אנטארקטיקה

מתוך ויקימסע
יעדי טיול > אנטארקטיקה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יעדי טיול

LocationAntarctica transparent.png

אנטארקטיקה היא היבשת החמישית בגדלה בעולם, ושטחה הכולל הוא 14,000,000 קמ"ר. אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר בכדור הארץ, רובה ככולה מכוסה קרח לאורך כל השנה והיא ממוקמת מסביב לקוטב הדרומי.

באנטארקטיקה אין תושבי קבע מפאת תנאי מזג האוויר הקשים, אולם ממשלות רבות ברחבי העולם מחזיקות בה תחנות מחקר, שחלקן מאוישות כל השנה וחלקן מאוישות רק בקיץ. למרות שכמה ממדינות העולם טוענות לריבונות על חלקים שונים ביבשת, האזור הוא נייטרלי וחסר ריבונות של מדינה כלשהי.

האקלים באנטארקטיקה קר מאוד (ואחד מהקרים בעולם), ועלול לצנוח לעתים ללא פחות מ-50 מעלות מתחת לאפס בפנים היבשת. הטמפרטורה החמה ביותר בקיץ בממוצע היא 2 מעלות.

אנטארקטיקה היא מקום ייחודי מבחינות רבות, והיא ידועה בעיקר בגלל עולם החי הייחודי שלה - פינגווינים קיסריים, פינגוויני רצועת הסנטר, יסעור השלג, כלבי ים, לווייתנאים ובמיוחד הלוייתן הכחול, היצור הגדול ביותר בעולם.

אזורים[עריכה]

Antarctica regions map.png
חצי האי האנטארקטי
היעד המרכזי לתיירים באנטארקטיקה. ממוקם לא רחוק מיבשת דרום אמריקה, בקצה המערבי של היבשת. כולל טופוגרפיה מרשימה, מעיינות חמים, איים לרוב וריבוי של תחנות מחקר.
מזרח אנטארקטיקה
אזור שממה רחב ממדים, הכולל מדבר קרח קפוא. האזור מוכר פחות לתיירים, והפעילות האנושית בו אפסית. עם זאת, באזור תוכלו למצוא מספר אתרים מעניינים כמו תחנת מחקר סובייטית נטושה, ועוד.
ים רוס
היעד העיקרי של כלי שיט אשר מוצאם הוא אוסטרליה או ניו זילנד. ים מכוסה קרח עד, המאופיין בפעילות וולקנית ענפה. בשוליו, מצוי הר ארבוס - הר געש מפורסם.
הקוטב הדרומי
לב היבשת, הנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ, אשר כל צעידה ממנה תהיה לכיוון צפון. במקום עומדת תחנת מחקר בינלאומית.
מערב אנטארקטיקה
בדומה לרוב היבשת, גם מערב אנטארקטיקה הוא אזור שומם יחסית, אך הפעילות בו איננה נמוכה. כמו כן, באזור ממוקמות כל הנקודות הגבוהות והנמוכות של היבשת כולה - דבר ההופך אותו לאטרקטיבי במידת מה עבור תיירים.

יעדים בולטים[עריכה]

מפגש בין פינגווינים לבין מטיילים באזור סנו היל איילנד שבאנטארקטיקה

היעדים הפופולריים והנגישים ביותר עבור אלו המבקרים באנטארקטיקה יהיו לרוב תחנות ובסיס מחקר (עבור אלו שנוחתים על אדמת היבשת) או חצי האי האנטארקטי ואזור ים רוס (עבור אלו המבקרים באמצעות כלי שיט). ליעדים אחרים, לא קיימים אמצעי הגעה סבירים, והם לרוב דורשים מוטיבציה גבוהה והשקעת ממון רב מצד הרוצים ביעדים מעין אלו.

  • הקוטב הדרומי‏‏ (South Pole)‏ערך מקביל בוויקיפדיההנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ. האנשים הראשונים שהגיעו לקוטב הדרומי היו רואלד אמונדסן והמשלחת שלו ב-14 בדצמבר 1911. בנקודה זו, עומדת התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט.
  • איי שטלנד הדרומיים‏‏ (South Shetland Islands)‏ערך מקביל בוויקיפדיהאתר פופולרי לאוניות שיט תענוגות היוצאות מדרום אמריקה. קבוצה של איים הסמוכים הממוקמים בסמוך לקצהו של חצי האי האנטארקטי. שטחם הכולל של האיים הוא 3,687 קמ"ר. כמה ארצות מחזיקות באיים לא פחות מ-16 תחנות מחקר, ובמקום גם קיים שדה תעופה צ'יליאני פעיל.
  • מצר מק-מרדו‏‏ (McMurdo Sound)‏ערך מקביל בוויקיפדיהשאורכו ורוחבו כ-55 ק"מ המצוי בין ים רוס למדף הקרח רוס. המצר התגלה על ידי רב החובל ג'יימס קלארק רוס בפברואר 1841. על חוף המצר, על האי רוס, ממוקמת תחנת מק-מרדו - תחנת המחקר המרכזית של ארצות הברית באנטארקטיקה.
  • הר ארבוס‏‏ (Mount Erebus)‏ערך מקביל בוויקיפדיההר הגעש הפעיל הדרומי ביותר בכדור הארץ. ההר נמצא בשולי האי רוס, והוא מתנשא לגובה 3,794 מטרים. באי מצויים שלושה הרי געש נוספים, רדומים. בלועו של הר ארבוס קיים אגם של לבה נוזלית, אחד מאגמי הלבה הבודדים בעולם. הלבה מתפרצת מן האגם מספר פעמים ביום.
  • התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט‏‏ (Amundsen–Scott South Pole Station)‏ערך מקביל בוויקיפדיהתחנת מחקר אמריקאית בקוטב הדרומי, המהווה את המקום הדרומי ביותר על פני כדור הארץ המאוכלס ברציפות. בחודשי הקיץ נמצאים במקום כ-200 מדענים אשר רובם עוזבים עם בוא החורף. התחנה נבנתה בנובמבר 1956, ואוישה ברציפות מאז. התחנה נמצאת בגובה 2,835 מטר מעל פני הים. כל הציוד, המזון, הדלק ומתקני הבינוי מגיעים לתחנה מתחנת מק-מרדו השוכנת בחלק הדרומי של האי רוס, על חוף מצר מק-מרדו דרך כביש חוצה הקוטב הדרומי שהיא דרך על קרח מהודק שאורכה 1,601 קילומטרים.
  • מפרץ התקווה‏‏ (Bahía Esperanza)‏ערך מקביל בוויקיפדיהמפרץ בחצי האי טריניטי שבקצהו הצפוני של חצי האי האנטארקטי. אורכו 5 קילומטרים ורוחבו שלושה. המקום מהווה מוקד רבייה לציפורים מהחשובים בעולם. במקום נמצאת אוכלוסיית פינגווין אדלי מהגדולות בעולם, כ-125,000 זוגות. במקום מקננים שלל בעלי חיים ייחודיים אחרים, לרבות פינגווין לבן אוזן, חמסן חום, שחפית ארקטית, יסעורון ווילסון, שחף דומניקני וכיאוניס לבן. במפרץ נורו גם לראשונה יריות בהיסטוריה של אנטארקטיקה, כאשר בשנת 1952 חיילים ארגנטינאים ירו בטעות לעבר צוות מחקר בריטי.
  • הבקתות של דאגלס מוסון‏‏ (Mawson's Huts)‏ ‏ שרידי מחנה שטח קטן ונטוש שהקימה המשלחת האוסטרלית בראשות החוקר דאגלס מוסון שחקרה את היבשת בשנת 1911. מלבד ראש המשלחת, כל חברי המשלחת מצאו בה את מותם.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

לאורך השנים, נשלחו מאות משלחות מחקר לאנטארקטיקה, אשר כמה מהן הסתיימו בהקמת תחנות ובסיסי מחקר ביבשת. בתמונה: התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט, הממוקמת במרכז היבשת.

אמונה בקיומה של "טרה אוסטרליס" (Terra Australis, האדמה הדרומית) – יבשה רחבת-ידיים בדרום הגלובוס, ידועה עוד מימי תלמי (המאה הראשונה לספירה), שהציע את רעיון קיומה של היבשת כדי "לאזן" את הסימטריה שהייתה קיימת לדעתו בין שטחי היבשה שהיו ידועים באותה התקופה.

הדיווח המהימן והמתועד הראשון על גילוי היבשת התרחש כאשר הצאר אלכסנדר הראשון יזם מסע חקר רוסי בראשות האציל הפרוסי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן. המשלחת, בת שתי אניות, יצאה מנמל פורטסמות' שבאנגליה ב-5 בספטמבר 1819 והגיעה ליעדה ב-28 בינואר 1820. שנה זו, ככל הנראה הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה, אשר כף אדם דרכה ביבשת. בשנים הבאות, החלו עוד ועוד משלחות מחקר ממדינות שונות לתור ביבשת, ובמהלך המאה ה-20, הוקמו בה גם עשרות תחנות ובסיסי מחקר שונים, לצד כמה שדות תעופה קטנים.

לאורך השנים כמה מדינות טענו לחזקה ריבונית על שטחים שונים ביבשת, והמדינות שעושות זאת הן: ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, צרפת, ניו זילנד, נורווגיה ובריטניה. בעבר, טענו גם לריבונות על שטחים באנטארקטיקה המדינות דרום אפריקה וגרמניה. מאז שנת 1959 הושעו התביעות הטריטוריאליות על חלקי אנטארקטיקה ופרט למדינות התובעות ריבונות עצמן אין הכרה של מדינות אחרות בריבונות זו. הסכמי הברית האנטארקטית שנחתמו בשנת 1959 הסדירו את המצב המדיני ביבשת, וקבעו שאנטארקטיקה תישאר שמורה מדעית שבה יהיה חופש מדעי לחקור ותאסר כל פעילות צבאית על היבשת.

גאוגרפיה[עריכה]

הר הגעש ארבורס - הר הגעש הפעיל הדרומי ביותר בכדור הארץ

הנופים האופיינים לאנטארקטיקה הם קרחוני ענק, הרים רמים שפסגותיהם מגיעות מעל לגובה של 3 ק"מ וקרח רב, בעובי 1.5 ק"מ ויותר, המכסה את האדמה. אנטארקטיקה היא היבשת הגבוהה ביותר מבין היבשות, והקרח מכסה 98% משטחה. היבשת מוקפת במיליוני קמ"ר של ים קפוא. כ-90% מהקרח בכדור הארץ מצוי באנטארקטיקה והוא מהווה כ-70% מהמים המתוקים על פני כוכב הלכת. הפשרתו של כל הקרח, שנפחו עומד על כ-25 עד 30 מיליון קילומטר מעוקב, תגרום לעליית גובה פני הים ב-60 מטרים לערך.

אקלימה של אנטארקטיקה אינו מאפשר את קיומם של מיני צמחים רבים הזקוקים לאקלים נוח יותר ולתנאים סביבתיים שונים. השילוב בין טמפרטורות נמוכות מאוד, קרקע דלה במינרלים, מחסור בלחות ובאור שמש מדכא את שגשוגם של מרבית הצמחים. כתוצאה מכך, מרבית מיני הצמחים באנטארקטיקה הם טחבי כבד (Marchantiophyta) או חזזיות. מיני פלנקטון ואצות צבעוניות וייחודיות נפוצים בדרך כלל באזורי החופים בזמן הקיץ. באנטארקטיקה 2 מינים בלבד של צמחים בעלי פרחים: Deschampsia antarctica ו-Colobanthus quitensis.

עולם החי היבשתי של אנטארקטיקה מורכב כמעט כולו מחסרי חוליות. בין חסרי החוליות הזעירים המצויים באנטארקטיקה ניתן למנות את קרדית אבק הבית, הכינים, הנמטודה, דובוני המים, הגלגיליות, הקריל והקפזנביים. הימשוש חסר יכולת התעופה Belgica antarctica שאורכו רק כ-1.2 סנטימטרים, הוא החיה הגדולה ביותר באנטארקטיקה שחיה ביבשה בלבד. יסעור השלג (Pagodroma nivea) הוא אחד משלושה מיני עופות המתרבים באופן בלעדי באנטארקטיקה.

בין בעלי החיים הימיים המצויים באנטארקטיקה ניתן למנות את הפינגווינאים, הלווייתן הכחול ומיני לווייתנאים אחרים שחולפים במימי אנטארקטיקה מפעם לפעם, וכן מינים שונים של טורפים ימיים. הפינגווין הקיסרי הוא הפינגווין היחיד המתרבה במהלך החורף האנטארקטי, ופינגווין אדלי (Pygoscelis adeliae) מתרבה דרומית יותר מכל מיני הפינגווינים. בנוסף נפוצים כלבי ים, כאשר המוכר שבהם הוא כלב הים ודל (L. weddellii). דוב הים האנטארקטי (A. gazella) ניצוד במספרים גדולים במהלך המאה ה-18 וה-19 בשל פרוותו על ידי מלחים מארצות הברית ובריטניה, ונכחד בסופו של דבר.

שפה[עריכה]

השפה המדוברת בתחנות ובסיסי המחקר השונים ביבשת, תלויה בארץ האם של התחנה או הבסיס. השפה האנגלית משמשת כשפה הראשית ביבשת כולה, וכשפת התקשורות בין התחנות והבסיסים השונים.

אקלים[עריכה]

האקלים האנטארקטי קר מאוד לאורך כל ימות השנה. בחלקים הנמוכים יותר ביבשת ובחופיה קצת פחות קר בעונת הקיץ. כמות המשקעים ביבשת זו היא הנמוכה ביותר בעולם - היא קטנה מ-100 מ"מ לשנה, ומבחינה זו היא גם המדבר הגדול ביותר על-פני כדור הארץ. המשקעים המעטים יורדים בעיקר בצורת שלגים על חופי היבשת. מיעוט המשקעים נובע מתנאים של קפיאת הלחות, שלא מאפשרת היווצרותם של עננים. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם ביותר (ינואר) היא 2 מעלות צלזיוס בשולי היבשת ו-20 מעלות מתחת לאפס בתוך היבשת, ואילו בעונה הקרה ביותר (יולי) הטמפרטורה הממוצעת היא 18 מעלות מתחת לאפס בשולי היבשת ו-45 מעלות מתחת לאפס בתוך היבשת. בלב היבשת נרשמות בחורף טמפרטורות נמוכות מ-60 מעלות מתחת לאפס. הטמפרטורה הנמוכה ביותר בעולם נרשמה באנטארקטיקה ביולי 1983 בתחנת המחקר ווסטוק והיא 89.2 מעלות מתחת לאפס. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה באנטארקטיקה הייתה 14.9 מעלות צלזיוס.

לינה[עריכה]

בעונת הקיץ, יש באנטארקטיקה 24 שעות אור, דבר המקשה לעתים על המבקר ביבשת לשמור על זמני שינה סדירים. אפשרויות הלינה כמעט ואינן קיימות מטבע הדברים ביבשת, ובמקום לא תמצאו כלל בתי מלון או אכסניות. בנוסף, אין ציפייה מתחנות ובסיסי המחקר לארח אתכם - הסיכוי שהם יסכימו להקצות לכם מקום לינה, הוא נמוך. רוב המבקרים ישנים בדרך כלל על סיפון כלי השיט שלהם, או לחלופין באוהל. האופציה השנייה עלולה לעתים להיות מורכבת, ויש לוודא כי יש ברשותכם אוהל מתאים עמיד בפני רוחות. קבוצות התיירים המאורגנות ליבשת, נוהגות בדרך כלל להקים מחנה אוהלים מסודר, או לישון בתוך האונייה.

עבודה[עריכה]

קיימת אפשרות, אשר נחשבת לפופולרית מאוד, להשיג עבודה באחת ממשלחות המחקר ליבשת. לרוב משלחות אלו דורשות דברים רבים, ובהם אימונים מסוימים טרם היציאה לאנטארקטיקה.

הסוכנויות הבאות אחראיות לבסיסי איוש באנטארקטיקה:

הגעה[עריכה]

בטיסה[עריכה]

באנטארקטיקה לא קיימים מסלולי המראה ונחיתה סלולים, דבר הדורש מיומניות טיסה גבוהות מהמעוניינים להגיע ליבשת בטיסה, היות שהדבר יצטרך להיעשות באמצעות נחיתה על המים (במקרה ומדובר במטוסי מים), על מעטה הקרח, על מצע שלג, או על מסלולי עפר מסודרים יחסית, אשר נסללו ברחבי היבשת בעשורים האחרונים. ברחבי אנטארקטיקה מצויים 28 אתרי נחיתה, הפעילים בעיקר בקיץ (בדרך כלל בחודשים אוקטובר עד מרץ).

אתרי הנחיתה המרכזיים באנטארקטיקה הם:

  • שדה התעופה טנינטו ר. מארש (Teniente R. Marsh Airport) - שדה תעופה בינלאומי הממוקם בקצהו הצפון-מערבי של חצי האי אנטארקטי. בסמוך לשדה, ממוקמת תחנת מחקר רוסית - תחנת בלינגסהאוזן.
  • שדה התעופה מסלול הקרח (Ice Runway) - מסלול הנחיתה האמריקני העיקרי באנטארקטיקה. הוא ממוקם על מצר מק-מרדו, בשולי ים רוס, לא רחוק מתחנת המחקר מק-מרדו. דרך שדה זה מסופק עיקר הציוד לתחנות ובסיסי המחקר האמריקניים באנטארקטיקה. בקיץ מופעל גם בסמוך מסלול נחיתה למטוסי מים.
  • שדה התעופה וויליאמס (Williams Field) - שדה תעופה אמריקני המורכב משני מסלולי שלג הממוקמים על כ-8 מטרים של שלג דחוס, על פני אורך של 550 מטר. השדה ממוקם בסמוך לתחנת המחקר מק-מרדו, בשולי ים רוס, לא רחוק ממסלול הקרח.
  • שדה התעופה פגאסוס (Pegasus Field) - שדה תעופה אמריקני משני, הממוקם בסמוך לשדה התעופה וויליאמס בשולי ים רוס. השדה כולל מסלול קרח, הפעיל כל ימות השנה, בדרך כלל.
  • מסלול הקרח הכחול (Union Glacier Blue-Ice Runway) - שדה תעופה צ'יליאני הכולל מסלול נחיתה על מעטה של קרח, הממוקם בחצי האי אנטארקטי, במערב היבשת.

טיסות מסחריות סדירות לאנטארקטיקה, הן נדירות, אך קיימות, ומספר חברות מפעילות טיסות ליבשת, אחת לתקופת זמן.

בדרך הים[עריכה]

ספינת שיט באנטארקטיקה

הגעה לאנטארקטיקה באמצעות ספינה או כלי שיט אחר, היא האופציה הרווחת בקרב המבקרים ביבשת, וכן גם הנוחה ביותר בדרך כלל. קבוצות תיירים עושות את דרכן ליבשת באופן מאורגן בכלי שיט לעתים לא רחוקות, בעיקר בעונת הקיץ. לרוב, כלי השיט ישוטו בסמוך לחופי היבשת או האיים הסמוכים אליה, כאשר מפעם לפעם היא תעגון מול החוף, והתיירים ירדו בסירות מנוע או משוטים אל החוף ויערכו בו סיורים תכופים. היעד הפופולרי ביותר הוא חצי האי האנטארקטי, בעיקר בשל היותו קרוב ונגיש יחסית לדרום אמריקה, וכן בגלל הימצאותן של תחנות מחקר רבות ופעילות אנושית גבוהה יחסית ברחביו.

לטיול לאנטארקטיקה באמצעות אוניות גדולות (אשר גודלן מגיע לעתים עד ל-1,200 נוסעים), יש יתרונות לא מעטים. ראשית, נסיעה כזאת לרוב תוכל להציע פעילויות נופש רבות יותר ולא מעט שירותים שיוכלו להנעים את מהלך השיט, לרבות אירועי תרבות, מסעדות, הרצאות ועוד. שנית, באוניות גדולות ישנו בדרך כלל צוות רפואי ומקצועי גדול יחסית ואפשרויות רפואיות מתקדמות, דבר אשר מוסיף לביטחון המבקר. בנוסף, אוניות גדולות הן יציבות יותר, ולפיכך סערות וגלי ים ניכרים, לא צפויים להשפיע על עמידות האונייה. לעומת זאת, גם למסע ליבשת הדרומית באמצעות כלי שיט קטנים (ספינות קטנות או יאכטות) עומדים יתרונות בלתי מבוטלים. מעבר לאווירה החברתית הייחודית בנסיעה בכל שיט קטן, כלי שיט קטנים יכולים להבטיח חוויית טבע נהדרת, בשל יכולתם להתקרב עד מאוד לחופים ולמפרצים, ובכלל להתנייד בקלות יותר בהשוואה לכלי שיט גדולים. כך, כלי שיט קטן יכול לספק ביקור בפינות רבות ברחבי היבשת, אשר נוסעים באוניות גדולות לא יוכלו לעשות.

מלבד הגעה לאנטארקטיקה במסגרת משלחות תיירים מאורגנות, תאורטית אפשר לעשות את הדבר גם באופן עצמאי על ידי שכירת כלי שיט והשטתו, אך כמובן הדבר צפוי להיות אופציה מורכבת ומסובכת. אפשרות אחרת היא הצטרפות למשלחות מחקר ליבשת על תקן איש מקצוע.

החברות המרכזיות המציעות שירותי מסעות ימיים לאנטארקטיקה, הן:

  • Antarctic Unbound: מציעה טיולים באורך של 11 יום ו-22 יום, המאפשרים טיולים רגליים לאורך חופי היבשת ושיט קיאקים.
  • Abercrombie & Kent: חברה גדולה המתגאה בניסיון של למעלה מעשרים שנה בתחום, השמה דגש על מתן העשרה ותוכניות חינוכיות.
  • Bark Europa: מציעה טיול ארוך (22 יום) הכולל ביקור עומק ביבשת הדרומית, וכן יעדים נוספים כגון איי ג'ורג'יה הדרומית, ובנוסף לכך גם יעדים ייחודיים כגון טריסטן דה קונה.
  • Cheesemans' Ecology Safaris: מציעה מסעות עומק הכוללים נחיתות רבות יחסית אל החוף. החברה מקיימת מספר מסלולים שונים, כאשר האחד כולל את חצי האי האנטארקטי, איי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית; אחד נוסף כולל טיול מורחב בחצי האי האנטארקטי בלבד; ומסלול מוצע אחר הוא לאיי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית בלבד.
  • Compagnie du Ponant: מציעה מסלולים רבים ומגוונים בתנאי יוקרה. המסעות כוללים הדרכה בגרמנית ובצרפתית.
  • G Adventures: מעפילה מסעות מחקריים למחצה לאנטארקטיקה, הכוללים הרצאות מפי צוות חוקרי טבע.
  • Hapag-Lloyd Cruises: חברה המפעילה ספינות לא גדולות במיוחד, המוציאה מדי שנה בין דצמבר למרץ 4 עד 5 נסיעות ליבשת הדרומית, בעיקר לחצי האי האנטארקטי ואיי שטלנד הדרומיים, וכן לאיי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית.
  • Heritage Expeditions: חברה ניו זינלדית הפועלת מניו זילנד, ומתמחה בקבוצות קטנות, ומקיימת טיולים בעיקר לים רוס, מזרח אנטארקטיקה והאיים הסאב-אנטארקטיים הניו זינלדיים.
  • Intrepid Travel: מארגנת טיולים באמצעות ספינה המוגדרת כשוברת קרח, דבר המאפשר חוויה יוצאת דופן וטיול באזורים שונים באנטארקטיקה, אשר ספק אם תוכלו לעשותם במסגרת חברות אחרות. הספינה קטנה יחסית (יכולה לשאת עד 100 נוסעים), וכוללת צי של 10 סירות גומי לנחיתה בחופי היבשת.
  • Lindblad Expeditions: מציעה טיולים ארוכים ליבשת בדגש על חצי האי האנטארקטי, ולעתים גם את איי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית.
  • Oceanwide Expeditions: עם עשרים שנות ניסיון, מדובר בחברה בעלת מוניטין גבוה, אשר עד לא מכבר נחשבה ל"משלחת הפעילה המובילה בעולם לטיולים לקוטב הדרומי". מלבד טיולים לאנטארקטיקה, החברה גם מקיימת טיולים דחופים לגרינלנד, סבאלברד ואיי ג'ורג'יה הדרומית.
  • Orion Expedition Cruises: חברה הפועלת מניו זילנד ומאוסטרליה, המתמחה בקיום הפלגות ליעדים מרוחקים ולמקומות שרבים נמנעים מלבקר בהם באנטארקטיקה, וכל זה בתנאי יוקרה של שיט תענוגות של חמישה כוכבים.
  • Quark Expeditions: אחת החברות המובילות בקיום טיולי הרפתקאות לאנטארקטיקה בשנים האחרונות. החברה מקיימת טיולים בעיקר לחלקים שונים של חצי האי האנטארקטי.
  • Rockjumper Birding tours: חברה דרום אפריקנית הפועלת מדרום אפריקה, ומתמחה באופן ספציפי בארגון טיולים ליבשת עבור אנשים המתעניינים בצפרות.

בנוסף, חברות המציעות טיול לאנטארקטיקה בכלי שיט קטנים:

  • Aurora Expeditions: חברה הנחשבת לחלוצה בתחום טיול ההרפתקאות לאנטארקטיקה, אשר מציעה מסעות לבישת המיועדים בעיקר לקבוצות קטנות הלהוטות לחוות את אנטארקטיקה על כל המשתמע מכך. החברה לוקחת לכל היותר 54 נוסעים בספינה, וספינותיה יוצאות הן מניו זילנד, הן מאוסטרליה והן מדרום אמריקה, ומציעות מגוון רחב של פעילויות, לרבות שיט קיאקים, מחנאות, טיפוס וצלילה.
  • Antarpply Expeditions: מתמחה מובילה בארגון תיור לקבוצות קטנות ונוסעים בודדים ליבשת הדרומית. מרבית כלי השיט של החברה יוצאים מאושואיה שבדרום ארגנטינה.
  • Ocean Expeditions: מתמחה בארגון משלחות פרטיות או מסחריות הכרוכות בעשיית סרטים, מחקר מדעי, פעילויות והרפתקאות, או סתם טיולים לחובבי טבע הרוצים לחוות את אנטארקטיקה במלוא הדרה.
  • Antarctic Shipping: מציעה טיולים ליבשת לקבוצות קטנות בתנאי יוקרה של שיט תענוגות. אפשרות לשיט קיאקים ולמחנאות.
  • Expedition Sail: מציעה ארגון משלחות פרטיות, וכן תמיכה במחקר.
  • Spirit of Sydney: חברה אוסטרלית רבת ניסיון הפועלת מאוסטרליה המציעה לצד טיול לאנטארקטיקה גם שפע של פעילויות תיירותיות במהלכו, לרבות תמיכה במטפסי הרים, גולשי סקי וסנובורד, קיאקים, צוללנים, צפייה בלווייתנים ועוד.

תחנות היציאה המרכזיות לאנטארקטיקה (בהן תוכלו לרוב להשיג בקלות ציוד מתאים לנסיעה ליבשת הדרומית):

תחבורה[עריכה]

אמצעי התחבורה המרכזיים המשמשים את המבקרים באנטארקטיקה הם מזחלות כלבים, מגלשי סקי, רכבי שטח מתאימים ומסוקים. בנוסף, נעשה גם שימוש בספינות שיט להסעת תיירים ממקום למקום. ביבשת לא קיימת אופציה לרכש דלק, מזון או ציוד רלוונטי אחר, ובשל כך יש לדאוג להצטייד בכל הדרוש מראש. בכלל, האפשרות להתניידות באנטארקטיקה באופן פרטי כמעט ולא קיימת, ובמקרה ואתם מגיעים כחלק מקבוצה מאורגנת, אין צורך לדאוג יתר על המידה - ספינות השיט מגיעות בדרך כלל מוכנות באופן מלא עם כל הציוד הדרוש.

נימוסים והליכות[עריכה]

בעת ביקורכם באנטארקטיקה, יש לעשות ככל האפשר כדי להימנע מזיהום ומפגיעה בחי, בצומח ובסביבה בכלל. אנטארקטיקה היא אחד המקומות היחידים בכדור הארץ, שנשארו כמעט ללא מגע יד אדם, דבר אשר הוביל לשימורם של מינים ייחודיים רבים ביבשת. עקב כך, יש לנהוג במשנה זהירות, ועומדת חשיבות עליונה לפינוי הפסולת והשפכים. בנוסף, חל איסור מוחלט לייבוא מינים חדשים ליבשת, דבר העלול להפר את האיזון האקולוגי העדין באנטארקטיקה. הדבר עלול לקרות על דרך טעות, באמצעות החדרת אורגניזמים או זרעים זעירים, אשר הסתננו לגוף האדם או לבגדיו. אי לכך, לפני ההגעה ליבשת, עיקר המשלחות ידרשו מחבריהן לעבור חיטוי ושטיפה, על מנת למנוע זאת.

חשוב לדעת[עריכה]

ביקור באנטארקטיקה דורש הכנות רבות טרם הנסיעה. ככלל, לא קיימת כמעט אופציה לטיולים ומסעות עצמאיים ליבשת, והאפשרות היחידה פחות או יותר, היא לעשות זאת באמצעות אחת הקבוצות המאורגנות.

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

אנטארקטיקה עשויה להיות סביבה בעלת תנאים קיצוניים, ותאונות בעת ביקור ביבשת, עלולות להיות בלתי נמנעות. בכל שנה מספר רב של אנשים נפצעים או נהרגים בעת ביקור באנטארקטיקה. עם זאת, עובדות אלו לא צריכות להניא אנשים מלנסוע ליבשת, אלא צריכות להבהיר שבעת ביקור מעין זה, יש לנהוג במשנה זהירות.

רוב המבקרים באנטארקטיקה יגיעו בכלי שיט כזה או אחר ליבשת, ויש לקחת בחשבון סכנות ימיות, כאשר זו המרכזית העומדת על הפרק היא סערה בלב ים. מזג האוויר באוקיינוס ​​הדרומי הוא קיצוני ביותר, עם פוטנציאל לרוחות הוריקן וגלים גבוהים המגיעים לפעמים ל-20 מטר. בנסיעה בספינה מודרנית ומתוחזקת היטב, הסיכוי של טביעתה הוא נמוך ביותר, אך על מנת שסיכוי זה יישאר כזה, יש לדאוג לצוות מקצועי. מזג האוויר ביבשת גופא הוא קיצוני באותה מידה, ולכך יש להיערך בהתאם. באשר למסעות אפשרויות החיפוש וההצלה מוגבלות, ולכן כל משלחת חייבת להתכונן לכל מקרה שלא יבוא.

חשוב לוודא שהמצב הרפואי של המעוניינים לבקר באנטארקטיקה תקין, היות שפינוי רפואי במקרה הצורך עלול לעלות עשרות אלפי דולרים. עקב הסביבה הקיצונית של היבשת, יש בה מספר גורמי סיכון בריאותיים. רמות קור קיצוניות הן גורם סיכון משמעותי ויש להיערך למזג האוויר המקומי בהתאם. הדבר כולל כפפות עמידות למים וחסינות לרוח, מעיל עבה, ביגוד תרמי, שכבת ביגוד נוספת למקרה הצורך ומגפיים - עליהם אסור לוותר. צרכים אחרים, אשר רבים מתעלמים מהם לעתים קרובות, כוללים קרם הגנה ומשקפי שמש - בעת עונת הקיץ, יהיו המבקרים באנטארקטיקה חשופים לקרני שמש חריפות, לרבות השתקפויות שלהן בשלג, בקרח ובמים. בנוסף, לאלה המגיעים בשיט מומלץ מאוד להצטייד בתרופת כנגד מחלות ים.

באנטארקטיקה אין ממשלה רשמית כלשהי או מערכת משפטית, אך עומדת אפשרות למספר גורמים ביבשת לאכוף את הסדר. יש לשמור בקפדנות על הסביבה ולהימנע מפגיעה כלשהי בה או באתרים היסטוריים. פגיעה מעין זו, עלולה להיאכף ולהיגמר בקנסות כבדים.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: אנטארקטיקה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנטארקטיקה

קישורים חיצוניים[עריכה]

מדריכים מקוונים בולטים הנגישים ללא צורך בתשלום