ויבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
60.70638928.7325
מתוך ויקימסע
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 174: שורה 174:
}}
}}
* {{מוקדי
* {{מוקדי
| שם=הארמיטאז' ויבורג | שם חלופי=Эрмитаж-Выбор | האתר הרשמי= | מייל=
| שם=הארמיטאז' ויבורג | שם חלופי=Эрмитаж-Выбор | האתר הרשמי=http://erm.vbgcity.ru/ | מייל=
| כתובת= | lat= | long= | הוראות=
| כתובת= | lat= | long= | הוראות=
| טלפון= | שיחה בחינם=
| טלפון= | שיחה בחינם=

גרסה מ־02:08, 16 בדצמבר 2020

מיקום ויבורג במפת רוסיה
 
ויבורג
ויבורג
מדינה רוסיה
אוכלוסייה 76,389 תושבים  (נכון ל-2019)
צפיפות 499 נפש לקמ"ר  (נכון ל-2014)
שטח 461.66 קמ"ר
אזור זמן UTC+3
אתר התיירות הרשמי

ויבורגרוסית: Выборг, בפינית: Viipuri, בשוודית: Viborg) היא עיירה בצפון-מערב רוסיה עם פנים מערב-אירופאיות. היא ממוקמת במחוז לנינגרד, בקרבת הגבול עם פינלנד, על הלשון הצפון-מזרחית של המפרץ הפיני. לא לחינם זכתה ויבורג לתדמית ייחודית, שלא אופיינית לערים רוסיות אחרות - במשך שנים עברה העיר לסירוגין בין שלטון שוודי לפיני, שהותירו ברחובותיה חותם אירופאי קלאסי, עד עברה לשליטה רוסית עם תום מלחמת העולם השנייה. כמו כן, שוכנת בה טירת האבירים היחידה ברוסיה מימי הביניים, לצד מערכת ביצורים מרשימה שהשתמרה בצורה טובה, בתיה בנויים בסגנונות אדריכליים רומנטיים ופונקציונליסטים שזרים לרוסיה וכן העיר נהנית מאחד הנופים הסלעיים הכי יפים ברוסיה.

רקע כללי

רקע היסטורי

אקלים

דפוסי האקלים בוויבורג
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס −4 −4.1 0.5 7.2 14.7 19.2 22.3 20.2 14.3 7.9 1.7 −2.1 8.2
טמפרטורה יומית ממוצעת במעלות צלזיוס −6.7 −7.3 −3 3.0 10.2 15.0 18.2 16.3 10.9 5.5 −0.4 −4.5 4.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס −9.5 −10.5 −6.4 −0.5 5.9 11.1 14.3 12.7 7.9 3.2 −2.3 −7.1 1.6
כמות משקעים במילימטרים 48 36 40 31 40 63 65 82 68 76 67 61 677
כמות ימי גשם ממוצעת 6 5 7 10 14 15 15 15 17 17 13 9 143
כמות ימי שלג ממוצעת 17 15 12 5 0 0 0 0 0 2 9 16 76
אחוזי לחות 87 85 82 74 68 71 73 77 82 86 88 89 80.2
מקור: Pogoda.ru.net[1]

התמצאות בעיר

מוקדי עניין

מגדל העירייה הישן
  • 1 מצודת ויבורג‏ (Выборгский замок‏)‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. הטירה היחידה ברוסיה שבנויה בסגנון אירופאי מימי הביניים והשתמרה במלואה. היא נבנתה במאה ה-13 על אי קטן בפינה הפנימית ביותר של מפרץ פינלנד. השוודים שבנו את הטירה כמאחז המזרחי שלהם מבין שלושה מאחזים לצורך הבטחת השליטה במפרץ, הקיפו את החלק המוגבה של האי בחומה והקימו במרכזה מגדל בן שלוש הקומות (שזכה לשם "מגדל אולאף הקדוש", לזכרו של איך לא, אולאף הקדוש). באמצע המאה ה-16, בהוראת המלך השוודי גוסטב ואסה, הקירות החיצוניים של המצודה נבנו מחדש, והמגדל הורחב לגובה של 7 קומות (ובעצם זהו החלק ששרד עד היום). לאחר מלחמת העולם השנייה הוסב המבנה למוזיאון. בחדרים השונים של הטירה תוכלו לצפות בתערוכות היסטוריות מקומיות וכן בתא עינויים מעט מטריד, אך תואם לחלוטין לטירה מימי הביניים. החלק המעניין ביותר בביקור הוא במרפסת התצפית מתחת לכיפה של מגדל אולאף, הנפרשת על כל מפרץ פינלנד ורובעי העיר העתיקה. שימו לב להיות זהירים מעט במרפסת - היא איננה רחבה והמעקות לא גבוהים במיוחד. מחיר: ניתן להיכנס לשטח המצודה בחינם, עלות הכניסה למוזיאון היא 350 רובל. מצודת ויבורג (Q2272243) בוויקינתונים
  • 2 מגדל השעון והריסות הקתדרלה‏ (Часовая башня и руины Кафедрального собора‏). מתחם הריסות היסטורי ציורי בלב העיר, שהפך לאחד מסמליה המוכרים של ויבורג. הקתדרלה הגותית במקום נבנתה במהלך המאה ה-15 ושרדה עד המלחמה הצפונית הגדולה במהלכה נהרסה עד היסוד, לאחר מכן שוחזרה בחלקיות והושמדה באופן סופי במהלך מלחמת העולם השנייה עם פרוץ מלחמת החורף בין פינלנד לברית המועצות. מגדל השעון עצמו נבנה במאה ה-15, שופץ כמאתיים שנים אחרי כן ובסוף המאה ה-18 נוסף לו נדבך שלישי בסגנון הקלאסיציזם, אז החל לשמש כמגדל תצפית אש. נקודת התצפית הטובה ביותר על המגדל היא מרחוב וודנאיה זסטאבה (Водной Заставы), הרחוב במהלך המאה ה-19 אף זכה בתואר "הרחוב היפה ביותר בפינלנד". Clock Tower in Vyborg (Q4507562) בוויקינתונים
  • 3 המגדל המעוגל‏ (Круглая башня‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית (ממוקם בכיכר השוק). המגדל שנבנה במקור במאה ה-16 מחוץ לעיר כדי להגן על שער הכניסה המזרחי שלה כחלק ממערכת הביצורים שלה. בהמשך שימש כמחסן ארטילריה לאחסון חומרי נפץ ואף כ"בית כלא לכבשים" עבור כבשים תועות שנמלטו מהבעלים שלהן ורוכזו כשנמצאו מגדל. החל משנות השבעים בערך פעילה במקום מסעדה. Round Tower (Q4241896) בוויקינתונים
  • 4 הארמיטאז' ויבורג‏ (Эрмитаж-Выбор‏)‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית. מוזיאון אומנות צנוע שעבר שיפוץ בשנים האחרונות ונפתח מחדש ב-2010. למעשה מדובר במוזיאון ותיק שנפתח לראשונה ב-1930 והיה בזמנו אחד ממוזיאוני האומנות הגדולים בפינלנד. לאחר המלחמה הסובייטית-פינית, המוזיאון התפרק וכיום אין למוזיאון אוספים משמעותיים בניגוד לאחיו הגדול בסנקט פטרבורג והוא מציג בעיקר תערוכות. מחוץ למוזיאון תראו קומפוזיציה מעניינת לא פחות של אמנות מודרנית: ביוזמת הארמיטאז'הותקנו ממול לבניין פסלים קלאסיים מול הבניין עותקים של עבודות של האמן אנטוניו צ'יבי, המתבוננים באזור התעשייה ובנמל ויבורג, שהוא סוריאליסטי בפני עצמו. מחיר: 150 רובל לתעורוכות, 50 רובלים לתצוגת הארכאולוגיה של ויבורג. Hermitage-Vyborg Center (Q4357088) בוויקינתונים

מפה אינטראקטיבית

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

פעילויות

קניות

אוכל

הבייגלה של ויבורג

ההיסטוריה העשירה של ויבורג יצרה לעיר גם סמל קולינרי בדמות בייגלה המכונה "ויפורינרינקלי" (בפינית) או בפשטות הבייגלה של ויבורג. הייחודיות של בייגלה זה היא שהבצק שלו כולל תבלינים רבים כגון זרעי קימל, מיורן, ציפורן, הל ואף אגוזי מוסקט שמעניקים לו טעם יוצא דופן. ייצור הבייגלה בעיירה נעשה עוד מהמאה ה-14, אז נזירים פרנציסקנים נהגו לאפות אותו לאכילה לאחר צומות. בהמשך, הבייגלה הפך פופולארי בקרב האצולה של סנקט פטרבורג, כאשר אף הקיסר אלכסנדר השלישי אהב את המוצר ומידי שבוע נמסרו אליו במיוחד שישה בייגלים כאלו על ידי שליחים. במהלך המאה ה-19 פרצה יריבות מרה בין שתי משפחות אופים בוויבורג שכל אחת מהן טענה שבידיה המתכון המקורי לייצור המאכל, שזכתה לשם "מלחמת הבייגלה". המתכון המקורי הוברח לפינלנד בשנות ה-40 בעקבות מלחמת העולם השנייה (לשם עברה עיקר הייצור של הבייגלה), אם כי גם כיום נאפים בייגלה בוויבורג.

שתייה וחיי לילה

לינה

הגעה

תחבורה

יעדים סמוכים בולטים

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: ויבורג
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ויבורג

הערות שוליים

  1. "Climate in Vyborg", Pogoda i Klimat (in Russian). May 2011. Retrieved August 4, 2012.