 מדריך זה עוסק במסלול |
  הר חרמון |
החרמון הוא רכס ההרים הגבוה בישראל והוא מציע למבקרים בו חוויה מדהימה, בעיקר הודות לנופים המרהיבים וההיסטוריה העשירה של המקום.
בעוד שבעונת החורף החרמון הופך לגן עדן מושלג בו ניתן לעשות בין היתר סקי וסנובורד, בעונת הקיץ המבקרים יכולים ליהנות מטיולי הליכה וטיולי אופני הרים בשבילים המסומנים בהר אשר חלקם מובילים ליעדים מעניינים שונים.
חשוב לציין עם זאת שאזור החרמון ממוקם בסמוך לגבול עם סוריה ולבנון ולכן, בשל רגישותו הביטחונית של האזור, כל מי שמעוניין לטייל באזור זה חייב לקבל אישור לכך מחמ"ל חטמ"ר חרמון (☎ 04-6977293) מבעוד מועד.
מסלולי הטיול
[עריכה]- נחל חזורי ונחל גובתה
- מסלול הטיול הזה, למרגלות החרמון, מגיע בקצהו לנווה אטי"ב, ואפשר להכליל אותו כחלק מטיול של העפלה או ירידה מהחרמון לחולה. בקצהו התחתון הוא מגיע לשמורת הבניאס. בקצהו העליון הוא מתחבר לדרך האדומה של ציר 5, ממנה אפשר להמשיך לעלות לקופות החרמון, או להגיע במהירות לתוך נווה אטי"ב; השער המרכזי ליישוב לעיתים סגור, ובמקרים כאלו יש לעקוף דרך בית הקברות שבקצה הדרך האדומה.
- ראש שביל הגולן
- שביל הגולן
מתחיל ליד בסיס חטמ"ר חרמון שליד קופות האתר. ניתן להגיע ברכב עד הקופות, ושם לפנות ימינה לרחבת העפר ובה שלושה שלטי מתכת גדולים שמסבירים על השביל ועל אופי המקטע הראשון, הצפוני ביותר שלו. מכאן השביל יורד דרך חלקו העליון של נחל גובתה (לא אותו מסלול ההליכה שהוזכר לעיל), דרך המתלולים והמצוקים של נחלים אחרים, עד לכביש מג'דל שמס ומשם לנמרוד. ההליכה עד נמרוד – כחמש שעות.
ציר 5, הר סנאים והר כחל
[עריכה]מסלול הליכה מנווה אטי"ב לקופות האתר, הפתוח למטיילים בסופי שבוע. מקור השם "ציר 5" הוא בשם קוד צבאי. ההליכה במעלהו אורכת כשלוש שעות של טיפוס מאומץ, וניתן להוסיף הליכה הלוך ושוב של כ-40 דקות לתצפית המרהיבה בהר סנאים, ו/או עיקוף של כ-40 דקות נוספות דרך הר כחל. המסלול נוח מאוד להליכה גם כשיש שלג, אם כי יש לקחת בחשבון את הקושי שבטיפוס ארוך. ניתן גם להגיע ברכב לקופות החרמון ומשם להתחיל את המסלול בירידה. הכתוב להלן מתאר את המסלול בהליכה כלפי מעלה.
יש להגיע לבית הקברות של נווה אטי"ב (בו ישנם כיום 2 קברים) ולמצוא את ראש דרך העפר האדומה 
. ניתן לבדוק בטלפון שלעיל האם השער הראשי לציר 5 פתוח, ובמקרה זה ניתן גם לעבור עם רכב לציר 5 מתוך הכביש ההיקפי של היישוב. לאחר 20–30 דקות, ניתן להבחין בסימון שקוף 
שמתפצל שמאלה מהדרך האדומה. מומלץ מאוד לפנות לפיו, שכן הוא הולך רק כעשרה מטר ומטפס על סוללת אדמה, ממנה מתגלה פתאום בריכה יפה וגדולה (אך ריקה ברוב ימות השנה), בנויה באבן, ששימשה את הסורים תושבי המקום. אחרי שנהנים מהתצפית, חוזרים לדרך האדומה וממשיכים בהעפלה.
כרבע שעה לאחר מכן, מתפצל שביל צר שחור 
לשמאל. זהו עיקוף הלוך-ושוב אופציונלי להר סנאים שצפוי לקחת כ-40 דקות. ממנו נשקף נוף מדהים לעמק החולה, צפון אצבע הגליל ואפילו ללבנון, שם ניתן להבחין בכיוון צפון-מערב בברך הליטני ובבּוּפוֹר המפורסם שלמראשותיה. בראש ההר קיימים שרידים לא גדולים של מקדש ויישוב ארמי מהתקופה הרומית (המאות הראשונות לספירה). שם ההר ניתן לו בעקבות הסנאים הנמצאים בחרמון, אך הם נדירים מאוד.
אחרי התצפית חוזרים לדרך האדומה וממשיכים בהעפלה. חשוב לשים לב היטב לסימוני שבילים , שכן אחרי כ-30–40 דקות נוספות הסימון האדום פונה שמאלה לשביל רגלי, בעוד שדרך העפר ממשיכה ישר. בנקודה זו ניתן להמשיך בציר 5 (דרך העפר) והסימון האדום מתחבר חזרה אליה אחרי כ-20 דקות, או לפנות שמאלה בשביל ההליכה שיתואר בהמשך. כך או כך, למעוניינים ברחצה קצרה ביום חם, בנקודה זו אפשר לרדת ימינה מדרך העפר לתוך ערוץ הנחל, שם נמצא מבנה בטון סגור, עם פתח אחד מלמעלה, שהוא למעשה בריכת מים עמוקה. במים לרוב ישנם הרבה חרקים מתים, אך הם נקיים יחסית וקרים תמיד.
הממשיכים עם השביל האדום, שנוטש את דרך העפר, יגיעו דרכו להר כָּחַל. מהר מאוד יגיעו לפתח מכרה עתיק שבו נכרו אבני הכחל שעל שמן קרוי ההר – אבנים יקרות שיועדו לתכשיטים, עד שהתגלה בעת המודרנית שהן פולטות חומר שנשימתו מאוד מזיקה לבריאות. השביל האדום ממשיך משם על מדרונותיו המערביים של הר כחל וההליכה כולה מלווה בנוף היפהפה של צפון הארץ (מכאן אין אפשרות של ממש להשקיף לתוך לבנון). בסוף הסיבוב של הר כחל, השביל האדום מתחבר חזרה לדרך העפר של ציר 5 וממשיך ללכת עליה.
בהמשך ההליכה גם-כן יש לשים לב היטב לסימון השבילים, שכן הדרך הראשית ממשיכה ישירות לקופות האתר בעוד שדרך עפר משנית, ובה הסימון האדום, פונה שמאלה לבקעת מָן, שנראית כמו נוף שווייצרי יפהפה לכל דבר. הדרך עוברת דרך בריכת מַן – גדולה ומלוכלכת למדי, ויבשה בקיץ. המים תמיד מושכים למקום עדרים גדולים של פרות וגם מעט סוסים. משם ההליכה לקופות, בהמשך השביל האדום, כבר מאוד קצרה.
מקופות החרמון לאתר הסקי
[עריכה]
מסלול זה מחייב תיאום דרך הטלפון שהוזכר בראש הפרק. הצבא לרוב איננו מאפשר כניסת מטיילים בודדים לאזור זה, גם בסופי שבוע ובחגים, ולכן יש להצטרף לטיולים מודרכים של אתר החרמון 
☎ 04-6981333, 1-599-550-560 או קבוצה מאורגנת המודרכת על ידי מורה דרך מוסמך. מדובר בהעפלה מאוד תלולה, ובתקופות השלג ההליכה איטית וקשה. עם זאת, ניתן בהחלט לקחת את הזמן לאט, ואז הטיול הוא בדרגת קושי בינונית.
ההליכה מתחילה בקופות החרמון, משם יש ללכת לשער בסיס חטמ"ר חרמון וממנו למצוא את תחילת הדרך הירוקה 
. תחילת הדרך במקביל לשביל הגולן 
, אך השביל יורד מיד לערוץ נחל גובתה ובו שביל הגולן פונה במורד הערוץ בעוד שהדרך הירוקה הולכת במעלהו. הולכים בדרך הירוקה במעלה הערוץ ונהנים מתוואי השטח הייחודי לחרמון. בחורף המדרונות מכוסים לרוב בשלג רך ועמוק (ומאוד שוקע) ומאפשרים להחליק בכיף על שקיות ניילון, מזרני שטח וכל אלתור אחר. ההליכה בתחילתה היא על דרך עפר ברמה מאוד ירודה, ובשלב מסוים השביל הירוק פונה שמאלה מדרך העפר. מעט לאחר מכן הוא חוצה כביש (בשימוש צבאי) ומטפס מצידו השני על הר חבושית, ממנו יש נוף נרחב למערב על פסגותיו השונות של החרמון ולכיוון צפון ישראל ודרום לבנון. השביל ממשיך ומטפס במעלה ההר, עובר דרך עמק קטנטן שנפער בו בפתאומיות, ומעט לאחר מכן מסתיים באתר הסקי. כאן ניתן גם לקחת רכבל חזרה לקופות בעלות של מספר עשרות שקלים לאדם. הרכבל פעיל כל השנה, גם בקיץ, במשך שעות היום.
לבעלי היתרים מהצבא, ניתן להמשיך מכאן בהליכה קצרה מזרחה לגבעות הקרב, שם נשקף נוף יפהפה של כמעט 360°. ניתן לראות בצפון-מערב את ברך הליטני והבּוּפוֹר בלבנון, דרומה מהם את מרג' עַיוּן ואחריה את קריית שמונה ואצבע הגליל, בדרום מערב את בקעת החולה וקרן נפתלי ואפילו את אזור הכנרת (בימים טובים), את כל רמת הגולן המשתפלת מכאן דרומה על כל התלים הגעשיים שבה, את חלקו הסורי של נחל סער ממש למרגלותינו ואת מוצב האו"ם וגבעת הצעקות מעבר אליו, ובמזרח את המישורים האינסופיים של סוריה, ואפילו – במרחק כשישים ק"מ לצפון-מזרח – את פאתי דמשק.
מסלולי טיול סגורים
[עריכה]מהר כחל יצאו בעבר מסלולי הליכה להר הבתרים ונחל שיאון. הם מסומנים בחלק מהמפות אך הם סגורים מסיבות ביטחוניות.
מעלה גולני – כביש שעולה מאזור מג'דל שמס לאתר הסקי – סגור לתנועה אזרחית.
מפה אינטראקטיבית
[עריכה]
ראו גם
[עריכה]| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
