החומה הגדולה של סין: הבדלים בין גרסאות בדף
ויקיג'אנקי (שיחה | תרומות) |
ויקיג'אנקי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 62: | שורה 62: | ||
===באזור [[בייג'ינג]]=== |
===באזור [[בייג'ינג]]=== |
||
* {{רשומה | שם=באדאלינג | שם חלופי=Badaling | ויקינתונים=Q798826 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=באדאלינג | שם חלופי=Badaling | ויקינתונים=Q798826 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=ג'ו-יונג-גואן | שם חלופי=Juyongguan | ויקינתונים=Q1330063 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=ג'ו-יונג-גואן | שם חלופי=Juyongguan | ויקינתונים=Q1330063 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=מוטניו | שם חלופי=Mutianyu | ויקינתונים=Q212610 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=מוטניו | שם חלופי=Mutianyu | ויקינתונים=Q212610 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=הואנגהואצ'נג | שם חלופי=Huanghuacheng | ויקינתונים=Q5925938 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=הואנגהואצ'נג | שם חלופי=Huanghuacheng | ויקינתונים=Q5925938 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=סימאטאי | שם חלופי=Simatai | ויקינתונים=Q2287033 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=סימאטאי | שם חלופי=Simatai | ויקינתונים=Q2287033 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=גוביקו | שם חלופי=Gubeikou | ויקינתונים=Q174041 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=גוביקו | שם חלופי=Gubeikou | ויקינתונים=Q174041 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=ג'יאנקו | שם חלופי=Jiankou | ויקינתונים=Q1688894 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=ג'יאנקו | שם חלופי=Jiankou | ויקינתונים=Q1688894 | תיאור=}} |
||
===באזור [[הביי]] ו[[טיאנג'ין]]=== |
===באזור [[הביי]] ו[[טיאנג'ין]]=== |
||
* {{רשומה | שם=ג'ינשנלינג | שם חלופי=Jinshanling | ויקינתונים=Q1689619 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=ג'ינשנלינג | שם חלופי=Jinshanling | ויקינתונים=Q1689619 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=שנחאיגואן | שם חלופי=Shanhaiguan | ויקינתונים=Q1048381 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=שנחאיגואן | שם חלופי=Shanhaiguan | ויקינתונים=Q1048381 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=הואנגיאגואן | שם חלופי=Huangyaguan | ויקינתונים=Q844327 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=הואנגיאגואן | שם חלופי=Huangyaguan | ויקינתונים=Q844327 | תיאור=}} |
||
===באזור [[ליאונינג]]=== |
===באזור [[ליאונינג]]=== |
||
* {{רשומה | שם=הושאן | שם חלופי=Hushan | ויקינתונים=Q1190340 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=הושאן | שם חלופי=Hushan | ויקינתונים=Q1190340 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=שינגצ'נג | שם חלופי=Xingcheng | ויקינתונים=Q1375638 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=שינגצ'נג | שם חלופי=Xingcheng | ויקינתונים=Q1375638 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=ג'יומנקואו | שם חלופי=Jiumenkou | ויקינתונים=Q1398264 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=ג'יומנקואו | שם חלופי=Jiumenkou | ויקינתונים=Q1398264 | תיאור=}} |
||
===באזור [[שאנשי]]=== |
===באזור [[שאנשי]]=== |
||
* {{רשומה | שם=החומה החיצונית של שאנשי | שם חלופי=The Outer Wall of Shanxi | ויקינתונים= | תיאור= |
* {{רשומה | שם=החומה החיצונית של שאנשי | שם חלופי=The Outer Wall of Shanxi | ויקינתונים= | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=החומה הפנימית של שאנשי | שם חלופי=The Inner Wall of Shanxi | ויקינתונים= | תיאור= |
* {{רשומה | שם=החומה הפנימית של שאנשי | שם חלופי=The Inner Wall of Shanxi | ויקינתונים= | תיאור=}} |
||
===באזור [[שאאנשי]]=== |
===באזור [[שאאנשי]]=== |
||
שורה 89: | שורה 89: | ||
===באזור [[נינגקסיה]]=== |
===באזור [[נינגקסיה]]=== |
||
* {{רשומה | שם=חומת נינגקסיה המזרחית | שם חלופי=The Eastern Ningxia Wall | ויקינתונים= | תיאור= |
* {{רשומה | שם=חומת נינגקסיה המזרחית | שם חלופי=The Eastern Ningxia Wall | ויקינתונים= | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=חומת נינגקסיה הצפונית | שם חלופי=The Northern Ningxia Wall | ויקינתונים= | תיאור= |
* {{רשומה | שם=חומת נינגקסיה הצפונית | שם חלופי=The Northern Ningxia Wall | ויקינתונים= | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=חומת נינגקסיה המערבית | שם חלופי=The Western Ningxia Wall | ויקינתונים= | תיאור= |
* {{רשומה | שם=חומת נינגקסיה המערבית | שם חלופי=The Western Ningxia Wall | ויקינתונים= | תיאור=}} |
||
===באזור [[גאנסו]]=== |
===באזור [[גאנסו]]=== |
||
* {{רשומה | שם=וואווי | שם חלופי=Wuwei | ויקינתונים=Q249007 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=וואווי | שם חלופי=Wuwei | ויקינתונים=Q249007 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=מינקין | שם חלופי=Minqin | ויקינתונים=Q374171 | תיאור= }} |
* {{רשומה | שם=מינקין | שם חלופי=Minqin | ויקינתונים=Q374171 | תיאור= }} |
||
* {{רשומה | שם=ג'אנגיה | שם חלופי=Zhangye | ויקינתונים=Q197402 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=ג'אנגיה | שם חלופי=Zhangye | ויקינתונים=Q197402 | תיאור=}} |
||
* {{רשומה | שם=מצודת שאן-האי-גוואן | שם חלופי=Jiayuguan | ויקינתונים=Q532560 | תיאור= מצודה עתיקה במחוז חביי, שנמצאת ליד העיר שאנהאיגוואן. נמצאת בנקודה שבה החומה מגיעה לים בוהאי, כ-300 ק"מ מזרחה ל[[בייג'ינג]]. צורת המצודה היא ריבועית. כמו במצודות אירופיות, מסביב למצודה ישנו חפיר, שניתן היה לעלות למצודה בעזרת גשר מתרומם. קרוב לקטע זה החומה נכנסת לים בוהאי בצורה שמזכירה ראש דרקון, ומכאן השם "ראש הדרקון העתיק" שניתן לקטע זה של החומה.}} |
* {{רשומה | שם=מצודת שאן-האי-גוואן | שם חלופי=Jiayuguan | ויקינתונים=Q532560 | תיאור= מצודה עתיקה במחוז חביי, שנמצאת ליד העיר שאנהאיגוואן. נמצאת בנקודה שבה החומה מגיעה לים בוהאי, כ-300 ק"מ מזרחה ל[[בייג'ינג]]. צורת המצודה היא ריבועית. כמו במצודות אירופיות, מסביב למצודה ישנו חפיר, שניתן היה לעלות למצודה בעזרת גשר מתרומם. קרוב לקטע זה החומה נכנסת לים בוהאי בצורה שמזכירה ראש דרקון, ומכאן השם "ראש הדרקון העתיק" שניתן לקטע זה של החומה.}} |
||
* {{רשומה | שם=לאנז'או | שם חלופי=Lanzhou | ויקינתונים=Q183584 | תיאור= |
* {{רשומה | שם=לאנז'או | שם חלופי=Lanzhou | ויקינתונים=Q183584 | תיאור=}} |
||
{{-}} |
{{-}} |
||
גרסה מ־13:24, 29 בפברואר 2020
החומה הגדולה של סין (בסינית: 长城) היא מערכת ביצורים המתפרסת ממזרח למערב על פני שטח עצום בגבול הצפוני ההיסטורי של סין.
ביצורי החומה הגדולה של סין עוברים כיום בסין במחוז ליאונינג, במחוז הביי, בתחום העיר טיינג'ין, בתחום העיר בייג'ינג, באזור האוטונומי המונגולי מונגוליה הפנימית אשר בצפון סין, במחוז שאנשי, במחוז שאאנשי, באזור האוטונומי נינגשיה אשר בצפון מערב סין, ובמחוז גאנסו אשר במערב סין. בנוסף לכך, קטעים קטנים יחסית של החומה עוברים במדינות מונגוליה, קוריאה הצפונית ורוסיה.
מערכת הביצורים נבנתה על מנת להגן על הקיסרות של סין מפני פלישות של אימפריות וקבוצות שונות, בהן האימפריה המונגולית. אורכה הכולל של מערכת הביצורים הוא 8,850 קילומטרים, והיא לא רק החומה הארוכה ביותר בעולם, אלא גם העתיקה ביותר.
החומה הגדולה של סין הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.
רקע כללי
רקע היסטורי
החומה נבנתה מחדש מספר פעמים במהלך ההיסטוריה על ידי שושלות שונות של קיסרים:
- החומה הגדולה הראשונה - נבנתה על ידי צ'ינג שי הואנג די, בשנים 221–207 לפנה"ס.
- החומה הגדולה השנייה - נבנתה על ידי שושלת האן, בשנים 205–127 לפנה"ס.
- החומה הגדולה השלישית - נבנתה על ידי שושלת ג'ין, בשנת 1200 לספירה.
- החומה הגדולה הרביעית - נבנתה על ידי שושלת מינג, בשנים 1367–1644 לספירה.
- החומה הגדולה הראשונה
החומה הגדולה הראשונה צוותה להיבנות בשנת 214 לפנה"ס על ידי הקיסר צ'ין שה-חואנג משושלת צ'ין, אחרי שביסס את שלטונו ואיחד את סין לקיסרות אחת בפעם הראשונה בהיסטוריה. החומה נועדה למנוע פשיטות שנעשו בדרך כלל על ידי שבטי שיונגנו מהצפון. 500,000 פועלים השתתפו בבניין החומה הגדולה הראשונה, שנבנתה במשך 32 שנים. אף על פי שהחומה מנעה פלישות מבחוץ, היא לא מנעה הפיכות שלטוניות מבפנים, שהובילו לשינוי המשטר בשנת 206 לפנה"ס, וההנהגה עברה לידי שושלת אחרת של קיסרים - שושלת האן. הקיסר הראשון משושלת זו, גאוזו, מיהר לראות את היתרונות שבחומה כנגד פולשים וציווה לבנות חומה נוספת, שהשתרעה עד לזהאוקסיאנג שבמחוז גאנסו.
- החומה הגדולה השנייה
למעלה מ-70 שנה מאוחר יותר, שושלת האן עוד נאבקה עם פולשים, בזמן שהחומה הגדולה התפוררה ונהרסה לאיטה, ופולשים אף פרצו פרצות בה בכמה וכמה מקומות. בשנת 130 לפני הספירה, הקיסר וודי משושלת האן פצח בתוכנית של הארכה, שיקום וחיזוק החומה הגדולה הראשונה המקורית. אחרי שהקיסר סיים לכבוש אזורים נוספים בסין ב-127 לפנה"ס, הוא ציווה להרחיב את החומה הגדולה, מה שיצר את החומה הגדולה השנייה. תוכנית ההרחבה כללה מוצבי חוץ בזהאנגייה, וואווי, ג'יאוקאן, דונהואנג ויומנגואן במחוז גאנסו, נוסף ללופנור ומוצבי חוץ אחרים במחוז שינג'יאנג. החומה הגדולה הוארכה לאורך פרוזדור הקסי, שדרכו סוחרי המשי היו נוסעים בדרך אל סין מן המערב.
כאשר שושלת האן התפרקה לשלוש הממלכות של ויי, שו ווו, ממלכת וויי הצפוניות החליטה להמשיך ולשמור על החומה הגדולה כדי להרחיק את נוודי הרואורן והקידאן מהמישורים הצפוניים. למרות התחזוקה השוטפת, נוודי הרואורן המשיכו לפרוץ פרצות בחומה. חומות נוספות נבנו בתוך ומחוץ לחומה הגדולה בממלכות השונות. בסופו של דבר, ממלכת ווי התמזגה עם ממלכת סוואי, הממלכה המאחדת, והודחה על ידי שושלת טאנג בשנת 618 לספירה.
החומה הגדולה לא הורחבה ולא שופצה עד ימי שלטונן של שושלת ליאאו ושושלת סונג. שושלת ליאאו שלטה בצפון, בזמן ששושלת סונג שלטה בדרום. שושלת ליאאו הייתה מוטרדת בעיקר על ידי שבטים באזור הצפון המזרחי של סין, שנקרא נוזהאן (הידוע בשם מנצ'ו במנדרינית), ואז הם בנו חומות הגנה לאורך הנהרות האילונג וסונגהואה. החומות הללו לא הצליחו לעצור את הפולשים מלהגיע.
- החומה הגדולה השלישית
ב-1115, הנוזהאן הקימו את שושלת ג'ין, ומכיוון שהיו מהצפון כשלעצמם, הבינו שהמונגולים יבואו אחריהם. הקיסר ג'ין הורה לבנות חומה גדולה שלישית, שנבנתה במחוז האילונגג'יאנג והאזור האוטונומי של מונגוליה הפנימית. לאורך החומה שנבנתה זרמו תעלות מים.
למרות הביצורים המרשימים שנבנו, המונגולים הפילו את שושלת ג'ין בשנת 1276 והקימו את שושלת יואן. בתקופת שלטונה של שושלות יואן, החומה נפגעה קשות ובשנת 1368, שושלת מינג הסינית תפסה את רסן השלטון.
שושלת מינג, לאחר שנפטרו מהמונגולים, קבעו שלעולם לא ייכבשו שנית ושיהיו נשלטים על ידי אנשים מבחוץ. הקיסר הראשון של שושלת מינג, הונגוו, אייש מחדש את החומה הגדולה, בנה מבצרים ומוצבים לאורכה, ובנה את המצודה בג'יאיוגואן בשנת 1372 בקצה המערבי של החומה. הקיסר השני של שושלת מינג, יונגל, התמקד בשטח שמחוץ לאימפריה ושלח חוקרים ודיפלומטים אל העולם הגדול.
- החומה הגדולה הרביעית
רק בקרב מבצר טומו נגד המונגולים, התחיל עניין מחודש בחיזוק החומה הגדולה. בין השנים 1569 ל-1583, החלקים המפורסמים ביותר של החומה הגדולה נבנו, ויצרו את החומה הגדולה הרביעית. החומה המחוזקת הצליחה להדוף מונגולים כמה וכמה פעמים.
המנצ'ו כבשו את סין בשנת 1644 והקימה את שושלת צ'ינג. מנקודה זו ואילך, החומה התחילה לאט להתפורר, ואבן וסלעים נלקחו ממנה לפרויקטי בנייה ובתים. המהפכה התרבותית בהחלט נתנה את אותותיה על החומה כאשר האנשים המקומיים והרשויות המקומיות עודדו פירוק של החומה הגדולה.
רק בשנת 1984, הנשיא דנג שיאופינג התחיל פרויקט שיקום והגנה על החומה הגדולה. בשנת 1987, החומה הגדולה של סין הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
החי והצומח
מפה אינטראקטיבית
המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.
מוקדי עניין
באזור בייג'ינג
- 1 באדאלינג (Badaling).
- 2 ג'ו-יונג-גואן (Juyongguan).
- 3 מוטניו (Mutianyu).
- 4 הואנגהואצ'נג (Huanghuacheng).
- 5 סימאטאי (Simatai).
- 6 גוביקו (Gubeikou).
- 7 ג'יאנקו (Jiankou).
באזור הביי וטיאנג'ין
באזור ליאונינג
באזור שאנשי
- החומה החיצונית של שאנשי (The Outer Wall of Shanxi).
- החומה הפנימית של שאנשי (The Inner Wall of Shanxi).
באזור שאאנשי
באזור נינגקסיה
- חומת נינגקסיה המזרחית (The Eastern Ningxia Wall).
- חומת נינגקסיה הצפונית (The Northern Ningxia Wall).
- חומת נינגקסיה המערבית (The Western Ningxia Wall).
באזור גאנסו
- 16 וואווי (Wuwei).
- 17 מינקין (Minqin).
- 18 ג'אנגיה (Zhangye).
- 19 מצודת שאן-האי-גוואן (Jiayuguan). מצודה עתיקה במחוז חביי, שנמצאת ליד העיר שאנהאיגוואן. נמצאת בנקודה שבה החומה מגיעה לים בוהאי, כ-300 ק"מ מזרחה לבייג'ינג. צורת המצודה היא ריבועית. כמו במצודות אירופיות, מסביב למצודה ישנו חפיר, שניתן היה לעלות למצודה בעזרת גשר מתרומם. קרוב לקטע זה החומה נכנסת לים בוהאי בצורה שמזכירה ראש דרקון, ומכאן השם "ראש הדרקון העתיק" שניתן לקטע זה של החומה.
- 20 לאנז'או (Lanzhou).
פעילויות
חשוב לדעת
סכנות פוטנציאליות
יעדים סמוכים בולטים
- מרכזי תרבות
- באדאלינג -
- חואנגחווצ'נג -
- מוטייניו -
- סה-מאטאי -
- ג'ינשאנלינג -
- ערים
- דאנטונג -
- שן-יאנג -
- בייג'ינג -
- טיינג'ין -
- יאנגצ'ואן -
- ג'ומאדין -
- דונחואנג -
- קורלה -
ראו גם
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|