ירושלים/העיר העתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימסע
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tamuz (שיחה | תרומות)
Tamuz (שיחה | תרומות)
ניסוי - מחיקת חלק-מ- בראש הערך
שורה 1: שורה 1:
{{חלק מ|ירושלים}}
{{הרחבה על בסיס תרגום|Jerusalem/Old_City}}
{{הרחבה על בסיס תרגום|Jerusalem/Old_City}}
{{באנר|Jerusalem banner Western wall.jpg}}
{{באנר|Jerusalem banner Western wall.jpg}}

גרסה מ־16:47, 22 בנובמבר 2013

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בלדת אלקדס אלקדימה) היא מתחם קדום ומקודש ביותר למאמיני שלושת הדתות המונותאיסטיות. מאז המאה ה-19 מקובלת החלוקה לארבעה רבעים עיקריים: הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, הרובע הארמני והרובע המוסלמי.

אזורים

מפה סכמטית של רובעי העיר העתיקה
הרובע היהודי
אזור בדרום העיר העתיקה, שבו נמצאה אוכלוסייה יהודית מאז העת החדשה (בתחילת ימי הביניים עד הכיבוש הצלבני, נמצאה השכונה היהודית בצפון העיר העתיקה). הרובע היהודי נחרב במלחמת העצמאות, ונבנה מחדש ברובו, לאחר מלחמת ששת הימים על ידי ממשלת ישראל.
הרובע הנוצרי
אזור בצפון מערב העיר העתיקה, שבו מספר רב של מוסדות דת ותיירות נוצריים.
הרובע המוסלמי
איזור בצפון מזרח העיר העתיקה שבו אוכלוסייה ערבית מוסלמית ואוכלוסיה יהודית קטנה.
הרובע הארמני
איזור בדרום מערב העיר העתיקה שבו מוסדות ואוכלוסיה ארמנית.
הר הבית (ידוע גם בשמו המקראי: הר המוריה)
המתחם הקדוש ביותר בעולם ליהדות והמקום השלישי בקדושתו לאיסלם. נמצא במזרח העיר העתיקה. באזור הר הבית הוקמו בית המקדש הראשון והשני במשך תקופה של אלף שנים. בתקופה הערבית בארץ ישראל, במאה ה-7 לספירה, נבנו במקום כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא. מאז מלחמת ששת הימים השליטה בהר נמצאת בידי הווקף המוסלמי וממלכת ירדן.

סקירה כללית

רקע היסטורי

בית המקדש, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
נוף הרובע היהודי בשלהי המאה ה-19 - בחזית נראה בית הכנסת החורבה וברקע בית הכנסת תפארת ישראל
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - העיר העתיקה#היסטוריה

בני אדם התגוררו בגבעה, הקרויה היום עיר דוד, בתקופה הכלכוליתית; כמו כן בסמוך למעיין הגיחון בתקופת הברונזה הקדומה. במאה ה-14 לפנה"ס, בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה עיר-מדינה כנענית. עם שנקרא בתנ"ך "יבוס" כבש את העיר והוזכר בתנ"ך.

על פי המסופר בתנ"ך העיר נכבשה על ידי דוד המלך, והייתה לבירת ממלכתו. ושלמה המלך בנו הקים בה את בית המקדש הראשון. בהר הבית. בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה על ידי האימפריה הבבלית, ואחרי ניסיון מרד נגדו, כבש נבוכדנצר השני מלך בבל, את העיר בשנת 586 לפנה"ס, הרס אותה והגלה לבבל רבים משבטי ישראל. האימפריה הפרסית תמכה בחזרת הישראלים, רובם משבט יהודה, לארץ ישראל והקמת אוטונומיה על ידם; הם פרסמו זאת בהצהרת כורש. חלק מהגולים חזרו לארץ, הקימו את בית המקדש השני, ואף יצקו מטבעות משלהם. בשנת 332 לפנה"ס נכבשה ארץ ישראל, ללא שפיכות דמים, על ידי צבאות אלכסנדר מוקדון שבא מיוון, והחלה התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. היחסים בין היהודים לבין השלטונות היוונים הידרדרו במאבק על השליטה בארץ, ובמרכזו המאבק התרבותי על אופי הפולחן בבית המקדש בירושלים. בשנת 167 לפנה"ס, פרץ מרד החשמונאים; ולאחריו שלטה שושלת בית חשמונאי, עד שנכבשה ארץ ישראל על ידי הצבא הרומאי בשנת 63 לפנה"ס. בשנת 37 לפנה"ס מונה הורדוס על ידי הרומאים למלך יהודה. הוא ניהל מבצעי בנייה גדולים בירושלים וברחבי ארץ ישראל. בשנת 66 לספירה, פרץ המרד הגדול נגד הרומאים, ובשנת 69, החל דיכויו על ידי הצבא הרומאי בראשותו של המצביא טיטוס; ירושלים נכבשה ונשרפה ובית המקדש חרב בשנת 70. הקיסר אדריאנוס, שנה אותה מחדש כעיר רומית בשם "איליה קפיטולינה". בשנת 133 כבשו מורדים יהודים במרד ברחבי ארץ ישראל בראשות בר כוכבא, את ירושלים, אך המרד דוכא והעיר חזרה לשליטה רומית בשנת 136.

בימי הקיסר קונסטנטינוס, שליט האימפריה הביזנטית, שכללה את ארץ ישראל התפתחה העיר, והוקמה כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות במשך המאה ה-4.

בשנת 636, נכנסו הכובשים הערבים המוסלמים לירושלים. החליף עומר בן אל-ח'טאב יזם את בניית מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע על הר הבית, שהסתיימה בשנת 691. ירושלים הייתה בשלטון בית אומיה עד לשנת 750, ולאחר מכן, הייתה בשלטון חליפות בית עבאס עד לשנת 969, אז עברה ירושלים לידי השושלת הפאטמית. בשנת 1071 הגיעו לירושלים הכובשים סלג'וקים, שהחזיקו בה לתקופה קצרה.

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים במסע הצלב הראשון, לאחר מצור כבד שהטילו על שעריה. הם ערכו טבח בתושביה המוסלמים והיהודים, ואסרו על כניסתם לעיר. בשנת 1187 כבש את העיר השליט המוסלמי צלאח אל דין, שעלה ממצרים עם צבאותיו. ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

ב-1517 נכבשה העיר בידי צבאות האימפריה העות'מאנית. סולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים (המקיפות את העיר העתיקה), ושיפץ את המצודה ואת מגדל דוד. משלהי המאה ה-18, התפתח היישוב היהודי בעיר, שרובה ככולה הייתה אז בין החומות. במשך המאה ה-18, התגברה התעניינות המעצמות האירופאיות במזרח התיכון וארץ ישראל; הן שלחו חוקרים, מיסיונרים ודיפלומטים אל הארץ, והחלו לבנות בה מוסדות דת, חינוך, תיירות וצדקה, רובם בירושלים שבין החומות ומחוצה להן. האוכלוסייה בעיר גדלה, ובכלל זאת היישוב היהודי שהחל ביציאה אל שכונות חדשות מחוץ לחומות, הראשונה שבהן שכונת משכנות שאננים נתמכה על ידי סר משה מונטיפיורי. בסתיו 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הצבא הבריטי. הוקם בה ממשל צבאי ואחר כך אזרחי, שנקרא המנדט הבריטי, ונמשך עד 1948. הבריטים טפחו את העיר העתיקה, הם חשפו את חומותיה והקימו סביבן גן. עם סיום מלחמת השחרור, העיר נחצתה לשניים, וגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עבר באמצעה. העיר העתיקה נכללה בשטח ירדן. במלחמת ששת הימים ב-1967, כבשה ישראל את חלקי ארץ ישראל שעד נהר הירדן, ובכלל זאת את העיר העתיקה.

מוקדי עניין

העיר העתיקה בירושלים
  • חומות ירושלים - חומות המקיפות את הר הבית. נבנו במאה ה-16 על ידי הסולטן הטורקי סולימאן "המפואר". שימשו להגנה מפני פולשים זרים עד המאה ה-19. על החומות מסלול טיול.
  • שערי ירושלים - הם השערים בחומות העיר העתיקה, בהם (בשמותם העבריים):
  • 1 שער יפו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 2 שער ציון‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 3 שער האשפות‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 4 שער הרחמים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 5 שער האריות‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 6 שער הפרחים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 7 שער שכם‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 8 השער החדש‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.

הר הבית

מתחם הר הבית
  • הר הבית - המתחם המקודש ביותר ליהדות וכן מוזכר במסורת האיסלאמית, ובו שני מסגדים גדולים וממצאים ארכאולוגים רבים מעל ומתחת לפני הקרקע.
  • 9 כיפת הסלע‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. מבנה איסלמי על גבי "אבן השתייה", נחשב לאחד המרשימים במזרח התיכון.
  • 10 מסגד אל-אקצא‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. מסגד בהר הבית.
  • 11 המוזיאון לאמנות אסלאמית‏.

הרובע היהודי

הכותל המערבי
  • 12 הכותל המערבי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. כותלו המערבי של הר הבית, מתחם חשוב ומרכזי במסורת היהודית.
  • 13 מנהרות הכותל‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. מתחם תיירותי שהכניסה אליו ממבנה בצפון רחבת הכותל המערבי. הסיור במנהרות כרוך בתשלום ובהרשמה מראש לקבוצה עם הדרכה. הכניסה (וקופת משרד האתר) היא בפתח מבנה בצפון מזרח רחבת הכותל, משם יורדים מפלסים אחדים, והולכים לכיוון צפון במקביל ולצדה של חומת הר הבית, בין שרידים ארכאולגים מרשימים, שרובם מהתקופה ההלניסטית והרומית בארץ ישראל. במסלול הוקם חזיון אורקולי המציג את ההיסטוריה של המתחם. היציאה מן המנהרות היא בפתח בסמוך לרחוב הגיא ו"ויה דולורוזה". ומשם חוזרת הקבוצה בלווית מלווים חמושים דרך רחוב הגיא עד לרחבת הכותל המערבי.
  • 14 הקארדו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. רחוב ראשי בירושלים בעת העתיקה, לאורך תוואי רחוב היהודים. המפלס למבקרים הוא מהתקופה הביזנטית. חלקו הדרומי שברובע היהודי נחפר וחשף על ידי ארכאולוגים לאחר 1967. מוקמו בו חנויות למזכרות ותשמישי קדושה ומשרדים.
  • 15 מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: רחוב הקראים 1‏, 02-6283448, פקס: 02-6265920. שעות פעילות: בימים א' - ה' בשעות 9:00 - 17:00 ובימי ו' בשעות 9:00 עד 13:00.
  • 16 גן ארכאולוגי העופל‏.
  • 17 בית הכנסת הקראי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 18 בית הכנסת החורבה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. בית כנסת ברובע היהודי. נבנה לראשונה בראשית המאה ה-19, ננטש, נבנה שוב, נחרב במלחמת העצמאות ונבנה מחדש בראשית המאה ה-21.
  • 19 בית הכנסת צמח צדק‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: רחוב חב"ד 31‏. בית כנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי.
  • 20 מוזיאון חצר היישוב הישן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. מוזיאון המציג ומתעד את חיי היהודים בעיר העתיקה, במיוחד בעת החדשה עד תש"ח 1948.

הרובע הנוצרי

כנסיית הקבר הקדוש
  • 21 כנסיית הקבר הקדוש‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. כנסייה מרכזית גדולה הממוקמת באתר בו לפי המסורת הנוצרית הנו אתר צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. כנסיית הקבר הקדוש הינה אחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר בעולם, והיא מהווה מוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.
  • 22 כנסיית הגואל‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. כנסייה לותרנית פרוטסטנטית
  • 23 כנסיית סנט ג'ון המטביל‏.
  • 24 מסגד עומאר‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. מסגד ברובע הנוצרי בירושלים

הרובע המוסלמי

  • 25 ויה דולורוזה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. המסלול שבו על פי המסורת הנוצרית צעד ישו עד לגבעת הגולגולתא שם הומת בצליבה.
  • 26 כנסיית סנטה אנה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. הכנסייה ממוקמת במקום בו על פי המסורת הנוצרית-מזרחית נולדה מרים אם ישו.
  • 27 קפלת ההלקאה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. קפלה נוצרית קתולית המוחזקת בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית. על פי המסורת הנוצרית, בעת שהוא הובל לאתר הצליבה החיילים הרומאים שליוו אותו היכו אותו במיקום זה והניחו על ראשו עטרת קוצים.

הרובע הארמני

מגדל דוד
  • 28 מגדל דוד‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. מבנה צלבני גדול, שבו ממצאים ארכאולוגים מתקופות שונות, מאז העת העתיקה.
  • 29 קתדרלת יעקב הקדוש‏. שעות פעילות: הכנסייה פתוחה לקהל מדי יום רק מהשעה 15:00, לחצי שעה בלבד.
  • 30 כנסיית סנט מרק‏.
  • 31 המוזיאון הארמני‏.

אתרים סמוכים מחוץ לחומות

הר ציון

  • 32 כנסיית הדורמיציון‏.
  • 33 קבר דוד המלך‏.
  • 34 מרתף השואה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 35 הקבר של שינדלר‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. הקבר של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר בבית הקברות הקתולי בהר ציון.
  • 36 גן הקבר‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. לפי המסורת הפרוטסטנטית זהו מקום קבורתו של ישו.
  • מערכת מים של עיר דוד

הר הזיתים וגת שמנים

  • 37 קפלת העלייה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. קפלה הממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר על הר הזיתים במוקם בו לפי המסורת הנוצרית ישו עלה לגן עדן ארבעים יום לאחר תחייתו. הקפלה, אשר הוקמה במהלך התקופה הביזאנטית (בסוף המאה ה-4 לספירה) על ידי הרומאים, החורבה על ידי צבאות ממלכת פרס בשנת 614. הקפלה הוקמה מחדש שוב על ידי הצלבנים בשנת 1150. לאחר שכוחותיו של צלאח א-דין הצליחו לכבוש את ירושלים וסביבתה מידי הצלבנים בשנת 1187 הקפלה הוסבה למסגד. מאז הכיבוש המוסלמי ועד היום הקפלה נמצאת בידים מוסלמיות אם כי מאפשרים לנוצרים לבקר במקום ואף לערוך בו פולחן. מחיר: 10 ש"ח.
  • 38 כנסיית דומינוס פלוויט‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. כנסייה קתולית-פרנציסקנית אשר הוקמה במקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו בכה עת ניבא את חורבן ירושלים.
  • 39 כנסיית מריה מגדלנה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 972-2-6284371. כנסייה רוסית אשר הוקמה בסוף המאה ה-19 ואשר מוקדשת למרים המגדלית (בגרסה הלועזית: מריה מגדלנה), תלמידתו של ישו אשר לפי המסורת הנוצרית הייתה אחת מהנשים שנכחו בצליבתו של ישו ובקומו לתחייה.
  • 40 גת שמנים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. על פי המסורת הנוצרית זהו הגן בו ישו ותלמידיו התפללו בלילה שלפני צליבתו של ישו.
  • 41 מוזיאון רוקפלר‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: רחוב סולטאן סולימאן 27‏. מוזיאון לארכאולוגיה הממוקם במזרח ירושלים בו מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שונים שהתגלו בחפירות שנערכו בארץ ישראל במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. המוזירון פועל כשלוחה של מוזיאון ישראל.

מפה אינטראקטיבית

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

מפה
מפת ירושלים/העיר העתיקה

פעילויות

סיורים מאורגנים

קניות

  • 1 שוק העיר העתיקה בירושלים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. שוק המורכב ממערכת סמטאות ארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בגבול בין הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני.

אוכל

הרובע היהודי

הרובע הנוצרי

הרובע המוסלמי

הרובע הארמני

לינה

מקומות לינה בעלות נמוכה

מקומות לינה בעלות ממוצעת

מלונות יוקרה

אין בעיר העתיקה מלונות יוקרה. אף על פי כן, ניתן למצוא לא מעט מלונות יוקרה מומלצים ברחבי ירושלים המודרנית.

תקשורת

הגעה ועזיבה

באוטובוס

קווים 1 3 38 מגעים למקום עצמו. ניתן להגיע ברכבת הקלה ולרדת בתחנה של כיכר ספרא, מרחק 5 דקות משער יפו.

במכונית

תנועה ברחבי העיר העתיקה

חשוב לדעת

יעדים בולטים ובעלי עניין הנמצאים בסמיכות

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: העיר העתיקה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העיר העתיקה