שיחור מזון
שיחור מזון (באנגלית: Foraging) הוא כינוי לחיפוש חומר אורגני בטבע כגון צמחים או פטריות לצורך אכילתם, על מנת לשמור אותם למזכרת, או למטרות אחרות.
אפילו כיום ישנם אזורים מסוימים בעולם (אפילו במדינות בעלות הכנסה גבוהה) בהם פירות יער ופטריות שלוקטו ביערות מקומיים הם פרטי מזון פופולריים במטבחים המקומיים.
פירות ופירות יער
[עריכה]
ברוב הביומות קיימים לרוב סוגים כלשהם של פירות ופירות יער. ישנם פירות ופירות יער רבים אשר הם אכילים, אך ישנם גם פירות ופירות יער רעילים. אין כללים ברורים שניתן לפעול על פיהם בכל המקרים האפשריים על מנת לדעת אילו פריטים רעילים ואילו אכילים, ומשום כך מומלץ ללמוד כיצד לזהות היטב את הפריטים שתדעו בוודאות שהם אכילים.
פירות יער אכילים אשר הם נפוצים באזורים עם אקלים ממוזג:
עצים
[עריכה]לעצים ערך כלכלי ואקולוגי רב, ובשל כך ניסור עצים, בין אם לצורך שימוש במדורה, על מנת ליצור מקום מקלט בטבע או לשם קישוט, לרוב אסור, או שישנן הגבלות רבות על ניסור של עצים. אפילו כאשר קיבלתם אישור מבעלי הקרקע לנסר עצים מסוימים אשר בבעלותם, חיתוך העץ עדיין דורש קבלת החלטות מושכלות על מנת למזער ככל הניתן את הנזק ליער. שבירה או ניסור של ענפים מן העץ עלולה במקרים מסוימים לגרום לזיהומים פטרייתיים בעץ (הסיכון משתנה ממין למין ובהתאם לנסיבות שונות),.
איסוף של ענפי עצים מהקרקע מותר בדרך כלל.
פרחי בר
[עריכה]אנשים רבים אוהבים לקטוף פרחי בר לקישוט. ישנם גם פרחי בר מסוימים אשר הם אכילים.
באזורים עם אקלים ממוזג המגוון הגדול ביותר של פרחים בדרך כלל נמצא באזורי מרעה של בעלי חיים.
עם זאת, באזורים רבים פרחי בר מוגנים, ועל מנת לקטוף אותם נדרש היתר מיוחד.
פטריות
[עריכה]
ישנם מינים רבים של פטריות אשר טעימים במיוחד, ובאזורים רבים ברחבי העולם ניתן ללקט אותם בחינם אם אתם מוכנים ללקט אותם בעצמכם. אף על פי כן, כדאי תמיד לקחת בחשבון שישנם גם פטריות רעילות, וחלק מהפטריות הרעילות אפילו יכולות להיות קטלניות. אין כללים ברורים שניתן לפעול על פיהם בכל המקרים האפשריים על מנת לדעת אילו פטריות רעילות ואילו אכילות, ומשום כך מומלץ ללמוד כיצד לזהות היטב מינים מסוימים של פטריות אשר תדעו בוודאות שהם אכילים. בכל מקרה, אף פעם אל תאכלו פטריות שאינכם בטוחים במאה אחוזים שהם אכילים - חשוב להקפיד על כך משום שישנן פטריות רעילות שדומות במידה רבה למינים של פטריות אשר הן אכילות. משום כך, כאשר אתם מטיילים למקום חדש ומתכננים לקטוף בו פטריות, מומלץ לבדוק מראש עם מומחים מקומיים שאתם מודעים היטב לכל מיני הפטריות הרעילים המקומיים שדומים במראה למיני הפטריות האכילים.
שיקולים חשובים שנוגעים לפטריות אכילות - רוב פטריות מתקלקלת בקלות, ומשום כך יש להכין אותם לאכילה כמה שיותר מהר ובזהירות. בפעם הראשונה שאתם אוכלים מין פטריות מסוים, מומלץ לאכול רק מעט ממנו, משום שלא כל מיני הפטריות האכילים מתאימים לכולם. כדאי גם לקחת בחשבון שמרבית הפטריות האכילות לא ראויות לאכילה ואינן טעימות עד אשר מבשלים אותם. ישנם גם מינים מסוימים של פטריות אשר הם רעילים כל עוד שלא מבשלים אותם במים.
הדרך הטובה ביותר ללמוד כיצד לבחור פטריות אכילות היא להתייעץ עם מומחים מקומיים. ישנם גם ספרים רבים שעוסקים בנושא. ישנן בדרך כלל סוגים מסוימים של פטריות אכילות שקל במיוחד לאתר ושאין אף פטרייה רעילה שדומה להן.
אם חליתם בעקבות אכילת פטריות שקטפתם מהיער מומלץ ליידע רופא על כך.
צמחי ים
[עריכה]צמחי הים האכילים - אצות, חסנית (sea lettuce), נורי וקלפ - נוטים להיות עשירים במינרלים וויטמינים ונחשבים למעדן במיוחד במדינות רבות באסיה. עם השנים הכו צמחי הים פופולריים גם במדינות רבות ברחבי העולם ועל כן ניתן כיום לאכול מנת אצות גם במקומות רבים לאורך החופים ברחבי העולם. שיחור מזון של צמחי ים מבוצע בעיקר באזור חופים סלעיים. אם אתם מעוניינים לעשות זאת מומלץ במיוחד לרכוש מדריך להכרת מיני האצות האכילים המקומיים. יש להיזהר במיוחד אם תעמדו על סלעים חלקלקים. מומלץ גם להימנע מלאסוף צמחי ים באזורים אשר עשויים להיות מזוהמים ממי ביוב או משפכי תעשייה. ניתן לצרוך את צמחי הים בעודם גולמיים, וכמו גם לאחר שבושלו או יובשו.
בעלי חיים
[עריכה]שיחור מזון כולל גם איסוף פרפרים וחיות קטנות אחרות כמזכרות דקורטיביות, ובעלי חיים כגון צדפות, חרקים וזחלים לצורך אכילתם. כדאי תמיד לברר אם הדבר מותר משום שבעלי חיים מסוימים עשויים להיות מוגנים על פי חוק, במיוחד במקומות כמו פארקים לאומיים.
ציוד
[עריכה].jpg)
- מומלץ לאסוף פירות יער ופטריות בסל. דלי מפלסטיק יכול להיות שימושי באותה המידה לשם כך.
- סכין
- סכין מיוחד לליקוט פטריות (עם מברשת בקצה הידית)
בריאות המטייל
[עריכה]מזון שלוקט בטבע עשוי להכיל פתוגנים. במקרים מסוימים שטיפת המזון מספיק, במקרים אחרים יש צורך בבישול המזון על מנת לוודא שהפתוגנים הוסרו.
חשוב לדעת
[עריכה]ברוב המדינות יש הגבלות על שיחור מזון, ובמדינות מסוימות יש אף איסור על שיחור מזון.
בעוד שבמקומות כמו ארצות הברית מרבית התושבים נדרשים על פי חוק להימנע מללכת ליערות או אזורי טבע אחרים אם הם לא מוגדרים כפארקים או שמורות ציבוריות (וכתוצאה מכך, מרבית האוכלוסייה האמריקנית לרוב נמצאת באזורים האורבאניים משום שמרבית אזורי הטבע נמצאים בבעלות פרטית) במדינות רבות בעולם קיים "חוק הגישה לטבע" (אשר מכונה גם "החופש לשוטט", או "זכותו של כל אדם") אשר מתיר לציבור הרחב לטייל בטבע, בן אם מדובר באדמות ציבוריות או אדמות בבעלות פרטית (חוק זה קיים כיום בסקוטלנד, בפינלנד, איסלנד, נורווגיה, שוודיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, אוסטריה, צ'כיה ושווייץ). חוק זה מתיר לרוב לטייל באזורי טבע הנמצאים בבעלות פרטית כל עוד נמנעים מלהתקרב יתר המידה לבתיהם של בעלי הקרקע.
ראו גם
[עריכה]| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
