החוף האמאלפיטאני (באיטלקית: Costiera amalfitana) הוא רצועת חוף הררית בחלק הצפון-מערבי של נפת סלרנו בקמפניה שבאיטליה. רצועת החוף האמאלפיטאנית הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 1997 כאתר מורשת עולמית.
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי
[עריכה]יישובים בולטים לאורך רצועת החוף
[עריכה]יישובים בולטים בהרים
[עריכה]יעדים בולטים נוספים
[עריכה]רקע כללי
[עריכה]החוף האמאלפי הוא אזור בעל נתוני יופי טבעיים ומגוונים. ממבט מספינה הנוסעת בין העיר אמאלפי לבין יעדה נפולי אפשר להבחין בטבעו של החוף. החוף יורד באופן תלול עד לשפת הים. הוא כמעט ואינו מותיר מקום לחוף רחצה. במקומות בודדים הים חודר ליבשה ויוצר מעין מפרצונים ואפילו מערות ימיות. בשיפולי ההר בנויים מיגוון של מבנים מתקופות שונות. המבנים העתיקים נועדו להגנה ואילו המבנים החדשים - לתיירות. העתיקים, הנצפים מהים חלקם הרוסים וחלקם משוקמים מחדש. קיים פיקוח קפדני על הבנייה לאורך החוף, כך שלא ייפגע המבט הפנורמי.
הכביש שנסלל במעלה ההר , לאורך החוף , נבנה רק בתקופת שלטון מוסוליני - שנות ה-40 למאה ה-19. מאז בניית הכביש כמעט ולא חל בו שינוי עד היום. התחבורה בו מתנהלת באיטיות ולעיתים היא בפועל חד-סיטרית: רק רכב אחד יכול לעבור והשני ממתין לסיום המעבר. חלק מהכביש עובר מתחת לקמרונות חצובים בסלע.
בחוף מצויות ערים אחדות והחשובות הן אמאלפי, שהייתה מעצמה ימית בימי הביניים , רבלו ובסוף החוף סורנטו.
שטחי החקלאות נפרסים לעיני הצופה מהיבשה, ובעיקר מהים ומצביעים על הניצול המלא של פיסות הקרקע הראויות לעיבוד. הגידולים העיקריים הם: גפנים, עצי לימונים ומטעים אחרים.
שפה
[עריכה]אטרקציות
[עריכה]פעילויות
[עריכה]קניות
[עריכה]אוכל
[עריכה]שתייה וחיי לילה
[עריכה]הגעה
[עריכה]תחבורה
[עריכה]יעדים סמוכים בולטים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]מיזמי קרן ויקימדיה |
---|