החומה הגדולה של סין

מתוך ויקימסע
יעדי טיול > אסיה > מזרח אסיה > סין > החומה הגדולה של סין
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Wikignome wikivoyage crop.jpg
האם יעד זה מוכר לכם היטב?
אם כן, אנא עזרו לשפר את המדריך על ידי הוספת האטרקציות, המסעדות, ובתי המלון המוצלחים ביותר ביעד (לחיצה על קישורי "הוספת רשימה" תאפשר זאת), ו/או על ידי הרחבתו בתוכן מתורגם מהמדריך המקביל בוויקימסע האנגלי.

סין

תוואי החומה הגדולה של סין

החומה הגדולה של סין (בסינית: 长城) היא מערכת ביצורים המתפרסת ממזרח למערב על פני שטח עצום בגבול הצפוני ההיסטורי של סין.

ביצורי החומה הגדולה של סין עוברים כיום בסין במחוז ליאונינג, במחוז הביי, בתחום העיר טיינג'ין, בתחום העיר בייג'ינג, באזור האוטונומי המונגולי מונגוליה הפנימית אשר בצפון סין, במחוז שאנשי, במחוז שאאנשי, באזור האוטונומי נינגשיה אשר בצפון מערב סין, ובמחוז גאנסו אשר במערב סין. בנוסף לכך, קטעים קטנים יחסית של החומה עוברים במדינות מונגוליה, קוריאה הצפונית ורוסיה.

מערכת הביצורים נבנו על מנת להגן על הקיסרות של סין מפני פלישות של אימפריות וקבוצות שונות, בהם האימפריה המונגולית. אורכה הכולל של מערכת הביצורים הוא 8,850 קילומטרים, והיא לא רק החומה הארוכה ביותר בעולם, אלא גם העתיקה ביותר.

החומה הגדולה של סין הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - החומה הגדולה של סין#היסטוריה
פיתוח החלקים השונים של החומה הגדולה של סין לאורך ההיסטוריה

החומה נבנתה מחדש מספר פעמים במהלך ההיסטוריה על ידי שושלות שונות של קיסרים:

  • החומה הגדולה הראשונה - נבנתה על ידי צ'ינג שי הואנג די, בשנים 221–207 לפנה"ס.
  • החומה הגדולה השנייה - נבנתה על ידי שושלת האן, בשנים 205–127 לפנה"ס.
  • החומה הגדולה השלישית - נבנתה על ידי שושלת ג'ין, בשנת 1200 לספירה.
  • החומה הגדולה הרביעית - נבנתה על ידי שושלת מינג, בשנים 1367–1644 לספירה.
החומה הגדולה הראשונה

החומה הגדולה הראשונה צוותה להיבנות בשנת 214 לפנה"ס על ידי הקיסר צ'ין שה-חואנג משושלת צ'ין, אחרי שביסס את שלטונו ואיחד את סין לקיסרות אחת בפעם הראושנה בהיסטוריה. החומה נועדה למנוע פשיטות שנעשו בדרך כלל על ידי שבטי שיונגנו מהצפון. 500,000 פועלים השתתפו בבניין החומה הגדולה הראשונה, שנבנתה במשך 32 שנים. אף על פי שהחומה מנעה פלישות מבחוץ, היא לא מנעה הפיכות שלטוניות מבפנים, שהובילו לשינוי המשטר בשנת 206 לפנה"ס, וההנהגה עברה לידי שושלת אחרת של קיסרים - שושלת האן. הקיסר הראשון משושלת זו, גאוזו, מיהר לראות את היתרונות שבחומה כנגד פולשים וציווה לבנות חומה נוספת, שהשתרעה עד לזהאוקסיאנג שבמחוז גאנסו.

החומה הגדולה השנייה

למעלה מ-70 שנה מאוחר יותר, שושלת האן עוד נאבקה עם פולשים, בזמן שהחומה הגולה התפוררה ונהרס לאיטה, ופולשים אף פרצו פרצות בה בכמה וכמה מקומות. בשנת 130 לפני הספירה, הקיסר וודי משושלת האן פצח בתוכנית של הארכה, שיקום וחיזוק החומה הגדולה הראשונה המקורית. אחרי שהקיסר סיים לכבוש אזורים נוספים בסין ב-127 לפנה"ס, הוא ציווה להרחיב את החומה הגדולה, מה שיצר את החומה הגדולה השנייה. תוכנית ההרחבה כללה מחוצבי חוץ בזהאנגייה, וואווי, ג'יאוקאן, דונהואנג ויומנגואן במחוז גאנסו, נוסף ללופנור ומוצבי חוץ אחרים במחוז שינג'יאנג. החומה הגדולה הוארכה לאורך פרוזדור הקסי, שדרכו סוחרי המשי היו נוסעים בדרך אל סין מן המערב.

כאשר שושלת האן התפרקה לשלוש הממלכות של ויי, שו ווו, ממלכת וויי הצפוניות החליטה להמשיך ולשמור על החומה הגדולה כדי להרחיק את נוודי הרואורן והקידאן מהמישורים הצפוניים. למרות התחזוקה השוטפת, נוודי הרואורן המשיכו לפרוץ פרצות בחומה. חומות נוספות נבנו בתוך ומחוץ לחומה הגדולה בממלכות השונות. בסופו של דבר, ממלכת ווי התמזגה עם ממלכת סוואי, הממלכה המאחדת, והודחה על ידי שושלת טאנג בשנת 618 לספירה.

החומה הגדולה לא הורחבה ולא שופצה עד ימי שלטונן של שושלת ליאאו ושושלת סונג. שושלת ליאאו שלטה בצפון, בזמן ששושלת סונג שלטה בדרום. שושלת ליאאו הייתה מוטרדת בעיקר על ידי שבטים באזור הצפון המזרחי של סין, שנקרא נוזהאן (הידוע בשם מנצ'ו במנדרינית), ואז הם בנו חומות הגנה לאורך הנהרות האילונג וסונגהואה. החומות הללו לא הצליחו לעצור את הפולשים מהדרום מלהגיע.

החומה הגדולה השלישית

ב-1115, הנוזהאן הקימו את שושלת ג'ין, ומכיוון שהיו מהצפון כשלעצמם, הבינו שהמונגולים יבואו אחריהםם. הקיסר ג'ין הורה לבנות חומה גדולה שלישית, שנבנתה במחוז האילונגג'יאנג והאזור האוטונומי של מונגוליה הפנימית. לאורך החומה שנבנתה זרמו תעלות מים.

למרות הביצורים המרשימים שנבנו, המונגולים הפילו את שושלת ג'ין בשנת 1276 והקימו את שושלת יואן. בתקופת שלטונה של שושלות יואן, החומה נפגעה קשות ובשנת 1368, שושלת מינג הסינית תפסה את רסן השלטון.

שושלת מינג, לאחר שנפטרו מהמונגולים, קבעו שלעולם לא ייכבשו שנית ושיהיו נשלטים של אנשים מבחוץ. הקיסר הראשון של שושלת מינג, הונגוו, אייש מחדש את החומה הגדולה, בנה מבצרים ומוצבים לאורכה, ובנה את המצודה בג'יאיוגואן בשנת 1372 בקצה המערבי של החומה. הקיסר השני של שושלת מינג, יונגל, התמקד בשטח שמחוץ לאימפריה ושלח חוקרים ודיפלומטים אל העולם הגדול, הרחב.

החומה הגדולה הרביעית

רק בקרב מבצר טומו נגד המונגולים, התחיל עניין המחודש בחיזוק החומה הגדולה. בין השנים 1569 ל-1583, החלקים המפורסמים ביותר של החומה הגדולה נבנו, ויצרו את החומה הגדולה הרביעית. החומה המחוזקת הצליחה להדוף מונגולים כמה וכמה פעמים.

המנצ'ו כבשו את סין בשנת 1644 והקימה את שושלת צ'ינג. מנקודה זו ואילך, החומה התחילה לאט להתפורר, ואבן וסלעים נלקחו ממנה לפרויקטי בנייה ובתים. המהפכה התרבותית בהחלט נתנה את אותותיה על החומה כאשר האנשים המקומיים והרשויות המקומיות עודדו פירוק של החומה הגדולה.

רק בשנת 1984, הנשיא דנג שיאופינג התחיל פרויקט שיקום והגנה על החומה הגדולה. בשנת 1987, החומה הגדולה של סין הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

החי והצומח[עריכה]

מוקדי עניין[עריכה]

מצודת שאן-האי-גוואן היא הנקודה בה החומה הגדולה של סין מגיעה לים
  •    מצודת שאן-האי-גוואן‏מצודה עתיקה במחוז חביי, שנמצאת ליד העיר שאנהאיגוואן. נמצאת בנקודה שבה החומה מגיעה לים בוהאי, כ-300 ק"מ מזרחה לבייג'ינג. צורת המצודה היא ריבועית. כמו במצודות אירופיות, מסביב למצודה ישנו חפיר, שניתן היה לעלות למצודה בעזרת גשר מתרומם. קרוב לקטע זה החומה נכנסת לים בוהאי בצורה שמזכירה ראש דרקון, ומכאן השם "ראש הדרקון העתיק" שניתן לקטע זה של החומה.
  •    הואנגיאגואן‏קטע זה של החומה כולל מגדלי שמירה שנשמרו היטב, טיולים מאתגרים ונוף מרשים.

מפה אינטראקטיבית[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

פעילויות[עריכה]

חשוב לדעת[עריכה]

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

מרכזי תרבות
  • באדאלינג -
  • חואנגחווצ'נג -
  • מוטייניו -
  • סה-מאטאי -
  • ג'ינשאנלינג -
ערים
  • דאנטונג -
  • שן-יאנג -
  • בייג'ינג -
  • טיינג'ין -
  • יאנגצ'ואן -
  • ג'ומאדין -
  • דונחואנג -
  • קורלה -

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה