הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
8.92849168.93677Map mag.png

מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

noframe
עיר בירה מג'ורו
שטח 181 קמ"ר
אוכלוסייה 60,422 תושבים  (נכון ל-2006)
צפיפות 333.82 נפש לקמ"ר
שפה רשמית מרשלית, אנגלית
מטבע דולר אמריקני (USD)
יוקר המחיה נמוך בממוצע בכ-74% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1]
דתות 98.4% נוצרים, 1.6% ללא סיווג דת ובני דתות אחרות (נכון ל-2009)
אזור זמן UTC +12
קידומת בינלאומית +692
אתר התיירות הרשמי
Anti-coronavirus-sign.svg מידע הנוגע להתפרצות מגפת הקורונה: בהווה הכניסה לאיי מרשל מוגבלת בשל התפרצות מגפת הקורונה.

רפובליקת איי מרשל (במרשלית: Aolepān Aorōkin M̧ajeļ) היא מדינת איים באוקיינוס השקט בשליטת ארצות הברית הממוקמת במחצית הדרך בין הוואי לאוסטרליה.

אזורים[עריכה]

איי מרשל מורכבים מ-29 אטולים ו-5 איים מבודדים, מתוכם 24 איים הם מיושבים. ניתן לקבץ את איי מרשל לשתי קבוצות איים:

Marshall-islands-map.png
ראליק (האטול אנווטאק, האטול אוג'לאנג, האטול ביקיני, האטול רונגדריק, האטול רומגהלאפ, האטול אילינגאינה, האטול וות'ו, האטול אוג'אה, האטול לא-אה, האטול קוואלין, האי ליב, האטול נאמו, האי ג'בט, האטול אילינגלאפלאפ, האטול ג'אלויט, האי קילי, האטול נמדריק והאטול אבון)
קבוצת האיים המערבית
רטאק (האטול בוקאק, האטול ביקאר, האטול אוטיריק, האטול טאקה, האי מג'יט, האטול איילוק, האי ג'מו, האטול ליקייפ, האטול ווט'ה, האטול אריקוב, האטול מלואפ, האטול אור, האטול מג'ורו, האטול ארנו, האטול מילי והאטול נוקס)
קבוצת האיים המזרחית

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

מפת איי מרשל

יישובים בולטים באזור איי מרשל אשר בעלי עניין תיירותי:

  • 1 מג'ורו‏ (Majuro‏) מג'ורו (Q12919) בוויקינתונים
  • 2 קווג'לין‏ (Kwajalein‏) קווג'לין (Q309172) בוויקינתונים
  • 3 אבייה‏ (Ebeye‏) Ebeye Island (Q486670) בוויקינתונים

רקע כללי[עריכה]

תצלום אווירי של אחד מהאטולים של איי מרשל

רקע היסטורי[עריכה]

המתיישבים הראשונים באיי מרשל הגיעו למקום באצמעות סירות קאנו בסביבות האלף השני לפני הספירה. החוקרים האירופאים הראשונים הגיעו לאיי מרשל במחצית הראשונה של המאה ה-16, בהם פרדיננד מגלן חואן סבסטיאן אלקנו ומיגל דה סאבדרה. ספרד תבעה בעלות על האיים בשנת 1592 ויתר מעצמות אירופה הכירו בריבונות של ספרד על האיים בשנת 1874. בשנת 1885 מכרה ספרד את השליטה על חלק מהאיים לאימפריה הגרמנית אשר הפכה את האיים למדינת חסות בשם גינאה החדשה הגרמנית. במהלך מלחמת העולם הראשונה כבשה יפן את איי מרשל. אחרי המלחמה ניהלה יפן את האיים כמדינת חסות במסגרת מנדט של חבר הלאומים. במהלך מלחמת העולם השנייה ארצות הברית כבשה את האיים לאחר קרבות קשים באטולים קווג'לין ואנווטאק. ארצות הברית השתמשה בכמה מהאטולים של איי מרשל כאתרים לניסויים של פצצות גרעיניות.

ב-1 במאי 1979 הכירה ארצות הברית בעצמאות רפובליקת איי מרשל, ובעקבות כך הוקמה באיי מרשל ממשלה עצמאית ולבסוף, ב-1990 איי מרשל זכו בעצמאותם המלאה.

מ-1964 ואילך ישנו בסיס צבאי אמריקני באי קוואלג'יין. במספר איים אסור לבקר כיום בשל הנוכחות של כוחות הצבא האמריקנים או משום שנערכו בהם בעבר ניסויים גרעיניים.

תושבי איי מרשל קיבלו לאורך השנים פיצויים רבים בגובה מאות מילוני דולרים על השימוש האמריקאי המתמשך באטול קווג'לין, ועל הניסויים הגרעיניים שבוצעו בעבר באיי מרשל.

אקלים[עריכה]

העונה הגשומה נמשכת מדי שנה בין מאי לנובמבר. כדאי לקחת בחשבון שחלק מהטייפונים שפוקדים את איי מרשל מתחילים כסופות טרופיות ומתחזקים ככל שהם נעים מערבה לעבר אזור איי מריאנה והפיליפינים.

גאוגרפיה[עריכה]

איי מרשל מורכבים משתי קבוצות איים הכוללות 30 אטולים ו-1,152 איים. האיים ביקיני ואנווטאק שימשו במהלך המאה ה-20 את ארצות הברית כאתרי ניסויים לפצצות גרעיניות. במהלך מלחמת העולם השנייה נערך באי קווג'אלין קרב נודע בין כוחות אמריקנים לכוחות של גרמניה הנאצית וכיום הוא משמש את הצי האמריקני כאתר ניסוי להגנה מפני טילים בליסטיים שונים.

משום שאין באיי מרשל גבעות/הרים אחד התרחישים המאיימים ביותר על העתיד של איי מרשל הוא ההשפעות האפשריות של עליית פני הים כתוצאה משינויי האקלים.

אטרקציות[עריכה]

בעוד שישנם רק פחות מ-70,000 תושבים באיי מרשל, העובדה שהמדינה כוללת 1,156 (!) איים ואיונים היא ייחודית למדיי. האיים הטרופיים, אתרי הצלילה וגלישת הרוח והאירוח החם של המקומיים הם ללא ספק מוקדי המשיכה הגדולים ביותר עבור התיירים.

בעוד שאתרי הנופש פופולריים למדיי בקרב התיירים, תיירים רבים יוצאים גם לחקור את החופים הנטושים יותר של האיים.

אתר הניסויים האטומיים באטול ביקיני[עריכה]

אתר הניסויים הגרעיניים בקבוצת איי ראליק היה האתר הראשון באיי מרשל שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2010. האתר משמש כעדות לתקופות ההתחמשות הגרעינית של המלחמה הקרה במהלך המאה ה-20 ולכוח ההרס הרב של נשקים אטומיים. במקום ניתן לצפות בספינות שקועות ששקעו לקרקעית הלגונה כתוצאה מהפיצוצים וכמו גם ניתן לראות מכתש ענק שנוצר כתוצאה מהפיצוץ שנערך במקום בשנת 1954.

פעילויות[עריכה]

קניות[עריכה]

המקום המועדף לשופינג באיים הוא ללא ספר אי הבירה מג'ורו.

מטבע[עריכה]

המטבע הרשמי של איי מרשל הוא הדולר האמריקני ($) וסימנו הבינלאומי הוא USD. להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הדולר האמריקני ביחס לשקל וביחס למטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

אוכל[עריכה]

פירות שונים גדלים באיי מרשל בעונות השונות של השנה. ישנם גם חוות רבות ברחבי איי מרשל בהן ישנם גידולים של ירקות וחזירים. התוצרת העיקרית באיי מרשל היא פרי עץ הלחם, פנדנוס, קוקוס, תירס, עגבניות, בטטות, קסווה, פפאיה, דלעת, ליים, חזירים ועופות.

לאורך הדרך מאג'לטקה ללורה ישנם דוכני מזון מרובים שמוכרים פירות ואוכל מסורתי.

בעוד שבעבר היו מיני דגים רבים באזור איי מרשל, עם זאת כיום קיימת אי ודאות רבה לגבי כך משום שבוצע דיג רב מדיי באזור זה ובשל ההשפעה של שינויי האקלים.

ישנם מספר מסעדות באיי מרשל המתמחות במאכלים ממטבחים בינלאומיים. כמה מהמסעדות הבולטות ביותר כוללות את - Enra Restaurant, Yummy BBQ, Jitak Take-Out, DAR Restaurant, ו-Robert Reimers Enterprises' Tide Table.

מסעדות בולטות שאינן בבעלות של תושבים מקומיים כוללות את "Monica's" (המטבח הסיני), "La Bojie's" (המטבח הפיליפיני), "Restaurant China" (המטבח הסיני), "Restaurant Special" (המטבח הסיני), "Won Hai Shen" (המטבח הסיני), "The Stone House" (המטבח היפני), "Jay's Restaurant" (המטבח ההודי), "Island Star Restaurant" (המטבח הסיני), ו-"Aliang Restaurant" (המטבח הסיני).

שתייה[עריכה]

לינה[עריכה]

הגעה[עריכה]

אשרת כניסה[עריכה]

אזרחים ישראלים אינם זקוקים לויזה על מנת לבקר באיי מרשל.

בטיסה[עריכה]

ישנן כיום טיסות בין איי מרשל להונולולו ובין פיג'י ואיי מרשל אשר עוברות גם דרך קיריבטי וטובלו. הטיסות של יונייטד איירליינס עוצרת גם במג'ורו וגם בקווג'אלין במסגרת הטיסות שלהן בין גואם להונולולו.

אורך הטיסה מניו יורק למג'ורו הוא 14 שעות. אורך הטיסה מטוקיו למג'ורו הוא 11 שעות. אורך הטיסה מגואם למג'ורו הוא 8 שעות. ואורך הטיסה מהונולולו למג'ורו הוא 5 שעות.

נמל התעופה המרכזי באיי מרשל הוא נמל התעופה הבינלאומי מג'ורו.

בדרך הים[עריכה]

תחבורה[עריכה]

בטיסה[עריכה]

בדרך הים[עריכה]

חשוב לדעת[עריכה]

שגרירות ישראל[עריכה]

לישראל אין שגריר במדינה.

בריאות המטייל[עריכה]

יש להימנע מלשתות את מי הברז באיי מרשל. מומלץ להקפיד לשתות מים רב מבקבוקי מים - אפילו במקרים בהם אתם רוצים לצחצח שיניים.

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

כדאי להיזהר במיוחד מהתקופות של הגאות והשפל. השיטפונות באיי מרשל שכיחים יחסית בשל עליית פני הים.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: איי מרשל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איי מרשל

הערות שוליים[עריכה]