מערב שווייץ: הבדלים בין גרסאות בדף
ויקיג'אנקי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ המיושובים->המיושבים - תיקון תקלדה בקליק |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
=== דמוגרפיה=== |
=== דמוגרפיה=== |
||
חופיו של אגם ז'נבה הם מהאזורים |
חופיו של אגם ז'נבה הם מהאזורים המיושבים והעירוניים ביותר בשווייץ, וכוללים את כמה מעריה החשובות, לרבות הערים ז'נבה ולוזאן. בשטח הסובב את האגם, מתגוררים כ-1,040,500 תושבים, כאשר מתוכם קרוב ל-200,000 מתגוררים בעיר ז'נבה. עיקר האוכלוסייה באזור האגם היא דוברת צרפתית, כאשר היא מפוצלת בין ההשתייכות לנצרות הקתולית (כ-35% מכלל האוכלוסייה), לבין ההשתייכות לנצרות הפרוטסטנטית (כ-40% מכלל האוכלוסייה). |
||
== אוכל == |
== אוכל == |
||
גרסה מ־00:57, 20 בספטמבר 2019
 מדריך זה עוסק באזור נרחב וכולל בעיקר מידע כללי. אזור זה כולל או צריך לכלול מספר מדריכי משנה עם פירוט רב יותר. על מנת שנימנע מכפילויות אנא הקפידו לכלול את עיקר הרשומות במדריכי המשנה.
|
מערב שוויץ (צרפתית: La Suisse romande) הוא חבל ארץ בשווייץ הכולל בין היתר עמק נרחב ובו אגם ז'נבה, אשר הוא אחד האגמים הגדולים באירופה, וכמו גם את מרבית רכס הרי היורה. האזור נודע במיוחד בתעשיית ייצור השעונים שבו. באזור מדוברת בעיקר השפה הצרפתית.
יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי
יישובים בולטים באזור אגם ז'נבה אשר בעלי עניין תיירותי:
- ז'נבה (Genève) - מרכז כלכלי ודיפלומטי חשוב המהווה את העיר השנייה בגדולה במדינה (אחרי ציריך), העיר דוברת הצרפתית הגדולה במדינה, ומרכז הבנקאות השני בחשיבותו בה (אחרי ציריך). מרכז זה של אמנות ותרבות הוא ביתם של כ-200 ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים, והוא גם מקום הולדתו של האינטרנט ב-CERN. העיר ממוקמת בקצה המערבי של אגם ז'נבה על גבול צרפת.
- לוזאן (Lausanne) - העיר השנייה בחשיבותה באזור אגם ז'נבה, המאופיינת בנוף, אוכל, ריקודים, שיט ויין שווייצרי. העיר ממוקמת בקצה הצפוני של אגם ז'נבה.
- ניון (Nyon) - עיר הנמצאת כ-25 ק"מ מצפון-מזרח למרכז העיר ז'נבה והחל משנות ה-70 היא מהווה חלק מן האזור המטרופוליני של ז'נבה. מפורסמת הודות למרכז העירוני השלו שלה ולשוק הפשפשים הפופולרי שבה. העיר ממוקמת על שפת הקצה המערבי של אגם ז'נבה, ואוכלוסייתה מונה כ-19,170 תושבים.
- מוֹנְטְרְה (Montreux) - עיירת קיט במזרח החוף הצפוני של אגם ז'נבה, המארחת פסטיבל ג'אז שנתי מפורסם. העיר מהווה מוקד פתיחה נוח לטיולים רבים בהרי האלפים (לרבותויה אלפינה), וגם, בחובה נמצאים מספר אתרים מעניינים, כגון טירת שילון (Château de Chillon) מימי הביניים.
- וילאר-סור-אולון (Villars-sur-Ollon) - עיירה הממוקמת ממזרח לאגם ז'נבה, הנחשבת למקום אידאלי לבילוי משפחתי. בחורף, מציעה העיירה את אתרי הסקי הסובבים אותה, המותאמים הן למקצוענים והן לחובבנים, ובקיץ היא מציעה שלל מסלולי הליכה ואופניים בהרים הסובבים אותה.
יעדים בולטים נוספים
- טראסות הגפנים בלָבוֹ
. (Lavaux) 
אזור גידול גפנים המשתרע לאורך חופו הצפוני של אגם ז'נבה. הגפנים ערוכים על טראסות תלולות הנמתחות לאורך של כ-30 ק"מ, מפאתי העיר לוזאן במערב ועד העיר מונטרה במזרח. בלבו 400 עד 450 ק"מ של קירות אבן התומכים בלמעלה מ-10,000 טראסות. אזור לבו הפך במחצית השנייה של המאה ה-20 גם ליעד תיירותי וסומנו בו שבילי טיולים ורכיבה על אופניים. - גן הקיטור השווייצרי . (Le Swiss Vapeur Parc) פארק מיניאטורות הממקום בואלה תחתית, על רצועת החוף של קנטון ואלה, על אגם ז'נבה. הגן מכיל דגמים של הבניינים המפורסמים בשווייץ וכן דגמי רכבות ודגמים של אביזרי מסילות ברזל כגון גשרים ומנהרות. במהלך חודשי החורף הגן סגור.
רקע כללי
גאוגרפיה
אגם ז'נבה או בשמו האחר, אגם למאן, הוא אגם המים המתוקים השני בגודלו במרכז אירופה (אחרי אגם בלטון שבהונגריה).
מקור מי האגם הוא מימי הקרחונים האלפיניים הנמסים מדי שנה. האגם הוא בצורת סהר באורך 73 קילומטרים, רוחבו המרבי הוא 14 קילומטרים ועומקו המרבי 310 מטר. הוא מכסה שטח של כ-582 קילומטר רבוע, ונמצא על מסלולו של נהר הרון המנקז אליו את משקעי הרי האלפים ומתנקז ממנו לצרפת. מלבד נהר זה מתנקזים אל האגם גם מים מהרי יורה ומהרמה השווייצרית.
השטחים הסובבים את אגם ז'נבה, הם בעיקרם שטחים חקלאיים (כ-1,061 קמ"ר) ושטחים מיוערים (כ-1,393 קמ"ר).
רקע היסטורי
במהלך העת העתיקה, כבשו הרומאים את האזור הסובב את אגם ז'נבה מהשבטים המקומיים שישבו במקום, ובשנים הבאות, החלו מתיישבים רומאים מגיעים לאזור. עם נפילת האימפריה הרומית, הדרדר האזור לידי אנרכיה כללית, ובמשך כמה מאות שנים, הוא נשלט על ידי מספר שבטים פולשים, נסיכויות ודוכסיות שהתפשטו למקום וכבשו אותו, כל זה, כאשר השבט המרכזי שהצליח לשלוט במקום לאורך זמן, היה שבט הבורגונדים. לאחר תקופת הבורגונדים, החל משנת 888, עבר האזור לשליטתה של האימפריה הקרולינגית, ולאזור הגיעו כמאתיים שנות שקט ויציבות.
במאה ה-11, התפוררה האחיזה הקרולינגית באזור, ואגם ז'נבה עבר לשליטתה של ממלכת סאבוי האיטלקית. סאבוי, שלטה על השטח כשלוש מאות שנה, עד שבמאה ה-15, האזור נכבש על ידי חיילים של הקנטון של ברן, ובמאות הבאות, האזור היה למעשה תחת כיבוש גרמני-ברנזי.
במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית, האזור ידע פעילות תאולוגית ערה, ובמקום פעלו כמה מהכנסיות הפרוטסטנטיות החשובות הראשונות. באזור, פעלו גם מספר תאולוגים פרוטסטנטים חשובים, וביניהם התאולוג הצרפתי ז'אן קלווין, אבי זרם הקלווניזם. דברים אלו, ועוד, הובילו לא פעם לעימותים בין קתולים לפרוטסטנטים, במהלך המאות ה-16 וה-17.
השלטון של ברן על אזור אגם ז'נבה, לא היה אהוד על ידי האוכלוסייה המקומית בלשון המעטה. עובדה זו, הובילה לא פעם למרידות חוזרות ונשנות של האוכלוסייה הצרפתית המקומית, במושלים הגרמנים מברן. מרד חשוב אירע בשנת 1723, אך מרד זה כשל לבסוף. במהלך השנים הבאות, ידעו הערים והיישובים שסביב אגם ז'נבה לא פעם עימותים בין האוכלוסייה המקומית לשלטונות.
כאשר פרצה המהפכה הצרפתית בשנת 1798, החלו רבים באזור מתמלאים תקווה שצרפת המהפכנית תפלוש ותשחרר את האזור מהשליטה של ברן. דבר זה אכן קרה, ובהמשך אותה השנה, כוחות צרפת המהפכנית פלשו לאזור, איחדו אותו עם שאר הקונפדרציה השווייצרית (לרבות הקנטון של ברן) והפכו את אזור אגם ז'נבה כמו גם שווייץ כולה למדינה חדשה - הרפובליקה ההלווטית - מדינת חסות צרפתית ברוח עקרונות המהפכה הצרפתית, בעלת שלטון ריכוזי חזק. ברפובליקה החדשה, נקבעו זכיותיו של אזור אגם ז'נבה כקנטון שווה זכויות כחלק מהרפובליקה. הרפובליקה נמשכה עד 1810, אז קיסר צרפת נפוליאון סיפח את השטח לקיסרות הצרפתית. שלטון צרפתי ישיר זה לא האריך שנים, ובשנת 1815 לאחר נפילת נפוליאון וקריסת הקיסרות, קבע קונגרס וינה שאזור אגם ז'נבה יהיה לחלק עצמאי, שווה זכויות ובלתי נפרד משווייץ, במסגרת שני קנטונים - קנטון ז'נבה, שכלל את העיר שלחופיו המערביים של אגם ז'נבה, וקנטון וו שלחופיו המזרחיים והצפוניים של אגם ז'נבה.
בשנים הבאות היציבות עדיין לא הפכה לבעלת מושב קבע באזור אגם ז'נבה. בשנת 1845, החליטו שישה קנטונים לפרוש משווייץ ולהקים ברית נפרדת של קנטונים שמרנים-קתולים - "ברית זונדרבונד". אירוע זה הוביל למלחמת הזונדרבונד, במהלכה, הצבא הפדרלי של שווייץ, לרבות הצבאות של הקנטונים וו וז'נבה, החל תוקף את הקנטונים המורדים, במטרה להחזירם לחיכה של שווייץ. לאחר פחות מחודש של לחימה, אשר התקיימה גם באזור אגם ז'נבה, אשר גבתה גם כמה הרוגים בודדים, נכנעו הקנטונים המורדים, ואלו סופחו לשווייץ מחדש.
במהלך המשך המאה ה-19 ושאר המאה ה-20, ידע אגם ז'נבה שגשוג מתמשך, שכלל תיעוש מהיר ועלייה ברמת החיים של האוכלוסייה. לצד התפתחות החקלאות והתעשייה, התפתחו גם ענפים אחרים - לרבות התיירות והבנקאות. בנוסף, בשנים אלו הפך האזור למרכז בינלאומי חשוב, שאירח (ומארח גם בימינו) מושבים של ועידות וארגונים בינלאומיים חשובים רבים.
דמוגרפיה
חופיו של אגם ז'נבה הם מהאזורים המיושבים והעירוניים ביותר בשווייץ, וכוללים את כמה מעריה החשובות, לרבות הערים ז'נבה ולוזאן. בשטח הסובב את האגם, מתגוררים כ-1,040,500 תושבים, כאשר מתוכם קרוב ל-200,000 מתגוררים בעיר ז'נבה. עיקר האוכלוסייה באזור האגם היא דוברת צרפתית, כאשר היא מפוצלת בין ההשתייכות לנצרות הקתולית (כ-35% מכלל האוכלוסייה), לבין ההשתייכות לנצרות הפרוטסטנטית (כ-40% מכלל האוכלוסייה).
אוכל
שתייה
לינה
הגעה
תחבורה
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
קנטון ז'נבה וקנטון וו בוויקיפדיה העברית