פריז

‏ ‏

פריז
מדינה	צרפת

אוכלוסייה	2,432,105 תושבים (נכון ל-2009)
צפיפות	20,696 נפש לקמ"ר (נכון ל-2008)
שטח	105.4 קמ"ר
אזור זמן	UTC +1



אתר התיירות הרשמי

פריז (בצרפתית: Paris), הידועה גם כ"עיר האורות", היא בירת צרפת ואחת הערים האייקוניות בעולם. עם מעל לשתי מיליון תושבים פריז היא כיום העיר המאוכלסת ביותר בצרפת ואחת משלוש הערים בעל צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר באירופה. פריז נודעת במיוחד בזכות התרבות העשירה, האמנות, ההיסטוריה והסצנה הקולינרית שלה.

לעיר היסטוריה ארוכה ועשירה שהחלה עוד בתקופת ימי הביניים כאשר פריז היא הייתה יישוב קטן לאורך נהר הסן. עם השנים גדלה פריז בגודלה ובחשיבותה, ומילאה תפקיד מרכזי באירועים היסטוריים חשובים רבים כמו המהפכה הצרפתית ומלחמת העולם השנייה. כיום פריז נחשבת לאחד ממרכזי האמנות, התרבות והמסחר החשובים והמשפיעים ביותר באירופה.

העיר מכילה אטרקציות תיירות נודעות רבות, כמו מגדל אייפל האיקוני, מוזיאון הלובר וקתדרלת נוטרדאם. המבקרים יכולים גם לחקור את הרחובות המקסימים של העיר, שכונותיה הציוריות, בתי הקפה המיוחדים והארכיטקטורה המרשימה אשר תורמים כולם לכך שפריז נחשבת כיום לאחת הערים הרומנטיות בעולם.

פריז נודעת גם בזכות הסצנה הקולינרית שבה, הנחשבת לאחת הטובות בעולם. פריז נודעת למדיי בזכות הביסטרו, הבראסרי והמסעדות המוצלחים המגישים מאכלים רבים ומגוונים מהמטבח הצרפתי אשר נודע בטעמים העשירים. פריז מכילה גם כמות גדולה יחסית של מסעדות בעלות כוכבי מישלן. המבקרים יוכלו לנצל את הביקור על מנת ליהנות ממאכלים מקומיים פופולריים כמו קרואסונים, מקרונים ואסקרגו, לצד יינות משובחים מתוצרת מקומית.

בפריז ישנם גם פארקים ומרחבים ירוקים רבים בהם המבקרים יכולים להירגע ולהתרשם מהיופי של העיר, כמו בין היתר גן לוקסמבורג ופארק בואה דה בולון, בהם המבקרים יכולים ליהנות מטיול שליו או לערוך פיקניק.

מתוך הכרה במורשת התרבותית העשירה שלו, האזור שלאורך גדות נהר הסן, מגשר סולי ועד גשר יינה, הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. אזור זה כולל מבנים היסטוריים רבים, גשרים וכמו גם כמה מהאתרים הנודעים ביותר של פריז.

אזורי העיר

מרכז פריז (הרובע ה-1, הרובע ה-2, הרובע ה-3, הרובע ה-4)
הרובע ה-1: הרובע המאוכלס בצפיפות הנמוכה ביותר מבין רובעיה של העיר, אך גם אחד מהרבעים הקטנים ביותר בה. רובו של האזור משמש למסחר ואדמיניסטרציה. זהו אחד הרבעים העתיקים ביותר של פריז; חלקו המערבי של האי המערבי שבלב נהר הסן - האיל דה לה סיטה (le de la Cité), שהיווה בעבר את לב העיר הרומית לוטטיה (Lutèce), נכבש בשנת 52 לפנה"ס, בעוד שחלקים אחרים ברובע (למשל, אזור לה אל) הוקמו בראשית ימי הביניים. אטרקצית מרכזיות ברובע כוללות בין היתר את מוזיאון הלובר, וגני טווילרי. הרובע ה-2: ביחד עם הרבעים ה-8 וה-9 מאכלס אזור עסקים חשוב, בו מרוכזת פעילות כלכלית רבה. ברובע נמצאת הבורסה הישנה של פריז והמטות של כמה בנקים גדולים. כמו כן, זהו מרכז טקסטיל ומקום משכנה של האופרה קומיק (Opéra-Comique). הרובע השני הוא גם מקום משכנם של כמה משרידי הפסאז'ים המקורים המסחריים בני המאה ה-19, שדרות מקורות זכוכית, מרוצפות ומוארות היטב. הרובע ה-3: מאכלס את החלק הצפוני של המחוז הימי-ביניימי, המארה (Le Marais, יחד עם הרובע ה-4, המאכלס את החלק הדרומי השוקק יותר של המארה). במקום עומד הבית הפרטי העתיק ביותר של פריז שעדיין עומד על כנו, ונבנה בשנת 1407, ברחוב דה מונטמורנסי (rue de Montmorency). אזור צ'יינטאון קטן, אך מתרחב במהירות, בו שוכנים מהגרים מוונזהו שבסין, מרוכז ב-רו או מארה (rue au Maire). הרובע ה-4: כולל את אזור כיכר העירייה של פריז שנבנה בסגנון הרנסאנס. נמצאים בו גם כיכר פלאס דה ווז' (Place des Vosges), גם היא מימי הרנסאנס בצרפת, מרכז ז'ורז' פומפידו (Centre Georges Pompidou) בעל המבנה הייחודי וחלקו הדרומי של אזור המארה הימי-ביניימי (Le Marais), שהוא כיום גם מרכזה של הקהילה ההומוסקסואלית של פריז (החלק הצפוני של המארה נכלל ברובע השלישי). חלקו המזרחי של האי המערבי שבלב נהר הסן - האיל דה לה סיטה (Île de la Cité, בכללו קתדרלת נוטרדאם, Cathédrale Notre-Dame de Paris) וכן האי המזרחי שבלב הנהר, איל סן לואי (Île Saint-Louis) אף הם נמצאים ברובע הרביעי של העיר.

אזור הגדה הדרומית של נהר הסן (הרובע ה-5, הרובע ה-6, הרובע ה-7

)
הרובע ה-5: משמש כאחד הרבעים המרכזיים של פריז. רובע זה מכיל את אזור הרובע הלטיני, שמאכלס רבות מהאוניברסיטאות, הקולז'ים ובתי הספר המפורסמים של צרפת. הרובע ה-5 הוא גם אחד האזורים העתיקים ביותר של פריז, שנבנה כבר בתקופת העת העתיקה. עקבות של שרידי העבר ניתן למצוא באתרים כארנה של לוטטיה (Arènes de Lutèce) - אמפיתיאטרון רומאי, ובית המרחץ של קלוני (Musée National du Moyen Âge) - בית מרחץ רומאי. הרובע ה-6: מפורסם הודות לאזור שדרות סן ז'רמן (Boulevard Saint-Germain), שבמרכזו כנסיית סן ז'רמן דה פרה (Abbey of Saint-Germain-des-Prés), שנוסד במאה ה-6. ברובע ה-6 נמצא גם הסנאט הצרפתי, שממוקם בגני לוקסמבורג. הרובע ה-7: מאכלס כמה מוסדות לאומיים צרפתיים חשובים, בהם האספה הלאומית הצרפתית (Assemblée nationale) וכן מספר משרדי ממשלה. הרובע הוא אתר תיירות מרכזי, בראש ובראשונה בשל מגדל אייפל (Tour Eiffel) ואוטל דז אינווליד (Hôtel des Invalides), שבו טמון מנהיג צרפת הקיסרית במאה ה-19, נפוליאון בונפרטה.

אזור העיר הפנימית (הרובע ה-8, הרובע ה-9)
הרובע ה-8: יחד עם הרובע ה-2 והרובע ה-9 הוא מאכלס את אחד ממרכזיה העסקיים של העיר, שמקובצים סביב האופרה גרנייה (Palais Garnier). אתרים מרכזיים רבים ממוקמים באזור, בהם השאנז אליזה (Avenue des Champs-Élysées), שער הניצחון (Arc de Triomphe) וכיכר הקונקורד (Place de la Concorde). ברובע נמצא גם ארמון האליזה (Palais de l'Élysée) שהוא מעונו הרשמי ומשרדו של נשיא צרפת. הרובע ה-9: מכיל מקומות מרכזיים רבים, בינם שדרות אוסמן על בתי הכולבו הגדולים של גאלרי לפאייט ושל פרנטן שבהם. הרובע התשיעי, יחד עם הרובע ה-2 והרובע ה-8, מאכלס את אחד ממרכזי העסקים של פריז, סביב אזור האופרה גרנייה.

מזרח פריז (הרובע ה-10, הרובע ה-11, הרובע ה-12)
הרובע ה-10: ברובע נמצאות שתיים משש תחנות הרכבת הגדולות של פריז: גאר די נור וגאר דה ל'אס. במשך המאה ה-19, היו תחנות אלה מהעמוסות באירופה. הרובע העשירי מאכלס חלק גדול מתעלת סן מרטן (Saint-Martin), המקשרת את נהר הסן לחלקים הצפוניים של פריז. הרובע ה-11: הרובע בעל צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר מבין מעשרים הרבעים של פריז, והרובע השני בצפיפותו באירופה. הרובע ה-12: הרובע עבר שינויים משמעותיים בעשור האחרון, בעיקר בסביבות קור-סנט-אמיליון וברסי, שכעת שוכנים שם משרד האוצר הצרפתי והארנה של ברסי. שטח הקרקע של הרובע הוא 6.38 קמ"ר. יער ונסן נכלל ברובע זה.

דרום פריז (הרובע ה-13, הרובע ה-14, הרובע ה-15)
הרובע ה-13: ברובע נמצאת שכונת הצ'יינהטאון העיקרית של פריז, ואזור בו מרוכזים בניניי מגורים גבוהים, בעיר בדרום-מזרח הרובע. הרובע ה-14: חולק את אזור מונפרנאס (Montparnasse) עם הרובע השישי והרובע הארבעה-עשר. גורד-השחקים של פריז, מגדל מונפרנאס (Tour Maine-Montparnasse), ותחנת מונפרנאס הסמוכה, המצויים בגבול שבין הרובע ה-15 והרובע הא-14. הרובע ה-15: בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר מבין הרבעים של פריז. הוא חולק את אזור מונפרנאס (Montparnasse) עם הרובע השישי והרובע הארבעה-עשר. גורד-השחקים של פריז, מגדל מונפרנאס (Tour Maine-Montparnasse), ותחנת מונפרנאס הסמוכה, המצויים בגבול שבין הרובע ה-15 והרובע הא-14.

מערב פריז (הרובע ה-16, הרובע ה-17)
הרובע ה-16: ברובע נמצאת שדרות פוש היוקרתית, שהיא השדרה הרחבה ביותר בפריז, וכן את אזור המגורים המרכזי של מחוז אוטיי ופאסי. ברובע זה נמצא מספר השגרירויות הבין-לאומיות הגדול ביותר בצרפת. יער בולון נכלל ברובע זה. הרובע ה-17: ברובע שני מוקדי פעילות מרכזיים: בחלקו הצפוני, מתחם מעמד הפועלים המרוכז סביב כיכר קלישי (Place de Clichy) הוא שלוחה של אזור החלונות האדומים של רובע פיגאל (Quartier Pigalle); ובחלקו הדרומי, מתחם המעמד הבינוני-גבוה שסביב שדרות דה טרן (Avenue des ternes) ושוק פונסלה (Marché Poncelet).

אזור הגבעות (הרובע ה-18, הרובע ה-19, הרובע ה-20)
הרובע ה-18: הרובע ידוע בעיקר הודות לאזור מונמארטר שבשטחו (Montmartre), גבעה שבראשה מזדקרת בזיליקת סקרה קר (La basilique du Sacré-Cœur), וכן הודות לתיאטרון הקברט הידוע מולן רוז' (Moulin Rouge), ולטחנת הרוח הישנה, מולן דה לה גאלט (Moulin de la Galette). הרובע ה-19: ברובע עוברות שתי תעלות, תעלת סאן-דני ותעלת אורק (Canal de l'Ourcq), המתחברות בפארק לה וילט. הרובע ה-20: ברובע נמצאים האזורים הקוסמופוליטיים מנילמונטן ובלוויל, שקלטו גלים רבים של מהגרים מאז אמצע המאה ה-19. כיום, בבלוויל מצוי רובע הצ'יינהטאון השני בגודלו בפריז.

את העיר מקיפים אזורים פרווריים נרחבים. האזורים הפרווריים שממוקמים מערבית לעיר הם הפרוורים העשירים יותר (ניי, בולון, סנט קלאוד, לבלואה) בעוד שאזור הפרוורים העני ביותר שבו נמצאים בעיקר אוכלוסיות המהגרים של פריז, ממוקם צפון-מזרחית לפריז.

אזור לה דפאנס, אשר הוא מרכז העסקים הראשי של המטרופולין של פריז, נמצא בפועל מחוץ לתחומי העיר פריז. אזור לה דפאנס מכונה לעיתים הרובע ה-21 של פריז, אף שהוא איננו נמצא בתחומי העיר. באזור לה דפאנס גורדי שחקים רבים, ארכיטקטורה מרהיבה, ועם קו רקיע יוצא דופן.

רקע כללי

רקע היסטורי

ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - פריז#היסטוריה

עדויות מצביעות על קיומו של מקום ישוב קבוע באזור פריז כבר בתקופה הנאוליתית התיכונה, בין השנים 4,000 ל-3,800 לפני הספירה הנוצרית. יוליוס קיסר וצבאו הגיעו למיקום העיר בשנת 52 לפנה"ס - פריז הייתה אז כפר דייגים ששכן על אי באמצע נהר הסן, אך מיקומו היה על צומת דרכים חשוב בגאליה, וקיסר הקים על האי ובאזור גבעת סנט ז'נבייב שבגדה הדרומית של נהר הסן, את העיר הרומית לוטטיה. כלוביס הראשון, מלך הפרנקים, הפך את פריז לבירת ממלכתו בסביבות שנת 508 לספירה. במאה האחת-עשרה הפכה פריז למרכז חשוב להשכלה ולימודי דת. הכס המלכותי קיבע יותר ויותר את מושבו בעיר, שהפכה לבירת הממלכה החל מימיו של לואי השישי. בשנת 1163, הבישוף מוריס דה סולי החל בבניית קתדרלת נוטרדאם הגותית באיל דה לה סיטה, וזו הושלמה ב-1345. בשנת 1257 הוקם הסורבון, ובשנת 1328 אוכלוסיית פריז מנתה כ-200,000 תושבים, והייתה לעיר המאוכלסת ביותר באירופה.

כיבוש הבסטיליה ב-14 ביולי 1789, היה השלב הראשון של המהפכה הצרפתית. בליל ה-9 באוגוסט 1792, השתלטה קומונה פריזאית מהפכנית על האוטל דה ויל. בזמן אירועי העשירי באוגוסט 1792, ההמון כיתר את ארמון טווילרי בתמיכת הממשל העירוני החדש. המלך לואי השישה עשר והמשפחה המלכותית נכלאה והוצאה להורג. המונרכיה הצרפתית (שהושבה על כנה ב-1814) התבטלה. ב-2 בדצמבר 1804, נפוליאון בונפרטה, שתפס את השלטון בשנת 1799, הוקדש כקיסר בידי האפיפיור פיוס השביעי בקתדרלת נוטרדאם. הוא החליט למנות את פריז לבירת קיסרותו.

המהפכה התעשייתית, הקיסרות השנייה והעידן היפה הביאו לפיתוח הגדול ביותר בהיסטוריה של פריז. במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870, מצור הוטל על פריז במשך מספר חודשים, אך למרות הקשיים, העיר לא נכנעה ולא נפלה בידי הצבא הפרוסי. במלחמת העולם הראשונה כמעט נפלה פריז המפונה חלקית מתושביה לידי הכוחות הכיבוש הגרמניים, אך ניצלה בעקבות הקרב על המארן. מזל זה לא שיחק לעיר בפעם השלישית במלחמת העולם השנייה, בה נכבשה פריז ב-1940 על ידי גרמניה הנאצית.

בתקופה שאחרי המלחמה חוותה פריז את פיתוחה הגדול ביותר מאז ימי המאה ה-19. הפרוורים החלו להתרחב למכביר, עם בניית שיכונים גדולים ועם התחלת הבנייה של רובע העסקים לה דפאנס. רשת מקיפה של רכבות אקספרס תת-קרקעיות, ה-RER, נבנתה בנוסף לרכבות המטרו, ושימשו את דיירי הפרוורים המרוחקים, בעוד שרשת כבישים מהירים התפתחה בפרוורים.

האזורים המתויירים המרכזיים

האזורים המתויירים המרכזיים בפריז מרוכזים בארבעה אזורים - הרובע ה-7 (VIIe arrondissement), הרובע ה-6 (VIe arrondissement), הרובע ה-3 (IIIe arrondissement), והרובע ה-1 (Ier arrondissement).

ניתן לקרוא עוד על מוקדי עניין בולטים ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

שפות

מדריך מורחב – שיחון צרפתי

השפה העיקרית והשימושית ביותר בפריז כמו בכל צרפת היא כמובן הצרפתית. ישנם הבדלים קלים בהגייה של השפה בשימוש היומיומי הבלתי פורמלי בהשוואה לאופן בו רבים לומדים את השפה בבית הספר. לדוגמה, בצרפתית סטנדרטי כאשר רוצים לומר "כן" אומרים oui ("ווי"), אך בפועל צרפתים רבים נוהגים לומר את מילת הסלנג ouais (" וואיי"). סברה מקובלת היא שבאזור עמק הלואר המקומיים נוהגים לדבר צרפתית באופן התקין ביותר בהשוואה ליתר המקומות בצרפת.

באופן כללי מרבית הצרפתים נוהגים להקפיד על כללי נימוס (לעיתים יתר המידה) ועשויים על כן להגיב באופן מוקצן לזרים שאינם מקפידים על כללי הנימוס. בשל כך, תהיו עשויים להיות מופתעים לגלות שלקוחות אחרים אומרים לכם שלום כאשר תיכנסו למסעדה או לחנות. מומלץ להקפיד לנהוג באדיבות ולומר שלום/להתראות לאנשים שהתייחסו אליכם באדיבות כאשר אתם נכנסתם או עזבתם חנויות קטנות ובתי קפה. עבור הצרפתים מאוד לא מנומס להתחיל שיחה עם זרחפ (אפילו חנווני או לקוח) מבלי לומר לכל הפחות "בונז'ור". משום כך מומלץ ללמוד לכל הפחות מספר משפטים בסיסיים בצרפתית בהם תוכלו להשתמש כאשר תנסו להשיג עזרת עוברי אורח.

"Excusez-moi Monsieur/Madame" ("תסלח/י לי, אדוני/גברתי")
"S'il vous plaît Monsieur/Madame" ("בבקשה, אדוני/גברתי")
"Merci Monsieur/Madame" ("תודה, אדוני/גברתי")
"Au revoir Monsieur/Madame" ("להתראות, אדוני/גברתי")

הימנעו מלומר "Salut" ("היי") - נוהגים לומר זאת רק לחברים וקרובי משפחה. שימוש במילה עם אנשים שלא מכירים היטב נחשבת לא מנומסת.

למרות שמרבית הפריזאים למדו אנגלית בבית הספר, מרבית הצרפתים אינם שולטים היטב בשפה האנגלית. עם זאת, בבתי המלון המרכזיים ובמוקדי התיירות המרכזיים לעיתים רבות העובדים שולטים היטב בשפה האנגלית ובשפות אחרות. במידת האפשר, כאשר תפנו לצרפתים, מומלץ תמיד להתחיל את השיחה בצרפתית אם תוכלו.

אקלים

לעיתים, נדמה שהשיר "העיר באפור" שכתבה נעמי שמר על פריז מיטיב לתאר את מזג האוויר בעיר. לאורך כל עונות השנה, גם בקור המקפיא של החורף וגם בחודשי הקיץ החמימים, צפו לממטרים יומיים של גשם קל ולשמיים אפורים. תמיד מומלץ להצטייד במטרייה, גם אם קמתם בבוקר ליום קיצי שטוף שמש, מזג האוויר יכול להתחלף ברגע. בינואר, החודש הקר בשנה, הטמפרטורות מגיעות לגובה ממוצע של 7 מעלות צלזיוס, ולעיתים אף יורדות מתחת לאפס, כך ששלג אמנם איננו אירוע נפוץ בפריז, אך גם לא נדיר.

בדומה לחלק ממדינות אירופה ולשאר צרפת, פריז נהנית מאקלים ימי ממותן. מרבית המשקעים של פריז מגיעים בצורה של גשם קל לאורך כל השנה ואין הבדל רב בטמפרטורות בין עונות הקיץ והחורף. הקיצים בפריז חמים ולחים, עם טמפרטורה ממוצעת של 25 מעלות צלזיוס, כאשר לעיתים עלולים להתרחש גלי חום והטמפרטורות עלולות לנסוק לגובה של 35 מעלות צלזיוס. האביב והסתיו בדרך כלל קרירים עם גשמים קלים גם כן.

דפוסי האקלים בפריז (על סמך נתונים מהשנים 1981–2010)
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס	7.2	8.3	12.2	15.6	19.6	22.7	25.2	25.0	21.1	16.3	10.8	7.5	16.0
טמפרטורה יומית ממוצעת במעלות צלזיוס	4.9	5.6	8.8	11.5	15.2	18.3	20.5	20.3	16.9	13.0	8.3	5.5	12.4
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס	2.7	2.8	5.3	7.3	10.9	13.8	15.8	15.7	12.7	9.6	5.8	3.4	8.8
כמות משקעים במילימטרים	51.0	41.2	47.6	51.8	63.2	49.6	62.3	52.7	47.6	61.5	51.1	57.8	637.4
כמות ימי משקעים ממוצעת	9.9	9.0	10.6	9.3	9.8	8.4	8.1	7.7	7.8	9.6	10.0	10.9	111.1
כמות ימי שלג ממוצעת	3.0	3.9	1.6	0.6	0.0	0.0	0.0	0.0	0.0	0.0	0.7	2.1	11.9
אחוזי לחות	83	78	73	69	70	69	68	71	76	82	84	84	75.6
מקור 1: Meteo France,^[1]^[2] Infoclimat.fr (relative humidity 1961–1990)^[3]
מקור 2: Weather Atlas (percent sunshine and UV Index) ^[4]
תחזית מזג האוויר מעודכנת לפריז לעשרת הימים הבאים ב-weather.com