שוודיה: הבדלים בין גרסאות בדף

הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
63.5289718.14941
מתוך ויקימסע
סקנדינביה > שוודיה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 137: שורה 137:
עד לפני כ-200 שנה חיו יהודים בודדים בשוודיה, אם בכלל. רוב הקהילה השוודית כיום, המונה כ-18,000 יהודים (חמישית האחוז מאוכלוסיית שוודיה) היא יהודית-פולנית במוצאה, בעיקר מתקופת השואה ומיד לאחריה, אך גם יהדות גרמניה שזורה בה (החל מהמאה ה-19). מחצית מהאוכלוסייה היהודית בשוודיה מתגוררת בעיר הבירה [[סטוקהולם]]. כדאי לציין שלמרות הזמן הקצר באופן יחסי שבו חיים יהודים בשוודיה, הרוב המוחלט של היהודים רואים עצמם שוודים מהמניין, מעורים בחיי החברה הכללית, ילדיהם לומדים במוסדות המדינה, חוגגים את כל החגים השוודים וכו'. כך מלבד קבלות שבת קהילתיות או חגיגת חגים כפסח או ראש השנה לא שונים באופן מהותי משאר החברה, לא בלבוש, לא במנהגים ולא בשפה.
עד לפני כ-200 שנה חיו יהודים בודדים בשוודיה, אם בכלל. רוב הקהילה השוודית כיום, המונה כ-18,000 יהודים (חמישית האחוז מאוכלוסיית שוודיה) היא יהודית-פולנית במוצאה, בעיקר מתקופת השואה ומיד לאחריה, אך גם יהדות גרמניה שזורה בה (החל מהמאה ה-19). מחצית מהאוכלוסייה היהודית בשוודיה מתגוררת בעיר הבירה [[סטוקהולם]]. כדאי לציין שלמרות הזמן הקצר באופן יחסי שבו חיים יהודים בשוודיה, הרוב המוחלט של היהודים רואים עצמם שוודים מהמניין, מעורים בחיי החברה הכללית, ילדיהם לומדים במוסדות המדינה, חוגגים את כל החגים השוודים וכו'. כך מלבד קבלות שבת קהילתיות או חגיגת חגים כפסח או ראש השנה לא שונים באופן מהותי משאר החברה, לא בלבוש, לא במנהגים ולא בשפה.


יהדות שוודיה היא, בהשפעת החברה הכללית, פלורליסטית מאוד. מדי יום שישי מתקיימת קבלת שבת בבית הכנסת הגדול בסטוקהולם ותפילת שבת בבוקר שבת, ושניהם פתוחים לקהל הרחב, מאמינים ושלא מאמינים. בדרך כלל, בעיקר בחודשי התיירות, תוכלו למצוא כאן יותר ישראלים המבקרים במדינה מאשר מקומיים. בעקבות איומים שונים על הקהילה, בכניסה לבית הכנסת עוברים הנכנסים שלא מקרב בני הקהילה המקומית תשאול קצר על ידי איש כוחות הביטחון השוודי, ולעיתים גם על ידי איש כוחות הביטחון הישראלי. בהנחה שקוראי שורות אלו הם ישראלים דוברי עברית, בעלי דרכון ישראלי, לא אמורה להיות בעיה להיכנס. בכניסה לבית הכנסת ניתן להתרשם מאנדרטת השואה שבה חקוקים שמות רבים מבני משפחות בני הקהילה שנספו במהלך השואה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בית הקהילה היהודית. נכון ל-2018 ניתן שם מענה בשפה העברית.
יהדות שוודיה היא, בהשפעת החברה הכללית, פלורליסטית מאוד. מדי יום שישי מתקיימת קבלת שבת בבית הכנסת הגדול בסטוקהולם ותפילת שבת בבוקר שבת, ושתיהן פתוחות לקהל הרחב, מאמינים ושלא מאמינים. בדרך כלל, בעיקר בחודשי התיירות, תוכלו למצוא כאן יותר ישראלים המבקרים במדינה מאשר מקומיים. בעקבות איומים שונים על הקהילה, בכניסה לבית הכנסת עוברים הנכנסים שלא מקרב בני הקהילה המקומית תשאול קצר על ידי איש כוחות הביטחון השוודי, ולעיתים גם על ידי איש כוחות הביטחון הישראלי. בהנחה שקוראי שורות אלו הם ישראלים דוברי עברית, בעלי דרכון ישראלי, לא אמורה להיות בעיה להיכנס. בכניסה לבית הכנסת ניתן להתרשם מאנדרטת השואה שבה חקוקים שמות רבים מבני משפחות בני הקהילה שנספו במהלך השואה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בית הקהילה היהודית. נכון ל-2018 ניתן שם מענה בשפה העברית.


=== חגים לאומיים ===
=== חגים לאומיים ===

גרסה מ־14:28, 17 בפברואר 2020

noframe
עיר בירה סטוקהולם
שטח 450,295 קמ"ר
אוכלוסייה 9,555,893 תושבים  (נכון ל-2012)
צפיפות 21.22 נפש לקמ"ר
שפה רשמית שוודית
מטבע כתר שוודי (SEK)
יוקר המחיה גבוה בממוצע בכ-17% מאשר בישראל (נכון ל-2016)[1]
דתות 41% פרוטסטנטים, 1% אורתודוקסים, 9% זרמים נוצריים אחרים, 4% בני דתות אחרות, 43% ללא סיווג דת (נכון ל-2015)
חשמל 230V/50Hz (תקעים C, F)
אזור זמן UTC +1
קידומת בין-לאומית +46

שוודיה, או בשמה הרשמי ממלכת שוודיה (בשוודית: Konungariket Sverige), היא מדינה בסקנדינביה. שוודיה גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח.

אזורים

מפת שוודיה
יטאלנד (Götaland)
אזור בחלקה הדרומי של שוודיה בו נמצאת כמעט מחצית מאוכלוסיית שוודיה.
סקונה (Skåne)
המחוז הדרומי ביותר בשוודיה, אשר הוא גם כן חלק מחבל הארץ יטאלנד. על אף שאזור זה משתרע על 3% משטחה של שוודיה, הוא מכיל מעל ל-1.25 מיליון תושבים. מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה, נמצאת באזור זה. אזור זה אשר היה בעבר בשליטה דנית מאופיין גם בהשפעות תרבותיות דניות.
סביאלנד (Svealand)
החלק המרכזי של המדינה. באזור זה נמצאות כמה מהערים הבולטות במדינה בהם סטוקהולם, אופסלה ואורברו. כמו כן אזור זה נודע במורשת הכרייה והצורפות.
גוטלנד (Gotland)
האי הגדול ביותר של שוודיה אשר נמצא באמצע הים הבלטי.
נורלנד (Norrland)
אזור מיושב בדלילות בחלקה הצפוני של שוודיה אשר משתרע על יותר ממחצית המדינה. אזור זה מאופיין בהרבה שממה, הכוללת יערות, אגמים, נהרות גדולים, ביצות עצומות והרים גבוהים לאורך הגבול המוביל לנורווגיה. אזור נפלא לטיולי הליכה ולספורט חורף.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

9 מהיישובים הבולטים ביותר אשר בעלי עניין תיירותי:

העיר העתיקה בסטוקהולם (Gamla stan)
  • 1 סטוקהולם (Stockholm‏) בירת שוודיה והעיר הגדולה ביותר בה; מתפרסת על פני כמה איים. סטוקהולם (Q1754) בוויקינתונים
  • 2 גטבורג (Gothenburg‏) העיר השנייה בגודלה בשוודיה, עיר נמל ותעשייה בחוף המערבי. גטבורג (Q25287) בוויקינתונים
  • 3 מאלמה (Malmö‏) עיר זו, עם אוכלוסייה של כרבע מיליון איש, מחוברת לבירת דנמרק, קופנהגן, בגשר. מאלמה (Q2211) בוויקינתונים
  • 4 קרלסקרונה (Karlskrona‏) מהווה את הבסיס לחיל הים השוודי החל מהמאה ה-17. קרלסקרונה (Q25789) בוויקינתונים
  • 5 קירונה (Kiruna‏) העיר הצפונית ביותר בשוודיה, ממוקמת בלפלנד השוודית. זהו מקום די בלתי רגיל, שכולל בין השאר מכרה גדול, נמל חלל ומלון קרח בשם יוקאסרווי. קירונה (Q83232) בוויקינתונים
  • 6 לינשפינג (Linköping‏) העיר החמישית בגודלה בשוודיה, עם אוניברסיטה גדולה. לינשפין (Q25413) בוויקינתונים
  • 7 אומאו (Umeå‏) עיר אוניברסיטה, בירת מחוז נורלנד. אומאו (Q25579) בוויקינתונים
  • 8 אופסלה (Uppsala‏) העיר הרביעית בגודלה במדינה עם היסטוריה מימי הוויקינגים; היא גם מקום מושבו של הארכיבישוף. אופסלה (Q25286) בוויקינתונים
  • 9 ויסבי (Visby‏) אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית העיר היחידה באי גוטלנד, עם מרכז עתיק מוקף חומה. נחשבת לאחת מהערים מימי הביניים שהשתמרו בצורה הטובה ביותר בסקנדינביה. ויסבי (Q54757) בוויקינתונים

אטרקציות תיירות פופולריות בשוודיה

להלן מאה מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר במדינה. בעוד שהרשומות שלהלן מכילות רק את שמות אטרקציות התיירות הבולטות ביותר במדינה, תוכלו למצוא במדריכי המשנה של המדינה שעוסקים באזורים, בערים, ובמחוזות הערים בשוודיה, רשומות עבור אותם היעדים אשר מכילים פירוט רב בהרבה לכל יעד, וכמו גם רשומות רבות נוספות שעוסקות ביתר אטרקציות התיירות במדינה.

רקע כללי

שוודיה היא המדינה הגדולה ביותר בסקנדינביה כולה (מבחינת שטח יבשתי רצוף), זאת לעומת דנמרק (גרינלנד) ונורווגיה, להן איים מעבר לים. המדינה השוודית כוללת בתוכה עשרות אלפי אגמים, יערות ומרחבים כפריים, כאשר השטח העירוני קטן מאוד וכולל בעיקר את מרחב סטוקהולם-אולפסלה (המרכז הפוליטי, הכלכלי והדתי) במזרח, את הערים מאלמה שבדרום ויטבורי (גטבורג) שבמערב. ככלל, נכון ל-2020 אוכלוסיית שוודיה מגוונת מבחינה אתנית: בנוסף לשוודים הילידים, שמהווים את רוב אוכלוסיית הכפרים אם כי לא באופן בלעדי, בתוך הערים הגדולות ישנן קהילות בעלות אופי של שכונות מהגרים מתבדלות (רובם מהמזרח התיכון, כלומר סוריה ועיראק, אך חלקם גם מאזור הבלקן ואזורים אחרים). אזורים אלו נחשבים כטאבו בחברה השוודית, "לא מדברים עליהם" אך גם "לא מגיעים אליהם". בנוסף, רוב השוודים משתייכים באופן רשמי לכנסייה השוודית שהיא כנסייה פרוטסטנטית-ליברלית, דהיינו בעלת כמרות (נשים), להט"בים כדבר שבשגרה, אך היא משמשת בעיקר כארגון-הגג של הקהילות המקומיות (לצורך חגים, נישואין וכו' וכן כמענה ראשוני נפשי) וכשליחת החברה השוודית לעזרה ברחבי העולם (בדומה לארגון חב"ד היהודי), וכך רוב הכנסיות עצמן בשוודיה לא מקיימות פעילות יום-יומית ורובן עומדות שוממות ברוב חודשי השנה (אף שהכניסה לרובן אפשרית, במקרה הצורך, בכל שעות היממה). לעומת הכנסיות המפוארות שמעטרות את אירופה היבשתית לאורכה ולרוחבה, כנסיות שוודיה הן לרוב ללא עיטורים יוצאי דופן, ומאופיינות בצבען הלבן ובמגדל הפעמונים שמעל הכניסה.

כמדינה שלא התנהלה בשטחה מלחמה כלשהי מאז הקרבות נגד רוסיה הצארית בשלהי המאה ה-18, כמעט ולא תמצאו סימנים לכך שמלחמה התנהלה אי פעם בשטחה. בשונה מגרמניה וצרפת, אין בשוודיה כל סממן צבאי נראה לעין (מלבד הארמונות בערים הגדולות), מונוליטים של קרבות ואנדרטאות. למרות זאת, שוודיה חוותה בעברה מספר מלחמות שניתן להבחין בהשפעותיהן עד היום. דוגמה בולטת לכך היא "האזור הדני" של שוודיה. כדי להבין את הסיבה לכך יש להתבונן בהיסטוריה של שוודיה שלאחר תקופת הוויקינגים. בין המאה ה-10 ועד 1524 התקיימו בשוודיה ממלכות שונות, חלקן בשליטה "דנית" (כלומר מלכים שמוצאם בדנמרק של היום) וחלקן בשליטה "שוודית". למעשה לא התקיימה ישות עצמאית מאוחדת "שוודית" בכל שטחי שוודיה המודרנית עד 1560 (או למצער 1558), אז סופחו חבלי הארץ דוברי הדנית-למחצה למדינה השוודית (סקונה, בלקינגה והלנד). תושבי אזורים אלו, שכמובן לא היו בעלי תודעה לאומית (התעוררות זו בקרב עמי אירופה החלה כ-300 שנה לאחר מכן), לא ראו עצמם "שוודים" או "דנים", אך לאחר מאות שנים בשליטה דנית הם דיברו בשפה זו. עם הזמן התפתח הדיאלקט השוודי המפורסם של סקונה ("סקונסקה") שלמעשה מהווה שוודית תקנית "עם מבטא דני" כבד.

כך מחולקת שוודיה, מבחינה גאוגרפית ותרבותית, למספר אזורים:

  • דרום שוודיה, בעיקר סקונה, מאופיינת במרחבים שטוחים, שדות ומשקים חקלאיים. אזור זה כאמור דובר בדיאלקט שוודי שונה משאר חבלי הארץ ("סקונסקה"), הדומה מאוד למבטא הדני. באזור זה ניתן להתרשם מהעיירה יסטאד (Ystad) המוכרת כ"נקודה הדרומית ביותר בשוודיה" (בדומה לאילת ב"מדן ועד אילת", למרות שטכנית יש ערים דרומיות יותר), מהעיר מאלמה (Malmö), שם ישנה קהילת מהגרים מזרח-תיכונית גדולה מאוד, חלקה עוינת זרים ולעיתים פורצות מהומות אלימות בהן, ולכן מומלץ להתייעץ עם מקומיים (בתי מלון, מארחים, ראשויות וכו') בטרם ביקור בה. לחובבי טירות מומלץ לבקר בטירת גלימינהוס (Glimmingehus), מבנה אבן בעל גג-מדרגות ששימש כטירה החל מהמאה ה-16. מלבד זאת, ישנן עיירות קטנות בכל האזור, וניתן לטייל בהן, וכן במרחבים הפתוחים שמסביבן (ברכב או באופניים).
  • קו החוף הבלטי, החל מסקונה שבדרום ועד נורלנד והגבול עם פינלנד. אזור זה, לאורך החוף, מכיל ערים גדולות, שטחים מישוריים וסחופי רוחות. הערים המרכזיות לאורך החוף המזרחי הן סטוקהולם, אופסלה, קאלמאר, ייבלה, סונדסוואל, אומאו ולואהו. כל אחת מהערים זכאית לפסקה נפרדת, ולכן כאן נדבר על החופים עצמם. בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) מתמלאים החופים במקומיים ותיירים גם יחד. בחודשי החורף (אוקטובר-מרץ) קופאים לסירוגין מקטעים גדולים בחלקו הצפוני של קו החוף (המפרץ הבוטאני).
  • החוף של הים הצפוני, ממאלמה צפונה, מזכיר את הפיורדים הנורווגים, אך לא באותה "עוצמה". לאורך החוף ישנן עיירות וכפרי-דייגים, וניתן להגיע כמעט מכל עיירה כזו לעיירה "המקבילה לה" בחוף הדני הסמוך. העיר המרכזית באזור זה היא יטבורי (Göteborg), העיר השנייה בחשיבותה בשוודיה אחרי סטוקהולם. בעיר זו יש מוזיאונים רבים, אטרקציות תיירותיות, אזורי בילוי וכו'. מאזור זה וצפונה (עד גבול נורווגיה והפיורדים של אוסלו) קו החוף נעשה הררי יותר ויותר, ומזכיר יותר ויותר את הפיורדים הנורווגים.
  • האיים אלנד, גוטלנד, אולנד (Öland, Gotland, Åland) הם שלושה איים בים הבלטי. אלנד ממוקמת מול העיר קאלמאר, וניתן להגיע אליה ברכב על ידי הגשר שמחבר בין העיר לאי. לגוטלנד יש להגיע במעבורת או בטיסה. גוטלנד מפורסמת בעיקר בהיסטוריה שלה: העיר ויסבי (Visby) היא בירת גוטלנד ובה עתיקות מימי הוויקינגים וימי הביניים. חומות העיר והאזור העתיק שלה מוכרים כאזורי מורשת עולמית של אונסקו ומושכים אליהן מדי שנה תיירים רבים. לחובבי הרכיבה על אופניים ניתן לרכב מסביב לאי. בגוטלנד ממצאים רבים מהתקופה הוויקינגית כגון האבנים הרוניות. אולנד היא אי בין שוודיה לפינלנד ושייכת לפינלנד מסיבות היסטוריות, אף שתושביה הם שוודים אתניים ודוברים בשפה השוודית. גם לאיים אלה ניתן להגיע במעבורת או בטיסה.
  • פנים הארץ מחולק בגדול לשני אזורים: האזור המישורי/גבעתי והאזור ההררי. ככלל, ישנה "רצועה" מרכזית מצפון לדרום (בדומה לחלוקה בישראל של אזור החוף, ההר וגב ההר) שבה אגמים, יערות, כפרים קטנים, עיירות קטנות, נהרות ושדות, ורצועה נוספת ממערב לה שמאופיינת בהרים גבוהים יותר, ובשל כך גם בעמקים, היערות נעשים עבותים יותר והאוכלוסייה דלה יותר. ככל שמתרחקים מקו החוף הבלטי ומתקרבים לגבול נורווגיה, השטח נהיה הררי יותר ויותר. אזור זה בעל מאפיינים רבים, בעיקר מקומיים, אך הוא מהווה אזור משיכה לחובבי העיירות הקטנות והיערות. בחלק ההררי ניתן לטפס בחודשי הקיץ לפסגות (ובדרך תפגשו לא מעט מקומיים, שכן זהו ספורט נפוץ מאוד בשוודיה), כשבחודשי החורף רוב האזורים האלו משמשים כאתרי סקי.
  • צפון שוודיה, שקצת מסובך לקבוע לו גבול ברור מדרום, מאופיין בעיקר ביערות האינסופיים שלו בחלק הדרומי יותר ובאזורים הצחיחים (טונדרה) בחלקים הצפוניים יותר. רוב תושבי אזורים אלו הם סאמיים (Sami), המכונים לעיתים "לאפים" (Lapp) אך זהו כינוי גנאי (הנובע מסטראוטיפ) ועדיף להשתמש, בדיבור עמם, בשם סאמי. העם הסאמי, בדומה לעם הדרוזי במזרח התיכון, מחולק למעשה לארבע מדינות: שוודיה (לפלנד או לפלנד השוודית), נורווגיה, פינלנד ורוסיה.
  • שלושת אגמי שוודיה הגדולים, וטרן, ורנן ומאלרן הם אגמי-ענק. מאלרן מפורסם בעיקר בשל הממצאים הוויקינגים בו, ובראשם בירקה (אליה ניתן להגיע בשיט מסטוקהולם) שבה שיחזור של כפר ויקינגי ומוזיאון. ניתן להתרשם בה מקברים אופיינים (גבעות קטנות), ממצאים ארכיולוגים (חרבות וכו') ומשחזורים כגון סירות ויקינגיות קטנות.

דבר נוסף שכדאי לדעת על שוודיה לפני הנסיעה אליה היא שכל (או כמעט כל) השטחים הפתוחים במדינה מהווים את "רשות הציבור". אתם רשאים לנוע בין הערים, בתוך יערות ואפילו בין השדות ללא קבלת אישור כלשהו לפני כן (מלבד באזורים שמסומנים, כגון צפון שוודיה בה מסוכן לרדת משבילים מסומנים). למעשה, כל מקום שאינו עיר ואינו השטח ההגיוני שמסביב לבית מגורים או המשק החי "שייך לכולם" מבחינת עבירות (בשונה למשל מהשטחים בארצות הברית, בה יש אזורים שניתן אף לירות ב"פולשים").

רקע היסטורי

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של שוודיה

אקלים

מזג האוויר משתנה מיום ליום, ובשנים האחרונות מזג האוויר "משתגע" וישנן יותר ימים חמים באופן קיצוני בקיץ (אף עד 30 מעלות ולמעלה מזה), חורף חמים יותר (ופחות ימי שלג), ולעיתים המדינה נסגרת (כבישים, שדות תעופה וכו') עקב אירועי שלג קיצוניים. לכן, המידע כאן הוא מידע כללי על מזג האוויר ה"רגיל" ומומלץ מאוד לעקוב אחר תחזית מזג האוויר לפני ההגעה למדינה.

האקלים בשוודיה קר וממוזג. באופן ככלי, ככל שמצפינים נהיה קר יותר ואפל יותר. כמעט בכל יום מימות השנה יכול לרדת גשם (גם בקיץ). רוב השנה ברוב האזורים השמיים מעוננים (לעיתים מכסה "ענן אחד" את כל המדינה מהים הבלטי ועד נורווגיה ולא תראו כלל את השמש).

מבחינת שעות אור, בעוד בדרום שוודיה שעות האור/חושך דומים למצב באירופה היבשתית, ככל שמצפינים הפער נעשה קיצוני יותר. בלפלנד השוודית (ארץ הסאמי) בחורף כמעט ואין שעות אור ובקיץ כמעט ואין שעות חושך ("שמש חצות"). השקיעות בשוודיה ארוכות מאוד, במיוחד בצפון. בעוד בישראל שקיעת השמש היא עניין של דקות ספורות, בשוודיה (בעיקר באביב ובסתיו) השמש יכולה "לשקוע" למשך עד 4 שעות. המשמעות היא שהשמיים נצבעים באדום, רוח מתחילה לנשוב והתחושה הכללית היא של שעת בין ערביים, אבל התהליך הזה יכול להתחיל בשעה 16:00 ולהסתיים בסביבות השעה 20:00.

מבחינת משקעים, כאמור גשם יכול לרדת בכל אחד מימי השנה. כאשר הטמפרטורה יורדת לאפס מעלות ומתחת, מתחיל לרדת שלג. כדאי לציין שהשלג לא תמיד יצטבר על הקרקע, ואם המטייל מעוניין לראות שלג עליו לנוע לאזורים מעט גבוהים יותר או צפוניים יותר. עם זאת, כמעט מדי שנה קופא הים הבלטי בכל רחבי המפרץ הבוטאני (מקו סטוקהולם-הלסינקי וצפונה). כמו כן, רבים מהאגמים קופאים (בעיקר מחודש ינואר ואילך) וניתן לגלוש עליהם ("החלקה על הקרח").

מבחינת לבוש, באופן כללי, ההמלצה היא להצטייד תמיד בבגדים חמים בעת ביקור בשוודיה. כמו כן, כדאי לדעת שכל הבניינים, מבני הציבור, הרכבות, התחבורה הציבורית בערים, כנסיות וכו' מחוממים רוב השנה, כך שתוכלו אפילו לשבת בחולצה קצרה ברכבת התחתית בסטוקהולם בעוד יורד שלג כבד על הקרקע בחוץ.

דרום שוודיה ויטבורי (סקונה)

הטמפרטורה הממוצעת בחודשי הקיץ (יוני-אוגוסט) יכולה לעלות עד כ-20 מעלות סלסיוס כשהשמש זורחת בה ומחממת אותה, ולרוב נעה בסביבות ה-15 מעלות. בחודשים ספטמבר, אוקטובר, ומאי הטמפרטורה היא בסביבות כ-10 מעלות. בחורף הטמפרטורה לרוב יורדת לסביבות 0 מעלות.

דרום-מרכז שוודיה, סטוקהולם (סמולנד/ייטלנד)

באזור זה, אותו אנחנו תוחמים בערך בין "הבליטה" של סקונה בדרום עד קו סטוקהולם-יטברי בצפון הוא מעט קריר יותר. כאן הטמפרטורה יכולה לרדת עד 5 מעלות מתחת לאפס בחודשי החורף הקרים, ולעלות לכ-10 או 15 מעלות מקסימום בחודשי הקיץ.

מרכז שוודיה

מרכז שוודיה מאופיין לרוב במזג אוויר קר עוד יותר. ככל שהמטייל מרחיק מקו החוף במזרח ועולה גבוה יותר (כלומר מערבה), מזג האוויר נעשה כמובן קר יותר. הטמפרטורה המקסימלית יכולה להגיע לכ-10 מעלות מתחת לאפס, ובימים קרים במיוחד גם ל-20 מעלות מתחת לאפס ונמוך מכך. ביקור באזור זה בחודשי החורף מסתכם בדרך כלל בחופשות סקי הפופולריות במערב המדינה ויש להצטייד בלבוש חם.

צפון שוודיה (סאמי/"לפלנד")

באזור זה קר מאוד, גם במונחים שוודים וגם בחודשי הקיץ. בקיץ כמעט ואין חושך וחורף כמעט ואין אור. ניתן לצפות בזוהר הצפוני כמעט בכל אזור לפלנד השוודית החל מחודש ספטמבר ולעיתים אף עד שלהי חודש אפריל. לצורך הרושם, הטמפרטורה ההמוצעת הגבוהה ביותר בקירונה בחודש יולי מגיעה לכ-10 מעלות, כשבחורף הטמפרטורה מגיעה אף ל-30 מעלות מתחת לאפס וקר מאוד.

חשמל

שקע ותקע שוקו מהסוג הנפוץ בשוודיה (CEE 7/5)

בשקעים בשוודיה יש מתח של 230V בתדירות 50Hz. השקעים הם שקעים מסוג F (גרמני) עם פין הארקה בולט. אי אפשר להשתמש שם בתקעים ישראליים עם הארקה (סוג H) אולם אפשר להשתמש שם ביורופלאג (סוג C) או בתקעים מסוג CEE 7/7.

שפה

כמעט כל תושבי שוודיה דוברים אנגלית (לומדים אנגלית-אמריקאית בכל בתי הספר) ולכן קל מאוד להסתדר בה אם אתם דוברים בשפה זו. השוודים אוהבים ומעריכים מאוד אנשים שמנסים לדבר בשפתם ("סוונסקה"). אם תעשו זאת, תזכו לחיוך ולסבר פנים יפות. השפה השוודית אינה קלה להיגוי לישראלים. היא כתובה בכתיב לטיני מורחב (כל אותיות abc בתוספת האותיות ä,ö,å). ככלל אצבע, לרוב יש לקרוא אותיות אלו כך: ä היא כמו "אה" (הצליל שמבטאים כשחושבים), ö גם כמו "אה" אבל מעט יותר כמו "או" (o האנגלית), å היא הרבה יותר כמו o האנגלית. רוב ה"זרים" (אלו אשר לא דוברים שוודית) מבטאים לא נכון את השמות בשוודית, אך רוב השוודים יבינו את הכוונה (בדומה לזר שיאמר "יזראל" ורוב דוברי העברית יבינו את כוונתו). הטעויות הנפוצות ביותר הן בשם הערים Malmö ("מאלמו", אמור להיות מאלמה), Göteborg ("גטבורג", אמור להיות יטבורי). מלבד אלה, כדאי לדעת גם ש-J היא י' (כמו בגרמנית) ולא ג' (כלומר "יא" (Ja=כן) ולא "ג'א") ולמטיבי לכת, יש גם צירופים מסובכים יותר: ky,kä,sj,tj,stj כולם מבוטאים פחות או יותר כמו "ש" בעברית.

דמוגרפיה

מבחינה פוליטית-תרבותית, החברה השוודית באופן מסורתי מחולקת לשניים: תושבי הערים ואלו החיים בכפרים. לרוב תושבי הכפרים נוטים יותר למפלגה הסוציאל-דמוקרטית השוודית בעוד תושבי המטרופולינים נוטים יותר למפלגה השמרנית. מלבד זאת, קיימים שני גושים: גוש השמאל שכולל גם את מפלגת השמאל והמפלגה הירוקה, וגוש הימין שכולל גם את מפלגת המרכז והמפלגה הנוצרית. בשנים האחרונות (וביתר שאת מאז בחירות 2018) עלתה המפלגה הימנית-קיצונית בשוודיה. עקב החרם שהטילו עליה כל יתר המפלגות, נוצרה בעיה להקים ממשלה: מצד אחד טענו מפלגות השמאל שהן המנצחות, ומצד שני טענו מפלגות הימין שהן המנצחות. הסיבה לכך הייתה שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית נבחרה ברוב קולות למפלגה הגדולה ביותר, אך לאף אחד מהגושים לא היה רוב (לגוש הימין ביחד עם הימין הקיצוני היה רוב, אבל כאמור הן פסלו אותם). לבסוף, לאחר כארבעה חודשים, הוקמה ממשלת מיעוט שמאלית, והיא הממשלה כיום (2020). יש לציין שממשלות מיעוט אינן נדירות בתרבות הפוליטית בשוודיה: למעשה, כמעט בכל מערכת בחירות המפלגה שזכתה במירב הקולות הקימה ממשלה. אם היה לה רוב "גושי", אז היא נחשבה ממשלה רגילה, אך אם לא היה לה רוב כזה, היא נחשבה ממשלת מיעוט. למרות הדיון הציבורי, השוודים לא נוהגים לשוחח עם זרים על המצב הפוליטי במדינה ועל דעותיהם הפוליטיות. אפשר שיענו קצרות לשאלת תיירים סקרנים, ואפשר שיגיבו בפנים חתומות.

יהדות שוודיה

עד לפני כ-200 שנה חיו יהודים בודדים בשוודיה, אם בכלל. רוב הקהילה השוודית כיום, המונה כ-18,000 יהודים (חמישית האחוז מאוכלוסיית שוודיה) היא יהודית-פולנית במוצאה, בעיקר מתקופת השואה ומיד לאחריה, אך גם יהדות גרמניה שזורה בה (החל מהמאה ה-19). מחצית מהאוכלוסייה היהודית בשוודיה מתגוררת בעיר הבירה סטוקהולם. כדאי לציין שלמרות הזמן הקצר באופן יחסי שבו חיים יהודים בשוודיה, הרוב המוחלט של היהודים רואים עצמם שוודים מהמניין, מעורים בחיי החברה הכללית, ילדיהם לומדים במוסדות המדינה, חוגגים את כל החגים השוודים וכו'. כך מלבד קבלות שבת קהילתיות או חגיגת חגים כפסח או ראש השנה לא שונים באופן מהותי משאר החברה, לא בלבוש, לא במנהגים ולא בשפה.

יהדות שוודיה היא, בהשפעת החברה הכללית, פלורליסטית מאוד. מדי יום שישי מתקיימת קבלת שבת בבית הכנסת הגדול בסטוקהולם ותפילת שבת בבוקר שבת, ושתיהן פתוחות לקהל הרחב, מאמינים ושלא מאמינים. בדרך כלל, בעיקר בחודשי התיירות, תוכלו למצוא כאן יותר ישראלים המבקרים במדינה מאשר מקומיים. בעקבות איומים שונים על הקהילה, בכניסה לבית הכנסת עוברים הנכנסים שלא מקרב בני הקהילה המקומית תשאול קצר על ידי איש כוחות הביטחון השוודי, ולעיתים גם על ידי איש כוחות הביטחון הישראלי. בהנחה שקוראי שורות אלו הם ישראלים דוברי עברית, בעלי דרכון ישראלי, לא אמורה להיות בעיה להיכנס. בכניסה לבית הכנסת ניתן להתרשם מאנדרטת השואה שבה חקוקים שמות רבים מבני משפחות בני הקהילה שנספו במהלך השואה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בית הקהילה היהודית. נכון ל-2018 ניתן שם מענה בשפה העברית.

חגים לאומיים

חגיגות אמצע הקיץ (Midsommar) בשוודיה

ישנם 11 חגים רשמיים בשוודיה (וכן את חגה של סנקטה לוסיה - Sankta Lucia - ב-13 בדצמבר):

שם החג תאריך החג‏[2] מידע נוסף
יום השנה החדשה
Nyårsdagen
‏ 1 בינואר
חג ההתגלות
Trettondedag jul
‏ 6 בינואר
יום שישי טוב
Långfredagen
התאריך משתנה משנה לשנה מתקיים ביום שישי שלפני יום ראשון של חג הפסחא
יום שני של חג הפסחא
Annandag påsk
התאריך משתנה משנה לשנה מתקיים ביום שני שלאחר יום ראשון של חג הפסחא
יום הפועלים הבינלאומי
Första Maj
‏1 במאי
חג העלייה
Kristi himmelsfärds dag
התאריך משתנה משנה לשנה מתקיים 39 יום לאחר יום ראשון של חג הפסחא
היום הלאומי של שוודיה (יום העצמאות/יום המלך/יום הדגל)
Sveriges nationaldag
‏ 6 ביוני זהו מעין יום העצמאות של שוודיה. מהפן ההיסטורי, 6 ביוני 1523 הוא היום בו הוכתר מלכה הראשון של שוודיה המודרנית שנחשב לאב המייסד של האומה, המלך גוסטב ואסה, והסתיים הלכה למעשה לאחר מאות שנים של שלטון זר דני. במהלך ההיסטוריה שימש ה-6 ביוני למעין יום עצמאות בלתי רשמי שבו נהגו השוודים לחגוג את עצמאותם במגוון אירועים מקומיים, פסטיבלים וכו' והאירוע עצמו השתלב היטב בשמחה הכללית ששטפה את הארץ בעת הגעת הקיץ. החגיגות של ה-6 ביוני הפכו לחג רשמי בשוודיה בפועל רק בשנת 2005.

מסורות החג:

  • כל שוודיה לובשת חג, מתמלאת בדגלים, בקישוטים צבעוניים, בהופעות רחוב הפתוחות לקהל, ב"פיקה" (Fika, כלומר מטעמים שוודים) וכו'.
  • אם אתם נמצאים בסטוקהולם, אפשר (לנסות) לבקר באירוע המרכזי שמתקיים בכיכר שמול ארמון המלך בקצה העיר העתיקה בהשתתפות המלך וראשי המדינה. יש לקחת בחשבון שזהו המיקום הצפוף ביותר במדינה באותו יום, ולכן אם חשוב לכם להיות שם, יש להגיע מוקדם.
  • נהוג להניף את דגל שוודיה במהלך היום בכל מקום אפשרי למעשה. מרפסות, מכוניות, חולצות, כובעים, דגלונים קטנים בידי משפחות, וכמובן בקניונים ובמרכזים קהילתיים.
חג אמצע הקיץ
Midsommardagen
התאריך משתנה משנה לשנה מתקיים ביום שבת שבין התאריכים 20 עד 26 ביוני. מקורו של חג אמצע הקיץ (midsommar - מִידְּסוֹמָּרְ) והערגה לעונת הקיץ, אשר היא העונה ה"ירוקה" והפורייה בשוודיה, נעוץ עוד בתקופה הפאגנית לפני בוא הנצרות, ועל כן הוא נחשב לאחד החגים החשובים ביותר במסורת השוודית (ושל ארצות הצפון באופן כללי יותר) ויש רבים הרואים בו את החג החשוב ביתר לצד חג המולד. החג חוגג את אמצעו של הקיץ ב"יום נקודת ההיפוך" (ה-21 ביוני) אשר הוא גם היום הארוך ביותר בשנה בעל מרבית שעות האור.

מסורות החג:

  • המנהג המקובל ביותר הוא לחגוג סביב "עמוד מאי" (majstång). עמוד מאי הוא עמוד (בעבר היה עשוי מעץ) שמשני צדדיו תלויים שני עיגולים. כל העמוד מכוסה בפרחים, כאשר חלקו האופקי (עליו מונחים העיגולים) מלופף בבדים בצבעי כחול וצהוב (צבעיה הלאומיים של שוודיה). הנפת עמוד מאי, הריקודים סביבו והפיקה (Fika - הסעודה של דגים מלוחים ותפוחי אדמה) הם ככל הנראה המאפיין המוכר והבולט ביותר של החג. אירוח אורחים הוא גם חלק מהמנהג.
  • מומלץ לטייל באזורים הכפריים ביום זה. בכל כפר או עיירה תוכלו לצפות ואף להצטרף למקומיים לחגיגות. יש מקומות שבהם נהוג שהגברים והנשים לובשים בגדים מסורתיים (נשים בלבן ופרחים, גברים עם כובעים וגרביים גבוהות, גרוטסקיות כמעט; כמובן שזה לא חובה), וכמעט בכל מקום תוכלו למצוא פריטים כאלו במחירים מגוכחים, אם תרצו.
  • במהלך החג אנשים רבים בשוודיה מתקבצים סביב עמוד מאי במעגל שבו כולם מחזיקים ידיים ורוקדים. כל שעליכם לעשות הוא להצטרף (לבקש בנימוס, ולא להפריד בין בני-זוג/משפחות) ולהנות עם האנשים הצוהלים. במקומות יותר הומים נוצרים "טבעות" של רוקדים כך שאין חשש למקום. פשוט תצטרפו ותהנו.
  • במהלך החג אנשים רבים משחקים משחקים מסורתיים. פעילות זו מומלצת במיוחד אם אתם מטיילים עם ילדים.
  • במהלך החג בכל פינה ברחבי שוודיה תוכלו למצוא שלל מאכלים מקומיים, חלקם מחולקים וחלקם בתשלום סמלי. זה הזמן הטוב ביותר לאכול בו אוכל מסורתי שוודי אמיתי.
יום כל הקדושים
Alla helgons dag
התאריך משתנה משנה לשנה מתקיים ביום שבת שבין התאריכים 31 באוקטובר עד ה-6 בנובמבר
ערב חג המולד
Juldagen
‏25 בדצמבר חג המולד, או ה-יוּל (Jul) הוא, ביחד עם חג אמצע הקיץ (מידסומר), החג החשוב ביותר בלוח השנה השוודי. כל המנהגים הרגילים והמוכרים בכל רחבי העולם (מתנות, סנטה קלאוס, עץ חג מולד וכו') נכונות גם לגבי שוודיה. היול מחולק ל-2: ערב החג והחג עצמו.

מסורות החג:

  • בשוודיה התפתחה מסורת (מאז 1958) שבה בכל שנה ב-24 בדצמבר בשעה 15:00 אחר הצהריים מתיישבים תושבי שוודיה בתא המשפחתי (השיא היה ב-1997 אז לא פחות מ-50% מהאוכלוסייה השתתפה) מול מסך הטלוויזיה וצופים בסרט של כשעה שנקרא Kalle Anka och hans vänner önskar God Jul (כלומר, "דונאד דאק וחבריו מאחלים חג שמח"). הסרט הוא למעשה אוסף קטעי אנימציה חביבים של דיסני, מקצתם ברוח החג (סנטה קלאוס וגמדיו מתכוננים להענקת המתנות), כולם קומיים (דונלד דאק מנסה, לשווא, לצלם ציפור נדירה באפריקה), ועם השנים נוספו אליו מקטעים, חלקם ידועים מאוד (שוליית המכשף/פנטזיה). הסרט משודר בערוץ הממלכתי השוודי (svt 1) והפך להיות חלק כה משמעותי עד ש"יול אמיתי לא שלם בלעדיו". אם יצא ואתם מתארחים אצל משפחה מקומית (אנשים המארחים בביתם תמורת תשלום), בקשו להצטרף ולצפות עימם בסרט, במיוחד אם אתם עם ילדים אבל לא רק. פרט נוסף מעניין הוא שמו של הסרט: דונלד דאק הוחרם לפני שנים רבות על ידי ממשלת פינלנד ונאסר לפרסם את תמונתו או את עלילותיו, ולפי המסורת זוהי הסיבה לשם הסרט בשוודית (במקור האנגלי הוא נקרא "מכולנו לכולכם" - From All of Us to All of You). מיותר לציין שאין בו כל אלימות או דבר פוגעני אחר, והוא מתאים לכל הגילאים.
  • ארוחת הערב החגיגית. גם כאן יש מקום לאוכל המסורתי, בדגש על דגים. כל המסעדות בכל המדינה מציעות מגוון מאכלים, רובם המוחלט מתוצרת מקומית. אם אתם מבלים את החג בסביבה עירונית (סטוקהולם, מאלמה, יטבורי וכו') כדאי להזמין מקום מבעוד מועד, אף כי ייתכן שתמצאו מקומות ספונטנים "ברגע האחרון".
  • לאוהבי מסיבות, כל מועדון לילה שמכבד את עצמו מציע "מסיבת חג מולד" כזו או אחרת. לאוהבי קונצרטים, כל אולם מציע קונצרט חג מולד. באופן כללי יותר ניתן לאמר כי לאוהבי ___, כל מקום רלוונטי מציע "אירוע חג מולד". בכל אחד מהמקומת האלה כדאי לברר מראש אם יש להזמין מקום.
  • כדאי לקחת בחשובן שבכמעט בכל אכסניה ("הוסטלים" למיניהם) יש "מסיבת חג מולד". אם אתם צעירים, תמצאו שם אנשים בני גילכם מכל רחבי העולם שישמחו לחגוג עמכם את החג.
  • למטיילים נוצרים מאמינים/אנשים שחשוב להם באופן מיוחד לציין את המיסה - כל הכנסיות מכל הזרמים המציינים את החג מתמלאות במיסות חג המולד לפי המנהגים שלהם. בערים הגדולות ייתכן שתצטרכו להזמין מקום מראש, וכדאי ליצור קשר מראש ולוודא אם יש מקום פנוי והאם יש להירשם. בכפרים ובעיירות המצב משתנה ממקום למקום (לא כל הכנסיות מתמלאות), וגם שם מומלץ לתכנן מראש היכן תהיו בחג.
היום השני של חג המולד
Annandag jul
‏26 בדצמבר
"לוסיה" עם "כתר האור", ומאחוריה הבנים חבושי הכובעים ומחזיקי השרביטים, והבנות אוחזות הנרות, בעת שירת שירי החג

על אף שזהו לא חג רשמי, חג שוודי מעניין נוסף שכדאי להזכיר כאן גם כן, אשר מומלץ במיוחד לחוות במהלך ביקור בשוודיה, הוא יום לוסיה (lucia dag) שמציין את תחילת "תקופת החגים". אמנם החג עצמו חל ב-13 בדצמבר (יום ההיפוך) אך נהוג לחוג אותו ב-12 בדצמבר לאחר השקיעה. מקור שם החג הוא איטלקי ולא ברור כיצד התגבש כך בשוודיה שכן שורשיו פאגניים טרום-נוצריים. החג מסמל את "ניצחון האור על החושך" (הימים מפסיקים להתקצר בלילה בין 12-13 בדצמבר), והוא מלווה בטקס שלרוב נחגג בכנסייה, אך יש המציינים אותו במתנ"ס מקומי או אפילו תחת כיפת השמיים. הטקס מתחיל ב"ציפייה" לבואה של "לוסיה", קדושה סיסיליאנית נוצריה שחיה בשלהי המאה ה-3. "לוסיה" היא למעשה אחת מנשות הקהילה שחובשת על ראשה "כתר אור" (סוג של כובע עם 5 נרות עליו). על הבמה עומדים גברים צעירים שחובשים כובע שמזכיר "כובע קסמים" (כובע מחודד מעוטר בציורי כוכבים) ואוחזים שרביטים עם כוכב בקצה שלהם. לאחר בואה של "לוסיה" ונשים נוספות המחזיקות נרות, עומדים כולם יחדיו על הבמה, בשורות כשכל שורה מוגבעת מעט מקודמתה, ושרים את שירי החג. הידוע והמפורסם שבהם (בעל הלחן הנפוליטני) הוא Natten går tunga fjät, וכן tipp, tapp, tipp, tapp של הילדים. לאחר השירים פונים השוודים, כרגיל, לפיקה (Fika). המאכלים המסורתיים הם "החתול של לוסיה" (Lussekatt), מעין מאפה בצורת "∞", ו"גְּלֶגְּ" (glögg), מעין משקה אלכוהולי אדום-סמיך שמוגש חם (בשנים האחרונות מגישים בנוסף משקה דומה ללא אלכוהול).

מסורות חג יום לוסיה:

  • ביום עצמו (13 בדצמבר) אין משהו מיוחד לעשות. ייתכן שתמצאו אירועים מקומיים, אך הם ספורים והוא בעיקר משמש כיום חופש ויום משפחתי.
  • בערב החג (12 בדצמבר) כדאי לבקר באחד הכנסיות או המתנ"סים המקומיים (תלוי במקום), והחג יפה באופן מיוחד בעיקר בכפרים. הטקס עצמו אינו דתי, הוא מציין כאמור את "ניצחון הקיץ על החורף" והוא מתקיים בכנסיות יותר מתוך נוחות (מבנים גדולים יחסית, השייכים וממומנים על ידי המדינה, היכולים להכיל קהל גדול במקום סגור ומוגן מהקור והשלג) מאשר מקשר לדת הנוצרית, וכל השוודים בני כל הדתות (נוצרים, חסרי דת, יהודים, מוסלמים, פאגנים, בני דתות המזרח) נוהגים להשתתף בו. ייתכן שתכירו חלק מהמלודות (הלחנים), בעיקר אם הגעתם מרקע איטלקי, גרמני או אנגלי.
  • לאחר חלק השירה יכבדו אתכם בגְּלֶגְּ (אלכוהולי למבוגרים, ללא אלכוהול לילדים), בעוגיות מכל הסוגים וכל המינים וכן נהוג לדבר זה עם זה, ותוכלו להתרשם מהתרבות המקומית.

אטרקציות

פעילויות

קניות

מטבע

המטבע הרשמי של שוודיה הוא הקרונה השוודית וסימנו הבינלאומי הוא SEK. להלן קישורים לאתרים חיצוניים מהימנים בהם תוכלו לדעת מהו שער החליפין הנוכחי של הקרונה השוודית ביחס לשקל ולמטבעות בולטים שונים בעולם:

XE.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
oanda.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)
fxtop.com (באנגלית) : שקל חדש (ILS) אירו (EUR) דולר אמריקני (USD) לירה שטרלינג (GBP) ין יפני (JPY) דולר קנדי (CAD) פרנק שווייצרי (CHF) דולר הונג קונגי (HKD)

מזכרות

סוס דאלה

אוכל

המטבח השוודי

מנת קציצות בשר שוודיות עם ריבת לינגונברי נחשבת על ידי רבים לאחד מהמאכלים המובהקים של המטבח השוודי
כריך שרימפס וביצה (Räksmörgås)

שתייה

לינה

הגעה

מטוס של חברת סקנדינביאן איירליינס אשר היא חברת התעופה הלאומית של המדינות הסקדינביות שוודיה, דנמרק ונורווגיה.

דרישות כניסה

שוודיה חתומה על אמנת שֵנגֵן.

  • אין ביקורת גבולות בין מדינות החתומות על האמנה ומיישמות אותה. המדינות שחתומות על ההסכם כוללות את רוב מדינות מערב אירופה וחלק ניכר ממדינות מרכז אירופה.
  • כמו כן, ויזה שניתנה לכל מדינה החברה בהסכם שנגן תקפה גם בכל יתר המדינות שחתמו על ההסכם ומיישמות אותו.
  • גם ממדינות אחרות, וביניהן ישראל, לא נדרשת ויזה לכניסה למדינות החתומות על האמנה. ישראלים יכולים לשהות במדינה עד 90 יום עם אשרת תייר.
  • אזרחי המדינות שחברות באמנת שנגן רשאים לעבוד בשוודיה למשך תקופה של 90 יום, ללא צורך בקבלת אשרה מיוחדת שמאפשרת זאת.

בטיסה

ברכבת

באוטובוס

גשר אורהסונד מחבר בין שוודיה לדנמרק

בדרך הים

המעבורות שפועלות באזור הים הבלטי פופולריות במיוחד והן כוללות גם את האפשרות לעשות קניות בדיוטי פרי ולצפות בנופים המרהיבים של ארכיפלג סטוקהולם

תחבורה

בטיסה

בשוודיה ישנן טיסות פנימיות בין כמעט כל שני שדות תעופה, ולעיתים טיסה תהיה זולה יותר משימוש ברכבת אך יקרה יותר מאוטובוס. למעשה, טיסות פנימיות בתוך שוודיה הן דמויי אוטובוסים מעופפים, ותמצאו שרוב הנוסעים עמכם בטיסה הם שוודים שנוסעים הביתה או אל מקום העבודה. שדה התעופה הבינלאומי המרכזי בשוודיה הוא ארלנדה (Arlanda) וממנו תוכלו לטוס לכל מדינה באירופה וכמעט לכל נקודה בשוודיה. השדה ממוקם במחצית הדרך בין סטוקהולם ואופסלה, ומחובר ברשת מסילות הברזל לשתי הערים. בנוסף, ישנם שדות תעופה ליד מאלמה, יטבורי ובשטחים הפנימיים, כגון אסטרסונד (מרכז שוודיה), קירונה (בלפלנד/בצפון שוודיה), בגוטלנד וכו'. יש לקחת בחשבון שבשעות הלילה נמל התעופה ריק מאדם, ואם נגזר עליכם לחכות לטיסה היוצאת בשעות הבוקר המוקדמות כדאי לכם להצטייד באוכל וברעיונות לפעילות לשעות המתנה ארוכות ללא מסעדות, חנויות וכו'. בשדה התעופה הקטן בצפון שוודיה (קירונה) יש מסלול בודד וטרמינל קטן המרוחק מעט מהעיר. שדה התעופה הקטן באסטרסונד ממוקם על אי וכמעט בלתי אפשרי (אלא אם אתם תרמילאיים) לעבור ממנו למקום מיושב. גם במקומות אלו בשעות הלילה אין פעילות בחנויות המעטות וכדאי לתאם מראש מול חברות השכרת הרכבים אם ומתי יש נציג שירות בנמל.

כוחות הביטחון והבידוק בשוודיה קפדניים מאוד ויש לקחת זאת בחשבון ולהיעזר בסבלנות. כך למשל, לא ניתן למלא מים בשדה התעופה בקירונה לאחר שעברתם את הבידוק הביטחוני (הברז נמצא מאחורי השומרים ותלוי ברצונם או בפקודות שקיבלו האם יאפשרו לכם למלא מים מחדש). כמו כן לרוב לא ניתן לעבור עם בקבוק מים את הבידוק הביטחוני מחשש לחומרים מסוכנים. כל אנשי הביטחון מדברים באנגלית וניתן להתייעץ עימם לפני הבידוק לגבי דברים מסוג אלה, אך יש לקחת בחשבון שייתכן שיהיו קשוחים יותר ממה שאתם רגילים בישראל, ולעיתים תראו זאת כדבר "לא הגיוני". כמו כל דבר, עדיף תמיד להתייעץ מראש לגבי מה מותר ומה אסור להעביר בטיסות ובנמלי התעופה.

ברכבת

לרוב, רכבות הן הדרך המהירה והיקרה ביותר לחצות מרחקים ענקיים בשוודיה. רכבות חוצות את שוודיה לאורכה ולרוחבה (תרתי משמע). כלומר, אם תרצו לדוגמה לנסוע מסטוקהולם לאורה (Åre, עיירת סקי בצפון/מרכז שוודיה) תצטרכו לנסוע צפונה, להחליף רכבות ולנסוע מערבה. הרכישה של כרטיס הנסיעה מתבצעת במכונה ייעודית או על ידי מוכר. יש לשים לב שבאזורים רחוקים מהערים הגדולות כמעט ואין "מוכרים" אנושיים, ולשם רכישת כרטיס יש להשתמש במכונה. לרוב, אם לא תמיד, שפת המכונה בשוודית אך ניתן לבחור בשפה האנגלית, הצרפתית, הגרמנית, הסאמית, אחת מהשפות הנורדיות, יידיש, ולעיתים ברוסית, פולנית, איטלקית וערבית. אם אתם דוברי אנגלית ברמת קריאת פקודות "המשך", "בחר עיר" וכו', אתם אמורים להסתדר. רוב תחנות הרכבת מחוץ לערים הגדולות אינן מוקפות בגדר וניתן להיכנס אליהן בכל שעות היממה. בעת הגעת הרכבת, יש להיזהר שכן גם המסילה עצמה אינה מגודרת. לאחר העלייה על הרכבת, יש להתיישב באחד הכיסאות הפנויים, ולאחר מכן תפגשו בכרטיסן. הוא מוודא שהכרטיס תקף וניתן לתקשר עמו באנגלית. הקנסות בשוודיה גבוהים מאוד, ועדיף תמיד לוודא, ובמיוחד לפני עלייה לנסיעה ראשונה במהלך הטיול כי אתם יודעים כיצד יש לנהוג. כל בעל מלון יידע לענות על שאלות כאלו, ועדיף כאמור להתייעץ מראש ולהימנע מרגעים לא נעימים.

בנוסף יש לציין שמערכת הרכבות השוודית מחוברת למדינות השכנות, וכך ניתן לנוע ברכבות משוודיה ואליה ממדינות אחרות באירופה.

במהלך אירועים גדולים, ובעיקר לאחר משחקי כדורגל בינלאומיים הנערכים בסולנה (עיירה מצפון לסטוקהולם), חברת הרכבות, בשיתוף עם משטרת שוודיה, מארגנת רכבות האוספות את היוצאים מהאצטדיון היישר למרכז העיר סטוקהולם. הרכבות מתמלאות אחת אחרי השנייה והמשטרה מכוונת את האנשים. גם במקרים כאלה כדאי להצטייד בכרטיס מראש עקב העומס הרב, אך תהליך הכרטוס שונה: בדומה יותר לישראל, הכרטיס מועבר דרך מכונה בכניסה וביציאה מהתחנות.

באוטובוס

בשוודיה לא ניתן עוד לשלם בכסף מזומן באוטובוסים. כאשר תייר רוצה לעלות לאוטובוס, באם לא הצטייד מראש בכרטיס נסיעה, עליו לשלם בכרטיס אשראי. ניתן לקנות כרטיסי נסיעה גם בתחנות מרכזיות. התשלום נעשה כמובן במכשיר המיועד, ועל המשלם להקיש את הקוד הסודי בעת העברתו לצורך אישור כשהמוכר או נהג האוטובוס מפנה את מבטו הרחק מהמכשיר. מלבד עניין התשלום, שוודיה היא מדינה אירופאית לחלוטין, לטוב ולרע. ניתן להתנייד ברוב המדינה בעזרת שימוש באוטובוסים, אך יש לקחת בחשבון שככל שמתרחקים מהמטרופולינים של סטוקהולם, מאלמה ויטבורי התחנות נעשות רחוקות יותר ויותר זו מזו, מאחר שהמרחקים עצומים אפילו בסטנדרטים האירופים, לא כל שכן בסטנדרטים ישראלים. אם אתם מעוניינים לנסוע מעיר אחת לאחרת תוכלו להשתמש באמצעי זה, אך אם תרצו להגיע לכפר מסוים רחוק יותר, ייתכן ותאלצו להתקרב ככל הניתן ליעד, אך ההגעה אליו (אף במרחק של קילומטרים ממנו) תיאלץ להתבצע באמצעים אחרים (טרמפים, מוניות, אופניים וכו').

במכונית

כל חברות השכרת הרכב שפועלות באירופה פועלות גם בשוודיה. בדרך כלל אין צורך ברישיון נהיגה בינלאומי ורישיון ישראלי הכתוב באנגלית יספק הן את משרדי ההשכרה והן את שוטרי התנועה, אך ליתר ביטחון, כמו בכל מדינה אחרת בעולם, כדאי תמיד לברר מראש מול חברת ההשכרה הרלוונטית מה היא דורשת כדי למנוע אי נעימויות. חוקי התנועה דומים לחוקים בכל רחבי העולם, הנסיעה בצד ימין של הכביש ובכבישים רבי נתיבים יש לנסוע בנתיב הימני. המרחקים והמהירויות כתובים בקילומטרים ובקמ"ש. מרחקים גדולים יותר כתובים ב"מילים", כאשר מיל (mil) אחד הוא כ-10 קילומטרים.

רוב החברות מחזיקות סוכנויות הן בשדות התעופה והן בערים הגדולות, וניתן לאסוף ולהחזיר רכב בנקודות שונות, אך לעיתים נדרש תשלום נוסף לשם כך. מחיר הדלק (95) לליטר נע לרוב בין 15–17 קרונות שוודיות, שהן (נכון ל-2020) כ-5–7 שקלים חדשים. רוב הדרכים בשוודיה סלולים היטב וקוראי כתיב לטיני (כמו אנגלית) יוכלו להסתדר. יש לשים לב שלעיתים נסגרות דרכים עקב שיפוצים, ובצפון שוודיה בין ספטמבר למאי ייתכנו כבישים שלא ניתן לנוע בהם עקב שלגים וקרח. כמו כן, בכל רחבי שוודיה חיים בעלי חיים (חיות בר) שזהו ביתם, ולא אחת הן מחליטות לחצות את הדרך בדיוק כשרכב מתקרב. יש להקפיד לפקוח עיניים ולהימנע מפגיעה בהן. באזורים מועדים יש שילוט המזהיר כי בעלי חיים חוצים, אך יש לנהוג בזהירות גם כשאין שלטים כאלו.

הדרכים בשוודיה יכולים להיות לפעמים "אינסופיים" (תחשבו על כביש הערבה, ועכשיו תכפילו פי כמה מאות). אתם עשויים למצוא את עצמכם נוהגים שעות על כביש דו מסלולי (אחד לכל כיוון) ללא הפרדה כאשר אין דבר בסביבה מלבד יער. חשוב להיות מודעים לכך מראש בעזרת שימוש במפות או ביישומונים למיניהם ולשמור על עירנות בעת הנסיעות הללו. מצד שני, כמעט ולא תמצאו את עצמכם (חוץ מאזורים מאוד מרוחקים) ללא תחנת דלק ו/או מקום עצירה אחר לאוכל והתרעננות.

בטרמפים

באופניים

נימוסים והליכות

חשוב לדעת

Avertissement de voyage מספרי מוקדי החירום:
קו אחד לכלל מוקדי החירום: 112

שגרירות ישראל

ישראלישראל שגרירות ישראל בשוודיה‏, ‎כתובת: STRANDVAGEN 58 11523 STOCKHOLM.‏,  ‎+46 8 52806500. ‏

סכנות פוטנציאליות

כדאי לקחת בחשבון שבאזורים מסוימים בשוודיה השכיחות של תאונות דרכים בהם מעורבים איילים גבוהה יותר
  • מומלץ לא להסתובב עם סממנים ישראלים או יהודים מובהקים - חולצות עם כיתוב בעברית/ערבית, שרשראות עם מגיני דוד, תרמילי גב עם סמלים צבאיים שונים, כיפות וכו' עלולים "למשוך" אליכם מפגעים קיצוניים שונים. לבעלי הכיפות מומלץ להסתובב בכובעים, או בכובעי צמר.
  • מומלץ לא לדבר בעברית בקול רם (כלומר צעקות) - בעיקר לא באזורי מהגרים בסטוקהולם ובמאלמה. כדאי לדעת שרוב השוודים האתניים, לא המוסלמים, לא מבחינים בין עברית לערבית (כפי שרוב הישראלים לא מבדילים בין שוודית לדנית), כך שגם שוודים התומכים בימין הקיצוני שונאי-זרים, לאו דווקא אנטישמים, עלולים לנסות להתגרות בהם או אף לאיים עליכם מתוך חשיבה שאתם מהגרים, בעיקר אם אתם בעלי חזות ים תיכונית.
  • "חכם השביל מההולך עליו" - כאשר מטיילים בצפון שוודיה, אסור בתכלית האיסור לרדת משבילים מסומנים (השבילים הם קורות העץ המונחות על הקרקע). גם אם לא תקבלו "קנס" כלשהו, אתם בקלות יכולים להיאבד באזורים שכוחי-אל אינסופיים.
  • הזרימות בנחלים יכולה לבלבל במבט ראשון - שוודיה מלאה במקורות מים וזה דבר נפלא וכיף, אבל לעיתים נחל תמים למראה יכול להיות הן "קפוא" (מכווץ את השרירים), הן עמוק ממה שנראה והזרימה עלולה להיות חזקה בהרבה מאיך שהיא נראית מבחוץ. בחלק מהאגמים יש לעיתים מערבולות תת-ימיות ש"מושכות" את האדם לכיוון מרכז האגם במקרה הטוב ולעומקו במקרה הרע. בעונת החורף מצטברת שכבת קרח דקה על רוב מקורות המים, כאשר לעיתים שכבת הקרח עבה מספיק בשביל לגלוש על האגם, ולעיתים צעד לא נכון יכול לשבור את שכבת הקרח ואדם לא מקומי (שלא מכיר את האגם) עלול ליפול לתוך המים הקפואים. תמיד יש לנהוג בהיגיון ובחשדנות כשניגשים למקור מים, לעולם אין "לסמוך" על הקרח שיישאר כמות שהוא ולא יישבר (כמובן שכדאי להתייעץ עם בעלי המלון לפני).
  • תהיו הגיוניים - לשוודים יש שגעונות משלהם. "אמבטיית קרח" היא אחת מהן: קידוח חור בקרח המכסה אגם, וטבילה במים הקפואים תחתיו. עדיף לא לחקות את השוודים לבד ולא לעשות "שטויות". אם אתם לא בחברת מקומיים שאתם סומכים עליהם, אל תיכנסו למקומות שאתם לא מכירים או למצבים שלא הייתם עושים בבית.
  • אל "תכנסו לפינות" מול גורמים רשמיים או גורמי ביטחון - האופי השוודי הוא חייכן מאוד עד שזה נוגע למשטרה ולגורמי ממשל שונים (אם תרצו, העם השוודי הוא עם פשוט ו"מרובע"). אם שוטר עוצר אתכם (מה שכנראה לא יקרה), פשוט תשתפו פעולה ולא תתווכחו. אם אתם באירוע ספורט למשל, וסדרן אומר לכם משהו, גם כאן אין מה להתווכח. יש פשוט לקבל את זה שהתרבות היא לא ישראלית בשוודיה, והכל יהיה בסדר.

ראו גם

הורדת אוסף מדריכי יעדים נבחרים בשוודיה כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון הורדת אוסף מדריכי יעדים
נבחרים בשוודיה כקובצי
PDF‏, ODT, או ZIM
לשימוש לא מקוון
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: שוודיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוודיה


הערות שוליים

  1. [1]
  2. שימו לב שבשוודיה נהוג לחגוג בעיקר ב"ערבי החג", כלומר יום קודם מהיום הרשמי. אם החג ביום שבת, תראו חגיגות כבר ביום שישי



מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורווגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שוודיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · הרפובליקה האוטונומית קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה