יהודה ושומרון: הבדלים בין גרסאות בדף

הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)
32.000035.3833
מתוך ויקימסע
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
[[קובץ:WV West Bank region.png|120px|שמאל]]
[[קובץ:WV West Bank region.png|120px|שמאל]]


אזור '''יהודה ושומרון''' או '''הגדה המערבית''' הם כינויים לשטח במזרח התיכון הנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק (קו שביתת הנשק עם ממלכת ירדן, שנקבע בתום מלחמת העצמאות באפריל 1949). השמות: יהודה ושומרון הם שמות תנ"כיים לחבלי הארץ "יהודה" ו"שומרון" שבתוכם שוכן שטח זה, וכך נהוג לכנותו בישראל.
אזור '''יהודה ושומרון''' או '''הגדה המערבית''' (בערבית: الضـّفـّة الغربيـّة) הם כינויים לשטח במזרח התיכון הנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק (קו שביתת הנשק עם ממלכת ירדן, שנקבע בתום מלחמת העצמאות באפריל 1949). השמות: יהודה ושומרון הם שמות תנ"כיים לחבלי הארץ "יהודה" ו"שומרון" שבתוכם שוכן שטח זה, וכך נהוג לכנותו בישראל.


בשנים 1949 עד 1967 השטח היה בשליטת [[ירדן|ממלכת ירדן]]. בשנת 1967 השטח נכבש על ידי ישראל במהלך [[:w:מלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]]. מאז ועד היום שורר ויכוח בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית סביב הבעלות על השטח אשר בא לידי ביטוי במאבק פוליטי ובמאבק מזוין.
בשנים 1949 עד 1967 השטח היה בשליטת [[ירדן|ממלכת ירדן]]. בשנת 1967 השטח נכבש על ידי ישראל במהלך [[:w:מלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]]. מאז ועד היום שורר ויכוח בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית סביב הבעלות על השטח אשר בא לידי ביטוי במאבק פוליטי ובמאבק מזוין.

גרסה מ־20:23, 15 בינואר 2016


Travel Warning אזהרה: באזור קיימים איומי טרור מתמשכים כלפי ישראלים, לרבות יהודים, הכוללים ניסיונות חטיפה, וכן אף רצח. לאורך השנים ממשלות שונות במדינות מערביות פרסמו אזהרות רשמיות לתיירים באזור, ולפיכך בעת ביקור באזור יש ללמוד היטב על המקום ולנהוג בזהירות. יש לעקוב אחר דיווחי החדשות המקומיים, היות והמצב באזור הפכפך, ומשתנה במהירות. כמו גם, היו ערניים ודאגו לביטחונם האישי.
נוסף על כך, מומלץ לקרוא את כללי הזהירות שבסוף המדריך.

אזור יהודה ושומרון או הגדה המערבית (בערבית: الضـّفـّة الغربيـّة) הם כינויים לשטח במזרח התיכון הנמצא ממערב לנהר הירדן וממזרח לקו הירוק (קו שביתת הנשק עם ממלכת ירדן, שנקבע בתום מלחמת העצמאות באפריל 1949). השמות: יהודה ושומרון הם שמות תנ"כיים לחבלי הארץ "יהודה" ו"שומרון" שבתוכם שוכן שטח זה, וכך נהוג לכנותו בישראל.

בשנים 1949 עד 1967 השטח היה בשליטת ממלכת ירדן. בשנת 1967 השטח נכבש על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים. מאז ועד היום שורר ויכוח בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית סביב הבעלות על השטח אשר בא לידי ביטוי במאבק פוליטי ובמאבק מזוין.

כ-2 מיליון פלסטינים מתגוררים באזור יהודה ושומרון, ובנוסף לכך, נכון ל-2011 חיו כ-350,000 תושבים יהודים בכ-100 יישובים ישראליים רשמיים ולא רשמיים ברחבי יהודה ושומרון.

אזורים

מפת החבלים הגאוגרפיים באזור יהודה ושומרון

החבלים הגאוגרפיים העיקריים באזור יהודה ושומרון הם:

  • שומרון - החלק הצפוני של אזור יהודה ושומרון. אזור זה כולל בין היתר את שלושת הערים הפלסטיניות הגדולות - ג'נין, שכם וטול-כרם. רובו של השטח באזור זה הנו הררי והפסגות הגבוהות בו הן הר עיבל והר גריזים. בתקופת המקרא אזור זה היה המרכז של ממלכת ישראל. בחבל שומרון יש גם כפרים ערביים רבים והתנחלויות ישראליות רבות.
  • יהודה - החלק של רכס הרי יהודה הנמצא באזור יהודה ושומרון, בין אזור השפלה ממערב לבין מדבר יהודה במזרח. בתקופת המקרא אזור זה היה המרכז של ממלכת יהודה, ובירתה ירושלים שוכנת בו. אזור זה מורכב משלושת תתי-האזורים הבאים:
  • אזור הרי בית אל - החלק של רכס הרי יהודה הנמצא צפונית להרי ירושלים. שיאו של אזור זה הנו הר חצור המתנשא לגובה 1,016 מטרים מעל פני הים. אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה רמאללה. באזור זה ישנם גם כפרים ערביים רבים והתנחלויות ישראליות רבות.
  • אזור הר חברון - החלק של רכס הרי יהודה הנמצא דרומית להרי ירושלים. שיאו של אזור זה הנו הר חברון, ששיאו, מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים. אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה חברון. באזור זה ישנם גם כפרים ערביים רבים והתנחלויות ישראליות רבות.
  • צפון מדבר יהודה - חלקו הצפוני של מדבר יהודה הנמצא בין אזור רכס הרי יהודה לבקעת ים המלח. אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה בית לחם.
  • צפון בקעת ים המלח - חלקה הצפוני של בקעת ים המלח אשר הנו האזור הנמוך ביותר ביבשה בעולם כולו (עומקו הנו כ-417 מטרים מתחת לפני הים). אזור זה כולל בין היתר את העיר הפלסטינית הגדולה יריחו.

שימו לב שהגבולות של החבלים הגאוגרפיים שהוזכרו לעיל לא חופפים באופן מושלם עם הגבולות הבינלאומיים המודרניים של כל אזור יהודה ושומרון - חלק מהאזורים הגאוגרפיים שממוקמים בעיקרם באזור יהודה ושומרון נמצאים בחלק קטן מהם גם בתחומי ישראל (החלק של הר הגלבוע באזור השומרון והחלק של הרי ירושלים בהרי יהודה), בעוד שחלק מהחבלים הגאוגרפיים שממוקמים בעיקרם בישראל נמצאים בחלק קטן מהם גם בתחומי אזור יהודה ושומרון (חלק מבקע הירדן, חלק קטן ממישור החוף, חלק קטן בדרום עמק יזרעאל, וחלק מסוים במזרח אזור השפלה).

רקע

רקע היסטורי

ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - יהודה ושומרון#היסטוריה

משנת 1517 ועד 1917 אזור יהודה ושומרון היה תחת שלטון עות'מאני. בוועידת סן רמו, אשר התקיימה בשנת 1920 ואשר בה החליטו המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה כיצד יחלקו ביניהן את שטחיה של האימפריה העות'מאנית. הוחלט למסור את השלטון בארץ ישראל לידי המנדט הבריטי. בכ"ט בנובמבר 1947, אישרה העצרת הכללית של האו"ם את תוכנית החלוקה לפיה יש לחלק את שטחי ארץ ישראל המנדטורית לשתי מדינות, יהודית וערבית-פלסטינית, לאחר סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. תאריכי תחילת הפינוי נקבעו כלא יאוחר מ-14 במאי 1948. כמו כן נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי. אף על פי כן, בעקבות תוצאות מלחמת העצמאות אזור יהודה ושומרון נכבש כולו על ידי ממלכת ירדן. ירדן שלטה על האזור בין השנים 1948 עד 1967 ואף סיפחה אותו לתחומה בשנת 1950. אף על פי כן הקהילה הבינלאומית מעולם לא הכירה באופן רשמי בריבונות של ירדן על אזור זה, למעט בריטניה.

ביוני 1967 אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים נכבשו על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים. למעט אזור מזרח ירושלים שסופח לישראל, אזור יהודה ושומרון לא סופח מעולם לישראל אלא נשאר בשליטה צבאית ישראלית. על אף החלטת פסגת הליגה הערבית בשנת 1974 כי ארגון אש"ף הוא הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, ירדן לא ויתרה באופן רשמי על תביעתה באזור זה עד שנת 1988.

במהלך אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 נעשו ניסיונות רבים מצד גרעינים של אנשי הציונות הדתית ליישב את אזור גב ההר ביהודה ושומרון ואת אזור רצועת עזה. שטחים אשר הוחזקו עד אז כקלף מיקוח להסדרי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. ניסיונות אלו נתקלו בתחילה בהתנגדות ממשלת ישראל אשר ביצעה פינויים חוזרים ונשנים של התנחלויות חדשות שקמו באזורים הללו. עם זאת, בהיעדר תהליך משא ומתן מול הפלסטינים ובשל פשרות שונות אשר הושגו לאורך השנים, נוסדו ההתנחלויות הראשונות באזורים הללו.

מאז הסכמי אוסלו ב-1993 הרשות הפלסטינית שולטת באופן רשמי על מספר שטחים בלתי רציפים מבחינה גאוגרפית ברחבי אזור יהודה ושומרון. 11% משטחי יהודה ושומרון (המכונים שטחי A) הנם בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. בסביבות 28% משטחי יהודה ושומרון (המכונים שטחי B) כפופים לשליטה צבאית ישראלית ושליטה אזרחית פלסטינית. בסביבות 61% משטחי יהודה ושומרון (המכונים שטחי C) נמצאים בשליטה ישראלית מלאה. אף על פי ש-164 מדינות מתייחסות לאזור יהודה ושומרון ובפרט למזרח ירושלים (ו בתור "טריטוריה פלסטינית כבושה" לטענת מדינת ישראל רק טריטוריות שנכבשו במהלך מלחמה ממדינת ריבונית צריכים להיחשב לטריטוריה כבושה. הכיבוש הישראלי של טריטוריה זו אינו מוכר על ידי שום מדינה. אחרי שנת 2000, במהלך אינתיפדת אל-אקצה, ובייחוד במבצע "חומת מגן" בשנת 2002 נכנסו כוחות ישראליים כמעט לכל השטחים שנמסרו קודם לכן לשליטה פלסטינית (מלבד אל העיירה יריחו), ונסוגו מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות. בשנת 2002 החלה ישראל בהקמת מערכת של גדרות וחומות בטון (ראו גדר ההפרדה) בתוך שטחי יהודה ושומרון אשר נועדו למנוע מעבר בלתי מורשה של תושבים פלסטינים למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים מתאבדים פלסטינים. אורכה הכולל של גדר ההפרדה צפוי להיות בסביבות 700 קילומטרים.

אקלים

האקלים בגדה המערבית נוטה להיות מעט קריר באזורים הגבוהים בהשוואה לאקלים במישור החוף. החלק המזרחי של אזור יהודה ושומרון, אשר כולל את מדבר יהודה וחלק מקו החוף של ים המלח, מאופיין באקלים יבש וחם.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

תצפית על שכונת סילוואן, עיר דוד והר הצופים בירושלים המזרחית, נובמבר 2005

יישובים בולטים באזור יהודה ושומרון אשר הנם בעלי עניין תיירותי:

  • מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) - שטח הנכלל כיום בגבולותיה המוניציפליים של עיריית ירושלים אשר נכבש וסופח לירדן לאחר מלחמת העצמאות ב-1948 ואשר לאחר מכן נכבש על ידי ישראל במלחמה ששת הימים ב-1967 וסופח מאוחר יותר לישראל. על פי הגדרתו המרחיבה, שטח זה כולל את העיר העתיקה (בהם הר הבית, הכותל המערבי, מסגד אל אקצה וכנסיית הקבר הקדוש), הר הזיתים, הר הצופים, אזור סילואן (מעיין השילוח), ואדי ג'וז, ג'בל מכבר, חלק מאבו דיס, אזור התעשייה עטרות (דרומית לקלנדיה), וכן את השכונות היהודיות שנבנו באזור לאחר מלחמת ששת הימים, כגון רמות, גילה, נוה יעקב, תלפיות מזרח ועוד. ההגדרה המצמצמת מתייחסת בעיקר לשכונות הערביות שנבנו מצפון-מזרח לעיר העתיקה של ירושלים, והיו חלק מ"ירושלים הירדנית" בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים. על פי נתוני האוכלוסין לשנת 2007 של מכון ירושלים לחקר ישראל במזרח ירושלים התגוררו בשנת 2007 בסביבות 443,802 תושבים (אשר הנם כ-60% מאוכלוסיית העיר) מהם כ-183,000 (41%) יהודים, כ-243,000 (55%) ערבים מוסלמים, וכ-12,000 (3%) ערבים נוצרים.
  • חברון (בערבית: الخليل, תעתיק: אַלְחַ'לִיל) - עיר הממוקמת בחלקה הדרומי של יהודה ושומרון, 30 קילומטרים דרומית לירושלים. חברון הינה העיר הגדולה ביותר באזור יהודה ושומרון, והשנייה בגודלה באזור יהודה והשומרון וחבל עזה (לאחר עזה). במזרח העיר נמצאת מערת המכפלה אשר על פי המסורת היהודית הנה מקום קבורתם של אדם וחוה ושל אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה ועל כן העיר נחשבת לעיר השנייה בקדושתה ביהדות לאחר ירושלים. חברון היא אחת הערים העתיקות במזרח התיכון ואחת הערים העתיקות בעולם שמאוכלסות באופן ממושך. בעיר חיים בסביבות 250,000 פלסטינים ובין 500 ל-850 מתנחלים יהודים ותלמידי ישיבה‏ בשכונות היישוב היהודי בחברון.
  • בית לחם (בערבית بيت لحم, תעתיק: בֵּיתּ לַחְםְ) - עיר פלסטינית הממוקמת כ-9 קילומטרים דרומית לירושלים, בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית. על פי הברית החדשה בית לחם הוא היישוב בו נולד ישו. כלכלת העיר מתבססת כיום בעיקר על תיירות ובעיקר מהצליינים הנוצרים שגודשים את כנסיית המולד במהלך חג המולד. בעבר הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר נוצרית. כיום ישנו רוב מוסלמי בעיר. בעיר ישנם מעל ל-30 בתי מלון. קבר רחל, בו לפי המסורת היהודית נקברה רחל אמנו, ממוקם בכניסה הצפונית לעיר. בשנת 2007 אוכלוסיית היישוב מנתה 25,266 תושבים.


מוקדי עניין

כנסיית המולד בבית לחם
מערת המכפלה
  • 1 הרודיון‏. מבצר דמוי גבעה מלאכותית שבנה הורדוס, אחד ממלכי יהודה בזמן הרומאים, ובו נקבר. שימש לאחר מכן כבסיס למורדים במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. כיום האתר הוא גן לאומי.
  • 2 מנזר מר סבא‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. בתוך ערוץ נחל קִדרוֹן, על צלע המצוקים, שוכן המנזר. הוא גדול ומאוד מרשים למראה בנוף המדברי בו הוא נמצא. במשך היום הנזירים לעתים מאפשרים להיכנס ולסייר במנזר. ההגעה עד אליו ברכב אפשרית רק בנסיעה דרך הכפר עֻבֵּידִיֵה שבשטחי A. ברכב שטח ניתן, בנסיעה דרך שטחי אש, להגיע אל המנזר או אל ראשי הצוקים שמעברו האחר של הנחל, ממזרח, משם מתקבלת התצפית המרשימה ביותר; הנסיעה מתחילה בדרך עפר היוצאת דרומה מאזור התעשייה מישור אדומים, ויש להצטייד במפה. ניתן גם להגיע למנזר רגלית, בשבילים מסומנים, בהליכה ביובלי נחל קדרון. חובה להצטייד במפה, וזכרו – המנזר קרוב מאוד לשטחים פלסטיניים.
  • 3 עינות צוקים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (על כביש ים המלח בין צומת הלידו למצוקי דרגות, לפי השילוט), 02-9942355, דוא"ל: . שעות פעילות: כל יום משעה 8:00; הסגירה בשעון חורף בשעה 16:00, שעון קיץ 17:00, ביולי-אוגוסט 19:00, בימי ו' וערבי חג שעה אחת קודם. שמורה בתשלום הסמוכה לחוף ים המלח ובה נביעות רבות של מים מתוקים הזורמות בערוצים קטנים ונאגרות במספר אגני מים טבעים כמו-גם בריכות מלאכותיות גדולות, שהעמוקה בהן מגיעה עד מטר וחצי. השמורה מישורית ומוסדרים בה שבילי הליכה נוחים לכל המשפחה. במקום שלטי הסבר על החי והצומח באזור. סיורים מודרכים ללא תשלום נוסף, באורך כשעה, מתקיימים בסופי שבוע; יש להתקשר כדי לברר את מועדיהם. הבריכה הגדולה פתוחה בחודשים מרץ עד נובמבר בסופי שבוע בלבד בשעות 10:00-15:00 ובחודשים יולי-אוגוסט בכל ימי השבוע פרט לרביעי (מומלץ להתקשר לוודא את השעות). בריכות נוספות פתוחות גם בשאר השעות. מחיר: 29₪ למבוגר, 15₪ לילד או ותיק, 23₪ לסטודנט.
  • 4 מנזר אֵוְוטימיוּס הקדוש (חאן אל-אחמר)‏ (על כביש 1 מזרחה מירושלים, פונים לאזור התעשייה מישור אדומים וממשיכים עם השילוט למנזר), 02-5355555. שעות פעילות: פתוח בימים א'-ה' אך יש לתאם ביקור מראש.. שרידי מנזר ביזנטי שנוסד בשנת 428 לספירה על ידי אוותימיוס שהיה מראשוני הנזירים במדבר יהודה. זהו אחד מראשוני המנזרים הגדולים של הנצרות. אתר עתיקות גדול למדי ומשומר היטב.
  • 5 מוזיאון השומרוני הטוב‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (ליד מחלף השומרוני הטוב, על כביש 1 ממזרח לירושלים), 02-6338230. שעות פעילות: בשעון קיץ 8:00-17:00, בחורף 8:00-16:00; בימי שישי האתר נסגר שעה קודם. מוזיאון ארכיאולוגי לפסיפסים. המוזיאון ממוקם ב"אכסניית השומרוני הטוב", אתר ארכאולוגי שראשיתו בתחילת תקופת בית המקדש השני. מחיר: מבוגר ₪22, ילד ₪10.

מפה אינטראקטיבית

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

מפה
מפת יהודה ושומרון

קניות

אוכל

שתייה

לינה

הגעה

תחבורה

בעת יציאת מהאזורים הנמצאים בשליטה פלסטינית, עשויים להתרחש עיכובים בלתי צפויים במחסומים - במיוחד אם בוצעו לאחרונה מעשי אלימות או פיגועים.

במכונית

במונית

חשוב לדעת

סכנות פוטנציאליות

מעבר הגבול בין בית לחם וישראל

תמיד מומלץ להתעדכן במהדורות החדשות השונות על מנת להימנע מלבקר באזורים מסוימים בהם מתקיימים באותה העת עימותים בין כוחות החמאס והפת"ח, או בין פלסטינים לישראלים.

נגישות תקשורתית

חברת בזק הישראלית וחברת פלטל הפלסטינית מספקות את שירותי התקשורת באזור יהודה ושומרון. קמעונאים שונים באזור יהודה ושומרון מציעים גם טלפונים סלולריים להשכרה. חברות פופולריות כוללות את סלקום הישראלית (פועל היטב הן בישראל והן בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית), וואטאניה (פועל רק בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית), וג'וואל (פועל רק בשטחים הנמצאים בשליטה פלסטינית).

יעדים סמוכים בולטים

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: יהודה ושומרון