הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
מתוך ויקימסע
מדריך זה עוסק במסלול

בקעת צין מהווה אטרקציה פופולרית עבור מטיילים רבים. בבקעת צין מספר שבילים מסומנים לטיולים רגליים. מדריך זה מפרט את טיולי ההליכה הפופולריים בבקעת צין.

מידע שימושי[עריכה]

מיקום בקעת צין במפת ישראל
 
בקעת צין
בקעת צין
נוף אופייני לבקעת צין

מה לקחת?[עריכה]

  • מים – ליום שלם דרושים לפחות 5 ליטר לאדם, ובימים חמים – אפילו יותר. בחניוני לילה אין מים זורמים, ואין אפשרות להסתמך על מקורות מים טבעיים – בעין עקב המים לעיתים קצת מלוחים וכל שאר הגבים הם עונתיים ולא ניתן לחזות את מצבם, וכך-או-כך לא ידוע אם המים בהם ראויים לשתייה
  • כובע וגם קרם הגנה או בגדים ארוכים (אך לא חמים)
  • בגד ים, למי שמתכנן להגיע לגבים
  • מאוד מומלץ להצטייד במפה, כדוגמת מפות סימון שבילים קישור לאתר הרשמי. התיאורים בעמוד זה מספיקים בשביל טיול משפחתי לעבדת או קפיצה לעין עקב, אבל לטיול שטח של ממש – מפה היא בגדר חובה

הגעה[עריכה]

מסלולי הטיול בבקעת צין פרושים על שטח לא קטן. קראו את תיאור המסלול או האתר בו אתם מעוניינים, ולפיו החליטו לאיזה חלק של הבקעה להגיע.

במכונית[עריכה]

כביש 40 מקיף את הבקעה מצפון וממערב. יש להגיע לצומת חלוקים – על כביש 40 בנסיעה של 40 דקות דרומה מבאר שבע, או על כביש 204 כ-20 דקות דרומה מדימונה וירוחם. מהצומת, דרומה על כביש 40, ניתן להגיע לקיבוץ שדה בוקר (סמוך לצומת), מדרשת בן-גוריון, שמורת עין-עבדת או גן לאומי עבדת (כרבע שעה נסיעה מהצומת). צפון-מזרחית לצומת חלוקים, על כביש 204 לכיוון ירוחם, ניתן להגיע ליישוב מרחב עם.

ניתן גם להגיע למזרח הבקעה דרך כביש מפעל אוֹרוֹן: מדימונה מזרחה על כביש 25 ובצומת רותם ימינה (דרומה) לכביש 206 עד מפעל אורון; או מירוחם על כביש 225 עם השילוט למכתש הגדול, ואחרי היציאה מהמכתש – ימינה לכביש 206 עד למפעלי אורון. מהמפעל יוצאת דרך עפר בסימון שחור לכיוון דרום-מערב המשמשת את רכבי המפעל שבאמצעותה ניתן להגיע לחלקה המזרחי של הבקעה. איכות הדרך משתנה ויש לנהוג בה בזהירות.

באוטובוס[עריכה]

כל הקווים שלהלן נוסעים על כביש 40 ולכן הם עוצרים בצומת חלוקים, שדה בוקר, מדרשת בן-גוריון, עין עבדת ועבדת.

  • מבאר שבע – קווים 60, 392. קו 65 מגיע גם לתחנות האלו אך אינו נכנס לשדה בוקר ולמדרשה אלא עוצר על המסעפים בכביש הראשי. קו 60 יוצא כל 20-60 דקות מהבוקר עד סביבות 21:00.
  • מדימונה – קו 55 מגיע למרחב עם בנוסף לתחנות שנזכרו לעיל.
  • ממצפה רמון – כל הקווים שנזכרו לעיל: 60, 65, 55, 392 וגם 395.
  • מתל אביב – קו 395 נוסע לאילת על כביש 40. הקו נוסע פעמים בודדות בשבוע.
  • מאילת – קווים 395, 392 נוסעים פעמים בודדות בשבוע.

ברגל[עריכה]

כחלק מטיול של מספר ימים, ניתן להגיע לבקעת צין מאתרי טיול מעניינים אחרים. למעשה, שביל ישראל עובר בתוכה ולכן ניתן להיעזר בו. מצפון-מזרח ניתן להגיע לבקעה על שביל ישראל מכיוון המכתש הגדול ו"הכרבולת" שגובלת אותו מדרום. מכיוון דרום ניתן להגיע לבקעת צין מנחל חווה ומצפה רמון.

מסלולי הליכה בבקעת צין[עריכה]

נחל צין במבט מהאוויר. מימין נמצאת מדרשת בן-גוריון. משמאלה ומעליה ניתן לראות את הגבעות הרכות של נחל חווארים, והקניון הצר שמשמאלן – עין עבדת.

ממדרשת בן-גוריון לעין עקב[עריכה]

הליכה של כשעתיים וחצי בכל כיוון (בהנחה שהולכים ישירות ומוותרים על נקודות עניין אחרות).

יורדים מהמדרשה לנחל צין באחת משתי דרכים: מטיילת המצוק (שמתחילה בקבר בן-גוריון) יורד שביל ירוק ; או ממבואת מצוק הצינים שבכניסה למדרשה, מתחילים לרדת בכביש המתפתל וממנו עוברים לשביל אדום . מכאן ואילך ההליכה מישורית יחסית. בתוך ערוץ הנחל הולכים מזרחה על דרך עפר אדומה (שמתאימה גם לרכב שטח), ואחרי 4 ק"מ פונים ימינה על דרך עפר כחולה . אחרי 3 ק"מ דרך העפר הופכת לשביל הליכה, ואחרי קילומטר נוסף – מגיעים לעין עקב. המסלול כולו קל, אבל בדרך חזרה הוא כולל טיפוס חזרה למדרשה, שעלול להיות קשה לילדים.

הר צרור[עריכה]

מסלול הליכה מעגלי של כשעתיים וחצי ממדרשת בן-גוריון, המוביל לתצפית יפה על בקעת צין, יורד בנחל יפה (יבש) דרך גב עונתי לתוך הבקעה, ועולה חזרה למדרשה.

מהמדרשה הולכים מזרחה לאורך שפת המצוק (ניתן להתחיל למשל בקבר בן-גוריון), עד שמתחברים לדרך עפר שחורה . הולכים עליה כקילומטר וחצי מזרחה עד לצומת בה פונים שמאלה לדרך עפר כחולה . אחרי 2.5 ק"מ, דרך העפר ממשיכה בסימון אדום, ואילו השביל הכחול פונה ימינה למסלול רגלי. פונים ימינה על הסימון הכחול שמתחיל לרדת. לפני שנרד איתו לתוך בקעת צין, שווה לעלות על הגבעה שמנגד, היא הר צרור, ולהשקיף על הנוף היפה של הבקעה. כשחוזרים לסימון הכחול, ממשיכים לרדת איתו בערוץ נחל. אחרי כחצי שעה הליכה מגיעים למצוק והירידה נעשית תלולה. לאחר שהשביל מגיע לתחתית המצוק, פונים ממנו ימינה כדי להגיע למרגלות המצוק, שם נמצא הגב; הוא לא תמיד מלא, וגודלו המרבי הוא בקוטר של כשלושה מטרים ובעומק המתקרב לגובה החזה. אחרי טבילה (אם היא אפשרית), חוזרים לשביל הכחול וממשיכים בו לרדת.

כשמגיעים לתוך הבקעה עצמה השביל נפגש עם דרך עפר שחורה . מכאן ניתן להמשיך בהליכה של למעלה משעה וחצי עד עין עקב: פונים שמאלה על הדרך השחורה, ותוך פחות מקילומטר – ימינה לדרך עפר כחולה שתוביל בסופו של דבר עד הגב. לחלופין, אפשר להשלים את המסלול המעגלי ולפנות ימינה על הדרך השחורה, שעולה בחזרה לרמה שמעל הבקעה, וכך בעצם לחזור לנקודה שבה עלינו על הדרך השחורה בתחילת המסלול. אפשר להמשיך בדרך עד למפגש עם כביש 40 או לפנות שמאלה וללכת לאורך המצוק חזרה למדרשה.

מעין עבדת לעין עקב[עריכה]

מסלול המתחיל בנחל היפה עין עבדת, מטפס וחוצה רכס מדברי עם נוף יפה על הבקעה, ויורד למעיין המפורסם עין עקב. דרגת קושי בינונית. השביל מחייב תשלום בכניסה לעין עבדת. ההליכה עד עין עקב אורכת כשעתיים וחצי, ומשם ישנן כמה אפשרויות ליציאה מהשטח שרובן לוקחות כשעתיים נוספות.

יש להגיע לכניסה העליונה של עין עבדת, על כביש 40, לפי ההוראות שמופיעות לעיל. אחרי שנהנים מהתצפית היפה, יורדים לנחל לאורך המצוק התלול ומסלולי היתדות. הולכים במורד הערוץ ונהנים מיופיין של הבריכות, עד שמגיעים ליציאה מהשמורה. משם ממשיכים ללכת כשני ק"מ על כביש הגישה של השמורה, עד שמגיעים לצומת של מספר שבילים מסומנים. פונים ימינה על שביל ירוק שעולה על הרכס שמדרום. הסימון הירוק ילווה אותנו מכאן עד עין עקב. ההליכה על הרכס כוללת מפגש עם משפחה בדואית המתגוררת שם באוהל ומוכרת קפה למטיילים. לאחר כחמישה קילומטרים של הליכה על הרכס, השביל מתחיל לרדת מהרמה, עד שהוא מגיע לעין עקב עצמו.

כדי לחזור מכאן, ישנן מספר אפשרויות:

  • ניתן ללכת קילומטר צפונה על שביל כחול עד למפגש עם דרך עפר, שם ניתן לבקש איסוף מרכב שטח. להוראות הגעה, ראו עין עקב.
  • ניתן ללכת ברגל חזרה במסלול בו הגענו, עד למפגש עם כביש עין עבדת. כאן ניתן לעלות שוב דרך עין עבדת, או לעלות צפונה למדרשת בן-גוריון דרך הכביש או בשביל האדום שיוצא ממנו (שימו לב להתקדם בשביל ההליכה האדום, ולא על דרך העפר האדומה הפונה מזרחה).
  • ניתן ללכת ברגל למדרשת בן-גוריון על פי הוראות ההגעה לעין עקב.
  • ניתן לפנות לאתר העתיקות עבדת על פי ההוראות המפורטות להלן – הליכה של כשעתיים.

מעבדת למדרשה דרך עין עקב וחוד עקב[עריכה]

מסלול של כשש שעות שעובר בנקודות האטרקטיביות ביותר באזור. יש להגיע לגן הלאומי עבדת. ניתן להתחיל בסיור באתר העתיקות לפני היציאה למסלול. למסיירים באתר, יש להגיע לבית הביזנטי המשוחזר שלמרגלות העיר (מספר 16 במפת האתר) וממנו להתחיל את מסלול הטיול. למי שלא מעוניינים בסיור באתר, יש להגיע למבואת הכניסה לאתר (בה נמצאים מרכז המידע והקופות), לפנות ממנה בשביל ההליכה צפונה לבית המרחץ העתיק וממנו לפנות ימינה בשביל כדי להגיע לבית הביזנטי. מדובר במבנה עתיק שנמצא בקצה המערבי של האתר. אין צורך לטפס עד לראש ההר שעליו נמצאת העיר העתיקה, המבנה נמצא קרוב לתחתית המדרון.

מהמבנה ההוא יוצא שביל ירוק צפונה. יש ללכת עליו שני ק"מ ולהקיף את אתר העתיקות מצפון. שם נתקלים בשביל שחור עליו יש לפנות ימינה. החל מכאן השביל הולך על התוואי הישן והבלתי עדכני של שביל ישראל; ייתכן שימצאו בשטח סימונים של שביל ישראל: . יש להמשיך על השביל השחור כקילומטר, אז צבאו משתנה לכחול והוא חוצה מספר ערוצי נחלים יבשים. לאחר זמן מה הוא מגיע לערוץ נחל עקב, בנקודה המכונה "עין עקב עליון" כיוון שבמקום זה נמצאות במשך רוב השנה בריכות מים שנאגרו על משטחי הסלע. לפעמים המקום שווה רחצה.

במקום זה יש שלט ברור של סימוני השבילים. יש לפנות שמאלה על השביל השחור . החל מכאן השביל עוקב אחרי התוואי העדכני של שביל ישראל . השביל הולך בערוץ הנחל מספר קילומטרים. מדובר בערוץ די צר אך לא מצוקי. במספר מקומות ישנן בריכות. לפעמים ישנן נקודה אחת או שתיים בהם צריך לחצות את הערוץ. המים בגובה הקרסוליים ולרוב ניתן לחצות גם בלי לדרוך בתוכם. בשלב מסוים ערוץ הנחל נפתח, וקצת לאחר מכן מגיעים לצומת שבילים. יש להמשיך בסימון הכחול שמשולט לכיוון עין עקב, והוא כמעט מיד יורד במצוק ומגיע אל הגב.

אחרי שמשתכשכים במים ושותים קפה, ממשיכים ללכת במורד הנחל בשביל הכחול , ותוך דקות בודדות פונים ממנו ימינה לשביל אדום (עדיין על שביל ישראל ). השביל עולה בגבעות שמסביב ומגיע בסופו של דבר למרגלות חוד עקב. כאן, למי שיש כוח, מומלץ לנטוש את השביל ולפנות שמאלה על שביל ירוק שעולה באופן מאוד ברור לפסגת חוד עקב. נושמים את הנוף המשגע בתצפית 360°, ואז ממשיכים בשביל הירוק ויורדים בצד השני של הפסגה. מתחברים שוב לשביל האדום ולשביל ישראל , ויורדים מהרכס לתוך בקעת צין עצמה. שם נתקלים בדרך עפר ירוקה עליה פונים שמאלה (נוטשים את שביל ישראל). לאחר כקילומטר מגיעים לצומת דרכים, בה עומדות לפנינו שתי אפשרויות:

  1. להמשיך ישר על דרך עפר שחורה שמתחברת לכביש 40 בין קיבוץ שדה בוקר לבין המדרשה. המסלול כולל עלייה ארוכה ומייגעת בדרך עפר, אך היא איננה תלולה במיוחד.
  2. לפנות שמאלה על דרך עפר שתוביל אותנו בסופו של דבר למדרשה. אחרי כשני ק"מ על הדרך הכחולה פונים ימינה לדרך עפר אדומה וממשיכים בה עד שמגיעים לכביש שלמרגלות המדרשה. מתחילים לעלות בכביש, וממש בתחילת העלייה מתפצל ממנו לשמאל שביל אדום . השביל עולה בדרך קצרה, תלולה ואינטנסיבית עד לרמה, שם הוא מתחבר שוב לכביש. ממשיכים על הכביש עד שמגיעים למרכז מידע של רשות הטבע והגנים ("מבואת מצוק הצינים"), וכאן מסיימים את המסלול. מומלץ לקפוץ לקבר בן-גוריון ממנו נשקף נוף מדהים על בקעת צין, וניתן להבחין בחוד עקב שממנו הגענו לא מזמן.

"זקוף-תלול"[עריכה]

אל תירתעו משמו של המסלול הזה: נחל זקוף ונחל תלול הם אמנם שניהם זקופים ותלולים, אבל מדובר במסלול הליכה של כשלוש שעות המתאים למשפחות, וכולל טיפוסים עם יתדות. עם זאת, המסלול נמצא באזור נידח של הבקעה, לכן אחת האפשרויות העדיפות היא לשלב אותו כחלק מטיול ארוך יותר. דרך אפשרית אחת היא על שביל ישראל (המסלול עצמו לא נמצא על השביל אך הוא מאוד סמוך אליו, וזאת סטייה מאוד מומלצת לאלו ההולכים על השביל). ניתן גם להגיע ברכב מכיוון מפעלי אורון; רכב שטח הוא מומלץ ולעיתים הכרחי, שכן איכות הדרך משתנה.

הגעה על שביל ישראל מדרום או מכיוון שדה בוקר

מכביש 40, בין שדה בוקר למדרשת בן-גוריון, יוצאים דרומה על דרך 4×4 שחורה עם השילוט לעין בוקק. ההליכה מנקודה זו מוסיפה כארבע שעות הליכה למסלול לכל כיוון. בצומת עם דרך עפר ירוקה ודרך עפר כחולה, פונים במקום זאת שמאלה למסלול הליכה שחור שמתחבר אחרי כ-1.5 ק"מ גם לשביל ישראל . למגיעים על שביל ישראל עצמו מדרום, השביל מתחבר לדרך השחורה המדוברת כ-40-60 דקות אחרי חוד עקב. ממשיכים ללכת על הסימון השחור ואחרי קילומטרים בודדים נוטשים אותו לשביל אדום (שביל ישראל ממשיך גם הוא בסימון האדום). לאחר כארבעה ק"מ, שביל ישראל פונה לשביל כחול, אך יש לנטוש אותו ולהמשיך בשביל האדום שפונה שמאלה (צפונה). כאן מתחיל מסלולינו בערוץ הנקרא "נחל זקוף", ולאחר כקילומטר וחצי השביל נכנס בין המצוקים ומתחיל בטיפוס. בפסגה הראשונה, לאחר היציאה מערוץ הנחל, משתנה צבע הסימון לכחול . השביל ממשיך לעלות ולרדת בין הנחלים והגבעות ובסופו של דבר נכנס לערוץ "נחל תלול" ומתחיל לרדת בו. לאחר היציאה מהמצוקים מגיעים לצומת שבילים, שם ניתן לפנות ימינה על שביל המשך השביל הכחול (שביל ישראל לדרום) ולחזור תוך כשלושה ק"מ לסימון האדום שבו הגענו; או שמאלה לשביל שחור שממשיך על שביל ישראל לצפון, לכיוון הכרבולת.

הגעה על שביל ישראל מצפון או מכיוון המכתש הגדול

יש ללכת בשביל ישראל לדרום-מזרח על הכרבולת של המכתש הגדול. לאחר הירידה ממנה, פחות מקילומטר אחרי שהשביל יורד מהמצוקים ונכנס לבקעה, יש לפנות ימינה על שביל שחור ולעזוב את שביל ישראל. לאחר כשלושה קילומטרים, שביל ישראל מתחבר שוב למסלולינו. קילומטר לאחר מכן נגמר השביל השחור ויש לפנות ימינה על שביל כחול שמתחיל לטפס במעלה הערוץ הנקרא "נחל תלול". השביל מתקדם בקניון ולאחר מכן פונה שמאלה ומטפס על הגבעות שמעל הנחל ומגיע לנקודת תצפית יפה. לאחר הליכה במעלה ובמורד הגבעות, צבע הסימון משתנה לאדום והוא יורד לתוך ערוץ "נחל זקוף". כקילומטר וחצי לאחר היציאה מהערוץ, מגיעים לצומת שבילים: ניתן להמשיך על השביל האדום , הוא שביל ישראל לכיוון דרום שגם מקרב אותנו לשדה בוקר ולמדרשה; או לפנות שמאלה על השביל הכחול (שביל ישראל לצפון ) שמתחבר תוך שלושה ק"מ לצומת שבילים כחול-שחור ממנה התחלנו את המסלול.

הגעה ברכב מכיוון מפעלי אורון

הגעה ברכב אפשרית עד לנקודה במרחק של כשעה-וחצי הליכה מתחילת המסלול. היא כוללת נסיעה בדרכי עפר שאיכותן משתנה, לכן מומלץ (אך לא תמיד הכרחי) להשתמש ברכב שטח. יש להגיע למפעלי אורון ושם לפנות ימינה לדרך עפר אדומה . לאחר כשבעה ק"מ צבעה משתנה לשחור ולאחר שניים נוספים מגיעים חולפים על פני צומת עם דרך אדומה. ממשיכים ישר ולאחר כ-4.5 ק"מ שביל ישראל מתחבר לדרך העפר שלנו. יש לשים לב היטב לכך, כיוון שאחרי כקילומטר וחצי שביל ישראל עוזב את הדרך, ושם עלינו להחנות את הרכב. ברגל, פונים ימינה על שביל ישראל , שהולך צפונה בנקודה זאת אך למעשה מדובר בכיוון השביל שמוביל עד אילת. לאחר כשלושה ק"מ, שביל ישראל פונה שמאלה ומצטרף לסימון שחור , ולאחר קילומטר נוסף מגיע לצומת. כאן יש לפנות ימינה לסימון כחול , שעוזב את שביל ישראל ומתחיל לטפס במעלה הערוץ הנקרא "נחל תלול". השביל מתקדם בקניון ולאחר מכן פונה שמאלה ומטפס על הגבעות שמעל הנחל ומגיע לנקודת תצפית יפה. לאחר הליכה במעלה ובמורד הגבעות, צבע הסימון משתנה לאדום והוא יורד לתוך ערוץ "נחל זקוף". כקילומטר וחצי לאחר היציאה מהערוץ, מגיעים לצומת שבילים, שם יש לפנות שמאלה על שביל כחול (שביל ישראל לצפון ). יש להמשיך על שביל ישראל (שהולך על הסימון הכחול, לאחר מכן על שחור ולאחר מכן ללא כל סימון נוסף) עד להגעה חזרה לרכב, על דרך העפר השחורה.

נחל חווארים[עריכה]

נחל דרוך[עריכה]

הר אלדד והר ערקוב[עריכה]

מפה אינטראקטיבית[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

מפה
מפת מסלולי הטיול בבקעת צין

חשוב לדעת[עריכה]

  • המסלול עובר בשמורת טבע. על-פי חוקי מדינת ישראל, בשמורות טבע חל איסור לשוטט ברגל או ברכב מחוץ לשבילים מסומנים. העובר על החוק מסתכן בקנס כספי.
  • כמו כן, חל איסור לשהות בתחומי השמורה בכל שעות החשיכה, בין אם לצורך לינה, לצורך טיול לילי או מכל סיבה אחרת - פרט לחניוני-הלילה המורשים. כמו כן, חל איסור להדליק מדורה בכל שטח פרט לחניונים, וחל איסור להשתמש בעצים ושיחים מקומיים לצורך הבערת מדורה.
  • אין במסלול ברזים עם מי שתייה, גם לא בחניוני-לילה (אם קיימים במסלול). על המטיילים להצטייד בכמות מים המספיקה למסלול המתוכנן.

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: בקעת צין