשלה - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - מחנה יהודה - קינג ג'ורג' - מושבה גרמנית - גונן - אצטדיון טדי - רכבת מלחה	♿
31	רמות - תחנה מרכזית - בנייני האומה - בית המשפט העליון - קריית הממשלה - קניון מלחה - גילה	♿
50	המכללה האקדמית - בית הכרם - קריית משה - בית המשפט העליון - קריית הממשלה - תחנה מרכזית - קריית הממשלה - בית המשפט העליון - קריית משה - בית הכרם - המכללה האקדמית	♿ 🔄
54	קריית המדע - קריית בעלזא - תחנה מרכזית - גבעת שאול - בית חולים הרצוג - הר המנוחות	♿
62/62א	רמות - צומת רמות - תחנה מרכזית - מחנה יהודה - תחנה מרכזית - צומת רמות - רמות	♿
66/66א	מוזיאון המדע - מוזיאון ישראל - הכנסת - קריית הממשלה - בית המשפט העליון - תחנה מרכזית - מחנה יהודה - גבעת התחמושת - פסגת זאב	♿
67	מסוף הר נוף - גבעת שאול - תחנה מרכזית - קריית המדע - רמת שלמה	♿
68	הר הצופים - בית חולים הדסה הר הצופים - גבעת המבתר - תחנה מרכזית - גשר המיתרים - קריית הממשלה - גבעת רם	♿
70	תחנה מרכזית - גבעת התחמושת - פסגת זאב - מחנה פיקוד מרכז	♿
74	כפר שאול - הר נוף - גבעת שאול - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - מחנה יהודה - המלך ג'ורג' - תלפיות - הר חומה	♿
75	מסוף הר נוף - גבעת שאול - תחנה מרכזית - מחנה יהודה - המלך ג'ורג' - תלפיות - הר חומה	♿
78/78א	ארמון הנציב - קריית מוריה - המלך ג'ורג' - מחנה יהודה - תחנה מרכזית - גשר המיתרים - גבעת שאול	♿
90	ארמון הנציב - תלפיות - קטמון - קריית הממשלה - תחנה מרכזית - קריית הממשלה - קטמון - תלפיות - ארמון הנציב	♿
97	רמת רחל - תלפיות - המושבה הגרמנית - רחביה - קריית הממשלה - תחנה מרכזית - קריית הממשלה - רחביה - המושבה הגרמנית - תלפיות - רמת רחל	♿
102	תחנה מרכזית - בנייני האומה - בית המשפט העליון - מחנה יהודה - מושבה גרמנית - אזור תעשייה תלפיות - גילה	♿ 🌙
106	תחנה מרכזית - בנייני האומה - בית המשפט העליון - מחנה יהודה - מושבה גרמנית - אזור תעשייה תלפיות - קניון מלחה - מנחת - קריית יובל - עיר גנים - גבעת משואה	♿ 🌙
107	תחנה מרכזית - בנייני האומה - בית המשפט העליון - מחנה יהודה - ארמון הנציב - הר חומה	♿ 🌙
163	קריית הממשלה - גשר המיתרים - תחנה מרכזית - שער יפו - תלפיות - מחסום 300 - קבר רחל	♿‏
541	תחנה מרכזית - אזור תעשייה עטרות	♿

מסלולים אחרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקימסע והשלימו אותו.

הקווים המהירים

• קווים מס' 71, 72: גילה - דרך חברון - רחוב קינג ג'ורג' - רחוב שטראוס - רמות
• קווים מס' 74, 75: הר חומה - דרך חברון - רחוב קינג ג'ורג' - השוק - התחנה המרכזית - הר נוף
• קו 77: הר הצופים - הגבעה הצרפתית - גאולה - רחוב שטראוס - רחוב קינג ג'ורג' - עמק רפאים - גונן - מלחה

הערה חשובה - שירות האוטובוסים העירוני בירושלים איננו פועל במהלך השבת (30 דקות לפני השקיעה ביום שישי עד לפחות 30 דקות לאחר השקיעה ביום שבת), וגם לא במהלך ימי החג היהודיים.

במונית

יש שפע של מוניות ברחבי העיר. תיירים בכלל, והתיירים הזרים בפרט, צריכים להיזהר במיוחד מנהגי מוניות תחמנים שעשויים לנסות להונות אתכם כאשר יחייבו אתכם לשלם תשלום גבוהה בהרבה משום שהנהג נסע "בדרך הנופית" או כאשר יחייבו אתכם לשלם את "המחיר הקבוע" ליעד מסוים במקום את מחיר המונה. משום כך כדאי לדרוש תמיד, עוד בתחילת הנסיעה, שנהג המונית יפעיל את המונה, ובאופן זה תוכלו להימנע לחלוטין ממחלוקות פוטנציאליות מהסוג הזה בסוף הנסיעה. אם הנהג יסרב להפעיל את המונה, צאו מהמונית וחפשו מונית אחרת. לרוב הנסיעה עם המונה תהיה זולה במידה ניכרת בהשוואה ל"מחיר הקבוע" שנהגי המוניות עשויים לנסות להציע לכם או לדרוש שתשלמו.

באופניים

ניתן לשכור אופניים באכסניית אברהם שברחוב הנביאים 67 בקרבת כיכר הדוידקה (ניתן להגיע למיקום זה ברכבת הקלה), כמו גם ב"אופני בילו", רחוב ביל"ו 7. ניתן למצוא גם סיורי אופניים מודרכים בירושלים, שמהווים את אחת מהדרכים הטובות ביותר לגלות את העיר.

מלבד נסיעה בגבעות של ירושלים, ירושלים אינה קשה לרכיבה, בשונה ממה שרוב האנשים נוטים לחשוב, וגם משפחות ו/או רוכבים בלתי מנוסים יכולים ליהנות מהרכיבה.

רכיבת לילה בירושלים כוללת נסיעה בלתי-נשכחת דרך הרחובות הריקים של העיר בת 3000 השנה.

נימוסים והליכות

יש להקפיד להיות לבושים בצניעות אם בכוונתכם להיכנס לבתי כנסת, מסגדים, כנסיות ו/או אתרים קדושים אחרים. מומלץ כי במקומות הללו גברים יקפידו ללבוש מכנסיים ארוכים, חולצה עם שרוולים ארוכים, (ובמקומות הקדושים ליהודים - כיסוי ראש). מומלץ כי במקומות הללו הנשים יקפידו ללבוש חצאית וחולצה עם שרוולים ארוכים. שימו לב כי במרבית הפעמים, יינתנו בכניסה למקומות הקדושים ליהודים כיפה וטלית, אך לא כדאי להסתמך על כך.

בשבתות ובחגים, מרבית החנויות בירושלים סגורות. בשבתות מומלץ להקפיד להימנע מלנהוג במכוניות דרך השכונות החרדיות בעיר. חל איסור לעשן או להשתמש במכשירים אלקטרוניים מכל סוג באתרים הקדושים בעיר. שימו לב כי בחודש הרמאדן, המוסלמים צמים מהבוקר עד ערב יום זה ולכן בתקופה זו הימנעו מלאכול ברחובות מוסלמים על מנת שלא להתגרות במאמינים המוסלמים.

חשוב לדעת

סכנות פוטנציאליות

ירושלים בטוחה במיוחד לתיירים. רוב הסיכויים שלא תתקלו בכייסים בעת ביקורכם בעיר, אף על פי שמוטב להיזהר מכייסים באזור העיר העתיקה. מלבד זאת, מומלץ לשים לב להנחיות הבאות:

• דת - אף על פי שירושלים נחשבת לעיר הקדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות, ישנו סכסוך ארוך טווח בין המוסלמים והיהודים בעיר.
• גניבות - כדי להימנע מגניבות, מומלץ להשאיר פריטים חשובים במיוחד, כמו דרכונים וארנקים בכספת שבחדר המלון. אם למלון שבו אתם שוהים אין כספות, כדאי לנסות ולבקש להשאיר את אותם הפריטים בדלפק המלון. הימנעו מלהשאיר פריטים יקרי ערך ברכבם. אם כייס הצליח לגנוב ממכם פריט כלשהו חייגו למוקד 100 של משטרת ישראל.
• טרור - כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני לאורך השנים ירושלים ידעה לא מעט פיגועי טרור - במיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה. מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 ואילך פיגועי הטרור בעיר חדלו כמעט לחלוטין הודות למאמצים המוגברים של מערכת הביטחון הישראלית והודות לבנייתה של גדר ההפרדה. סטטיסטית, הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי להיות מעורב בפיגוע טרור. אף על פי כן מומלץ תמיד להיות זהירים ולשים לב לאנשים שעשויים להתנהג באופן חשוד, או לשים לב לחבילות שמונחות במקומות ציבוריים ללא השגחה.

נגישות תקשורתית

טלפוניה

קידומת אזור החיוג לירושלים היא: 02.

ברחבי העיר היו טלפונים ציבוריים רבים הפועלים על כרטיסי טלפון אותם ניתן לרכוש בסניפי הדואר, ובקיוסקים. כרטיסי הטלפון הנמכרים הם: 20 יחידות (13 ש"ח), 50 יחידות (29 ש"ח), או 120 יחידות (60 ש"ח). השיחות שמבוצעות בערבי שבת וביום שישי זולות יותר ב-25% מתעריף השיחה הקיים ביתר ימי השבוע. הטלפונים הציבוריים הם בבעלות פרטית ומופעלים בדרך כלל על ידי בעלי החנויות. ניתן לרכוש כרטיסים מיוחדים בסניפי דואר על מנת לבצע שיחות בין-לאומיות, בהם כרטיס ה-VoIP החדש "x-phone".

בשנת 201 יצאה עיריית ירושלים בהצהרה כי היא מסירה את כל הטלפונים הציבוריים בעיר.

שירותי דואר

סניפי הדואר בישראל פתוחים לקהל הרחב בימי ראשון, שלישי וחמישי בין השעות 08:00 בבוקר עד 20:00 בערב, ובימי שני ורביעי בין השעות 8:00 בבוקר עד 13:30 בצהריים. ביום שישי הדואר פתוח עד שעה 12:00 בצהריים.

• סניף הדואר המרכזי במערב ירושלים ממוקם ברחוב יפו, בסמוך למשרדי העירייה. סניף זה פתוח בין השעות 08:00 בבוקר עד 18:00 בערב.
• קיים גם סניף דואר בעיריית ירושלים בכיכר ספרא.
• בעיר העתיקה יש סניף דואר ליד שער יפו.

נגישות לאינטרנט

אינטרנט קפה

המחיר הנפוץ ביותר לגלישה באינטרנט באינטרנט קפה בירושלים הוא 15 ש"ח לשעה.

• קפה נט - ממוקם בקומה השלישית בתחנה המרכזית החדשה (רחוב יפו 232). שעות פעילות: בימים ראשון עד חמישי בין השעות 5:30 בבוקר ועד 24:00 בלילה.
• Netcafe - ממוקם ברחוב הלני המלכה במגרש הרוסים. מומלץ להתקשר מראש ולוודא מראש את שעות פעילות משום שהן עשויים להשתנות. סגור בימי שבת.

אינטרנט אלחוטי

כיום ישנם גם חיבור אלחוטי לאינטרנט הזמין בחלק מהרחובות בירושלים. שירות זה אינו כרוך בתשלום וזמין במרכז העיר החל משנת 2004. הרחובות שבהן שירות זה זמין הם: רחוב בן יהודה, רחוב נחלת השבעה, ורחוב שלומציון המלכה. כמו כן אינטרנט אלחוטי חינמי זמין גם בתחנה המרכזית החדשה, וברוב רשתות בתי הקפה בעיר.

שירותים רפואיים

• 1 בית החולים הדסה עין כרם‏   ‏ בית החולים המרכזי של תושבי ירושלים, האזורים הסמוכים, כמו גם את המבקרים באזור.  
• 2 בית החולים הדסה הר הצופים‏   ‏ בית חולים הניצב על פסגת הר הצופים.  
• 3 המרכז הרפואי שערי צדק‏   ‏ בית החולים הגדול בירושלים.  

יעדים סמוכים בולטים

• ים המלח -
• אבו גוש -
• תל אביב -

ראו גם

	הורדת אוסף מדריכי ירושלים כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון