הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
מתוך ויקימסע

תצלום של הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הירח נמצא במרחק של בסביבות 385,000 קילומטרים מכדור הארץ ושטח פניו הוא בסביבות 38 מיליון קילומטרים רבועים.

הירח תפס את העניין והדמיון של האנושות עוד מימי קדם. הנוכחות הקבועה של הירח בשמי הלילה נתנה לאורך ההיסטוריה האנושית השראה לאינספור מיתוסים, אגדות ואמונות תרבותיות הקשורות לירח. גם בעת המודרנית הירח ממשיך למשוך את תשומת הלב של האנושות, כאשר במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הוצאו לפועל מספר משימות מאוישות מוצלחות על פני הירח על ידי ארצות הברית. בשנים האחרונות מספר סוכנויות חלל וחברות פרטיות, כמו SpaceX ו-Blue Origin, מפתחות טכנולוגיות שונות במטרה לבסס בעתיד נוכחות אנושית קבועה על פני הירח.

הגאוגרפיה הייחודית של הירח כוללת מישורים עצומים, הרים נישאים, וכמו גם עמקים ומכתשים רבים. משום שאין לירח אטמוספירה השמיים בירח תמיד שחורים וניתן לראות את הכוכבים בשמיים גם במהלך היום. הירח מאופיין גם בשינויי טמפרטורות קיצוניים, כאשר הטמפרטורות מגיעות עד 127 מעלות צלזיוס במהלך היום וצונחות עד למינוס 173 מעלות צלזיוס במהלך הלילה. משום כך כל משימה לירח דורשת תכנון והכנה מדוקדקים על מנת להבטיח את שלומם ורווחתם של מי שיצליח לנחות בשלום על פני הירח.

אנשים המבקרים בירח יוכלו לחוות את התחושה הייחודית של הליכה כאשר רק שישית מכוח המשיכה של כדור הארץ מופעל על הגוף - חוויה ייחודית שרק קומץ אנשים בעולם חוו.

אזורים[עריכה]

מפת הירח לפי אזורים
הצד הגלוי של הירח
חצי הכדור של הירח אשר פונה תמיד לכיוון כדור הארץ. הצד הגלוי של הירח מאופיין באזורים נמוכים ומישוריים יחסית עם פחות מכתשים מאשר הצד הנסתר של הירח. בצד הגלוי של הירח ישנם מספר רכסי הרים גדולים, כולל הרי האפנינים והמונטס קרפטוס. המצד הגלוי כולל גם מכתשי פגיעה רבים, כולל הים הירחי "ים הגשמים" שרוחבו גדול מאלף קילומטרים.
הצד הנסתר של הירח
חצי הכדור של הירח אשר אף פעם לא פונה לכיוון כדור הארץ. הצד הנסתר מאופיין באזורים הרריים עם קרום עבה יותר מהצד הגלוי של הירח. הצד הנסתר של הירח כולל גם את מכתש הפגיעה הגדול ביותר במערכת השמש, מכתש הקוטב הדרומי-אייטקן, שרוחבו גדול מ-2,500 קילומטרים ועומקו קרוב ל-13 קילומטרים.
הקוטב הצפוני של הירח
מכיל מכתשי פגיעה רבים. ההערכה המקובלת היא שיש בו פחות קרח מאשר בקוטב הדרומי של הירח. הקוטב הצפוני של הירח ממוקם באזור בו הטמפרטורות יכולות להגיע אף ל-120 מעלות צלזיוס במהלך היום.
הקוטב הדרומי של הירח
מכיל מכתשי פגיעה רבים. ההערכה המקובלת היא שיש בו יותר קרח מאשר בקוטב הצפוני של הירח. הקוטב הדרומי של הירח ממוקם באזור אשר מוצל באופן קבוע בו הטמפרטורות קרות הרבה יותר מאשר באזורים האחרים על הירח.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

תצלום של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג דקות ספורת לפני שדרך לראשונה על פני הירח במהלך משימת אפולו 11

הירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארד שנים, זמן לא רב לאחר שנוצר כדור הארץ. הסברה המקובלת ביותר כיום היא שהירח נוצר כאשר עצם בגודלו של מאדים התנגש עם כדור הארץ המתהווה, וכי אבק ושברי סלעים רבים אשר נזרקו לחלל בעקבות ההתנגשות התמזגו אט אט ויצרו את הירח. הירח נכלא בכוח המשיכה של כדור הארץ ומאז הוא סובב סביבו.

הגוף האסטרונומי הקרוב ביותר אל כדור הארץ הוא הירח שלו. קוטרו 3,480 ק"מ ומרחקו מאיתנו הוא 384,000 ק"מ. בשל קרבתו לכדור הארץ, הירח מראה לו רק צד אחד שלו. נטייתו של הירח ביחס למסלול תנועתו מאפשרת לעיתים לראות גם חלק מקטביו, כך שלמעשה ניתן לראות קצת יותר ממחצית מפני השטח שלו. בתצפית עין אפשר לראות, אם כי בצורה גסה, את תוואי המתאר שלו. מחקר מעמיק של הירח החל להתפתח משעה שפותחו טלסקופים וכל שיפור בהם הגדיל את הרזולוציה שלהם, מה שאיפשר להבחין ביותר פרטים מפני השטח שלו, עד ליכולת של מחקר גאולוגי. אין לשכוח שמטבע הדברים המחקר הצטמצם לצד הנראה שלו.

הירח הוא הגוף השמימי היחיד מלבד כדור הארץ אליו הגיעו בני אנוש. בתחילה, במהלך 1959 התרסקה על הירח הגשושית הסובייטית הבלתי מאוישת "לונה 2". במאמץ להתחרות בסובייטים ב-1969, במסגרת תוכנית אפולו האמריקנית, סוכנות נאס"א הצליחה להנחית את האדם הראשון על הירח. במסגרת 6 הנחיתות המוצלחות של תוכנית אפולו הציבו 12 אנשים את רגליהם על הירח. מ-1972 ואילך נחתו על הירח רק חלליות בלתי מאוישות.

סלנוגרפיה (הגאוגרפיה של הירח)[עריכה]

מכתש דדאלוס בצדו הרחוק של הירח

התופעה הבולטת ביותר על הירח היא כלל המכתשים המכסים חלקים נרחבים מפני השטח. על פני הירח מצויים עשרות אלפי מכתשים וקוטרם נע בין מספר מטרים, לבין מכתשים גדולים מאוד שקוטרם מאות קילומטרים ויותר. יש ביניהם כאלה שקוטרם גדול מ-1000 קילומטרים. יש ביניהם כאלה שרצפתם היא חלקה ויש שבמרכזם מצויה בליטה.

אקלים[עריכה]

הטמפרטורה יכולה להגיע ביום ל־130°C ובלילה ל־‎-180°C . יש להביא בחשבון שישנם מקומות מוצלים שגם במהלך היום יהיו בהם טמפרטורות נמוכות; כל סלע וכל הר מטילים צל על סביבתם וכמו על כדור הארץ, אורך הצל מותנה במיקומה של השמש בשמים (המקומות הקרים ביותר של הצל יהיו במרכזו). הקטבים של הירח הם המקומות הקרים ביותר במערכת השמש, ומסיבה זו אפילו גז הארגון במקומות אלה יהיה במצב מוצק. ללא אור השמש טווח הטמפרטורות בקטבים יכולות להיות ‎ -173.9°C – -238°C.

מזון[עריכה]

אוכל מיובש ומשומר יהיה ללא ספק המזון העיקרי של בני האדם הראשונים בירח. כדורי ויטמינים יהיו ללא ספק גם חלק אינטגרלי מהארוחות של אותם האנשים.

לינה[עריכה]

יממה בירח נמשכת 27.321661 ימי ארץ כך שבממוצע ימי אור וימי חושך נמשכים 13.6608305 ימים, דבר המקשה לעיתים על המבקר בו לשמור על זמני שינה סדירים. אפשרויות הלינה אינן קיימות מטבע הדברים בירח, ובמקום לא תמצאו כלל בתי מלון או אכסניות. כל המבקרים ישנים ברכבי הנחיתה שלהם.

מוקדי עניין[עריכה]

מיקומם של כל אתרי הנחיתות המוצלחות על פני הירח
  • תעלות ה-lava tubes‏, כתובת: בMarius Hills וסמוך לקו המשווה ב-Oceanus Procellarum.‏. התעלה הראשונה באורך 65 מטר, ברוחב 370 מטר ובעומק 80 מטר, והתעלה השנייה באורך 1.6 ק"מ וברוחב 120 מטר.
  • אתרי הנחיתות על הירח‏. המיקומים בהם נחתו משימות סרוויור, לונה, אפולו וצ'אנג-אה (ראו במפה שלהלן).
  • מכתש שקלטון‏. קרקעיתו של המכתש בהירה יותר מסביבתו ובהירות זו אופיינית לזו של קרח מים. הקרח עשוי להוות 22% מהחומרים שעל פני השטח במכתש. במכתש ישנה גם הנקודה הדרומית ביותר על הירח. המכתש הוא מכתש הפגיעה העמוק ביותר במערכת השמש (עומק של כ-12 ק"מ).
  • הצד הנסתר של הירח‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. בצידו הרחוק של הירח, עד היום לא נחתה אף חללית ואין כוונה מעשית לעשות כך, זאת מכוון שלא ניתן להעביר תשדורות רדיו ישירות מן הצד הרחוק של הירח לכדור הארץ. לכן, הבא שיבקר שם יחשב כמשימה הראשונה שביקרה בצד הנסתר של הירח.

הגעה[עריכה]

כרגע האפשרות היחידה להגיע לירח היא על ידי חללית.

תחבורה[עריכה]

אין בירח שום דרכים סלולות, ובגלל שאין שם בני אדם גם אין כלי תחבורה (חוץ משלושה רכבי ירח שבאופן עקרוני, יוכלו להחליף בהם את הסוללות ולעשות שימוש חוזר ברכבים, אם תיבות ההילוכים שלהם וחלקים נעים אחרים בהם לא התמלאו באבק).

נימוסים והליכות[עריכה]

בעת ביקורך בירח, יש לעשות ככל האפשר כדי להימנע מזיהום, שינוי הסביבה ופגיעה באתרים היסטוריים. עקב כך, יש לנהוג במשנה זהירות, ועומדת חשיבות עליונה לפינוי הפסולת והשפכים. בנוסף, לפני ההגעה לירח, על הנוסעים לעבור חיטוי ושטיפה.

חשוב לדעת[עריכה]

אם מדינתך חתומה על אמנת הירח, עליך לקבל אישור מכל שאר המדינות החברות באמנה להגיע לירח. חשוב לוודא שהמצב הרפואי של המעוניינים לבקר בירח תקין, היות שפינוי רפואי במקרה הצורך עלול להיות בלתי אפשרי.

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

  • הקרינה הקוסמית - על פני השטח של הירח נטול האטמוספירה (לפחות לא משמעותית) אין שום הגנה מהקרינה הקוסמית - והסיכון ללקות בסרטן עולה בשלושה אחוזים תוך שישה חודשים בלבד. לכן, חשוב להקפיד לצאת לנסיעות קצרות בלבד.
  • התפרצויות שמש - התפרצויות שמש עלולות לגרום למוות תוך פחות משעה. לכן, כדאי להצטייד בלוחות בעובי חמישה סנטימטרים, מלאים מים, החוסמים את הפרוטונים שנפלטים מהשמש.
  • רמות טמפרטורה קיצוניות - על המבקרים ללבוש חליפות חלל מבודדות ולגור במעונות מבודדים מהטמפרטורות הקיצוניות.
  • חוסר בחמצן - הירח הוא נטול כמות חמצן משמעותית, ולכן על המבקרים לדאוג לכמות מספקת של חמצן במעונותיהם ובחליפות החלל שלהם.
  • מחלת חלל - במהלך הטיסה בחללית לירח יכולה להתפתח מחלת חלל, ולכן מומלץ מאד להצטייד בתרופות כנגד מחלת ים\מחלת תנועה.
  • כוח משיכה חלש - בירח יש כוח משיכה חלש פי 6 מכדור הארץ וחשיפה ארוכה לכוח משיכה נמוך גורמת לאבדן צפיפות העצם וניוון שרירים. לכן צריך לעשות אמוני כושר במשך שעתיים וחצי (וכדאי לעשות קורס בתפקוד בכוח משיכה שונה משל כדור הארץ).

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

  • כדור הארץ - כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש הפנימית. כוכב הלכת הוא כוכב הלכת היחיד שעליו מתגוררים בני אדם. נכון ל-2016 אוכלוסייתו מונה כ-7 מיליארד תושבים.
  • מאדים

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: הירח
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ירח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הירח