המונח נסיעה משותפת (באנגלית: Carpooling או Ride sharing) מיוחס למקרים בהם נעשה שימוש משותף ברכב פרטי על ידי שני אנשים או יותר אשר נוסעים יחד לאותו היעד. ככל שיותר אנשים משתמשים באותו כלי הרכב כך פוחתת עלות הנסיעה עבור כל אחד מהאנשים - הוצאות כגון: עלויות דלק, תשלום על דמי מעבר בכניסה לערים, ולרוב הדבר מסייע להפחית מהמתח הכרוך בנהיגה. נסיעה משותפת תורמת גם לצמצום זיהום האוויר, פליטת פחמן, מפחיתה את עומסי התנועה בכבישים ומפחיתה את הביקוש למקומות חנייה. לרוב אפשרות זו הכי פופולרית בקרב אנשים העובדים באותו מקום העבודה או באותו האזור וגרים באותו היישוב/אזור (לרוב יהיה זה יישוב עם צפיפות אוכלוסייה גבוהה יחסית).
עבור מטיילים אפשרות הנסיעה המשותפת תהיה בדרך כלל חלופה מוצלחת לנסיעה בטרמפים. על מנת לגרום לכך לקרות נדרשים המטיילים לרוב לחפש מבעוד מועד מטיילים אחרים שמתכננים לנסוע באותו האזור ברכב משלהם ולהציע להם שתצטרפו אליהם ותתחלקו בעלויות הנסיעה. שלא בדומה לנסיעה בטרמפים, הסידורים נערכים לרוב מבעוד מועד, והנוסע משלם לנהג את הסכום עליו הם סיכמו מבעוד מועד (בעוד שטרמפים לרוב אינם כרוכים בתשלום כלשהו).
רקע כללי
[עריכה]כמו טרמפים, זה כרוך בחיפוש אחר נסיעה ברכב שמופעל על ידי מטייל אחר שנוסע לאותו יעד. שלא כמו טרמפים, הסידורים נערכים בדרך כלל מראש; הנוסע מבצע תשלום כלשהו לנהג כדי לבסס או לבטל את עלות הנסיעה באופן חלקי.
שיתוף רכבים פירושו תחבורה אקולוגית וחסכונית יותר בהשוואה לנסיעה ברכב התפוסה היחידה שכן יותר מאדם נוסע ברכב כלומר פחות צריכת דלק לקילומטר תובלה ומאפשר צפיפות תנועה גבוהה יותר. לשירותים אלה יש אפליקציות אינטרנט מותאמות לנייד, ולרבים מהם יש אפליקציות סלולריות מקוריות.
במדינות מסוימות המצב החוקי של שיתוף לרכיבה עם כל פיצוי לנהג אינו ברור, מכיוון שהוא עשוי להיחשב כמונית לא חוקית. ההסתברות לבעיות עבור נוסע היא נמוכה, אך אם אתה מתכוון להציע שיתוף לרכיבה תמורת כסף, עליך לבדוק זאת. מכיוון שמוניות רישוי הן בתחום שיפוטן של עיריות מקומיות במקומות רבים, המצב יכול להשתנות באופן דרסטי מעיר לעיר.
אמצעי תקשורת שונים לרכיבת עמיתים לתלמידים מועילים לאיתור נהגים או נוסעים פוטנציאליים לשיתוף נסיעה:
- Adhoc "פיצל את כספי הדלק והיה חברתי" בזמן אמת באמצעות הסלולרי וה- webapp. שתיהן מאפשרות שימוש בכל מקום ברשתות תקשורת סלולריות.
- לרכב על לוחות. אלה היו במקור לוחות מודעות פיזיים שהודבקו לקירות באזורים עם תנועה גבוהה ומושכים מסעות; למשל, באכסניית נוער או לינה אחרת חולפת. לעיתים קרובות אוניברסיטאות מספקות לוח רכיבה במקום מרכזי כדי להתאים סטודנטים שחוזרים לעיירות ביתם עם נהגים וכלי רכב. ככל הנראה, ניתן לפרוס לוחות מודעות או פורומי הודעות לשימוש בצורה דומה מאוד, ולהעביר את אותו מושג באופן מקוון.
- מודעות מסווגות. בעוד שפרסום בעיתון מודפס היה יקר לאין שיעור, אתרים כמו קרייגסליסט הם פרסום בחינם. גם בהישג יד התרמילאי הממוצע. פשוט היזהר; אתרים אלה אינם עושים דבר כדי לאמת את זהותם (או את האמינות) של האנשים איתם אתם מתמודדים.
- אתרי מומחים כמו Covoiturage.fr, Rdvouz.com, idvroom בצרפת, או Kangaride (Amigo Express) במונטריאל. BlaBlaCar, LiftSurfer, RideshareOnline ו- Hitchhiker דומים. חלק משירותים אלה מאמתים את רישיונות הנהיגה ו / או מאפשרים לנהגים ונוסעים לדרג אחד את השני.
- Sluggging הוא מונח שמקורו בשנות התשעים של ארצות הברית, שם הרשויות מייעדות מקומות מתאימים כמיקום קו שבלול שבו אנשים יכולים להסתובב בציפייה לרכיבות שיציעו להם.
- שירות התאמת נהגים וכלי רכב לנוסעים יכול להיעשות ממשרד לבנים וטיט. בכמה תחומי השיפוט, חברות האוטובוסים הבין-עירוניים שיתפו פעולה כדי למנוע סוכנויות לשיתוף רכבים מסחריים על מנת לחסל את מה שהם רואים כמתחרה.
- כמה אתרים ואפליקציות ייעודיות סיפקו "שיתוף טיסות", שיתוף לרכיבה עם טייסים פרטיים בתעופה כללית. רבים מאלה היו מבוססים על ארצות הברית וסגרו לאחר מאבק משפטי ממושך בין השנים 2014-15, בו מינהל התעופה הפדרלי האמריקני ביקש להחיל את אותן התקנות על שיתוף פעולה על מפעילי אמנת מסחר עם טייסים מסחריים מקצועיים.
סביר להניח ששיתוף לרכיבה יצליח בין מרכזים מרכזיים או יעדים פופולריים ומכויים. בנסיעות ארוכות, כמו מסלול חוצה מדינות דרך קנדה, ייתכן כי הנוסעים יתבקשו לבצע חלק מהנהיגה הארוכה. עדיף לפרסם בקשה להסעה מראש ולהתחיל לבדוק אם יש רישומי הצעות לפחות שבוע לפני תאריכי היציאה הרצויים. זה גם עוזר להיות גמיש עם זמני היציאה וההגעה. כמו בטרמפים, רצוי לשכל ושכל שיקול דעת.
חלופות
[עריכה]- סיבוב ארוך טווח במקום העבודה עבור הנוסעים. הרעיון דומה מאוד, וטרמינולוגיה כמו covoiturage בשפה הצרפתית (carpooling) משמשת לעיתים קרובות עבור שניהם, אך קרונות ניידות הנוסעים הם טיולים קצרי נסיעה בהם צפויים נהגים ונוסעים להיות באותו מקום בכל יום.
- תוכניות שיתוף מכוניות בהן ארגון רוכש צי רכבים להשכרה לטווח קצר, בשירות עצמי לחבריו - לא כלל נהג. חלקם קואופרטיבים או ללא מטרות רווח, חלקם עסקים מסחריים, חלקם רשתות המופעלות על ידי חברות השכרת הזרם המרכזי. ראה Carsharing. ישנן גם תוכניות לשיתוף אופניים בהן עירייה או ארגון אחר משאיל או משכיר אופניים לטווח קצר כתחבורה מקומית בתוך עיר, בדרך כלל מסיבות סביבתיות.
- שירותים דמויי מוניות ברכב פרטי, כמו Uber, Haxi ו- Lyft. נוסע המשתתף בנסיעה מחפש נהג שכבר נוסע ליעדם, בדרך כלל כאמצעי לחלוקת הוצאות, בעוד "שירותי נסיעה ברכיבה" או שירותי ברד לרכב מוצאים נהגים שיצאו מגדרם בתמורה לרווח כספי. רמות מסוימות של שירותים אלה יכולות לשלוח מסים רגילים תמורת תשלום.
ראו גם
[עריכה]מיזמי קרן ויקימדיה |
---|