לדלג לתוכן

הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
מתוך ויקימסע
(הופנה מהדף ארצות הברית של אמריקה)
יעדי טיול > אמריקה הצפונית > ארצות הברית

ארצות הברית

תוכן עניינים

noframe
עיר בירה וושינגטון די. סי.
שטח 9,857,306 קמ"ר
אוכלוסייה 322,369,319 תושבים  (נכון ל-2016)
צפיפות 32.7 נפש לקמ"ר
שפה רשמית רשמית: אין; בפועל: אנגלית
מטבע דולר אמריקאי (USD)
יוקר המחיה גבוה בממוצע בכ-4% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1]
דתות 48% פרוטסטנטים, 22% קתוליים, 20% ללא סיווג דת, 2% יהודים, 8% בני דתות אחרות (נכון ל-2015)
חשמל 120V/60Hz (תקעים A, B)
אזור זמן UTC-4 עד UTC-10
קידומת בין-לאומית +1
אתר התיירות הרשמי

ארצות הברית (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA) היא פדרציה עצומה ומגוונת הכוללת 50 מדינות עם מעל ל-316 מיליון תושבים. ארצות הברית היא כיום אחת המדינות הגדולות, העשירות והמשפיעות ביותר בעולם אשר גם אחת מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בעולם. ארצות הברית היא יעד שמצליח לרתק מבקרים מכל העולם.

בארצות הברית תוכלו לחוות מגוון רחב של חוויות, מערים מודרניות עצומות ושוקקות ועד פלאי טבע שמכילים מגוון רחב של נופים עוצרי נשימה. ערים מרכזיות כמו ניו יורק ולוס אנג'לס מכילות אפשרויות בידור, שופינג וסצנה קולינרית ברמה עולמית. האתרים ההיסטוריים ברחבי ארצות הברית יוכלו לספק לכם תובנות על המורשת התרבותית העשירה של ארצות הברית.

ההגירה לארצות הברית לאורך המאות האחרונות הובילה לכך שארצות הברית הפכה לכור היתוך של תרבויות רבות מכל העולם, ולכך שהיא מכילה כיום אוכלוסייה מגוונת, ועל כן מספקת למבקרים מגוון גדול במיוחד של חוויות אפשריות. לארצות הברית מטבח מגוון וטעים, כאשר לאזורים השונים ישנם גם התמחויות אזוריות כגון בשרים צלויים במדינות הדרום, פיצה בסגנון ניו יורק בניו יורק, וטקס-מקס באזור דרום-מערב ארצות הברית.

בעוד שארצות הברית מכילה לא מעט אזורים מטרופולינים אשר מאוכלסים בצפיפות, ישנם גם אזורים עצומים לא מיושבים, הכוללים מדבריות, מישורים אינסופיים, שטחים מיוערים נרחבים, ואזורים הררים רבים.

אזורים

[עריכה]
מפת ארצות הברית

ארצות הברית מכילה 50 מדינות כמו גם את המחוז הפדרלי מחוז קולומביה שבו נמצאת וושינגטון די. סי. (בירת ארצות הברית). בוויקימסע בחרנו לבצע חלוקה גאוגרפית-תרבותית ל-13 תתי אזורים שונים עבור מדינות הפדרציה:

קליפורניה
החוף הדרומי והמרכזי של ארצות הברית לאורך האוקיינוס השקט. האזור הוא אחד מהאזורים הכי רב-תרבותיים בארצות הברית. קליפורניה כוללת נוף מגוון הכולל ערי ענק, מדבריות, יערות גשם, הרים מושלגים וחופים יפהפיים. האזור שופע באתרי תיירות פופולריים ומגוונים, המציעים הנאה וסיפוק רב לכל סוגי התיירים האפשריים - החל מפארקי שעשועים ענקיים כדוגמת דיסנילנד, חופי רחצה ארוכים, אולפני תעשיית הסרטים הוליווד, מונומנטים מרשימים, שלל חוויות קולינריות (בדגש על יינות ובירה), יערות שקטים ועתיקים, שירותי סקי או סנובורד, ועוד.
מדינות אזור המיד-אטלנטיק (ניו יורק, וושינגטון די. סי., ניו ג'רזי, פנסילבניה, מרילנד, דלאוור)
כור ההיתוך של ארצות הברית, אשר קלט לאורך השנים את מרבית גלי ההגירה אליה, כיעד הגעה ראשוני. במקום תוכלו למצוא את כמה מעריה הגדולות והחשובות של ארצות הברית, לרבות ניו יורק, וושינגטון ופילדלפיה אשר מהוות ערש מרכזי בתולדות האומה. כבעבר גם היום, האזור מתפקד כמרכז הכלכלי החשוב של ארצות הברית, וכן כמרכז הפוליטי הראשי. האזור מציע ביקור בכמה מהערים התוססות והדינאמיות של המדינה, באתרים היסטוריים רבים, וכן בחופים האטלנטיים.
הוואי
ארכיפלג וולקני וטרופי, שממוקם בלב האוקיינוס השקט, כ-2,000 קילומטרים ממערב לחופי קליפורניה. איי הוואי מהווים גן עדן אמיתי לחופשה, הודות ליופיים הטבעי של האיים הכולל שטחים מיוערים למחצה, חופים חוליים פופולריים, הרי געש פעילים ועוד.
אלסקה
טריטוריה המנותקת משאר ארצות הברית, כאשר ביניהן מפרידה קנדה. אלסקה ממוקמת במבואות הקוטב הצפוני, וכוללת מדבריות קרח הרריים, לרבות ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית ועשרת ההרים הגבוהים בארצות הברית, חופי ים סלעיים ומפורצים, ועוד. מרבית שטחי המדינה מאוכלסים בדלילות רבה ביותר.
טקסס
הקצה הדרום מרכזי של ארצות הברית, המהווה את המדינה השנייה בגודלה בפדרציה. שטחה הענק, מזכה אותה בשטח הגדול מזה של צרפת, ופני הקרקע שלה, נעים בין ביצות במזרח לחופים חוליים בדרום מזרח, ולהרים ומדבריות במערב. טקסס ידועה במורשת הבדלנית שלה, הכוללת תרבות ופוליטיקה ייחודיות, דבר שהוא תולדה של היותה טריטוריה נפרדת לאורך שנים רבות משאר ארצות הברית, אשר הצטרפה אליה רק בשנת 1845, לאחר שעברה שלטון ספרדי, צרפתי, מקסיקני ועצמאי, במאות השנים שלפני כן.
פלורידה
חצי אי הנמתח מדרום ארצות הברית אל תוך מפרץ מקסיקו, ומציע שלל אתרי טבע לרבות כמה מבעלי החיים הייחודיים של ארצות הברית, לצד מעל ל-1,200 קילומטר של חופי ים יפהפיים וחוליים. פלורידה היא יעד תיירות פופולרי, הידוע גם הודות לפארקי השעשועים הגדולים שלו (לרבות וולט דיסני וורלד), תעשיית גידול התפוזים שבו ולהיותו מרכז של ספורט - גולף, טניס, מרוצי מכוניות, וספורט מים.
המערב התיכון (אילינוי, אוהיו, מינסוטה, ויסקונסין, מישיגן, אינדיאנה, מיזורי, איווה)
לב הארץ, המהווה את האזורים הראשונים בהם החלו תושבי ערי החוף שבמזרח להתיישב בפנים היבשת. המערב התיכון משמש כביתם של עיירות וכפרים ציוריים, לצד ערי ענק ומרכזי תעשייה גדולים, והוא מהווה לדעת רבים הייצוג הרחב ביותר של החברה והתרבות האמריקנית. בנוסף, המערב התיכון הוא אזור שופע נוף וטבע, וכולל את מערכת אגמי המים המתוקים הגדולה בעולם (הימות הגדולות) ויערות עד נרחבים.
ניו אינגלנד (מסצ'וסטס, קונטיקט, מיין, ניו המפשייר, ורמונט, רוד איילנד)
אזור המשתרע על פני שש מדינות, ונמצא בחלק הצפון-מזרחי של ארצות הברית. בתחילת המאה ה-17, באזור זה הוקמו המושבות האנגליות הראשונות באמריקה הצפונית. מרבית אזור ניו אינגלנד (למעט ריכוזי האוכלוסייה הממוקמים לאורך רצועת החוף של מסצ'וסטס המזרחית, רוד איילנד ודרום-מערב קונטיקט) הוא אזור כפרי המיושב בדלילות. האזור מכיל בין היתר כנסיות עתיקות, חופים רחבי ידיים, אזורים הרריים, נופים מרהיבים והכל באזור קטן יחסית כאשר מרחקי הנסיעה ממקום למקום לא ארוכים יתר המידה.
דרום ארצות הברית (ג'ורג'יה, טנסי, וירג'יניה, אלבמה, לואיזיאנה, ארקנסו, קנטקי, קרוליינה הצפונית, מיסיסיפי, וירג'יניה המערבית, קרוליינה הדרומית)
המרחבים הדרום מזרחיים של ארצות הברית כוללים אדמות חקלאיות נרחבות, אקלים חמים ונוח יחסית, שטחים מישוריים לצד מספר רכסי הרים, וביצות עצומות. אזור דרום ארצות הברית ידוע גם כמעוז השמרני של המדינה, ובמורשת הבדלנית שלו. האזור נחשב לעני יחסית, ומצוי בו ריכוז האוכלוסייה האפרו-אמריקנית הגדול בארצות הברית כולה, אשר עברה בו היסטוריה של שיעבוד.
מדינות הרי הרוקי (קולורדו, מונטנה, איידהו, ויומינג)
אזור המשתרע על פני ארבע מדינות ובו נמצא רכס הרי הרוקי המשתרע לאורך כ-4,800 קילומטרים. האזור מאוכלס כיום במידה לא מבוטלת אם כי עדיין נמוכה יחסית והוא מציע שלל אטרקציות למבקרים.
דרום-מערב ארצות הברית (אריזונה, נבדה, יוטה, ניו מקסיקו)
אזור המכיל את כמות פלאי הטבע הגדולה ביותר בארצות הברית, לרבות הגרנד קניון, הפארק הלאומי ארצ'ס והפארק הלאומי מערות קרלסבד. מרבית שטחי האזור מאוכלסים בדלילות רבה ביותר.
מדינות אזור הפסיפיק נורת' וסט (וושינגטון, אורגון)
האזור המשתרע בין הרי הרוקי ממזרח, לחוף הצפוני של ארצות הברית לאורך האוקיינוס השקט ממערב. האזור ידוע בעיקר בזכות קו החוף היפה שלו, הנופים הירוקים שבו, מזג האוויר הגשום השורר בו וההרים המרהיבים שלו.
מדינות חבל המישורים הגדולים (אוקלהומה, נברסקה, קנזס, דקוטה הצפונית, דקוטה הדרומית)
אזור שומם, רחב ופתוח של אדמות מישוריות אינסופיות, הכולל בעיקר ערבה, אדמות מרעה וקרקעות חקלאיות לצד גבעות לרוב. האזור מוגדר כמרחבים המשתרעים ממערב לנהר המיסיסיפי וממזרח להרי הרוקי, והוא כולל גם אתרי היסטוריה וכמה אתרי תיירות חשובים, לרבות הר ראשמור, בו חקוקים כמה מגדולי האומה האמריקנית. האזור מיושב בדלילות נמוכה יחסית.

לארצות הברית ישנן גם 14 טריטוריות נוספות ברחבי העולם, המכונות "אזורים מבודדים" (Insular areas), אשר להם סקירות מורחבות במדריכים נפרדים:

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

[עריכה]

בארצות הברית ישנם מעל ל-10,000 ערים, עיירות וכפרים. להלן רשימה של עשר מהערים הבולטות ביותר במדינה אשר בעלי עניין תיירותי:

ניו יורק
  • 1 ניו יורקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה ניו יורק היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית. ניו יורק היא אחד ממרכזי העסקים, הפוליטיקה, התקשורת, האמנות, האופנה, המחקר, המסחר והבידור הגדולים ביותר בארצות הברית בכלל ובעולם בפרט. הרכבת התחתית של ניו יורק פועלת 24 שעות ביממה, רחובותיה סואנים בהולכי רגל ובמכוניות והיא מכונה "העיר שאינה ישנה לעולם".
  • 2 לוס אנג'לסערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר המאוכלסת ביותר בקליפורניה והעיר השנייה המאוכלסת ביותר בארצות הברית. לוס אנג'לס היא מרכז בין-לאומי המהווה את מרכז תעשיית הקולנוע, הטלוויזיה, והמוזיקה של ארצות הברית. היא כוללת מזג אוויר מצוין, מפורסמת בחופי הרחצה שלה ומוקפת בהרים, עמקים, יערות ומדבריות.
  • 3 מיאמיערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה המרכז התרבותי והכלכלי החשוב ביותר של פלורידה. בעיר אווירה רב-תרבותית, הכוללת לצד אוכלוסייה אפרו-אמריקנית גדולה אוכלוסייה לטינית-היספנית גדולה גם כן. הנמל של מיאמי הוא אחד הגדולים ביותר בעולם, דבר אשר הקנה לעיר את הכינוי "השער לארצות הברית". עם הרבה שמש וחופי רחצה אטרקטיביים, מיאמי היא אחת הערים התיירותיות ביותר בארצות הברית.
  • 4 וושינגטון די. סי.ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה עיר הבירה של ארצות הברית ומקום מושבן של שלוש רשויות השלטון שלה. בעיר יש מבחר גדול של מוזיאונים חינמיים בגודל חסר-תקדים, נוסף לאתרי הזיכרון והמונומנטים היקרים ביותר של האומה. לצד עיר היסטורית רווית מורשת, תיירים ימצאו את העיר כחדשה, מעניינת ובין-לאומית.
  • 5 שיקגוערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר השלישית בגודלה בארצות הברית המהווה את לב לבו של המערב התיכון. עם גורדי שחקים עצומים, ארכיטקטורה מרשימה, מורשת מוזיקלית של ג'אז ובלוז, אינספור תאטראות שעשו לעצמם שם למרחוק, מוזיאונים ברמה עולמית, מרכזי קניות גדולים ואוכל משובח, שיקגו היא יעד מצוין לביקור.
  • 6 סן פרנסיסקוערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה מוקד תיירות פופולרי בין-לאומי במרכז קליפורניה, הידוע בשל הערפל הקיצי הקריר שלו, הגבעות והכבישים התלולים שבגבולותיו והשילוב האקלקטי בין אדריכלות ויקטוריאנית לאדריכלות מודרנית. אתריה המפורסמים של העיר כוללים את גשר שער הזהב, קרון הכבל של העיר וצ'יינהטאון. העיר היא גם מרכז כלכלי ובנקאי, וביתם של למעלה משלושים מוסדות כלכליים בין-לאומיים.
  • 7 לאס וגאסערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר הגדולה ביותר במדינת נבדה הנמצאת באזור מדבר מוהאבי. העיר, אשר זכתה לכינוי "עיר החטאים" היא מרכז תיירותי הידוע במרכזי הקניות שבו, אזורי הנופש, תעשיית ההימורים, אוכל משובח, וחיי לילה. העיר ידועה במיוחד ברחבי העולם בשל מלונות הקזינו הענקיים שבתחומה ומופעי הבידור שנערכים בה.
  • 8 בוסטוןערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה המרכז הכלכלי והתרבותי הראשי של ניו אינגלנד, עיר נמל הידועה בהיסטוריה הקולוניאלית העשירה שלה, בתשוקה של תושביה לספורט, ובסטודנטים הרבים שבה - בוסטון מהווה את מקום מושבה של אוניברסיטת הרווארד, אחת היוקרתיות ביותר בעולם. תוכלו למצוא בה שפע של מוזיאונים ואתרים היסטוריים.
  • 9 ניו אורלינסערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה עיר נמל נינוחה בדרום ארצות הברית המשתרעת על גדות נהר המיסיסיפי וידועה בססגוניותה ובפתיחות התרבותית שלה. לעיר עבר צרפתי עשיר שמתבטא במורשת קולינרית משובחת וברובע הצרפתי ההיסטורי של העיר. כמו כן היא גם מרכז מוזיקה חשוב ובתחומה התפתח לראשונה סגנון המוזיקה ג'אז.
  • 10 סיאטלערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר הגדולה ביותר במדינות הצפון-מערביות של חופי האוקיינוס השקט, ומרכז כלכלי חשוב. סיאטל היא עיר תוססת ודינמית, הרוויה במוזיאונים עשירים, אנדרטאות, והזדמנויות בילוי אינסופיות, ומוקפת בנוף הררי ירוק.

אטרקציות תיירות פופולריות בארצות הברית

[עריכה]

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בארצות הברית, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

מפה
מפת ארצות הברית
  • 69 הפארק הלאומי הדיונות הגדולותערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 70 מכון האמנות של שיקגוערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 71 אתר הנופש דיסנילנדערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 72 גן החיות של סן דייגוערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 73 הפארק הלאומי אוורגליידסערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 74 דיונות הדוב הישןערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 75 הפארק הלאומי קרייטר לייקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 76 מוזיאון פול גטיערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 77 הפארק ההיסטורי הלאומי של תרבות צ'אקוערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 78 הפארק הלאומי דנאליערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 79 קניון פאלו דורוערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 80 פארק שער הזהבערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 81 המונומנט והשמורה הלאומיים מכתשי הירחערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 82 הפארק המדינתי לצ'וורטערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 83 הפארק הלאומי קניונלנדסערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 84 המונומנט הלאומי גרנד סטיירקייס-אסקלנטהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 85 פארק בלבואהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 86 הפארק הלאומי עמק קויאהוגהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 87 הפארק הלאומי האגן הגדולערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 88 הפארק הלאומי קפיטול ריףערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 89 הפארק הלאומי הצוקים המצוייריםערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 90 המונומנט הלאומי דינוזאורערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 91 פארק אדירונדקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 92 הפארק הלאומי צפון רכס קסקיידערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 93 הפארק הלאומי הר רייניירערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 94 הפארק הלאומי הוט ספרינגסערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 95 הרי ואשיטהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 96 הפארק הלאומי תאודור רוזוולטערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 97 הפארק הלאומי אייל רויאלערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 98 המונומנט הלאומי קניון דה שייערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית
  • 99 הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואיערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה
  • 99 רציף 39ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית

רקע כללי

[עריכה]

רקע היסטורי

[עריכה]
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של ארצות הברית
ציור של ה"מייפלאוור" אשר הובילה צליינים לעולם החדש ב-1620.

לפי ההערכות המתיישבים הראשונים שחיו באזור בו נמצאת כיום ארצות הברית הגיעו לאזור לפני כ-13,500 עד 16,000 שנים לאחר שחצו את מיצר ברינג לכיוון אזור אלסקה במהלך הגירה גדולה של עמים מאזור צפון-מזרח אסיה לאמריקה הצפונית. השבטים האינדיאנים חיו באמריקה הצפונית, ובפרט באזור בו נמצאת כיום ארצות הברית, במשך אלפי שנים לפני תחילת ההגירה ההמונית מאירופה לקולוניות האירופאיות שהוקמו באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית במהלך המאה ה-16.

בשנת 1492 מלכי ספרד שלחו משלחת בפיקודו של הספן האיטלקי כריסטופר קולומבוס למסע שמטרתו הייתה איתור מסלול ימי לאסיה דרך המערב. בעקבות כן קולמבוס היה לאירופאי הראשון שהגיע ליבשת אמריקה ב-1492. בעקבות קולמבוס תרו מספר משלחות אירופאיות את חופי אמריקה הצפונית, ובהמשך אנגליה, ספרד, וצרפת הצליחו להשתלט על אזורים נרחבים באמריקה בהם הם הקימו מושבות משלהן. בהמשך הולנד, שוודיה, ורוסיה הקימו גם הן מושבות משלהן ביבשת. המושבות האנגליות הראשונות, אשר נוסדו בג'יימסטאון, וירג'יניה (ב-1607) ובפלימות', מסצ'וסטס (ב-1620), היו ההתיישבויות אשר מהן התפתחה ונוסדה לבסוף ארצות הברית. עד שנות ה-70 של המאה ה-18 שלוש עשרה המושבות הבריטיות בעולם החדש הכילו שניים וחצי מיליון תושבים באזור שנמצא לאורך רצועת החוף המזרחית של האוקיינוס האטלנטי, מזרחית להרי האפלצ'ים.

באמצע המאה ה-18 החלה תסיסה בקרב אוכלוסיית המושבות על רקע הטלת מיסים על ידי השלטון הבריטי מבלי לתת ייצוג פוליטי נאות לאנשי המושבות. בתגובה למסים הכבדים שהוטלו קמו תנועות פטריוטיות, שפעלו בנחרצות נגד השלטון הבריטי עליהם. המושבות התארגנו במסגרת הקונגרס הקונטיננטלי וב-1775 הקימו את הצבא הקונטיננטלי והעמידו בראשותו את ג'ורג' וושינגטון. מלחמת העצמאות האמריקנית החלה ב-1775. באמצע המלחמה, ב-4 ביולי 1776, נחתמה בפילדלפיה הכרזת העצמאות של ארצות הברית. באמצעות תמיכה צבאית וכלכלית גדולה מצרפת הכוחות האמריקנים בהנהגת הגנרל ג'ורג' וושינגטון הצליחו בסופו של דבק לנצח את הכוחות הבריטים במלחמת העצמאות. במסגרת הסכם השלום של 1783 הועברו קרקעות שנמצאו מזרחית לנהר המיסיסיפי לשליטת המדינה החדשה (למעט פלורידה וקנדה). בשנת 1788 נכנסה לתוקף חוקת ארצות הברית. בשנת 1791 אושררה מגילת הזכויות של ארצות הברית. במהלך כהונתו של הנשיא תומאס ג'פרסון ארצות הברית רכשה את טריטוריית לואיזיאנה הצרפתית מצרפת, ובכך הצליחה ארצות הברית להכפיל את שטחה. בעקבות הפקעה מתמשכת של מלחים אמריקניים לטובת הצי המלכותי הבריטי ופגיעה בריבונות האמריקנית במהלך 1812 החליטה ארצות הברית להכריז מלחמה שוב נגד האימפריה הבריטית (מלחמת 1812). מלחמה זו נמשכה עד תחילת 1815. בעוד שהמלחמה הסתיימה ללא הכרעה, בסופה האימפריה הבריטית ביטלה את הברית עם האינדיאנים.

ציור מתחילת המאה ה-19 אשר מתאר את הכרזת העצמאות של ארצות הברית

בהשראת האמונה שהייתה נפוצה בקרב המתיישבים האירופאים באותה העת אודות הייעוד הגלוי (באנגלית: Manifest Destiny), עם השנים הטריטוריה הפדרלית התרחבה לכיוון מערב במידה ניכרת עד אשר הגיעה כל הדרך אל האוקיינוס השקט. ההתרחבות מערב הייתה מונעת בעיקר מתושבים שחיפשו קרקע זולה לחקלאות ולבעלי עבדים. צמיחת העבדות הפכה בהדרגה לסוגיה שנויה במחלוקת בחברה האמריקנית. בעוד שעד 1804 העבדות הפכה בלתי חוקית בכל מדינות הצפון, מדינות הדרום המשיכו לאפשר את קיום העבדות בשטחיהן על מנת לאפשר לכלכלה של אותן מדינות להמשיך ולקצור רווחים גבוהים במיוחד מייצוא כותנה לאירופה בה היה באותה העת ביקוש גדול לכותנה. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות של 1860 המועמד הרפובליקני אברהם לינקולן ציין כי בכוונתו לשים קץ לעבדות בכל ארצות הברית. בעקבות כך 7 ממדינות הדרום פרשו מהאיחוד ומאוחר יותר הקימו את הקונפדרציה עוד בטרם מועד השבעתו של לינקולן. ב-1861 כוחות הקונפדרציה פתחו את מלחמת האזרחים האמריקנית כאשר השיקו מתקפה על פורט סאמטר. בעקבות כן נערכה בשנים 1861 עד 1865 מלחמת האזרחים האמריקנית, אשר קרבותיה נערכו בעיקר באזור מדינות הדרום. המלחמה הסתיימה בניצחון של מדינות הצפון. בעקבות הניצחון הפכה העבדות בלתי חוקית בכל מדינות ארצות הברית.

ב-1867 רוסיה מכרה לארצות הברית שטח בגודל של 1,600,000 קמ"ר בחלק הצפון-מערבי של אמריקה הצפונית (שטחים שמרכיבים בימינו את מדינת אלסקה) ובהמשך ארצות הברית סיפחה את הוואי לתחומה ב-1898. בעקבות הניצחון האמריקני במלחמת מלחמת ארצות הברית-ספרד (1898) ארצות הברית הצליחה להשתלט על ארבעת הטריטוריות הספרדיות באזור הים הקריבי ובאזור האוקיינוס השקט – קובה (אשר הפכה מדינה ריבונית מספר שנים מאוחר יותר), הפיליפינים (אשר הפכה ריבונית זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה), פוארטו ריקו וגואם (אשר נותרו עד היום שטחי חסות אמריקנים).

תצלום של האסטרונאוט האמריקני באז אולדרין שנלקח בעת הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח ב-1969 אשר בוצעה על ידי סוכנות החלל האמריקנית.

בתחילת המאה ה-20 הפכה ארצות הברית למעצמה התעשייתית המובילה בעולם בעיקר בזכות ההצלחה לה זכו יזמים מובילים באזור צפון-מזרח ארצות הברית ובאזור המערב התיכון, ובזכות הגירתם של כמיליון מהגרי עבודה וחקלאים מאירופה.

למרות שארצות הברית הייתה נייטרלית בתחילה מלחמת העולם הראשונה, ב-1917 ארצות הברית הכריזה מלחמה על גרמניה ובהמשך לקחה חלק במימון הניצחון של בעלות הברית ב-1918. ב-1920 התיקון ה-19 לחוקה העניק לראשונה בהיסטוריה זכות הצבעה לנשים בארצות הברית.

לאחר תקופה של שגשוג מהותי בשנות ה-20 של המאה ה-20 קריסת הבורסה האמריקנית ב-1929 סימנה את תחילתו של השפל הכלכלי הגדול אשר נמשך כעשור. המצב הכלכלי הנואש שנבע מהשפל הגדול הוביל לכך שבשנים 1933 עד 1935 הנשיא הדמוקרטי פרנקלין דלאנו רוזוולט יישם את תוכנית הניו דיל אשר סייעה ליצור תוכניות רווחה ולהסדיר את מערכת הבנקאות, את שוק המניות, את התעשייה, את ענף החקלאות וסייעה לסיים את השפל הגדול ולהשיק רפורמה במשק האמריקאי. למרות שבתחילה ארצות הברית לא לקחה חלקה במלחמת העולם השנייה, לאחר המתקפה היפנית על בסיס חיל הים האמריקני בהוואי פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941 ארצות הברית הצטרפה למלחמה במדינות הציר לצד בריטניה, ברית המועצות, ויתר בעלות הברית. ארצות הברית מימנה את המאמץ המלחמתי של בעלות הברית וסייעה להביס את גרמניה הנאצית ובהמשך את יפן הקיסרית לאחר שהצבא האמריקני הטיל שתי פצצות אטום ביפן.

בתקופה שלאחר המלחמה ארצות הברית התבססה היטב כמעצמת-על וככוח הכלכלי הדומיננטי בעולם, והיא הייתה באותה העת אחראית לכמעט ממחצית הייצור התעשייתי העולמי. בנוסף לכך, לאחר מלחמת העולם השנייה ארצות הברית וברית המועצות הפכו למעצמות יריבות. בתקופת המלחמה הקרה ארצות הברית וברית המועצות התעמתו זו עם זו באופן עקיף במסגרת מרוץ החימוש, מרוץ החלל, במסגרת מלחמות פרוקסי, ובמסגרת מסעות תעמולה. מדיניות החוץ של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה התבססה בעיקר על תמיכה מצד מערב אירופה ויפן, בנוסף להחלת מדיניות "הכלה" (containment) שמטרתה הייתה עצירת התפשטות הקומוניזם בעולם. בעקבות כן ארצות הברית לקחה חלק במלחמת קוריאה ובמלחמת ווייטנאם כדי לנסות ולעצור באזורים הללו את ההתפשטות הקומוניזם.

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, בעיקר הודות להשפעתה המהותית של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, בוצעו רפורמות מהותיות בארצות הברית כאשר נאכפו זכויותיהם החוקתיות של התושבים האפרו-אמריקנים.

לאחר שהסתיימה המלחמה הקרה ברית המועצות התפרקה באופן רשמי בשנת 1991 ובעקבות כן ארצות הברית נותרה מעצמת העל היחידה בעולם.

בתחילת המאה ה-21, בעקבות פיגועי 11 בספטמבר שבוצעו בארצות הברית על ידי ארגון הטרור אל-קאעדה, ארצות הברית הפכה מעורבת בסכסוך בין-לאומי מתמשך במזרח התיכון. בשנת 2008 חוותה ארצות הברית את המשבר הכלכלי הגרוע ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30, אשר השפיע במידה ניכרת על שיעורי הצמיחה הכלכלית במהלך העשור השני של המאה ה-21.

גאוגרפיה

[עריכה]
מפה טופוגרפית של ארצות הברית

ארצות הברית היא השלישית בגודלה בין ארצות תבל (אחרי רוסיה וקנדה). שטחה הכולל של ארצות הברית הוא 9,629,091 קמ"ר, כאשר מתוך זה עומדים 470,131 קמ"ר של שטחי אגמים ונהרות. ארצות הברית היבשתית, כוללת את 48 מדינות ארצות הברית שביבשת אמריקה הצפונית, כלומר את ארצות הברית למעט אלסקה והוואי. ארצות הברית היבשתית, מתוחמת על ידי האוקיינוס האטלנטי ממזרח והאוקיינוס השקט ממערב, כאשר החוף האטלנטי ארוך פי שניים מזה של החוף המערבי שעל האוקיינוס השקט. שוני זה נגרם בשל המפרצים העמוקים המצויים בחלקו העליון של החוף המזרחי, ואכן, שם נמצאים גם הגדולים בנמלי ארצות הברית (בוסטון, ניו יורק, פילדלפיה, ובולטימור). חלקו הדרומי של החוף רדוד ואינו נוח לספנות. הנמל הגדול היחידי בדרום הוא נמל ניו אורלינס, השוכן בדלתת המיסיסיפי, החסום תדיר בסחף הנהר, ומחייב פעולות תחזוקה מתמידות ויקרות.

מבחינה מדינית, ארצות הברית היבשתית מתוחמת על ידי קנדה מצפון (גבול של 8,893 ק"מ, הגבול הארך בעולם בין שתי מדינות) ומקסיקו מדרום (גבול של 3,326 ק"מ). גבולות ימיים לארצות הברית יש עם קובה, איי בהאמה ורוסיה, וסך כל קווי החוף של ארצות הברית הם 19,924 ק"מ.

רכס הרי האפלצ'ים משתרך לאורך מספר מאות קילומטרים בקרבת החוף המזרחי של ארצות הברית, מדרום מזרח קנדה בצפון ועד מדינת אלבמה בדרום. הרכס הוא כר מעולה לסיורים מרהיבים באתרי טבע נהדרים ולמחנאות. נהר המיסיסיפי, כולל יובלו הראשי נהר המיזורי, הוא הנהר הרביעי באורכו בעולם. הנהר חוצה 10 מדינות בלב ארצות הברית מצפון לדרום והוא נשפך לים באזור מפרץ מקסיקו.

רכס הרי הרוקי, הנמצא בקצה המערבי של אזור המישורים הגדולים, משתרע מצפון לדרום לאורך כל רחבי ארצות הברית ומגיע בנקודת השיא לגובה של 4,300 מטרים. מערבית לרכס הרי הרוקי נמצאות מדבריות צחיחות שונות המשתרעות לאורך אזור מזרח קליפורניה, אריזונה, נבדה, וחלק ניכר מאזור דרום ניו מקסיקו. אזור עמק המוות, אשר נמצא 282 מטרים מתחת לפני הים, הוא המקום הנמוך ביותר בארצות הברית ואחד האזורים החמים ביותר על פני כדור הארץ. חלק ניכר מאותם שטחי המדבר הנרחבים הם שטחי טבע בראשיתיים שלא השתנו כלל כתוצאה מפעילות האדם.

רכס הרי קאסקייד ורכס הרי סיירה נבאדה העוברים בסמוך לרצועת החוף של האוקיינוס ​​השקט, מגיעים בנקודת השיא לגובה של 4,300 מטרים. האזור הגבוה ביותר בארצות הברית (ובאמריקה הצפונית כולה) היא פסגתו של הר מקינלי שבאלסקה, אשר בגובה 6,194 מטרים. שטחי הערבה השטוחים, הפוריים, והעצומים של אזור המישורים הגדולים משתרעים ממערב לנהר המיסיסיפי וממזרח להרי הרוקי.

בצפון מזרח ארצות הברית שוכנות הימות הגדולות, אשר מפרידות בין ארצות הברית לקנדה. הימות הגדולות נוצרו כאשר הקרחונים נסוגו צפונה בסוף עידן הקרח האחרון. חמש הימות משתרעות על פני מאות קילומטרים, וגובלות במדינות מינסוטה, ויסקונסין, אילינוי, אינדיאנה, מישיגן, אוהיו, פנסילבניה וניו יורק. רצועות החופים של הימות הגדולות כוללות הן אזורי טבע בראשיתיים, והן כמה מן הערים הגדולות באמריקה. הימות הגדולות הן למעשה מערכת אגמי המים המתוקים השנייה בגודלה בעולם.

ברחבי אלסקה ישנם הרי געש פעילים שונים, במיוחד באזור ארכיפלג אלכסנדר ובאזור האיים האלאוטיים. הוואי מורכבת גם היא מאיים וולקניים. קלדרת ילוסטון בפארק הלאומי ילוסטון, אשר נוצרה כתוצאה מהתפרצות-על שהתרחשה לפני כ-640,000 שנים, היא המערכת הגעשית הגדולה ביותר באמריקה הצפונית.

חלק ניכר ממדינת פלורידה, אשר נמצא בחלקה הדרום מזרחי של ארצות הברית, ממוקם על חצי אי שנמצא בין מפרץ מקסיקו, לאוקיינוס האטלנטי, ומצר פלורידה. פלורידה, אשר ממוקמת בקרבת אזור האיים הקריביים, מכילה את קו החוף הארוך ביותר בארצות הברית היבשתית (באורך 2,170 קילומטרים) והמדינה מאופיינת באקלים סאב טרופי מתון אשר מאפשר לצמחים אקזוטיים שונים להתקיים באזור זה, ובמיוחד באזור הפארק הלאומי אוורגליידס אשר בו חיים 36 מיני בעלי חיים מוגנים.

אקלים

[עריכה]
המערבולת הקוטבית של ינואר 2014

בחוף המזרחי - ממוצע הגשמים הוא בין 760–1,270 מ"מ לשנה, והם יורדים ברוב חודשי השנה. הקיץ חם עם הרבה שמש, והטמפרטורה הממוצעת היא 27–32 מעלות צלזיוס. בדרום, במיוחד בפלורידה, חם ולח כל השנה, ובקיץ אפילו הביל. במערב התיכון, מזג האוויר הוא שחון, וכולל לא יותר מ-600–800 מ"מ גשם בממוצע שנתי, והגשמים מרוכזים בחודשים ינואר-יוני. בחלק הצפוני עשוי להיות קר מאוד בחורף, ובדרום חם מאוד בקיץ; עד מינוס 46 מעלות צלזיוס (בצפון דקוטה) ועד פלוס 46 מעלות בקיץ (בטקסס).

בדרום מערב ארצות הברית, ככלל יבש וחם, עם פחות מ-250 מ"מ גשם לשנה. האוויר היבש נשאר צח גם בקיץ, ובדרך כלל בערבים קריר, והערפלים והגשמים באים בחודשי ינואר ופברואר. טמפרטורות של מתחת לאפס קיימות רק בהרים הגבוהים. בהרי הרוקי לרבות מזרח המדינות קליפורניה, אורגון ווושינגטון, שורר אקלים יבש, ושמש במרבית חודשי השנה. הטמפרטורות הן מ-46 מעלות בשקע קליפורניה ועד מינוס 55 בחורף ביילוסטון. בקיץ חם ביום וקר בלילה. שלגי ההרים הגבוהים יורדים בחודשים אוקטובר עד מרץ, ונותרים על הקרקע עד מאי ויוני.

המדינות הצפון-מערביות של חופי האוקיינוס השקט, זה הוא האזור הגשום ביותר של ארצות הברית, עם יותר מ-3,800 מ"מ גשם לשנה, כאשר מרביתם יורדים בחורף. הטמפרטורה הממוצעת לעונה זו עומדת על 4 מעלות, אך הקיץ יבש והטמפרטורות מגיעות ל-33 מעלות. בחוף המערבי לאוקיינוס השקט, יש אקלים ים תיכוני לאורך כל השנה. עונת הגשמים היא בחודשים נובמבר עד מרץ. בערבים קריר בצפון, ובהרים יש שלגי חורף. בקיץ חם ויבש, וקיימת סכנה של שריפות יער.

באלסקה ממוצע הגשמים הוא כ-100 מ"מ לשנה בצפון וכ-2,000 בדרום מ"מ לשנה. האקלים הוא טונדרה תת-קוטבית וקר. הטמפרטורה הממוצעת בחורף כ-(-16) עד (-18) מעלות צלזיוס, ובקיץ כ-5 עד 10 מעלות צלזיוס, כאשר הממוצע השנתי עומד 6 מעלות מתחת לאפס. בהוואי שורר אקלים טרופי.

ממשל ופוליטיקה

[עריכה]

ארצות הברית היא רפובליקה פדרלית ודמוקרטית, כלומר מדינה הכוללת שורה של אזורים בעלי מעמד אוטונומי - עצמאי למחצה. המרכיבים העיקריים של ארצות הברית, הם 50 המדינות של הברית, לצד המחוז האוטונומי קולומביה, הכולל את וושינגטון הבירה. ככלל, עיקר סמכויות הפנים מופקדות בידי כל מדינה ומדינה, וסמכויות החוץ והביטחון מופקדות בידי הברית כולה - בידי הדרג הפדרלי. המערכת הפוליטית של ארצות הברית, מקובעת היטב בחוקה האמריקנית - מסמך היסוד החוקי של המדינה.

ברמה הפדרלית, הרשות המבצעת של ארצות הברית היא הנשיא, אשר נבחר בבחירות ישירות ואישיות על ידי כלל האזרחים, אחת לארבע שנים. הרשות המחוקקת, כוללת פרלמנט (הקונגרס) בן שני בתים - הסנאט, הכולל 100 מושבים - שני מושבים לכל מדינה, ובית הנבחרים, הכולל 435 מושבים הנבחרים בבחירות אישיות-אזוריות ב-435 אזורי בחירה. חברי בית הנבחרים מועמדים לבחירה אחת לשנתיים, ושליש מהסנאט מועמד לבחירה כל שנתיים. שופטי בית המשפט העליון האמריקני - הרשות השופטת העליונה, ממונים על ידי הנשיא באישור הסנאט.

ברמה המדינית, לכל מדינה עומד בית משפט עליון מקומי גם פרלמנט ומושל - המועמדים לבחירה גם הם, אחת לשנתיים.

המערכת הפוליטית האמריקנית היא דו-מפלגתית - המפלגה הדמוקרטית אשר ככלל מייצגת את חוגי השמאל במדינה, והמפלגה הרפובליקנית, אשר ככלל מייצגת את חוגי הימין במדינה. שתי מפלגות אלו, מחזיקות בשלטון לסירוגין בכל מאה וחמישים השנים האחרונות.

באופן כללי, חוגי השמאל בארצות הברית כיום נוטים לתמוך במחויבת לשוויון חברתי, לתמוך בקידום מדיניות המתעדפת את מעמד הפועלים, לתמוך בקידום מדיניות המגנה על זכויות יסוד כגון חופש הביטוי וחופש הדת, ולתמוך במדיניות המקדמת רגולציה ממשלתית של העסקים, המסחר והתעשייה. מנגד, חוגי הימין בארצות הברית כיום נוטים לתמוך בקידום מדיניות התואמת ערכים נוצריים שמרניים, תמיכה בכלכלת השוק החופשי, וקידום הדה-רגולציה של ​הבנקים, המסחר והתעשייה.

הפוליטיקה האמריקנית מורכבת למדיי, ישנן סוגיות מהותיות רבות שעומדות על הפרק כל העת, ובמקביל גם הדעות הרווחות בציבור האמריקני וכמו גם המציאות הפוליטית עצמה משתנות באופן ניכר לאורך השנים. לדוגמה, בעוד שהומוסקסואלים ולסביות לא הורשו להינשא באף אחת ממדינות ארצות הברית עד שנת 2003, נכון ל-2015 ישנן 17 מדינות שונות בארצות הברית המאפשרות נישואים חד-מיניים, בעוד שבמעל ל-20 מדינות שונות בוצעו תיקונים לחוקת המדינה האוסרים במפורש נישואים חד-מיניים. אמריקנים רבים מחזיקים בדעות מוצקות במגוון רחב של נושאים פוליטיים רגישים, ובמקרים רבים נאמנים במיוחד רק למפלגה פוליטית מסוימת. משום כך, מרבית האמריקנים לומדים מהר מאוד כי מוטב שלא לדבר על נושאים פוליטיים רגישים עם מכרים או קולגות בשיחות היום-יום על מנת שלא לקלקל את היחסים עם אותם האנשים.

אלא אם כן אתם מתמצאים היטב בפוליטיקה האמריקנית ויודעים מבעוד מועד כי אתם מסכימים עם כל עמדותיו הפוליטיות של האדם שאיתו אתם מדברים, מומלץ במיוחד להימנע ככל הניתן מלקחת חלק בדיונים פוליטיים עם מכרים או קולגות.

תרבות

[עריכה]

תרבות ארצות הברית היא תרבות מגוונת, המאגדת בתוכה מגוון של קבוצות אתניות, מסורות וערכים. במרוצת מאתיים השנה מאז כינון ארצות-הברית כמדינה עצמאית, עברה התרבות האמריקאית התפתחות מואצת והפכה מערב-רב של תרבויות מהגרים לתרבות עצמאית בעלת מאפיינים ייחודיים מובהקים. תרבות זו מזוהה עם רוב תושבי ארצות-הברית ומכונה mainstream American culture ("הזרם הכללי של התרבות האמריקאית"). עם זאת, אחת מתכונותיה הבולטות של ארצות-הברית היא אופייה הרב-תרבותי, המאפשר למהגרים ולצאצאיהם לשמר מאפיינים תרבותיים ייחודיים.

התרבות האמריקאית התהוותה בראשיתה ממסורותיהם של המהגרים האירופאים, ובעיקר של המתיישבים האנגלים וההולנדים. עם זאת, גם לאורחות-החיים הגרמניים, האיריים והסקוטיים נודעה השפעה מכרעת על התרבות האמריקאית, כמו גם למסורות אינדיאניות ולמאפיינים תרבותיים של העבדים ממערב אפריקה. התרחבותה של ארצות-הברית מערבה במהלך המאה ה-19 הידקה את קשריה עם התרבות המקסיקנית, וההגירות ההמוניות מדרום וממזרח אירופה בסוף המאה ה-19 והמאה ה-20 תרמו מרכיבים חדשים לתרבות האמריקאית. גם גלי ההגירה מאסיה ומאמריקה הלטינית השפיעו רבות על תרבות ארצות-הברית.

כיום, נודעת לתרבות האמריקאית השפעה מרחיקת לכת בכל רחבי העולם, והשפעה זו, מכונה "אמריקניזציה". ארצות הברית מובילה קו מוביל בעולם באשר לספרות, אמנות, קולנוע, טלוויזיה, מוזיקה, ספורט ועוד.

חגים

[עריכה]

החוק האמריקני מגדיר 11 חגים רשמיים:

שם החגתאריך החגמידע נוסףיום עסקים
יום השנה החדשה
(New Year's Day)
1 בינוארהחג מאופיין בריבוי מסיבות, תהלוכות, ארוחות משפחתיות וכו'.מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום מרטין לותר קינג
(Martin Luther King Day)
נחגג ביום שני השלישי בחודש ינוארהחג מציין את הולדתו של הכומר האפרו-אמריקאי מרטין לותר קינג - מנהיג המאבק לשוויון זכויות בין שחורים ללבנים בארצות הברית. במהלך יום זה אנשים רבים נוהגים להתנדב בקהילותיהם ולעסוק בפעילות פוליטית וציבורית. החג מצוין בעיקר בקרב הציבור האפרו-אמריקני בארצות הברית, אך גם בציבור הכללי.מרבית העסקים סגורים ביום זה.
יום השבעת הנשיא
(Inauguration Day)
נחגג כל ארבע שנים ב-20 בינואר (או ב-21 בינואר אם ה-20 הוא יום ראשון)היום בו נערך טקס ההשבעה של הנשיא הנבחר בוושינגטון די. סי. אשר מציין את תחילת כהונתו של הנשיא הנבחר בת 4 השנים. בדרך כלל לאחר הטקס מתקיים מצעד לאורך שדרות פנסילבניה בוושינגטון די. סי. על אף שבטקס נוכחים לרוב עשרות אלפי אנשים, מרבית האמריקאים נוהגים לצפות בטקס בטלוויזיה או להאזין לטקס ברדיו.מרבית האמריקנים עובדים ביום זה כרגיל.
יום הולדתו של ג'ורג' וושינגטון
(Washington's Birthday)
נחגג ביום שני השלישי של חודש פברוארחג לאומי המציין את יום השנה להולדתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון והאב הלאומי של ארצות הברית.משרדי ממשלה ובנקים רבים צפויים להיות סגורים ביום זה.
יום הזיכרון
(Memorial Day)
נחגג ביום שני האחרון של חודש מאייום זיכרון לאומי ללוחמי הכוחות המזוינים של ארצות הברית שנהרגו בעת מילוי תפקידם. ביום זה נערכים טקסי זיכרון בבתי הקברות בארצות הברית ודגלי ארצות הברית מורדים לחצי התורן. יום זה הוא גם יום שבתון, והוא מציין את תחילת עונת הקיץ.עסקים רבים צפויים להיות סגורים ביום זה.
יום העצמאות או הרביעי ביולי
(Independence Day, Fourth of July)
4 ביוליחג לאומי המציין את אימוץ הכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-4 ביולי 1776, שבמסגרתה הכריזו שלוש-עשרה המושבות הראשונות על התנתקותן מממלכת בריטניה הגדולה, ועל עצמאותן. החג מצוין על פי רוב באמצעות זיקוקים, מצעדים, ברביקיו ופיקניקים, משחקי כדור בסיס וכיוצא באלה.עסקים רבים צפויים להיות סגורים ביום זה.
יום העבודה
(Labor Day)
נחגג ביום שני הראשון של חודש ספטמברבראשיתו שימש החג לצורך תהלוכות פועלים על מנת שנועדו להראות את כוחם של איגודי הפועלים, ולימים הפך החג לחג חילוני המסמל את תום הקיץ. כיום החג נחוג בעיקר במפגשי חברים בהם צולים בשר (ברביקיו) או בפיקניקים משפחתיים.עסקים רבים צפויים להיות סגורים ביום זה.
יום קולומבוס
(Columbus Day)
נחגג ביום שני השני של חודש אוקטוברחג המסמל את יום השנה להגעתו של כריסטופר קולומבוס ליבשת אמריקה, ב-12 באוקטובר 1492. אופן חגיגתו של יום קולומבוס משתנה על פני אזורים שונים בארצות הברית, ונע החל ממצעדים המוניים ועד להתעלמות כוללת מציון החג. היום שנוי במחלוקת במעט, היות שהוא נתפס על ידי ילידים אמריקנים רבים בראשית הקולוניאליזם וחורבן התרבות האינדיאנית של אמריקה.עסקים רבים צפויים להיות סגורים ביום זה.
יום הווטרנים
(Veterans Day)
11 בנובמברחג לאומי המוקדש לכל יוצאי הצבא האמריקני (מכונים באנגלית "Veterans"). נחגג בטקסים ובארוחות משפחתיות כאשר קיימת מסורת כי המנה העיקרית בארוחת החג היא רביולי.יום שבתון בדרך כלל, בו עסקים רבים צפויים להיות סגורים.
חג ההודיה
(Thanksgiving)
נחגג ביום חמישי הרביעי של חודש נובמברחג המבטא אסירות תודה על יבולי הסתיו והכרת תודה כללית. סעודת החג מהווה את עיקר היום, וזו כוללת ארוחת ערב גדולה, שמתחילה בשעות אחר הצהריים, בה אוכלים בעיקר תרנגול הודו צלוי, ומאכלים מסורתיים נוספים.ביום זה עסקים רבים צפויים להיות סגורים, אך ביום המחרת מצוין "יום שישי השחור" (Black Friday) - כינוי ליום שישי שפותח את עונת המכירות לקראת חג המולד.
חג המולד
(Christmas)
25 בדצמברחג נוצרי המציין את הולדת ישו. החג מצוין לרוב בארוחות משפחתיות, הצבת "עץ חג מולד" ובהענקת המתנות. בקרב אוכלוסייה דתית, נהוג לחגוג את ליל החג במיסה חגיגית - מיסת חג המולד - הנערכת בחצות, ובה שרים מזמורי חג.כמעט כל העסקים צפויים להיות סגורים החל מעבר יום האתמול.

בנוסף לכך, המועדים שלהלן גם כן נחגגים מדי שנה בקרב חלקים נרחבים מהציבור האמריקני:

  • ראש השנה הסיני (Chinese New Year) - נחגג בינואר או בפברואר, בהתאם ללוח השנה הסיני. מצוין בעיקר בקרב האוכלוסייה יוצאת סין בארצות הברית, ולרוב כולל חגיגה תרבותית סינית מסורתית.
  • סופר בול יום ראשון או סופר-סאנדיי (Super Bowl Sunday, Super Sunday) - נחגג ביום ראשון האחרון של חודש ינואר או ביום ראשון הראשון של פברואר. משחק ההכרעה של אליפות ליגת הפוטבול האמריקנית (NFL), הנחשב לאירוע מיוחד וליום חג בחברה האמריקאית.
  • יום הולדתו של לינקולן (Lincoln's Birthday) - נחגג ביום השני השני של חודש פברואר. חג לאומי המציין את יום השנה להולדתו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ב-12 בפברואר 1809, אשר נודע במורשת האמריקנית כמשחרר העבדים השחורים. יום חופשי במספר ממדינות ארצות הברית.
  • יום ולנטיין או יום ולנטינוס הקדוש (Valentine's Day, St. Valentine's Day) - נחגג ב-14 בפברואר. חג האהבה. מרבית המסעדות צפויות להיות צפופות ביותר, ומסעדות רבות דורשות הזמנת מקומות זמן רב מראש.
  • חג הפסחא (Easter) - נחגג ביום ראשון של מרץ או אפריל. חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו. עסקים רבים צפויים להיות סגורים ביום זה.
  • פסח (Passover) - נחגג במשך שמונה ימים בהתאם ללוח השנה העברי. חג יהודי הנחגג בעיקר בקהילות יהודיות, אך גם בקרב חוגים לא-יהודיים שונים בחברה האמריקנית. בארצות הברית נוהגים להדגיש בחג זה את היציאה של בני ישראל במצרים מעבדות לחירות, והדבר מקושר הן לעצמאות האמריקנית מעול השלטון הבריטי, הן למשטר הליברלי דמוקרטי בארצות הברית, והן לשחרור העבדים השחורים לחופשי.
  • יום פטריק הקדוש (Saint Patrick's Day) - נחגג ב-17 במרץ. חג נוצרי-קתולי-אירי הנחוג לזכרו של הקדוש הנוצרי פטריק הנחשב לקדוש המגן של אירלנד. החג הובא לארצות הברית על ידי המהגרים האירים למדינה, והוא נחוג בתהלוכות גדולות. החג מאופיין בחגיגות ססגוניות, קיום מסורות איריות, ובהארה וצביעה של מומנטים רבים בצבע ירוק.
  • סינקו דה מאיו (Cinco de Mayo) - נחגג ב-5 במאי. חג המציין את המורשת ההיספנית, המקסיקנית והלטניו-אמריקנית בארצות הברית. כולל שורה של מנהגים ומסורות, חגיגות ומסיבות.
  • יום האם (Mother's Day) - נחגג ביום שני השני בחוד מאי. חג בו ילדים ומבוגרים נוהגים לתת מתנות לאמותיהם. מרבית המסעדות צפויות להיות צפופות ביותר, ומסעדות רבות דורשות הזמנת מקומות זמן רב מראש.
  • יום האב (Father's Day) - נחגג ביום ראשון השלישי של חודש יוני. חג בו ילדים ומבוגרים נוהגים לתת מתנות לאבותיהם. מרבית המסעדות צפויות להיות צפופות ביותר, ומסעדות רבות דורשות הזמנת מקומות זמן רב מראש.
  • ליל כל הקדושים (Halloween) - נחגג ב-31 באוקטובר. חג נוצרי עממי, בעל מקורות פגאניים, בו נוהגים לקשט את הבתים ברוח החג; לקיים מסיבות תחפושות, כאשר הילדים מתחפשים לדמויות מעוררות פחד ויוצאים לאסוף ממתקים ברחובות הערים. באולמות הקולנוע נפוצה מסורת של סרטי אימה המוקרנים בסמוך לליל כל הקדושים.
  • חנוכה (Hanukkah, Chanukah) - נחגג במשך שמונה ימים בהתאם ללוח השנה העברי. חג יהודי הנחגג בעיקר בקהילות יהודיות, אך גם בקרב חוגים לא-יהודיים שונים בחברה האמריקנית. בארצות הברית נוהגים לקשר את החג עם חג המולד, ולהדגיש מורשת של מאבק של עם שטן ושחור חירות באימפריה גדולה ואכזרית (המכבים ברומאים), כאשר הדבר מקושר לעיתים למאבק לעצמאות אמריקנית מהאימפריה הבריטית. בנוסף, בשנים האחרונות החלה מסורת המכונה "טקס חנוכה בבית הלבן" (White House Hanukkah Party), הכולל טקס קבלת פנים שנתי שנערך על ידי נשיא ארצות הברית למאות פוליטיקאים יהודים, ראשי ארגונים, בתי ספר וראשי ישיבות מקרב יהודי ארצות הברית.
  • קוואנזה (Kwanzaa) - נחגג במשך שבעה ימים בין ה-26 בדצמבר עד ל-1 בינואר. חג חילוני שנחוג בקרב האפרו-אמריקנים בארצות הברית, ומטרתו לכבד את המורשת והתרבות האפרו-אמריקאית. החג מצוין על ידי הדלקת נרות בקינרה, קישוט הבית, עריכת סעודה ועוד. נהוג לברך ב"חג קוואנזה שמח" ("Habari Gani", מה חדש בסווהילית). בשנים האחרונות סובל החג מביקורות מסוימת, כתוצאה מסיבות שונות.
  • ערב ראש השנה האזרחית (New Year's Eve) - נחגג ב-31 בדצמבר. חג המציין את לילי השנה החדשה, וכלל מסיבות לרוב. ביום זה צפויים מסעדות וברים להיות פתוחים עד שעה מאוחרת, אל תוך הלילה.

שפה

[עריכה]
השפות המדוברת בארצות הברית לפי מספר הדוברים (נכון ל-2013). הנתונים מוצגים בצורת Treemap

על אף שלכל אורך תולדות ארצות הברית שפות רבות היו נפוצות תמיד בקרב תושבי הפדרציה, השפה האנגלית הייתה תמיד השפה הלאומית דה-פקטו של ארצות הברית (על אף שאין לארצות הברית שפה רשמית) והניב האנגלי-אמריקני הוא הניב הנפוץ של השפה האנגלית המדוברת בארצות הברית. בשנת 2007 כ-80% מתושבי ארצות הברית היו דוברי אנגלית בלבד, וכ-95% מתושבי המדינה טענו שהם דוברים את השפה האנגלית ברמה "טובה" או "טובה מאוד". השפה הספרדית היא השפה השנייה בשכיחותה בארצות הברית, ודוברים אותה כיום בסביבות 35 מיליון מתושבי ארצות הברית.

השפה האנגלית הייתה תמיד השפה הלאומית דה-פקטו של ארצות הברית (אף על פי כן, בפועל אין לארצות הברית שפה רשמית) והניב האנגלי-אמריקני הוא הניב הנפוץ של השפה האנגלית המדוברת בארצות הברית. כמעט כל האמריקנים דוברי אנגלית.

מרבית האמריקנים דוברי אנגלית במבטא סטנדרטי (המבטא אשר משויך בעיקר לילידי אזור המערב התיכון), אשר הפך למבטא הפופולרי במדינה במהלך המאה ה-20 הודות לשידורי הרדיו, הטלוויזיה וסרטי הקולנוע. בתחומים רבים, במיוחד בדרום ארצות הברית, בטקסס, בניו אינגלנד, בעיר ניו יורק, ואזורים הצפוניים של המערב התיכון, תוכלו בקלות רבה לפגוש במקומיים הדוברים את השפה האנגלית במבטאים או ניבים אזוריים ייחודיים. עובדה זו לא צריכה להוות קושי לתיירים בשום מקום ברחבי ארצות הברית, שכן מרבית האמריקנים ישמחו לשמוע תייר המדבר במבטא זר, ולעיתים רבות אף ינסו לדבר איתכם במבטא האנגלי הסטנדרטי על מנת לוודא שתבינו אותם.

אף על פי כן, יש לקחת בחשבון שמרבית האמריקנים דוברים רק אנגלית ויצליחו לתקשר איתכם בהצלחה רק בשפתם. בעוד שאמריקנים רבים לומדים שפה זרה במהלך תקופת בית הספר, מרבית מסוגלים לתקשר בשפה זרה ברמה בסיסית בלבד. אתרי תיירות פופולריים במיוחד עשויים להכיל גם שילוט או מידע בשפות אחרות.

האנגלית-אמריקנית שונה במקצת מהאנגלית אשר נפוצה באזורים רבים בעולם בהם השפה האנגלית היא השפה הדומיננטית. ההבדלים בדרך כלל מינוריים (בעיקר הבדלים בכתיבת מילים, או בצורה ההגייה).

בדרך כלל מרבית האמריקנים מצפים מהתיירים שמבקרים בארצות הברית יהיו מסוגלים לכל הפחות לדבר ולהבין אנגלית. בעוד שאמריקאים רבים לומדים שפה זרה במהלך תקופת הבית הספר (לרוב ספרדית, אם במקומות מסוימים לומדים גם צרפתית), מרית האמריקנים לא ילמדו יותר מאשר את היסודות של השפה. באתרי תיירות פופולריים יש לעיתים קרובות גם שילוט עם כיתוב בשפות אחרות בולטות. בערים הגדולות לעיתים רבות תוכלו למצוא קבוצות של אנשים שעוזרים זה לזה ללמוד שפה זרה ו/או לשפר את האנגלית. קבוצות אלו נוהגות להיפגש באופן תדיר על מנת לשפר את כישורי השפה של חברי הקבוצה. מומלץ להשתמש באתר Meetup.com על מנת למצוא חלק גדול מאותן הקבוצות אשר נמצאות בעיר בה אתם שוהים.

ספרדית היא השפה העיקרית אותם דוברי תושבי פוארטו ריקו וקבוצת מיעוט גדול של התושבים במדינות היבשת הרציפות (נכון ל-2015 קבוצת האוכלוסייה האמריקנית שהיא דוברת ספרדית היא קבוצת האוכלוסייה החמישית בגודלה בעולם). דוברי ספרדית בארצות הברית הם לרוב פורטוריקנים, או מהגרים (דור ראשון או דור שני) מאמריקה הלטינית. בשל כך במרבית המקרים הניב הלטיני-אמריקני או הפורטוריקני הוא הנפוץ בקרב דוברי ספרדית בארצות הברית. ספרדית היא השפה השנייה העיקרית בחלקים רבים של ארצות הברית, כגון קליפורניה, דרום מערב ארצות הברית, טקסס, פלורידה, ובאזור המטרופולינים של שיקגו וניו-יורק. בחלק ניכר מהאזורים הללו ישנם תחנות רדיו וטלוויזיה המשדרות תכנים בשפה הספרדית, כולל תוכניות מקומיות, ותכנים שהופקו במקסיקו. במפעלים ובמשרדי ממשל רבים הנמצאים באזור מסחר ותיירות מחזיקים באנשי צוות דוברי ספרדית.

צרפתית היא השפה העיקרית השנייה באזורים כפריים בסמוך לגבול עם קוויבק, באזורים מסוימים של לואיזיאנה, ובקרב מהגרים ממערב אפריקה, אך היא איננה נפוצה במקומות אחרים בארצות הברית. המהגרים מהאיטי שנמצאים בדרום פלורידה דוברים בעיקר קריאולית האיטית, שפה מבוססת על צרפתית, אם כי מספר חלק גדול מהם דוברי צרפתית גם כן.

הוואית הוא שפת האם של ילידי הוואי, למרות שהשפה האנגלית עודנה השפה המדוברת ביותר בהוואי. באזורי הצ'יינה טאון השונים במטרופולינים הגדולים במדינה השפות קנטונזית ומנדרינית נפוצות למדיי. לעיתים רבות במקרים בהם קבוצות מהגרים מאותה ארץ המוצא מתיישבים באזורים מסוים, נוצרים מעין מובלעות אתניות בהם אותם התושבים נוטים להשתמש בעיקר בשפה הזרה ביום-יום. שיקגו לדוגמה היא העיר שמכילה את ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר בארצות הברית של פולנים אתניים, והעיר שמכילה את ריכוז האוכלוסייה השני בגודלו בעולם של פולנים אתניים, אחרי ורשה (אם כי כיום מרבית הפולנים באזור שיקגו הם ילידי ארצות הברית ודוברים רק אנגלית). אוכלוסיית האמיש, אשר מרביתם גרים בפנסילבניה ובאוהיו במשך דורות רבים, מדברים אנגלית בניב גרמני.

חלק מהתושבים האינדיאנים בארצות הברית דוברי שפות אינדיאניות - במיוחד התושבים האינדיאנים שגרים בשמורות במערב ארצות הברית. עם זאת, למרות המאמצים להחיות את השפות האינדיאניות, מרבית השפות האינדיאניות נותרו עדיין בסכנת הכחדה, וכמות האנשים שדוברת את אותן השפות כשפה הראשונה היא מעוטה במיוחד. דוברי נבאחו באריזונה וניו מקסיקו הם יוצאים מן הכלל, אך עדיין חלק ניכר מהתושבים האינדיאנים בארצות הברית מסוגל כיום לדבר ולהבין אנגלית.

לפי נתוני לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2009 היו 222,000 דוברי עברית בקרב האוכלוסייה האמריקנית, והשפה העברית דורגה באותה העת במקום ה-23 ברשימת השפות עם הכי הרבה דוברים.

שורה תחתונה: אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מבעוד מועד כי תגיע לאזורים המאוכלס במהגרים חדשים, טיול בארצות הברית ללא שליטה טובה בשפה האנגלית הוא אתגר משמעותי.

דמוגרפיה

[עריכה]
צפיפות האוכלוסייה בארצות הברית על סמך נתוני מפקד האוכלוסין האמריקני של שנת 2000

אוכלוסיית ארצות הברית היא השלישית בגודלה בעולם, וזו עומדת על 318,892,103 נפש, נכון ליולי 2014. ההגירה לארצות הברית ממדינות רבות היוותה לאורך השנים מקור מרכזי לגידול האוכלוסייה, ויצרה פסיפס אתני ודתי מגוון. מרבית אוכלוסיית ארצות הברית מתגוררת באזורים עירוניים - בסביבות 82% התגוררו בערים ובפרוורי הערים בשנת 2008. קליפורניה וטקסס הם המדינות המאוכלסות ביותר בארצות הברית, וניו יורק, לוס אנג'לס ושיקגו הן הרעים המאוכלסת ביותר במדינה.

מבחינה אתנית, 56.1% מהאוכלוסייה האמריקנית הם לבנים ממוצא אירופאי, 16.3% הם היספאנים ממוצא לטינו-אמריקני לרוב מקסיקני, 12.6% הם שחורים ממוצא אפרו-אמריקני, 4.8% הם ממוצא אסייתי - בעיקר יפנים, סינים, פיליפינים וקוריאנים, והתושבים הילידים של הארץ - בני האינואיט האינדיאנים אשר הם תושבי הוואי המקוריים, מונים סה"כ 1.2% מכלל האוכלוסייה.

הדת בארצות הברית היא דבר חשוב יחסית בחיי האזרחים, בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. ככלל, ארצות הברית היא מדינה נוצרית - כ-73% מכלל האוכלוסייה רואים את עצמם משתייכים לדת זו. זאת, כאשר 48% מכלל האוכלוסייה הם פרוטסטנטים, 22% קתולים, 2% מורמונים ואחוז אחד משתייך לנצרות האורתודוקסית. קבוצות דתיות נוספות, הן יהודים - כ-1.4%, מוסלמים - כ-0.6%, בודהיסטים - כ-0.7%, והינדים - כ-0.4%. בנוסף לאלו, כ-20% מכלל האוכלוסייה היא חסרת דת, לרבות אתאיסטים ואגנוסטיקנים.

יהדות ארצות הברית

[עריכה]
שיעור האוכלוסייה היהודית במחוזות ארצות הברית על סמך נתוני מפקד האוכלוסין האמריקני של שנת 2000

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם אחרי יהדות ישראל. על פי נתונים סטטיסטיים רשמיים משנת 2001 באותה העת חיו בארצות הברית כ-4 מיליון יהודים (כ-1.4% מהאוכלוסייה האמריקנית). הקהילה היהודית בארצות הברית מורכבת בעיקר מיהודים אשכנזים וצאצאיהם אשר נולדו בארצות הברית (%90 מכלל האוכלוסייה היהודית בארצות הברית).[2][3] כ-69% מכלל האוכלוסייה היהודית בארצות הברית, משתייכת לזרם דתי יהודי כלשהו, כאשר מתוך כלל היהודים האמריקאים כ-35% מגדירים עצמם כרפורמים, 18% אחוז מגדירים עצמם כקונסרבטיבים, 10% אחוז מגדירים עצמם כאורתודוקסים, 6% אחוז מגדירים עצמם כנמנים עם זרם אחר. היהודים בצפון מזרח והמערב התיכון הם בדרך כלל יותר שומרי מצוות מאשר יהודים בדרום או במערב. שיעור היהודים שנישאו לבני זוג לא יהודים מאז שנות ה-70 עומד על 44%, ובשנות האלפיים שיעורם עלה ל-58%, אולם 63% מקרב הזוגות המעורבים דיווחו שהם מגדלים את ילדיהם כיהודים.

האוכלוסייה היהודית בארצות הברית מתרכזת בעיקר באזורי המטרופולין של הערים הגדולות במדינה. הקהילות היהודיות הגדולות ביותר נמצאות באזורי המטרופולין של הערים ניו יורק (1,750,000 יהודים), מיאמי (535,000 יהודים), לוס אנג'לס (490,000 יהודים), פילדלפיה (254,000 יהודים), שיקגו (248,000 יהודים), סן פרנסיסקו (210,000 יהודים) ובוסטון (208,000 יהודים).

ישראלים רבים היגרו לאורך השנים לארצות הברית, וכיום מתגוררים במדינה לפי הערכות שונות בין 106,839 ל-500,000 ישראלים. הערים העיקריות בהן מתגוררים ישראלים בארצות הברית הם ניו יורק, לוס אנג'לס ומיאמי.

אטרקציות

[עריכה]

ארצות הברית מכילה כמות גדולה ומגוונת למדיי של אטרקציות תיירותיות. כמות האפשרויות למטיילים כה גדולה, שלעיתים רבות, אפילו אם אתם מרגישים שמיציתם את כל מה שיש ליעד מסוים להציע, אתם עשויים לגלות כי היעד המעניין הבא נמצא במרחק נסיעה קצרה.

טבע

[עריכה]
עיטמים לבני-ראש (ידועים גם בשם "עיטים קירחים") באלסקה

מהקרחונים המרהיבים של אלסקה ועד לפסגות המיוערת של אזור האפלצ'ים, מהאזורים המדבריים של דרום-מערב ארצות הברית ועד לאגני המים העצומים של אזור האגמים הגדולים - אין מדינות רבות בעולם המכילות מגוון כה גדול של אתרי טבע ונוף מגוונים כמו ארצות הברית.

הפארקים הלאומיים של ארצות הברית הם מקום מצוין להתחיל בו את הטיולים במדינה. הפארק הלאומי ילוסטון, אשר הוקם ב-1 במרץ 1872, היה הפארק הלאומי הראשון בעולם והוא נותר עד היום אחד מהפארקים הלאומיים המפורסמים ביותר בעולם. בפארק הלאומי גרנד קניון (אשר מכיל את הקניון הגדול ביותר והמרהיב ביותר בעולם), בפארק הלאומי סקוויה, ובפארק הלאומי יוסמיטי נמצאים האורגניזמים הגבוהים ביותר בכדור הארץ. הפארק הלאומי גליישר, אשר בתחומו נמצאים שני הרים ברכס הרי הרוקי, מכיל מעל 130 אגמים, מעל לאלף מינים שונים של צמחים, ומאות מיני בעלי חיים. הפארק הלאומי קניונלנדס שבדרום-מזרח יוטה מכיל אדמות ונופים צבעוניים שנחצבו לאינספור קניונים, הרי שולחן וגבעות על ידי נהר הקולורדו, נהר גרין ויובליהם השונים. הפארק הלאומי גרייט סמוקי מאונטיינז כולל מגוון גדול של חיות בר, והרים מיוערים מרהיבים. מלבד צפייה בנופים המרהיבים בפארק הלאומיים תוכלו גם לקחת חלק בשפע של פעילויות.

ובכל זאת, הפארקים הלאומיים הם רק ההתחלה. שירות הפארקים הלאומי פועל גם באתרי האנדרטאות הלאומיות, באתרי הפסלים הלאומיים, באתרים ההיסטוריים הלאומיים, ברצועות החוף הלאומיות, באתרי המורשת הלאומיים, ועוד. בנוסף לכך, לכל מדינה בארצות הברית יש גם פארקים מדינתיים (State parks) משלה אשר עשויים להיות טובים לא פחות מהפארקים הלאומיים. במרבית היעדים הללו - בין אם מדובר באתרים לאומיים (פדרליים) או באתרים מדינתיים - תצטרכו לשלם דמי כניסה על מנת לבקר בהם. תשלום דמי הכניסה מסייע במידה רבה לתחזק ולתפעל את הפארקים.

אלה הן אינן האפשרויות היחידות. בחלק ניכר מאוצרות הטבע של ארצות הברית תוכלו לצפות מבלי לעבור בשער ולשלם דמי כניסה - בצד האמריקני של מפלי הניאגרה הנודעים (אשר ממוקמים בגבול שבין קנדה וארצות הברית) תוכלו להתקרב למפלים ולהרגיש את הכוח העצום שעיצב את ערוץ המפלים, ואילו בחלק ניכר מרצועות החוף השלוות של המערב התיכון ושל אזור המיד-אטלנטיק תוכלו להירגע באזור פתוח בפני הקהל ללא צורך בתשלום דמי כניסה. למרות שהן שונות במידה רבה זו מזו, הוואי ואלסקה הן אולי שתי המדינות היפות ביותר בארצות הברית המכילות מגוון גדול במיוחד של אטרקציות טבע.

אתרים היסטוריים

[עריכה]

על אף שארצות הברית היא מדינה חדשה יחסית בהשוואה למדינות עתיקות רבות ברחבי העולם, לארצות הברית יש שפע עצום של אטרקציות היסטוריות.

אומנם אין הרבה עדויות אודות התקופה הפרה-היסטורית באמריקה הצפונית, שכן מרבית השבטים האינדיאנים לא נהגו בתקופה הפרה-היסטורית להקים יישובי קבע. אף על פי כן, במיוחד במערב ארצות הברית תוכלו למצוא בתים מפוארים אותם בנו השבטים האינדיאנים על גבי צוקים, כמו גם ציורי סלע רבים במיוחד. מוזיאון האינדיאנים בוושינגטון די. סי. הוא מקום מצוין אחר להתחיל ללמוד בו על התרבות באמריקה הצפונית בתקופה שקדמה להגעת המתיישבים האירופיים.

המדינות במזרח אזור ניו אינגלנד, אזור המיד-אטלנטיק, ודרום ארצות הברית, אשר היו החלקים הראשונים באזור בו נמצאת כיום ארצות הברית אשר בהם התיישבו אירופים, מכילים חלק ניכר מאתרי מההיסטוריה האמריקנית המוקדמת. המושבה הבריטית הראשונה ביבשת הוקמה בג'יימסטאון שבוירג'יניה, למרות שהמושבה בפלימות' שבמסצ'וסטס עשוי להיחשב כבעלת חשיבות יתרה בעיני אמריקנים רבים.

אנדרטאות ואדריכלות

[עריכה]

אנדרטאות ומבנים רבים ברחבי ארצות הברית הם בין האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה.

בוושינגטון די. סי., אשר היא בירת ארצות הברית, ישנם אנדרטאות ופסלים כה רבים שלא תספיקו לראות את כולם ביום אחד. חלק מהאנדרטאות והמבנים האדריכליים הבולטים ביותר בוושינגטון די. סי כוללות בין היתר את אנדרטת וושינגטון (האובליסק הגבוה בעולם), אנדרטת לינקולן, אנדרטת מלחמת וייטנאם, בניין הקפיטול והבית הלבן.

למספר רב של ערים אמריקאיות ישנו קו רקיע בעל שם עולמי. אחד מקווי הרקיע הבולטים בעולם הוא זה של מנהטן שבניו יורק. במרכז מנהטן הוקם במהלך תחילת העשור השני של המאה ה-21 מגדל מרכז הסחר העולמי החדש, בסמוך לאתר בו נפלו ב-11 בספטמבר 2001 מגדלי התאומים, בניין האמפייר סטייט, ובניין קרייזלר. בשיקגו, בה הומצא גורד השחקים הראשון, אומנם לא תוכלו למצוא יותר את גורד השחקים הגבוה ביותר בארצות הברית, אך עדיין יש לה גורדי שחקים מעניינים רבים, בהם מגדל סירס אשר החזיק בתואר "הבניין הגבוה ביותר בעולם" בין השנים 1973 - 1998. קווי רקיע מרהיבים במיוחד אשר כדאי במיוחד להשתדל לראות הם קווי הרקיע של סן פרנסיסקו (עם גשר שער זהב), סיאטל (עם מחט החלל), מיאמי, ופיטסבורג.

חלק מקווי הרקיע של ערי ארצות הברית הפכו לאיקונים בזכות עצמם - כמו קשת השער בסנט לואיס, פסל החירות במנהטן, שלט הוליווד בלוס אנג'לס, ואפילו המזרקות של קזינו בלאג'יו בלאס וגאס. אפילו אנדרטת ארבעת הנשיאים המרהיבה בהר ראשמור (אשר היא אנדרטה לאומית), הממוקמת הרחק מכל עיר גדולה, מהווה מוקד משיכה לכשני מיליון מבקרים מדי שנה.

מוזיאונים וגלריות

[עריכה]

בארצות הברית, יש מוזיאון כמעט לכל דבר. ממוזיאונים המתמקדים בצעצועים וחפצים יקרי ערך, ועד למוזיאונים המוקדשים לשחקנים נודעים או מוזיאונים המציגים עצמות דינוזאורים - כמעט בכל עיר גדולה בארצות הברית ישנו לכל הפחות מוזיאון אחד ששווה לבקר בו.

מרבית המוזיאונים מרוכזים בערים הגדולות, אך אף אחד מהם לא משתווה בגודלו למוזיאונים של מכון הסמיתסוניאן בוושינגטון די.סי. אשר כוללים קרוב ל-20 מוזיאונים עצמאיים, אשר רובם ממוקמים באזור המול ומכילים חלק ניכר מהמוצגים ההיסטוריים החשובים ביותר בתולדות ארצות הברית. המוזיאונים הפופולריים ביותר מבין מוזיאוני מכון הסמיתסוניאן הם מוזיאון האוויר והחלל, המוזיאון הלאומי להיסטוריה האמריקנית, והמוזיאון הלאומי להיסטוריה של טבע. הכניסה לכל אחד ממוזיאוני מכון הסמיתסוניאן איננה כרוכה בתשלום דמי כניסה.

העיר ניו יורק מכילה גם מספר רב במיוחד של מוזיאונים בעלי שם עולמי - בהם מוזיאון הגוגנהיים, המוזיאון להיסטוריה של הטבע האמריקאי, המוזיאון לאמנות מודרנית (מומה), מוזיאון מטרופוליטן לאמנות, מוזיאון הים האוויר והחלל אינטרפיד, ומוזיאון ההגירה אליס איילנד.

תוכלו ללא ספק להקדיש מספר שבועות לכל הפחות עבור ביקורים בכל מוסדות התרבות הבולטים של וושינגטון די. סי. ושל ניו יורק סיטי, אף על פי כן, אם תעשו זאת תפספו חלק ניכר מיתר המוזיאונים הגדולים והבולטים ביותר במדינה:

מסלולי טיול

[עריכה]

להלן מספר מסלולי טיול בולטים במיוחד העוברים ברחבי ארצות הברית:

  • שביל האפלצ'ים (Appalachian Trail) - שביל מטיילים באורך כ-3400 קילומטרים העובר לאורך הרי האפלצ'ים שבמזרח ארצות הברית - מג'ורג'יה ועד מיין.
  • השביל ההיסטורי הלאומי של לואיס וקלארק (Lewis and Clark National Historic Trail) - שביל היסטורי בו צעדו החוקרים האמריקאים לואיס וקלארק. השביל עובר בין העיר ווד ריבר באילינוי ומגיע עד לשפך נהר קולומביה באורגון.
  • כביש 66 (U.S. Route 66) - כביש היסטורי אייקוני אשר עבר במקור בין שיקגו ללוס אנג'לס. נתיבו המקורי של הכביש היה 3,940 קילומטרים. זהו היה הנתיב העיקרי בו עברה במהלך המאה ה-20 תנועה רבה אל עבר מערב ארצות הברית.
  • כביש מס' 1 (U.S. Route 1) - כביש מרכזי באורך 3,846 קילומטרים העובר לאורך רצועת החוף המזרחית של ארצות הברית - מפורט קנט שבמדינת מיין ועד קי ווסט שבפלורידה.

פעילויות

[עריכה]
משחק הבייסבול נפוץ במיוחד בארצות הברית, בה הוא נחשב כספורט לאומי
  • מוזיקה - בערים הבינוניות והגדולות בארצות הברית לעיתים רבות נערכים קונצרטים של אמנים בולטים, בדרך כלל באמפיתיאטרונים חיצוניים גדולים. עיירות קטנות רבות נוטות גם הן לארח לעיתים רבות קונצרטים בפארקים המקומיים - בעיקר קונצרטים של להקות מקומיות שונות או של להקות עבר בולטות שהפופולריות שלהן דעכה באופן ניכר לאורך השנים. אפשרויות נוספות כוללות את פסטיבלי המוזיקה בולטים כמו "Street Scene" בסן דייגו או "South by Southwest" באוסטין. קונצרטים של מוזיקה קלאסית מתקיימים לאורך כל השנה ברחבי ארצות הברית. בבוסטון, למשל, נערכים לעיתים רבות לאורך השנה קונצרטים בחינם בפארקים הציבוריים. לערים גדולות רבות בארצות הברית יש סגנון מוזיקה ייחודי המזוהה עימם. נאשוויל ידועה כ"עיר המוזיקה" בשל המספר הגדול במיוחד של אמני מוזיקת קאנטרי אשר גרים בעיר. מוזיקת קאנטרי פופולרית בכל רחבי ארצות הברית, אך במיוחד באזורים הכפריים של דרום ארצות הברית ומערב ארצות הברית. רבים מהלהקות הפופולריות ביותר צמחו במקור בלוס אנג'לס בשל הכמות הגדולה במיוחד של חברות תקליטים הממוקמות באזור זה.
  • ספורט מקצועי - בארצות הברית ישנם ליגות מקצועיות כמעט לכל ענף ספורט. האהבה של הציבור האמריקני לצפייה בקבוצות הספורט האהובות עליהם בזמנם הפנוי היא יוצאת דופן. לשתיים מהליגות המקצועיות בארצות הברית יש את הנוכחות הגבוהה ביותר בעולם למשחק - ליגת ה-NFL (פוטבול) וליגת ה-MLB (בייסבול) - ומרבית ליגות הספורט המקצועיות האחרות בארצות הברית הם בין הליגות המקצועיות הטובות והפופולריות ביותר בעולם בענף הספורט שלהם. צפייה במשחקי ספורט היא דרך טובה להכיר וליצור אינטראקציה עם המקומיים. כמה מהליגות המקצועיות הפופולריות ביותר הם:
  • ליגת ה-MLB (בייסבול) - ליגת הבייסבול המקצועית של ארצות הברית פופולרית במיוחד וענף הבייסבול מכונה לעיתים רבות "הבילוי של אמריקה" (משום שהוא אחד מענפי הספורט אותו משחקים הכי הרבה בארצות הברית). בליגה ישנם 30 קבוצות (29 קבוצות מארצות הברית וקבוצה אחת מהעיר טורונטו שבקנדה). העונה נמשכת מאפריל עד ספטמבר כאשר משחקי הגמר (הוורלד סיריס) נערכים במהלך אוקטובר. כל אחד מ-30 הקבוצות בליגה משחקים 162 משחקים בעונה והעלות של המושבים הזולים ביותר הם בדרך כלל 10–20 דולרים. משחקי ליגת הבייסבול המקצועית הם ללא ספק מאירועי הספורט שהתיירים במדינה הכי ייהנו לצפות בהם באצטדיונים בעודם בארצות הברית. בנוסף ל-MLB, פועלות באמריקה הצפונית גם מאות ליגות משנה (המכונות Minor leagues) בהן מתחילים מרבית השחקנים את דרכם המקצוענית. בעוד שאיכות המשחקים של ליגות המשנה לא משתווה לאיכות המשחקים של ליגת ה-MLB, עלות הכרטיסים למשחקי ליגות המשנה זולים במידה ניכרת.
  • ליגת ה-NBA (כדורסל) - ליגת כדורסל מקצועית אשר נחשבת לליגת הכדורסל הטובה בעולם. בליגה 30 קבוצות (29 קבוצות מארצות הברית וקבוצה אחת מקנדה). העונה מתחילה בנובמבר ונמשכת עד אפריל, כאשר משחקי הגמר נערכים בחודשים מאי עד יוני.
  • ליגת ה-NFL (פוטבול) - ליגת הפוטבול הלאומית והמקצוענית של ארצות הברית. בליגה 32 קבוצות (כולן מארצות הברית). המשחק היה במקור גרסה אמריקנית למשחק הרוגבי האנגלי. זהו אחד ממשחקי הספורט הכי פופולריים בארצות הברית כיום, ומשחק האליפות - הסופרבול - נחשב לאירוע מיוחד ויום חג בחברה האמריקאית. העונה בליגת ה-NFL נמשכת מספטמבר עד דצמבר כאשר הסופרבול נערך מדי שנה ביום ראשון האחרון של חודש ינואר או ביום ראשון הראשון של פברואר.
  • ליגת ה-NHL (הוקי קרח) - ליגת הוקי קרח מקצועית אשר נחשבת לליגת ההוקי קרח הטובה בעולם. בליגה 30 קבוצות (23 קבוצות מארצות הברית ו-7 קבוצות מקנדה). בליגה שחקנים מיומנים רבים מכל רחבי העולם כאשר מרבית השחקנים כיום הם קנדים. העונה נמשכת מאוקטובר עד אפריל כאשר משחק הגמר - ה-Stanley Cup Finals - נערך ביוני.
  • IndyCar Series (מרוצי מכוניות אינדי) - מרוצי המכוניות הפופולריים ביותר באמריקה הצפונית. מרוצי מכוניות האינדי מהירים ומסוכנים במידה רבה יותר ממרוצי ה-NASCAR. בעוד שמרוץ NASCAR נערך כמעט תמיד רק במסלול אליפטי, מרוצי מכוניות האינדי נערכים במגוון רחב של מסלולים. במסלול המרוץ באינדיאנה אשר בו מתארח מרוץ מכוניות האינדי היוקרתי "אינדיאנפוליס 500" מכוניות האינדי מסוגלת להגיע למהירויות של עד 386 קילומטרים לשעה! המרוצים נערכים בין החודשים מרץ עד אוקטובר.
  • NASCAR (מרוצי מכוניות ספורט) - מרוץ מכוניות פופולרי. מרוץ ה-NASCAR החשוב והיוקרתי ביותר הוא מרוץ הדייטונה 500 אשר נערך מדי שנה בפברואר בדייטונה שבפלורידה.
  • ליגת ה-MLS (כדורגל) - ליגת הכדורגל המקצועית של ארצות הברית וקנדה. בליגה ישנם כיום 20 קבוצות (17 מארצות הברית ו-3 מקנדה). למרות שמדובר בליגה חדשה יחסית, למרות שענף הכדורגל מעולם לא זכה לפופולריות עצומה בארצות הברית הדומה לפופולריות לה הענף זכה ברחבי העולם, ולמרות שמשחקי הליגה לא פופולריים בסיקורים של תוכניות הספורט במדיה האמריקנית, עדיין ישנם צופים רבים למשחקי ה-MLS והעניין בליגה צובר בהדרגה פופולריות רבה בציבור האמריקני. מומלץ במיוחד לצפות במשחקי הליגה שנערכות בערים וושינגטון די. סי., שיקגו, יוסטון, קנזס סיטי, פורטלנד וסיאטל.
  • ליגות המכללות - בניגוד למקובל ביתר העולם, בארצות הברית ישנו קשר חזק במיוחד בין קבוצות ספורט מסוימות עם מוסדות חינוך. באזורים רבים בארצות הברית למכללות או לאוניברסיטאות ישנם קבוצות ספורט (בעיקר קבוצות פוטבול וקבוצות כדורסל) ולעיתים רבות אותן הקבוצות זוכות ליותר פופולריות מאשר הפופולריות לה זוכים קבוצות בליגות המקצועיות. התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי (NCAA), אשר מאגד בתוכו מעל 1,200 מכללות ואוניברסיטאות שונות, כולל למעשה קבוצות ספורט של כל המכללות והאוניברסיטאות הידועות ביותר במדינה. עונת הפוטבול של ליגת המכללות מתחילה בספטמבר ונמשכת עד אמצע דצמבר, כאשר משחקי הפלייאוף נערכים בתחילת ינואר. עונת הכדורסל של ליגת המכללות מתחילה באמצע נובמבר ומסתיימת בסוף פברואר או תחילת מרץ. קיימים מספר טורנירים של אליפויות כדורסל מכללות. הטורניר של ה-NCAA הוא טורניר ה-"March Madness".
  • הפארקים הלאומיים - ישנם פארקים לאומיים רבים בכל רחבי ארצות הברית, במיוחד באזור המרכזי העצום של המדינה, אשר מכילים מגוון גדול של הזדמנויות ליהנות מפעילויות החוץ האהובות עליכם, כולל נסיעה בטרקטורונים, טיולי הליכה, צפרות, ורכיבה על סוסים. באזורים העירוניים יותר חלק מהפארקים הלאומיים מרוכזים סביב ציוני דרך היסטוריים.
  • מערכת השבילים הלאומית - 21 שבילי נוף לאומיים (National Scenic Trails) ושבילים היסטוריים לאומיים (National Historic Trails) אשר מכילים בסך הכל מעל לאלף שבילים קצרים. בעוד שבכולם השבילים תוכלו לערוך טיולי הליכה, ברובם תוכלו גם לנסוע באופני הרים, לרכב על סוסים, לערוך קמפינג, וחלקם אף פתוחים לנסיעה בטרקטורונים או במכוניות.

קניות

[עריכה]

מטבע

[עריכה]

המטבע הרשמי של ארצות הברית הוא דולר אמריקני ($). סימנו הבין-לאומי של הדולר האמריקני הוא USD. הדולר האמריקני מחולק ל-100 סנט (¢). כינוי נפוץ במיוחד לדולר הוא "באק" (Buck), ומשום כך, תהיו מוכנים לכך שכאשר תתבקשו לשלם "Five bucks" (חמישה באקס), למעשה אתם מתבקשים לשלם חמישה דולרים.

השטרות האמריקנים הנפוצים ביותר הם של $1, $5, $10, $20, $50 ו-$100, כאשר שטר ה-$2 כמעט ולא נמצא בשימוש. כל השטרות של $1 ו-$2 והשטרות הישנים של $5, $10, $20, $50 ו-$100 הם ירוקים ומודפסים בדיו שחור וירוק. הגרסאות החדשות יותר של השטרות $5, $10, $20, $50, ו-$100 הם מעט יותר צבעוניים.

המטבעות האמריקנים הם סנט (1 ¢, מטבע עשוי נחושת), ניקל (5 ¢, מטבע עשוי כסף), דיים (10 ¢, מטבע עשוי כסף) וקוואטר (25 סנט, מטבע עשוי כסף). הערך של כל מטבע כתוב עליהם רק במילים, ולא במספרים - לדוגמה, על מטבע הקוואטר רשום "quarter dollar" במקום "¢ 25". על מטבע הדיים מופיע הכיתוב "one dime" במקום "ten cents". קיימים גם מטבעות של חצי דולר (50 ¢, מטבע עשוי כסף) ושל דולר ($1, מטבע עשוי כסף או זהב), אך מטבעות אלו כמעט ולא נמצאים בשימוש. מכונות הממכר (Vending machines) מופעלות על ידי מטבעות מסוג ניקל, דיים, קוואטר, ושטרות של דולר. מכונות ממכר גדולות יותר, עשויות לפעול גם אם תזינו לתוכם שטרות של חמישה, עשרה, או עשרים דולרים.

להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הדולר האמריקני ביחס לשקל וביחס למטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

המרת מטבע

[עריכה]
המראה הנוכחי של השטרות האמריקנים

מקומות בהם ניתן לבצע המרת מטבע אינם נפוצים מחוץ לאזורי המסחר המרכזיים של הערים הגדולות, האזורים שנמצאים בסמיכות לגבול, ובנמלי התעופה הבין-לאומיים. בדרך כלל תוכלו לבצע המרת מטבע גם בבנקים שונים.

פתיחת חשבון בנק בארצות הברית הוא תהליך פשוט למדי ואין שום הגבלות על זרים שמעוניינים לפתוח חשבונות בנק בארצות הברית. הבנקים הגדולים ביותר בארצות הברית הם צ'ייס (CHASE), בנק אוף אמריקה (Bank of America), ולס פארגו (Wells Fargo), וסיטיבנק (Citibank). כדאי לקחת בחשבון כי באזורים שונים בארצות הברית, כמו הוואי בין היתר, אין סניפים רבים של הבנקים האמריקנים הגדולים ביותר, ובמקום זאת ישנה נוכחות ניכרת יותר של בנקים מקומיים שונים.

כספומטים בארצות הברית יקבלו כרטיסי אשראי של בנקים ממדינות זרות או כרטיסי אשראי של ויזה או מסטרקארד. בדרך כלל נגבית עמלה של 2.50 דולרים בעת שמוציאים כסף מכספומטים השייכים לבנקים שונים מאלו אשר אליהם אתם משתייכים, אם כי לעיתים רבות לא ייגבו ממכם עלות נוספת זו אם כרטיס האשראי שברשותכם הונפק מחוץ לארצות הברית. בעת הוצאת כסך מכספומטים הנמצאים במסעדות או בבתי עסק קטנים לעיתים קרובות ניגבת עמלה גבוהות יותר (עד 5 דולרים). כספומטים מסוימים (כמו כספומטים הנמצאים בבנייני ממשל - כגון בתי משפט) לא גובים עמלות כלשהן. בנוסף לכך תוכלו למשוך מזומנים גם בעת ביצוע רכישות באמצעות ה-debit-card בחנויות גדולות במיוחד כמו וולמארט, Target, או בסופרמרקטים שונים (בדרך כלל רק עד 40 דולרים בנוסף לעלות קניית המוצרים). אותן החנויות בדרך כלל לא גובות עמלה עבור שירות זה, אם כי הבנק שהנפיק את כרטיס האשראי שברשותכם עשוי לגבות על כך עמלה.

מרכזי קניות ונקודות מכירה בולטים

[עריכה]
קניונים סגורים וקניוני חוצות
בקניון "Mall of America" שבמינסוטה מבקרים מעל ל-40 מיליון אנשים מדי שנה - יותר מכל קניון אחר בעולם

אמריקה היא מקום הולדתו של ה"קניון" המודרני הסגור, כמו גם של קניוני החוצות. בנוסף, במיקומים שונים ברחבי הפרוורים האמריקאים ישנם גם אזורי "Strip malls" קטנים המכילים מקבץ חנויות ומסעדות קטנות יחסית עם אזורי חנייה משותפים - אזורי קניות אלו בדרך כלל ממוקמים לאורך צמתים בהם עוברת תנועת כלי רכב רבה יחסית. בערים הגדולות עדיין ישנם מחוזות מסחר גדולים אשר בהם תוכלו להגיע מחנות לחנות באמצעות התחבורה המקומית, אף על פי כן, רחובות מרכזיים המכילים ריכוז של כל החנויות העיקריים לנוחות הולכי הרגל, הם נדירים למדיי בערים ובעיירות האמריקניות. במרבית העיירות הבינוניות ישנו לפחות מרכז קניות אחד המכיל חנות כלבו אחת לכל הפחות, כמו גם מסעדות וחנויות של רשתות קמעונאות.

מרכזי חנויות עודפים (Outlet centers)

מרכזי חנויות עודפים הם מרכזי קניות גדולות המכילים חנויות רבות בהם היצרנים מוכרים את הפריטים שהם מייצרים ישירות לציבור במחירים מוזלים יחסית. מרכזי חנויות עודפים נמצאים בדרך כלל לאורך הכבישים המהירים הבין-מדינתיים הגדולים ביותר בכל מדינה, הנמצאים בפאתי המטרופולינים הגדולים ביותר במדינה.

רשתות הקמעונאות הגדולות ביותר

רשתות הקמעונאות בארצות הברית פתוחים במשך הזמן הרב ביותר בהשוואה למקובל ביתר העולם, כאשר החנויות של רשתות קמעונאות בולטים כמו וול-מארט ו7-Eleven לעיתים קרובות פתוחים בכל ימי השבוע ובכל שעות היממה. חנויות כלבו (המכונים בארצות הברית "Department stores") וחנויות גדולות אחרות בדרך כלל פתוחים מ-10:00 בבוקר ועד 21:00 בעוד שבתקופת החגים של עונת החורף הם עשויים להיות פתוחים מ-08:00 ועד 23:00. מרבית הסופרמרקטים פתוחים בדרך כלל לפחות עד 21:00. החנויות של רשתות הקמעונאות הגדולות בארצות הברית עצומות ומכילות סחורה רבה במיוחד בהשוואה לחנויות של רשתות קמעונאות ביתר מדינות העולם. חנויות הכלבו בדרך כלל מוכרות בגדים, נעליים, ריהוט, בשמים ותכשיטים. הסופרמרקטים מוכרים בשרים, דגים, קופסות שימורים, חלב, משקאות חריפים, סיגריות, ועוד. בשכונות העוני או בצידי הכבישים המהירים (בסמוך לתחנות הדלק) ישנם לעיתים קרובות חנויות נוחות (Convenience stores) המציעות מגוון קטן יחסית של מאכלים מבושלים, משקאות קלים, וסיגריות, אם כי בשיעורים אשר אינם מהווים תחרות עם רשתות הסופרמרקטים המקומיות.

שווקי איכרים (Farmer's markets)

בניגוד למקובל בישראל ובמדינות רבות אחרות ברחבי העולם, בארצות הברית אין שווקים פתוחים גדולים הפתוחים מדי יום. במקום זאת, בסופי השבוע מוקמים בחניונים גדולים במרכזי הערים ובאזורים הפרווריים שוקי איכרים אשר בהם חקלאיים מקומיים מוכרים את הפירות והירקות של העונה ישירות לצרכנים. במדינות הנהנות מאקלים חם ונעים לאורך כל השנה מוקמים שוקי איכרים במרכזי הערים והעיירות בסופי השבוע לאורך כל השנה, בעוד שבמדינות בהן עונת החורף קרה יחסית מוקמים שוקי איכרים בכל השנה מלבד במהלך עונת החורף.

מכירות גראז' (Garage sales)
מכירת גראז' בקליפורניה

במהלך סופי השבוע אמריקאים רבים באזורי הפרוורים ובאזורים הכפריים בארצות הברית נוהגים למכור פריטים שונים ומגוונים בהם אין להם יותר צורך באזור המוסך או באזור החצר הקדמית של ביתם. במדינות הנהנות מאקלים חם ונעים לאורך כל השנה נוהגים המקומיים לערוך מכירות גראז' בסופי השבוע לאורך כל השנה, ובמדינות בהן עונת החורף קרה יחסית המקומיים נוהגים לערוך מכירות גראז' בכל השנה מלבד במהלך עונת החורף. אם תעברו באזורי הפרוורים או באזורים הכפריים במהלך סופי השבוע כאשר מזג האוויר קיצי ו/או נעים סביר להניח שתעברו מול בית שבו מתקיימת מכירת גראז'. במקרים רבים תהיו עשויים למצוא פריטי יד-שנייה שונים שתוכלו לרכוש במחירים מוזלים למדיי, כאשר ברוב המקרים המוכר ישמח למכור לכם אותם במחיר נמוך למדיי משום שהוא/היא מעוניינים במיוחד להיפטר מהם. במקרים רבים מומלץ לנסות להתמקח מעט עם המוכר על מנת לנסות להשיג את הפריט/ים בעלות נמוכה.

אמריקאים רבים, ובמיוחד עקרות בית ממעמד הביניים, נוהגים במהלך אחד מימי סוף השבוע ללכת למספר מכירות גראז' בבת אחת כתחביב, אפילו שבדרך כלל הם אינם מחפשים פריטים מסוימים. מומלץ תמיד להגיע למכירת הגראז' או מכירת האסטייט בשעות הראשונות בהן היא נפתחת (בדרך כלל הם נפתחים ב-9:00 בבוקר ביום חמישי) וזאת משום שהפריטים הטובים ביותר נמכרים בדרך כלל בשעות הראשונות של מכירת הגראז'. בנוסף, אם אתם נמצאים באזור מטרופולין גדול ויש לכם רכב, מומלץ תמיד לנסוע למכירות גראז' או מכירות אסטייט המתקיימות בשכונות העשירות יותר וזאת משום שהפריטים שהם מוכרים בדרך כלל בעלי ערך רב יותר, שימושיים יותר, או מעניינים יותר (למרות שגם המשפחות שגרות בשכונות היוקרה נוהגות בדרך כלל למכור פריטים במכירות גראז' במחיר נמוך יחסית).

מומלץ במיוחד לחפש מכירות גראז' הנערכות בטווח הקרוב בקרבת מקום באמצעות פיצ'ר חיפוש מכירות הגראז' הוויזואלי של אתר ה-classifieds הפופולרי קרייגסליסט (אליו תוכלו להגיע על ידי כניסה לעמוד הקרייגסליסט הראשי של האזור בו אתם נמצאים בארצות הברית, לחיצה על הקישור "Garage Sales", ולבסוף לחיצה על הכפתור "map view" אשר מופיע בחלק העליון של תוצאות החיפוש. במפה תראו נעצים קטנים במיקומים בהם ישנם מכירות גראז').

מכירות אסטייט (Estate sales)

מכירות אסטייט הם סוג של מכירות גראז' אשר בדרך כלל נערכות לא רק בסופי השבוע. במכירות אסטייט נמכרים פריטיהם של אנשים שנפטרו לאחרונה או של אנשים שחייבים למכור רכוש רב לפני מעבר לעיר או מדינה אחרת. מכירות האסטייט דומות מאוד למכירות הגראז' הרגילות אך בדרך כלל תצליחו למצוא בהם פריטים שימושיים בהרבה, איכותיים בהרבה ומוזלים בהרבה. מכירות האסטייט בדרך כלל מאורגנות על ידי חברה מיוחדת המתמחה בעריכת מכירות אסטייט.

שווקי פשפשים

בשוקי הפשפשים ישנם עשרות אם לא מאות של רוכלים שונים המוכרים סחורות שונות, בדרך כלל במחירים זולים יחסית. לרוב שוקי הפשפשים נערכים במרכזי הכנסים המקומיים, או בחניונים גדולים שונים הנמצאים באזורים הפרווריים. ישנם גם שוקי פשפשים המיועדים לאספנים של פריטים מסוג מסוים. במקרים רבים מומלץ לנסות להתמקח מעט עם המוכר על מנת לנסות להשיג את הפריט/ים בעלות נמוכה.

מכירות פומביות

גם אם יש לך שום כוונה לקנות, צפייה במכירות פומביות עשויה בהחלט להיות חוויה מיוחדת במינה. ברחבי המדינה נערכים כל העת מכירות פומביות (מכונים "Auctions") בהם מוכרים כל דבר, מחיות משק ועד רהיטים. במטרופולינים הגדולים תוכלו לגשת למרכזי המכירות הפומביות של כריסטיס (Christie's) או סותביס (Sotheby's) ולראות כיצד חפצים עתיקים, ויצירות אמנות נמכרים תוך דקות ספורות בסכומי עתק.

רשתות הקמעונאות הגדולות

[עריכה]
חנויות כלבו

על פי דלויט הרשת הקמעונאית הגדולה ביותר בארצות הברית ובעולם כולו לביגוד ואופנה היא רשת החנויות של מייסיס אשר לה למעלה מ-800 חנויות ב-45 ממדינות ארצות הברית, בפוארטו ריקו, ובגואם. נורדסטרום היא חנות הכלבו יוקרתית נוספת אשר נמצאת גם היא במרבית המדינות של ארצות הברית. רשתות קמעונות בולטות נוספות של ביגוד ואופנה כוללות את קוהל'ס (Kohl's), סירס (Sears), גאפ (The Gap), ג'יי סי פני (JCPenney), מרשלס (Marshalls), טי ג'יי מקס (TJ Maxx), ואולד נייבי (Old Navy). חנויות הכלבו נמצאות בדרך כלל באזורי הפרוורים, לעיתים רבות בתוך קניונים, אם כי לעיתים רבות ניתן גם למצוא חנויות כלבו במרכזי הערים או העיירות.

חנויות Discount, סופרמרקטים, וחנויות סיטונאות

חנויות המוכרות מוצרים בעלויות מוזלות (מכונות באנגלית "General discount stores"), כמו וולמארט, טארגט, וקיי-מארט נמצאות בכל רחבי המדינה. לחלק גדול מאותן החנויות מוכרות בנוסף לביגוד, הצעצועים, ומוצרי האלקטרוניקה - גם מוצרי מזון. למעשה, וול-מארט היא הרשת הקמעונאית שמוכרת את מרבית מוצרי המזון בארצות הברית ובנוסף לכך היא גם הרשת הקמעונאית הגדולה ביותר בארצות הברית. שלושת רשתות הסופרמרקט הגדולות ביותר בארצות הברית הם קרוגר, אלברטסונס/סייפוויי (בעבר שתי חברות אשר נמצאות כעת בתהליך של מיזוג), וסופרואליו. ישנם גם רשתות סופרמרקטים אזוריות קטנות יותר, כגון "A&P" באזור החוף המזרחי ו-"H-E-B" באזור טקסס. בחלק מאזורי הפרוורים ישנם גם חנויות סופרמרקט כגון "Whole Foods" המתמחות במיוחד בפריטים יקרים יותר כגון יין ותוצרת אורגנית. רשת חנויות הסיטונאות הגדולה ביותר בארצות הברית היא רשת "קוסטקו" (Costco), ורשת חנויות הסיטונאות השנייה בגודלה בארצות הברית היא רשת "Sam's Club" (הנמצאת בבעלות וול-מארט). שלושת רשתות בתי המרקחת הגדולות בארצות הברית הם CVS, וולגרינס, ו-Rite Aid. בנוסף לכך, אף על פי שכמעט בכל החנויות הגדולות שמתמחות במכירות מוצרים בעלויות מוזלות ובחנויות של רשתות הסופרמרקטים ישנם גם בתי מרקחת קטנים. במרבית היישובים בארצות הברית ישנם כמה סופרמרקטים ובתי מרקחת שונים, ולעיתים רבות חנות וול-מארט אחת או חנות גדולה אחת של רשת קמעונאית אחרת.

רשתות קמעונאות אחרות

בעקבות מיזוגים ופשיטות רגל רבות של רשתות קמעונאות גדולות ברחבי ארצות הברית, במקרים רבים שרדה רק רשת קמעונאית אחת גדולה המתמחה בנישה מסוימת ואשר מתחרה בפועל רק ברשתות אזוריות קטנות בהרבה. דוגמאות לכך כוללות את חנויות ספרים (בארנס אנד נובל), אלקטרוניקה (בסט ביי), חנויות נוחות (7-Eleven) וכלי בית (Bed Bath & Beyond).

עלויות

[עריכה]

אלא אם כן אתם גרים באוסטרליה, קנדה, אירופה או יפן, ארצות הברית תיחשב עבורכם למדינה יקרה. אף על פי כן, ישנם דרכים להגביל את היקף ההוצאות. אירופאים רבים המגיעים לארצות הברית מעוניינים בעיקר לעשות שופינג (בעיקר רכישת מוצרי אלקטרוניקה). בעוד שהמחירים בארצות הברית הם נמוכים יחסית למחירים במרבית מדינות אירופה, יש לזכור כי בשובכם למדינת המוצא תחויבו בתשלום מסים + מכס על מוצרים שרכשתם בחו"ל. בנוסף, במקרים רבים מוצרי האלקטרוניקה שתרכשו בארצות הברית לא יהיו תואמים לתקנים הקיימים במדינת המוצא. משום כך, אתם עשויים לגלות כי החיסכון יעלה לכם ביוקר בהמשך. יתר על כן, האחריות על הפריטים שרכשתם בארצות הברית לא תהיה תקפה במדינת המוצא.

אם תבחרו לערוך טיול בארצות הברית בתקציב נמוך למדיי - אשר במסגרתו תעשו קמפינג, תישנו אכסניות, ותבשלו את האוכל בעצמכם - תוכלו בהחלט לטייל ברחבי ארצות הברית בעלות של 30–50 דולרים ליום. העלות של הטיול תהיה כפולה אם תישנו במוטלים ותאכלו בבתי קפה זולים. אם תיקחו בחשבון בנוסף לכך גם עלות השכרת רכב או השכרת חדר במלון, עלות הטיול תהיה בסביבות 150 דולרים ומעלה ליום. שיקול נוסף שתצטרכו לקחת בחשבון - עלות הטיול באזורי ערים גדולות, כמו ניו יורק סיטי ולוס אנג'לס - היא יקרה באופן משמעותי מטיולים באזורים הכפריים. ברוב האזורים המטרופוליניים ישנם מלונות טובים בפאתי הערים, אשר לעיתים רבות מוזלים בהרבה מהמלונות שנמצאים במרכזי הערים, ובנוסף לכך, ישנם שיעורי פשיעה נמוכים בהרבה מחוץ למרכזי הערים. משום כך, אם אתם מתכננים לשכור רכב ולנסוע בין מספר ערים מרכזיות במהלך הטיול שלכם בארצות הברית, בדרך כלל כדאי לתכנן כיצד תוכלו ללון בבתי המלון אשר באזורי הפרוורים אשר בטוחים יותר ואשר בהם החנייה מול המלון איננה כרוכה בתשלום - בניגוד למלונות במרכזי הערים אשר בהם יגבו ממכם גם דמי חנייה מופקעים.

אם אתם מתכננים להגיע במהלך הטיול בארצות הברית לחלק מהפארקים הלאומיים האמריקנים - כגון הגרנד קניון או הפארק הלאומי ילוסטון, מומלץ לרכוש כרטיס "National Parks and Federal Recreational Lands Pass" אשר עלותו 80 דולרים והוא יעניק לכם גישה כמעט לכל הפארקים הלאומיים למשך שנה שלמה. מחיר הכניסה לפארקים הלאומיים בדרך כלל בסביבות 20 דולרים לפחות, ולכן, אם אתם מתכננים לבקר מספר רב במיוחד של פארקים לאומיים, רכישת הכרטיס מבעוד מועד עשויה להיות פתרון זול יותר עבורכם.

בתי מלון ומוטלים רבים מציעים הנחות לשוהים אשר חברים בארגונים מסוימים אליהם כל אחד יכול להצטרף - כגון חברות ב-AAA (טריפל איי). אם אתם חברים ב-AAA מומלץ לשאול בעת ביצוע הצ'ק-אין אם אתם זכאים להנחה.

מתן טיפים

[עריכה]

מתן טיפים הוא מנהג נפוץ בארצות הברית. בדרך כלל נהוג לתת טיפים למלצרים במסעדות וברים, לנהגי מוניות, לנערי מעלית בבתי מלון, ולספרים - או לחלופין, נהוג שלא לשלם להם טיפים במקרים הקיצוניים בהם הם סיפקו שירות רע. המשכורות של אותם נותני שירותים, ואפילו המסים שלהם, לוקחים לעיתים רבות בחשבון שמשלמים להם טיפים, ומשום כך אין תשלום הטיפים ייחשב במקרים רבים למעשה חצוף במיוחד.

מתן הטיפים בארצות הברית כל כך נפוץ וצפוי עד כי בחלק מהמקרים - כגון במספרות ובמסעדות - לקוחות שבוחרים לא לתת טיפ מתבקשים באופן מפורש לשלם טיפ, או במקרים נדירים יותר הצוות עשוי לגעור בהם על כך, למרות שהתנהגות זו מצד העובדים לא נחשבת להולמת.

בעוד שאמריקנים רבים לעיתים רבות חלוקים בדעתם לגבי גובה הטיפים שיש לשלם, ולמי בדיוק ראוי לשלם טיפים, בדרך כלל מקובל לשלם את הטיפים שלהלן:

  • ספרים: 10-15% מעלות התשלום
  • ברמנים: דולר אחד למשקה או 15-20% מסך התשלום
  • נערי מעלית: 1-2 דולרים לכל תיק (נהוג בדרך כלל לתת מינימום 3–5 דולרים)
  • נהגי מכונית ולימוזינות: 15-20% מסך התשלום
  • שליחי מוצרי מזון (שליחי פיצה, וכו'): 2-5 דולרים, או 15-20% להזמנות גדולות
  • מדריכי טיולים: 5 עד 10 דולרים אם הוא או היא היו אינפורמטיביים או מצחיק במיוחד. טיפים למדריכי הטיולים משתנים בהתאם לגודל הקבוצה (טיפים נמוכים יותר בקבוצות גדולות), עלות הסיור, וכו'. לעיתים רבות הכי טוב לשאול אחרים בקבוצה, או את המדריך עצמו, מה לדעתם "טיפ" טוב.
  • מוניות: מוניות צהובות 10-20% מסך התשלום על הנסיעה. תמיד כדאי לתת טיפ גבוה יותר על שירות טוב (לדוגמה, אם הנהג עזר לכם עם התיקים). לחלופין תנו לו טיפ קטן אם השירות היה גרוע (לדוגמה, אם הנהג סירב להפעיל את המזגן ביום חם במיוחד).
  • מסעדות עם שירות מלא: 15-20% מסך התשלום. שימו לב כי מסעדות רבות כוללות את התשלום על השירות בחשבון הסופי אם מדובר בקבוצות גדולות יחסית.

חשוב לזכור כי שכר המינימום החוקי למלצרים הוא נמוך למדי (רק 2.13 דולרים לשעה - לפני תשלום מסים), וזאת בעיקר בשל הציפייה כי המלצרים יקבלו גם טיפים ובאופן זה בסופו של דבר יקבלו שכר מינימום "נורמלי". משום כך, במסעדות מתן הטיפ היא לא רק הדרך שלכם לומר "תודה" על השירות, אלא גם חלק חיוני בשכר של המלצר/ית על מנת שיוכל/תוכל להתפרנס בכבוד.

זכרו כי בעוד שהציפייה היא שתשלום על מתן שירות טוב, אתם אף פעם לא מחויבים לשלם טיפ אם קיבלתם שירות רע במיוחד. אם אתם מקבלים שירות גרוע או שנותני השירות היו גסי רוח במיוחד, תוכלו לתת טיפ נמוך במכוון (מטבע אחד או שתיים) אשר יביעו את מורת הרוח שלכם בצורה ברורה יותר מאשר שלא תשאירו שום טיפ כלל (אשר עשוי להתפרש על ידי הצוות וההנהלה כטיפ אשר הלקוח שכח לשלם).

אם תשלמו במזומן, הקפידו לשלם גם את הטיפ במזומן על השולחן כאשר שאתם יוצאים מבית העסק (אין צורך למסור אותו באופן אישי או לחכות עד שנתון השירות ייקח אותו), או לחלופין, אם אתם משלמים באמצעות כרטיס אשראי, תוכלו להוסיף את הטיפ באופן ידני כאשר אתם חותמים על החשבונית.

לא נהוג לשלם טיפים במסעדות בהם אין מלצרים שלוקחים את ההזמנה שלכם בשולחן. במסעדות בהן הלקוחות נוהגים לבצע את ההזמנה בעצמם בדלפק הראשי (כגון רשתות מזון מהיר) בדרך כלל ישנה "צנצנת טיפים" על ידי הקופה, אשר בה תוכלו לפי שיקול דעתכם לשים טיפ כהערכה של שירות טוב.

מתן טיפים גדולים עשוי להיות במקרים רבים אסטרטגיה טובה להבטחת יחס מועדף בעתיד באותו בית עסק, אם אתם מתכננים לחזור לאותו המקום לעיתים קרובות. מתן טיפ גבוה יגרום לכם גם להיראות טוב למדי מול חבריכם, מול הדייט שלכם, או מול הקולגות (ואותם האנשים יהיו צפויים לגבש דעה הפוכה עליכם אם ישמו לב כי אתם נוהגים לתת טיפים גרועים).

רכישת מוצרי אלקטרוניקה ליצוא

[עריכה]

רבים מהתיירים בארצות הברית בוחרים לרכוש טלפונים סלולריים חדישים ומוזלים בעודם בארצות הברית על מנת לקחת אותם חזרה לשימוש בארץ המוצא. למרבה הצער, ישנם מספר סיבוכים שעשויים לקרות בתהליך:

  • מרבית הטלפונים שנמכרים בארצות הברית על ידי ספקים אמריקנים אינם מאפשרים שימוש בכרטיס SIM של רשת סלולרית אחרת.
  • טלפונים סלולריים רבים הנמכרים בארצות הברית פועלים בתדרים שונים מהתדרים הסלולריים הקיימים מחוץ לארצות הברית. התדר 850/1900 MHz הוא התדר הנפוץ ביותר בארצות הברית, אבל ישנם גם מכשירים הפועלים על תדרים אחרים - במיוחד עבור UMTS ועבור גלישה האינטרנט המהיר (3G, 4G, LTE).
  • הרשתות הסלולריות וריזון, ספרינט, ורשתות רבות אחרות משתמשות ב-CDMA, אשר איננו נפוץ מחוץ לארצות הברית. CDMA אינו תואם GSM (התקן הנפוץ בעולם אשר בו נעשה שימוש בטלפונים הסלולריים של חברות הסלולר האמריקניות AT&T, T-Mobile).
  • רבים מהמחירים האטרקטיביים שמפורסמים בכרזות ובפרסומים במדיה מבוססים על כך שתרכשו את המכשיר במסגרת חוזה לשנתיים. מכשירים אשר לכאורה חברות הסלולר מתיימרות למכרות בעלות נמוכה במיוחד, או אשר אותם חברת הסלולר לכאורה אמורה לתת ב"חינם", בפועל חברת הסלולר בדרך כלל מוכרת את המכשיר כאשר עלות המכשיר האמיתית משולבת בעלות החודשית אותה הלקוח משלם לאורך תקופה ארוכה לאחר רכישת המכשיר.

לעיתים תוכלו לרכוש מבחר מצומצם של טלפונים סלולריים מתקדמים אשר מהם הוסרה נעילת ה-SIM (SIM-lock) בחנויות אלקטרוניקה קטנות שונות, בקומץ חנויות של בסט ביי הנמצאות ביעדי תיירות פופולריים (כמו בניו יורק או באורלנדו) ובקומץ של חנויות מקוונות. משום שיצרניות הטלפונים הסלולריים עשויים לייצר מספר סוגים שונים של אותו הדגם אשר בפועל פועלים על תדרים ותקנים שונים למרות שמבחוץ הם נראים זהים, קיים תמיד הסיכון שמה שנראה תואם למה שאתם מחפשים למעשה תומך בתדרים או תקנים שונים.

סוגיות תאימויות דומות קיימות עם פריטים אלקטרוניים פופולריים אחרים. הטלוויזיות הנמכרות בארצות הברית מיוצרות בתקן אשר איננו תואם את תקן ה-DVB הבין-לאומי אשר נפוץ במדינות אחרות, תקליטורי ה-DVD שנמכרים בארצות הברית פועלים רק בנגני ה-DVD שנמכרים בארצות הברית, וכו'.

גם אם הציוד עובד במדינת המוצא שלכם, לעיתים רבות האחריות על המכשיר לא תהיה תקפה אם לא רכשתם את המכשיר במדינה בה בכוונתכם להשתמש בו.

אוכל

[עריכה]

המגוון הגדול במיוחד של סוגי המסעדות בארצות הברית הוא יוצא דופן. בעיר גדולה במיוחד כמו ניו יורק תוכלו למצוא מסעדות כמעט לכל המטבחים השונים מרחבי העולם. בנוסף למסעדות השונות שנמצאות בבעלות ותחת ניהול של גורמים פרטיים, בארצות הברית ישנו גם שיעור גדול במיוחד של סניפי מזון מהיר, ורשתות מסעדות (Restaurant chains).

מסעדות המתמחות בהגשת מאכלים ממטבחים אתניים נוטות לרוב לבצע שינויים שונים במתכונים על מנת להתאים את המאכלים לטעם של הציבור האמריקני או על מנת שניתן יהיה לבשל עם מוצרי המזון הזמינים בשווקים המקומיים. הדבר נכון במיוחד במקרה של המאכלים האסייתיים, ומאכלים מהמטבח הסיני בפרט.

מסעדות רבות, ובמיוחד אלה המגישים מזון מהיר או ארוחות בוקר, לא מגישות משקאות אלכוהוליים, בעוד שמסעדות אחרות עשויות להגיש רק בירה או יין. המנות המוגשות בדרך כלל גדולות במיוחד, ללא קשר לסוג המסעדה, אם כי מגמה זו התמתנה לאחרונה עם כאשר לקוחות רבים בהרבה מודעים יותר לנזק הבריאותי האפשרי. מסעדות רבות נוהגות לשאול את הלקוחות לגבי גודל המנה בה הוא/היא מעוניינים. מקובל בדרך כלל לקחת הביתה מהמסעדה שאריות אוכל (Left overs) וזו עשויה להיות במקרים רבים דרך טובה לרכוש למעשה שתי ארוחות במחיר של ארוחה אחת. תוכלו לבקש חמגשית ("to-go box") בסוף הארוחה אם עדיין נותר אוכל רב על הצלחת לאחר ששבעתם.

סוגי מסעדות

[עריכה]

בערים הגדולות בארצות הברית תוכלו למצוא כמעט כל סוג מסעדה אותה תוכלו להעלות על הדעת. בערים הבינונית ובאזורי הפרוורים של המטרופולינים הגדולים תוכלו למצוא גם מגוון גדול של מסעדות.

מסעדות דיינר
מסעדה דיינר אמריקנית טיפוסית

מסעדות דיינר (Diners) הן סוגי מסעדות אמריקניות אשר בעלות עיצוב ייחודי הנוצר במקור בהשראת קרונות המזנון ברכבות. לרוב מסעדות הדיינר נמצאות בבעלות פרטית, פתוחות 24 שעות ביממה ונמצאות לצד כבישים מרכזיים, למרות שלעיתים רבות תוכלו למצוא מסעדות דיינר גם בערים ובפרוורים הגדולים. במסעדות הדיינר מוגש מגוון רחב של ארוחות גדולות הכוללות לעיתים רבות גם מרק או סלט, לחם, משקאות וקינוחים. מסעדות הדיינר בדרך כלל עסוקות במיוחד בשעות הבוקר (במיוחד בסופי השבוע). רשתות מסעדות דיינר בולטות כוללות את "Denny's", "Norm's", ו"Waffle House".

מסעדות מזון מהיר
מסעדת דרייב-אין טיפוסית

מסעדות מזון מהיר כגון מקדונלד'ס, סאבווי, ובורגר קינג נמצאות כמעט בכל מקום בארצות הברית. המאכלים הפופולריים בסוג זה של מסעדות הוא בדרך כלל המבורגרים, נקניקיות, פיצות, עוף מטוגן, בשר על האש, וגלידות. משקאות אלכוהוליים אינם מוגשים במסעדות הללו. משקאות קלים (המכונים "Pop") מוגשים לרוב במסעדות הללו כאשר לעיתים רבות תוכלו למלא את הכוס בעצמכם ככל שתרצו ללא תשלום נוסף. איכות המזון במסעדות המזנון המהיר משתנה ממקום למקום. במסעדת המזון המהיר בדרך כלל אין מלצרים אך לרוב מצפים מהלקוחות שיפנו את השולחן בפח הקרוב בתום הארוחה. בסוג מסוים של מסעדות מזון מהיר, המכונה "מסעדות דרייב-אין", המזון מוגש על ידי מלצרים ישירות עד המכונית שלכם.

מסעדות Takeout food

זהו סוג נפוץ במיוחד של מסעדות בערים הגדולות אשר בו מוגשות ארוחות אשר עשויות לקחת מעט יותר זמן להכין מאשר הארוחות המוגשות במסעדות מזון מהיר. בדרך כלל מקובל קודם כל לבצע את ההזמנה של הארוחה מבעוד מועד בטלפון או באמצעות אתר האינטרנט של המסעדה, ולאחר מכן תוכלו לגשת למסעדה, לשלם על הארוחה ולקחת אותה איתכם חזרה לביתכם או למלון בו אתם שוהים. מסעדות Takeout food רבות ישנה גם אפשרות של משלוחים עד הבית. בערים רבות תמצאו כי יותר קל להזמין שלוח של פיצה או אוכל סיני מאשר למצוא מקום במסעדה בה ניתן לשבת. פיצריות אשר להן משלוחי פיצה קיימות בכל רחבי ארצות הברית - בכל העיירות הקטנות המכילות מעל ל-5,000 תושבים בדרך יש לפחות פיצרייה אחת עם שירות משלוחים, ולעיתים רבות אפילו יותר מבית עסק אחד. רשתות הפיצרייה הארציות הבולטות ביותר כוללות את "פיצה האט", "דומינו'ס", "פאפא ג'ון", ו"ליטל סיזרס". ביישובים רבים פיצריות מקומיות בבעלות פרטית מהוות תחרות של ממש עם רשתות הפיצרייה הגדולות ומציעות גם הן שירות משלוחים.

מסעדות Fast-Casual

סוג מסעדות בהן מוגש אוכל בסגנון מזון מהיר אך המאכלים שבדרך כלל מוגשים במסעדות אלו נוטים להיות בריאים יותר. האוכל במסעדות הללו עשוי לקחת זמן רב יותר להכין ועשוי לעלות מעט יותר מאשר ארוחות במסעדות מזון מהיר, אך בדרך כלל העלות הגבוהה יותר והזמן שתחכו יהיו שווים את זה. רשתות מסעדות בולטות מהסוג הזה כוללות בין היתר את "Chipotle", "Noodles and Company", "Panera Bread", "Five Guys" ו-"Freddies Burgers".

מסעדות Chain sit-down

בסוג מסעדות זה מוגש בדרך אוכל באיכות ומחיר גבוה יותר מזה המוגש במסעדות העממיות. חלק מאותן המסעדות מתמחות בסוג של מזון (למשל פירות ים) או בהגשת מאכלים אמריקנים מובהקים בפרט, במסעדות אחרות מהסוג הזה מוגש בדרך כלל היצע רחב יותר של מאכלים. חלק מאותם המסעדות ידועות במיוחד בשל ארוחת הבוקר המוגשות בהן - כגון רשת המסעדות IHOP. רשתות מסעדות בולטות מהסוג הזה כוללות בין היתר את "Red Lobster", "Olive Garden", "Applebee's" ו-"T.G.I. Friday's". במסעדות אלו נהוג בדרך כלל להגיש גם משקאות אלכוהולים.

המטבח האמריקאי

[עריכה]

סוגי המאכלים הנפוצים

[עריכה]
הצ'יזבורגר נחשב על ידי רבים כמאכל אמריקני מובהק, על אף שכנראה הגיע במקור מהמטבח הגרמני וסופח למטבח האמריקני על ידי המהגרים הגרמניים

המאכלים האמריקנים הטיפוסיים והפופולריים ביותר אשר מוגשים במרבית המסעדות הגדולות או בדוכני מזון באירועים גדולים כוללים בין היתר המבורגרים, נקניקיות, פיצה, גלידה, ופאי. לאזורים מסוימים של ארצות הברית יש גם מאכלים ייחודיים הפופולריים בהם במיוחד. האזור הבולט ביותר אשר לו מאכלים ייחודים רבים הוא אזור דרום ארצות הברית כאשר מנות ייחודיות או אופייניות במיוחד למטבח זה כוללות בין היתר בשרים צלויים, ביסקוויטים המוגשים עם רוטב, שפמנון מטוגן, לחם תירס, עוף מטוגן, פאי מטוגן, במיה (מטוגנת, מבושלת, כבושה). מאכלים מטוגנים נפוצים במיוחד במדינות הדרום.

בשרים צלויים (המכונים בארצות הברית "ברביקיו") פופולריים במיוחד במטבח האמריקני. בדרך כלל מדובר בבשר בקר, בצלעות חזיר (Ribs), או בכתף חזיר אשר מעושן במשך מספר שעות. בדרך כלל הבשרים הצלויים מוגשים יחד עם רטבים שונים ועם צ'ילי, או קלח תירס, או סלט כרוב, או סלט תפוחי אדמה. מסעדות ברביקיו הפופולריות ביותר בדרך כלל עממיות למדיי כאשר הלקוחות יושבים בהם על שולחנות פיקניק ואוכלים את האוכל עם סכו"ם מפלסטיק. בדרך כלל הבשרים הצלויים המוגשים במסעדות רשת יהיה פחות אותנטיות.

בשל היותה כור היתוך גדול של מהגרים מכל העולם, בארצות הברית תוכלו למצוא גם מגוון גדול יותר של מסעדות המגישות מאכלים אתניים. מסעדות המתמחות בהגשת אוכל אתני נפוצים יותר בערים הגדולות בהם ישנם ריכוזים גדולים יותר של אוכלוסיות מהגרים גדולות.

המטבח האיטלקי הוא בין המאכלים האתניים הנפוצים והפופולריים ביותר בארצות הברית, אם כי מאכלי המטבח האיטלקי המוגשים בארצות הברית לעיתים רבות שונים מעט מאותם המאכלים המוגשים באיטליה. כמעט בכל היישובים בארצות הברית ישנה לפחות פיצרייה אחת, ובמסעדות רבות תוכלו לאכול גם מאכלי פסטה שונים. ישנם גם מסעדות רבות המתמחות בהגשת מאכלים מהמטבח הגרמני והצרפתי, אך הם נפוצים במידה פחותה בהרבה ממאכלי המטבח האיטלקי.

מאכלי המטבח הסיני נפוצים גם הם במיוחד בארצות הברית, על אף שאותם המאכלים המוגשים בארצות הברית עברו התאמה לטעם האמריקאי. תוכלו לאכול אוכל סיני אותנטי במסעדות הסיניות באזורי הצ'יינה טאון בערים הגדולות אשר בהן נמצאות הקהילות הסיניות הגדולות ביותר בארצות הברית. מאכלי המטבחים היפניים, הווייטנאמיים, והתאילנדים הותאמו גם הם לטעם האמריקני. כמו כן, במרבית הערים והעיירות הגדולות בארצות הברית תוכלו למצוא גם מסעדות הודיות.

המטבחים המקסיקנים/היספנים/טקס-מקס פופולריים במיוחד בארצות הברית, אך גם המאכלים של המטבחים הללו מוגשים בגרסאות מקומיות המותאמות לטעם האמריקני. המאכלים של המטבחים הללו בדרך כלל כוללים שילוב של שעועית, אורז, גבינה, בשר בקר או עוף, אשר מוגשים בתוך לחם טורטייה, בציפוי רוטב סלסה, שמנת חמוצה, לצד מטבל אבוקדו.

בעשורים האחרונים המטבח הערבי הפך בהדרגה פופולרי יותר בארצות הברית. כיום (העשור השני של המאה ה-21) תוכלו לרכוש מגוון סוגי חומוס וכמו גם פיתות במרבית הסופרמרקטים בארצות הברית, יחד עם מערך נפוץ יותר ויותר ובאיכות גבוהה של מוצרים "פיתה". במרבית הערים והעיירות הגדולות בארצות הברית תוכלו למצוא גם מסעדות המגישות מאכלים של המטבח הערבי.

מאכלים צמחוניים בדרך כלל קל יותר להשגה רק באזורים העירוניים הגדולים. משום שבעשורים האחרונים שיעור הצמחונים גדל במידה ניכרת בארצות הברית, במקביל עלה גם השיעור של המסעדות המתמחות בהגשת מאכלים צמחוניים. ביישובים הקטנים יותר לרוב תצטרכו לעיין היטב בתפריטים של המסעדות המקומיות לפני שתמצאו את המנה הצמחונית העיקרית, או שתצטרכו במקום זאת להרכיב לעצמכם ארוחה צמחונית המורכבת ממנות צד שונות בלבד.

מנות דלות שומן או דלות קלוריות הפכו עם השנים נפוצות יותר במסעדות השונות. ישנן גם מסעדות מזון מהיר המגישים גרסאות "לייט" של המאכלים הפופולריים, וחלק גדול ממסעדות המזון המהיר מציינות בתפריט מה כמות הקלוריות של כל מאכל.

התרמילאים או המטיילים אשר תקציב מוגבל יחסית עומד לרשותם לצורך רכישת מזון במהלך הטיול בארצות הברית נוטים לבצע את מרבית רכישת המזון בסופרמרקטים. ברשתות הסופרמרקטים בארצות הברית קיים מגוון כמעט אינסופי של מזונות מעובדים וארוזים המוכנים לצריכה -כמו דגני בוקר, אטריות ראמן, מרקים משומרים, ארוחת ערב קפואות, וכו'.

בערים הגדולות נפוצות "חנויות הפינה" (Corner stores) בהם תוכלו לרכוש מגוון חטיפים, משקאות, ומזונות ארוזים מראש. שלא בדומה למרבית חנויות הנוחות, מוצרי המזון הנמכרים בחנויות הפינה בדרך כלל נמכרים בעלויות נמוכות יחסית (במיוחד ביחס לעלויות המקובלות באזורים העירוניים).

נימוסי שולחן

[עריכה]

נימוסי השולחן בארצות, אשר הושפעו במיוחד מנימוסי השולחן האירופאיים, משתנים ממקום למקום באופן מהותי. השמעת קולות או קיום שיחות טלפון במהלך ארוחות נחשבת להתנהגות גסת-רוח. בדרך כלל מקובל להתחיל לאכול ברגע בו כולם קיבלו את המנה שלהם וכן מקובל לחכות עד שכולם יסיימו לאכול לפני שעוזבים את השולחן. ככל הנראה, המארחים לא ייעלבו אם לא תסיימו את הארוחה, ובמרבית המסעדות תוכלו לרוב לבקש חמגשית על מנת לקחת איתכם את השאריות הביתה ולסיים את אותה הארוחה במועד אחר. אם אתם מעוניינים בחמגשית על מנת לקחת את השאריות איתכם אמרו למלצר "I would like the remainder to go" (איי ווד לייק דה רימיינדר טו גו).

פריטי מזון מהיר רבים (כגון כריכים, המבורגרים, צ'יפס, פיצות, טאקו, וכו') נאכלים ללא סכו"ם באמצעות הידיים בלבד.

כאשר אתם מוזמנים לארוחה בבית פרטי לעיתים רבות המארחים עשויים לשאול אם תוכלו להביא עימכם פריט אוכל מסוים. מנהג אשר נפוץ במיוחד בתרבות האמריקנית במפגשים המשפחתיים, במפגשי קולגות, או במפגשים של קבוצות חברים הוא ה-Potluck אשר היא ארוחה משותפת גדולה בה כל ארוחה, שבו כל אורח חייב להביא עמו מגש המכיל תבשיל או מאכל כלשהו (בדרך כלל תבשילים או מאכלים אשר הוכנו על ידי האורחים) על מנת לחלוק אותו עם יתר המשתתפים. בדרך כלל המגשים מונחים על שולחן ארוך ומקובצים על סמך סוג המאכל (למשל, סלטים לחוד, מנות עיקריות לחוד, פשטידות לחוד, מנות צד לחוד, וקינוחים לחוד). אם אתם לוקחים חלק באירוע מהסוג הזה מומלץ תמיד לשאול את המארח מה להביא על מנת שלא תביאו חלילה את אותם המאכלים שהביאו אורחים אחרים. המנות האידאליות בארוחות Potluck בדרך כלל מוגשות מסיר גדול, צלחת גדולה, או קערה גדולה. ארוחות מהסוג הזה כוללות בדרך כלל מגוון רחב של מאכלים ביתיים.

שתייה וחיי לילה

[עריכה]

גם תרבות השתייה בארצות הברית מגוונת בשל היותה כור היתוך של תרבויות שונות. בערים תוכלו למצוא מקומות רבים לשתות בהם - מברים מקומיים המגישים בירה ועד "martini bars" יוקרתיים המגישים מרטיני. בנוסף לשתייה, הברים ומועדוני הלילה מגישים לעיתים רבות כמות מוגבלת של מזון, אם בכלל. באזור הפרוורים אלכוהול מוגש בעיקר במסעדות ולא בברים. באזורים הכפריים לעיתים רבות אין שום הבדל ממשי בין "בר" ל"מסעדה" שכן המקומיים נוהגים ללכת לאותם המקומות הן על מנת לאכול ארוחות במהלך היום והן על מנת לשתות אלכוהול ביחד עם החברים בלילות. בחלק ממדינות ארצות הברית ישנם מחוזות מסוימים בהן בלתי חוקי למכור אלכוהול לצריכה מקומית (ברוב המקרים אותם המקומות הם אזורים כפריים).

חוקים הנוגעים לצריכת אלכוהול

[עריכה]

צריכת אלכוהול מותרת בכל ארצות הברית רק מגיל 21 ומעלה. האכיפה של חוק זה משתנה ממקום למקום, אף על פי כן, אם אתם עדיין מתחת לגיל 30 תתכוננו להציג תעודה מזהה עם תמונה כאשר תצאו לפאבים או אשר תרצו לרכוש אלכוהול בסופרמרקט. רשתות קמעונאות מסוימת עשויות לסרב למכור לכם אלכוהול אם תציגו בפניהם רישיון נהיגה זר. משום כך, מומלץ בחום להקפיד להציג את הדרכון בעת רכישת אלכוהול. במדינות מסוימות אסור ללקוחות מתחת לגיל 21 אפילו להיות נוכחים בברים או חנויות המוכרים משקאות אלכוהוליים.

בדרך כלל מכירות אלכוהול אסור ברחבי ארצות הברית אחרי 2:00 בלילה. בחלק ממדינות ארצות הברית מרבית החנויות רשאיות למכור רק בירה ויין בעוד שהמשקאות החריפים נמכרים רק בחנויות מסוימות שקיבלו היתר מיוחד לכך.

במרבית ערי ארצות הברית אסור לצרוך אלכוהול במרחב הציבורי. המשטרה בארצות הברית נוהגת לחפש בשעות הלילה נהגים אשר נוהגים בשכרות. רמת אלכוהול בדם המגיעה ל-0.08% נחשב לנהיגה "תחת השפעה". זרים שנתפסים נוהגים תחת השפעת אלכוהול בדרך כלל יגורשו מארצות הברית, אפילו אם תושבי קבע אשר התבססו היטב במדינה. כמו כן, בדרך כלל אסור גם לנהוג כאשר ישנו בקבוק אלכוהול פתוח במכונית - בחלק גדול מהמקרים תהיו עשויים לקבל קנס כבד על כך. אם אתם מוצאים את עצמכם במצב בו שתיתם מעט יותר ממה שהתכוונתם ואינכם בטוחים אם כדאי לכם לנהוג, אל תהססו לנסוע לביתכם באמצעות מונית.

משקאות אלכוהוליים נפוצים

[עריכה]

בירה ויין הם המשקאות האלכוהוליים הלא מזוקקים הפופולריים ביותר בארצות הברית, בעוד שויסקי הוא המשקה המזוקק הפופולרי ביותר.

כמחצית מסך המשקאות האלכוהוליים שנצרכים בארצות הברית הם בירות. בירות הלאגר הבהירות (אשר זולות יחסית) נותרו הבירות הפופולריות ביותר, על אף שהחל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלו להימכר סוגים רבים אחרים של בירות. ברחבי ארצות הברית קיימות גם מבשלות בוטיק (Microbreweries) רבות, אשר קטנות במידה ניכרת ממבשלות תעשייתיות גדולות ומתמחות בדרך כלל בהפקת בירות באיכות גבוהה המופקת לפי שיטות מסורתיות שונות. במקרים רבים מבשלות הבוטיק נוהגות לנסות לפתח בירות בטעמים חדשים וייחודים. בדרך כלל התפוצה של מבשלות הבוטיק היא אזורית בלבד. לחלק מהברים והמסעדות יש אף מבשלות בוטיק משלהם. ישנם גם פאבים עם מבשלות משלהם (מכונים "Brew pubs").

בכל 50 מדינות ארצות הברית מופקים סוגי יין שונים, אם כי 90% מהיינות האמריקנים - כולל היין היוקרתי והנחשב אשר מופק בעמק נאפה - מופק באזור קליפורניה.

תוכלו לרכוש בקבוקי יינות מבעבעים (Sparkling wines) במסעדות יוקרתיות. היינות המבעבעים מקליפורניה נחשבים לטובים ביותר מסוגם.

מרבית הברים מגישים יינות חסרות ייחוד. במסעדות רבות תהיו עשויים למצוא מגוון גדול יותר של יינות אך המחיר שלהם יהיה בדרך כלל גם גבוה פי ארבע מהמחיר של אותם היינות בחנות המשקאות.

משקאות חריפים (spirits) בדרך מוגשים בתערובת יחד עם משקאות אלכוהולים אחרים, אך לעיתים רבות מוגש גם לבד רק בתוספת קוביות קרח ("on the rocks") או ללא תוספת קוביות קרח ("straight up"). ויסקי נותר משקה פופולרי למדיי, על אף העלייה המשמעותית בפופולריות של וודקה ומשקאות חריפים אחרים. ויסקי מזוקק מדגנים שונים - בדרך כלל משיפון, מאלט, או בּוּרבּוֹן.

חיי לילה

[עריכה]
לאס וגאס

בארצות הברית ישנו מגוון רב מועדוני לילה (Nightclubs) - מדיסקוטקים אשר משמיעים בעיקר שירי Top40 עכשוויים ועד מועדוני לילה המשמיעים סוגות מוזיקליות מסוימות אשר להן קהל יעד מצומצם יותר. מועדוני ריקודים של מוזיקת קאנטרי, או מוזיקת הונקי טונקס, פופולריות במיוחד באזור דרום ארצות הברית ומערב ארצות הברית (במיוחד באזורים הכפריים הנמצאים הרחק מרצועת החוף המערבית). כמו כן מועדוני לילה של הקהילה הלהט"בית קיימים גם הם כמעט בכל הערים הגדולות והבינוניות.

ה-"Happy hour" במועדוני הלילה הוא פרק זמן הנמשך בדרך כלל בין 30 דקות עד 3 שעות (בדרך כלל בין השעות 05:00 עד 08:00 בערב), אשר בו ישנן הנחות משמעותיות על רכישת משקאות מסוימים. ישנם גם פרקי זמן המוגדרים בתור "Ladies' nights" (ערב נשים) אשר בהם לקוחות בלבד מקבלות הנחה משמעותית על רכישת משקאות מסוימים.

עד שנת 1977 נבדה הייתה המדינה היחידה בארצות הברית שבו היה הימורים היו חוקיים. בעקבות כן במהלך המחצית הראשונה של המאה-20 לאס וגאס ורינו הפכו למרכז תיירות ונופש פופולריים במיוחד סביב, בעיקר בשל תעשיית ההימורים שלהם. לאס וגאס, אשר מכונה "עיר חטאים" (בשל בתי הקזינו הרבים, מכירת משקאות חריפים בעיר בכל שעות היום, ובשל שירותי המין הרבים המצויים בעיר), מציעה כיום מגוון רחב של פעילויות למבוגרים מלבד הימורים כגון פארקי שעשועים, מועדוני לילה, מועדוני חשפנות, מופעי בידור, ברים, ומסעדות 4 כוכבים. מ-1977 ואילך מדינות אחרות בארצות הברית התירו לקיים בתי קזינו בשטחם - כאשר ערים כמו אטלנטיק סיטי, שבניו ג'רזי ובילוקסי שבמיסיסיפי הפכו למרכזי הימורים פופולריים גם כן. במקומות אחרים קיימים כיום גם בתי קזינו בספינות נהר, בשיט של ספינות תענוגות מחוץ למים הטריטוריאליים של ארצות הברית, ובשמורות האינדיאניות.

משקאות נטולי אלכוהול

[עריכה]

מותגי המשקאות הקלים (משקאות מוגזים עתירי סוכר וללא אלכוהול) הנודעים ביותר בעולם כיום הם במקור מארצות הברית. בעוד שפפסי וקוקה קולה נמכרים כיום (כמעט) בכל העולם, ישנם גם משקאות קלים מסוימים שפופולריים במיוחד בארצות הברית אך אשר כמעט שלא מוכרים עדיין מחוץ לאזור אמריקה הצפונית. ה-Root Beer למשל הוא משקה נטול אלכוהול המכיל תבלינים שונים. בעוד שהטעם של ה-Root Beer מוזר מעט עבור מרבית התיירים והמהגרים אשר לא רגילים למשקה זה, זהו אחד מהדברים הראשונים אשר אמריקנים הנמצאים בחו"ל במשך תקופות זמן ממושכות נוהגים הכי להתגעגע אליהם.

במרבית מדינות ארצות הברית מי הברז ראויים לשתייה, אף על פי כן, בשל האיכות המשתנה ובשל הטעם המורגש של הכלור במי הברז, לרוב מרבית האמריקנים נוהגים שלא לשתות מי ברז. בעוד שבאירופה ובישראל ניתן לרכוש במרבית החנויות בקבוקי מים מינרליים אשר הופקו ישירות ממקום נביעתם, בשל הביקוש הרב במיוחד לבקבוקי מים בארצות הברית, איכות המים של מרבית בקבוקי המים שנמכרים בחנויות הברית איננה גבוהה במידה רבה מאיכות המים של מי הברז. במסעדות רבות בארצות הברית הלקוחות רשאים למילוי בלתי מוגבל של משקאות קלים. מי ברז מוגשים כמעט תמיד ללא תשלום. אמריקאים רבים נוהגים לשים קוביות קרח רבות במשקאות הקלים שהם שותים. משום כך, אלא אם כן תבקשו משקה ללא קוביות קרח, תקבלו משקאות קלים בתוספת קוביות קרח רבות (גם את מי הברז נהוג להגיש עם קוביות קרח רבות).

לינה

[עריכה]
רשת המוטלים "מוטל 6" היא מרשתות המוטלים הזולות והנפוצות ביותר בארצות הברית

ללא ספק אפשרות הלינה הנפוצה והפופולרית ביותר באזורים הכפריים ולאורך הכבישים הבין-מדינתיים בארצות הברית היא המוטל (מלון דרכים). מוטלים מכילים חדרים זולים יחסית לאנשים אשר עושים מרחקים גדולים באמצעות מכונית/משאית/וכו', מרבית המוטלים נקיים ומציעים למבקרים בהם שירותים בסיסיים כגון טלפון, טלוויזיה, וחדר אמבטיה. בדרך כלל אין צורך להזמין מבעוד מועד חדר במוטלים, ולכן מאוד נוח למטיילים לבחור מוטלים ללון בהם באופן ספונטני במהלך טיולים בארצות הברית שכן בדרך כלל המטיילים לא זקוקים להקדיש מחשבה רבה מדיי לתכנון כל האספקטים שקשורים לסידורי הלינה בכת נסיעות ארוכות במיוחד - במקום זאת תוכלו פשוט לנסוע מרחק רב במיוחד, עד שתרגישו שהתעייפתם, ואז לנסוע למוטל הקרוב ביותר וללון בו. רשתות המוטלים הגדולות ביותר בארצות הברית כוללות את "מוטל 6" (רשת המוטלים הזולה ביותר - עלות לינה ללילה במוטלים של רשת זו היא בסביבות 30 דולרים עד 70 דולרים, בהתאם למיקום בה נמצא המוטל), "בסט ווסטרן", "הולידי אין אקספרס", "צ'ויס הוטלס", "דייז אין", "הווארד ג'ונסון" (ילדים שוהים במלון ללא עלות נוספת), "סופר 8", ו"רד רוף אין".

מלונות המאפשרים שהות מורחבת (מיועדים במיוחד לאנשי עסקי או למשפחות) הפכו לאורך השנים נפוצים יותר ויותר ברחבי ארצות הברית. תוכלו למצוא מלונות מהסוג הזה בערים קטנות יותר ברחבי המערב התיכון או באזורי המטרופולין לאורך רצועות החוף. עלות הלינה בבתי מלון מהסוג הזה היא בדרך כלל בסביבות 70 עד 170 דולרים לילה - יקר יותר ממוטלים, אך פחות יקר ממלונות רגילים. שימו לב כי בעוד שאותם המלונות עשויים להיראות במבט ראשון דומים בגודלם למוטלים, הם עשויים במקרים רבים להציע למבקרים בהם שירותים רבים יותר מאלו המוצעים במוטלים. דוגמאות לבתי מלון מהסוג הזה - ה-"Hampton Inn" וה-"Hilton Garden Inn" של רשת הילטון, ה-"Holiday Inn Express" של רשת הולידיי אין, ה-"Starwood's Four Points" של רשת שרתון, וה"Hyatt Place" של רשת הייאט. חלק מאותם המלונות מקיימים אירועים חברתיים מדי יום (בדרך כלל בבריכה של המלון), ומגישים ארוחות בוקר.

בתי מלון קיימים במרבית הערים בארצות הברית ובדרך כלל מציעים שירותים ומתקנים רבים בהרבה ממוטלים. עלות הלינה בבתי מלון בארצות הברית היא בדרך כלל בסביבות 80 עד 300 דולרים ללילה, אך תוכלו גם למצוא בתי מלון יוקרתיים גדולים במיוחד בערים הגדולות ביותר במדינה אשר מכילים סוויטות מפוארות, גדולות במיוחד, ויקרות במיוחד. הצ'ק-אאוט בבתי המלון כמעט תמיד מבוצע בשעות 11:00 עד 12:00 והצ'ק-אאוט בבתי המלון כמעט תמיד מבוצע בשעות 14:00 עד 16:00. לערים גדולות רבות בארצות הברית ישנם כיום "ערי קצה" הממוקמים באזור פרוורים ובהם בדרך כלל נמצאים מלונות יוקרתיים באיכות גבוהה יותר המיועדים לאנשי עסקים אמידים. מלונות אלה לעיתים רבות מציעים את כל השירותים שמוצעים בבתי המלון היוקרתיים שבמרכזי הערים, אך במחירים פחות מופקעים.

במקרים רבים, באזורים הכפריים של ארצות הברית - ובמיוחד באזור רצועות החוף ובאזור ניו אינגלנד - תוכלו למצוא מקום לינה מסוג "Bed and breakfast" (מכונים גם B&B). בדרך כלל ה-B&B הם עסקים פרטיים נמצאים בבתים או בבניינים אשר להם פחות מתריסר חדרי שינה, ואשר בהם מוגשת ארוחת בוקר אשר כלולה במחיר הלינה בחדר. עלות הלינה ב-B&B הוא בסביבות 50 עד 200 דולרים ללילה, כאשר ישנם מקומות יוקרתיים בהרבה אשר עלות הלינה בהם עשויה להיות גבוהה בהרבה. ה-B&B עשויים לספק חוויה רומנטית יותר והיחס מאנשי הצוות עשוי להיות אישי וחם יותר, מזה של רשתות בתי המלון והמוטלים. בכל מקרה, תצטרכו להזמין חדר ב-B&B מבעוד מועד.

ישנם אתרי אינטרנט שונים בהם ניתן להזמין מבעוד מועד חדרים בבתי מלון. שימו לב כי חלק מאותם אתרי האינטרנט לוקחים גם עמלה קטנה בנוסף למחיר החדר, וכי הלינה באותו המלון עשויה להיות זולה יותר אם תזמינו בטלפון חדר באותו המלון מהנציג שנמצא דלפק הקבלה במלון. מצד שני, חלק מבתי המלון עשויים לגבות כסף רב יותר עבור לינה במלון של אנשים שלא הזמינו חדר מבעוד מועד (בדרך כלל אנשי עסקים) מאשר חדרים שהוזמנו מבעוד מועד דרך צד שלישי - ומשום כך שווה לבדוק את שתי האפשרויות ולבחור באפשרות הזולה מביניהם.

ישנם גם אכסניות נוער ברחבי ארצות הברית המשתייכות לארגון אכסניות הנוער האמריקני (American Youth Hostel organization). האיכות של חדרי אכסניות הנוער משתנה, אך העלות של הלינה בהם - בסביבות 8 עד 24 דולרים ללילה - היא תחרותית במיוחד. למרות שהם מכונים "אכסניות נוער", בפועל כל אכסניות הנוער פתוחות ללינה של אנשים בכל הגילאים. בדרך כלל אכסניות נוער קיימות רק באזורים המתויירים במיוחד ולאו דווקא בערים בגודל בינוני.

קמפינג ברכב קמפינג שכור בחניוני לילה הוא גם אפשרות פופולרית אשר מאפשרת ללון ברחבי ארצות הברית במחירים סבירים למדיי - במיוחד אם אתם עורכים את הטיול בתקופה בה מזג האוויר טוב יחסית. החיסרון העיקרי של אפשרות הקמפינג הוא שמרבית חניוני הלילה נמצאים הרחק מהמרכזים העירוניים, ולכן זו איננה אופציה כדאית אם אתם מעוניינים בעיקר לערוך את הטיול בערים הגדולות. מרבית חניוני לילה הם באיכות טובה וממוקמים באזורים יפים בטבע. עלות הלינה בחניון לילה ברכב קמפינג מושכר היא בסביבות 7 עד 20 דולרים לכל רכב קמפינג.

לימודים

[עריכה]

הלימודים במוסד אקדמי בארצות הברית היא הזדמנות מצוינת לסטודנטים צעירים לרכוש השכלה, להיחשף למדינה זרה, ובפרט, להכיר טוב יותר את ארצות הברית ואת החברה האמריקנית. ניתן לחתור ללמוד במוסד אקדמי בארצות הברית במשך תקופה מסוימת (תקופה שתימשך שנה לכל היותר) על ידי הגשת בקשה באופן עצמאי ללמוד במוסד אקדמי מסוים, או באמצעות סיוע המחלקה במכללה/באוניברסיטה בה אתם לומדים אשר מטפלת בבקשות מהסוג הזה. (בכל מקרה תצטרכו להשיג ויזת סטודנטים F או J). בדרך כלל קל יותר להשיג ויזת סטודנטים J. עדיף תמיד שהמוסד האקדמי שבו אתם לומדים יגיש את הבקשה על מנת שבפועל המוסדות האקדמיים בישראל ובארצות הברית יהיו אחראיים לטפל בכל הסידורים הכרוכים בלימודים בארץ זרה. בכל מקרה מומלץ לקחת בחשבון כי אוניברסיטאות רבות ומכללות פרטיות רבות ממוקמות בעיירות קטנות בארצות הברית - מאות קילומטרים מכל המרכזים העירוניים הגדולים, ולכן, המשמעות של הדבר תהיה במרבית המקרים שלא תהיו צפויים לבלות במהלך סופי השבוע באזורים הדומים באופיים לניו יורק סיטי - במיוחד לא אם המכללה שבה תלמדו ממוקמת בחלק מרוחק במיוחד כמו דקוטה הצפונית. לארצות הברית מגיעים כיום יותר סטודנטים בין-לאומיים מכל מדינה אחרת בעולם, ולכן אוכלוסיית הסטודנטים בקמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות המובילות במדינה מגוונת מאוד.

שים לב כי סטודנטים שאינם אזרחים אמריקנים לא מורשים לעבוד מחוץ לקמפוס של מוסד הלימודים אלא כן הם השיגו אישור מיוחד לעבוד מחוץ לקמפוס של מוסד הלימודים מבעוד מועד.

עבודה

[עריכה]

אם אתם מעוניינים לעבוד בארצות הברית יהיה עליכם להתקבל למקום עבודה ספציפי + להשיג אשרת עבודה לפני שאתם מגיעים לארצות הברית. סטודנטים צעירים ממדינות מסוימות בעולם רשאים להגיש בקשה לעבוד בארצות הברית במשרה מלאה במסגרת ויזת J1 (J1 "Exchange Visitor" visa) אשר מאפשרת לעבוד בארצות הברית בתשלום כשמרטפית או במסגרת עבודה עונתית לתקופה של עד 4 חודשים בכמעט כל סוג של עבודה. באתר של מחלקת המדינה האמריקנית תוכלו למצוא פרטים מורחבים אודות הגשת בקשה לויזת J1 כולל מידע אודות הקריטריונים הספציפיים שיאפשרו לכם לבקש ויזה זו. לאחר קבלת אישור עבודה, תצטרכו להגיש בקשה לקבלת מספר ביטוח לאומי (SSN) כדי שהמעסיק שלכם יוכל לדווח על השכר שהרווחתם לממשל האמריקני לצורכי מס. תוכלו להתחיל לעבוד עוד לפני שתקבלו את מספר הביטוח הלאומי בדואר, אך תהיו חייבים לספק למעסיק מסמך מלשכת הביטוח הלאומי אשר מעיד על כך שהבקשה נמצאת בטיפול.

ויזת H-1B מאפשרת לעובדים בעלי מיומנויות מסוימות לעבוד באופן זמני בארצות הברית. על מנת לקבל ויזה זו בדרך כלל תצטרכו להיות בעלי תואר שלישוני והמעסיק האמריקני יצטרך מבעוד מועד להשיג אישור מהרשויות האמריקניות להעסקתכם. בנוסף לכך, המשרה שבה אתם מעוניינים לעבוד בה במסגרת ויזה זו חייבת להיות קשורה לתואר שלכם. תחום העיסוק הנפוץ ביותר של בקשי ויזת H-1B הוא אחות בבית חולים, מורים למתמטיקה, ואנשי מקצוע בתחום מדעי המחשב. בכל מקרה, על פי תנאי הויזה, לפני שהמעסיק רשאי לבקש מהרשויות אישור להעסקתכם, עליו לבדוק קודם כל שאין מקומיים אשר מוכנים או מסוגלים לבצע את אותה המשרה.

אלא אם כן אתם תושבי קבע בארצות הברית (כלומר בעלי גרין קארד), כאזרחים זרים, תהיו חייבים להשיג ויזת עבודה על מנת שתורשו לעבוד בארצות הברית. עבודה בשכר אינה מותרת לאזרחים זרים המגיעים לארצות הברית במסגרת ויזת המבקרים B1 / B2 או במסגרת ה-visa-waiver program, אם כי מותר לאנשים המגיעים לארצות הברית באופן זה להתנדב בארגונים שונים מבלי לקבל שכר. אדם העובד בארצות הברית שלא כדין מסתכן במידה רבה במעצר, בגירוש, ובכך שלא יורשה לעולם יותר לחזור לארצות הברית. מהגרים בלתי חוקיים מסתכנים גם בכך שמעסיקים ערמומיים מסוימים עשויים לנסות להעסיק אותם בתנאי עבודה קשים אשר עשויים לסכן את מצבם הבריאותי או שלומם של העובדים הבלתי חוקיים. אזרחים זרים אשר הגיעו לארצות הברית במסגרת ויזת הסטודנטים F1 רשאים לעבוד בארצות הברית במשך תקופה מוגבלת עד 20 שעות בשבוע, ובמשרה מלאה בקמפוס של המוסד בו הם לומדים ורק במהלך תקופת החופשות ממוסד הלימודים. תושבי חוף אשר הגיעו לארצות הברית במסגרת ויזת הסטודנטים F1 בדרך כלל לא יורשו לעבוד במקומות עבודה הנמצאים מחוץ לקמפוס שבו הם לומדים אלא אם כן הם אישור מיוחד לעשות זאת מבעוד מועד. יוצאי הדופן היחידים לכלל זה הם אזרחים של המדינות פלאו, איי מרשל ומיקרונזיה אשר זכאים לחיות ולעבוד בארצות הברית ללא מגבלת זמן עם דרכון בתוקף. אזרחי ארצות הברית החיים בטריטוריות אמריקניות כגון גואם, פוארטו ריקו, סמואה האמריקנית ואיי הבתולה של ארצות הברית נחשבים גם הם לאזרחי ארצות הברית, ולכן רשאים גם כן לעבוד בארצות הברית ללא כל מגבלות.

אם אתם מעוניינים לבדוק מה תוכלו לעשות על מנת שתוכלו לעמוד בקריטריונים להגשת בקשה לקבלת ויזת עבודה תצטרכו לעיין במידע המפורסם באתר האינטרנט הרשמיים של מחלקת המדינה האמריקנית, אשר אחראית על הנפקת ויזות עבודה לאזרחים זרים, ו/או באתר האינטרנט של מחלקת שירותי האזרחות וההגירה (USCIS). שימו לב כי ישנם נוכלים שונים (בודדים או חברות), הן בארצות הברית והן מחוץ לארצות הברית, אשר במקרים רבים מנסים לנצל את העובדה שאנשים רבים במיוחד ברחבי העולם מעוינים לנסוע או לעבוד בארצות הברית כדי לגרוף רווחים שלא ביושר, ובשל כך רצוי שתיקחו בחשבון כי הגשת בקשות לויזת עבודה בדרך כלל איננה מצריכה את השימוש בשירותיו של עורך דין או מתווך כלשהו, ומשום כך הקפידו להיזהר במיוחד ולבדוק היטב כל "עצה" אותה מציע גורמים חיצוניים שלכאורה אמורים לסייע לכם להשיג עבודה או אשרת עבודה בארצות הברית. אם אינכם בטוחים לגבי האופן שבו יש להגיש בקשה לויזת עבודה בארצות הברית, מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין מורשה המתמחה בתחום ההגירה.

זכרו כי כל מי שנכנס לארצות הברית במסגרת ויזות מסוימות אינו רשאי לחתור לשנות את הסטטוס השהייה שלהם במדינה בעת שהם נמצאים בתחומי ארצות הברית. תוכלו לקרוא פרטים מורחבים אודות חוקי ההגירה העוסקים בעבודה בארצות הברית באתר האינטרנט של הלשכה לעניינים קונסולריים.

הגעה

[עריכה]
אזרחי ישראל אשר אינם מחזיקים גם באזרחות של אחת ממדינות ה-Visa Waiver Program יהיו חייבים בשלב זה או אחר לעבור ראיון פנים-אל-פנים בשגרירות ארצות הברית בישראל על מנת לקבל בסופו של תהליך ממושך את אשרת הכניסה לארצות הברית

כל מי שאיננו אזרח ארצות הברית ואשר מעוניין להיכנס לתחומי ארצות הברית מחויב להגיש בקשה לוויזה לפני הגעתו לתחומי ארצות הברית. יוצאי דופן הם אזרחי אחת מ-38 המדינות החתומות על הסכם ויתור ויזה (Visa Waiver Program) המקנה לאזרחי מדינות אלה כניסה ללא ויזה לארצות הברית (ראו הסבר מורחב להלן). אזרחי מדינת ישראל ומדינות נוספות שאינם מחזיקים באזרחות של אחת מ-38 המדינות הללו חייבים לעבור תהליך ממושך לקבלת אשרת כניסה לארצות הברית.

הדרישות השונות שכרוכות בהשגת אשרת כניסה לארצות הברית עשויות להיות מורכבות ומסובכות במידה ניכרת. אם אתם מתכוונים להגיש בקשה לאשרת כניסה אנא קראו את הטקסט שלהלן באופן זהיר ובמידה הצורך התייעצו עם הלשכה לעניינים קונסולריים. לעיתים רבות לא ניתנת אשרת כניסה למטיילים מסיבות שונות ומגוונות אשר לעיתים עשויות להיות טריוויאליות.

אשרת כניסה

[עריכה]

כניסה ללא אשרת כניסה (Visa Waiver Program)

[עריכה]

אזרחי 38 המדינות אשר חתומות על הסכם ויתור ויזה (Visa Waiver Program) אינם נדרשים להשיג אשרת כניסה לארצות הברית ורשאים לשהות בארצות הברית ללא ויזה עד 90 ימים. ההסכם חל על אזרחי אנדורה, אוסטריה, אוסטרליה, בלגיה, ברוניי, צ'ילה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, אירלנד, איטליה, יפן, קוריאה הדרומית, לטביה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, מונקו, הולנד, ניו זילנד, נורווגיה, פורטוגל, סן מרינו, סינגפור, סלובקיה, סלובניה, ספרד, שוודיה, שווייץ, טאיוואן, ובריטניה.

אזרחי מיקרונזיה, איי מרשל, ופלאו רשאים להיכנס, להתגורר, ולעבוד בארצות הברית ללא הגבלת זמן באמצעות דרכון בתוקף בלבד. אזרחי קנדה רשאים להיכנס לארצות הברית ללא הגבלת זמן ולעבוד וללמוד בה באמצעות קבלת סטטוס TN.

אזרחי פוארטו ריקו, גואם, איי הבתולה של ארצות הברית וסמואה האמריקנית נחשבים גם הם אזרחים של ארצות הברית, ולכן אינם זקוקים לאשרה על מנת להיכנס לתחומי ארצות הברית ו/או לחיות בארצות הברית. אזרחי המדינות הללו לא יורשו להיכנס לתחומי ארצות הברית ללא ויזה מיעדים אחרים בעולם.

אזרחי איי בהאמה רשאים להגיש בקשה להיכנס לארצות הברית ללא ויזה רק במתקני המכס האמריקאי באיי בהאמה. אזרחי איי בהאמה לא יורשו להיכנס לתחומי ארצות הברית ללא ויזה מיעדים אחרים בעולם.

אזרחי איי קיימן רשאים גם הם להגיש בקשה להיכנס לארצות הברית ללא ויזה אך הם יוכלו להיכנס לתחומי ארצות הברית ללא ויזה רק אם יטוסו לארצות הברית מאיי קיימן ולא מיעדים אחרים בעולם.

אנשים המעוניינים להיכנס לתחומי ארצות הברית ואשר להם רישום פלילי לא יהיו זכאים להיכנס לארצות הברית ללא ויזה (למרות שישנם יוצאים מן הכלל, כמו מקרים של עבירות תנועה, או מקרים של עבירות אזרחיות כגון השלכת פסולת, הפרות רעש, וכו'), עבירות פוליטיות (לדוגמה מחאות לא-אלימות במדינות בהם הדבר אינו מותר), ועבירות שבוצעו לפני גיל 16.

דרישות הכניסה מאזרחי המדינות אשר חתומות על הסכם ויתור ויזה

[עריכה]

הסכם ויתור ויזה חל רק על נוסעים שמעוניינים להגיע לארצות הברית למטרות תיירות או עסקים. אזרחי המדינות אשר חתומות על הסכם ויתור ויזה לא יוכלו להישאר בארצות הברית על מנת ללמוד במוסד אקדמי, לעבוד, או על מנת לעסוק בתחום העיתונות. על מנת להישאר בארצות הברית על מנת ללמוד במוסד אקדמי, לעבוד, או לעסוק בתחום העיתונות תהיו חייב לקבל מבעוד מועד אשרה שתאפשר זאת, אפילו אם מועד השהייה המתוכנן שלכם בארצות הברית אמור להיות קצר במיוחד.

לא תהיו רשאים להאריך את משך השהות לאחר 90 יום. טיול קצר לקנדה, מקסיקו, או האיים הקריביים לא יעניקו לכם 90 ימים נוספים לשהות בארצות הברית עם שובכם.

אזרחי מדינות אשר חתומות על הסכם ויתור הויזה אבל אשר להם עבר פלילי, או אשר פקידי מחלקת ההגירה לא איפשרו להם בעבר להיכנס לתחומי ארצות הברית, או אשר לא קיבלו אשרת כניסה לארצות הברית בשגרירויות האמריקניות - לא יהיו זכאים להיכנס לתחומי ארצות הברית ללא ויזה. כל מי שנכלל בקטגוריות הללו חייב להגיש בקשה לקבלת ויזה במקום זאת.

הכניסה לתחומי ארצות הברית של אזרחי המדינות החתומות על הסכם ויתור מותנת בכך שאותם האנשים ימלאו טופס ESTA. באינטרנט, וישלמו 14 דולרים - רצוי לכל הפחות מעל ל-72 שעות לפני הנסיעה.

הדרכונים של אזרחי המדינות אשר חתומות על הסכם ויתור הויזה חייבים להיות ניתנים לקריאה במכונות של הפקידים בשדות התעופה ושל פקידי מחלקת ההגירה בארצות הברית. דרכונים שהונפקו לאחר ה-26 באוקטובר 2005 צריכים להכיל צילומים דיגיטליים מוטבעים, והדרכונים שהונפקו לאחר ה-26 באוקטובר 2006 חייב להיות דרכונים ביומטריים. למרות שבמרבית המקרים אזרחי המדינות אשר חתומות על הסכם ויתור הויזה עומדים בדרישות הללו, במדינות מסוימות, כמו צרפת לדוגמה, הונפקו בעבר דרכונים שאינם עומדים בתנאים הללו. תיירים המגיעים לארצות הברית ועדיין מחזיקים בדרכונים מיושנים שאינם עומדים בתנאים הללו יהיו חייבים לחדש את הדרכונים שברשותיהם או להגיש במקום זאת בקשה לויזה.

התיירים שמגיעים לארצות הברית דרך נמלי התעופה או הנמלים הימיים יהיו חייבים להראות בכניסה את כרטיס היציאה מארצות הברית. דרישה זו אינה הכרחית לתושבי קנדה, מקסיקו, ברמודה, או האיים הקריביים. אם אתם נכנסים לארצות הברית דרך הגבולות היבשתיים תהיו מחויבים בתשלום 7 דולרים כאשר תחצו את הגבול.

אם לא תורשו להיכנס לתחומי ארצות הברית לא תוכלו להישאר לערער על כך - במקום זאת יושיבו אותכם על הטיסה הראשונה שתצא חזרה למדינת המוצא.

קבלת אשרת הכניסה

[עריכה]
סוגי אשרות הכניסה הנפוצות ביותר: (ראו רשימת סוגי הויזות המלאה בדף זה)
  • B1: ויזה למבקר זמני לשם עסקים.
  • B2: ויזה למבקר זמני לשם ביקור תיירותי.
  • C1: ויזות מעבר לזרים אשר עוברים דרך ארצות הברית.
  • E: ויזות לסוחרים ומשקיעים.
  • F1: ויזה לסטודנטים אקדמיים.
  • F2: ויזה לבני הזוג והילדים של סטודנטים אקדמיים הנוסעים עם הסטודנט.
  • H: ויזות על בסיס אישור עבודה.
  • J1: ויזות חילופי מבקרים.
  • V: ויזות על בסיס חיים משותפים: ויזות לבני הזוג וילדיהם של תושבי קבע.
  • WB: ויזה הניתנת במסגרת תוכנית פטור מויזה (Visa Waiver Program) לשם עסקים. לא ניתן להאריך ויזה זו מעל 90 יום.
  • WT: ויזה הניתנת במסגרת תוכנית פטור מויזה (Visa Waiver Program) לשם ביקור תיירותי. לא ניתן להאריך ויזה זו מעל 90 יום.

העלות של הגשת הבקשה לקבלת אשרת כניסה לארצות הברית היא 160 דולרים עבור מרבית תושבי מדינות העולם, ביניהן ישראל (נכון למרץ 2015). עבור ויזות מסוג H, L, O, P, R התעריף הוא 190 דולרים ועבור ויזת E התעריף הוא 270 דולרים.

בהתאם ללאום שלכם וסוג האשרה אשר אותה אתם מעוניינים להשיג, אם יוחלט להעניק לכם את האשרה ייתכן שתצטרכו לבצע תשלום נוסף (אשר יהיה בין 7 עד 200 דולרים לערך).

חוק ההגירה והאזרחות האמריקני (The Immigration and Nationality Act) קובע כי על הרשויות לצאת מנקודת ההנחה שכל האדם המבקש להיכנס לארצות הברית כתייר למעשה מעוניין להיכנס למדינה כמהגר. משום כך, פקידי השגרירויות האמריקניות עשויים לבקש ממכם להציג הוכחות שיעידו על כך שיש לכם "קשרים מחייבים" (binding ties) למדינת המוצא, כמו גם הוכחות שיעידו כי הביקור שלכם בארצות הברית הולך להיות ביקור זמני. כאשר נדחות בקשות להשגת אשרת כניסה הסיבה לכך נובעת בדרך כלל מכך שלאדם אשר ביקש את אשרת הכניסה אין מספיק "קשרים מחייבים" לארצו באופן אשר שישכנע את פקידי השגרירות כי האדם לא יבחר להישאר בארצות הברית מעל ל-90 ימים. בשל כך, יש לקחת בחשבון כי כאשר אתם הולכים לראיון בשגרירות תוכלו להוכיח כי אתם באמת זכאים לקבל את אשרת הכניסה. מרבית תושבי מדינות העולם שמבקשים לקבל אשרת כניסה לארצות צריכים בשלב מסוים לעבור ראיון פנים-אל-פנים (בהם פקיד של השגרירות צריך להשתכנע כי אינכם מעוניינים למעשה לנצל הזדמנות זו על מנת להגר לארצות הברית) בשגרירות ארצות הברית או הקונסוליה האמריקנית הקרובה אליהם (בישראל ראיונות אלו נערכים בשגרירות האמריקנית בירושלים או בקונסוליה האמריקנית בתל אביב). במרבית המקרים מבקשי אשרות הכניסה צריכים לחכות מספר שבועות עד חודשים מתהליך הגשת הבקשה עד לראיון בשגרירות.

קחו בחשבון כי השגרירויות האמריקניות סגורות הן במהלך החגים הלאומיים האמריקנים והן במהלך החגים הלאומיים במדינת המוצא שלכם, ולכן מומלץ לבדוק את ימי החג הלאומיים בארצות הברית ובמדינת המוצא כאשר אתם בוחרים את המועד להגשת הבקשה לויזה. בנוסף, אנשים המעוניינים לטייל לארצות הברית חייבים לתכנן את הטיול זמן רב מבעוד מועד משום שתהליך קבלת אשרת הכניסה עשוי להימשך עד שישה חודשים.

אל תניחו שום דבר. בדקו היטב באתר הרשמי של השגרירות האמריקנית במדינת המוצא שלכם מה תדרשו לעשות במסגרת הגשת הבקשה לאשרת הכניסה.

מבקשי אשרות כניסה לצורכי עבודה או לימודים בארצות הברית בדרך כלל צריך לחכות עד 70 יום עד אשר מוחלט אם האשרה תינתן להם או לא (במסגרת תהליך זה בדרך כלל 8 שבועות מוקדשים לקבלת אישור מהרשויות בוושינגטון די.סי).

שימו לב כי קבלת אשרת הכניסה איננה ערובה לכניסה וודאית לתחומי ארצות הברית - היא רק נועדה לאפשר לכם להגיע לנמל הכניסה כאשר פקיד רשויות ההגירה בדלפק הכניסה יהיה זה שיחליט אם להעניק לאפשר לכם להיכנס לתחומי ארצות הברית. סוג אשרת הכניסה בדרך כלל לא קשור למשך הזמן אשר בו תורשו להישאר בארצות הברית - לדוגמה, תיירים שמקבלים אשרת כניסה אשר תקפה ל-10 שנים לא מאפשרת להם לשהות בארצות הברית 10 שנים. מצד שני, תהיו רשאים להיכנס לארצות הברית ביום האחרון של תוקף אשרת הכניסה ועדיין תורשה להישאר בארצות הברית עד 180 יום כתיירים.

אזרחי המדינות המסומנות בתכלת (קנדה) רשאים לבקר בארצות הברית ללא צורך בויזה, אזרחי המדינות המסומנות בירוק רשאים לבקר בארצות הברית בהליך מהיר על סמך תוכנית Visa Waiver. אזרחי כל יתר המדינות זקוקים לוויזה על מנת להיכנס לתחומי ארצות הברית

הגעה לארצות הברית

[עריכה]

מעבר בדלפקי מחלקת ההגירה

[עריכה]

אם אינכם אזרחים או תושבי קבע בארצות הברית, תצטרכו לעבור בדלפקי מחלקת ההגירה כאשר תגיעו לאחד מנמלי התעופה של ארצות הברית שם אחד מפקידי מחלקת ההגירה ישאל אותכם אודות מהות הביקור שלכם. מומלץ להתכונן מבעוד מצב לסיטואציה בה תתבקשו להוכיח מה המניע שלשמו הגעתם לארצות הברית. אנשי עסקים בדרך מציגים בפני פקידי מחלקת ההגירה את מכתב ההזמנה מהחברה בה הם מבקרים, או דף עם מידע אודות הכנס בו הם הולכים להשתתף.

אם חלילה פקיד מחלקת ההגירה יחשוד בכך שבפועל אתם מעוניינים כנראה לעבוד בארצות הברית באופן בלתי חוקי או לנסות להגר לארצות הברית, ייתכן שתשלחו משם לבדיקה נוספת של מחלקת ההגירה במשרד אחר. בשלב זה מחלקת ההגירה עשויה לבצע בדיקה מקיפה בתיקים שהבאתם עימכם ולקרוא היטב את כל המסמכים, המכתבים, או היומנים שהבאתם איתכם. במקרים בהם לאחר הבדיקה המקיפה מחלקת ההגירה עדיין חושדת שהמטרה האמיתית של האדם שנחקר היא לעבוד באופן בלתי חוקי בארצות הברית או להגר באופן בלתי חוקי לארצות הברית, הם צפויים מקבלים החלטה שאותם האנשים לא רשאים להיכנס לתחומי ארצות הברית ובעקבות כך שמים אותם על הטיסה הראשונה חזרה לארץ המוצא.

במקרים בהם פקידי מחלקת ההגירה השתכנעו שהאנשים שמבקשים להיכנס לתחומי ארצות הברית אכן באו למטרות עסקים או תיירות, הם מבצעים סריקה דיגיטלית לטביעות האצבעות של אותם המבקרים ולוקחים צילום פורטרט דיגיטלי שלהם ולאחר מכן הם מורשים להיכנס לתחומי ארצות הברית.

מעבר בדלפקי מחלקת המכס

[עריכה]

כל מי שעושים דרכם לארצות הברית מקבל עוד במהלך הטיסה/השייט טופס של מחלקת המכס האמריקנית. משפחות נדרשות למלא רק טופס אחד. את הטופס של מחלקת המכס יש למסור לפקיד המכס (לא לפקיד מחלקת ההגירה). גם אם אין לך שום דבר להצהיר עליו, פקידי המכס עדיין עשויים להחלט לערוך חיפוש פתע בתיקים שלכם. במרבית המקרים הם אינם עושים זאת.

אל תנסו לייבא פריטים שמקורם במדינות שעליהן ארצות הברית הטילה סנקציות כלכליות (קובה, איראן, סוריה וסודאן) שכן פריטים אלו יוחרמו על ידי פקיד המכס אם הוא/היא יגלו אותם. כמו כן אין זה חוקי להביא עימכם בשר, פירות, או ירקות טריים, אף על פי כן אתם רשאים להביא עימכם אוכל מבושל שאינו בשר, כגון לחם וקופסאות מזון ארוזות (ביסקוויטים, גבינה, תה, קפה, וכו'...). אתם מחויבים להצהיר על כל פריטי המזון והצמחים אותם אתם מביאים עימכם לארצות הברית. פקידי מחלקת החקלאות האמריקנית לחייבים לבחון היטב את כל מוצרי המזון והצמחים הנכנסים למדינה (אם יהיה צורך בכך, פקידי מחלקת המכס יפנו אותכם לאזור הבידוק של מחלקת החקלאות האמריקנית. אם יש ברשותכם פריטי מזון פשוטים, כגון פריטי אוכל שלא מכילים בשר, תהליך הבדיקה של מחלקת החקלאות האמריקנית בדרך ייקח לא יותר מדקה. אם לא תצהירו בפני פקידי המכס שהבאתם איתכם מוצרים חקלאיים תהיו עשויים להיקנס או במקרים הקיצוניים ה-USDA עשוי לתבוע אותכם אם יוחלט כי ניסתם לייבא בזדון מזון או צמחים לארצות הברית.

מלבד החפצים האישיים שלכם, אשר אותם תיקחו בסוף הטיול חזרה למדינת המוצא, אתם רשאים להביא איתכם מתנות אישיות בשווי של 100 דולרים או פחות לפריט. אם אתם בגיל 21 ומעלה תהיו רשאים להביא איתכם כמויות מוגבלות של מוצרי טבק ואלכוהול פטור מהמכס:

  • עד 200 סיגריות (קרטון אחד), או 50 סיגרים (שלא הופקו בקובה), או עד 2 ק"ג מוצרי טבק.
  • עד ליטר אחד של אלכוהול.

אם תחרגו מהכמות המותרת תהיו חייבים לשלם מס מוערך על הפריטים הנוספים.

אין הגבלה על כמות הכסף שאתם רשאים לשאת עליכם בעת הכניסה לארצות הברית או לשאת עליכם בעת עזיבתכם. עם זאת, אם תישאו עליכם 10,000 דולרים או יותר בעת כניסה או בעת העזיבה (או סכום שווה בערכו במטבע חוץ) תהיו חייבים להצהיר על כך במחלקת המכס ופקידי המכס יתנו לכם טופס מיוחד למלא. אם לא תצהירו כי אתם נושאים עליכם 10,000 דולרים או יותר ותתפסו תסתכנו בתשלום קנס גבוה או בכך שבמקרה הקיצוני הכסף יוחרם.

מעבר לטיסות המשך המגיעות ליעדים שונים בארצות הברית

[עריכה]

כל מי שמגיע לארצות הברית חייב לעבור דרך דלפקי מחלקת ההגירה ודרך דלפקי מחלקת המכס, גם אם אתם אמורים לקחת טיסות המשך משם ליעדים שונים בארצות הברית. משום שהייתה לכם גישה לתיקיכם בעת שעברתם במחלקת המכס, תצטרך לאחר המעבר במחלקת המכס לעבור שיקוף ובידוק ביטחוני לפני שתורשו לעלות על טיסת ההמשך. כמעט בכל נמלי התעופה הבין-לאומיים העיקריים בארצות הברית ישנם סידורים מיוחדים למטיילים אשר צריכים לקחת טיסות המשך, כגון מסוע מיוחד לנוסעי טיסות המשך אשר בו תוכלו לשים את תיקיכם אם היעד הסופי שלהם כבר רשום על התיק ובמערכת. בנמלי תעופה גדולים מסוימים, כמו JFK, ישנו סידור נוח יותר, כאשר הנוסעים שצריכים לקחת טיסות המשך יכולים ללכת לדלפק הצ'ק אין של טיסות ההמשך, להציג את תעודת הזהות שלכם + כרטיס העלייה למטוס. בנמלי תעופה אשר להם טרמינלים נפרדים לטיסות מקומיות וטיסות בין-לאומיות (כגון נמל התעופה של בוסטון), תצטרכו לקחת את התיקים/מזוודות שלכם עימכם לטרמינל של הטיסות המקומיות לפני שתוכלו לעלות על טיסת ההמשך.

נהלים אלו רלוונטיים כמובן רק אם היעד הסופי שהגדרתם לתיקים/מזוודות הוא אכן היעד שאליו מגיע טיסת ההמשך (ולא נמל התעופה הראשון שבו תנחתו בארצות הברית). אם זה לא המקרה, תצטרכו להמשיך לטרמינל שבו אתם אמורים לעלות על הטיסה הבאה שלכם, ולבצע בה צ'ק אין מחדש לתיקים.

יציאה מארצות הברית

[עריכה]

שלא בדומה למקובל במרבית מדינות העולם, בארצות הברית אין ביקורת דרכונים רשמית המתקיימת בעת היציאה מהמדינה. אם אתם עוזבים בטיסה או בשיט, חברת התעופה או הספנות תבצע רישום לעזיבתכם את המדינה ולא תצטרכו לבצע פעולה נוספת כלשהי.

אם אתם מתכננים לשלב טיול בקנדה או במקסיקו במהלך שהייתכם באמריקה הצפונית, הקפידו לחזור לתחומי ארצות הברית תוך 30 יום או במסגרת משך הזמן שבו הותר לכם לשהות בתחומי ארצות הברית (התקופה הקצרה יותר מין שתי האפשרויות). תורשו לחזור לתחומי ארצות הברית כאשר תחזרו ממקסיקו או מקנדה רק אם עדיין תחזיקו בטופס ה-I-90 שהממשל האמריקני הנפיק עבורכם. בכל מקרה, המועד הסופי שבו תהיו חייבים לעזוב את תחומי ארצות הברית לא יוארך רק משום שיצאתם מתחומי ארצות הברית לשם טיול במקסיקו או קנדה. אם תאבדו או תחזירו בביקורת הגבולות את טופס ה-I-90 שלכם, תהיו חייבים להגיש בקשה חדשה לקבלת טופס I-90 מהממשל האמריקני ותהיו עשויים לעבור את החקירה הסטנדרטית אותה עורכים פקידי רשות ההגירה לתושבי מדינות זרות החשודים בכך שכוונתם האמיתית היא להגר או לעבוד בארצות הברית באופן בלתי חוקי.

בכל מקרה, מומלץ שלא להימנע מהמצב בו תצאו ותחזרו לארצות הברית לאחר ימים, שבועות, או חודשים ספורים. גם אם מבחינה טכנית עדיין שהיתם בארצות הברית במסגרת טווח הזמן שהורשתם לשהות בארצות הברית, פקידי מחלקת ההגירה עשויים לקבוע כי הכוונה האמיתית שלכם היא בעצם להגר לארצות הברית אם ישימו לב שביצעתם מספר ביקורים מחוץ לארצות הברית במרווחי זמן קצרים ביניהם, ולנקוט בצעדים שונים נגדכם בשל כך אשר יובילו לתסכול רב עבורכם.

בטיסה

[עריכה]
נמל התעופה הבין-לאומי ג'ון פ. קנדי, אשר נמצא ברובע קווינס שבניו יורק, הוא שדה התעופה הגדול והעמוס ביותר בתעבורת נוסעים באמריקה הצפונית ובארצות הברית בפרט.

חלק מחברות התעופה הפופולריות ביותר בעולם הן חברות אמריקניות. מרבית התיירים שמגיעים כיום לתחומי ארצות הברית מקנדה או ממקסיקו מגיעים לארצות הברית באמצעות מטוס. בעוד שישנם נמלי תעופה בין-לאומיים בערים בינוניות רבות ברחבי ארצות הברית, בדרך כלל מספר הטיסות שמגיעים לאותם שדות התעופה הוא מוגבל, ולכן בדרך כלל מרבית התיירים שטסים לארצות הברית נאלצים להגיע קודם כל לאחת מנמלי הכניסה העיקריים הנמצאים לאורך החוף המערבי או לאורך החוף המזרחי. נמלי התעופה הבין-לאומיים בניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו ומיאמי מהווים כיום את נמלי הכניסה העיקריים למבקרים המגיעים לארצות הברית בטיסה.

  • נתיבי תעופה בולטים לטיסות המגיעות לארצות הברית ממזרח - העיר ניו יורק, שיקגו, פילדלפיה, אטלנטה, שארלוט, בוסטון, וושינגטון די. סי., אורלנדו, ומיאמי הן נמלי הכניסה העיקריים עבור מבקרים המגיעים לארצות הברית מאירופה, ישראל ויעדים אחרים הנמצאים מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי. תוכלו לטוס מכל נמלי התעופה הבין-לאומיים שנמצאים באזור החוף המזרחי לערים המרכזיות באירופה. על אף שלוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, וסיאטל לא נמצאות בחלק המזרחי של ארצות הברית, ישנן גם לא מעט טיסות שמגיעות לערים מרכזיות באירופה מנמלי התעופה הבין-לאומיים הנמצאים בתחום אותן הערים.
  • נתיבי תעופה בולטים לטיסות המגיעות לארצות הברית ממערב - לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, סיאטל, והונולולו הן נמלי הכניסה העיקריים עבור מבקרים המגיעים לארצות הברית מאסיה ויעדים אחרים הנמצאים מעברו השני של האוקיינוס השקט. כמובן, אם אתם נוחתים קודם בהונולולו, תהיו חייבים לקחת טיסה נוספת על מנת להגיע לתחומי המדינה שנמצאים ביבשת אמריקה הצפונית. חברות תעופה זרות לא מורשות להטיס נוסעים מ/אל הוואי או אלסקה ו-48 המדינות האחרות. על אף ששיקגו לא נמצאת בחוף המערבי, נמל התעופה הבין-לאומי של שיקגו עדיין מהווה נמל כניסה מרכזי לטיסות נכנסות המגיעות מאסיה, ולא מעט טיסות יוצאות משיקגו לטוקיו, הונג קונג, שאנגחאי, בייג'ינג, וסיאול.
  • נתיבי תעופה בולטים לטיסות המגיעות לארצות הברית מצפון - ישנן לא מעט טיסות המגיעות לשיקגו, ניו יורק, דטרויט ומיניאפוליס מערים מרכזיות באסיה ובקנדה. ישנן טיסות רבות במיוחד מטורונטו לערים בולטות באזור החוף המזרחי וערים בולטות באזור המערב התיכון.
  • נתיבי תעופה בולטים לטיסות המגיעות לארצות הברית מדרום - נמלי התעופה הבין-לאומיים של מיאמי, יוסטון ולוס אנג'לס מהוות נמלי כניסה מרכזיים לטיסות נכנסות המגיעות מאמריקה הלטינית - בעיקר לטיסות נכנסות המגיעות מאזור אמריקה הדרומית.

טיסות מישראל

נכון ליוני 2023, מישראל יוצאות טיסות סדירות מנמל התעופה בן-גוריון לשמונה יעדים ברחבי ארצות הברית; בעתיד 9, בעתיד שישה לניו יורק ובוסטון ברצועת החוף המזרחית וללוס אנג'לס ברצועת החוף המערבית.

  • ניו יורק - בסך הכל יוצאות מידי יום כשש טיסות ישירות לניו יורק המופעלות על ידי ארבע חברות עיקריות - אמריקן איירליינס, אל על, דלתא איירליינס ויונייטד איירליינס. באזור העיר ניו יורק שני נמלי תעופה גדולים - נמל התעופה ג'ון פ. קנדי (JFK) ונמל התעופה ניוארק ליברטי (EWR) מהם יוצאות טיסות סדירות לישראל. אל על מפעילה 22 טיסות שבועיות לניו יורק (16 בחורף), במטוסי בואינג 787 בשני נמלי תעופה אלו. יונייטד איירליינס מפעילה שתי טיסות יומיות גם היא במטוסי בואינג 787 לנמל התעופה ניוארק ליברטי ודלתא איירליינס מפעילה 11 טיסות שבועיות במטוסי איירבוס A330 לנמל התעופה ג'ון פ. קנדי. משך הטיסה מישראל לניו יורק הוא כ-11:30 שעות. הטיסות בהלוך של אל על לניוארק הם טיסות לילה הממריאות אחרי חצות הלילה ונוחתות בלפנות בוקר לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ממריאות בצהריים ונוחתות בבוקר לפי השעון המקומי, טיסות ההלוך של יונייטד איירליינס ממריאות גם היא בלילה ונוחתות בלפנות בוקר למחרת, טיסות החזור ממריאות אחרי הצהריים ונוחתות בישראל בבוקר שלמחרת, טיסות חזור נוספות ממריאות ב-22:55 בלילה ונוחתות ב-16:00 אחרי הצהריים לפי השעון המקומי, בנוסף הטיסות ההלוך ממריאות ב-12:00 בצהריים, ונוחתות בניוארק ב-16:00 לפי השעון המקומי. ל-JFK הטיסות של אל על ממריאות בלילה כמו גם לניוארק ב-01:00 ונוחתות ב-05:50 לפנות בוקר למחרת לפי השעון המקומי, טיסות החזור של אל על ממריאות בבוקר ונוחתות ביום למחרת. טיסה נוספת ממריאה בערב ונוחתת בלילה לפי השעון המקומי. בנוסף טיסות ההלוך ממריאות ב-22:15 בלילה ונוחתות ב-02:55 לפנות בוקר לפי השעון המקומי, ובנוסף טיסות החזור ממריאות ב-17:30 ונוחתות ב-11:00 למחרת. בנוסף טיסות ההלוך ממריאות גם ב-10:30 בבוקר ונוחתות ב-15:20 לפי השעון המקומי, וגם מ-19:15 ונוחתות ב-23:55 לפי השעון המקומי. הטיסות בהלוך של אמריקן איירליינס ממריאות בלילה ונוחתות מוקדם בבוקר לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ממריאות ב-23:17 בלילה ונוחתות ב-17:00 למחרת. והטיסות של דלתא איירליינס ממריאות ב-23:55 בלילה ונוחתות ב-05:10 לפנות בוקר למחרת, וטיסת החזור ממריאה ב-23:30 בלילה ונוחתות ב-17:35 למחרת לפי השעון המקומי.
  • לוס אנג'לס - אל על מפעילה שתיים עד שלוש טיסות ישירות בשבוע במטוסי בואינג 787 לנמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס (LAX). משך הטיסה מישראל ללוס אנג'לס הוא כ-15:30 שעות. טיסות ההלוך ממריאות ב-01:05 בלילה ונוחתות ב-06:00 בבוקר למחרת לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ממריאות ב-14:30 ונוחתות ב-14:25 לפי השעון המקומי.
  • בוסטון - דלתא איירליינס מפעילה שלוש טיסות שבועיות במטוסי בואינג 767 לנמל התעופה לוגן (BOS) השוכן בעיר. משך הטיסה מישראל לבוסטון הוא כ-12 שעות. טיסות ההלוך ממריאות ב-12:10 ונוחתות ב-16:55 לפי השעון המקומי. טיסות החזור של אל על ממריאות ב-20:30 ונוחתות ב-13:50 לפי השעון המקומי.
  • סן פרנסיסקו - החל מאפריל 2016, מפעילה חברת יונייטד איירליינס שלוש טיסות שבועיות לנמל התעופה הבין-לאומי של סן פרנסיסקו (SFO) במטוסי בואינג 787. משך הטיסה מישראל לסן פרנסיסקו הוא כ-15 שעות. טיסות ההלוך ממריאות ב-00:55 ונוחתות ב-06:00 למחרת לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ממריאות ב-20:00 ונוחתות ב-20:00 לפי השעון המקומי. ושעות המראה ונחיתה זהים מבחינת אורך הטיסה, וקו זה הוא הארוך ביותר.
  • מיאמי - אל על מפעילה 5 טיסות שבועיות למיאמי במטוסי בואינג 787 לנמל התעופה הבין-לאומי של מיאמי (MIA) השוכן בעיר. משך הטיסה מישראל למיאמי הוא כ-14 שעות. טיסות ההלוך ממריאות ב-00:15 ונוחתות ב-06:30 בבוקר למחרת על פי השעון המקומי. וטיסות החזור ממריאות ב-12:50 ונוחתות ב-07:50 ביום למחרת, ובנוסף הטיסות ממריאות גם ב-13:00 ונוחתות ב-08:00 בבוקר לפי השעון המקומי.
  • וושינגטון די.סי. - החל ממאי 2019 מפעילה חברת יונייטד איירליינס שלוש טיסות שבועיות לבירת המדינה וושינגטון די.סי. במטוסי בואינג 787 לנמל התעופה הבין-לאומי וושינגטון דאלס (IAD) השוכן בעיר. משך הטיסה מישראל לוושינגטון די.סי. הוא כ-12 שעות. טיסות ההלוך ממריאות ב-00:20 ונוחתות ב-05:25 למחרת לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ממריאות ב-22:50 ונוחתות ב-16:40 למחרת לפי השעון המקומי.
  • שיקגו - החל מספטמבר 2020 מפעילה חברת יונייטד איירליינס 4 טיסות שבועיות לשיקגו במטוסי בואינג 787 לנמל התעופה הבין-לאומי שיקגו (ORD) השוכן בעיר. משך הטיסה מישראל לשיקגו הוא כ-12 שעות. טיסות ההלוך ממריאות ב-00:50 ונוחתות ב-05:15 לפנות בוקר לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ממריאות ב-21:35 ונוחתות ב-17:20 לפי השעון המקומי.
  • אטלנטה - החל ממרץ 2023 מפעילה דלתא איירליינס 7 טיסות שבועיות לעיר אטלנטה במטוסי איירבוס A350 לנמל התעופה הבין-לאומי הרסטפילד ג'קסון (ATL) השוכן בעיר. משך הטיסה מישראל לאטלנטה הוא כ-13 שעות. טיסות ההלוך ממריאות ב-11:30 ונוחתות ב-17:50 לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ממריאות ב-14:45 ונוחתות ב-09:15 למחרת לפי השעון המקומי.
  • פורט לודרדייל - החל מספטמבר 2023 תפעיל אל על קו עונתי חדש לפורט לודרדייל ובאפריל 2024 בקו קבוע באמצעות מטוסי בואינג 787 לנמל התעופה הבין-לאומי פורט לודרדייל (FLL) השוכן בעיר. משך הטיסה מישראל לפורט לודרדייל יעמוד על כ-14 שעות כמו למיאמי. טיסות ההלוך ימריאו ב-01:00 וינחתו ב-07:30 לפי השעון המקומי, וטיסות החזור ימריאו ב-21:00 וינחתו ב-16:05 למחרת לפי השעון המקומי.

כל מי שנכנס לתחומי ארצות הברית חייב לעבור בדלפקי פקידי רשות המכס וההגירה. אתם תצטרכו לעבור בדלפקי פקידי רשות המכס וההגירה רק בעת הכניסה לארצות הברית ולא בעת שתעזבו את ארצות הברית.

ההגבלות על הציוד האישי במטוס בדרך מתבססות על כמות וגודל התיקים שאתם נוסעים עמכם. משמעות הדבר היא כי תהיו רשאים לשאת עימכם מספר מצומצם של תיקים בעת ביצוע הצ'ק-אין והגודל/ממדים המקסימלי/ים של כל תיק יהיה חייב להיות תואם לגודל/ממדים הקבוע והמוסכם. ההגבלות המדויקות על המשקל, הממד לינארי ומספר התיקים נקבע בדרך כלל על ידי סמך חברת התעופה אשר עמה אתם טסים, על המדינה שממנה הגעתם לארצות הברית, או על המדינה שאליכם אתם מעוניינים לטוס מארצות הברית, ועל סמך סוג הטיסה.

לאחר שאספתם את התיקים שלכם מהדרגנוע תוכלו להמשיך לעבור היציאה. לנמלי תעופה בין-לאומיים רבים יש עמדות עם טלפונים ציבוריים באזור שערי היציאה מנמל התעופה.

נוהלי הביטחון בשדות התעופה

[עריכה]

נהלי הביטחון בנמלי התעופה ובטיסות המסחריות השתנו במידה ניכרת בעשורים האחרונים. אנשי רשות ה-TSA מבצעים שיקוף רנטגן לכל הנוסעים ולכל הכבודה. בנוסף לכך אנשי רשות ה-TSA עשויים לערוך בדיקה אקראית נוספת לנוסעים מסוימים. במסגרת הבדיקה האקראית הנוספת הם עשויים לבצע בדיקה מסוג "enhanced pat-down" אשר במסגרתו סוכן/ת של רשות ה-TSA מעביר את ידיו לאורך הביגוד שלכם כדי לבדוק אם אתם נושאים כלי נשק מוסתר. אם אנשי רשות ה-TSA בחרו לבצע את הבדיקה האקראית עליכם, אל תסיקו כי בחרו לעשות זאת משום שחושדים בכם. הבדיקות הנוספות הן כמעט תמיד אקראיות לחלוטין.

אם ברצונכם לנעול את התיקים שיהיו בתא המטען של המטוס, חשוב שתזכרו כי אנשי רשות ה-TSA מחייבים את כל הנוסעים שעוברים בנמלי התעופה האמריקנים להשתמש במנעולים מיוחדים אשר מכילים את מערכת הנעילה Travel Sentry TSA. פקידי רשות ה-TSA מסוגלים לפתוח מנעולים אלו באמצעות מפתח ראשי אם הם זקוקים לבצע בדיקה לתכולת אשר בתיק שלכם. אם המנעול אשר הצבתם על התיק איננו מנעול המכיל מערכת הנעילה Travel Sentry TSA אנשי רשות ה-TSA עשויים בהחלט להחליט לשבור את המנעול, בעוד שאתם לא תהיו זכאים לפיצוי כלשהו על הנזק שנגרם לכם.

במכונית

[עריכה]

בארצות הברית כלי הרכב נוסעים בצד הימני של הכביש (כפי שמקובל גם בקנדה ובמקסיקו). רק באיי הבתולה של ארצות הברית כלי הרכב נוסעים בצד השמאלי של הכביש בשל ההשפעות שלחלק מהאיים הקריביים הקטנים יותר אשר בהם הנהיגה בצד השמאלי של הכביש נפוצה למדיי.

מעברי הגבול בין ארצות הברית לקנדה ומעברי הגבול בין ארצות הברית למקסיקו הם מעברי הגבול אשר נחצים בתדירות הגבוהה ביותר - ​​מיליוני אנשים עוברים בהם מדי יום. בדרך לוקח בסביבות 30 דקות בממוצע לעבור במעברי הגבול, אף על פי כן, רצוי לציין כי במעברי הגבול העמוסים ביותר תהיו עשויים להיאלץ להמתין בתור בסביבות שעה או שעתיים במהלך שעות השיא על מנת לעבור במעברי הגבול (במיוחד בסופי שבוע ובתקופות החגים). תוכלו לצפות במידע מעודכן אודות זמני ההמתנה המשוערים כעת (הנתונים מתעדכנים פעם בשעה) באתר האינטרנט של שירות המכס האמריקני. באזור הגבול בין ארצות הברית למקסיקו ישנה פעילות ענפה של תעשיית הסחר בסמים, ומשום כך באזור הגבול עם מקסיקו תהיו עשויים להיתקל בכלבי גישוש והמכונית שלכם עשויה לעבור שיקוף רנטגן. במדינה שיעלה חשד כי אתם נושאים סמים, הרשויות רשאים להחליט אם לבצע חיפוש ברכב.

בשל העובדה שבקנדה ובמקסיקו משתמשים בשיטה המטרית בעוד שבארצות הברית משתמשים בשיטה האימפריאלית, שילוט הדרכים המוצב בקנדה ובמקסיקו מציין את מהירות הנסיעה לפי קילומטרים לשעה, בעוד ששילוט הדרכים המוצב בארצות הברית מציין את מהירות הנסיעה לפי מייל לשעה. אם אתם מגיעים לארצות הברית בכלי רכב ששכרתם במקסיקו או בקנדה (ובלוּחַ המַחווָנִים של הרכב לא מצוין בפניכם הן את המהירות לפי קילומטר לשעה + לפי מייל לשעה) חשוב שתהיו מודעים לכך שמהירות הנסיעה המותרת בארצות הברית (55 מייל לשעה) היא 88 קילומטרים לשעה.

באוטובוס

[עריכה]

חברת האוטובוסים הציבוריים קווי גרייהאונד (Greyhound Lines), אשר פעילה הן בארצות הברית, קנדה ומקסיקו, מפעילה קווי אוטובוסים בין יעדים בארצות הברית לבין יעדים במקסיקו ובקנדה. בקווים מסוימים של החברה, וביניהם הקו בין טורונטו לבאפלו, יוצאים אוטובוסים בתדירות של שעה.

מספר פעמים ביום יוצאים אוטובוסים מטורונטו לניו יורק ולהפך בקו האוטובוסים שמפעילה חברת מגה-באס (Megabus) ועוברים גם בדרך בבאפלו.

שימו לב כי לעיתים רבות המגיעים באוטובוס לארצות הברית חווים בדיקה מדוקדקת יותר של אנשי רשות המכס האמריקנית מאשר אנשים המגיעים לארצות הברית באמצעות מכונית או ברכבת.

בדרך הים

[עריכה]

לפני מלחמת העולם השנייה מרבית התיירים והמהגרים הגיעו לארצות הברית בדרך הים. אף על פי כן, בעקבות פיתוחים פורצי דרך בתחום התעופה, ובפרט בעקבות פיתוח מטוס הסילון, במהלך אמצע המאה ה-20 הטיסות הפכו לבסוף לאמצעי התחבורה הנפוץ ביותר בקרב תיירים ומהגרים העושים דרכם לארצות הברית.

בהווה, הכניסה לארצות הברית דרך הים, שלא באמצעות ספינת תענוגות רשומה, עשויה להיות לא פשוטה. נמלי הכניסה הימיים אשר אליהם מגיעים כיום הכי הרבה סירות פרטיות נמצאים בלוס אנג'לס, בפלורידה, ובמדינות החוף המזרחי.

ישנם מספר מעבורות נוסעים הפועלות בין יעדים בקנדה לבין יעדים בארצות הברית - בעיקר בין קולומביה הבריטית ומדינת וושינגטון או אלסקה.

ברכבת

[עריכה]

חברת אמטרק מפעילה מספר קווי רכבות המגיעים מיעדים שונים בקנדה לארצות הברית - קו המחבר בין ונקובר לסיאטל, קו המחבר בין טורונטו לניו יורק סיטי, וקו המחבר בין מונטריאול וניו יורק סיטי.

הבדיקה של רשות ההגירה אשר נערכת במעבר הגבול עבור הרכבת שנוסעות ממונטריאול וטורונטו לארצות הברית, עשויה לקחת זמן רב במידה משמעותית מהזמן שלוקח לעשות את אותה הבדיקה באוטובוסים.

תחבורה

[עריכה]

בשל גודלה העצום של ארצות הברית והמרחק הרב במיוחד שמפריד בין הערים הגדולות ביותר, טיסות הן הדרך הנפוצה ביותר לעבור בין יעדים בולטים ברחבי ארצות הברית עבור תיירים אשר שוהים בארצות הברית במשך תקופה קצרה יחסית. אף על פי כן, רצוי לציין כי אם יש ברשותכם זמן ומשאבים רבים יחסית לטיול ברחבי ארצות הברית, הנסיעה ברכב, באוטובוס, או ברכבת עשויים בהחלט להיות דרך מעניינת לטייל ממקום למקום ברחבי ארצות הברית.

בחלק ממדינות ארצות הברית תוכלו לקבל מידע אודות עומסי תנועה, או אודות התחבורה הציבורית, על ידי חיוג מספר הטלפון 511.

רצוי לציין כי באופן כללי, מחוץ למרכזי הערים גדולות (במיוחד הערים ניו יורק, בוסטון, פילדלפיה, וושינגטון די.סי., שיקגו, וסן פרנסיסקו) אמצעי התחבורה הציבורית אינם נפוצים, מפותחים ואמינים באותה המידה כמו שמקובל באזורים רבים באירופה ובאסיה. משום כך, ומשום שמחירי הדלק בארצות הברית זולים יחסית, משום שישנם אינסוף מקומות חנייה לבעלי כלי רכב, משום שמרבית האמריקנים גרים באזור הפרוורים או באזורים הכפריים, ומשום שמחירי המכוניות נמוכים למדיי, מרבית האמריקנים בוחרים בדרך כלל לנהוג במכונית פרטית על פני הסתמכות בלעדית על התחבורה הציבורית.

בטיסה

[עריכה]
מטוס של חברת התעופה האמריקנית אמריקן איירליינס אשר היא חברת התעופה הגדולה בעולם לשנת 2013 לפי כמות הנוסעים, לפי מספר הקילומטרים שטסה, לפי צי המטוסים שברשותה ולפי מספר היעדים אליהם החברה טסה

הדרך הנוחה והמהירה ביותר לבצע נסיעות בין-עירוניות למרחקים ארוכים בארצות הברית היא ללא ספק בטיסה. משך זמן הטיסה מחוף לחוף היא בסביבות 6 שעות ממזרח למערב, ו-5 שעות ממערב למזרח (לוקחים ימים רבים לעשות את אותו המרחק באמצעות תחבורה יבשתית). במרבית הערים הגדולות בארצות הברית יש לפחות נמל תעופה אחד או שתיים. לעיתים רבות נמל התעופה של חלק מהערים הבינוניות מציעים טיסות מסחריות ליעדים שונים ברחבי ארצות הברית, למרות שבדרך כלל תצטרכו לעבור דרך נמל תעופה מרכזי גדול על מנת לטוס מעיר בינונית ליעדים שונים ברחבי המדינה. לעיתים רבות תהיו עשויים לגלות כי יהיה לכם זול יותר לנסוע לעיר הגדולה הקרובה ביותר למיקום בו אתם נמצאים, ולקחת טיסה משם ליעד המרוחק שאליו אתם מעוניינים להגיע, או לחלופין, לטוס לעיר הגדולה הסמוכה ביותר למיקום שבו אתם נמצאים ולשכור רכב על מנת להגיע ליעד המרוחק שאליו אתם מעוניינים להגיע.

ישנה תחרות ניכרת בין חברות התעופה הגדולות על התעבורה במסלולים העיקריים, ומשום כך, תהיו עשויים למצוא כרטיסים במחירים מוזלים למדיי אם רק תרכשו אותם לכל הפחות שבועיים מראש לפני הטיסה. בדרך מחירי הטיסות ליעדים פחות מרכזיים עשויים להיות יקרים יותר משום שאין תחרות ניכרת בין חברות התעופה הפעילות באותן האזורים.

סוגי חברות תעופה

ישנם מספר סוגי חברות תעופה בארצות הברית כיום:

  • חברות תעופה מסוג מיין-ליין או לגאסי (Mainline or legacy carriers) - בשל פשיטות רגל ומיזוגים שונים לאורך השנים קיימות כיום רק שלוש חברות תעופה גדולות מסוג לגאסי ושתי חברות תעופה קטנות מסוג לגאסי. לכל אחת מחברות התעופה הללו מרכזי פעילות במספר ערים שונות ברחבי ארצות הברית, כלומר מרבית הטיסות של אותן חברות התעופה מתחילות או מסתיימות באחת מהערים שלהלן:

למרות שבעבר חברות התעופה הללו סיפקו לנוסעיהם שירות מלא, ראוי לציין כי על מנת למקסם רווחים, עם השנים חלק ניכר מחברות התעופה בארצות הברית מצמצמות בהדרגה את השירותים שניתנים לנוסעים ללא תשלום נוסף. לדוגמה, אם תטוסו בטיסה מקומית במחלקת תיירים (Economy class) רוב הסיכויים שתצטרכו לשלם תשלום נוסף עבור כל שירות/מאכל/שתייה שתרצו במהלך הטיסה, ולשלם תשלום נוסף עבור כל תיק שאתם מביאים עימכם לטיסה.

בטיסות של חברות התעופה הגדולות תוכלו לרכוש בדרך כלל מושב גדול ומרווח יותר במחלקה הראשונה (First class), בה צוות הדיילות/ים יגישו לכם לאורך הטיסה מאכלים ומשקאות בחינם ובאופן כללי השירות במחלקה הראשונה יהיה טוב יותר. עלות של טיסה הלוך ושוב במחלקה ראשונה עשויה להיות להיות בסביבות האלף דולרים, אפילו לטיסות קצרות יחסית, ולכן, מרבית הנוסעים אינם יכולים להרשות לעצמם לטוס במחלקה הראשונה. (בדרך כלל הנוסעים במחלקה הראשונה הם אנשי עסקים או נוסעים שקיבלו את מושב במחלקה הראשונה במסגרת הטבה שניתנה להם משום שביצעו מספר רב של טיסות עם אותה חברת התעופה). במקרים מסוימים ייתכן שצוות הקרקע של חברת התעופה יציעו לכם מושבים במחלקה הראשונה בעלות נמוכה בהרבה בעת הצ'ק-אין בנמל התעופה אם ישנם מושבים זמינים במחלקה הראשונה. בהתאם לעלות השדרוג שתבצעו רגע לפני הטיסה, לעיתים רבות, אם לא תחויבו על תשלום משלוח התיקים כנוסעים במחלקה הראשונה, אפשרות זו עשויה להיות כדאית עבורכם.

ישנם שלושה סוגי חברות תעופה אזוריות (Regional airlines):

  • חברות בת אזוריות (Regional airlines) פועלות תחת ברית כגון "אמריקן איגל" או "יוניטד אקספרס" ומפעילות טיסות אזוריות ליישובים אשר לא משתלם או מבחינה כלכלית או אפשרי מבחינה טכנית להטיס אליהם מטוס נוסעים גדול סטנדרטי. בדרך כלל תצטרכו לרכוש את כרטיסי הטיסה לטיסות הללו מחברות האם של אותן החברות (לדוגמה, מחברת דלתא).
  • חברות תעופה אזוריות עצמאיות (Independent regional airlines) פועלות גם כן ברחבי ארצות הברית ומפעילות בדרך כלל טיסות אזוריות למיקומים מרוחקים אשר הביקוש לטיסות אליהם הוא נמוך למדיי, כמו גם לאיים שונים באוקיינוס השקט או באוקיינוס האטלנטי (קייפ קוד, הוואי, איי בתולה, וכו').
  • חברות יוממות (Commuter airlines) פעילות בעיקר עבור שוק הנסיעות העסקיות. בחירה באפשרות זו בדרך כלל תלויה בכך שלוח הזמנים המוגבל והמיקום המרוחק של שדות התעופה הפרטיים או העירוניים לא יהוו מכשול/מטרד עבורכם. עלות הטיסה הנמוכה והעקבית בטיסות של החברות הללו בדרך כלל עשויה להיות מציאה, אפילו בהשוואה לטיסות Low cost. בנוסף, בדרך כלל עלות הכרטיסים בטיסות הללו תהיה זהה בין אם רכשתם את הכרטיס חודש מראש או ביום הטיסה, וכמו כן בדרך כלל לא יגבו ממכם דמי ביטול או תשלום על שינוי מועד הטיסה.

בנוסף לכל, מדי יום ישנם גם שתי טיסות היוצאות מנמלי התעופה המרכזיים לכ-100 עיירות קטנות יחסית הנמצאות במרחק של כ-70 קילומטרים או יותר. טיסות אלו מבוצעות בזכות סבסוד פדרלי מיוחד הניתן לחברות תעופה מסוימות המפעילות מסלולים אלו על מנת לעודד את המשך הקיום של הטיסות לאותם היעדים (תוכנית המכונה "Essential Air Service"). בדרך כלל הטיסות במסלולים הללו הם במטוסים קטנים עם 9–35 מושבים.

  • במהלך תחילת המאה ה-21 כמות חברות ה-Low cost בארצות הברית גדלה באופן משמעותי. חברות ה-Low cost בולטות כיום בארצות הברית כוללות בין היתר את סאות'ווסט איירליינס, Frontier, וספיריט איירליינס. השירות שתקבלו והעלויות ישתנו במידה רבה מחברה לחברה - לדוגמה, בעוד שחברת סאות'ווסט איירליינס, אשר היא חברת ה-Low cost היחידה בארצות הברית שמאפשרת לנוסעים לבצע צ'ק-אין לשתי תיקים ללא תשלום נוסף, ואשר בה צוות הדיילים/ות מגיש לכל הנוסעים משקאות קלים וחטיפים ללא תשלום נוסף, מנגד יש את חברת ספיריט איירליינס אשר מחייבת את הנוסעים עבור כל דבר אפשרי (תיק יד ותיקים במטען המטוס, עבור הצ'ק-אין בנמל התעופה, עבור חטיפים ומשקאות במטוס, וכו'.
  • סאות'ווסט איירליינס, Frontier, וספיריט איירליינס מפעילות טיסות ליעדים שונים ברחבי ארצות הברית, לעיתים רבות לשדות תעופה קטנים יותר, כגון שיקגו מידוויי, במקום לנמלי התעופה הגדולים.
  • חברות Low cost אחרות כגון Allegiant ו-Sun country מתמקדות בעיקר במסלולי טיסה ליעדי חופשה פופולריים במיוחד (פלורידה, מקסיקו, איי הבתולה, וכו')
  • חברות תעופה מסוג "Hybrid carriers" מציעות שירותים רבים יותר לנוסעים מאשר חברות ה-Low cost, אך עלות הטיסה בהם נמוכה יותר מעלות הטיסה בטיסות של חברות מסוג מיין-ליין או לגאסי. אחת מחברות התעופה הבולטות ביותר מהסוג הזה היא חברת JetBlue Airways אשר מפעילה טיסות בעיקר בין נמלי התעופה הגדולים, בה לא נגבה תשלום נוסף על התיק הראשון, בה יש מרווח של 86 סנטימטרים בין מושבי המטוס, ואשר בה תוכלו לצפות ללא עלות נוספת בשידורי Satellite TV המוצגים בטלוויזיות אישיות הקיימות לכל מושב. חברה בולטת נוספת מהסוג הזה היא חברת Virgin America.
עלויות

עלויות הטיסה בדרך כלל כוללות מסים והיטלי חובה שונים. עם זאת, חברות תעופה רבות עשויות לגבות תשלום נוסף על שירותים נוספים. להלן רשימה של השירותים העיקריים אשר עליהם חברות התעופה נוהגות לגבות תשלום נוסף, לצד עצות לאופן שבו תוכלו למנוע מחברות התעופה לגבות ממכם תשלום נוסף על שירותים אלו:

  • ביצוע צ'ק-אין עם דייל/ת קרקע - לחלק ניכר מחברות התעופה יש עמדות צ'ק-אין ממוחשבות בנמלי התעופה, ובכך להימנע מלעמוד זמן רב בתור ולבצע את הצ'ק אין עם דייל/ת קרקע, מלבד ביצוע משלוח של תיק/י המטען. בשל כך ישנם חברות תעופה רבות שנוהגות לגבות כיום בסביבות 3–10 דולרים על ביצוע צ'ק-אין עם דייל/ת הקרקע. בדרך כלל התשלום על שירות זה לא ייגבה אם ישנה סיבה לגיטימית שלא מאפשרת לכם להשתמש באפשרויות האלטרנטיביות (לדוגמה, נדרשת בדיקת דרכונים, ו/או נוסעים נכים שזקוקים לעזרת דייל/ת הקרקע). חברת ספיריט איירליינס גובה תשלום נוסף מנוסעים הבוחרים לבצע צ'ק-אין בעמדות הצ'ק-אין הממוחשבות בשדה התעופה במקום ביצוע צ'ק-אין באינטרנט. חברות תעופה מסוימות אפילו מאפשרות לנוסעים לעלות למטוס לאחר הצגת כרטיסי עלייה למטוס שנשלחו אליהם בדואר האלקטרוני בטלפונים חכמים.
  • משלוח תיקים בתא המטען - תצפו לשלם בסביבות 25–35 דולרים על משלוח של תיק בתא המטען של המטוס, 50 דולרים נוספים על התיק השני, ו-100 דולרים או יותר על התיק השלישי. לרוב העלות תהיה כפולה אם מדובר בתיקים גדולים או כבדים במיוחד. אף על פי כן ראוי לציין כי ישנם חברות תעופה מסוימות בהן לא יגבו ממכם תשלום כלשהו על משולח תיקים בתא המטען - לדוגמה חברת JetBlue (המאפשרת לנוסעים לשלוח את תיק אחד בתא המטען ללא תשלום נוסף) וחברת סאות'ווסט איירליינס (המאפשרת לנוסעים לשלוח את שתי תיקים בתא המטען ללא תשלום נוסף).
  • בדרך כלל חברת הטיסה איננה גובה תשלום נוסף על תיק היד האישי אשר אותו הנוסעים מורשים לקחת עימם לסיפון המטוס (תרמיל גב קטן, תיק קטן, מזוודה קטנה, או ארנק יד). ספיריט איירליינס גובה בסביבות 20–35 דולרים על תיק היד האישי, ולכן בטיסות הללו בדרך כלל יותר זול לשלוח את תיק היד האישי בתא המטען של המטוס במקום זאת. שימו לב כי תהיו רשאים לשים בתיקים שאתם שולחים בתא המטען מוצרים נוזליים (כגון מוצרי רחצה) רק אם הם במכלים הכוללים פחות מ-3.4 אונקיות (100 מ"ל) ואם הם מאוחסנים בתוך שקית שקופות עם רוכסן. כמו כן, תהיו רשאים לקחת עימכם סכיני גילוח, סכיני גילוח חשמליים, מספריים, או כל דבר אחר עם להב או קצה חד רק אם הוא יאוחסן בתא המטען של המטוס.
  • תהיו עשויים לקבל הנחה מסוימת אם תשלמו את דמי המטען אונליין מבעוד מועד.
  • נקודת שצברתם בשל ביצוע מספר טיסות עם אותה החברה (Frequent flier) עשויות לאפשר לכם לשלוח תיק בתא המטען ללא תשלום נוסף.
  • במקרים רבים תהיו עשויים לגלות כי משלוח מבעוד מועד של מטען (לדוגמה ביגוד) באמצעות החברות UPS, FedEx, או שירות הדואר יהיה זול יותר מאשר משלוח של אותו המטען בתא המטען של המטוס.
  • בחירת המושב - במקרים מסוימים ייתכן שתצטרכו לשלם על האפשרות לבחור מושב בקדמת מחלקת התיירים. לחברות התעופה השונות יש שמות שונים לאזור זה במטוס - בטיסות של אמריקן איירליינס אזור זה מכונה "Main Cabin ExtrAA", בטיסות של חברת דלתא אזור זה מכונה "Economy Comfort", ובטיסות של חברת JetBlue אזור זה מכונה "Even More Legroom", ובטיסות של חברת יונייטד אזור זה מכונה "EconomyPlus". היתרונות העיקריים של המושבים בחלק זה של המטוס הם שהמושבים הללו בדרך כלל מכילים מרווח גדול יותר עבור הרגליים (בדרך כלל 3–4 אינצ'ים נוספים), וכמו כן הנוסעים שמחזיקים בכרטיסים במושבים הללו בדרך כלל מורשים להיכנס לסיפון המטוס לפני חלק ניכר מיתר הנוסעים (חברת דלתא מגישה גם משקה אלכוהולי חינם וסרטי On Demand לנוסעים בחלק ה-Economy Comfort בטיסות בין-לאומיות).
  • מזון - חטיפים קטנים (למשל בוטנים, צ'יפס, או עוגיות) בדרך כלל מוגשים במרבית הטיסות ללא תשלום נוסף. בטיסות הפנים ארציות ובטיסות ליעדים הנמצאים במרחק של מעל לשעה וחצי או שעתיים ברחבי אמריקה הצפונית, חברות התעופה נוהגות למכור חטיפים וכריכים ארוזים שהוכנו מבעוד מועד במחירים מופקעים. תוכלו לרכוש גם ארוחות חמות בטיסות הארוכות יותר. חברות תעופה מסוימות מאפשרות לכם לבחור מבעוד מועד את סוג הארוחה שתאכלו בטיסה ולשלם עליה מבעוד מועד באינטרנט. בטיסות הבין-לאומיות ליעדים אשר מחוץ לאמריקה הצפונית בדרך כלל הארוחות כוללות במחיר הטיסה (על אף שישנם טיסות טיסות בין-לאומיות אשר קצרות יותר מאשר טיסות פנים ארציות אשר עשויות להיות ארוכות בהרבה). לדוגמה, טיסה מניו יורק ללונדון אורכת 6 שעות וכל הנוסעים במחלקת התיירים של הטיסות הללו מקבלים ארוחה חמה ללא תשלום נוסף, אף על פי כן, טיסה מניו יורק להוואי אורכת 10 שעות ולא מוגשות שום ארוחות לנוסעי מחלקת התיירים ללא תשלום נוסף.
  • כל חברות התעופה מאפשרות לכם להביא עימכם משקאות לא אלכוהוליים ומזון לסיפון המטוס. כמעט בכל שדות התעופה בארצות הברית, מלבד שדות התעופה הקטנים ביותר, ישנם סניפי מסעדות מזון מהיר שונות בטרמינל בהם תוכלו לרכוש מזון שתוכלו לקחת עימכם לסיפון המטוס (שירותי הביטחון בנמלי התעופה לא יאפשרו לכם לקחת את המשקאות).
  • משקאות - קפה, תה, מים, מיץ, וסודה מוגשים בחינם במרבית הטיסות. אף על פי כן, חברת ספיריט איירליינס לעומת זאת גובה תשלום נוסף על כל משקה שתבקשו במהלך הטיסה (מלבד מים). משקאות אלכוהוליים עולים בדרך כלל בסביבות 5 עד 7 דולרים.
  • צפייה בתכני בידור במסך האישי במהלך הטיסה - במרבית הטיסות של חברות התעופה האמריקניות יש כיום מסכים אישיים לכל מושב, אשר אליהם מוזן תוכן ממערכת IFE מרכזית, אשר בהם הנוסעים יכולים לנגן סרט מסוים או תוכנית טלוויזיה מסוימת מתוך רשימת גדולה של סרטים ותוכניות זמינות לצפייה. החברות דלתא ו-JetBlue מאפשרות לכל הנוסעים במחלקת התיירים לצפות בסרטי on-demand ובתוכניות טלוויזיה מה-satellite TV בתמורה ל-6 דולרים (בטיסות הבין-לאומית שירות זה כלול במחיר הכרטיס). בטיסות של חברות תעופה מסוימות אשר בהן אין מסכים אישיים לכל מושב (טיסות מסוימות של החברות אמריקן איירלינס, סאות'ווסט איירלינס, דלתא ויוניטד) ישנו שירות Streaming המאפשר לנוסעים לצפות בתכני בידור במחשבים הניידים שברשותם, בטלפונים החכמים שברשותם, או במכשירי הטאבלט שברשותם, באמצעות מערכת ה-wifi של המטוס. בדרך כלל מוצגים באמצעות שירות זה רק סרטים ישנים יחסית, ופרקים של סדרות טלוויזיה ישנות יחסית (בדרך כלל סיטקומים משנות ה-90 כגון "חברים" או "סיינפלד"). חברות התעופה לא נוהגות להציג תכנים חדשים יותר בשל עלויות הרישוי הגבוהות יותר שנגבות כיום על שירותי סטרימינג של סרטים וסדרות חדשים. נכון להיום רק חברת אמריקן גובה על שירות סטרימינג של תוכני בידור.
  • חיבור Wi-Fi לאינטרנט במהלך בטיסה - החברות דלתא, JetBlue, וסאות'ווסט מאפשרות לנוסעים להתחבר לאינטרנט במהלך הטיסה. עלות החיבור לרשת ה-wifi של המטוס בדרך כלל היא בסביבות 5–20 דולרים (תלוי בחברת התעופה, באורך של טיסה, ובמכשיר שברשותכם). במרבית הטיסות אין תקעים במחלקת התיירים, ולכן, אם אתם מתכוונים להשתמש במחשב נישא, טלפון חכם, או טאבלט במהלך הטיסה כדאי לוודאי שהמכשיר הוטען מבעוד מועד או שיש לכם סוללות טעונות נוספות עימכם. בדרך כלל מותר להשתמש בטלפונים הניידים במהלך הטיסה אם שיניתם את מצב הטלפון ל-flight mode (מה שיגרום לטלפון להפסיק לשלוח אותות לספק) לפני שהמטוס ממריא.
  • כריות ושמיכות - בהדרגה הכריות והשמיכות נעלמות מכל מטוסי חברות התעופה האמריקניות. חלק מחברות הטיסה יגבו ממכם תשלום נוסף על כריות ושמיכות (אך הם יהיו שלכם לאחר שתרכשו אותם בטיסה), ונכון להיום ישנו עדיין קומץ של חברות תעופה אמריקניות שעדיין מציעים כריות ושמיכות בחינם (אך תצטרכו לבקש אותם מהדיילים/ות). בדרך כלל ש סיכוי גבוה יותר שחברת התעופה תספק כריות ושמיכות ללא תשלום נוסף בטיסות אשר אורכות 5 שעות או יותר.
  • כניסה לחדרי ה-Lounge של חברת התעופה בנמל התעופה - לכל החברות הגדולות ישנם חדרי Lounge בנמלי התעופה הגדולים אשר מציעים לנוסעים (בעיקר לאנשי עסקים) מרחב שקט להירגע בו מעט לפני הטיסה, ואשר בהם ישנם שירות אינטרנט אלחוטי בחינם, שירותי פקס בחינם, ובהם מוגשים גם בחינם חטיפים, משקאות קלים, בירה, ויין. עלות הכניסה לחדרי ה-Lounge היא לרוב בסביבות 50 דולרים (עשויה להיות הנחה על רכישת כרטיס כניסה לחדרי ה-Lounge דרך האינטרנט). בדרך כלל הכניסה לחדרי ה-Lounge איננה כרוכה בתשלום כלשהו לנוסעים במחלקה הראשונה.
  • רכישת מושב מוזל במחלקה הראשונה (First-class upgrades) - חברות התעופה דלתא, אמריקן איירליינס, ויונייטד מאפשרות בפעמים רבות לנוסעי מחלקת התיירים לרכוש כרטיסים מוזלים במחלקה הראשונה בעת ביצוע הצ'ק-אין אם ישנם מושבים פנויים במחלקה הראשונה.
סידורי האבטחה בנמלי התעופה

סידורי האבטחה בנמלי התעופה בארצות הברית קפדנית במיוחד ועשויה לעיתים היות מעט מעיקה - במיוחד במהלך תקופות החגים או אם אתם מטיילים עם ילדים קטנים. מומלץ לארוז את כל התיקים שברשותכם באופן שיאפשר לאנשי הביטחון לבדוק את תוכלת התיקים במהירות. כל הנוסעים המבוגרים צריכים להציג בפני אנשי הביטחון תעודת זהות עם תמונה מזהה.

ברכבת

[עריכה]
מפה קווי הרכבות של אמטרק בארצות הברית (מעודכן למאי 2013)

נסיעה ברכבות הנוסעים בארצות הברית עשויות בחלק גדול מהמקרים להיות יקרות יחסית. תאגיד רכבות הנוסעים הלאומי אמטרק פעיל את רכבות הנוסעים הבין-עירוניות בארצות הברית אשר עוברות בערים רבות ברחבי ארצות הברית. למרות שהנסיעה ברכבת מאפשרת למטיילים טיול יוצא דופן, בפועל נסיעה בין-עירונית ברכבות איננה יעילה במיוחד במרבית המקרים, ועלות הנסיעה ליעדים מרוחקים למדיי לרוב תהיה זהה לעלות הנסיעה לאותם היעדים במטוס. אף על פי כן, נסיעה ברכבות האמטרק בתוך המטרופולינים הגדולים בדרך כלל תהיה יעילה ונוחה למדיי. מומלץ בכל מקרה תמיד לתכנן מראש את הנסיעה ברכבות על מנת להבטיח שאכן הרכבות יהיו זמינים עבורכם והחילוף בין הרכבות לא יארך זמן רב מדיי. סטודנטים וקשישים יכולים לרכוש כרטיסים מוזלים (15% הנחה), ונוסעים המגיעים מחו"ל יכולים לרכוש כרטיס רב פעמי מוזל התקף ל-30 יום.

קווי הרכבת של אמטרק עוברים בחלק מהאזורים היפים ביותר באמריקה. אם הזמן שעומד לרשותכם בטיול מוגבל, הנסיעה ברכבת עשויה שלא להתאים לכם, פשוט משום שהמרחקים בארצות הברית גדולים במיוחד. עבור מטיילים אשר להם זמן רב לטיול בארצות הברית, נסיעה ברכבת תספק הזמנות לראות נופים רבים ומגוונים ברחבי ארצות הברית - חוויה אותה לא תוכלו לחוות באותה המידה אם תנהגו במכונית או תטוסו במטוס ברחבי ארצות הברית.

קווי הרכבת שעוברים בין וושינגטון די.סי לבין בוסטון (Acela Express ו-The Regional), פילדלפיה להריסבורג Keystone פרוזדור (שירות Keystone וקרבון פנסילבני) יחד עם קומץ של קווים קצרים בדרום קליפורניה, בדרך כלל מנוהלות על זמן או קרובות מאוד ל זה. מסדרונות צפון מזרח וKeystone הם מחושמלים ובעלות אמטרק או רכבות נוסעים אחרות ונוסעים רק, המסלולים סביב LA מסובסדים על ידי מדינת קליפורניה, כך שיש לי רכבות אמטרק עדיפות בשעתי יום (עם עדיפות שיש משא בשעות הלילה) . מחוץ לאזורים אלה, אמטרק פועל על קווי משא וכתוצאה מכך חייב לשתף מסלול עם רכבת מארח; זה אומר שיש לך על טוב כהזדמנות של עיכוב שלא. עיכובים הם בדרך כלל קצרים (רכבות מרכיבות את הזמן בדרך), אבל יש לי תוכנית מגירה על איחור לפחות ארבע שעות בעת נסיעה אמטרק, ולהשאיר הרבה זמן נוסף (רצוי ביום או יותר) אם אתה מתחבר מאמטרק למשנהו מצב נסיעות כגון טיסה של. עיכובים של שמונה שעות או יותר, במיוחד במסלולים למרחקים ארוכים, ואילו לא תכופים אינם בלתי מתקבל על דעת.

אם אתה מתגעגע חיבור אמטרק כי הרכבת הראשונה שלך היא מאוחר, אמטרק יהיה להזמין אותך על הרכבת זמינה הבאה (או במקרים נדירים אוטובוס) ליעד הסופי שלך. אם היעד שלך הוא על פרוזדור צפון מזרח, זה לא ביג דיל (יציאות הן בכל שעה), אבל בחלקים אחרים של ארץ הרכבת הבאה לא יכולה להיות במשך כמה ימים. אם ההזמנות שלך מעורבות אירוח רדום (המחלקה הראשונה של אמטרק ברכבות הלילה למרחקים ארוכים שלהם) משני הרכבת שהגיע באיחור שלך או חיבור שלא נענו, תקבל שובר מלון לשהייה של הלילה בלתי מתוכננת. לנוסעי מחלקת מאמן באותו המצב, אתה לא תקבל שובר מלון; ההסדרים שלך לא מתוכנן הלינה והעלות יהיו באחריותך. עם זאת, לאחר הנסיעה שלך הושלמה, שירות הלקוחות של אמטרק יהיה נפוץ מציע שוברי נסיעה של 100 $ או יותר את העתיד לנסוע אמטרק לנוסעים-נוחים. זה נכון לגבי כל סוגי השירות.

אם אתם מתכננים לעלות רכבת של אמטרק במיקום שונה מהמקום הראשוני של הרכבת של יציאה, זה בדרך כלל רעיון טוב להתקשר מראש לפני שאתה עוזב לתחנה כדי לראות אם הרכבת פועלת על זמן.

קו Amtrak עיקרי בשימוש יומיומי רגיל על ידי אמריקאים עצמם הוא Acela Express הקו, פועל בין בוסטון ובוושינגטון, DC זה מפסיק בעיר ניו יורק, ניו הייבן, פילדלפיה וערים רבות אחרות בדרך. קו זה מחושמל, עם מהירויות עליונה של 150 מייל לשעה (אם כי המהירות הממוצעת היא עסקה טובה יותר איטי). לאור הקושי וחשבון מקבל מהמרכז של חלק מערי צפון מזרח הגדולות לשדות התעופה שלהם, רכבות לפעמים יכולות להיות יותר נוחה מאשר הטיסה. צפון מזרח האזורי מכסה את אותו מסלול, אבל הוא מעט איטי יותר ועושה עוד כמה תחנות בדרך. רכבות אזוריות גם להמשיך לווירג'יניה, אם כי בקטרים ​​כקו מדרום לוושינגטון לא מחושמל. Acela הוצג במיוחד כדי להתחרות עם חברות התעופה בתעריפים כדי להתאים, כך $ 300 350 $ עבור הלוך ושוב בין ניו יורק ובוסטון הוא לא בלתי מתקבל על דעת (והמחלקה הראשונה תהיה בקלות להכפיל את זה). יותר ויותר אזורי בצפון מזרח מתחילים לתמחר באופן דומה לחברות התעופה, כמו גם, roundtrips פחות מ $ 275- 300 $ הם כמעט בלתי מתקבל על דעת. אלא אם כן יש לך הלב שלך מוגדר על לראות את צפון מזרח ברכבת בצפון המזרח, אוטובוס למרחקים ארוכים (ראה להלן) עשוי להיות ערך טוב יותר. זה לוקח בערך את אותה כמות של זמן ואפילו קווי אוטובוס ההנחה (למשל Bolt וMegaBus) יש שירותים דומים לאמטרק כגון ישיבה וwifi שמורות. תלוי כמה זמן רב מראש אתה מזמין, נסיעה באוטובוס בין ערי צפון מזרח הגדולות יכולה להיות נמוך כמו $ 1 ויותר בדרך כלל $ 15 $ 25 לכל כיוון.

בזמנים חופשה אמריקאים רגילים, כמה רכבות למרחקים ארוכים (מחוץ לצפון המזרח) יכולות למכור את שבועות או אפילו חודשים מראש, כך שהוא משלם כדי להזמין מוקדם אם אתם מתכננים להשתמש ברכבות למרחקים ארוכים. להזמנת מוקדמת גם תוצאות תעריפים נמוכים בדרך כלל לכל הרכבות שכן הם נוטים להגדיל כמו הרכבות הפכו מלאות יותר. מצד השני, הזמנות באותו יום הן בדרך כלל קלים, ובהתאם לכללי הנסיעה שרכשת, אתה יכול לשנות את תוכניות נסיעה ביום עצמו ללא עמלות.

מסלול אחד גדול נוף למרחקים ארוכים ברכבת, Zephyr קליפורניה, יוצא מאמרוויל באזור המפרץ של קליפורניה לשיקגו, באמצעות רינו, סולט לייק סיטי ודנבר. טיול המלא לוקח בערך 60 שעות, אבל יש נופים מדהימים של המדבר המערבי, הרי הרוקי, והמישורים הגדולים, דברים שאתה פשוט לא יכול לראות אם אתה טס. רבים מן המראות על המסלול הזה הם פשוט בלתי נגישים למכוניות. הרכבות להפעיל רק פעם ביום, והם בדרך כלל מוכרים היטב מראש.

הרכבת אחת של אמטרק הפופולרי ביותר למרחקים ארוכים היא רכבת שיקגו-סיאטל / פורטלנד "האימפריה Builder" באמצעות מילווקי, סנט פול / מיניאפוליס, פארגו, מינוט, הפארק הלאומי גליישר, Whitefish, וספוקיין. בFY2007, הרכבת הזאת נשאה לבד מעל 503.000 נוסעים.

אמטרק מספק גם טיולים מסביב יומיים מהיר באופן סביר בין סיאטל ובוונקובר, קנדה וכמה טיולים יומיים בין סיאטל ויוג'ין, אורגון על אמטרק Cascades הקו.

נוסעי מרחקים ארוכים על אמטרק יכול להזמין מקום במאמן (מחלקת תיירים) או לשלם תשלום נוסף עבור שדרוג לתא שינה פרטי (אין חדרים משותפים), הכוללים גם את כל הארוחות בקרון המסעדה. רכבות אמטרק במערב כוללות מכונית טרקלין עם חלונות מרצפה עד התקרה, שהם מושלמים עבור טיול.

נפרד מאמטרק, ערים מרכזיות רבות מציעות אמינות מאוד רכבות נוסעים שנושאות נוסעים ומהפרוורים או באזורים קרובים-ידי יחסית אחרים. מאחר שרוב האמריקנים משתמשים במכונית לנסיעות פרווריות, יש כמה תחנות רכבת נוסע מתקני פרק ונסיעה בו אתה יכול להחנות את המכונית שלך ליום לשימוש ברכבת נוסע כדי להגיע לליבה של העיר של עיר שבה זה עלול להיות קשה יותר לשימוש ברכב בשל חששות תנועה וחנייה. תעריפי חנייה בתחנות הרכבת נוסע להשתנות עקב (חלק המתקנים עשויים להיות מופעלים על ידי צדדים שלישיים). חלק ממערכות הרכבת נוסע ושירותים למרות שאינן פועלים בסופי שבוע ובחגים כך שעדיף לבדוק באתר האינטרנט של מערכת לתכנן מראש. לקנות כרטיסים לפני שאתה עולה על הרכבת כפי שאתה יהיה גם להתמודד עם נסיעה באופן משמעותי יותר יקרה או קנס כבד.

בכלי שיט

[עריכה]
ספינת קיטור בניו אורלינס

לארצות הברית יש את מערכת נתיבי המים הפנימיים הגדולה בעולם אשר מאפשרות למקומיים ולתיירים לשוט ברחבי פנים היבשת. הנהרות והתעלות ברחבי פנים היבשת סייעו במידה ניכרת בפיתוח ארצות הברית בתחילת דרכה.

להלן מספר דוגמאות לנתיבים ימיים בולטים הפתוחים לשייט ו/או הפלגות נופש:

  • מערכת התעלות של מדינת ניו יורק (The New York State Canal System) - מערכת תעלות באורך 845 קילומטרים המורכבת מארבעה תעלות – תעלת אירי המחברת בין נהר ההדסון לאגם אירי, תעלת קיוגה-סנקה מחברת בין האגמים סנקה וקיוגה לתעלת אירי, תעלת אוסווגו המחברת בין תעלת אירי לאגם אונטריו, ותעלת שמפליין המחברת בין נהר ההדסון לאגם שמפליין. התעלות משמשות הן לפנאי והן למסחר. השיט במעלה נהר ההדסון מניו יורק סיטי מאפשר להגיע לאגמים הגדולים ומשם להמשיך לנתיבים ימיים שונים הממשיכים משם. כלי שיט קטנים, כוללים סירות וקיאקים, רשאים לשוט בנתיבים הימיים הללו.
  • נתיב המים סנט לורנס (The St. Lawrence Seaway) - מערכת תאי שיט, תעלות וגופי מים אחרים באורך כולל של 3,769 קילומטרים המאפשרים לכלי שיט גדולים במיוחד (אורך הסירה צריך להיות לכל הפחות 6 מטרים), להשתמש בו על מנת לשוט בו מהאוקיינוס האטלנטי, דרך אגמים הגדולים, ואפילו עד אגם סופיריור. הנתיב הימי, אשר נוצר בשיתוף פעולה אמריקני-קנדי והושק לראשונה ב-1959, מאפשר לספינות משא להגיע ללב מרכזי התעשייה והחקלאות של ארצות הברית ולכן הוא בעל חשיבות כלכלית ניכרת עבור ארצות הברית.
  • נהר המיסיסיפי - הנהר השני באורכו בארצות הברית (לאחר נהר המיזורי). אורכו הוא 3,770 קילומטרים. נהר המיסיסיפי מאפשר לשוט מצפון לדרום דרך פנים ארצות הברית - מצפון מינסוטה, דרך המדינות ויסקונסין, איווה, אילינוי, מיזורי, קנטקי, טנסי, ארקנסו, מיסיסיפי ועד לחלקה הדרומי של לואיזיאנה, שם הוא נשפך לים באזור מפרץ מקסיקו. בעת השיט בנהר המיסיסיפי ניתן גם לשוט לתוך נהר מיזורי ונהר אוהיו.

במכונית

[עריכה]
מערכת הכבישים המהירים הבין מדינתיים של ארצות הברית
מגבלות המהירות המרביות משתנות ממדינה למדינה - מ-60 מייל לשעה (97 קמ"ש) ועד 85 מייל לשעה (137 קמ"ש).

מרבית האמריקנים משתמשים במכונית פרטית על מנת להגיע ממקום למקום באזור בו הם גרים.

באופן כללי, המרחבים העצומים של ארצות הברית, והפיתוח המואץ של אזורים הפרוורים במטרופולינים האמריקנים במאה ה-20 תרמו לכך ש... (1) המכונית הפרטית הפכה למוצר חובה בקרב מרבית האוכלוסייה (2) מרבית היישובים האמריקנים כיום מפותחים באופן בו כמעט כל התושבים חייבים להחזיק במכונית על מנת לתפקד שכן אין אפשרויות תחבורה חלופיות במקומות אשר בהם הם גרים. משום כך, אם אתם מתכוונים להישאר בארצות הברית במשך תקופה ממושכת מומלץ להשכיר מכונית. עצה זו תקפה גם לחלק מהערים הגדולות ביותר כמו לוס אנג'לס, אטלנטה ומיאמי, אשר בהם אפשרויות התחבורה הציבורית מוגבלות ועל כן לעיתים הדרך המעשית ביותר להגיע ממקום למקום היא רק באמצעות מכונית. (היוצאים מן הכלל הם מרכזי הערים ניו יורק, שיקגו, בוסטון, סן פרנסיסקו ווושינגטון די. סי. אשר בהן ניתן להגיע ממקום למקום בכל העיר באמצעות התחבורה הציבורית, מקומות החנייה מוגבלים או יקרים במיוחד, וכל בתי העסק נמצאים בקרבת מקום או במרחק הליכה מהבית). במרבית היישובים הבינוניים בארצות הברית מרבית בתי העסק מפוזרים במיקומים שונים הרחוקים זה מזה, ובדרך כלל קווי התחבורה הציבורית הקיימים לא עוברים בקרבת כל בתי העסק או כל אזורי המגורים. ביישובים רבים ישנו שירות מוניות, אף על פי כן, לעיתים רבות תצטרכו לחכות בסביבות חצי שעה עד שהמונית תגיע.

בתחנות הדלק המקומיות תוכלו בדרך כלל לרכוש מפות מפורטות של האזור או של המדינה שבה אתם נמצאים. לחלופין, תוכלו להדפיס מפות מקוונות מאתרי אינטרנט בולטים כגון MapQuest אוGoogle Maps. ניתן גם לקבל הוראות נסיעה על ידי חיוג למספר הטלפון 1-800-Free411 כאשר הוראות הנסיעה ישלחו אליכם חזרה כהודעות טקסט. אם אתם גרים באחד מהמטרופולינים הגדולים ביותר בארצות הברית, או אם אתם מתכננים לנסוע במסלולים שונים לאורך מדינות שונות ברחבי ארצות הברית, מומלץ במיוחד לרכוש מכשיר GPS ייעודי לרכב אשר עולה בסביבות 100 דולרים (מכשירי ה-GPS של חברת גרמין הם מכשירי ה-GPS הייעודיים הפופולריים ביותר בארצות הברית כיום). לעיתים רבות חברות השכרת הרכב יוכלו לספק לכם מכשיר GPS תמורת תשלום נוסף נמוך יחסית. ניתן לחלופין להתקין בסמארטפון תוכנת GPS אשר במרבית המקרים לא פחות טובה ממכשיר ה-GPS הייעודי.

שלא בדומה למרבית מדינות העולם, בארצות הברית השיטה האמפירית עדיין היא מערכת המדידה הסטנדרטית, ובשל כך, בשלטי הדרכים מוצגת מהירות הנסיעה במייל לשעה במקום קילומטרים לשעה, והדלק נמכר בגלונים במקום בליטרים. אם אתם נוסעים לארצות הברית במכונית שהשכרתם בקנדה או במקסיקו, וודאו שאתם יודעים מה ההמרה הרלוונטית (1 מייל = 1.6 קילומטר) על מנת שתקפידו לנסוע במהירות המותרת גם בארצות הברית. כמו כן, אם מד המהירות במכונית שאותה השכרתם מקנדה או ממקסיקו מציג רק את המהירות בקמ"ש, מומלץ לבדוק מבעוד מועד כיצד להמיר את המהירות ממייל לשעה לקילומטר לשעה.

מערכת הכבישים המהירים הבין מדינתיים

[עריכה]

לאורך השנים הוקמה ברחבי ארצות הברית רשת לאומית של כבישים מהירים המכונה מערכת הכבישים הבין-מדינתיים (Interstate Highway System). הכבישים הבין-מדינתיים הם תמיד אוטוסטרדות עם גשרים וכבישים מתמזגים, אשר לא מכילים צמתים או נקודות עצירה בכלל. כבישים מהירים אלו מחברים בראש ובראשונה את כל מרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר בארצות הברית, ובאופן זה הם מאפשרים לנהגים לנסוע מרחקים ארוכים במיוחד בקלות ובמהירות, או לחלופין, להגיע לצדה השני של עיר גדולה במיוחד במהירות. הכבישים הללו חוצים את כל ארצות הברית היבשתית, מאזור רצועת החוף של האוקיינוס האטלנטי ועד לאזור רצועת החוף של האוקיינוס השקט, דרך מספר אזורי זמן שונים.

לכבישים הבין מדינתיים העיקריים יש סיפרה אחת או שתי ספרות, כאשר הכבישים שעוברים מצפון לדרום הם בעלי ספרות אי זוגיות (למשל, הכביש I-5) בעוד שהכבישים שעוברים ממזרח למערב הם בעלי ספרות זוגיות (למשל, הכביש I-80). הכבישים המהירים אשר מיוצגים על ידי שלושה ספרות הם כבישים קצרים יותר ו/או בעלי חשיבות משנית.

במרבית הכבישים הבין מדינתיים אין גביית אגרה, אף על פי כן, ישנם מספר מדינות במזרח ארצות הברית שגובות אגרה בקטעי כביש של הכבישים המהירים הבין מדינתיים. קטעי הכבישים הבין מדינתיים אשר בהם נגבת אגרה (בדרך כלל מדוברים רק בחלקי הכבישים הבין מדינתיים שעוברים במרכזי הערים הגדולות) מכונים "Turnpikes". לאורך השנים מדינות שונות בארצות הברית החלו בהדרגה גם הן לגבות אגרה בקטעי הכבישים המהירים הבין מדינתיים שעוברים בחלקים מסוימים של המדינה, בעיקר על מנת לכסות את עלויות התחזוקה הגבוהות של תשתית הכבישים. בעוד שברוב כבישי האגרה ניתן לעצור בביתנים העוברים בכביש צדדי על מנת לשלם את האגרה במזומן, במרבית המדינות בהם קיימים כבישי אגרה כיום הגבייה נעשית באופן אוטומטי באמצעות מכשירים אלקטרונים המותקנים בכלי הרכב אשר מאפשרים לכלי הרכב לנסוע ללא הפסקה בחלקים של האוטוסטרדה בהם מבוצעת גביית האגרה. אם אתם מתכוונים לשכור כלי רכב, מומלץ לשאול את חברת ההשכרה אם בכלי הרכב מותקן מכשיר אלקטרוני שמבצע את תשלום האגרה באופן אוטומטי.

הגבלת המהירות בכבישים המהירים הבין מדינתיים עשויים להשתנות במידה רבה ממדינה למדינה, וכמו כן, בהתאם לתנאי הכביש הם עשויים גם להשתנות במידה מסוימת בחלקים שונים של הכבישים בתוך אותה המדינה. (למשל, התנועה תהיה איטית יותר באזורים הרריים ובכבישים המהירים שעוברים בערים הגדולות שנוטים להיות גם מעט מתפתלים, בהשוואה למהירות התנועה באזורים הכפריים בהם גם הכבישים לרוב יהיו בעיקר ישרים). הגבלת המהירות בכבישים הבין מדינתיים עשוי להיות בין 45 מייל לשעה (70 קילומטר לשעה) באזורים העירוניים הצפופים ל-85 מייל לשעה (135 קילומטרים שעה) באזורים הכפריים. בדרך כלל מהירות הנסיעה בכבישים המהירים הבין מדינתיים היא בין 65 ל-75 מייל לשעה (105 עד 120 קילומטרים לשעה). המהירות המותרת בכל קטע כביש מצוינת באופן ברור בשלטים רבים המוצבים לאורך הכבישים המהירים הבין מדינתיים.

מרבית הנהגים האמריקנים לעיתים רבות נוהגים במהירות של 5 עד 10 מייל לשעה (8 עד 16 קמ"ש) מעל למהירות המותרת שמצוינת בשילוט. נהיגה במהירות איטית מהמהירות המותרת עשויה להיות מסוכנת במיוחד. מוטב להימנע מלנסוע במהירות של 5 מייל לשעה מעל למהירות המותרת שמצוינת בשילוט + ובנוסף לוודא תמיד גם שחלק מסוים מהמכוניות בכביש נוסעות מהר יותר ממכם. עדיף תמיד שלא להיות הרכב המהיר ביותר בכביש או הרכב האיטי ביותר בכביש. נהוג שכלי הרכב האיטיים ביותר (לדוגמה משאיות) נוסעות בנתיב הימני ביותר בכבישים המהירים הבין מדינתיים בעוד שכלי הרכב המהירים ביותר נוסעים בנתיב השמאלי ביותר. אם משטרת התנועה תעצור אתכם בגין נסיעה במהירות מופרזת, התירוץ "אבל כל יתר המכוניות נהגו באותה המהירות" לא יעזור. שוטרי התנועה בדרך כלל מסים לאתר את ​​רק הנהגים שנוסעים במהירות מופרזות במיוחד, ומשום כך מומלץ לוודא שאתם נוסעים במהירויות איטיות יותר מאשר עברייני התנועה שנוסעים במהירות מופרזות במיוחד על מנת שתמנעו ממצב בו משטרת התנועה תעצור אתכם בגין נסיעה במהירות מופרזת. אם שוטר/ת תנועה עצר/ה אתכם בצידי הכביש, הקפידו תמיד לציית לדברי השוטר/ת, להתייחס אליו/ה בכבוד, לפנות אליו/ה בתור ",Officer" ולהביע חרטה מעומק הלב על כך שנסעתם במהירות מופרזת. כמעט תמיד תקבלו דו"ח+קנס, אבל לא מזיק להביע חרטה שכן באופן זה אולי יתמזל מזלכם ותקבלו רק אזהרה.

ברבים מהכבישים המהירים בין מדינתיים - במיוחד באלו שנמצאים באזורי הערים הגדולות ביותר - הנתיב או הנתיבים השמאליים מופרדים מיתר נתיבי הכביש והם מיועדים רק לשימוש תחבורה ציבורית או כלי רכב עם נוסעים מרובים (כלי רכב עם שתיים, שלוש נוסעים או יותר). נתיבים אלו, המכונים "High-Occupancy Vehicle lanes", נועדו להקל על הגודש בכבישים המהירים הבין-מדינתיים באזורי מרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר במיוחד בתחילה ובסוף של ימי חול, בשעות השיא של התנועה בכבישים. נהיגה בנתיב זה בכלי רכב שבו רק נוסע אחד (הנהג) עשוי להוביל לכך שהנהג יקבל דו"ח תנועה + קנס. שימו לב שלאופנועים מותר לנוסע בנתיבים הללו בכל מדינות ארצות הברית, אפילו כאשר ישנו רק רוכב אחד על האופנוע.

הממשל הפדרלי אוסר על הרשויות המקומיות לגרוף רווחים על ידי הקמת נקודות עצירה / מרכזי מסחר משלהם לאורך מערכת הכבישים הבין-מדינתיים. נקודות העצירה השונות שקיימות לאורך הכבישים המהירים הבין מדינתיים מתופעלים על ידי רשויות המדינה (ה-federal government). נקודות עצירה אלו מכילים לרוב מתקני שירותים, מקומות חנייה, מידע תיירותי, אזור פיקניק קטן, מסעדות מזון מהיר שונות, חנות כלבו קטנה, ותחנות דלק. אף על פי כן, בדרך כלל קיימים אזורי מסחר רבים בקרבת הכבישים המהירים הבין מדינתיים בקרבת הנקודות בהם מרבית התנועה יוצאת מהכבישים הללו. השילוט לאורך הכבישים המהירים הבין מדינתיים מציין תמיד כאשר אתם מתקרבים לנקודת עצירה הנמצאת בצידי הכביש המהיר הבין מדינתי.

חוקי הנהיגה

[עריכה]
רמזור מסוג 5 אורות (5-light signal). בתמונה הנוכחית הרמזור מיידע את הנהגים כי כעת זכות הקדימה היא גם לכלי הרכב שהולכים לנסוע ישר וגם לכלי הרכב שהולכים לפנות שמאלה. במקרים בהם הרמזור מציג רק עיגול ירוק, ללא חץ שמאלי ירוק, כל כלי הרכב שמעוניינים לפנות שמאלה חייבים לתת זכות קדימה לכל כלי הרכב שעוברים בנתיב הנגדי לפני ביצוע הפנייה שמאלה.

בארצות הברית כלי הרכב נוהגים בצד הימני של הכביש. קו לבן מקווקו מפריד בין נתיבי התנועה שנעה באותו הכיוון, וקו צהוב מקווקו מפרידים בין נתיבי התנועה המנוגדים. יש לציית לתמרורים האדומים ולשלטי עצור בכל שעות היממה ובכל תחומי ארצות הברית. בכל הצמתים כלי רכב חייבים לעצור מאחורי הקו העבה שמסומן לפני הצומת, וכלי הרכב אינם רשאים לעמוד במיקום בו בפועל הם חוסמים את מעבר החצייה בצומת.

בניגוד למקובל במדינות רבות ברחבי העולם, במרבית הצמתים בארצות הברית מותר לפנות ימינה בצומת כאשר הרמזור אדום (אך ורק לאחר שביצעתם עצירה מוחלטת ותוך מתן זכות קדימה לכלי רכב אחרים שעוברים בנתיב החוצה אשר אליו אתם מעוניינים להשתלב). אף על פי כן, רצוי לציין כי ישנם אזורים רבים בהם החוק לא מאפשר לפנות ימינה בצומת כאשר הרמזור אדום - כגון כל הצמתים בניו יורק סיטי או באזורים בהם מוצב בצומת שילוט המציין במפורש כי אסור בכל מקרה לפנות ימינה כאשר הרמזור אדום.

בחלק מהאזורים העירוניים עשוי להיות רמזור לנתיבים המשתלבים לתוך הכבישים המהירים אשר לו אור אדום ואור ירוק בלבד. ברמזור זה נעשה שימוש רק במהלך שעות היום בהם יש עומס תנועה ניכרת באותו הכביש. רמזורים אלו, מתחלפים כל כמה שניות ובכך מכניסים בכל כמה שניות רכב אחר לכביש המהיר. בצמתים מסוימים ברחבי ארצות הברית, אין צורך ממשי ברמזורים בשעות מסוימות של היממה כאשר התנועה דלה במיוחד (לרוב במהלך שעות מסוימות בלילות), ולכן באותם השעות הרמזור מציג אור אדום מהבהב באופן רצוף (במקרים מהסוג הזה יש להתייחס לרמזור כתמרור עצוב), או לחלופין הרמזור יציג אור צהוב מהבהב אשר מציין רק כי עליכם להיזהר בעת המעבר בצומת אך אי צורך להאט או לעצור. ישנם צמתים מסוימים בהם במהלך שעות מסוימות של הלילה הרמזורים של כל הנתיבים מציגים צבע אדום מהבהב, והמשמעות של הדבר היא שכל כלי רכב שמגיע לרמזור צריך קודם כל לעצור לפני הצומת ולתת זכות קדימה לכל יתר המכוניות בנתיבים האחרים שחוצים את הצומת אשר הספיקו לעצור לפני כן בכניסה לצומת.

ישנן שלושה דרכים בהם תהיה אינדיקציה מתי תורכם לבצע פנייה שמאלה בצומת:

  1. בצמתים מסוימים הרמזור שמוצב בנתיב הפונה שמאלה מכיל חץ אשר הצבע בו מתחלף בין אדום, לצהוב, לירוק. במקרה זה כמובן יהיה לכם זכות קדימה כמובן רק כאשר החץ יהיה בצבע ירוק.
  2. בצמתים בהם מוצב רמזור מסוג 5 אורות (5-light signal) אשר מכיל עיגולים בצבעים אדום, צהוב, וירוק. במקרים הללו, כאשר מוצג חץ שמאלי ירוק, גם אם העיגול האדום מואר בו זמנית (כלומר מותר לפנות שמאלה אבל עדיין לא מותר לנוסע יישר), תהיה זכות קדימה לכל כלי הרכב שמעוניינים לפנות שמאלה בצומת. כאשר רק העיגול הירוק מואר ברמזור מסוג 5 אורות כל כלי הרכב שמעוניינים לפנות שמאלה חייבים לתת זכות קדימה לתנועה בנתיב הנגדי לפני ביצוע הפנייה. ישנן מדינות מסוימות בארצות הברית אשר בהן רמזורים מסוג 5 אורות עם חץ שמאלי מציגים אור צהוב מהבהב כל העת על מנת לציין שכל התנועה שפונה שמאלה בצומת חייבת לתת זכות קדימה לתנועה בנתיב הנגדי.
  3. בצמתים בהם מוצב רמזור רגיל עם אור מתחלף בצבעים אדום, צהוב, וירוק תהיו רשאים לפנות שמאלה רק כאשר האור ירוק ורק לאחר שתתנו זכות קדימה לתנועה העוברת בנתיב הנגדי (בכל מקרה, במקרים הללו כאשר האור ברמזור יהיה ירוק תהיו רשאים להתקדם למרכז הצומת בעת שתחכו שהתנועה בנתיב הנגדי תעבור לפני ביצוע הפנייה).

בערים רבות שולי המדרכות צבועים בצבעים מסוימים המציינים אם מותר לכם להחנות באותם האזורים. הצבעים המשמשים לצורך כך אינם זהים בכל הערים בארצות הברית. באופן כללי, כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע אדום (ובמקרים מסוימים כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע צהוב) המשמעות היא שאסור להחנות באותו המקום. כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע כחול משמעות הדבר היא שמקום החנייה מיועד לנכים בלבד (כלי רכב המכילים לוחית רישוי המאמתת כי הנהגים אכן נכים). בקליפורניה כאשר שולי המדרכות צבועים בצבע צהוב משמעות הדבר היא שהחנייה באותם האזורים מותרת רק לצורך העמסת מוצרים או מטען על כלי רכב החונים באותם המקומות, כאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע לבן משמעות הדבר כי אזור זה משמש רק לאיסוף נוסעים, וכאשר שולי המדרכות מסומנים בצבע ירוק הדהר מציין שמותר לחנות את כלי הרכב באותו המיקום במשך זמן מוגבל בלבד (בדרך כלל השילוט שמוצב בקרבת מקום יציין בדיוק מה מגבלת הזמן). במיקומים אחרים המשמעות של צבעי שולי המדרכות עשויה בהחלט להיות שונה. הקפידו תמיד לציית לסימונים ולשילוט אשר מציין אם מותר לכם לחנות במקומות מסוימים או לא. אם אינכם בטוחים אם החנייה מותרת בנקודה מסוימת, תמיד עדיף להחנות במקום אחר מאשר לקבל קנס גבוה ולהסתכן גם בכך שכלי הרכב שלכם יגרר מהמקום (מה שיגרום לכך שתצרכו לשלם אף כנס גבוה יותר כדי לקבל חזרה את כלי הרכב). הקפידו בכל מקרה שלא להחנות את כלי הרכב במיקום שבו בפועל הוא יחסום מעבר חצייה, ברז כיבוי אש, או כניסה לסמטה.

מרבית הנהגים האמריקנים נוטים לנהוג בשלווה ובזהירות יתרה באזורי הפרוורים אשר בהם גרה מרבית אוכלוסיית ארצות הברית. עם זאת, הכבישים המהירים שעוברים באזורי הערים הגדולות בדרך כלל נוטים להכיל נהגים רבים שנוהגים במהירות גבוהה מדיי, שעוברים מנתיב לנתיב באופן נמהר ומסוכן, או שנוהגים במרחק צמוד מדיי למכוניות שלפניהם. המידה שבה משטרת התנועה המקומית מקפידה על אכיפת מגבלת המהירות המצוינת בשילוט משתנה במידה ניכרת ממדינה למדינה. אם תקפידו שלא לנסוע מהר יותר מיתר הנהגים בדרך כלל תימנעו ממצב בו משטרת התנועה תעצור אותכם ותתן לכם קנס על כך שנסעתם מעל למגבלת המהירות המותרת באותו קטע הכביש. מומלץ במיוחד להקפיד שלא לנסוע מעל למגבלת המהירות המותרת בעיירות קטנות הממוקמת באזורים כפריים בקצה של כביש בו מותר לנסוע במהירות גבוהה יחסית. לרוב ישנם סיכויים רבים יותר שתהיה אכיפה מוגברת של משטרת התנועה בפאתי אותם היישובים.

חוקי הנהיגה משתנים במידה מסוימת ממדינה למדינה ונאכפים באופן משתנה על ידי משטרת התנועה המקומית של כל מדינה. למרבה המזל, לאורך השנים מרבית המדינות אימצו פחות או יותר את אותם כללי הנהיגה, ולמגמה זאת תרמה גם הרגולציה הפדרלית בדבר אחידות התמרורים בכל המדינות במסגרת החוק "Highway Safety Act". כל מדינות ארצות הברית מחויבות ליצור ולהפיץ מדריך רשמי לנהגי המדינה המסכם את חוקי נהיגה של אותה המדינה באנגלית פשוטה. מדריכים רשמיים אלו ניתנים בחינם לציבור הרחוב במשרדי ה-DMV וכמו כן הם גם זמינים להורדה באינטרנט.

טריפל איי מפרסם גם הוא מדריך אשר זמין להורדה בחינם באינטרנט ובו סיכומים מקיפים באנגלית פשוטה אודות כל חוקי הנהיגה העיקריים אשר עשויים להשתנות מעט במידה זו או אחרת בין המדינות. הכיסוי של Digest כולל את כל המדינות בארצות הברית וכל המחוזות בקנדה.

תיירים בגילאים 18 ומעלה בדרך כלל רשאים לנהוג אם הם נושאים עימם רישיון נהיגה בתוקף ממדינת המוצא (בהתאם לחוק של המדינה בו התיירים מעוניינים לנסוע). אם רישיון הנהיגה הזר אינו מכיל כיתוב באנגלית אותם התיירים יהיו חייבים להחזיק גם באשרת נהיגה בין-לאומית (IDP). אזרחים זרים שנמצאים בארצות הברית במשך מעל לשנה יהיו חייבים לדאוג לכך שיונפק עבורם רישיון נהיגה אמריקני בתום 12 החודשים, אחרת לא יורשו להמשיך לנהוג בארצות הברית על בסיס רישיון הנהיגה הזר. כל האזרחים הזרים שפונים ללשכת ה-DMV המקומית במטרה להשיג רישיון נהיגה אמריקני במהלך שהותם בארצות הברית יהיו חייבים לעבור מבחן נהיגה מעשי + תאוריה בכתב לפני קבלת רישיון הנהיגה האמריקני.

הנהיגה בכבישי ארצות הברית מחייבת את הנהגים לדעת לקרוא אנגלית על מנת להבין מה ההוראות שכתובים בשילוט בכבישים.

באופן הדרגתי מצלמות בטיחות (Road safety cameras) הופכות נפוצות יותר ויותר באזורים מסוימים במטרופולינים של הערים הגדולות. מצלמות הבטיחות הן מצלמות מיוחדות המותקנות בדרך כלל לצד הכביש ואשר מסוגלות לזהות באמצעות חיישנים מיוחדים מתי התבצעה עבירת תנועה, מי הרכב שביצע אותה, ולהנפיק באופן אוטומטי דו"ח עבור הבעלים של אותו כלי הרכב. רוב מצלמות הבטיחות מוצבות בצמתים ובמרבית המקרים עיקר דו"חות התנועה מונפקים לנהגים שלא ביצעו עצירה מוחלטת בצומת בעת פנייה ימינה באור אדום, לנהגים שלא עצרו את הרכב לפני קו העצירה בצומת, או לנהגים שנכנסים לצומת לאחר שהרמזור מתחלף לאדום. נכון ליולי 2013 ב-519 יישובים ב-25 מדינות שונות, כמו גם וושינגטון די.סי., נעשה שימוש במצלמות בטיחות בצמתים וב-129 תחומי שיפוט ב-13 מדינות שונות, כמו גם וושינגטון די.סי., נעשה שימוש במצלמות בטיחות בכבישים כדי לתפוס נהגים שנוסעים במהירות מופרזת.

סוג הרכב והצבע של ניידות משטרת התנועה משתנה ממדינה למדינה ואפילו לעיתים רבות מיישוב ליישוב באותה המדינה. אף על פי כן, לכל ניידות משטרת התנועה ברחבי ארצות הברית יש אורות מהבהבים בצבעים אדום וכחול וכמו גם סירנה. אם אתם רואים את האורות המהבהבים או שומעים את הסירנה, נסו לעצור בשולי הכביש אם הדבר אפשרי ואפשרו להם לעבור אתכם, שכן בדרך כלל הם עושים דרכם למקום תאונה או למקום בו עזרתם נחוצה במיוחד. אם הניידת נמצאת ישירות מאחוריכם, סביר להניח שאותו השוטר מעוניין לעצור את רכבכם. במקרה הזה, הקפידו לציית להוראות השוטר אשר צפוי להשתמש במערכת כריזה כדי ליידע אתכם איפה בדיוק לעצור בשולי הכביש כדי שתוכלו לעשות זאת בבטחה. לאחר שתעצרו בשולי הכביש השוטר יבקש לראות את הרישיון שלכם, את רישיונות הרכב, ואת ביטוח הרכב, ו/או תיעוד לכך שאתם שוכרים את הרכב. במרבית הניידות של שוטרי התנועה בארצות הברית מותקנת מצלמת וידאו שמתעדת כל העת את המפגשים בין השוטרים לנהגי הרכבים אותם הם עוצרים בצידי הכביש.

השכרת רכב

[עריכה]

כמעט כל הרכבים שתוכלו לשכור מכל סוכנויות השכרת הרכב בארצות הברית פועלים רק על דלק נטול עופרת ובעלי תיבות הילוכים אוטומטיות. השכרת רכב עולה בדרך כלל בסביבות 20 עד 100 דולרים ליום עבור מכונית בסיסית (בהתאם לסוג המכונית ולמיקום בו תשכירו את כלי הרכב). במקרים רבים זכו להנחה מסוימת אם תשכירו את המכונית לשבוע שלם. חברות השכרת הרכב העיקריות בארצות הברית כיום הן: "אנטרפרייז" (☎ 1-800-7368-2227), "הרץ" (☎ 1-800-654-3131), ו"אוויס" (☎ 1-800-633-3469). לחלופין, ישנן גם חברות השכרת רכב המתמחות בהשכרת כלי רכב ישנים כאשר עלות ההשכרה מוזלת במידה ניכרת - חברות אלה כוללות בין היתר את החברה "[http://www.rentawreck.com/ Rent-A-Wreck[" (☎ 1-800-944-7501),. זה שוכר מכוניות משומשות במחירים נמוכים באופן משמעותי. יש סוכנויות להשכרה רוב משרדים במרכז העיר בערים גדולות, כמו גם משרדים בשדות תעופה גדולות. מרבית חברות השכרת הרכב הגדולות פועלות באזור מרכז העיר של הערים הגדולות ובנמלי התעופה הגדולים בארצות הברית. רצוי לקחת בחשבון כי לא כל חברות השכרת הרכב מאפשרות ללקוחותיהם לאסוף את המכונית ביעד מסוים ולהחזיר את המכונית ביעד אחר (החברות שמאפשרות זאת כמעט תמיד גובות תשלום נוסף על כך). משום כך, אם בכוונתכם להחזיר את כלי הרכב ליעד שונה מהיעד שבו אספתם את כלי הרכב, מומלץ לבדוק בעת ביצוע הזמנת הרכב מה גובה התשלום שיגבו ממכם על כך שתחזירו את כלי הרכב ליעד שונה.

ההשכרה והאיסוף של המכונית המושכרת מנמל התעופה עשוי במקרים מסוימים לייקר את מחיר הההשכרה עד פי שלוש (בהשוואה להשכרה והאיסוף של אותה המכונית, מאותה החברה אך במשרדי החברה שנמצאים באזור מרכז העיר של העיר הסמוכה), בעוד שמקרים אחרים דווקא ההשכרה והאיסוף של המכונית המושכרת מנמל התעופה עשוי להיות זול יותר מהשכרת ואיסוף המכונית במרכז העיר של העיר הסמוכה. אתרי אינטרנט כגון Orbitz או Expedia עשויים להיות שימושיים במיוחד כדי למצוא את חברת שכרת רכב באזור מסוים אשר משכירה כלי רכב מסוים במחיר הטוב ביותר.

תיירים שאינם אמריקנים המשכירים מכוניות בארצות הברית צריכים להציג בפני סוכן חברת ההשכרה רישיון נהיגה בתוקף ממדינת המוצא, יחד עם אישור נהיגה בין-לאומי (אם הרישיון נהיגה שברשותכם לא מכיל כיתוב באנגלית). אם אתם מתכננים טיול ארוך ברחבי ארצות הברית מומלץ להצטייד בטלפון סלולרי ולהיות חברים במועדון AAA (טריפל איי) המעניק שירותים נהדרים לנהגים בארצות הברית. עלות החברות השנתית במועדון היא 60 דולרים. חברי מועדון AAA מקבלים הנחות בבתי מלון רבים, מוטלים רבים, מסעדות רבים וכמו גם באטרקציות תיירות רבים.

מרבית האמריקנים ששוכרים מכוניות מחברות השכרת האמריקאיות מכוסים מפני גנבות או נזקים שעשויים להיגרם לרכב השכור. אם לרכב המושכר אין כיסוי לגנבות ונזקים, אתם עשויים להיות אחראים לרכוש את אותה המכונית אם היא תיגנב או אם תהיו מעורבים בתאונה. רכישת כיסוי מפני גנבות ונזקים עשוי להוסיף עד 30 דולרים ליום למחיר ההשכרה של המכונית, ובמקרים מסוימים עשוי אף להכפיל את מחיר ההשכרה.

דלק

[עריכה]

בנזין (באנגלית: Gas) נמכר בארצות הברית בגלונים (במקום בליטרים) בתחנות דלק אשר בהן הלקוחות מתדלקים את רכביהם בשירות עצמי, למעט בתחנות הדלק שבמדינות ניו ג'רזי ואורגון (בהם תחנות דלק בשירות עצמי אינן חוקיות). גלון דלק בארצות הברית = 3.785 ליטר דלק. אוקטן הדלק בארצות הברית שונה מזה המקובל באירופה - גלון אחד של בנזין בארצות הברית מדורג כ-"אוקטן 87", בעוד שבאירופה אותה כמות דלק מדורגת כ"אוקטן 92"). במרבית המדינות בארצות הברית ניתן לתדלק בתחנות הדלק ששלושה רמות אוקטן שונות: אוקטן 87 (רגיל), אוקטן 89 (ממוצע או עם תוספת), ואוקטן 91 (פרמיום). אלא אם אתם נוסעים ברכב יוקרה, סביר להניח שתצטרכו לתדלק את הרכב רק בדלק מסוג אוקטן 87. אם אתם נוסעים באזור רכס הרי הרוקי תהיו עשויים להיתקל בתחנות דלק בהן ניתן לרכוש דלק עם דירוג אוקטן נמוך יותר (בדרך כלל אוקטן 85). דלק מסוג זה מיועד לתדלוק של כלי רכב שמתודלקים במרבית האזורים ברחבי ארצות הברית בדלק מסוג אוקטן 87 (סוג מיוחד שנועד לשימוש עבור אותם הרכבים בנסיעות באזורים גבוהים).

דיזל איננו נפוץ כמו ביתר העולם, אף על פי כן עדיין ניתן לתדלק רכבי דיזל במרבית תחנות הדלק בארצות הברית, בעיקר בתחנות אשר בהם מבוצע תדלוק עבור משאיות.

למרות שבמרבית מדינות העולם מחירי הנפט הגבוהים והמסים הגבוהים שנגבים על רכישת דלק, נמצאים לאורך השנים בעיקר במגמת עלייה, בשל כמות כלי הרכב העצומה שנוסעת מדי יום בכבישי ארצות הברית, בשל כמות הנפט הגדולה שנשאבת בתחומי ארצות הברית, וכמו גם בשל שיעור המס הנמוך שנגבה על רכישת בנזין, מחירי הדלק בארצות הברית עדיין נמוכים למדיי בהשוואה למחירי הדלק במרבית מדינות העולם. אף על פי כן מחירי הדלק משתנים מאזור לאזור ומעונה לעונה. נכון למרץ 2015 מחירי הדלק הממוצעים היו - 2.40 דולרים לגלון בנזין (אשר הוא בסביבות 0.64 דולרים לליטר) באוקטן 87 ו-3.15 דולרים לגלון דיזל (אשר הוא בסביבות 0.83 דולרים לליטר).

מחירי הדלק משתנים באופן דרמטי ממדינה למדינה על בסיס מספר משתנים, ובעיקר על שיעור מס המכירות של המדינה (אשר נכלל תמיד בסכום אשר מפורסם). מחירי הדלק הגבוהים ביותר בארצות הברית הם בהוואי, אלסקה, באזור החוף המערבי, באילינוי, ובניו יורק. מחירי הדלק הנמוכים ביותר הם באזור דרום ארצות הברית.

משום שהעיריות נוהגות גם הן לקחת מסים נוספים על רכישת דלק, מומלץ תמיד לתדלק את הרכב בתחנות דלק הנמצאות מחוץ לתחום הערים/ישובים שכן מחיר הדלק באותן התחנות לרוב יהיה זול יותר. ישנם כיום יישומים רבים בטלפונים החכמים שמסוגלים לסייע לכם לאתר בזריזות את תחנות הדלק שמוכרות את הדלק המוזל ביותר בסביבה בה אתם נמצאים. לחלופין, מומלץ גם להסתייע באתר האינטרנט Gasbuddy.com אשר מסוגל להציג באופן ויזואלי ברור על גבי מפה את הפרשי מחירי הדלק העדכניים באזור שבו אתם נמצאים (האתר שימושי במיוחד בתקופות בהם מחירי הדלק גבוהים במיוחד בכל המדינה ופחות שימושי בתקופות בהם מחיר הדלק נמוך יחסית).

באוטובוס

[עריכה]
אוטובוס של חברת קווי גרייהאונד

למרות שרבית האמריקנים נוסעים ממקום למקום בכלי רכב פרטיים, הנסיעה באוטובוסים בינעירוניים בארצות הברית עדיין נפוצה יחסית. מרבית קווי האוטובוס הבינעירוניים עוברים בין ערים גדולות סמוכות. לקוחות רבים בוחרים לנסוע באוטובוס ליעדים מסוימים במקרים בהם אין ביישוב בו הם גרים אמצעי תחבורה ציבורית אחר שמסוגל להביא אותם לאותם היעדים. קשישים ומעוטי יכולת עשויים לבחור לנסוע בשירות האוטובוסים משום שנסיעה במכונית פרטית עשויה להיות מפרכת מדיי או מעבר להישג ידם. בניגוד למקובל במרבית מדינות המערב, משום שמרבית האמריקנים נוהגים במכוניות פרטיות, אוטובוסים נחשבים בדרך כלל לאמצעי תחבורה של המעמד הנמוך. אף על פי כן, שירות האוטובוסים בארצות הברית בדרך כלל אמין, בטוח, ועלויות הנסיעה בו לרוב הם במחירים סבירים.

עיקר קווי האוטובוסים בארצות הברית כיום מופעלים על ידי חברת קווי גרייהאונד (☎ 1-800-229-9424). נוסעים אשר רוכשים את כרטיסי הנסיעה 7 עד 14 ימים לפני מועד הנסיעה מקבלים הנחה משמעותית במחיר הכרטיס. לא ניתן להזמין מושבים מסוימים מבעוד מועד באוטובוסים של חברת קווי גרייהאונד. בדרך המושבים יהיו שמורים לכם לאורך כל הנסיעה עד ליעד רק אם תהיו הראשונים לשבת בהם.

חברת מגה-באס (Megabus) מפעילה גם היא שירות קווי אוטובוסים בינעירוניים יומיים זולים בכל רחבי ארצות הברית.

בנוסף לכך ישנם מספר חברות המפעילות קווי אוטובוסים בינעירוניים ברחבי ארצות הברית.

בכל אחת מהערים הגדולות ישנה חברת אוטובוסים מקומית המפעילה את שירותי האוטובוסים העירוניים.

ב-RV

[עריכה]

רכבי RV (רכב המכונה גם קמפר) הם כלי רכב גדולים במיוחד (לעיתים בגודל של אוטובוס) הכוללים בדרך כלל מיטה/ות, חדר אמבטיה, שירותים, ומטבח.

אנשים הבוחרים לטייל בארצות הברית באמצעות רכבים אלו נוהגים להחנות אותם באתרי קמפינג (אשר נפוצים במטרופולינים הגדולים ובאזורים המתויירים ביותר ברחבי המדינה) או בחניוני לילה.

רכבי ה-RV פופולריים למדיי בקרב משפחות אמריקניות רבות, בקרב פנסיונרים אמריקנים רבים, וכמו גם בקרב תיירים אמידים רבים שמעדיפים לטייל ברחבי ארצות הברית באופן זה. גמלאים רבים בארצות הברית בוחרים למכור את בתיהם לעת זקנה על מנת לגור באופן קבע במהלך תקופת שנות הזהב שלהם ברכבי RV (אופציה פופולרית בקרב קשישים מהמדינות הצפוניות של ארצות הברית אשר באופן זה מסוגלים לגור במהלך החורף באופן קבוע באתרי הקמפינג שנמצאים במדינות החמות יותר, וביתר עונות השנה חוזרים לגור באתרי קמפינג בקרבת הילדים שלהם שבמדינת המוצא).

באופנוע

[עריכה]

הריגוש של נסיעה ברחבי המדינה ללא ספק מועצם כאשר נוסעים באופנוע. הרלי-דייווידסון היא יצרנית האופנועים הבולטת ביותר בארצות הברית. חברת הרלי-דייווידסון משכירה אופני הארלי לאנשים שמחזיקים ברישיון המתאים. באזורים רבים בארצות הברית תוכלו לשכור גם סוגים אחרים של אופנועים, כגון אופנועי ספורט (sportbikes), אופני תיור (touring bikes), וכו'. הארלי וחברות שונות מפעילות גם שיעורי רכיבה לנהגים מתחילים. מומלץ תמיד לחבוש קסדה למרות שהדבר איננו נדרש על פי חוק בכל מדינות ארצות הברית.

הפופולריות העצומה לה זכו האופנועים בארצות הברית הובילה עם השנים להיווצרות תת-תרבות של רוכבי אופנועים. לאורך השנים הוקמו ברחבי ארצות הברית מועדוני אופנועים (Motorcycle clubs) רבים, אשר הם מועדונים אקסקלוסיביים המוקדשים לרכיבה בקבוצה של אופנוענים הרוכבים על אופנועים מסוג מסוים. כמו כן, קיימים גם מועדוני רכיבה (Riding clubs) רבים אשר פתוחים לכל מי שמעוניין לקחת חלק ברכיבה קבוצתית גם אם סוג האופנועים איננו זהה לסוג האופנועים של יתר חברי הקבוצה. כנסי אופנוענים (Motorcycle rallies) פופולריות במיוחד בכל רחבי ארצות הברית, ולוקחים בהם בדרך כלל כמויות גדולות במיוחד של אופנוענים. רוכבי אופנוע רבים, אשר אינם חברים בשום מועדוני אופנועים/רכיבה, בוחרים לנסוע באופנוע שלהם לבדם או עם חבריהם בלבד. בנוסף לכך, העלייה בפופולריות של תת-התרבות האופנוענים הובילה לאורך השנים להקמתם של ברים רבים ברחבי ארצות הברית שפותחו במיוחד עבור ציבור האופנוענים (מכונים "Biker bars") בהם האופנוענים יכולים לשתות, לשחק ביליארד, להאזין מוזיקה, ו/או לשוחח עם אופנוענים אחרים. ברים אלו ממוקמים בדרך כלל בעיירות קטנות בצדי הכבישים המהירים או באמצע שום מקום.

באופן כללי, בעוד שבחברה האמריקנית הנהיגה במרבית כלי הרכב נחשבת לדרך מעשית להגיע ממקום למקום, הרכיבה על אופנוע נחשבת בקרב מרבית האמריקנים לתחביב. משום כך, במהלך סופי השבוע ניתן להבחין בכבישי ארצות הברית בזוגות רבים אשר נוסעים באופנוע המשפחתי בכבישים המהירים (על אף שסביר להניח שהם יכלו לנסוע ליעד באמצעות מכונית מרווחת במקום זאת), ובדרך כלל במהלך העונות המושלגות או הגשומות מרבית האנשים שמחזיקים ברשותם אופנוע נוהגים להשתמש בכלי רכב אחר כדי להגיע ממקום למקום.

בטרמפים

[עריכה]

על אף שבמחצית הראשונה של המאה ה-20 אמריקנים רבים נהגו לקחת טרמפים, בשל השינויים המהותיים שעברה החברה האמריקנית כיום מרבית האמריקנים לא נוהגים יותר לקחת או להציע טרמפים. אחת הסיבות לכך נובעת מכך שבשל העובדה שמרבית האמריקנים זקוקים כיום למכונית משלהם כדי לתפקד בחברה, ישנה בפועל סבירות גבוהה במיוחד שלא מעט מהטרמפיסטים בארצות הברית הם טיפוסים תמוהים ו/או מפוקפקים שלא תרצו שיישבו לידכם במכונית לאחר שתכירו אותם (למשל, פושעים, עברייני תנועה, או אנשים עם בעיות נפשיות שהרשויות לא מאפשרות להם לנסוע במכוניות משלהם).

אף על פי כן, על פי החוק האמריקני כן מותר לקחת טרמפים במרבית האזורים ברחבי ארצות הברית כל עוד הטרמפיסטים לא לוקחים טרמפים בצידי הכבישים המהירים (כבישים בהם בשולי הכביש ישנו קו לבן אחיד), או בצידי הכבישים הבין-מדינתיים (אשר הולכי רגל בכל מקרה לא רשאים ללכת בשולי אותם הכבישים).

נימוסים והליכות

[עריכה]
  • כאשר אתם פוגשים בפעם הראשונה באמריקנים הקפידו תמיד להיות מנומסים - אמרו להם "Nice to meet you" (נייס טו מיט יו), אפילו אם אינכם באמת ובכנות סבורים כי "נחמד" לפגוש את אותו האדם, ואם המפגש נערך במסגרת פורמלית לחצו את ידיהם. מרבית האמריקנים אינם נוטים ללחוץ ידיים עם אנשים אשר אותם הם פוגשים במסגרות לא פורמליות.
  • מרבית האמריקנים אינם רואים בעין יפה אנשים המגיעים באיחור רב לפגישות. בשל כך, הקפידו שלא לאחר למפגשים ביותר מ-5 דקות. אם אתם יודעים שאתם הולכים לאחר לפגישה, במידת האפשר וודאו כי האנשים אשר אותם הולכים לפגוש יודעים שאתם צפויים לאחר.
  • תמיד כדאי לקחת בחשבון שאמריקנים רבים עלולים להיעלב עמוקות מהערות או מילה שלא במקום המתייחסות למוצא/גזע של אדם/קבוצת אנשים מסוימת, במיוחד אם הם יסיקו כי ההערה/מילה נאמרה מתוך כוונה להמעיט בערכו של אדם ו/או בשל דעות גזעניות. בשל כך, מומלץ ככל ניתן למתן כל הערות המתייחסות למוצא/גזע. אף על פי כן, אם תצטרכו להתייחס למוצא/גזע של אדם או קבוצת אנשים מסוים/מת שבמסגרת שיחה עם אמריקנים, הקפידו תמיד להשתמש במונחים המקובלים לתיאור הגזע/מוצא של אנשים - Black או African-American ( "שחור" או "אפרו-אמריקני"), Asian ("אסייתי"), Latino או Hispanic ("לטיני" או "היספני"), Native American ("יליד-אמריקני"), ו-White או Caucasian ("לבן" או "קווקזי").

חשוב לדעת

[עריכה]
Avertissement de voyage מספרי מוקדי החירום:
קו אחד לכלל מוקדי החירום: 911

השגרירות והקונסוליות הישראליות

[עריכה]

ישראלישראל שגרירות ישראל בארצות הברית, כתובת: 3514 International Dr NW, Washington DC.,  1-202-364-5500., דוא"ל: שעות פעילות: שני-חמישי: 9:30 עד 13:00, שישי: 9:30 עד 10:30.

בנוסף לכך, הקישור שלהלן באתר משרד החוץ מכיל את רשימת הקונסוליות העדכנית.

סכנות פוטנציאליות

[עריכה]

פשיעה

[עריכה]
ניידת של משטרת לוס אנג'לס
פשעים אלימים במדינות ארצות הברית לכל 100,000 אנשים - לפי נתונים משנת 2016

מעשי פשע גדולים במיוחד המסוקרים בכותרות העיתונים ונתונים סטטיסטיים בדבר מעשי פשיעה העניקו לארצות הברית מוניטין רק בכל הנוגע לפשיעה במדינה. אף על פי כן, מרבית המטיילים במידה לא צפויים להיתקל בפשיעה או להיות קורבנות למעשי פשע כל עוד שהמטיילים נוקטים באמצעי זהירות מינימליים, ערניים, ומשתמשים בשכל הישר. מרבית מעשי הפשע קשורים בדרך כלל לכנופיות ולסחר בסמים ומבצעות בדרך כלל בשכונות עוני/מצוקה באזורים האורבניים. בדרך כלל אם תימנעו מלהסתובב באותם השכונות תהיו בטוחים. אכיפת החוק באזורים המתויירים ביותר בערים האמריקניות היא קפדנית, למרות שעדיין רצוי להיזהר מכייסים במקומות ההומים ביותר.

באזורים העירוניים יש לעיתים רבות חסרי בית אשר עשויים לבקש שתתנו להם נדבה בצורה דיי אגרסיבית. אם אתם מרגישים שקבצן מסוים מטריד אתכם, פשוט אמרו לו "לא" בתקיפות והמשיכו בדרככם.

לא כדאי לבקר באזור הגבול עם מקסיקו בשל שיעור ההגירה הבלתי חוקית הגבוהים, ניסיונות הברחת הסמים, והפעילות המוגברת של רשויות אכיפת החוק לטיפול באותם הבעיות. מעברי הגבול הרשמיים בין מקסיקו לארצות הברית הם בטוחים.

שוטרים

[עריכה]

השוטרים האמריקנים בדרך כלל מנומסים, מקצועיים, וכנים. שוטרים במדים לרוב גם רשמיים יותר, זהירים יותר, וקרים יותר בהשוואה לשוטרים בישראל - במיוחד בערים גדולות. אם נעצרתם על ידי משטרת התנועה, הקפידו להישאר רגועים, להיות מנומסים, לשתף פעולה עם השוטרים, ולהימנע מתנועות פתאומיות, ותמיד להקפיד לומר מראש מה אתם מעוניינים לעשות, אם אתם מעוניינים לדוגמה להושיט את היד על מנת להוציא מהארנק תעודה מזהה (כדי שחלילה השוטר לא יחשוב בטעות שאתם מושיטים יד לכלי נשק). כאשר השוטר ניגש למכונית מומלץ להדליק את אורות הרכב הפנימיים ולשים את הידיים על ההגה על מנת להבהיר לשוטר כי אינכם מהווים סיכון. הימנעו לצאת מהרכב, אלא אם כן השוטר מבקש ממכם לצאת מהרכב.

הימנעו תמיד מלנסות לשחד שוטרים. עצם הצעת השוחד עשויה להחמיר את המצב ולגרום לכך שהשוטר יעצור אתכם באופן מיידי. אם אתם צריכים לשלם קנס, הימנעו מלנסות ולשלם את הקנס לשוטר. הוא או היא יוכלו להפנות אתכם לתחנת המשטרה המקומית, לבית המשפט המקומי, או למשרד הממשלתי המקומי בהם תוכלו לשלם את הקנס בהקדם. במקרים של עבירות התנועה קלות תוכלו לעיתים רבות אף לשלם את הקנס במשרד הדואר המקומי. בניגוד למה שהיה מקובל בעבר, כיום ניתן לשלם חלק גדול מהקנסות באינטרנט או בטלפון דקות ספורות לאחר שקיבלתם את הדו"ח, אם לעיתים רבות יגבו ממכם מספר דולרים נוספים על השירות. הוראות הנוגעות לתשלום הקנסות מופיעות לעיתים רבות על הדו"ח.

ישנם שלושה סוגים של יחידות שיטור אשר בהם אתם עשויים לפגוש במוקדם או במאוחר: יחידות הסיור המשטרתיות אשר מסיירות בכבישים המדינתיים (state police/highway patrol), סגני השריפים (deputy sheriffs) המועסקים על ידי הממשל המחוזי באזורים הכפריים, ויחידות השיטור המועסקות על ידי הממשל העירוני או העיירות באזורים העירוניים. שוטרים פדרליים נמצאים בדרך כלל רק במתקנים הפדרליים כגון בשדות התעופה או בנמלים (או בסמוך אליהם). אם נתקלתם בשוטרים פדרליים במקומות אחרים, בדרך כלל הסיבה לכך נובעת בשל כך שאותם השוטרים חוקרים מקרים ספציפיים בהם יש חשד שבוצעו פשעים פדרליים.

שירותי החירום

[עריכה]

כאשר תחייגו 9-1-1 מכל טלפון תגיעו למוקד שירותי החירום (משטרה, כיבוי אש, שירותי אמבולנס, וכו'). כל טלפון בארצות הברית חייב על פי חוק להיות מסוגל לחייג 911 והשיחות למוקד זה לא כרוכות בתשלום. אלא אם כן אתם מתקשר למוקד החירום משירות טלפוניה מבוסס אינטרנט, מוקד החירום מסוגל לאתר את המיקום שלכם על סמך הטלפון שבו אתם משתמשים כדי להתקשר למוקד החירום - אפילו אם תתקשרו ולא תאמרו דבר. טלפונים סלולריים מודרניים שולחים מידע מדויק אודות המיקום אשר ממנו מבוצעת השיחה בתוך מספר שניות לאחר חיוג למוקד 911. בשל כך, אם תחייגו למוקד חיוג 911 ותשאירו את הקו פתוח מבלי לומר דבר, בדרך כלל כל שלושת שירותי חירום יגיעו למיקום שממנו בוצעו השיחה בתוך פחות מ-5 דקות אם אתם נמצאים באזור עירוני. זמן התגובה של שירותי החירום עשוי להיות ארוך יותר באזורים בהם הדלילים יותר בכמות האוכלוסייה או במיקומים שונים לאורך הכבישים הבין מדינתיים.

מכל טלפון סלולרי מסוג GSM (הטכנולוגיה הסטנדרטית ברוב העולם) תוכלו גם לחייג 112 - מספר החירום הסטנדרטי עבור רשתות GSM ברחבי העולם. ספקי רשתות ה-GSM בארצות הברית(AT&T, T-Mobile, ומפעילים אזוריים קטנים יותר) יפנו את השיחה ל-122 באופן אוטומטי ל-911.

בדומה למקובל במרבית מדינות העולם, דיווחים כוזבים במוקד שירותי החירום יגרום במקרה עשוי במקרים מסוימים להוביל לכך שתיעצרו. אם צלצלתם למוקד 9-1-1 בטעות (למשל, בעוד שרציתם לחייג את הקידומת הבין-לאומית 011, בפועל חייגתם 911) הישארו על הקו מספיק זמן על מנת להסביר למוקדן שחייגתם מספר שגוי.

משמר הגבול של ארצות הברית

[עריכה]

כוחות משמר הגבול של ארצות הברית מפטרלים לאורך גבול ארצות הברית-קנדה ולאורך הגבול של ארצות הברית עם מקסיקו, כמו גם באזורים שונים לאורך רצועת החוף הדרומית (מקומות כמו פלורידה בין היתר). כוחות משמר הגבול האמריקני רשאים לבקש לבדוק את הויזה שברשותכם ולאכוף את חוקי הגירה באזורי הגבול (בדרך כלל הכוונה לאזור שנמצא כ-40 קילומטרים דרומית לקנדה ו-75 קילומטרים צפונית למקסיקו (למרות שבפועל החוק מאפשר לכוחות משמר הגבול האמריקני לבדוק את הויזה שברשותכם ולאכוף את חוקי ההגירה באזור שנמצא כ-100 קילומטרים מהגבול, כולל מהים ומאזור האגמים הגדולים). באזור שנמצא בקרבת הגבול עם קנדה כוחות משמר הגבול האמריקני נוטים למקד את עבודתם בעיקר בבדיקה של אוטובוסים ורכבות. בדרום ארצות הברית לעיתים רבות כוחות משמר הגבול האמריקני מקימים מחסומים לרכבים, או עוצרים אנשים ברחוב ומבקשים מהם לבדוק את התעודות המזהות שברשותם.

תיירים זרים בארצות הברית נדרשים תמיד לשאת עימם את דרכוניהם, הוויזות שברשותם, ואת כרטיסי הנחיתה (או הגרין קארד). אם תתפסו על ידי כוחות משמר הגבול האמריקני ללא מסמכים אלו הדבר עשוי לגרום לכך שתיעצרו עד שרשויות אכיפת החוק יוודא כי הסטטוס שלכם תקין, ואתם עשויים לשלם קנס על כך שהסתובבתם בלי אותם המסמכים. אם כוחות משמר הגבול האמריקני מצאו כי יש ברשותכם את כל המסמכים הנחוצים, בדרך כלל תשוחררו מהמעצר במהרה. במרבית מדינות ארצות הברית (אריזונה היא מקרה חריג בולט), כוחות המשטרה והרשויות המקומיות אינן רשאיות לערער על סטטוס ההגירה שלכם או לבקש לראות את הדרכון או הוויזה שלכם אלא אם כן נעצרתם והואשמתם בביצוע פשע. הנתונים סטטיסטיים מראים כי כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר תושבים או תיירים מוסלמים (או תיירים ותושבים בעלי חזות מזרח תיכונית) עשויים לעבור בידוק יותר קפדני בשדות תעופה, באופן שאינו פרופורציונלי ביחס ליתר קבוצות האוכלוסייה, על אף שלטענת השוטרים אותם הנוסעים נבחרו באקראי.

אסונות טבע

[עריכה]
האזור בארצות הברית בו מתרחשות סופות טורנדו (מכונה "Tornado Alley")

ארצות הברית היא מדינה ענקית אשר מכילה אזורים גאוגרפים שונים בעלי מאפיינים ייחודיים, ובאזורים גאוגרפיים מסוימים מתרחשים לעיתים רבות יותר אסונות טבע - באזור דרום ארצות הברית (כולל פלורידה) יש סיכון רב יותר לקיומם של הוריקנים וסופות טרופיות בין החודשים יוני עד נובמבר, באזור הכולל את ניו אינגלנד, מדינות הרי הרוקי, והאזורים הסמוכים לאגמים הגדולים ישנו סיכון רב יותר לקיומם של סופות שלגים, באזור הכולל את מדינות המישורים הגדולים ומדינות המערב התיכון ישנו סיכון רב יותר לקיומם של סופות טורנדו, באזור הכולל את המדינות קליפורניה ואלסקה ישנו סיכון רב יותר לקיומם של רעידות האדמה, באזור הכולל את מדינות המערב התיכון ישנו סיכון רב יותר לקיומם של שיטפונות, ובאזור הכולל את טקסס ומדינות רצועת החוף המערבית (במיוחד בקליפורניה) ישנו סיכון רב יותר לשריפות במהלך סוף הקיץ ותחילת הסתיו.

סופות הטורנדו נפוצות במיוחד באזור שנמצא בין הרי הרוקי להרי האפלצ'ים ובשל כך אזור זה מכונה "סמטת הטורנדו" (Tornado Alley).

באזור שבר סן אנדראס (The San Andreas Fault) בדרום-מערב קליפורניה, אשר מהווה קו השקה בין שני לוחות טקטוניים (הלוח הפסיפי והלוח הצפון-אמריקאי), ישנו סיכון מוגבר לקיומן של רעידות אדמה. רעידת האדמה הגדולה והקטלנית ביותר באזור זה התחוללה ב-1906 בסן פרנסיסקו.

במקרה שבו צפוי להתרחש אסון טבע בקרבת מקום (לדוגמה, סופת הוריקן מתחילה להיווצר בקרבת מקום), הרשויות מקומיות, רשויות המדינה או הרשויות הפדרליות בדרך קוטעות את שידורי הטלוויזיה והרדיו (AM ו- FM) באזורים בו אסון הטבע עומד להתרחש על מנת לשדר לתושבים הודעת אזהרה מיידית. כיום סמארטפונים אשר נוצרו לאחר שנת 2011 מקבלים גם הם הודעות טקסט עם אזהרות בדבר אסונות טבע מקומיים אם המיקום הנוכחי של הסמארטפון הוא בקרבת המקום בו הולך להתרחש אסון הטבע. במרבית האזורים בהם יש סיכון רב יותר לקיומם של סופות טורנדו, מופעלת גם אזעקה בעת שמתחילת להיווצר סופות טורנדו בקרבת מקום. אם תשמעו את האזעקה חפשו באופן מיידי מקום מחסה.

סמים

[עריכה]

באופן כללי החוקים בארצות הברית הנוגעים להחזקה וצריכה של סמים עשויים להיות נוקשים יחסית: החזקה או העברה של כמויות קטנות של סמים עשויה בהחלט להוביל למאסרכם או לכך שתגורשו מארצות הברית ולכן מומלץ במיוחד למטיילים בארצות הברית להימנע מכך לחלוטין. עם זאת, ראוי לציין כי החוקים שנוגעים לסם הנפוץ ביותר בארצות הברית - מריחואנה (אשר מכונה בדרך כלל weed, pot, או grass), נוטים להשתנות במידה ניכרת ממדינה למדינה. בעוד שמדינות כמו לואיזיאנה ופלורידה מטילות קנסות גדולים ועונשי מאסר ממושכים על שימוש במריחואנה, במדינות אחרות השימוש במריחואנה הוא חוקי לחלוטין. 18 מדינות מאפשרות כיום שימוש רפואי במריחואנה, כאשר אנשים רשאים לרכוש מריחואנה בחנויות מורשות לשימוש רפואי אם יש להם מרשם רופא המאפשר זאת. קולורדו, מדינת וושינגטון, אורגון ואלסקה מאפשרות גם את צריכת סם המריחואנה שלא למטרות רפואיות. בכל מקרה, חשוב לציין כי על פי החוק הפדרלי בשום פנים ואופן אין להעביר מריחואנה או סמים אחרים שאינם חוקיים ממדינה למדינה שכן הדבר נחשב על פי רשויות החוק האמריקניות לסחר בסמים, והעונש על כך עשוי בהחלט להיות מאסר ממושך.

זנות

[עריכה]

זנות איננה חוקית בכל ארצות הברית, למעט בבתי בושת מורשים הממוקמים באזור מסוים בנבדה. המידה שבה גורמי אכיפת החוק מעורבים בהקטנת ממדי תופעת הזנות משתנה במידה ניכרת ממדינה למדינה ברחבי ארצות הברית - לעיתים רבות שוטרות עשויות להתחזות לזונות ברחובות הערים במטרה ללכוד אנשים שמציעים להן כסף תמורת מין.

כלי נשק

[עריכה]

אמריקאים רבים מחזיקים בבעלותם כלי נשק. החזקת הנשק בארצות הברית מוסדרת על ידי הרשויות המוסמכות לכך בכל מדינה כאשר התקנות הנוגעות להחזקת נשק (קבלת אישור לרכישת נשק והגבלת סוגי הנשקים אותם מותר לשאת בכל מדינה) משתנים במידה רבה ממדינה למדינה, ולעיתים אפילו מעיר לעיר בתוך אותה המדינה. ארצות הברית נחשבת פייסנית במידה רבה יותר כלפי בעלי הנשקים ותעשיית הנשק בהשוואה למקובל באירופה ובאסיה.

תיירים שאינם מהגרים הנמצאים בארצות הברית פחות מ-180 ימים אינם רשאים להחזיק ברשותם כלי נשק או תחמושת, אלא אם כן הם עוסקים בציד, לוקחים חלק בירי במטווחים, או אם הם קיבלו רישיון ציד לעשות כן במדינה בה הם עורכים את הציד.

אם תבחינו באזורים העירוניים באדם הנושא כלי נשק גלוי לעין, הדבר יהווה גורם לדאגה גדול במידה מהותית מאשר המקרים בהם תבחינו באזורים הכפריים באדם הנושא כלי נשק גלוי לעין.

מרבית המקרים בארצות הברית בהם אנשים נרצחים למוות ביריות קורים בשכונות עוני ומבוצעים על ידי כנופיות רחוב. למרות שמקרי ירי המוני זוכים לסקירה תקשורתית נרחבת, התדירות של האירועים הללו והסיכויים להיקלע לאירועים מהסוג הזה הוא מזערי.

מדינות רבות בארצות הברית מאפשרות לתושבים הנושאים בבעלותם כלי נשק מסוימים לשאת את אותם כלי הנשק באופן גלוי במקומות ציבוריים (open carry). בעוד שנדיר למדיי לראות זאת באזורים העירוניים, במקרים מסוימים תהיו עשויים להיתקל באנשים הנושאים עליהם כלי נשק גלוי לעין הנמצא בתוך נרתיק. מנגד, מדינות רבות בארצות הברית מאפשרות נשיאת כלי נשק במקומות ציבוריים רק אם הוא אינו גלוי (concealed carry) - כלומר, אם הוא נמצא מתחת לביגוד או מוחבא בתוך כלי הרכב. בכל מקרה, האישורים לנשיאת כלי נשק אינם ניתנים לעבריינים ולכן במרבית המקרים אין צורך לחשוש מאנשים הנושאים נשק גלוי לעין או מוסתר.

הציד באזורים הכפריים בארצות הברית פופולרי למדיי. אין שום סיבה שתהיו בטווח סכנה אם תלכו בשבילים המסומנים. אם אתם מעוניינים ללכת באזורי טבע מחוץ לשבילים המסומנים מומלץ לברר מבעוד מועד אם באותה העת מתקיים ציד בקרבת מקום. בכל מקרה, לבישת בגדים בצבעים בהירים (ובמיוחד ביגוד בצבע כתום בוהק) בעת טיול באזורי טבע יסייע תמיד במידה רבה לאפשר לציידים להבחין בכם במידה ניכרת בהרבה. אם ברצונכם לצוד, הקפידו להשיג מבעוד מועד את ההיתרים הנחוצים הדרושים לכך.

ירי במטווחים הוא פופולרי למדיי בארצות הברית. מטווחים רבים מאפשרים לתיירים במידה לירות במגוון גדל של כלי נשק בטווח. מטווחים רבים מאפשרים רק לשתי אנשים או יותר לקחת חלק במטווחים.

נגישות תקשורתית

[עריכה]

שיחות מקומיות

[עריכה]

קידומת החיוג לארצות הברית היא 1. בעת חיוג מארצות הברית ליעדים לא מקומיים קידומת החיוג תהיה גם 1. בשל כך, לעיתים רבות נכתבים כל 11 הספרות למספרי הטלפון בארצות הברית - לדוגמה "1-123-123-1234". יתר הספרות של מספר הטלפון הם עבור אזור החיוג המקומי + מספר בן שבע ספרות לטלפון הספציפי. אזורי החיוג מוקצים על סמך גודל האוכלוסייה בכל אזור, ולאו דווקא ייחודיים לאזורים גאוגרפים מסוימים. משום כך, במרבית המקרים בערים הגדולות יש יותר מאזור חיוג אחד. במקרים רבים לא תהיו מסוגלים לדעת אם מספר טלפון מסוים הוא של טלפון קווי או של טלפון נייד על סמך הספרות של המספר בלבד.

כאשר אתם מחייגים למספר מקומי מטלפון נייד הקפידו תמיד לחייג את המספר ללא הקידומת 1.

כאשר אתם מחייגים למספר מקומי מטלפון נייח תוכלו גם במרבית המקרים לחייג את המספר ללא הקידומת 1. אף על פי כן, תוכלו לחייג למספר מקומי מטלפון נייח בניו יורק סיטי, בלוס אנג'לס ובשיקגו רק אם תחייגו את המספר עם הקידומת 1. בערים בהן ישנם מספר אזורי חיוג תצטרכו בדרך כלל לחייג עשר ספרות, ואילו ביישובים/באזורים בהם ישנו רק אזור חיוג אחד בדרך כלל תוכלו לחייג שבע ספרות בלבד.

שיחות מקומיות לאזורי החיוג 800, 888, 877, 866, 855, 844 הן שיחות חינם (toll-free). על מנת לחייג למספרים עם אזורי החיוג הללו מטלפון נייח תהיו חייבים לחייג את כל 11 הספרות של מספר הטלפון. במרבית המקרים לא ניתן לחייג מחו"ל למספרים הנמצאים באזורי החיוג הללו.

שיחות בין-לאומיות

[עריכה]

קוד הגישה הבין-לאומי לחיוג למספרים בחו"ל הוא 011.

טלפונים ציבוריים וספרי טלפון

[עריכה]

בשל העובדה שהטלפונים הניידים הפכו נפוצים בקרב הציבור קשה במיוחד כיום למצוא טלפונים ציבוריים אשר עד לא ממזמן נמצאו כמעט בכל פינה בארצות הברית. ישנה סבירות רבה יותר למצוא טלפונים ציבוריים בתוך או ליד חנויות ומסעדות, כניסות למרכזי קניות, וליד תחנות אוטובוס. בערים הגדולות תהיו עשויים להתקשות יותר למצוא טלפונים ציבוריים מחוץ לתחנות אוטובוס ורכבת או מחוץ לבתי המלון. מרבית הטלפונים הציבוריים פועלים על בסיס מטבעות (לרוב על בסיב מטבעות של רבע דולר, מטבעות של עשרה סנט, או מטבעות של חמישה סנט) ולא יעבדו באמצעות שטרות. עלויות השיחה הן בדרך כלל 50 סנט עבור שלוש הדקות הראשונות, ו-25 סנט עבור כל דקה נוספת.

כל המידע שהיה זמין בעבר רק בספרי טלפונים מודפסים, זמין כיום בעיקר בגרסאות דיגיטליות של ספרי הטלפונים המסורתיים. תוכלו לערוך חיפוש ברשומות של ספרי הטלפונים באתר זה.

ישנם שתי סוגי ספרי טלפון (מודפסים או דיגיטליים) לכל אזור בארצות הברית: ה-white pages אשר מכיל את מספרי הטלפון של התושבים בסדר אלפביתי, וה-yellow pages (דפי זהב) אשר מכיל את מספרי הטלפון של העסקים החלוקה לקטגוריות. בניגוד למקובל בישראל ובחלק ניכר ממדינות העולם אשר בהם ניתן לאתר בקלות את מרבית מספרי הטלפון הנייחים והניידים של התושבים, בארצות הברית חלק ניכר ממספרי הטלפון הנייחים וכל מספרי הטלפונים הניידים הם חסויים. שירות 411 (אליו תגיעו על ידי חיוג הספרות 4-1-1), אשר השימוש בו כרוך בתשלום, יאפשר לכם למצוא מספרי טלפון על פי שם האדם וכתובתו. לחלופין תוכלו לנסות ולאתר מידע זה באתרים free411.com או 411.info . חברות הטלפון רבות (בהם החברות AT&T, Verizon, או CenturyLink) מאפשרות לערוך חיפוש למספרי הטלפונים של לקוחותיהם באתרי האינטרנט שלהם.

כרטיסי חיוג

[עריכה]

ניתן לרכוש בחנויות רבות בארצות הברית כרטיסי חיוג אשר יאפשרו לכם להתקשר למספרים לא מקומיים וכמו גם לבצע שיחות בין-לאומיות. בדרך כלל נמכרים סוגים שונים של כרטיסי חיוג בהתאם לסוג השיחות שברצונכם לבצע (למשל כרטיסי חיוג המיועדים ספציפית לביצוע שיחות מקומיות, או כרטיסי חיוג לביצוע שיחות המיועדים ספציפית לצורך חיוג למדינות מסוימות).

טלפונים ניידים

[עריכה]

ארבע רשתות הטלפון הסלולריות הגדולות ביותר בארצות הברית הן AT&T, Verizon Wireless, Sprint, ו-T-Mobile. לכל החברות יש כיסוי כמעט בכל האזורים העירוניים/הפרווריים, ובחלק ניכר מהאזורים הכפריים של ארצות הברית. אף על פי כן, לכל חברה יש אזורים עם כיסוי ניכר יותר ואזורים בהם יש מעט כיסוי. לחברות הסלולריות הקטנות יותר יש בדרך כלל כיסוי פחות טוב מחוץ למטרופולינים הגדולים.

בארצות הברית אין תשלום נוסף על ביצוע שיחות טלפון לטלפונים ניידים (עלות השיחות לטלפונים הניידים זהה לעלות השיחות לטלפונים קווים), ואין תשלום נוסף על ביצוע שיחות מטלפונים ניידים לטלפונים הנמצאים במרחק גדול במיוחד בתוך ארצות הברית.

אם אתם רוצים שיהיה לכם טלפון נייד בעת שהותכם בארצות הברית, יש לך מספר אפשרויות:

1. להביא איתכם את הטלפון הנייד ממדינת המוצא - אפשרות זו איננה פשוטה משום שבניגוד למקובל במדינות אחרות בעולם, בארצות הברית (כמו גם בקנדה ובמדינות רבות באמריקה הלטינית) נעשה שימוש בתדרים 850 ו-1900 MHz (בעוד שביתר האזורים בעולם נעשה שימוש בתדרים 900 ו-1800 MHz). אם יש ברשותכם טלפון נייד מסוג "tri- or quad-band" (אפשרות הקיימת בטלפונים ניידים חדשים רבים), תוכלו להשתמש בטלפון ממדינת המוצא גם בארצות הברית, ואם לא, אפשרות זו לא תהיה זמינה עבורכם. תצטרכו לבדוק גם אם הטלפון הנייד שאתם מביאים איתכם פועל בטכנולוגיית GSM / UMTS (אשר נמצאת בשימוש על ידי החברות AT&T ו-T-Mobile, ואשר נפוצות במיוחד באירופה) או בטכנולוגיית CDMA (אשר נמצאת בשימוש על ידי Verizon ו- Sprint).

  • שימוש במספר הטלפון שלכם במדינת המוצא אשר יעביר את כל השיחות הנכנסות לטלפון הנייד שאתם מביאים איתכם לארצות הברית (שירות זה מכונה "Roaming service"). שירות זה הוא יקר, והוא יהיה זמין עבורכם רק אם לרשת הטלפון שלכם במדינת המוצא יש הסכם שמאפשר זאת עם רשתות טלפוניה מסוימות בארצות הברית.
  • רכישת כרטיס SIM היא דרך טובה יותר להשתמש בטלפון האישי שלכם שאתם מביאים איתכם ממדינת המוצא. על ידי התקנת כרטיס SIM בטלפון שאתם מביאים איתכם לארצות הברית, יהיה לך מספר מקומי זמני בעת שתהיו בארצות הברית ללא צורך בחוזה עם חברת טלפוניה מקומית, כאשר בנוסף לכך יהיו לכם מאות דקות שיחה, וכמויות גדולה של נתונים שתוכלו להוריד לנייד. אפשרות זו חסכונית במיוחד אם אתם מתכוונים להישאר לביקור ממושך יחסית, והנוחות של ביצוע שיחות מוזלות והאפשרות להוריד כמויות גדולות של נתונים הופכים אופציה זו ללא ספק לאטרקטיבית במיוחד לכל המבקרים בארצות הברית.
כרטיסי SIM זמינים לרכישה במספר חנויות אלקטרוניקה וחנויות נוחות. תצטרכו לוודא לפני כן שהטלפון הנייד שברשותכם איננו "SIM-locked" וסוג כרטיס ה-SIM והתדרים של הרשת תואמים את הטלפון. קראו את תנאי החוזה בקפידה שכן החיוב על חלק מכרטיסי ה-SIM שתרכשו יתחדש מדי חודש (Recurring monthly contracts) בעוד שהחיוב עבור יתר כרטיסי ה-SIM שתרכשו יהיה חד פעמי (One-time prepaid plans).
Straight Talk's Bring Your Own Phone ו-T-Mobile הן חברות טלפון סלולריות בולטות אשר מוכרות כרטיסי SIM עם חיוב חד פעמי.

2. רכישה מבעוד מועד של כמות דקות שיחה מוגבלת + טלפון נייד פשוט - תוכלו לרכוש טלפונים ניידים פשוטים וזולים במיוחד בחלק ניכר מהסופרמרקטים הגדולים, במרבית חנויות האלקטרוניקה, במרבית חנויות הציוד המשרדי, ובחלק מחנויות הנוחות, וכמובן גם באינטרנט. טלפון פשוט (ללא גישה לאינטרנט) בתוספת 60 עד 100 דקות שיחה ניתן לרכוש בפחות מ-50 דולרים. בנוסף לדקות השיחה, ספקים שונים של שירות זה יגבו גם תשלום קבוע על שימוש חודשי (לדוגמה 20 דולרים לחודש), או תשלום עבור הימים אשר בהם השתמשתם בטלפון בפועל (לדוגמה 1.25 דולרים עבור הימים בהם הטלפון היה בשימוש). חברות בולטות המוכרות טלפונים ניידים פשוטים בתוספת לאפשרות לרכוש מבעוד מועד חבילת דקות שיחה - Boost Mobile, Cricket, Straight Talk, TracFone, ו-Virgin Mobile USA.

3. שכירת טלפון נייד - בחנויות שונות הנמצאות במרבית שדות התעופה הגדולים בארצות הברית תוכלו לשכור טלפונים ניידים בעלות של 3 דולרים ביום לערך. אם אתם מתכננים להישאר זמן רב יחסית, לבצע שיחות טלפון רבות, ולהוריד כמות נתונים גדולה יחסית מהאינטרנט, מומלץ להעדיף לרכוש כרטיס SIM לטלפון הנייד שברשותכם במקום זאת.

4. חוזה עם חברת טלפון סלולרית - האפשרות המועדפת על מרבית האמריקנים. מומלץ לשקול אפשרות זו רק אם אתם מתכננים להישאר לטווח ארוך במיוחד. אלא אם כן אתם מתכננים לגור בארצות הברית במשך מספר חודשים, למרבית התיירים בארצות הברית לא יהיה דירוג אשראי בארצות הברית, ולכן חברות הסלולר לא יוכלו לרשום אתכם לתוכניות הללו (אם כי חלק מהספקים יאפשרו לך להשיג טלפון במסגרת חוזה אם תשלמו פיקדון בסך 500 דולרים לפחות). במסגרת החוזים תידרשו בדרך כלל להתחייב לשלם סכום מסוים במשך 24 חודשים (דמי ביטול חוזה עשויים להיות בסביבות 300 דולרים!).

גישה לאינטרנט

[עריכה]
אינטרנט אלחוטי

המקומות השימושיים ביותר שמספקים גישה אלחוטית לאינטרנט המהיר לרוב כוללים בתי קפה, רשתות מזון מהיר, וחנויות ספרים, אם כי בדרך כלל, על מנת לקבל גישה לאינטרנט במקומות הללו תצטרכו קודם כל לקנות משהו באותם בתי העסק קודם לכן. בערים מסוימות בארצות הברית ישנה גישה חופשית לאינטרנט המהיר באזורים נרחבים במרכזים של אותם הערים. הקפידו להשתמש ברשתות הציבוריות בלבד. שימוש ברשת פרטית (אפילו אם מדובר ברשת אשר אין לה סיסמה) איננה חוקית (אם כי אין כמעט אכיפה בנושא), והדבר עשוי גם לאפשר לפושעים לעקוב אחר פעילות הגלישה שלכם על מנת לנסות להונות אתכם.

מספר מקומות בולטים נוספים בהם יש בדרך כלל גישה אלחוטית לאינטרנט המהיר:

  • בספריות ציבוריות יש כמעט תמיד גישה אלחוטית לאינטרנט המהיר אשר זמינה ללא צורך בתשלום. הגישה לאינטרנט של הספרייה זמינה בדרך כלל בכל שעות היממה, גם כאשר ולכן גם אם הספרייה תהיה סגורה ייתכן שתוכלו לשבת מחוץ לספריה ולגלוש.
  • ברשתות סטארבקס יש כמעט תמיד גישה אלחוטית לאינטרנט המהיר, כמו גם שקעי חשמל עבור המחשבים הניידים שברשותכם.
  • במלונות הגדולים יותר בדרך כלל יש גישה אלחוטית לאינטרנט המהיר.
  • במכללות ובאוניברסיטאות עשוי להיות רישה אלחוטית לאינטרנט המהיר באזורי הספריות ומרכזי הסטודנטים.
  • בשדות תעופה רבים יש גישה אלחוטית לאינטרנט המהיר אשר זמינה ללא צורך בתשלום.

אופציה נוספת היא גלישה באינטרנט המהיר באמצעות מודם USB. ספקי שירות זה כוללים את Verizon Wireless ו-Virgin Mobile. הקפידו לבדוק את מפת הכיסוי של החברה שתבחרו לפני שתרכשו שירות זה (כל חברה יש כיסוי באזורים שונים). כמו כן, כדאי לקחת בחשבון כי ישנם בדרך כלל מגבלות לכמות הנתונים שתוכלו לקבל במסגרת תוכניות אלו ולכן מומלץ להימנע מצפייה בסרטוני יוטיוב אם תהיו מחוברים לאינטרנט המהיר ברשת סלולרית.

מסופי מחשב ציבוריים

בתי עסק מסוג אינטרנט קפה קיימים בעיקר בערים הגדולות בארצות הברית (למשל בניו יורק ולוס אנג'לס). משום שבמרבית הבתים כיום ישנה גישה לאינטרנט, בהדרגה בתי עסק מסוג אינטרנט קפה הפכו נדירים למדיי מחוץ למרכזי הערים הגדולות ואזורי התיירות. בנמלי תעופה ובמרכזי קניות רבים ישנם מסופי מחשב אשר בהם תוכלו לגלוש באינטרנט המהיר תמורת תשלום. בדרך כלל עלות השימוש במסופי המחשב הללו היא דולר אחד עבור 1 או 2 דקות שימוש.

מקומות בולטים נוספים בהם תוכלו למצוא מסופי מחשב ציבוריים:

  • בספריות הציבוריות ישנם מחשבים אישיים אשר בהם תוכלו לגלוש באינטרנט המהיר ללא הגבלת זמן וללא צורך בתשלום.
  • בחלק מבתי המלון ישנם "מרכזי עסקים" אשר מכילים מספר מחשבים, מדפסות, ומכשירי פקס בהם תוכלו להשתמש תמורת תשלום.
  • בחלק מחנויות אלקטרוניקה המחשבים בתצוגה לעיתים רבות מחוברים לאינטרנט כאשר תוכלו לדוגמה לבדוק בהם בזריזות את הדואר האלקטרוני שלכם. בחנות של אפל הלקוחות מורשים לגלוש גם אם הם אינם מתכוונים לרכוש ציוד כלשהו. אף על פי כן, בדרך כלל אותן חנויות האלקטרוניקה נוהגות לחסום חלק מאתרי האינטרנט, כגון פייסבוק.
  • בחלק מהספריות של האוניברסיטאות יש בדרך כלל מסוף מחשב אחד או שניים לשימוש הציבור.

שירותי דואר

[עריכה]

כתיבת כתובת הנמען באופן ברור ובצורה המקובלת על גבי המעטפה תזרז במידה ניכרת את משך הזמן אשר ייקח לשירות הדואר של ארצות הברית (USPS) להביא את המכתב ליעד. האלמנט שהכי חשוב לציין על גבי המעטפה זה המיקוד (תוכלו למצוא את המיקוד של יעד מסוים על ידי חיפוש המיקוד בדף זה אשר באתר שירות הדואר האמריקני). המיקוד מורכב בדרך כלל מחמישה ספרות. למרות שבתחילה המיקוד תמיד היה מורכב רק מחמישה ספרות, בשלב מסוים נוספו למיקוד של כל היעדים במדינה ארבעה ספרות נוספות. אף על פי כן, המיקוד החדש עם ארבעת הספרות הנוספות הוא אופציונלי, ונפוץ יותר בדרך כלל בקרב בית עסק.

את כתובת הנמען יש לכתוב על גבי המעטפה בשלוש שורות (לעיתים בארבע שורות) כדלהלן:

שם נמען
מספר הבית ושם הרחוב
(במידת הצורך) מספר הסוויטה, הדירה, או המבנה
שם היישוב, הקיצור בן שתי האותיות של שם המדינה, המיקוד

להלן דוגמה לכתובת הנמען אשר כתובה באופן המקובל:

Joe Biden

1600 Pennsylvania Ave. NW

Washington, DC 20500-0001

ישנן קיצורים מקובלים לשמות המדינות וכמו גם לדברים נוספים (לדוגמה: St. = רחוב, Ave = שדרה). שירות הדואר האמריקני ממליץ גם על כתיבת כתובות הנמען רק באותיות גדולות וללא סימני פיסוק (למעט המקף שמופיע במיקוד והמקפים שמופיעים במספרי בתים).

עלות המשלוח של גלויות ומכתבים מארצות הברית לחו"ל בדואר אוויר (במקרים בהם המשקל הוא עד אונקיה אחת / 28.5 גרם) היא 1.15 דולרים. כל המקומות אשר להם מיקוד ה-Zip code האמריקני נחשבים לכתובות מקומיות (כולל 50 מדינות ארצות הברית, מיקרונזיה, איי מרשל, והבסיסים הצבאיים האמריקניים ברחבי העולם). עלות המשלוח של גלויות מקומיות היא 0.34 דולרים, ועלות המשלוח של מכתבים רגילים שמשקלם עד אונקיה אחת הוא 0.49 דולרים. שליחת אובייקטים עבים או נוקשים, או אובייקטים אשר להם צורות לא סטנדרטיות מגדילים במידה משמעותית את עלות דמי המשלוח.

פרטי דואר אשר אותם יש לאסוף רק בסניף הדואר הקרוב ביותר לביתכם מכונים "General Delivery". לא תחויבו בתשלום על מנת לאסוף פרטי דואר הנמצאים בסניף הדואר. על מנת לקחת את פריטי הדואר תצטרכו להראות לפקיד משרד הדואר תעודה זהות כגון דרכון.

ארבע הספרות האחרונה של המיקוד למשלוח כללי הן תמיד "9999". אם העיר היא גדולה מספיק כדי להיות סניפי דואר מרובים, רק אחד (בדרך כלל במרכז העיר) יאפשר משלוח כללי. לדוגמה, אם אתה נשאר במחוז גרין לייק של סיאטל (כמה קילומטרים צפוניים למרכז העיר), אתה לא יכול לקבל את הדואר שלך בסניף בנק דואר גרין לייק, וחייב לנסוע למרכז העיר כדי לקבל אותו. עם זאת, אם אתה בפרוור עצמאי רק מחוץ לעיר גדולה שיש רק סניף דואר אחד ממשלה תוכל לשלוח אותה לשם. אפשרות נוספת היא לשכור תיבת דואר.

FedEx ו- UPS יש גם מקומות "תחזיק לאיסוף" אפשרות ויש לי רחבי ערים גדולות בארצות הברית למרות שבדרך כלל יקר יותר, אלה עשויים להיות אפשרות טובה יותר בעת קבלת משהו חשוב מחו"ל.

בריאות המטייל

[עריכה]

על אף שבמרבית המקומות בארצות הברית מי הברז ראויים לשתייה, מרבית האמריקנים נמנעים מלשתות את מי הברז בגלל שיש להם טעם של הכלור בו השתמשו על מנת לטהר את המים. מי הברז הם באיכות סבירה במקומות רבים, כולל בניו יורק, אך לעיתים רבות יש להם טעם רע יחסית באזורים בהם אין הרבה גשם, כגון סנטה ברברה, ולכן מוטב לשקול לרכוש בקבוקי מים באזורים הללו. ניתן לרכוש בקבוקי מים כמעט בכל מקום והם זמינים במגוון מחירים. האיכות של המים בבקבוקי המים שנמכרים בחנויות נוטה להיות טובה. עופרת בצנרת המים היא עדיין בעיה ממשית באזורים מסוימים בארצות הברית, כפי שהתגלה בעיר פלינט שבמישיגן, אך סביר שלהניח שהדבר לא יהווה בעיה בבתי המלון.

תחלואה

[עריכה]

אין בארצות הברית חלק גדול מהמחלות המידבקות החמורות ביותר שקיימות במדינות מתפתחות רבות. אף על פי כן, שיעור ה-HIV באוכלוסייה האמריקנית הוא גבוה יותר מאשר בקנדה ובמערב אירופה, כאשר לכ-0.5% מהאוכלוסייה האמריקנית יש HIV.

מומלץ לבקר באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) למידע העדכני ביותר בנושא הבריאות שנוגע לאנשים שהולכים לטייל לארצות הברית.

ישנן שתי מחלות זיהומיות שכדאי במיוחד ללמוד עליהן:

  • מקרים בהם אנשים נדבקו בכלבת הם נדירים למדי בארצות הברית, אם כי המחלה שכיחה יותר במזרח ארצות הברית. מרבית האנשים שנדבקים בכלבת נדבקו לרוב משום שננשכו או נשרטו על ידי בעלי חיים אשר חולים בכלבת. אם ננשכת על ידי יונק כלשהו, ​​גם אם זו "רק שריטה", מומלץ למהר לפנות לרופא בהקדם האפשרי. אם תחכו עד שתוכלו לראות שיש לכם סימפטומים של כלבת, יהיה מאוחר מדיי לנסות להציל אתכם וכמעט בטוח שתמותו מהמחלה. אם אתה מקבל את החיסון לפני הופעת הסימפטומים, יש לכם סיכוי גבוה בהרבה לשרוד. ברוב המקרים אלו הם עטלפים וחיות בר קטנות שנוטים לשאת את נגיף הכלבת. אם אתם מוצאים עטלף בחדר (במיוחד אם זה קרה לאחר שהתעוררת או בחדר של ילד ללא השגחה), התקשרו או פנו מיד לרופא מכיוון שייתכן שאתם הוא הילד/ים ננשכו על ידי העטלף מבלי שהרגשתם בכך. מומלץ גם להימנע מלגעת בחיות בר קטנות כמו דביבונים, בואשים ושועלים, גם אם נדמה שהם מאולפים ו/או מותר ללטף אותם.
  • מחלת ליים מופצת דרך קרציות ולרוב מופצת ביערות ובשדות פתוחים באזורים כפריים רבים. בעוד שישנם מקרי הידבקות במחלת ליים בכל רחבי ארצות הברית, הרוב הגדול של מקרי ההידבקות במחלת הליים הם במדינות של אזור צפון-מזרח ארצות הברית, באזור המיד-אטלנטיק ובמדינות האגמים הגדולים כמו ויסקונסין, מינסוטה ואילינוי. כאשר אתם יוצאים לחיק הטבע, מומלץ למרוח תכשיר דוחה חרקים על האזורים החשופים של העור משום שהתכשיר לרוב יעיל גם נגד קרציות. אם יש לכם סימפטומים דמויי שפעת לאחר שטיילתם באזור מיוער, מומלץ להיבדק אצל הרופא אם אולי נדבקתם במחלת ליים. טיפול מוקדם במחלה בדרך כלל יעיל למדי.

מחלות אחרות אשר נחשבות לאנדמיות בארצות הברית, אך ההידבקות בהן פחות מסוכנת, כוללות בין היתר תסמונת ריאות מנגיף ההנטה (Hantaviral Pulmonary Syndrome) אשר נפוצה יותר בחלק המערבי של ארצות הברית, קדחת הכתמים של הרי הרוקי (Rocky Mountain Spotted Fever) אשר נפוצה בעיקר באזור ההר הרוקי, קדחת הנילוס המערבי (West Nile Virus) אשר נפוצה בכל רחבי ארצות הברית, וקדחת המוח הסוסית המזרחית/מערבית (Eastern/Western Equine Encephalitis) אשר נפוצה במיוחד באזור המערב התיכון.

משום שאנשים רבים במיוחד בארצות הברית מרבים לטייל בארצות הברית וליעדים שונים ברחבי העולם, ומשום שברחבי ארצות הברית ישנם אנשים רבים כמעט מכל מדינה ברחבי העולם, ישנו סיכון גבוה יחסית שאמריקנים רבים "ייבאו" מחלות ו/או מגפות שונות חזרה לארצות הברית ממקומות שונים ברחבי העולם, כפי שקרה עם מגפת האבולה ב-2014, ונגיף הקורונה בסוף 2019.

שירותי הבריאות

[עריכה]

שירותי הבריאות האמריקנים הם לרוב ברמה גבוהה למדיי, למרות שהעלות שלהם בדרך כלל גבוהה למדיי. מומלץ לוודא לפני הביקור שביטוח הנסיעות שלכם יהיה תקף לארצות הברית. אם אתם מסוגלים להרשות לעצמכם לקבל טיפול רפואי בארצות הברית, סביר להניח שתוכלו לקבל את הטיפול המתקדם ביותר משום שארצות הברית היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום המחקר הרפואי, ואם יש לכם רק כסף יעמדו לרשותכם הטיפולים החדישים ביותר שלרוב לא יהיו זמינים בשום מקום אחר בעולם. מבקרים שנשארים בארצות הברית לתקופה ארוכת טווח (למשל, אנשים שקיבלו אשרת עבודה או ויזת סטודנטים) נדרשים בדרך כלל לוודא שיהיה להם ביטוח בריאות פרטי על מנת שהם יורשו לקבל את האשרה שלהם. אם אתם מתכננים לעבוד בארצות הברית מומלץ לבדוק עם המעסיק שלכם האם יהיה לכם ביטוח בריאות כחלק מההטבות שתקבלו כעובד באותו בית העסק.

כ-20% מבתי החולים בארצות הברית הם בתי חולים ציבוריים, כ-20% הם בתי חולים פרטיים למטרות רווח, כ-60% הם בתי חולים פרטיים ללא מטרות רווח - וממבט חטוף לא קל להבדיל בין בתי החולים השונים. בתי החולים הציבוריים בערים הפנימיות (Inner city public hospitals) עשויים להיות צפופים יותר ומתוחזקים פחות, אך באופן כללי העלויות ורמות השירות גבוהים יחסית. אף בית חולים אינו רשאי לסרב אנשים במקרי חירום בהם חיי אדמה נמצאים בסכנה. בתי החולים הפרטיים נדרשים לייצב את המצב הבריאותי של כל המטופלים לפני שהם יהיו רשאים על פי חוק לשלוח את אותם המטופלים לבית חולים ציבורי סמוך, אשר בדרך כלל ישמש כמרכז האזורי למתן טיפול חירום 24 שעות ביממה.

במקרה חירום בו אתם נמצאים בסכנת חיים, הקפידו תמיד לחייג 911 על מנת להזמין אמבולנס שייקח אתכם לחדר המיון הקרוב ביותר (המכונה באנגלית "ER"), או במצבים פחות דחופים יפנו אתכם לבית החולים כאשר תצטרכו להגיע לשם בעצמכם ולהירשם בדלפק הקבלה של חדר המיון. העלות של שירות האמבולנס בדרך כלל נע בין כמה מאות דולרים לכמה אלפי דולרים, למרות שהאמבולנסים לעולם לא יסרבו להסיע אתכם במקרי חירום, במוקדם או במאוחר תדרשו לשלם את העלות של שירות האמבולנס. חדרי המיון מטפלים בחולים ללא קשר ליכולת של המטופלים לשלם את עלות הטיפול, למרות שהשירותים שהם מעניקים לעולם לא ניתנים בחינם. תוכלו לצפות לשלם לפחות 500 דולרים עבור ביקור בחדר המיון, בתוספת העלות של השירותים ו/או התרופות הספציפיות שתקבלו. מומלץ להימנע מללכת לחדר המיון אם לא מדובר במקרה חירום רפואי - חדרי המיון יקרים פי 3 עד 4 מהאפשרויות האחרות. ברוב האזורים העירוניים ישנם גם מרכזי חירום קטנים יותר אליהם ניתן לגשת כאשר ברור שאין צורך בביקור בחדר המיון. השעות בהם אותם המרכזים הרפואיים פתוחים עלולה להיות מוגבלת (רובם לא יהיו פתוחים בשעות הלילה).

ישנן גם מרפאות בהם ניתן לבקר על מנת לקבל שירות רפואי כאשר לא מדובר במקרי חירום (הם מכונים "Walk-in clinics"). על מנת למצוא מרפאה מסוג זה הנמצאת בקרבת מקום מומלץ לבדוק באתר של Yellow pages תחת "Clinics", או להתקשר לבית חולים גדול שנמצא בקרבת מקום ולשאול אותם לאיזה מרפאה בדיוק הם ממליצים ללכת. במרפאות המטופלים רשאים לפגוש רופא או אחות מבלי שהם נדרשים להזמין את התור מבעוד מועד (אך לעיתים הם יצטרכו לחכות מעט בחדר ההמתנה לפני כן). במרפאות בדרך כלל נוהגים תמיד להסביר למטופלים מה בדיוק יהיו העמלות השונות שהם יגבו והם תמיד יקבלו כרטיסי אשראי. וודא שהפקיד יודע שתשלמו "מהכיס", משום שאם הם יניחו שחברת הביטוח תשלם, הם יהיו עלולים לנפח את החשבון בתוספות מיותרות.

רופאי השיניים נוהגים לומר ללקוחות פוטנציאלים מה בדיוק יהיו העמלות שהם יגבו בשיחות טלפון. רוב רופאי השיניים יקבלו כרטיסי אשראי. ביטוח הבריאות בדרך כלל לא מכסה טיפולים במרפאת שיניים - על מנת שהביטוח יכסה גם את טיפולי השיניים תצטרכו לעשות ביטוח נפרד לטיפול שיניים.

ישנם גם מרפאות אשר מקבלות סבסוד ממשלתי אשר מציעות בדיקות וטיפול למחלות בין בחינם או בעלות נמוכה יחסית. מחלקות הבריאות המקומיות יוכלו לספק לכם פרטים נוספים בנושא. ארגון "הורות מתוכננת" ("Planned Parenthood") (מספר הטלפון של הארגון הוא - 1-800-230-7526) הוא ארגון פרטי ללא מטרות רווח המספק מגוון שרותי בריאות לנשים במרפאות ומרכזים מרובים ברחבי ארצות הברית.

יעדים סמוכים בולטים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
הורדת אוסף מדריכי יעדיםנבחרים בארצות הברית כקובציPDF‏, ODT, או ZIMלשימוש לא מקוון הורדת אוסף מדריכי יעדים
נבחרים בארצות הברית כקובצי
PDF, ODT, או ZIM
לשימוש לא מקוון
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: ארצות הברית
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארצות הברית


הערות שוליים

[עריכה]