ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף

הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
31.783335.2167
מתוך ויקימסע
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏באוטובוס העירוני: אגד עדיין אינו חברה
שורה 476: שורה 476:


=== באוטובוס העירוני ===
=== באוטובוס העירוני ===
'''הערה: התיאור שלהלן רלוונטי רק לאזור [[:w:מערב ירושלים|מערב ירושלים]] בו כל קווי האוטובוס העירוניים הם של חברת אגד. בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים "חברת הנסיעות המאוחדת" מפעילה קווי אוטובוסים ומיניבוסים סדירים.'''
'''הערה: התיאור שלהלן רלוונטי רק לאזור [[:w:מערב ירושלים|מערב ירושלים]] בו כל קווי האוטובוס העירוניים הם של קואופרטיב אגד. בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים "חברת הנסיעות המאוחדת" מפעילה קווי אוטובוסים ומיניבוסים סדירים.'''


שירות האוטובוסים העירוני הוא אמצעי התחבורה הציבורית היעיל ביותר כיום לנוע ברחבי ירושלים. שירות האוטובוסים העירוני מנוהל על ידי חברת אגד. רוב האוטובוסים העירוניים הם בצבע ירוק כהה, אולם לעיתים תהיו עשויים להיתקל באוטובוסים עירוניים ישנים יותר בצבעים אדום ולבן. מערכת האוטובוסים העירוניים עשויה להיות מבלבלת מעט עבור תיירים ואפילו לעיתים עבור המקומיים אשר עשויים להתקשות לייעץ לכם איזה קו יש לקחת על מנת להגיע ליעד מסוים בעיר. קושי זה נובע בעיקר מכך שאגד איננה מפיצה מפות קווי אוטובוסים רשמיות, ומהעובדה שמעת לעת קווי אוטובוסים והמספרים של הקווים משתנים.
שירות האוטובוסים העירוני הוא אמצעי התחבורה הציבורית היעיל ביותר כיום לנוע ברחבי ירושלים. שירות האוטובוסים העירוני מנוהל על ידי קואופרטיב אגד. האוטובוסים העירוניים הם בצבע ירוק כהה. מערכת האוטובוסים העירוניים עשויה להיות מבלבלת מעט עבור תיירים ואפילו לעיתים עבור המקומיים אשר עשויים להתקשות לייעץ לכם איזה קו יש לקחת על מנת להגיע ליעד מסוים בעיר. קושי זה נובע בעיקר מכך שאגד איננה מפיצה מפות קווי אוטובוסים רשמיות, ומהעובדה שמעת לעת קווי אוטובוסים והמספרים של הקווים משתנים.


עלות הנסיעה בכל קווי האוטובוס העירוניים היא קבועה - 5.90 ש"ח, ובשימוש ב[[:w:רב קו|רב קו]] מקנה מעבר של 90 דקות בכל רחבי העיר, לרבות נסיעה ברכבת הקלה. החל מקיץ 2018, בוטלה האפשרות לשלם לנהג במזומן עבור נסיעה, והתשלום מתבצע באצמעות תיקוף רב קו שנטען מראש בלבד. החל מאוגוסט 2018, לא ניתן להטעין רב קו באוטובוס כלל, למעט רכישת רב קו טעון בנסיעה אחת. אזרח ותיק, נכה וסטוטנד יכולים לשלם במזומן עבור נסיעה, גם ללא רב קו.
עלות הנסיעה בכל קווי האוטובוס העירוניים היא קבועה - 5.90 ש"ח, ובשימוש ב[[:w:רב קו|רב קו]] מקנה מעבר של 90 דקות בכל רחבי העיר, לרבות נסיעה ברכבת הקלה. החל מקיץ 2018, בוטלה האפשרות לשלם לנהג במזומן עבור נסיעה, והתשלום מתבצע באצמעות תיקוף רב קו שנטען מראש בלבד. החל מאוגוסט 2018, לא ניתן להטעין רב קו באוטובוס כלל, למעט רכישת רב קו טעון בנסיעה אחת. אזרח ותיק, נכה וסטוטנדט יכולים לשלם במזומן עבור נסיעה, גם ללא רב קו.


בחלק גדול מהאוטובוסים העירוניים הותקנו מסכים אשר מיידעים את הנוסעים בעברית מה תהיה התחנה הבאה.
בחלק גדול מהאוטובוסים העירוניים הותקנו מסכים אשר מיידעים את הנוסעים בעברית מה תהיה התחנה הבאה.

גרסה מ־03:58, 29 ביולי 2019


מדינה ישראל
אוכלוסייה 882,652 תושבים  (נכון ל-2016)
צפיפות 7,038 נפש לקמ"ר  (נכון ל-2016)
שטח 125,420 קמ"ר
אזור זמן קיץ: UTC+3
חורף: UTC+2
אתר התיירות הרשמי

ירושלים בעלת היסטוריה מרתקת המשתרעת על אלפי שנים היא בירת ישראל. העיר השוכנת בהרי יהודה, היא המאוכלסת ביותר במדינה, ובה מתגוררת האוכלוסייה היהודית הגדולה במדינת ישראל.

העיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם, והיא מרכז רוחני, דתי, תרבותי ואקדמי. בשל קדושתה של העיר, ואתרי העיר העתיקה, ירושלים היא אתר תיירות מרכזי בישראל. בירושלים אתרים היסטוריים, ארכאולוגיים ותרבותיים רבים, ולצדם מרכזי קניות תוססים והומי אדם, פארקי שעשועים, בתי קפה מיוחדים ומסעדות ססגוניות ובתי קולנוע.

בירושלים יש שילוב בין ישן לבין חדש, בין מסורתי לבין עכשווי, בין הקדום לבין המודרני, בין ההיסטורי לדופק החיים היומיומי.

אזורי העיר

באופן רשמי בירושלים 114 אזורים שונים שנקבעו באופן עירוני-אדמיניסטרטיבי/ עם זאת, בוויקימסע בחרנו לבצע חלוקה גאוגרפית-תרבותית לשמונה תתי אזורים שונים, אשר שמה בעיקר דגש על ההפרדה בין האזורים החדשים והישנים, ועל החלוקה בין האזורים שבהם ישנו צביון יהודי דומיננטי לבין האזורים שבהם ישנו צביון ערבי דומיננטי.

מפת ירושלים
העיר העתיקה אתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית (הר הבית, הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, הרובע הארמני, והרובע המוסלמי)
אזור עתיק של ירושלים בשטח שגודלו כקמ"ר אחד, המוקף על ידי חומות ירושלים. מאז המאה ה-19 העיר העתיקה נחלקת לארבעה חלקים עיקריים: המוסלמי, היהודי, הנוצרי והארמני. העיר העתיקה של ירושלים מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות שונות אשר באים לבקר את האתרים הקדושים הנמצאים בה ובראשם הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר. העיר העתיקה וחומותיה הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בסכנה.
מרכז העיר הישן (מרכז העיר, מורשה, ממילא, שומרי החומות, ימין משה, קוממיות-טלביה, רחביה, נחלאות, מחנה יהודה-לב העיר, שכונת החבשים, מאה שערים, זיכרון משה, גאולה, בית ישראל, כרם אברהם, הבוכרים, מקור ברוך, עמק רפאים-המושבה הגרמנית, בקעה, המושבה היוונית, קטמון הישנה וקריית שמואל)
ירושלים היהודית הישנה, השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה ממערב לה, החל מראשית המאה ה-19. האזור ניחן בקסם המיוחד של העיר, ובתחומו מצויות שכונות וותיקות וציוריות בעלות אוכלוסייה מגוונת, לרבות אוכלוסייה חרדית ענפה. מרכז העיר הישן של ירושלים, הוא הזדמנות נהדרת לחוויה של ירושלים של פעם, לצד מתחמים מתחדשים רבים הכוללים מרכזי בילוי וקניות לרוב, וכן אירועי תרבות ואוכל מושבח. מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, עבר מרכזה של ירושלים מערבה למרכז העיר החדש.
מרכז העיר החדש (הקריות החסידיות, רוממה, רוממה אזור תעשייה, קריית הלאום, גבעת רם, קריית משה, ניות, גבעת שאול, אזור התעשייה גבעת שאול, הר נוף, בית הכרם, הר הרצל ויד ושם-הר הזיכרון.)
המרכז הלאומי והפוליטי של מדינת ישראל וכן המרכז הכלכלי הראשי של ירושלים. האזור הוא מקום מושבם של כלל רשויות השלטון של ישראל לרבות הכנסת, בית המשפט העליון ומשרד ראש הממשלה; וכמקום מושבם של מוזיאונים לאומיים רבים וחשובים ובכלל זה מוזיאון ישראל, מוזיאון יד ושם, מוזיאון הרצל, מוזיאון המדע, הספרייה הלאומית ועוד. באזור זה נמצאים גם ריבוי של מוסדות תרבות ואקדמיה, פארקים גדולים וכן שפע של מרכזי תרבות, קניות ובילוי, לצד ריכוז של פעילות כלכלית ענפה. רובו ככולו של מרכז העיר החדש, מהווה אזור ההתפתחות חדש של העיר הכולל בנייה חדשה ומודרנית אשר נבנתה בעיקרה בשנים שלאחר קום המדינה.
החלק המזרחי של מרכז העיר (עיסוואה, הר הצופים, שייח' ג'ארח, אמריקן קולוני, באב א-זהרה, ואדי ג'וז, א-סוואנה, מרכז העיר מזרח, א-טור, א-שייח, הר הזיתים, ראס אל עמוד, סילואן, עיר דוד, וגבעת חנניה-אבו תור)
לב ירושלים הערבית. החלק המזרחי של מרכז העיר כולל בעיקר שכונות ערביות שנבנו במהלך המאות ה-19 וה-20 ממזרח, מצפון ומדרום לעיר העתיקה, במקביל לבנייתו של מרכז העיר הישן במערב העיר. עד 1967, עת סופח האזור לישראל יחד עם כמה כפרים ערביים ממזרח לו, היה החלק המזרחי של מרכז העיר תחת שלטון ירדני. עם הפיכתו של האזור לישראלי, האזור שמר על זהותו וגם בימינו האוכלוסייה הערבית מהווה בו רוב גדול. כמו אז כך היום, האזור מהווה את מרכזה הכלכלי והתרבותי של ירושלים המזרחית. במקום אתרי תיירות אחדים, ולצד אתרים ערביים ומוסלמיים, תוכלו למצוא בו גם כמה אתרים יהודיים חשובים כגון הר הזיתים ועיר דוד, וכן גם כמה אתרים נוצריים חשובים כגון גת שמנים וכנסיית מריה מגדלנה.
דרום-מערב ירושלים (תלפיות, רמות רחל-ארנונה החדשה, חומת שמואל-הר חומה, גבעת המטוס, בית צפאפא, גבעת אליהו-מר אליאס, גילה, מקור חיים, קטמונים, גבעת מרדכי, הולילנד, מלחה, גבעת משואה, עיר גנים, קריית מנחם, הכפר השוודי, קריית היובל, עין כרם, רמת דניה, רמת שרת ובית וגן)
אזור בעל היסטוריה ופנים מגוונות. רוב האזור משמש למגורים ובו שכונות יהודיות וערביות, שבהן עתיקות ומבנים קדומים, כגון במלחה ובעין כרם; רוב השטח הבנוי באזור זה, הוקם מאז 1948. באמצעו של הכפר הערבי בית צפאפא עבר הגבול בין ישראל לבין ירדן עד 1967; השכונות מקור חיים ובית וגן הוקמו בשנות העשרים של המאה ה-20 על ידי מתיישבים יהודים; השכונות עין כרם ומלחה היו כפרים ערביים שתושביהם ברחו ב-1948, ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בבתים מוסדות חינוך ועולים חדשים; חלק ניכר מהשכונות קריית היובל וקריית מנחם הוקמו על ידי ארגוני בנוי ושיכון ממשלתיים לאחר מלחמת העצמאות, ושוכנו בהם עולים חדשים; שכונת גילה נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים; השכונות: מלחה (מנחת), גבעת משואה הורחבו מאז תחילת שנות התשעים של המאה ה-20. במלחה (מנחת) הוקם "גן טכנולוגי" - אזור משרדים, הייטק ומוסדות לימוד, ולצדו תחנת רכבת.
צפון-מערב ירושלים (רמת שלמה, רמות, גבעת המבתר, צמרת הבירה, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול, מעלות דפנה ארזי הבירה, קריית בגין, שמואל הנביא, סנהדריה, תל ארזה והר חוצבים)
אזור המשמש בעיקר למגורים, ובו שכונות יהודיות; חלקן ותיקות, כגון סנהדריה שסמוך אליה בית עלמין יהודי כשם השכונה, ושכונות שנבנו לאחר מלחמת ששת הימים, כגון הגבעה הצרפתית, והר חוצבים מרוכזים בנייני משרדים, שחלקם משמשים חברות הייטק. האזור מושפע, בין השאר, מקרבתו למתחם האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובית החולים הדסה הסמוך אליו, המהווים מרכזי לימודים והעסקה לאוכלוסיית סטודנטים וסגל מחקר והוראה, שחלקה הגדול אינו יליד ירושלים.
צפון-מזרח ירושלים (כפר עקב, א-ראם, עטרות, בית חנינא, נווה יעקב, פסגת זאב, שועפאט, ענאתא)
אזור המשמש בעיקר למגורים המשתרע הרחק צפונה ממרכז העיר אל עבר העיר הפלסטינית רמאללה. צפון מזרח ירושלים, הוא מרחב שסופח לעיר לאחר מלחמת ששת הימים, אשר כלל אז כפרים ערביים אחדים. לימים, התפתחו הכפרים הערביים לשכונות עירוניות, ולצדן נבנו במשך העשורים האחרונים שכונות מגורים חדשות הכוללות גם בנייה לגובה, והמאוכלסות בעיקר באוכלוסייה יהודית. בשנים האחרונות, עם סלילת קו הרכבת הקלה של ירושלים לאורך האזור, חווה צפון מזרח העיר פיתוח מואץ.
דרום-מזרח ירושלים (ג'בל מוקאבר, ערב א-סווחארה, אום ליסון, צור באהר, אום טובא)
חמישה כפרים ערביים אשר סופחו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967, הממוקמים על מספר גבעות בקצה הדרום מזרחי של העיר. האזור מאופיין באוכלוסייה כפרית ענייה, דבר המקרין על האווירה המקומית. האזור סובל מתשתיות ירודות, והוא משמש בעיקר למגורים כאשר ברובו הוא חסר אתרי תיירות משמעותיים.

רקע כללי

רקע היסטורי

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של ירושלים
הכיתוב "ירושלים" באחד ממכתבי אל-עמארנה. המכתב מתוארך למאה ה-14 לפנה"ס

בני אדם התגוררו בגבעה, הקרויה היום עיר דוד, בתקופה הכלכוליתית (בסביבות 4000 לפנה"ס עד 3300 לפנה"ס); כמו כן בסמוך למעיין הגיחון בתקופת הברונזה הקדומה (בסביבות 3300 לפנה"ס - 2400 לפנה"ס). במאה ה-14 לפנה"ס, בתקופת הברונזה המאוחרת ירושלים הייתה עיר-מדינה כנענית. באותה העת עם שנקרא בתנ"ך "יבוס" כבש את העיר.

על פי המסופר בתנ"ך העיר נכבשה על ידי דוד המלך בסביבות המאה ה-12 לפנה"ס, והייתה לבירת ממלכתו. ושלמה המלך בנו הקים בה את בית המקדש הראשון. בהר הבית. בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה על ידי האימפריה הבבלית, ואחרי ניסיון מרד נגדו, כבש נבוכדנצר השני מלך בבל, את העיר בשנת 586 לפנה"ס, הרס אותה והגלה לבבל רבים משבטי ישראל. האימפריה הפרסית תמכה בחזרת הישראלים, רובם משבט יהודה, לארץ ישראל והקמת אוטונומיה על ידם; הם פרסמו זאת בהצהרת כורש. חלק מהגולים חזרו לארץ, הקימו את בית המקדש השני, ואף יצקו מטבעות משלהם. בשנת 332 לפנה"ס נכבשה ארץ ישראל, ללא שפיכות דמים, על ידי צבאות אלכסנדר מוקדון שבא מיוון, והחלה התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. אולם היחסים בין היהודים לבין השלטונות היוונים הידרדרו במאבק על התרבות השלטת, בין השאר על אופי הפולחן בבית המקדש בירושלים. בשנת 167 לפנה"ס, פרץ מרד החשמונאים; ולאחריו שלטה שושלת בית חשמונאי עד שנכבשה ארץ ישראל על ידי הצבא הרומאי בשנת 63 לפנה"ס. בשנת 37 לפנה"ס מונה הורדוס על ידי הרומאים למלך יהודה. הוא הרחיב את העיר. בשנת 66 לספירה, פרץ המרד הגדול נגד הרומאים, ובשנת 69, החל דיכויו על ידי הצבא הרומאי בראשותו של טיטוס; ירושלים נכבשה ונשרפה בשנת 70 ובית המקדש חרב. הקיסר אדריאנוס, שבנה אותה מחדש כעיר רומית בשם "איליה קפיטולינה". בשנת 133 כבשו מורדים יהודים במרד ברחבי ארץ ישראל בראשות בר-כוכבא, את ירושלים אך המרד דוכא והעיר חזרה לשליטה רומית בשנת 136.

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני (מוזיאון ישראל)

בימי הקיסר קונסטנטינוס, שליט האימפריה הביזנטית, שכללה את ארץ ישראל התפתחה העיר, והוקמה כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות במשך המאה ה-4.

בשנת 636, נכנסו הכובשים הערבים המוסלמים לירושלים. החליף עומר בן אל-ח'טאב יזם בנייה על הר הבית את מסגד אל-אקצא ואת כיפת הסלע שהסתיימה בשנת 691. ירושלים הייתה בשלטון בית אומיה עד לשנת 750, ולאחר מכן, בשלטון לחליפות בית עבאס עד לשנת 969, אז עברה ירושלים לידי השושלת הפאטמית. בשנת 1071 כבשו את ירושלים הסלג'וקים, שהחזיקו בה לתקופה קצרה.

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים במסע הצלב הראשון, לאחר מצור כבד שהטילו על שעריה. הם ערכו טבח בתושביה המוסלמים והיהודים. בשנת 1187 כבש את העיר צלאח אל דין, שעלה ממצרים עם צבאותיו. ירושלים הייתה תחת שלטון ממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

ב-1517 נכבשה העיר בידי צבאות האימפריה העות'מאנית. סולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים המוכרות היום, ושיפץ את המצודה ואת מגדל דוד. משלהי המאה ה-18, התפתח היישוב היהודי בעיר, שרובה ככולה הייתה אז בין החומות. במשך המאה ה-18, התגברה התעניינות המעצמות האירופאיות במזרח התיכון וארץ ישראל; הן שלחו חוקרים, מיסיונרים ודיפלומטים אל הארץ, והחלו לבנות בה מוסדות דת, חינוך, תיירות וצדקה, רובם בירושלים, שבין החומות ומחוצה להן. האוכלוסייה גדלה, ובכלל זאת היישוב היהודי, והחלה היציאה מהעיר המוקפת חומות אל שכונות חדשות שנבנו מחוץ להן. השכונה היהודית הראשונה שנבנתה משכנות שאננים, נתמכה על ידי סר משה מונטיפיורי. ואחריה נבנו שכונות יהודיות רבות במערב העיר, ולצדן שכונות ערביות, המושבה האמריקאית והמושבה הגרמנית. בסתיו 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הצבא הבריטי. הבריטים כוננו בה ממשל צבאי ואחר כך אזרחי; בתקופתם שנקראה המנדט הבריטי, ונמשכה עד 1948, ישב בירושלים הנציב העליון ומשרדי הממשל הבריטי. ההסתדרות הציונית, שהוקמה בשלהי המאה ה-19, ראתה בירושלים בירת המדינה היהודית הריבונית שתקום בארץ ישראל. ועל כן שכנו בה מוסדותיה העיקריים: "ועד הצירים", "ההנהלה הציונית", "הסוכנות היהודית לארץ ישראל" ו"הקרן הקיימת לישראל". בתקופת המנדט הבריטי התפתחה העיר, כלכלתה התרחבה ונבנו שכונות ומוסדות רבים על ידי יהודים, ערבים ואזרחי מדינות אירופה ואמריקה, לצד השקעותיה של ממשלת המנדט הבריטי.

ב-1948, עם יציאת הבריטים מארץ ישראל, דוד בן-גוריון רצה להכריז בעיר על הקמת המדינה, אבל העיר הייתה נצורה על ידי כוחות ערבים. עם סיום מלחמת השחרור, העיר נחצתה לשניים, והגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עבר באמצעה.

ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, ויחד עם יהודה ושומרון עברה העיר העתיקה לשלטון צה"ל ומדינת ישראל. בעקבות המלחמה סופח אזור מזרח ירושלים למדינת ישראל בשנת 1968. בשטח המסופח נכללו כפרים אחדים, שלא בתחומה המוניציפלי של ירושלים, כולל מעין מסדרון צפונה עד לענתות.

מאז מלחמת ששת הימים נבנו שכונות רבות באזור החלק המזרחי של ירושלים (בחלקו היו יישובים יהודיים, כגון עטרות, שננטשו במלחמת העצמאות). חלק מהאוכלוסייה היהודית בירושלים מתגורר בשכונות אלו. כיום, שאלת הריבונות על מזרח ירושלים היא אחת מסוגיות הליבה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

דמוגרפיה

מתפללים בכותל המערבי

ירושלים קדושה לשלוש הדתות הגדולות, אשר צמחו במזרח התיכון: יהדות, נצרות, אסלאם. ולכן היא כוללת ריכוזים גדולים יחסית מכל דת. בני הדתות השונות נהגו בדרך כלל לשבת ברבעים נפרדים בעיר.

בראשית המאה ה-21, חיים בעיר כ-497,000 בני אדם, 63% מאוכלוסיית העיר, הם יהודים; 281,000, 30%, הם מוסלמים; ו-14,000, 2%, הם נוצרים. האוכלוסייה היהודית משלבת תרבויות שונות, יש בה עולים מברית המועצות, צפון אפריקה, עיראק, מזרח אירופה, ארצות הברית ועוד.

נכון ל-2014 ישנם כ-250,000 תושבים חרדים בירושלים אשר מהווים בערך שליש מכלל אוכלוסיית העיר. מעל ל-55% מבני הנוער היהודים בעיר הם חרדים. השכונות החרדיות של ירושלים משתרעות כמעט על כל האזור הצפון-מערבי של העיר – צפונית לרחוב יפו ורחוב הנביאים.

שפות

השפות המדוברות העיקריות בירושלים הן עברית במערב ירושלים, וערבית במזרח ירושלים. רוב תושבי ירושלים מסוגלים לדבר אנגלית בסיסית. השפה האנגלית מדוברת במיוחד באזורים המתוירים ביותר בעיר, ובעיקר באזור העיר העתיקה.

תושבים יהודים חרדים רבים דוברי יידיש. כמו כן, יש מספר גדול של מהגרים רוסים ממוצא יהודי, ולכן אין זה נדיר לראות בעיר שילוט בשפה הרוסית.

לשכת התיירות המקומית

  • 1 מרכז מידע לתייר‏, ‎כתובת: שער יפו, כיכר עומר אבן אל ח'טאב.‏,  ‎+972-2-6280403, +972-2-6271422., דוא"ל: ‏ שעות פעילות: שבת עד חמישי: 08:30 עד 17:00, שישי: 08:30 עד 13:00.

אקלים

בירושלים אקלים ים תיכוני המאופיין בקיץ חם ויבש, וחורף קר וגשום.

החורפים באזור ירושלים הם גשומים מאוד. וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 540 מ"מ, הגשמים יורדים כמעט רק בין החודשים אוקטובר עד אפריל. החודש הקר ביותר בעיר במהלך השנה הוא ינואר, כאשר הטמפרטורה היומית המרבית הממוצעת במהלך ינואר היא בסביבות 11.8 מעלות צלזיוס, והטמפרטורה היומית המזערית הממוצעת היא 6.4 מעלות צלזיוס. בדרך כלל יורד שלג בעיר בכל שנה, פעם או פעמיים במהלך עונת החורף, אף על פי כן כמות שלגים גדולה יחסית יורדת בממוצע כל שלוש או ארבע שנים בממוצע, והיא גורמת בדרך כלל כלל לשיבושים בתנועה כבישים ולנפילת עצים.

עונת הקיץ בעיר היא חמה ויבשה כאשר אין כמעט גשמים בין החודשים מאי לספטמבר. במהלך החודשים הללו הטמפרטורות מגיעות בדרך כלל ל-30 מעלות צלזיוס במהלך היום ובסביבות 15 מעלות צלזיוס במהלך הלילה. בשל הקרבה למדבר לעיתים רבות ישנו הבדל גדול בין הטמפרטורות במהלך היום לבין הטמפרטורות במהלך לילה, כאשר אפילו לאחר הימים החמים ביותר יכולים לבוא לילות קרירים. עונות האביב והסתיו מאופיינים בכמות גשמים מינימלית ובטמפרטורות נוחות.

דפוסי האקלים בירושלים (על סמך נתונים מהשנים 1881–2007)
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר ממוצע שנתי
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת במעלות צלזיוס 11.8 12.6 15.4 21.5 25.3 27.6 29.0 29.4 28.2 24.7 18.8 14.0 21.5
טמפרטורה יומית ממוצעת במעלות צלזיוס 9.1 9.5 11.9 17.1 20.5 22.7 24.2 24.5 23.4 20.7 15.6 11.2 17.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת במעלות צלזיוס 6.4 6.4 8.4 12.6 15.7 17.8 19.4 19.5 18.6 16.6 12.3 8.4 13.5
כמות ימי גשם ממוצעת 12.9 11.7 9.6 4.4 1.3 0 0 0 0.3 3.6 7.3 10.9 62
אחוזי לחות 72 69 63 58 41 44 52 57 58 56 61 69 58.3
מקור 1: השירות המטאורולוגי הישראלי[1]
מקור 2: המצפה של הונג קונג[2]

תחזית מזג האוויר מעודכנת לירושלים לעשרת הימים הבאים ב-weather.com

מוקדי עניין

הר הבית וכיפת הסלע: מבט מהר הזיתים

תוכלו לקרוא אודות מוקדי עניין בולטים ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

פעילויות

מסלולי הליכה

  • שביל ירושליםערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. שביל ירושלים הוא שביל הליכה מעגלי העובר באתרי תרבות, אתרים היסטוריים שונים, ופארקים לאומיים הנמצאים כולם באזור ירושלים. השביל מסומן בצבעים כחול-זהב-כחול. אורך המסלול הוא 39 ק"מ וההליכה בו ברציפות אורכת בסביבות יומיים.
  • טיילת ארמון הנציב‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. טיילת הממוקמת בדרום-מזרח ירושלים אשר נמתחת משכונת אבו תור, לאורך הר העצה הרעה ועד לארמון הנציב ויער השלום, שוכנת על קו פרשת המים בין הים התיכון לים המלח על גבול מדבר יהודה. מהטיילת נשקף נוף פנורמי מרהיב על אגן העיר העתיקה, הר הזיתים, מדבר יהודה ואף חלקים ממערב העיר.

סיורים מודרכים

  • סיור מודרך במנהרות הכותל - מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות העוברות לאורך תוואי הכותל המערבי. המנהרה סמוכה לכותל המערבי וממוקמת בחלקה מתחת לשכונות מגורים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. במנהרה אפשר לראות את נדבכי הענק של הכותל - מסותתים היטב ושמורים להפליא, שרידיו של הרחוב ההרודיאני שעבר למרגלות הר הבית, בורות מים עתיקים ותעלת מים קדומה מימי החשמונאים (שהורדוס חסם כאשר הרחיב את שטח הר הבית), מפעלי בנייה מרשימים של המוסלמים בימי הביניים, ואת המחצבה ממנה חצבו את אבני הכותל. המלון שבו אתם שוהים צריך לבצע את ההזמנה של המקום בסיורים המודרכים.
  • סיור מודרך בנקבת השילוח - נקבת השילוח היא מנהרה שנחפרה מתחת לעיר דוד בימי קדם. המנהרה אשר באורך של כחצי קילומטר העבירה את מי מעיין הגיחון, הנובע מחוץ לגבולות העיר, מתחת לבתי עיר דוד אל בריכת השילוח. נקבת השילוח ממוקמת במורד הכביש שיוצא משער האשפות (הנמצא בקרבת הכותל המערבי) - השילוט במקום יסייע לכם להגיע למקום. משך הסיור הוא כשעתיים. הסיור כולל 25 דקות של הליכה בחלק מתעלת המים, ומשום כך כל הנוכחים צריכים להגיע לסיור עם סנדלים. המים מגיעים עד הקרסול לאורך מרבית הסיור.

אירועים ופסטיבלים שנתיים

  • פסטיבל ישראל‏ סמל קישור לאתר הרשמי קישור לעמוד הרשמי בפייסבוקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. פסטיבל רב-תחומי שמתקיים מדי שנה במהלך עונת האביב במשך שלושה שבועות ואשר במסגרתו נערכות הופעות של אמנים מישראל ומחו"ל במגוון אתרים בולטים ברחבי ירושלים.
  • מרתון ירושלים‏ סמל קישור לאתר הרשמי קישור לעמוד הרשמי בפייסבוקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. תחרות מרתון שנתית המתקיימת בעיר מדי שנה בחודש מרץ. מסלול הריצה מתחיל מהכנסת, ממשיך דרך אזור הר הצופים והעיר העתיקה, ומסתיים בגן סאקר.
  • פסטיבל ירושלים לאומנויות‏ סמל קישור לאתר הרשמי . במסגרת הפסטיבל מתארחים מדי שנה מופעים שונים כולל הצגות תיאטרון, מופעי מחול, קונצרטים, והופעות חיות בהם לוקחים חלק מאות אמנים מישראל ומחו"ל.
  • פסטיבל הבירה בירושלים‏ סמל קישור לאתר הרשמי . פסטיבל מוזיקה שנערך מדי שנה בפארק העצמאות במהלך אוגוסט. בפסטיבל ניתן לטעום בירות ממאות מבשלות בישראל ובחו"ל.
  • הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית‏ סמל קישור לאתר הרשמי קישור לעמוד הרשמי בפייסבוקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. פסטיבל מוזיקה קאמרית שנערך מדי שנה מסוף אוגוסט ועד תחילת ספטמבר. במסגרת הפסטיבל נערכים באולם הקונצרטים של ימק"א קונצרטים שונים שמבוצעים על ידי אמני מוזיקה קאמרית מובילים מישראל ומחו"ל.
  • פסטיבל האור בירושלים‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. פסטיבל שנתי שנערך בעיר העתיקה בירושלים במשך שבוע אחד בחודש יוני, החל משמונה בערב ועד חצות. בפסטיבל מוצגים מיצגי אור של אמנים שונים מישראל ומן העולם המשתמשים באור על מנת ליצור פסלים, מיצבים ועבודות אמנות.
  • פסטיבל הקולנוע בירושלים‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. פסטיבל קולנוע בינלאומי הנערך מדי שנה בחודשי הקיץ בירושלים ובמהלכו מוקרנים סרטים שונים בסינמטק ובאולמות שונים ברחבי העיר. אירוע הפתיחה של הפסטיבל נערך בכל שנה בבריכת הסולטאן ובמהלכו מוקרן סרט חדש בבכורה.
  • פסטיבל צלילים בעיר העתיקה‏ סמל קישור לאתר הרשמי . פסטיבל שנתי שמתקיים בסמטאות העיר העתיקה ובמהלכו מופיעים הרכבים שונים ממגוון תרבויות.
  • יריד חוצות היוצר‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. יריד שנתי המתקיים בקיץ בין בריכת הסולטאן לממילא, ומושך אליו מבקרים רבים. במהלך היריד מאות אמנים ישראלים ומחו"ל מציגים את יצירותיהם; ציורים, קרמיקה, הדפסים, בדים ואריגים, תכשיטים ועוד.

שונות

סיור סגווי בהר הזיתים לאורך תצפית פנורמית מרהיבה של העיר
  • פעילויות לבני נוער - פעילויות שעשויות להיות פופולריות יותר בקרב בני נוער כוללות מיני גולף, סיורי סגווי, באולינג, נסיעה במכוניות קארטינג, או ספורט אתגרי.

קניות

קניון מלחה הוא הקניון הגדול בירושלים וסביבתה

בשווקים של העיר העתיקה תוכלו למצוא פרטים שונים ומגוונים, בהם תכשיטים, כיסויי מיטה, פסלים ותבלינים. תמיד כדאי להיות מוכנים להתמקח עם המוכרים. כמו כן פריטי היודאיקה הם פופולריים במיוחד גם כן בקרב התיירים כאשר ברובע היהודי ניתן למצוא חנויות מסוימות שמתמקדות במכירת פריטי יודאיקה בלבד.

מחוץ לעיר העתיקה ישנם גם מספר מרכזי קניות פופולריים במיוחד, בהם המדרחוב ברחוב בן יהודה, קניון מלחה ורחוב ממילא.

אחת מהמזכרות הפופולריות ביותר לתיירים בעיר הן חולצות טי עם הדפסים הומוריסטיים שונים הנוגעים לירושלים, ליהדות ולישראל.

תוכלו לקרוא עוד אודות מרכזי קניות וחנויות בולטות ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

אוכל

בירושלים תוכלו למצוא מסעדות ודוכני מזון המגישים מאכלים ממגוון גדול של מדינות ותרבויות. מלבד מנת הפלאפל אשר אותה ניתן לרכוש בדוכני מזון בכל רחבי העיר, תוכלו למצוא בירושלים גם מסעדות המתמחות במטבחים אירופיים, במטבח האתיופי, המטבח הים תיכוני, והמטבח הערבי. עלות הארוחה עשויה כמובן להשתנות במידה רבה בהתאם למקום בו תאכלו. אם אינכם יודעים היכן כדאי במיוחד לאכול, מומלץ תמיד לבחור את דוכן המזון או המסעדה אשר מלאה בסועדים מקומיים.

תוכלו לקרוא אודות מסעדות בולטות ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

לינה

בעיר ירושלים מגוון של בתי מלון ואכסניות. תוכלו לקרוא אודות אפשרויות הלינה השונות ברחבי העיר במדריכי המשנה העוסקים באזורי העיר.

לימודים

קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

מוסדות אקדמיים בולטים בירושלים:

  • האוניברסיטה העברית בירושלים - האוניברסיטה הוקמה בשנת 1918, שלושים שנים לפני הקמת מדינת ישראל. לאוניברסיטת העברית שלושה קמפוסים בירושלים (ואחד ברחובות). ארבעה מראשי ממשלת ישראל הם בוגרי האוניברסיטה עברית. בעשור האחרון, שבעה חוקרים ובוגרים של האוניברסיטה קיבלו פרסי נובל ואחד זכה במדליית פילדס.

תוכניות חינוכיות בולטות נוספות בירושלים:

  • ישנם מספר קורסים ביד ושם העוסקים בנושא השואה ורצח עם.
  • בקפה כל האומות ישנם קורסים העוסקים בהיבטים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים של החיים בירושלים.

הגעה

ניתן להגיע לירושלים בעזרת קו רכבת ישראל, שפועל מתל אביב, מתחנות בית שמש לגן החיות התנכ"י, ועד תחנת מלחה בירושלים. הנסיעה אורכת כשעה וחצי, וכדאי להתעדכן באתר של רכבת ישראל לשעות נסיעה. קו רכבת נוסף הוא "הקו המהיר לירושלים" שעתיד להגיע מתל אביב לירושלים תוך פחות מחצי שעה. עקב עיכובים רבים בינתיים הקו פועל בין נמל התעופה בן-גוריון לירושלים. מתחנת נתב"ג אפשר לקחת רכבת לכל חלקי הארץ.

חברות אוטובוסים מפעילות קווים רבים שבעזרתם ניתן להגיע לירושלים מכל רחבי הארץ; רוב הקווים לירושלים וממנה הם של חברת "אגד".

באוטובוס

התחנה המרכזית של ירושלים, אשר נמצאת בחלק הצפון מערבי של העיר, היא תחנת האוטובוסים הראשית של ירושלים

שירות האוטובוסים לירושלים מנמל התעופה בן-גוריון וממרבית ערי ישראל הוא תכוף, זול, ויעיל.

מרבית האוטובוסים הבין-העירוניים מגיעים לתחנת האוטובוסים המרכזית שנמצאת בקצה המערבי של רחוב יפו, הרחוב הראשי של העיר.

ניתן להגיע מערים נוספות מרחבי הארץ אשר דרכי ההגעה מהן אינן מפורטות במדריך זה במגוון רחב של קווי אוטובוס. למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר זה או על ידי חיוג 8787*.

לבאים מתל אביב

מתל אביב והמרכז קיימים מספר קווים לירושלים.

מתל אביב קיימים שני קווים ישירים לתחנה המרכזית בירושלים. קו 405 מהתחנה המרכזית החדשה בתל אביב וקו 480 ממסוף 2000. קו 480 הוא התדיר מבין שני הקווים. מחיר הנסיעה בקווים אלו הוא 16 ש"ח. קיימת אפשרות לרכישת כרטיס הלוך ושוב בקו 480.

מרמת גן קיימים קווים 400 ו 401 לתחנה המרכזית בירושלים. קו 401 הוא המהיר מביניהם.
מבני ברק קיים קו 402 המיועד למגזר החרדי ומוריד בשכונות החרדיות לאורך ציר בר אילן.

לבאים מחיפה

מחיפה ישנם שלושה קווים אך רק בשניים מהם מומלץ לנסוע.

  • קו 940 שהוא קו מהיר ממרכזית חוף הכרמל בחיפה לתחנה המרכזית.
  • קו 947 שהוא קו מאסף ממרכזית חוף הכרמל בחיפה לתחנה המרכזית ועובר דרך חדרה, נתניה, רעננה, פתח תקווה וצומת אל על. על כן לא מומלץ בשום אופן לנסוע את כל אורכו. הנסיעה בו כדאית רק מיעדי הביניים בהם הקו עוצר.
  • קו 960 שהוא קו מהיר ממרכזית המפרץ בחיפה לתחנה המרכזית.

מחיר הנסיעה בקווים 940 ו 960 הוא 37.50 ש"ח.

לבאים מבאר שבע

מבאר שבע ישנם שני קווי אוטובוס כאשר האחד מאסף והשני מהיר.

  • קו 446 הוא קו מאסף מבאר שבע לירושלים ועובר דרך קריית גת, קריית מלאכי וצומת שמשון בדרכו לירושלים. על כן לא מומלץ לנסוע את הקו לכל אורכו. הנסיעה בו כדאית מיעדי הביניים בהם עוצר הקו.
  • קו 470 הוא קו ישיר מבאר שבע לירושלים עם עצירות ביניים מעטות ביותר.

מחיר הנסיעה בקו 470 הוא 27 ש"ח.

לבאים מטבריה

ישנם שלושה קווים מטבריה לירושלים.

  • קו 961 שהוא קו מאסף הנוסע דרך בית שאן וכביש 90 בשטחי הגדה המערבית. על כן לא מומלץ לנסוע את הקו לכל אורכו. הנסיעה בו כדאית מיעדי הביניים בהם עוצר הקו.
  • קו 962 שהוא קו מהיר עם עצירות ביניים מעטות אך הקו פועל עד שעות הערב.
  • בשעות הערב לאחר תום פעילות קו 962 פועל קו 959 העוצר גם בעפולה.

לבאים מאילת

מאילת פועלים שני קווים. קו 444 המאסף אך התדיר מביניהם וקו 445 הישיר אך קו זה פועל בימים א' וסופי שבוע בלבד. ניתן לשמור מקומות בשני קווים אלו. מחיר הנסיעה בכל אחד מהקווים הוא 70 ש"ח.

במונית שירות

במהלך השבת שירות האוטובוסים לירושלים איננו פעיל (בין השקיעה ביום שישי לשקיעה ביום שבת). הדרך היחידה בה ניתן לנסוע לירושלים במהלך השבת היא באמצעות מוניות שירות. במהלך השבת מוניות שירות יוצאים כל העת מהתחנה המרכזית בתל אביב ומנמל התעופה בן-גוריון. עלות הנסיעה במוניות השירות גובהה במעט מעלות הנסיעה באותו המסלול באוטובוס. נכון ל-2015 עלות הנסיעה במונית השירות לירושלים היא 23 ש"ח (28 ש"ח בלילה, 33 ש"ח במהלך השבת) ומוניות השירות מביאים אתכם עד מרכז העיר, לא הרחק מכיכר ציון.

אין קווי מוניות השירות בתוך ירושלים (בניגוד למקובל במרבית ערי בישראל). אף על פי כן, ישנם קווי מוניות שירות מירושלים לתל אביב ובית שמש, כמו גם לנמל התעופה בן-גוריון.

ברכבת

תוכלו לנסוע לירושלים ברכבת מתל אביב, אף על פי כן נכון להיום קו הרכבת לירושלים עודנו איטית למדיי ביחס לחלופות בשל העובדה שהרכבת לירושלים עודנה עוברת באותו המסלול שנבנה בסוף המאה ה-19. כמו כן, הרכבת לירושלים מגיע עד מלחה, הנמצא הרחק ממרכז העיר ומהרכבת הקלה, ולכן תצטרכו לקחת משם אוטובוס עירוני (קו 4 או 8) על מנת להגיע משם למרכז העיר.

הרכבת לירושלים יוצאת פעם בשעה מ-5:54 בבוקר ועד 19:54 בערב בימי חול, מ-5:25 בבוקר ועד 14:25 בערב בימי שישי (במהלך עונת הקיץ עד 15:25 במקום זאת), ורק פעם אחת, ב-20:10, ביום שבת (במהלך עונת הקיץ ב-22:10 במקום זאת). ישנם 3 עצירות לאורך הדרך - בלוד (שם תוכלו לעבור לרכבת שתביא אתכם לבאר שבע, אשקלון וראשון לציון), ברמלה, ובבית שמש.

זמן הנסיעה מתחנת תל אביב מרכז / סבידור לתחנת מלחה הוא בסביבות שעה וחצי. עלות הנסיעה מקו זה היא 25 ש"ח. (נכון ל-2015).

ב-2018 נפתח קו הרכבת המהיר לירושלים, אך הקו (נכון ל-2019) מגיע אך ורק עד תחנת נתב"ג, זמן הנסיעה לתל אביב ברכבת מירושלים קוצר משמעותית (לעומת תחנת ירושלים-מלחה) ועומד כרגע על 47 דקות

יעד מחיר תחנת החלפה משך נסיעה
נתב"ג 17 ללא 23 דקות
תל אביב 22 נתב"ג 47 דקות
חיפה 43 נתב"ג שעתיים

תחבורה בעיר

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - תחבורה בירושלים

ברכבת הקלה

הרכבת הקלה של ירושלים
מפה המראה את הקו האדום הקיים ואת הקו הכחול העתידי של הרכבת הקלה על רקע שטחה של ירושלים

הרכבת הקלה של ירושלים נפתחה לתנועת נוסעים ב-19 באוגוסט 2011. הרכבת הקלה של ירושלים מקשרת את השכונות הצפון-מזרחיות לשכונות הדרום-מערביות ועוברת בצד המערבי של העיר העתיקה ובמרכז העיר. קווים נוספים מתוכננים להיבנות בעוד מספר שנים. מיזם זה הוא מיזם הרכבת הקלה הראשון בישראל.

הרכבת הקלה עוברת בכמה וכמה מוקדי עניין מרכזיים לתיירים: תחנת שער שכם (ממוקמת בקרבת שער שכם אשר בעיר העתיקה), תחנת כיכר ספרא (ממוקמת בקרבת שער יפו שבעיר העתיקה), תחנת רחוב המלך ג'ורג' (ממוקמת בקרבת רחוב בן יהודה), אחת התחנות ממוקמת ממש מחוץ לתחנה המרכזית של ירושלים, תחנת מחנה יהודה (ממוקמת בקרבת שוק מחנה יהודה). קו הרכבת הקלה עובר דרך רחוב יפו, שכולל חנויות מעניינות רבות בין תחנת בית העירייה לבין תחנת רחוב המלך ג'ורג'. בקצה הדרומי של הקו, בתחנת קו הרצל, נמצא מרכז יד ושם והר הרצל.

נכון לאוגוסט 2018, כרטיס נסיעה ברכבת הקלה עלה 5.90 ש"ח לנסיעה חד פעמית. לוחות זמנים לרכבת הקלה ניתן למצוא באתר סיטיפס - מפעילת הרכבת הקלה. הרכבת הקלה אינה פועלת בשבת.

ברחובות שבהם עוברת הרכבת הקלה, הפסים תופסים מקום רב ומשום כך המכוניות חייבות לנסוע במסלול צר, שמהווה רק חצי מהכביש - משמע נסיעה במכונית ברחובות של הרכבת הקלה עשוי צפוף - במיוחד לאורך רחוב יפו.

באוטובוס העירוני

הערה: התיאור שלהלן רלוונטי רק לאזור מערב ירושלים בו כל קווי האוטובוס העירוניים הם של קואופרטיב אגד. בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים "חברת הנסיעות המאוחדת" מפעילה קווי אוטובוסים ומיניבוסים סדירים.

שירות האוטובוסים העירוני הוא אמצעי התחבורה הציבורית היעיל ביותר כיום לנוע ברחבי ירושלים. שירות האוטובוסים העירוני מנוהל על ידי קואופרטיב אגד. האוטובוסים העירוניים הם בצבע ירוק כהה. מערכת האוטובוסים העירוניים עשויה להיות מבלבלת מעט עבור תיירים ואפילו לעיתים עבור המקומיים אשר עשויים להתקשות לייעץ לכם איזה קו יש לקחת על מנת להגיע ליעד מסוים בעיר. קושי זה נובע בעיקר מכך שאגד איננה מפיצה מפות קווי אוטובוסים רשמיות, ומהעובדה שמעת לעת קווי אוטובוסים והמספרים של הקווים משתנים.

עלות הנסיעה בכל קווי האוטובוס העירוניים היא קבועה - 5.90 ש"ח, ובשימוש ברב קו מקנה מעבר של 90 דקות בכל רחבי העיר, לרבות נסיעה ברכבת הקלה. החל מקיץ 2018, בוטלה האפשרות לשלם לנהג במזומן עבור נסיעה, והתשלום מתבצע באצמעות תיקוף רב קו שנטען מראש בלבד. החל מאוגוסט 2018, לא ניתן להטעין רב קו באוטובוס כלל, למעט רכישת רב קו טעון בנסיעה אחת. אזרח ותיק, נכה וסטוטנדט יכולים לשלם במזומן עבור נסיעה, גם ללא רב קו.

בחלק גדול מהאוטובוסים העירוניים הותקנו מסכים אשר מיידעים את הנוסעים בעברית מה תהיה התחנה הבאה.

להלן סקירה תמציתית המציינת איזה קו אוטובוס יש לקחת על מנת להגיע ממקום מסוים למקום אחר ברחבי העיר. הדפסת רשימה זו, ומפת העיר עשויה להועיל לכם במיוחד בעת שתערכו סיור בעיר.

התחנה המרכזית
  • אוטובוסים שעוברים בתחנה המרכזית וממשיכים לכיוון מזרח:
  • קו מס' 1 לכותל המערבי: התחנה המרכזית - שרי ישראל - מלכי ישראל (גאולה) - ישעיהו - הנביאים - שער שכם - הכותל המערבי.
  • קו מס' 6 לקניון מלחה: בנייני האומה - משכנות האומה - סינמה סיטי - גבעת מרדכי - רחוב הרצוג - קניון מלחה.
  • קו מס' 9 לגבעת מרדכי: שרי ישראל - קנין רב שפע - שיכון בעלז - מטרסדורף - אונסדורף - עזרת תורה - עלי הכהן - צפניה - יחזקאל - שטראוס - הדווידקה - בצלאל - רחביה - האוניברסיטה העברית - ניות - גבעת מרדכי
  • קו מס' 15 לתלפיות: גן סאקר - עמק המצלבה - רסקו - סן סימון - תלפיות
  • קו מס' 18 לתחנת הרכבת מלחה: אגריפס - שוק מחנה יהודה - הדווידקה - המלך ג'ורג' -קרן היסוד - המושבה הגרמנית - קטמון - קטמונים - מלחה
  • קו מס' 31 לגילה: בנייני האומה - משכנות האומה - קניון מלחה - גילה
  • קו מס' 32 לגילה: אגריפס - שוק מחנה יהודה - המלך ג'ורג' - עזה - הרצוג - פת - גילה
  • קו מס' 67 לרמת שלמה: שרי ישראל - ירמיהו - בר-אילן - כביש רמות - רמת שלמה
  • קו מס' 74 להר חומה: אגריפס - שוק מחנה יהודה - הדווידקה - המלך ג'ורג' - קרן היסוד - מתחם התחנה הישנה - דרך חברון - הר חומה
  • קו מס' 75 להר חומה: אגריפס - שוק מחנה יהודה - הדווידקה - המלך ג'ורג' - קרן היסוד - מתחם התחנה הישנה - דרך חברון - הר חומה
  • אוטובוסים שעוברים בתחנה המרכזית וממשיכים לכיוון מערב:
  • קו מס' 3 לכותל המערבי: מטרסדורף - אונסדורף - עזרת תורה - עלי הכהן - שמואל הנביא - שער שכם - הכותל.
  • קו מס' 6 למסוף הר נוף: גשר המיתרים - כנפי נשרים - כפר שאול.
  • קו מס' 31 לרמות: צומת רמות - רמות.
  • קו מס' 32 לרמות: צומת רמות - רמות.
  • קו מס' 74 למסוף הר נוף: גשר המיתרים - כנפי נשרים - הר נוף - מסוף הר נוף.
  • קו מס' 75 למסוף הר נוף: גבעת שאול - כנפי נשרים - מסוף הר נוף.
  • קווי האוטובוסים שנוסעים מזרחה מהתחנה בשדרות שז"ר - בנייני האומה (התחנה נמצאת בצד השני של הכביש הראשי מול מבנה התחנה המרכזית):
מסלולים אחרים
הקווים המהירים
  • קווים מס' 71, 72: גילה - דרך חברון - רחוב קינג ג'ורג' - רחוב שטראוס - רמות
  • קווים מס' 74, 75: הר חומה - דרך חברון - רחוב קינג ג'ורג' - השוק - התחנה המרכזית - הר נוף
  • קו 77: הר הצופים - הגבעה הצרפתית - גאולה - רחוב שטראוס - רחוב קינג ג'ורג' - עמק רפאים - גונן - מלחה

הערה חשובה - שירות האוטובוסים העירוני בירושלים איננו פועל במהלך השבת (30 דקות לפני השקיעה ביום שישי עד לפחות 30 דקות לאחר השקיעה ביום שבת), וגם לא במהלך ימי החג היהודיים.

במונית

יש שפע של מוניות ברחבי העיר. תיירים בכלל, והתיירים הזרים בפרט, צריכים להיזהר במיוחד מנהגי מוניות תחמנים שעשויים לנסות להונות אתכם כאשר יחייבו אתכם לשלם תשלום גבוהה בהרבה משום שהנהג נסע "בדרך הנופית" או כאשר יחייבו אתכם לשלם את "המחיר הקבוע" ליעד מסוים במקום את מחיר המונה. משום כך כדאי לדרוש תמיד, עוד בתחילת הנסיעה, שנהג המונית יפעיל את המונה, ובאופן זה תוכלו להימנע לחלוטין ממחלוקות פוטנציאליות מהסוג הזה בסוף הנסיעה. אם הנהג יסרב להפעיל את המונה, צאו מהמונית וחפשו מונית אחרת. לרוב הנסיעה עם המונה תהיה זולה במידה ניכרת בהשוואה ל"מחיר הקבוע" שנהגי המוניות עשויים לנסות להציע לכם או לדרוש שתשלמו.

באופניים

ניתן לשכור אופניים באכסניית אברהם שברחוב הנביאים 67 בקרבת כיכר הדוידקה (ניתן להגיע למיקום זה ברכבת הקלה), כמו גם ב"אופני בילו", רחוב ביל"ו 7. ניתן למצוא גם סיורי אופניים מודרכים בירושלים, שמהווים את אחת מהדרכים הטובות ביותר לגלות את העיר.

מלבד נסיעה בגבעות של ירושלים, ירושלים אינה קשה לרכיבה, בשונה ממה שרוב האנשים נוטים לחשוב, וגם משפחות ו/או רוכבים בלתי מנוסים יכולים ליהנות מהרכיבה.

רכיבת לילה בירושלים כוללת נסיעה בלתי-נשכחת דרך הרחובות הריקים של העיר בת 3000 השנה.

נימוסים והליכות

יש להקפיד להיות לבושים בצניעות אם בכוונתכם להיכנס לבתי כנסת, מסגדים, כנסיות ו/או אתרים קדושים אחרים. מומלץ כי במקומות הללו גברים יקפידו ללבוש מכנסיים ארוכים, חולצה עם שרוולים ארוכים, (ובמקומות הקדושים ליהודים - כיסוי ראש). מומלץ כי במקומות הללו הנשים יקפידו ללבוש חצאית וחולצה עם שרוולים ארוכים. שימו לב כי במרבית הפעמים, יינתנו בכניסה למקומות הקדושים ליהודים כיפה וטלית, אך לא כדאי להסתמך על כך.

בשבתות ובחגים, מרבית החנויות בירושלים סגורות. בשבתות מומלץ להקפיד להימנע מלנהוג במכוניות דרך השכונות החרדיות בעיר. חל איסור לעשן או להשתמש במכשירים אלקטרוניים מכל סוג באתרים הקדושים בעיר. שימו לב כי בחודש הרמאדן, המוסלמים צמים מהבוקר עד ערב יום זה ולכן בתקופה זו הימנעו מלאכול ברחובות מוסלמים על מנת שלא להתגרות במאמינים המוסלמים.

חשוב לדעת

סכנות פוטנציאליות

ירושלים בטוחה במיוחד לתיירים. רוב הסיכויים שלא תתקלו בכייסים בעת ביקורכם בעיר, אף על פי שמוטב להיזהר מכייסים באזור העיר העתיקה. מלבד זאת, מומלץ לשים לב להנחיות הבאות:

  • דת - אף על פי שירושלים נחשבת לעיר הקדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות, ישנו סכסוך ארוך טווח בין המוסלמים והיהודים בעיר.
  • גניבות - כדי להימנע מגניבות, מומלץ להשאיר פריטים חשובים במיוחד, כמו דרכונים וארנקים בכספת שבחדר המלון. אם למלון שבו אתם שוהים אין כספות, כדאי לנסות ולבקש להשאיר את אותם הפריטים בדלפק המלון. הימנעו מלהשאיר פריטים יקרי ערך ברכבם. אם כייס הצליח לגנוב ממכם פריט כלשהו חייגו למוקד 100 של משטרת ישראל.
  • טרור - כתוצאה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני לאורך השנים ירושלים ידעה לא מעט פיגועי טרור - במיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה. מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 ואילך פיגועי הטרור בעיר חדלו כמעט לחלוטין הודות למאמצים המוגברים של מערכת הביטחון הישראלית והודות לבנייתה של גדר ההפרדה. סטטיסטית, הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי להיות מעורב בפיגוע טרור. אף על פי כן מומלץ תמיד להיות זהירים ולשים לב לאנשים שעשויים להתנהג באופן חשוד, או לשים לב לחבילות שמונחות במקומות ציבוריים ללא השגחה.

נגישות תקשורתית

טלפוניה

קידומת אזור החיוג לירושלים היא: 02.

ברחבי העיר ישנים טלפונים ציבוריים רבים הפועלים על כרטיסי טלפון אותם ניתן לרכוש בסניפי הדואר, ובקיוסקים. כרטיסי הטלפון הנמכרים הם: 20 יחידות (13 ש"ח), 50 יחידות (29 ש"ח), או 120 יחידות (60 ש"ח). השיחות שמבוצעות בערבי שבת וביום שישי זולות יותר ב-25% מתעריף השיחה הקיים ביתר ימי השבוע. הטלפונים הציבוריים הם בבעלות פרטית ומופעלים בדרך כלל על ידי בעלי החנויות. ניתן לרכוש כרטיסים מיוחדים בסניפי דואר על מנת לבצע שיחות בינלאומיות, בהם כרטיס ה-VoIP החדש "x-phone".

שירותי דואר

סניפי הדואר בישראל פתוחים לקהל הרחב בימי ראשון, שלישי וחמישי בין השעות 08:00 בבוקר עד 20:00 בערב, ובימי שני ורביעי בין השעות 8:00 בבוקר עד 13:30 בצהריים. ביום שישי הדואר פתוח עד שעה 12:00 בצהריים.

  • סניף הדואר המרכזי במערב ירושלים ממוקם ברחוב יפו, בסמוך למשרדי העירייה. סניף זה פתוח בין השעות 08:00 בבוקר עד 18:00 בערב.
  • קיים גם סניף דואר בעיריית ירושלים בכיכר ספרא.
  • בעיר העתיקה יש סניף דואר ליד שער יפו.
נגישות לאינטרנט
אינטרנט קפה

המחיר הנפוץ ביותר לגלישה באינטרנט באינטרנט קפה בירושלים הוא 15 ש"ח לשעה.

  • קפה נט - ממוקם בקומה השלישית בתחנה המרכזית החדשה (רחוב יפו 232). שעות פעילות: בימים ראשון עד חמישי בין השעות 5:30 בבוקר ועד 24:00 בלילה.
  • Netcafe - ממוקם ברחוב הלני המלכה במגרש הרוסים. מומלץ להתקשר מראש ולוודא מראש את שעות פעילות משום שהן עשויים להשתנות. סגור בימי שבת.
אינטרנט אלחוטי

כיום ישנם גם חיבור אלחוטי לאינטרנט הזמין בחלק מהרחובות בירושלים. שירות זה אינו כרוך בתשלום וזמין במרכז העיר החל משנת 2004. הרחובות שבהן שירות זה זמין הם: רחוב בן יהודה, רחוב נחלת השבעה, ורחוב שלומציון המלכה. כמו כן אינטרנט אלחוטי חינמי זמין גם בתחנה המרכזית החדשה, וברוב רשתות בתי הקפה בעיר.

שירותים רפואיים

  • 1 בית החולים הדסה עין כרם‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהבית החולים המרכזי של תושבי ירושלים, האזורים הסמוכים, כמו גם את המבקרים באזור.
  • 2 בית החולים הדסה הר הצופים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהבית חולים הניצב על פסגת הר הצופים.
  • 3 המרכז הרפואי שערי צדק‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהבית החולים הגדול בירושלים.

יעדים סמוכים בולטים

ראו גם

הורדת אוסף מדריכי ירושלים כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM לשימוש לא מקוון הורדת אוסף מדריכי ירושלים
כקובצי PDF‏, ODT, או ZIM
לשימוש לא מקוון
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: ירושלים
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ירושלים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירושלים


הערות שוליים

  1. השירות המטאורולוגי הישראלי
  2. שגיאה בקריאה לתבנית:cite web: הפרמטרים url ו-title חסרים.. Hong Kong Observatory.