הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
41.01361128.955000
מתוך ויקימסע

מיקום איסטנבול במפת טורקיה
 
איסטנבול
איסטנבול
מדינה טורקיה
אוכלוסייה 15,840,900 תושבים  (נכון ל-2021)
צפיפות 3,049 נפש לקמ"ר  (נכון ל-2021)
שטח 5,196 קמ"ר
אזור זמן UTC +2
אתר התיירות הרשמי

איסטנבול (בטורקית: İstanbul), שנודעה בעבר כקונסטנטינופול, היא העיר המאוכלסת ביותר בטורקיה והמרכז של אזור מטרופוליני הומה. העיר מהווה את המרכז הכלכלי, התרבותי וההיסטורי של המדינה. איסטנבול ממוקמת על מיצר הבוספורוס, המפריד בין אירופה לאסיה, עובדה אשר הובילה לכך שהעיר הייתה למרכז חשוב למסחר ופוליטיקה במשך תקופה ארוכה לאורך ההיסטוריה. הארכיטקטורה של העיר משקפת את עברה המורכב, עם השפעות מהתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. איסטנבול היא כיום מיעדי התיירות המתויירים ביותר בעולם.

איסטנבול היא עיר מודרנית שוקקת בעלת מגוון אטרקציות תיירות. העיר נודעת במיוחד בזכות הבזארים השוקקים שבה כאשר המבקרים יכולים להתמקח בהם על מגוון רחב של סחורות, מתבלינים ועד טקסטילים. הבזאר הגדול, אשר מכיל מעל ל-4,000 חנויות ודוכנים המשתרעים על פני 61 רחובות, הוא הגדול והנודע ביותר מבין השווקים הללו.

איסטנבול ידועה במיוחד גם בעבור הסצנה הקולינרית המגוונת שבה אשר משקפת את המורשת הרב-תרבותית של העיר. ישנם בתי קפה ומסעדות רבות ברחבי העיר המגישים הן את המאכלים המקומיים המסורתיים והן מטבח בין-לאומי.

העיר מחולקת לשכונות רבות כאשר לכל אחת מהשכונות אופי וקסם ייחודי משלה. לדוגמה, אזור כיכר טאכסים פופולרית בזכות סצנת חיי הלילה ואפשרויות השופינג שבה, בעוד שרובע סולטנאחמט ההיסטורי מכיל חלק גדול מהאתרים האייקוניים ביותר של העיר. שכונת קאדיקוי, הממוקמת בצד האסייתי של העיר, מאופיינת באווירה נינוחה יותר ותאפשר למבקרים לחוות חלק מעניין אך מעט פחות מתוייר של העיר.

אזורי העיר[עריכה]

מפת איסטנבול
העיר העתיקה של איסטנבול אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית
החלק העתיק ביותר של העיר איסטנבול בו נמצאים מרבית האתרים ההיסטוריים של העיר.
גלאטה
שכונה הממוקמת בחלק של העיר שנמצא ביבשת אירופה. השכונה מכילה חלק גדול ממקומות הבילוי של העיר.
החלק האסייתי של איסטנבול
החצי המזרחי של העיר שממוקם בחלק של העיר הנמצא ביבשת אסיה.
אי הנסיכים
ארכיפלג של תשעה איים עם אחוזות עץ מרהיבות, יערות אורנים, נוף פסטורלי וללא ההמולה של מרבית האזורים באיסטנבול.
בוספורוס
שכונות הנמצאות לאורך גדות נהר הבוספורוס. אטרקציות פופולריות באזור כוללות בין היתר ארמונות עות'מאניים, ומספר פארקים מוצלחים. זהו אחד האזורים היפים ביותר בעיר.
העיר החדשה
אזור המסחר הראשי של העיר אשר מכיל בין היתר מרכזי קניות מודרניים רבים. השכונות באזור זה נוסדו בתחילת המאה העשרים. רוב גורדי השחקים של איסטנבול נמצאים בעיר החדשה באזור בלנט-מסלאק.
קרן הזהב
אזור המקיף את גוף המים המכונה "קרן הזהב".
הפרוורים המערביים
שוכנות המגורים המערביות של העיר הממוקמות מערבית לחומות העיר העתיקה באזור חצי האי התראקי. אזור זה כולל הן שכונות עוני והן שכונות אמידות עם דירות מפוארות במיוחד.

רקע כללי[עריכה]

איסטנבול

רקע היסטורי[עריכה]

שרידי התיישבות אנושית פרהיסטורית נמצאו באזור בו נמצאת כיום איסטנבול. ידוע גם כיום שהאזור יושב על ידי היוונים במהלך המאה ה-7 לפנה"ס. בשנת 196 לספירה נכבשה העיר על ידי האימפריה הרומית ושמה שונה ל-ביזנטיון (Βυζάντιον). בעקבות כך העיר גדלה בהדרגה והפכה לאחת הערים החשובות בעולם העתיק. בשנת 330 לספירה בהוראת הקיסר הרומי קונסטנטינוס הגדול הורחב היישוב באופן ניכר, שם היישוב שונה לקונסטנטינופול, והיישוב הפך לבירה החדשה של האימפריה הרומית המזרחית (אשר לימים תכונה האימפריה הביזנטית). בעת העתיקה המאוחרת עלתה העיר לגדולה בעולם המערבי כאשר אוכלוסיית העיר הגיעה לשיא של קרוב לחצי מיליון תושבים. העיר לקחה חלק מהותי בקידום הנצרות במהלך התקופה הרומית והתקופה הביזנטית. קונסטנטינופול הייתה בירת האימפריה הביזנטית עד אשר ב-29 במאי 1453 נכבשה העיר על ידי העות'מאנים, תחת הנהגתו של הסולטאן העות'מאני מחמד השני, והיא הפכה בעקבות כך לבירת הח'ליפות העות'מאנית.

באמצע המאה ה-16 הכילה העיר קרוב לחצי מיליון תושבים, והיא הפכה למרכז מסחר, מרכז תרבותי, ומרכז פוליטי בולט באותה העת. השלטון העות'מאני העיר נמשך עד שהאימפריה העות'מאנית הובסה לבסוף במלחמת העולם הראשונה והעיר עצמה נכבשה על ידי בעלות הברית.

כאשר הרפובליקה הטורקית נוסדה בשנת 1923 החליט המנהיג הטורקי כמאל אטאטורק שאנקרה תשמש מעתה ואילך כבירת טורקיה וששם העיר קונסטנטינופול ישונה לאיסטנבול. בעקבות היווסדות הרפובליקה הטורקית המשיכה העיר להתרחב באופן דרמטי ונכון ל-2019 אוכלוסייתה מנתה כ-14 מיליון תושבים, ומספר התושבים ממשיך לעלות בכ-400,000 תושבים מדי שנה.

אקלים[עריכה]

עונות הקיץ באיסטנבול חמות ולחות, בעוד שעונות החורף קרות יחסית, גשומות, ומדי פעם יורד גם שלג בעיר.

כמות הגשמים הממוצעת השנתית גבוהה יחסית - יורדים בעיר בממוצע מדי שנה 844 מ"מ (שזה יותר מכמות הגשמים הממוצעת בלונדון, בדבלין או בבריסל), כאשר תקופת סוף הסתיו ועונת החורף הם העונות הגשומות ביותר בעיר, בעוד שסוף האביב ועונת הקיץ הן העונות היבשות ביותר בעיר. למרות שסוף האביב ועונת הקיץ יבשות יחסית בהשוואה ליתר עונות השנה, כמות המשקעים בעיר עדיין משמעותית יחסית בעונות הללו, ועל כן אין בפועל אף עונה יבשה לחלוטין. שיעור הלחות בעיר גם גבוה למדיי.

עונות הקיץ באיסטנבול חמות למדיי, כאשר הטמפרטורה הממוצעת במהלך היום היא בסביבות 27 מעלות צלזיוס, והטמפרטורה הממוצעת במהלך הלילה היא 18 מעלות צלזיוס. בימים החמים ביותר בשנה הטמפרטורה יכולה אף להגיע ל-35 מעלות צלזיוס. במהלך עונת הקיץ ממטרים נוטים להימשך 15 עד 30 דקות בלבד, כאשר השמש בדרך כלל ממשיכה לזרוח לאחר מכן. שיטפונות בזק הם תופעה שכיחה באיסטנבול לאחר גשמים כבדים (במיוחד במהלך הקיץ), בעיקר בשל הטופוגרפיה של העיר.

עונות החורף באיסטנבול קרות ורטובות, כאשר הטמפרטורה הממוצעת במהלך היום היא בסביבות 7 מעלות צלזיוס והטמפרטורה הממוצעת במהלך הלילה היא 2 מעלות צלזיוס.

כמעט מדי שנה יורד בעיר שלג, לרוב בין החודשים דצמבר למרץ. השלג נשאר לרוב על הקרקע רק כמה ימים בודדים עד שכולו נמס.

סוף האביב (מסוף מאי עד תחילת יוני) ובתחילת עונת הסתיו (סוף ספטמבר עד תחילת אוקטובר) הן תקופות נעימות למדיי, ולכן תקופות אלו נחשבות לרוב לתקופות המוצלחות ביותר לבקר באיסטנבול. בתקופות אלה לא קר מדיי ולא חם מדיי, ואלו עדיין יהיו ימים שטופי שמש, אם כי הלילות יכולים להיות קרירים, ועדיין עשוי לרדת גשם.

מומלץ להצטייד במטרייה אם אתם מתכוונים לבקר באיסטנבול במהלך האביב, הסתיו או החורף.

דפוסי האקלים באיסטנבול
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס 9.2 9.8 12.0 17.1 22.2 27.0 29.4 29.2 25.6 20.4 15.5 11.4 19.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס 4.0 4.0 5.4 9.2 13.6 18.0 20.4 20.5 17.4 13.6 9.5 6.3 11.8
כמות משקעים במילימטרים 100.9 80.9 69.6 45.4 35.5 37.5 39.0 46.3 62.9 100.7 108.6 124.7 852.0
כמות ימי משקעים ממוצעת 16.1 14.1 11.9 10.8 7.3 5.2 3.5 3.9 5.4 9.7 11.1 15.9 114.9
מקור: Turkish State Meteorological Service‏[1][2] (all exc. rain mm data: 1960–2012; rain mm data: 1970–2010)

תחזית מזג האוויר מעודכנת לאיסטנבול לעשרת הימים הבאים ב-weather.com

אטרקציות[עריכה]

איה סופיה

פעילויות[עריכה]

חמאמים[עריכה]

ביקור בחמאמים (בתי מרחץ טורקיים מסורתיים) היא פעילות פופולרית עבור מטיילים רבים שמטיילים בעיר. בכל שכונה באיסטנבול ישנו לפחות חמאם היסטורי אחד. מומלץ לברר היטב מבעוד מועד לאיזה חמאם ללכת וזאת מכיוון שרמת הניקיון של החמאמים עשוי להשתנות במידה רבה ממקום למקום. במרבית החמאמים יש גם אפשרות לקבל עיסוי. אפילו רק השבות בחמאם (בחלק של הסאונה) מספיקה על מנת לראות ולחוות את המקום, אך העיסוי היא ללא ספק חוויה נהדרת במיוחד.

באזור סולטנאחמט ישנם חמאמים היסטוריים רבים. חלקם אקסטרווגנטיים במיוחד ומיועדים בעיקר לתיירים.

קניות[עריכה]

אוכל[עריכה]

שתייה וחיי לילה[עריכה]

לינה[עריכה]

הגעה[עריכה]

בטיסה[עריכה]

נמל התעופה איסטנבול

ברכבת[עריכה]

באוטובוס[עריכה]

בדרך הים[עריכה]

במכונית[עריכה]

תחבורה בעיר[עריכה]

מפת קווי התחבורה הציבורית באיסטנבול

ברכבת התחתית[עריכה]

ברכבת החשמלית[עריכה]

ברכבת[עריכה]

בסירה[עריכה]

באוטובוס[עריכה]

במונית[עריכה]

במונית שירות[עריכה]

חשוב לדעת[עריכה]

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

בריאות המטייל[עריכה]

מומלץ להימנע מלשתת מי ברז במהלך הביקור. למרות שהמים עצמם לרוב נקיים, הצנרת והמיכלים בהם המים מוחזקים לא תמיד מתוחזקים כראוי. המקומיים נוטב לרוב להעדיף לשתות מים בבקבוקים. גם במסעדות לרוב יגישו לכם מים בבקבוקים.

מומלץ להשתמש בשכל הישר בעת שקונים מאכלים מסוימים, במיוחד בדוכני המזון ברחובות. מעדנים מסוימים, כגון "פירין סוטלק" (סוג של פודינג אורז), עלולים להשתבש די מהר במהלך ימים חמים. מאכל רחוב פופולרי נוסף שמומלץ לא לאכול בשל כך הם צדפות.

נגישות תקשורתית[עריכה]

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: איסטנבול
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איסטנבול

הערות שוליים[עריכה]

  1. Resmi İstatistikler (İl ve İlçelerimize Ait İstatistiki Veriler) (Turkish). Turkish State Meteorological Service. אוחזר ב־29 April 2013.
  2. Yıllık Toplam Yağış Verileri (Turkish). Turkish State Meteorological Service. אוחזר ב־6 July 2012.