ירושלים/העיר העתיקה

מתוך ויקימסע
יעדי טיול > אסיה > המזרח התיכון > ישראל > הרי ירושלים > ירושלים > ירושלים/העיר העתיקה
(הופנה מהדף העיר העתיקה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ירושלים

מיקומו של אזור העיר העתיקה בירושלים

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בלדת אלקדס אלקדימה, בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք‏, נהגה: ירוסאגהמי הין ק'אגהאק) היא מתחם קדום ומקודש ביותר למאמיני שלוש הדתות המונותאיסטיות. העיר מוקפת בחומה עות'מאנית שנבנתה במאה ה-16, רובה בתוואי חומות קדומות. בחומת העיר העתיקה שמונה שערים: שער האשפות, שער יפו, שער שכם, שער ציון, שער הרחמים (סגור), שער האריות, שער הפרחים והשער החדש.

צורתה של העיר העתיקה, תוואי הדרכים שעוברים בה, ומערך המבנים שבה נקבע על פי שרידי תרבות מהעת העתיקה: בתים, מתקני ניקוז למים ושפכים, ניקבות ומחילות, והריסותיהם, שהצטברו זה על גבי זה לאורך אלפי שנים. מפלס הרחוב של העיר העתיקה נמצא כיום כ-8-2 מטר מעל מפלס הרחוב של העיר העתיקה במהלך תקופת בית המקדש הראשון (עד המאה ה-7 לפנה"ס) ותקופת בית המקדש השני (מהמאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-1 לספירה).

מאז המאה ה-19 מקובלת החלוקה לארבעה רבעים עיקריים: הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, הרובע הארמני והרובע המוסלמי. ב־1981 הוכרז מתחם העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית הנמצא בסכנה על ידי ארגון אונסק"ו.

אזורים[עריכה]

מפה סכמטית של רובעי העיר העתיקה
הר הבית (ידוע גם בשמו המקראי: הר המוריה)
המתחם אשר ממוקם בקצה המזרחי של העיר העתיקה הוא המקום הקדוש ביותר בעולם ליהדות והשלישי בקדושתו לאסלאם. במתחם היו ממוקמים בית המקדש הראשון ובית המקדש השני במשך אלף שנים. במאה ה-7 לספירה, במהלך התקופה הערבית בארץ ישראל, נבנו במיקום זה המבנים המוסלמים כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא. הר הבית נמצא כיום בשליטת הווקף המוסלמי וממלכת ירדן, ורק מוסלמים מורשים להיכנס למבנה כיפת הסלע שבמרכז הר הבית (בהסכמי אוסלו הוסכם כי סידור זה למעשה יימשך לעד). מסיבות פוליטיות חלק זה איננו נחשב לחלק מהרובע המוסלמי או הרובע היהודי. לא מוסלמים רשאים להיכנס אל הר הבית רק דרך הגשר בקצה הדרומי של הכותל המערבי, בעוד שמוסלמים יכולים גם להיכנס להר הבית משעריו האחדים הנמצאים ברחוב השלשלת והרובע המוסלמי. מאז תחילת המאה ה-21 נערכות בהר הבית חפירות בקרקע, וחלק מהעפר הושלך לנחל קדרון (שם מבצעים ארגונים מתנדבים בדיקות וסינון של השפכים, ומוצאים בהם שרידים ארכאולוגיים בעלי ערך).
הרובע היהודי
אזור שממדיו 116,000 מטרים רבועים הנמצא בחלק הדרום-מזרחי של העיר העתיקה, אשר בו נמצא מרכז הקהילה היהודית בעיר העתיקה מהעת החדשה (בתחילת ימי הביניים עד הכיבוש הצלבני נמצאה השכונה היהודית בצפון-מזרח העיר העתיקה). הרובע היהודי נחרב במלחמת העצמאות, ונבנה מחדש ברובו לאחר מלחמת ששת הימים, על ידי ממשלת ישראל ובאמצעות "החברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי". ברובע מתגוררים כיום כ-2,000 תושבים. הוא מכיל אתרים ארכאולוגים משלל תקופות היסטוריות, מוזיאונים אחדים, מוסדות חינוך, ישיבות ובתי כנסת, חנויות לעתיקות, ספרים ומזכרות, מסעדות ומזללות כשרות, ולמרגלותיו רחבת הכותל המערבי. הגישה הקצרה אל הרובע היהודי היא דרך שער ציון, וכן משער יפו ומשער האשפות.
הרובע הנוצרי
אזור הממוקם בחלק הצפון-מערבי של העיר העתיקה. הרובע הנוצרי מכיל כ-40 מקומות קדושים לנצרות, כולל כנסיית הקבר שבה משולבים מבנים קדומים מאז התקופה הביזנטית, אשר היא אחת מהמקומות הקדושים ביותר לנצרות, ומהווה גם תחנה במסלול "ויה דולורוזה", המושך לעיר תיירות נוצרית רבה, במיוחד בתקופת החגים הנוצרים. ניתן להיכנס אל הרובע הנוצרי דרך השער החדש ושער יפו. הרובע כולל מוסדות נוצריים רבים, ובהם כנסיות ושלוחות מסדרי נזירים, חנויות למזכרות וטקסטיל וחנויות לעתיקות.
הרובע הארמני
הרובע הקטן ביותר של העיר העתיקה אשר ממוקם בחלק הדרום-מערבי של העיר העתיקה ואשר בו מוסדות ואוכלוסייה ארמנית. הרובע הארמני מכיל גם הוא מוסדות ואוכלוסייה נוצרית, המשתייכת לזרם ייחודי של הנצרות, הנבדל מהזרם הקתולי הדומיננטי ברובע הנוצרי של העיר העתיקה. בירושלים ישנה נוכחות ארמנית עוד מתחילת המאה ה-4 לספירה כאשר ארמניה אימצה את הנצרות כדת הלאומית והנזירים הארמנים החלו בעקבות כך להתיישב בירושלים. אתרים בולטים ברובע הארמני כוללים בין היתר את מגדל דוד, הקתדרלה, והמוזיאון הארמני. ניתן להיכנס לרובע הארמני דרך שער ציון ושער יפו.
הרובע המוסלמי
הרובע הגדול ביותר של העיר העתיקה אשר ממוקם בחלק הצפון-מזרחי של העיר העתיקה. למרות שאזור זה מכונה הרובע המוסלמי, כיום גרות בו הן אוכלוסייה ערבית מוסלמית והן אוכלוסייה יהודית. באזור הרובע המוסלמי נמצאים כיום מרבית המסגדים של העיר העתיקה. יש בו שווקים הומים, שבהם אפשר לרכוש מוצרי מזון, הסקה, מזכרות ופריטי טקסטיל ועור ואף עתיקות. כמו כן, קיימים בו מספר אתרים נוצריים בולטים, כגון קשת אקה הומו, וחלק ממסלול "ויה דולורוזה". ניתן להיכנס לרובע המוסלמי דרך השער החדש, שער שכם, שער הפרחים ושער האריות.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - העיר העתיקה#היסטוריה
בית המקדש, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
העיר העתיקה בפסיפס מפת מידבא אשר מתוארכת למאה ה-6 עד המאה ה-8

בני אדם התגוררו בגבעה, הקרויה היום עיר דוד, בתקופה הכלכוליתית; כמו כן בסמוך למעיין הגיחון בתקופת הברונזה הקדומה.

על פי המסופר בתנ"ך, באזור בו נמצא כיום הר הבית היה המקום בו במהלך המאה ה-19 לפנה"ס (לפי סדר עולם רבה) אברהם אבינו עקד על פי מצוות האלוהים את יצחק, בנו היחיד והאהוב, על מזבח במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, וברגע האחרון בטרם פעולת השחיטה נקרא על ידי מלאך האלוהים לא לעשות לבנו מאומה, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים" (בראשית).

במאה ה-14 לפנה"ס, בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה עיר-מדינה כנענית. עם שנקרא בתנ"ך "יבוס" כבש את העיר והוזכר בתנ"ך.

על פי המסופר בתנ"ך העיר נכבשה על ידי דוד המלך, הייתה לבירת ממלכתו, ודוד בנה בה את ארמונו. שלמה המלך, בנו, הקים בה את בית המקדש הראשון. בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה על ידי האימפריה הבבלית, ואחרי ניסיון מרד נגדו כבש נבוכדנצר השני מלך בבל את העיר בשנת 586 לפנה"ס, הרס אותה, והגלה לבבל רבים מיהודי ארץ ישראל.

האימפריה הפרסית תמכה בחזרת הישראלים, רובם משבט יהודה, לארץ ישראל והקמת אוטונומיה על ידם; ומנהיגה כורש פרסם זאת ב"הצהרת כורש". חלק מהגולים בבבל חזרו לארץ ישראל, הקימו את בית המקדש השני, ואף הטביעו מטבעות משלהם.

בשנת 332 לפנה"ס נכבשה ארץ ישראל, ללא שפיכות דמים, על ידי צבאות אלכסנדר מוקדון שבאו מיוון, והחלה התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. היחסים בין היהודים לבין השלטונות היוונים הידרדרו במאבק על השליטה בארץ, ובמרכזו המאבק התרבותי על אופי הפולחן בבית המקדש בירושלים. בשנת 167 לפנה"ס, פרץ מרד המכבים בהנהגת מתתיהו החשמונאי ובניו, ולאחריו שלטה שושלת בית חשמונאי, עד שנכבשה ארץ ישראל על ידי הצבא הרומאי בשנת 63 לפנה"ס. בשנת 37 לפנה"ס מונה הורדוס על ידי הרומאים למלך יהודה. הוא ניהל מבצעי בנייה גדולים בירושלים וברחבי ארץ ישראל.

על פי המסורת הנוצרית במהלך המאה ה-1 לספירה הרומאים צלבו את ישו בגבעת הגולגולתא - אשר באותה העת נמצאה מחוץ לחומות ירושלים.

בשנת 66 לספירה, פרץ "המרד הגדול" נגד הרומאים, ובשנת 69, החל דיכויו על ידי הצבא הרומאי בראשותו של המצביא טיטוס; ירושלים נכבשה ונשרפה ובית המקדש חרב בשנת 70. הקיסר אדריאנוס, ביקש להקים אותה מחדש כעיר רומית בשם "איליה קפיטולינה". בעקבות זאת, בשנת 133 פתחו היהודים ברחבי ארץ ישראל בראשות בר כוכבא במרד כנגד האימפריה הרומית. אך המרד דוכא והעיר חזרה לשליטה רומית בשנת 136.

האימפריה הביזנטית, אשר כללה את ארץ ישראל, פיתחה את העיר, וטיפלה בתשתית הדרכים והשווקים, אספקת המים וניקוז הביוב. ובימי הקיסר קונסטנטינוס, הוקמה בירושלים כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות במשך המאה ה-4.

בשנת 636 נכנסו הכובשים הערבים המוסלמים לירושלים. בהמשך החליף עומר בן אל-ח'טאב הקים בהר הבית, על חורבות מתחם בית המקדש השני, את מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע, במקום בו לפי המסורת המוסלמית הנביא מוחמד עלה השמיימה במסעו הלילי. ירושלים הייתה בשלטון בית אומיה עד לשנת 750, ולאחר מכן, הייתה בשלטון חליפות בית עבאס עד לשנת 969, אז עברה ירושלים לידי השושלת הפאטימית. בשנת 1071 הגיעו לירושלים הכובשים סלג'וקים, שהחזיקו בה לתקופה קצרה.

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים במסע הצלב הראשון, לאחר מצור כבד שהטילו על שעריה. הם ערכו טבח בתושביה המוסלמים והיהודים, ואסרו על כניסתם לעיר. בשנת 1187 כבש את העיר השליט המוסלמי צלאח אל דין, שעלה ממצרים עם צבאותיו. ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

ב-1517 נכבשה העיר בידי צבאות האימפריה העות'מאנית. סולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים (המקיפות את העיר העתיקה), ושיפץ את המצודה ואת מגדל דוד. משלהי המאה ה-18, התפתח היישוב היהודי בעיר, שרובה ככולה הייתה אז בין החומות. במשך המאה ה-18, התגברה התעניינות המעצמות האירופאיות במזרח התיכון וארץ ישראל; הן שלחו חוקרים, מיסיונרים ודיפלומטים אל הארץ, והחלו לבנות בה מוסדות דת, חינוך, תיירות וצדקה, רובם בירושלים שבין החומות ואף מחוצה להן. האוכלוסייה בעיר גדלה, ובכלל זאת היישוב היהודי שהחל ביציאה אל שכונות חדשות מחוץ לחומות. הראשונה שבהן הייתה שכונת משכנות שאננים שנתמכה על ידי סר משה מונטיפיורי. בסתיו 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הצבא הבריטי. הוקם בה ממשל צבאי ואחר כך אזרחי, שנקרא המנדט הבריטי, ונמשך עד 1948. הבריטים טפחו את העיר העתיקה, הם חשפו את חומותיה והקימו סביבן גן. עם סיום מלחמת השחרור, העיר נחצתה לשניים, וגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עבר באמצעה. העיר העתיקה נכללה בשטח ירדן. במלחמת ששת הימים ב-1967, כבשה ישראל את חלקי ארץ ישראל שעד נהר הירדן, ובכלל זאת את העיר העתיקה. ישראל עשתה רבות לפיתוח העיר העתיקה; הרובע היהודי נחפר על ידי ארכאולוגים, שוקם ונבנה מחדש; סקרים ארכאולוגים נערכים מעת לעת גם ברבעים: הנוצרי, המוסלמי והארמני; כמו כן, במשך השנים, שופצו בהם תשתיות הביוב והחשמל; וברוב מתחם העיר העתיקה הונחו מרצפות אבן חדשות.

אוריינטציה[עריכה]

במהלך התקופה בה העיר הייתה בשליטת האימפריה הרומית הרומאים יצרו את רחוב הקארדו אשר תוואו חוצה את העיר העתיקה מצפון לדרום לאורך מרכז העיר. בנוסף לכך, רחוב הדקומנוס, אשר נוצר גם הוא על ידי הרומאים, חוצה את העיר העתיקה ממזרח למערב לאורך מרכז העיר. שתי הרחובות הללו מפרידים למעשה בין ארבעה רבעים, בהם נמצאים בין היתר אוכלוסייה ומוסדות הדת של הדתות הגדולות ביותר שכבשו את העיר העתיקה לאורך ההיסטוריה.

עמק קדרון ועמק הינום חוצים זה את זה מחוץ לחומה הדרום מזרחית של העיר העתיקה, ליד מעין הגיחון, ובכך מהווים קו הגנה טבעי בחלק המערבי, הדרומי והמזרחי של העיר העתיקה.

מוקדי עניין[עריכה]

העיר העתיקה: מבט מהר הזיתים (ממזרח למערב)
  • חומות ירושלים Wikipedia-logo-v2.svg - החומות שמקיפות את העיר העתיקה אשר נבנו במהלך המאה ה-16 על ידי סולטאן האימפריה העות'מאנית סולימאן הראשון תוך ניצול תוואי חומות קדומות ושימוש משני באבנים מקומיות. החומות שימשו להגנה מפני פולשים זרים עד המאה ה-19. על חומות העיר העתיקה ישנו מסלול טיול.
  • שערי ירושלים Wikipedia-logo-v2.svg - ישנם שמונה שערים לעיר העתיקה. השערים הם:
  •    ‏שער יפוערך מקביל בוויקיפדיהממוקם בצד המערבי של העיר העתיקה בסמוך למגדל דוד. לצד השער עובר כביש שהוקם לאחר שהומה נפרצה לכבוד ביקור הקיסר הגרמני בסוף המאה ה-19. בשער יפו ישנה תחנת מודיעין של משרד התיירות המחלקת מפות ועצות מועילות, וכן תחנת מוניות גדולה שנועדה לסייע לתיירים הרבים המגיעים לשער זה. משער יפו ישנה גם גישה לטיילת החומות (ראו מידע מורחב בהמשך).
  •    ‏שער ציוןערך מקביל בוויקיפדיהממוקם בצד הדרומי של העיר העתיקה. שער זה מספק גישה ישירה לרובע הארמני מאזור הר ציון. אבני החומה מסביב לשער מנוקבות בחורי כדורים, שריד לקרבות העזים שהתחוללו במקום במלחמת העצמאות בין כוחות ה"ההגנה" ואצ"ל ואחר כך צה"ל לבין כוחות הליגיון הירדני. שמו הערבי של השער הוא "באב אל-נבי דאוד" (שער הנביא דוד), בשל קרבתו למיקום בו לפי המסורת המוסלמית נמצא קברו של דוד המלך. ישנו אזור חנייה מחוץ לחומות בקרבת השער.
  •    ‏שער האשפותערך מקביל בוויקיפדיהממוקם בצד הדרומי של העיר העתיקה. משער קיימת גישה ישירה לרובע היהודי והכותל המערבי. באזור השער נמצאת תחנת האוטובוס בהם עוצרים קווי אוטובוס 1 ו-2. ישנו אזור חנייה חנייה מחוץ לחומות בקרבת אזור עיר דוד.
  •    ‏שער הרחמיםערך מקביל בוויקיפדיהממוקם בצדה המזרחי של חומת ירושלים, והוא היחיד מבין שערי החומה שמוביל ישירות להר הבית. השער נחסם בלבנים על ידי המוסלמים במהלך המאה ה-9 לספירה משום שעל פי המסורת המוסלמית המשיח (היהודי) יגיע לבית המקדש דרך שער זה. על אף שהצלבנים פתחו את השער ב-1102, השער בחומה נחסם בלבנים בשנית על ידי צלאח א-דין לאחר שכבש מחדש את ירושלים ב-1187. השער נבנה בין השנים 1538–1539, יחד עם שיפוץ ובניית חומות העיר העתיקה על ידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון. השער נותר חסום מאז.
  •    ‏שער האריותערך מקביל בוויקיפדיהממוקם בצד המזרחי של העיר העתיקה. רחוב ויה דולורוזה מתחיל משער זה. השער נקרא שער האריות על שם שני האריות (למעשה אלו ברדלסים) החקוקים משני צדי חזית השער.
  •    ‏שער הפרחיםערך מקביל בוויקיפדיהממוקם בצד הצפוני של העיר העתיקה. שמו של שער זה נובע מעיטוריו הנראים כמו פרחים.
  •    ‏שער שכםערך מקביל בוויקיפדיהממקום בצד הצפוני של העיר העתיקה (הגישה היא ממזרח ירושלים), ונחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית. באזור של שער שכם ישנה גישה לטיילת החומות (ראו מידע מורחב בהמשך). בקרבת השער ישנה תחנת מוניות ואזור חנייה הנמצאים מחוץ לחומות.
  •    ‏השער החדשערך מקביל בוויקיפדיהממוקם בקצה הצפון-מערבי של העיר העתיקה. שער זה מספק גישה ישירה לרובע הארמני ממערב ירושלים. זהו השער החדש ביותר מבין שערי העיר העתיקה - הוא נפרץ בחומה בשנת 1889 על מנת להקל על הקשר בין המנזרים הנמצאים באזור זה משני צידי החומה. בקרבת השער ישנו אזור חנייה הנמצא מחוץ לחומות.

הר הבית[עריכה]

Exclamationdiamond blue.svg
חוקים ותקנות הנוגעים למבקרים בהר הבית

לא-מוסלמים אינם מורשים להיכנס להר הבית בימי שישי או במהלך שעות התפילה המוסלמית, ובתקופות מסוימות, בהתאם למצב הפוליטי, נאסרת לחלוטין הכניסה להר הבית עבור על כל מי שאיננו מוסלמי. הכניסה להר הבית עצמו איננה אסורה עבור מבקרים שאינם מוסלמים ביתר הימים או התקופות.

כל מי שמבקש להיכנס למתחם הר הבית יהיה כפוף לבדיקה ביטחונית קפדנית. נאסר להכניס למתחם פריטים כגון ספרי תפילה לא-מוסלמים. קוד הלבוש הקפדני במתחם אוסר על כל המבקרים להיכנס למתחם עם מכנסיים קצרים, חצאיות מיני וחולצות ללא שרוולים. כמו כן, גם נאסר להיכנס למתחם עם כיפה על הראש. הנשים המבקרות במתחם לא מחויבות ללבוש כיסוי ראש. יש לקחת בחשבון שלעתים קרובות ישנו תור ארוך בנקודת הבידוק הביטחוני בכניסה למתחם. על כל מי שאיננו מוסלמי נאסר להתפלל בהר הבית, וכל הלא-מוסלמים שנתפסים מתפללים באתר מגורשים מיד מהמתחם על ידי כוחות המשטרה שמאבטחים את המתחם. צעדים אלה ננקטים משום שבעיני מוסלמים רבים מתפללים לא-מוסלמים בהר הבית עוסקים בפרובוקציה ושינוי הסטטוס קוו בהר הבית. בשל כך, ישנה סכנה ממשית לשלומם של מתפללים לא-מוסלמים בהר הבית, וקיים חשש רב מכך שעימותים בין מתפללים לא מוסלמים למתפללים מוסלמים בהר הבית עשויים להוביל להסלמה של מעשי אלימות נגד לא-מוסלמים בהר הבית ומחוץ להר הבית.

שעות הביקור לקהל הרחב הם בין שעות התפילה מוסלמיות - בימים שבת עד חמישי בין השעות 7:30 בבוקר עד 11:00 בבוקר, ו13:30 עד 14:30 אחר הצהריים. שעות הביקור לקהל הרחב במהלך חודש הרמדאן הם מ-7:30 בבוקר עד 11:00 בבוקר בלבד. (שימו לב שהמועד של חג הרמאדן יכול לחול בכל עונות השנה משום שתאריכי חג הרמדאן, אשר מתבסס על לוח השנה הירחי המוסלמי, נחגגים בכל שנה, שממנה נגרעים כ-11 ימים).

  • הר הבית Wikipedia-logo-v2.svg - מתחם שטוח המשתרע על פני כ-140 דונם אשר הוא המקום המקודש ביותר ליהדות, והשלישי בקדושתו למוסלמים-סונים. המתחם נקרא "הר הבית" על ידי יהודים ונוצרים, ו"חראם א-שריף" (حارم الشريف) על ידי מוסלמים. על פי המקרא ומסורת חז"ל במיקום זה התקיימה במקור עקידת יצחק. לפי התנ"ך, מסורת חז"ל והשערות היסטוריונים נבנה במיקום זה מקדש שלמה (בית המקדש הראשון) במהלך המאה ה-10 לפנה"ס על ידי שלמה המלך. בית המקדש נחרב על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 586 לפנה"ס. ונבנה מחדש לאחר כ-70 שנה בתקופת שיבת ציון. במהלך המאה ה-1 לפנה"ס המלך הורדוס שיפץ והרחיב את המקדש באופן משמעותי, אך הוא נחרב לבסוף על ידי האימפריה הרומית בשנת 70 לספירה בעקבות המרד הגדול של היהודים ברומאים. על פי המסורת המוסלמית במיקום זה מוחמד עלה השמימה עם המלאך גבריאל.
מעל ומתחת לפני הקרקע קימים ממצאים ארכאולוגים רבים, ובכלל זאת שני מסגדים גדולים. הר הבית נחשב למקום בעל רגישות פוליטית בינלאומית גבוהה, והמתחם היווה מוקד לסכסוכים רבים בין יהודים ומוסלמים מאז התפתחות האסלאם. הכניסה היחידה להר הבית ללא-מוסלמים היא בשער המוגרבים, הנמצא בצדו הדרומי של הכותל המערבי, אשר אליו מוביל כבש עלייה מוגבה זמני העשוי מעץ.
  •    ‏כיפת הסלעערך מקביל בוויקיפדיההוא ככל הידוע, המבנה המוסלמי העתיק ביותר בעולם שהשתמר עד ימינו והמקום השלישי בחשיבותו לאסלאם. המבנה ממוקם מעל לאתר בו נמצא סלע "אבן השתייה" אשר לפי המסורת היהודית הייתה ממוקמת בתוך קודש הקודשים בבית המקדש. על המסורת המוסלמית זהו המיקום שממנו מוחמד עלה לשמים. המסגד נבנה בין השנים 687 עד 691 על ידי הח'ליף האומיי התשיעי עבד אל-מלכ ישירות על גבי חורבות בית המקדש השני. כיפת הסלע עצמה אינה מסגד, ואין נערכות בה תפילות בציבור.
  •    ‏מסגד אל-אקצאערך מקביל בוויקיפדיההמסגד הגדול ביותר כיום בירושלים. המסגד הוקם בתחילה על ידי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, כ-20 שנים לאחר השלמת בניית כיפת הסלע, כמרכז תפילה קטן. לאורך השנים המסגד הוקם מחדש מספר פעמים. המבנה הנוכחי הוקם בשנת 1035 על ידי הח'ליף הפאטימי עלי א-זאהיר. כאשר הצלבנים כבשו את ירושלים בשנת 1099 המבנה שימש כמפקדה של הטמפלרים (בעוד שמבנה כיפת הסלע שימשה באותה העת ככנסייה). תקופה זו הסתיימה ב-1187 כאשר צלאח א-דין כבש את ירושלים. שיפוצים, תיקונים ותוספות שונות בוצעו במסגד לאורך ההיסטוריה על ידי האיובים, הממלוכים, העות'מאנים, המועצה המוסלמית העליונה, וירדן. הכניסה למסגד מותרת למוסלמים בלבד. בתקופות של מתיחות רבה נוהגת משטרת ישראל להגביל את הכניסה למסגד למבוגרים בלבד (מעל גיל 30, או 40, או 45, בהתאם לנסיבות). מקדש אל-אקצה היווה מספר פעמים יעד להתקפות מצד קיצוניים יהודים, אולם ההתקפות סוכלו בידי כוחות הביטחון הישראליים.
  •    ‏המוזיאון לאמנות אסלאמיתמבנה המוזיאון הוקם במקור על ידי הטמפלרים. המוזיאון הוקם על ידי המועצה המוסלמית העליונה בשנת 1923. המוזיאון מכיל בין היתר חלונות זכוכית צבעוניים, לוחות עץ, אריחי קרמיקה, ודלתות ברזל מתקופת שלטונו של סולימאן המפואר.
  •    ‏אורוות שלמהמבנה קדום תת-קרקעי בגודל 500 מטרים רבועים הנמצא המצוי בפינה הדרום מזרחית של הר הבית. המבנה הוקם לכאורה על ידי הורדוס במסגרת בניית בית המקדש השני. במסגרת עבודות שיפוץ וחפירה בלתי חוקיות שביצע הווקף במקום בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הומר המבנה למסגד מודרני עם קיבולת של עד 7,000 מתפללים.

הרובע היהודי[עריכה]

הכותל המערבי
  •    הכותל המערביערך מקביל בוויקיפדיהשריד של החומה החיצונית שהוקמה על ידי הורדוס בשנת 20 לפנה"ס אשר הקיפה את בית המקדש השני. הכותל המערבי הוא המקום הקרוב ביותר אל מקומו של קודש הקודשים בו יכולים יהודים רשאים להתפלל ועל כן זהו כיום האתר הקדוש ביותר ליהודים מחוץ לרחבת הר הבית. הכותל המערבי הוא אתר עלייה לרגל בולט עבור יהודים מכל רחבי העולם במשך מאות שנים (בתקופות קדומות, בהם נאסר על יהודים להיכנס לירושלים עלו להר הזיתים). לאחר מלחמת העצמאות הירדנים אסרו על יהודים להגיע לכותל המערבי במשך 19 שנות שלטונם. (בתקופה הירדנית עלו לצפות בהר הבית מגגות הבתים בהר ציון). ישראל כבשה את העיר העתיקה, ועמה גם את הכותל המערבי, ב-10 ביוני 1967. שלושה ימים לאחר מכן דחפורים ישראליים החריבו את שכונת המוגרבים, על מנת ליצור במקומה את רחבת הכותל המערבי. כיום הכותל משמש כבית כנסת עממי, שבו מתקבצים עשרות מניינים בנוסחי תפילה מגוונים במהלך כל יום. נהוג שנערים המגיעים לגיל מצוות עולים לכותל לעלות לתורה. כמו כן, יש יחידות צה"ליות שמשביעות את חייליהם על תנ"ך ברחבת הכותל, כמו חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים. ברחבת הכותל נערכים אירועים ממלכתיים נוספים, כמו פתיחת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הרחבה מול הכותל מפוצלת על ידי גדר - רחבה גדולה נמצאת בצד שמאל לגברים בלבד ורחבה קטנה יותר נמצאת בצד ימין לנשים בלבד. בעת ביקור בכותל יש להקפיד להתנהג בכבוד ובנימוס למתפללים במקום, ולהתלבש כראוי (לא לבוא במכנסיים קצרים, וגופיות). גברים צריכים ללבוש כיפה בעת ביקור בכותל ונשים נשואות אמורות ללבוש כיסוי ראש. לגברים מסופקות כיפות בכניסה לרחבת הכותל. המבקרים בכותל נוהגים לכתוב פתקים עם בקשות לבורא עולם ולשימם בין הסדקים של אבני הכותל הגדולות. חל איסור על צילום ברחבת הכותל במהלך השבת. אירועי בר מצווה רבים נערכים ברחבת הכותל בימי שני וחמישי בשעות הבוקר. את האתר פוקדים מיליוני מבקרים מדי שנה.
  •    ‏מנהרות הכותלערך מקביל בוויקיפדיהמתחם תיירותי שהכניסה אליו ממבנה בצפון רחבת הכותל המערבי. הסיור במנהרות כרוך בתשלום ובהרשמה מראש לקבוצה עם הדרכה. הכניסה (וקופת משרד האתר) ממוקמת בפתח מבנה בצפון מזרח רחבת הכותל, משם יורדים מפלסים אחדים, בעומק של כעשרה מטר, והולכים לכיוון צפון במקביל ולצדה של חומת הר הבית, בין שרידים ארכאולוגים מרשימים, שרובם מהתקופה ההלניסטית והרומית בארץ ישראל. במסלול הוקם חזיון אורקולי המציג את ההיסטוריה של המתחם. היציאה מן המנהרות היא בפתח בסמוך לרחוב הגיא ו"ויה דולורוזה". ומשם חוזרת הקבוצה בלווית מלווים חמושים דרך רחוב הגיא עד לרחבת הכותל המערבי.
  •    ‏הקארדוערך מקביל בוויקיפדיהשרידים ארכאולוגיים של קטע מרחוב הקארדו שהתגלה ברובע היהודי בעת שיקום הרובע היהודי לאחר הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים. רחוב הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית וחצה אותה העת את אזור העיר העתיקה מצפון לדרום - משער שכם לשער האשפות. הרחוב נבנה במקור על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס כאשר הקים את העיר איליה קפיטולינה על חורבות ירושלים.
  •    ‏מוזיאון וואהל לארכאולוגיהערך מקביל בוויקיפדיה, ‏רחוב הקראים 1‏,  ‎02-6283448פקס: ‎02-6265920בימים א' - ה' בשעות 9:00 - 17:00 ובימי ו' בשעות 9:00 עד 13:00. מוזיאון בו מוצגים שרידי מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום בתקופת הבית השני בתקופת שלטונו של המלך הורדוס, לפני הרומאים החריבו את ירושלמים בשנת 70 לספירה. שרידי הבתים, אשר נמצאים כ-3 עד 7 מטרים מתחת לפני האדמה, התגלו בעת שיקום הרובע היהודי לאחר הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים. נאסר לצלם בתוך המוזיאון. מחיר: עלות הכניסה היא 25 ש"ח לסטודנטים ו-35 למבוגרים.
  •    ‏הגן הארכאולוגי העופלערך מקביל בוויקיפדיהבפתוח בימים א'-ה' בין השעות 8:00 עד 19:00 וביום ו' בין השעות 08:00 עד 14:00. אתר הנמצא למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל גם את מוזיאון מרכז דוידסון. הגן כולל ממצאים ארכאולוגיים קדומים ומאוחרים, החל מתקופת הברונזה לפני כ-5,000 שנה, ועד ממצאים מהתקופה העות'מאנית לפני כ-90 שנה. במוזיאון מוצגים ממצאים בני תקופות שונות שנתגלו ברחבי הגן. סיורים מודרכים מתקיימים מדי יום בימים א'-ו'. מחיר: דמי הכניסה הם 25 ש"ח למבוגרים ו-15 ש"ח לסטודנטים.
  •    ‏מוזיאון חצר היישוב הישן ע"ש יצחק קפלןערך מקביל בוויקיפדיה, ‏רחוב אור החיים 6, הרובע היהודי‏,  ‎02-6276319, 052-4002478פקס: ‎02-6284636חודשים מרץ-נובמבר: ימי א-ה: 10:00-17:00, ימי ו: 10:00-13:00; חודשים דצמבר-פברואר: ימי א-ה: 10:00-15:00, ימי ו: 10:00-13:00; חוה"מ פסח וסוכות - 10:00-18:00. מוזיאון היישוב הישן הוקם לאחר מלחמת ששת הימים בבית משפחת הרב ויינגרטן (הרב האשכנזי של הרובע בעת כניעתו ב-1948). המוזיאון משחזר את חיי היומיום של היהודים בעיר העתיקה בירושלים עד 1948, ובכלל זאת את הכלים, המורשת והתרבות החומרית שלהם.
  •    ‏החומה הרחבהערך מקביל בוויקיפדיה, ‏רחוב בוני החומהקטע מביצור חומת ירושלים העתיקה מימי תקופת בית ראשון אשר הוקם לפי ההערכות במהלך המאה ה-8 לפנה"ס בתקופת שלטונו של מלך ממלכת יהודה חזקיהו. קטע החומה הוא באורך 65 מטרים ובעובי 7 מטרים. החומה התגלתה במקרה במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 בעת ביצוע עבודות שיקום נרחבות ברובע היהודי בעקבות הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים.
  •    ‏מכון המקדשערך מקביל בוויקיפדיהא'-ה' בשעות 9:00 עד 17:00, ויום ו' בשעות 9:00 עד 14:00. סגור בימי שבת. מוסד אשר יצר לאורך השנים דגמים וכלים של המקדש לפי תיאורים בתנ"ך בספרות חז"ל ובכתבי היסטוריונים קדומים כמו יוספוס פלביוס (כגון מנורת בית המקדש, מזבח הקטורת, והבגדים ששימשו את הכהנים בבית המקדש) כאשר המכון מקווה שבבוא היום פריטים אלו יהיו בשימוש כאשר התנאים יאפשרו את ההקמה של בית המקדש השלישי. מחיר: 20 ש"ח.
  •    ‏בית הכנסת הקראיערך מקביל בוויקיפדיה‏,  ‎972-2-628-6688, 972-2-627-4728, 972-50-212-1045פתוח לציבור בימים ראשון עד שישי (עד השקיעה). הקראים, אשר מספרם בעולם מוערך בכ-50 אלף, הוא זרם ביהדות אשר מתנגד לתורה שבעל פה ולכל תוספת מאוחרת לתנ"ך, ומוכנה לקבל רק את התנ"ך כספר מחייב. בית הכנסת, אשר הוקם במקור במהלך המאה ה-8 לספירה ונמצא מתחת לפני האדמה, הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם כיום אשר עדיין נמצאים בשימוש. יש לתאם מבעוד מועד סיורים מודרכים בבית הכנסת.
  •    ‏בית הכנסת החורבהערך מקביל בוויקיפדיהבית כנסת נבנה אשר לראשונה בתחילת המאה ה-18 אף נחרב בידי השלטונות העות'מאנים בשל אי תשלום חובות, נבנה בשנית באמצע המאה ה-19 אך נחרב בשנית בידי הלגיון הערבי לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-1948, ונבנה בשלישית בראשית המאה ה-21. יש לתאם מבעוד מועד סיורים מודרכים בבית הכנסת. עם זאת, אפשר להיכנס לבית הכנסת ולחזות ביופיו מבפנים בשעות התפילה: שחרית, מנחה וערבית בכל ימות השנה בלבוש הולם (שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכות וכיסוי ראש לגברים, ושרוולים ארוכים, חצאית מתחת לברך לנשים).
  •    ‏בתי הכנסת הספרדייםערך מקביל בוויקיפדיהארבעה בתי כנסת המחוברים זה לזה אשר נבנו בתקופות שונות עבור קבוצות מתפללים מהעדה הספרדית. בתי הכנסת העתיקים הוחרבו בתקופת הכיבוש הירדני, ושוקמו בהדרגה לאחר 1967. באחרונה נפתח במתחם גם מוזיאון קטן ובו אוצרות יודאיקה שונים.

הרובע הארמני[עריכה]

מגדל דוד
  •    מגדל דודערך מקביל בוויקיפדיה8:00 עד 16:00 בימים א' עד ה', ו-8:00 עד 14:00 בימי שישי, שבת ובחגים. מצודה עתיקה הממוקמת בסמוך לשער יפו ומשולבת בחומת ירושלים העתיקה אשר בה נמצא כיום מוזיאון מגדל דוד לתולדות ירושלים. המצודה נמצאת במקום הגבוה ביותר בעיר וממגדליה הגדולים נשקפת ירושלים במלוא הודה. המצודה הנוכחית נבנתה על ידי הצלבנים בהתבסס על שלושה מגדלים שבנה במקור הורדוס. המצודה נפגעה קשות כאשר ירושלים נכבשה על ידי הממלוכים. המצודה שופצה באופן ניכר על ידי הממלוכים והעות'מאנים אשר קבעו את צורתה כפי שהיא מוכרת היום. לאחר הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים ישראל שיפצה את האתר והחלו חפירות ארכאולוגיות באתר אשר במהלכן נתגלו בחצר המצודה שרידים של החומה החשמונאית. תצוגת הקבע של מוזיאון מגדל דוד לתולדות ירושלים, אשר ממוקם בחדרים של המצודה המקורית, עוסקת בהיסטוריה של העיר, מראשיתה כעיר כנענית ועד ימינו. מעת לעת מתקיימים גם בחצר המצודה קונצרטים ואירועים ציבוריים. מחיר: 30 ש"ח למבוגרים, 20 ש"ח לסטודנטים וקשישים, ו-15 ש"ח לילדים.
  •    ‏קתדרלת יעקב הקדוש (סנט ג'יימס)ערך מקביל בוויקיפדיההכנסייה פתוחה לקהל מדי יום בשעות 6:00 עד 7:30 בבוקר ו- 15:00 עד 15:30. כנסייה מהמאה ה-12 שממוקמת בקרבת שער הכניסה של הרובע. הכנסייה מוקדשת לשתי קדושים נוצריים - ג'יימס הקדוש (אחד מעשרת השליחים של ישו) ויעקב הצדיק (אחיו של ישו). קתדרלת יעקב הקדוש היא הכנסייה העיקרית של הפטריארכיה הארמנית בירושלים. מבנה הכנסייה הוא ממבני הכנסיות המפוארים ביותר שקיימים בישראל.
  •    ‏כנסיית סנט מרקערך מקביל בוויקיפדיהכנסייה סורית אורתודוקסית הממוקמת באתר בו לפי המסורת היה ממוקם ביתה של מרי, אמו של מרקוס המבשר. המנזר פתוח לאורך כל היום. מדי יום בשעה 16:00 שלושה מנזירי הכנסייה עורכים במקום תפילה באורך 25 דקות בפני קהילת המאמינים ובפני מבקרים.
  •    ‏המוזיאון הארמניערך מקביל בוויקיפדיהפתוח מ-9 בבוקר ועד 16:30 בערב. מוזיאון המציג את ההיסטוריה והתרבות של העם הארמני לרבות מוצגים מתחום הפולקלור, ציורים וצילומים. מחיר: 5 ש"ח למבוגרים ו-3 ש"ח לסטודנטים.

הרובע הנוצרי[עריכה]

מפת כנסיית הקבר הקדוש
  •    כנסיית הקבר הקדושערך מקביל בוויקיפדיהבמהלך הקיץ המבנה פתוח מ-5:00 בבוקר ועד 20:00 בערב ובמהלך החורף המבנה פתוח מ-4:00 בבוקר ועד 19:00 בערב. מבנה גדול הנמצא באתר גבעת הגולגולתא, בסופה של "ויה דולורוזה", בו לפי המסורת הנוצרית ישו נצלב, נקבר, ובחלוף שלושה ימים קם לתחייה. כנסיית הקבר הקדוש היא אחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר בעולם, והיא מהווה מוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם עוד מהמאה ה-4 לספירה. הכנסייה מכילה מספר רב של קאפלות וחדרים שונים שכל אחד מהם מוחזק על ידי כנסייה נוצרית אחרת (הכנסייה הלטינית, הכנסייה היוונית–אורתודוקסית, הכנסייה הארמנית, הקופטים, האתיופים והסורים). זכויות החזקה שיש לכתות הנוצריות השונות על חלקיה השונים של הכנסייה הן פרי התפתחות היסטורית ממושכת. אחרי כיבוש ירושלים בידי צבאותיו של צלאח א-דין ב-1187 ניתנה כנסיית הקבר לשמירה בידי שתי משפחות של מוסלמים, נוסייבּה וג'וּדי אשר הם בעלי המקום עד היום. במבנה ניתן למצוא אתרים שונים החשובים במסורת הנוצרית, בהם אבן המשיכה (עליה הניחו את גופתו של ישו לפי המסורת לפני הקבורה), אתר הצליבה, קבר ישו, ומערת גילוי הצלב (החדר התחתון ביותר). מומלץ לבקר באתר בשעות הבוקר (לפני 11:00) שכן לאחר מכן נוהגים לפקוד את המבנה אנשים רבים. הקפידו להגיע למקום בלבוש הולם.
  •    ‏כנסיית הגואלערך מקביל בוויקיפדיההמבנה פתוח בימים ב' עד שבת בשעות 9:00 עד 13:00 ובשעות 13:30 עד 17:00. כנסייה לותרנית פרוטסטנטית אשר הוקמה בין השנים 1893 עד 1898 על קרקע שנתן הסולטאן העות'מאני עבדילאזיז במתנה ליורש העצר הפרוסי ויליאם הראשון (אשר הפך ב-1870 לקייזר וילהלם הראשון). הכנסייה נחנכה ב-31 באוקטובר 1898 בעת ביקורם של הקיסר הגרמני וילהלם השני, בנו וילהלם, ואשתו הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה בארץ ישראל. ניתן לעלות לגג המגדל הפעמונים של הכנסייה, אשר מתנשא לגובה 40 מטר, שבו תצפית מרהיבה על ירושלים. מחיר: בעוד שהכניסה לכנסייה חופשית, העלות של הכניסה לתצפית במגדל הפעמונים היא 5 ש"ח למבוגרים ו-3 ש"ח לסטודנטים.
  •    ‏מוריסטןערך מקביל בוויקיפדיהמתחם גדול ורבוע של רחובות, כיכרות, חנויות, בתי מלאכה ובתי קפה. בתקופה הביזנטית שימש המתחם בתור ה"פורום רומאנום" של איליה קפיטולינה. בתקופה הצלבנית שלטו במתחם אנשי המסדר ההוספיטלרי, שבנו במקום אכסניה, כנסייה ובית חולים. המתחם הוחרב לאחר כיבוש ירושלים בידי צבאותיו של צלאח א-דין, והוא עמד בחורבנו עד שלהי המאה ה-19.
  •    ‏הליכה על הגגותאפשר לעלות אל הגגות באתרים אחדים, בהם גרם מדרגות בפינת הרחובות סנט מרק ורחוב חב"ד. בנקודה זו ישנה תצפית מרהיבה על הרחובות ההומים וכמו גם על כנסיית הקבר וכיפת הסלע.
  •    ‏מסגד עומרערך מקביל בוויקיפדיהמסגד הממוקם בסמוך לחצר הדרומית של כנסיית הקבר אשר הוקם בשנת 1193 במקום בו על פי המסורת התפלל הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב כאשר ביקר בכנסיית הקבר.

הרובע המוסלמי[עריכה]

הרובע המוסלמי הוא הרובע הגדול והמאוכלס ביותר של העיר העתיקה.

  •    רחוב ויה דולורוזה ("דרך הייסורים")ערך מקביל בוויקיפדיההמסלול שבו על פי המסורת הנוצרית צעד ישו - מהמקום בו נגזר דינו לצליבה ועד לגבעת הגולגולתא שם הומת בצליבה, ובה נמצאת כיום כנסיית הקבר במקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו נקבר. אין כל בסיס היסטורי לכך שישו צעד בנתיב זה אשר שונה לא מעט לאורך השנים. עם זאת, זהו אתר פופולרי בקרב צליינים, כאשר רבים מהם בוחרים לדמות את מסע הייסורים של ישו בדרכו אל מקום צליבתו. לאורך רחוב ויה דולורוזה ישנן 14 תחנות אשר בכל אחת מהן אירע דבר מה לישו בדרכו אל מקום צליבתו:
  • תחנה 1 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו נידון למוות. במיקום זה, בו היה במקור מבצר רומי, נמצאת כיום מכללה מוסלמית.
  • תחנה 2 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית הוצב הצלב על גבו של ישו בתחילתה של דרך הייסורים ואשר בו החיילים הרומים הילקו את ישו. במיקום זה נמצאות שתי כנסיות - קפלת ההלקאה, קפלת ההרשעה וכפיית הצלב.
  • תחנה 3 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו נופל בפעם הראשונה בלכתו אל הצליבה. במיקום זה נמצאת קפלה קטנה.
  • תחנה 4 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו פגש את אמו מרים. במיקום זה נמצאת כנסיית 'גבירתנו הדואבת' של הארמנים-הקתולים אשר מנציחה את מפגשה של מרים עם ישו.
  • תחנה 5 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית שמעון מקירנה סייע לישו לשאת את הצלב הכבד שעל גבו. במקום קיימת כנסייה של המסדר הפרנציסקני.
  • תחנה 6 - המיקום בו לפי מסורת נוצרית מהמאה ה-15 ורוניקה הקדושה ניגבה את הדם והזיעה מפניו של ישו באמצעות מטפחת בד לחה, אשר נטבעה לכאורה דמות דיוקנו של ישו, ובכך הפכה המטפחת לחפץ קדוש שביכולתו לעשות ישועות. במקום קיימת כנסייה.
  • תחנה 7 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו נפל בפעם השנייה. מיקום זה מסומן על עמוד גדול הנמצא לצד הקפלה הפרנציסקנית.
  • תחנה 8 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו ניחם את נשות ירושלים. מיקום זה מסומן באמצעות צלב על קיר מנזר חָרָלַמְבּוֹס היווני-אורתודוקסי.
  • תחנה 9 - המיקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו נפל בפעם השלישית. מיקום זה מסומן על גבי עמוד רומי בכניסה למנזר האתיופי.
  • תחנות 10–13 - ארבעת התחנות הללו (בהם ישו הופשט מבגדיו, מוסמר לצלב, מת, והוסר מן הצלב) נמצאים כולם בתוך כנסיית הקבר, במקום בו לפי המסורת הנוצרית נמצאת גבעת הגולגולתא.
  • תחנה 14 - כנסיית הקבר בה לפי המסורת הנוצרית ישו קבור.
  •    ‏כנסיית סנטה אנהערך מקביל בוויקיפדיה8:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים, ו-14:00 עד 18:00 (במהלך החורף המבנה נסגר ב-16:00). כנסייה הממוקמת במקום בו על פי המסורת הנוצרית-מזרחית נולדה מרים אם ישו. הכנסייה שייכת למסדר הצרפתי של האבות הלבנים. לפי המסורת הנוצרית, בחצר הכנסייה נמצאים שרידי בריכות בית חסדא בהן, לפי המסופר בברית החדשה, ישו ריפא אדם שהיה נכה במשך 38 שנה. מחיר: 7 ש"ח למבוגרים ו-5 ש"ח לסטודנטים וילדים.
  •    ‏קפלת ההלקאהערך מקביל בוויקיפדיהבחודשים אפריל עד ספטמבר המבנה פתוח מ-7:00 בבוקר ועד 18:00, ובחודשים אוקטובר עד מרץ המבנה פתוח מ-7:00 בבוקר ועד 17:00. קפלה המוחזקת בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית. על פי המסורת הנוצרית, הקפלה ממוקמת במקום בו החיילים הרומיים הלקו את ישו והניחו על ראשו עטרת קוצים לפני שהוא הובל במורד ויה דולורוזה למקום הצליבה בגבעת הגולגולתא.
  •    ‏קשת אקה הומוערך מקביל בוויקיפדיה08:30 עד 12:30 ו-14:00 עד 17:00 בימים ב' עד שבת. קשת זו, אשר משתרעת מעל רחוב ויה דולורוזה, נבנתה על ידי על ידי אדריאנוס, כשער הכניסה לפורום המזרחי של איליה קפיטולינה. הקשת שולבה במבנה מנזר אחיות ציון הסמוך. ישנה מסורת נוצרית לפיה זהו המקום שבו פונטיוס פילאטוס הציג את ישו בפני קהל עוין במילים "הנה האיש" או בלטינית: "אקה הומו".

אתרים סמוכים מחוץ לחומות[עריכה]

הר ציון[עריכה]

ראו ירושלים/החלק המזרחי של מרכז העיר#הר ציון

הר הזיתים וגת שמנים[עריכה]

ראו ירושלים/החלק המזרחי של מרכז העיר#הר הזיתים וגת שמנים

מפה אינטראקטיבית[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

מפה סטטית[עריכה]

מפת סטטית של אזור העיר העתיקה והאתרים העיקריים בה

פעילויות[עריכה]

  • טיילת החומות - המבקרים בעיר העתיקה יכולים ללכת לאורך שתי חלקים של חומת העיר העתיקה - המסלול הראשון של טיילת החומות מתחיל מאזור שער יפו ונמשך עד אזור שער האריות. המסלול השני של טיילת החומות מתחיל מאזור שער יפו ונמשך עד שער האשפות. הגישה לטיילת החומות אפשרית רק באזור שער יפו ובאזור שער שכם. השעות בהם המסלול פתוח לציבור הם 9:00 בבוקר עד 4:00 אחר הצהריים (או עד 2:00 אחר הצהריים בימי שישי). הכניסה לטיילת החומות עולה 16 ש"ח למבוגרים ו-8 ש"ח לסטודנטים ולילדים.
  • סיור מודרך חינמי בירושלים - הסיור מתחיל באזור שער יפו ועובר בכל האתרים המרכזיים בכל ארבעת הרבעים. הסיור נמשך כשלוש שעות.

קניות[עריכה]

חנויות בשוק העיר העתיקה

שוק העיר העתיקה מורכב למעשה משפע של חנויות הנמצאות בעיקר לאורך הסמטאות של הרובע הנוצרי. החנויות באזור זה מתמחות במיוחד במכירת מזכרות הפונות לצליינים הנוצרים. המחירים של הפריטים בחנויות הללו בדרך כלל גבוהים למדיי.

אזור הקארדו הוא רחוב אורכי (מצפון לדרום) מהתקופה הרומית והביזנטית המשוחזר בחלקו (הצפוני). עם שיקום הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים הרחוב נחשף על ידי ארכאולוגים. מהווה כיום אזור קניות יוקרתי ברובע היהודי. בחנויות שבאזור הקארדו תוכלו לרכוש מזכרות פופולריות בקרב תיירים כגון פרטי אומנות ומלאכת יד, תכשיטים, יודאיקה, מוצרי ים המלח, חולצות טריקו, ועוד. הפריטים שנמכרים באזור זה נוטים להיות יקרים במידה משמעותית בהשוואה לחנויות האחרות בעיר העתיקה (ובעיר החדשה) אשר מוכרות את אותם הפריטים.

שוק אל אטאריה הוא אזור הקניות העיקרי בשכונות הערביות של העיר העתיקה.

מוצרי קרמיקה ארמניים הם מזכרות פופולריות למדיי בקרב התיירים בישראל ובעיר העתיקה תוכלו לעתים אף לרכוש אותם הישר מהאמנים שיצרו את הפריטים. פריטים אלו צבועים לרוב בצבעי הבסיס כחול ולבן ולצדם צבעים נוספים. שלטי הרחוב ברחבי העיר העתיקה עשויים מקרמיקה ארמנית. ישנם מספר חנויות בעיר העתיקה המתמחים בהפקת שלטים מותאמים אישית מהסוג הזה.

המחירים של חטיפים, מים, ומשקאות אחרים באזור העיר העתיקה הם גבוהים יותר באזור הרובע היהודי, באזור המוריסטן, ובאזור שנמצא בקרבת שער יפו. באזור הסמוך לשער שכם תוכלו לרכוש בקבוקי מים של 1.5 ליטר בעלות 5 ש"ח לבקבוק, בעוד שבקבוקי מים של 1.5 ליטר עולים עד 9 ש"ח באזורים המתויירים יותר של העיר העתיקה.

אוכל[עריכה]

  •    מסעדת נאפורה, ‏רחוב הפטריארך הלטיני 26‏,  ‎972-2-626-0034פתוח לאורך כל השבוע מבלבד ימי ראשון בין השעות 6:00 בבוקר עד 22:00 בערב.
  •    ‏קפה הרובע, ‏רחוב תפארת ישראל 11‏,  ‎972-2-628-7770בית קפה המשקיף על הכותל המערבי והר הבית. המזון רגיל כמו בכל בית קפה.
  •    ‏חומוס ופלאפל טאלא‏,  ‎972-2-627-5799
  •    ‏מסעדת וורסווה, ‏רחוב הפטריארכיה היוונית‏,  ‎972-2-627-6160בימי א' פתוח בין השעות 18:00 עד 22:00, בימים ב' - ש' פתוח מ-10:00 בבוקר עד 22:00 בערב. קפה ותה, קרואסונים טריים, מיצים טריים (תפוח, אשכולית, ורימון), משקאות קלים, בירות, חטיפים, פיצוחים. ללקוחות ניתנת גישה לאינטרנט האלחוטי של בית העסק ללא תשלום נוסף.
  •    ג'ייקובס פיצה, ‏17 Latin Patriarchate St‏,  ‎972-2-627-5540בימי א' פתוח בין השעות 16:00 עד 1:00 בבוקר, בימים ב' - ש' פתוח בין השעות 10:00 בבוקר עד 1:00 בבוקר.
  •    מסעדת מלון מגדל דוד, ‏רחוב דוד המלך 7‏,  ‎972-2-621-2212
  •    ‏מסעדת לינה, ‏רחוב אל קנקה‏,  ‎972-2-627-7230
  •    ‏הטברנה הארמנית, ‏רחוב הפטריארכיה הארמנית 79‏,  ‎972-2-627-3854פתוח בכל הימים מלבד ביום ב', מ-11 בבוקר עד 22:30. יש להזמין מקום מראש בימים ו' ושבת. מזון ארמני מסורתי. המסעדה ממוקמת במרתף מקומר מהתקופה הצלבנית עם מזרקה, שולחנות עץ, ואריחים עם ציורים ארמנים מסורתיים.
  •    ‏מסעדת אבו שוקרימסעדה קטנה, פשוטה, אשר נודעת במיוחד בעבור מנת החומוס שמוגשת במסעדה. המסעדה איננה כשרה.

לינה[עריכה]

אפשרויות לינה בטווח מחירים נמוך מהממוצע[עריכה]

אכסניות הנוער אידאליות במיוחד עבור המטיילים אשר מטיילים עם תקציב מוגבל. אכסניות הנוער בירושלים הם לעתים רבות האפשרות הזולה ביותר ללינה בעיר. בתי ההארחה אשר ממוקמים בקרבת המקומות הקדושים הם חלופה פופולרית וזולה לבתי המלון בירושלים.

  •    אכסנית אוהל אברהם, ‏רחוב משגב לדך 54
  •    ‏אכסנית בית מורשת‏,  ‎972-2-627-2224, מייל:
  •    אכסנית הנוער של מגדל דוד, ‏רחוב מרקוס הקדוש 20‏,  ‎972-2-628-4494
  •    אכסנית שער יפו, ‏ממוקם בקרבת שער יפו‏,  ‎972-2-627-6402
  •    ‏האכסניה השוודית החדשה, ‏רחוב דוד 29‏,  ‎972-2-6277855, מייל: צ'ק אין: החל מ-10:00 בבוקר, צ'ק אאוט: עד 10:00 בבוקר. ממוקמת במיקום מרכזי בעיר העתיקה. לינה בחדר מעונות עולה 62 ש"ח לילה. שימוש באינטרנט האלחוטי עולה 6 ש"ח, שימוש בלוקרים עולה 3 ש"ח, שירותי כביסה וייבוש עולים 2 ש"ח. אסור לעשן או לשתות אלכוהול באכסניה. הדלתות ננעלות ב-2:00 בלילה.
  •    ‏אכסנית פטרה, ‏רחוב דוד 1ממוקם בקרבת שער יפו. מחיר: עלות לינה בחדר שבגג המבנה: 40 ש"ח לילה, עלות לינה בחדר המעונות 70 ש"ח לילה, ועלות לינה בחדר פרטי היא 180 ש"ח ללילה.

אפשרויות לינה בטווח מחירים ממוצע[עריכה]

  •    מלון גלוריה, ‏רחוב הפטריארכיה הלטינית 33‏,  ‎972-2-628-2431
  •    מלון ניו אימפריאל, ‏בקרבת שער יפו‏,  ‎972-2-628-2261
  •    מלון נייתס פאלאס, ‏רחוב האחים פרר‏,  ‎972-2-628-2537
  •    ‏בית הארחה של כנסיית המשיח, ‏בקרבת שער יפו
  •    ‏ההוספיס האוסטרי, ‏רחוב ויה דולורוזה 37 (ברובע המוסלמי)הדלתות ננעלות בין השעות 9:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים. הדלתות נסגרות בחצות. מחיר: לינה בחדר מעונות: 58 ש"ח ללילה, לינה בחדר פרטי: 206 ש"ח ללילה, ולינה בחדר זוגי: 323 ש"ח ללילה..

אפשרויות לינה בטווח מחירים גבוה מהממוצע[עריכה]

אין מלונות יוקרה בעיר העתיקה. אף על פי כן, ניתן למצוא לא מעט מלונות יוקרה מומלצים ברחבי ירושלים המודרנית.

הגעה[עריכה]

באוטובוס[עריכה]

קווי האוטובוס שמגיעים לעיר העתיקה:

  • קו 1 – תחנה מרכזית – הכותל המערבי (עובר דרך שכונת גאולה וכיכר השבת)
  • קו 3 – תחנה מרכזית – הכותל המערבי (עובר דרך רחוב סורוצקין, עזרת תורה, צומת בר-אילן, רחוב שמואל הנביא)
  • קו 8 – הרובע היהודי – (קו מעגלי עובר דרך תחנות האוטובוס הנמצאת בקרבת הכותל המערבי, החאן, רחוב דוד המלך וממילא)
  • קו 38 – הרובע היהודי – (קו מעגלי עובר דרך תחנות האוטובוס הנמצאת בקרבת הכותל המערבי, תחנת הרכבת הישנה והחאן, רחוב קרן היסוד, מרכז העיר וממילא)
  • קו 83 – מעלה הזיתים – (קו מעגלי עובר דרך תחנות האוטובוס הנמצאת בקרבת הכותל המערבי וכיכר ספרא)
  • קו 882 – נוף ציון – ארמון הנציב – דרך חברון – החאן – הרבוע היהודי. לכיוון הכותל הקו יוצא 3 פעמים ביום בלבד בבוקר ולכיוון נוף ציון פעמיים ביום בלבד בצהריים

ברכבת הקלה[עריכה]

תחנת שער שכם של הרכבת הקלה אשר נמצאת בסמוך לעיר העתיקה

על מנת להגיע לעיר העתיקה על ידי נסיעה ברכבת הקלה יש לרדת בתחנות הבאות:

  • תחנת העירייה - מהתחנה ניתן להמשיך ברגל לשער יפו (כ- 10-15 דקות) או לשער החדש (כ- 5 דקות).
  • תחנת שער שכם - ניתן להיכנס לעיר העתיקה דרך שער שכם הקרוב לתחנה.

במכונית[עריכה]

כניסת רכבים פרטיים לעיר העתיקה דרך שער יפו אסורה בין השעות 9:00 עד 18:00 למעט לתושבי העיר העתיקה, הסוחרים העובדים בה, ובעלי תו נכה. ביקור בעיר העתיקה אינו אפשרי באמצעות כלי רכב, ולכן מומלץ להחנות באחד מהחניונים הסמוכים:

  •    ‏חניון מורשה, ‏רחוב הע"ח
  •    ‏חניון ספרא, ‏רחוב שבטי ישראל11:00-05:00. מחיר: 12 שקל לשעה. לאחר צאת השבת החנייה בחינם.
  •    ‏חניון ינאי, ‏רחוב ינאי 5
  •    ‏חניון ממילא, ‏רחוב קריב 1707:30 עד חצות. מחיר: השעה הראשונה ללא תשלום, ולאחר מכן 12 ש”ח לשעה (3 שקל לרבע שעה). 40 שקל ליום..
  •    ‏חניון קרתא, ‏רחוב קריב 107:00-01:00. מחיר: 10 שקל לשעה, 50 שקל ליום.
  •    ‏חניון הר ציון, ‏רחוב חטיבת עציוני
  •    ‏חניון גבעתי, ‏רחוב מעלות עיר דוד

תנועה ברחבי העיר העתיקה[עריכה]

העיר העתיקה קטנה למדיי בגודל בהשוואה לירושלים המודרנית - בסביבות קילומטר אחד מהקצה המערבי לקצה המזרחי ובסביבות קילומטר אחד מהקצה הצפוני לקצה הדרומי. בשל כך ניתן להגיע ממקום למקום בהליכה בקלות רבה יחסית. העיר העתיקה מכילה מבוך של סמטאות מפותלים ולעתים רבות המטיילים בה עשויים להתקשות לנווט, אפילו כאשר הם נעזרים במפה. אף על פי כן, אי אפשר באמת ללכת לאיבוד בעיר העתיקה משום ששטחה הוא כ-850 דונם בלבד. מומלץ בכל מקרה להצטייד בנעלי הליכה נוחות משום הכבישים והשבילים ברחבי העיר העתיקה עשויים מאבן ולכן הליכה ברחובות עם נעלי עקב לדוגמה עשויה להיות מאוד לא נוחה.

חשוב לדעת[עריכה]

נגישות תקשורתית[עריכה]

ברחבי העיר העתיקה ניתן למצוא שפע של בתי קפה אינטרנט - ובמיוחד ברובע הנוצרי והמוסלמי. ייתכן שתמצאו בית קפה אינטרנט במהלך שיטוט ברחובות ובשווקים הצרים של העיר העתיקה. המחירים לשעת שימוש באינטרנט בבתי קפה אינטרנט משתנים ממקום למקום. בדרך כלל המחיר הממוצע הנפוץ בבתי קפה אינטרנט בישראל הוא 15 שקלים לשעה.

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

  • מרכז העיר הישן - האזור שסמוך לעיר העתיקה מכיוון מערב וכולל את השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה ממערב לה, החל מאמצע המאה ה-19.
  • החלק המזרחי של מרכז ירושלים - האזור שסמוך לעיר העתיקה מכיוון מזרח ואשר כולל אתרי תיירות ידועים מהעת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה, ולצדם חדשים מהמאה ה-20. רוב האוכלוסייה האזרחית בשכונות הללו היא ערבית, ומתגוררת בבניינים שתחילתם במאה ה-19, כאשר התחילה "היציאה מהחומות" של העיר העתיקה.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: העיר העתיקה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העיר העתיקה