רמת הגולן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימסע
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ariel196 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Ariel196 (שיחה | תרומות)
שורה 44: שורה 44:
| מייל= | lat=33.3178 | long=35.8036 | כתובת=
| מייל= | lat=33.3178 | long=35.8036 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות= |שעות= | מחיר= | תמונה=Hermonsnow.jpg
| הוראות=השתלבו בכביש 98 וסעו דרכו צפונה עד קצהו הצפוני. מקריית שמונה סעו מזרחה דרך כביש 99 ולאחר כחצי שעת נסיעה פנו במסעדה צפונה והשתלבו בכביש 98 |שעות= | מחיר= | תמונה=Hermonsnow.jpg
| שם חלופי= | תיאור=ההר הגבוה ביותר בשטח ישראל אשר ממוקם בחלק הצפוני ביותר של רמת הגולן. שטחו של החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. גובהה של הנקודה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראל הוא 2,236 מטרים מעל פני הים. בחלקו הישראלי של ההר שוכן אתר הסקי בחרמון, עליו ראו ב[[רמת הגולן#פעילויות|המשך]].
| שם חלופי= | תיאור=ההר הגבוה ביותר בשטח ישראל אשר ממוקם בחלק הצפוני ביותר של רמת הגולן. שטחו של החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. גובהה של הנקודה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראל הוא 2,236 מטרים מעל פני הים. בחלקו הישראלי של ההר שוכן אתר הסקי בחרמון, עליו ראו ב[[רמת הגולן#פעילויות|המשך]].
}}
}}
שורה 54: שורה 54:
| מייל= | lat=33.2516 | long=35.7123 | כתובת=
| מייל= | lat=33.2516 | long=35.7123 | כתובת=
| טלפון=6949277- 04 | שיחה בחינם= | פקס=6950877 - 04
| טלפון=6949277- 04 | שיחה בחינם= | פקס=6950877 - 04
| הוראות= |שעות=פתוח בין הימים ראשון עד חמישי וביום שבת בין השעות 8:00-17:00, בערבי שישי וחג פתוח בין השעות 8:00-16:00 | מחיר=22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד | תמונה=Nimrod-S-224.jpg
| הוראות=מכביש 98 שברמת הגולן פנו מזרחה לכביש 99 ולאחר כעשר דקות נסיעה פנו צפונה לכביש 989, ותגיעו ליעד לאחר כשמונה דקות נסיעה. מקריית שמונה סעו מזרחה דרך כביש 99 ולאחר כעשר דקות נסיעה פנו צפונה לכביש 989 |שעות=פתוח בין הימים ראשון עד חמישי וביום שבת בין השעות 8:00-17:00, בערבי שישי וחג פתוח בין השעות 8:00-16:00 | מחיר=22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד | תמונה=Nimrod-S-224.jpg
| שם חלופי=קַלְעַת נַמרוּד | תיאור=מבצר בצפון רמת הגולן השוכן בשיאו של רכס צר בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, למרגלות הר החרמון. המבצר נבנה במהלך המאה ה-13 על ידי צבאות איובים וממלוכים כחלק מניסיונות ההתגוננות של השליטים האיוביים מפני מתקפה של קיסר גרמניה ורומא הקדושה, פרידריך השני פון הוהנשטאופן. גודלו של המבצר ומיקומו האסטרטגי גורמים לכך שניתן לראות אותו כמעט מכל מקום באזור (אורכו של המבצר כחצי ק"מ). בימים עם ראות טובה ניתן גם להשקיף מהמבצר לכל הסביבה. בתוך המבצר אפשר להיכנס למספר חדרים תת-קרקעיים ולמאגר המים של המבצר, וכן לראות שרידים של מגדלי שמירה עם חרכי ירי, חדרים עם קשתות וחלונות, ועוד. שיאו של הטיול בעליה ל"מגדל העוז", מגדל שמירה שממנו רואים את המבצר כולו.
| שם חלופי=קַלְעַת נַמרוּד | תיאור=מבצר בצפון רמת הגולן השוכן בשיאו של רכס צר בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, למרגלות הר החרמון. המבצר נבנה במהלך המאה ה-13 על ידי צבאות איובים וממלוכים כחלק מניסיונות ההתגוננות של השליטים האיוביים מפני מתקפה של קיסר גרמניה ורומא הקדושה, פרידריך השני פון הוהנשטאופן. גודלו של המבצר ומיקומו האסטרטגי גורמים לכך שניתן לראות אותו כמעט מכל מקום באזור (אורכו של המבצר כחצי ק"מ). בימים עם ראות טובה ניתן גם להשקיף מהמבצר לכל הסביבה. בתוך המבצר אפשר להיכנס למספר חדרים תת-קרקעיים ולמאגר המים של המבצר, וכן לראות שרידים של מגדלי שמירה עם חרכי ירי, חדרים עם קשתות וחלונות, ועוד. שיאו של הטיול בעליה ל"מגדל העוז", מגדל שמירה שממנו רואים את המבצר כולו.
}}
}}
שורה 62: שורה 62:
| מייל= | lat=32.8501 | long=35.7381 | כתובת=
| מייל= | lat=32.8501 | long=35.7381 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות=מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מערבה לכיוון נטור. מספר קילומטרים טרם תגיעו לנטור, פנו דרומה בדרך צדדית אשר תביא אותכם אל היעד תוך מספר דקות |שעות= | מחיר= | תמונה=OemElKanaatier (4).JPG
| הוראות= |שעות= | מחיר= | תמונה=OemElKanaatier (4).JPG
| שם חלופי=אם הקשתות | תיאור=כפר קדום על הגדה המזרחית של ואדי א-שביב, יובל של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום-מערב לקיבוץ נטור שבדרום רמת הגולן. בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום כפר יהודי. במרכז הכפר השתמרה היטב דופן מבנה בית כנסת גדול שבנייתו מרשימה, מהמפוארים והחשובים שנמצאו בארץ ישראל, בתקופת המשנה והתלמוד. '''שימו לב – נכון ליוני 2013 הכניסה לאתר העתיקות המרכזי סגורה כעת כיוון שהוא תחת עבודות שיפוץ ושימור.'''
| שם חלופי=אם הקשתות | תיאור=כפר קדום על הגדה המזרחית של ואדי א-שביב, יובל של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום-מערב לקיבוץ נטור שבדרום רמת הגולן. בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום כפר יהודי. במרכז הכפר השתמרה היטב דופן מבנה בית כנסת גדול שבנייתו מרשימה, מהמפוארים והחשובים שנמצאו בארץ ישראל, בתקופת המשנה והתלמוד. '''שימו לב – נכון ליוני 2013 הכניסה לאתר העתיקות המרכזי סגורה כעת כיוון שהוא תחת עבודות שיפוץ ושימור.'''
}}
}}
שורה 70: שורה 70:
| מייל= | lat=32.9086 | long=35.8011 | כתובת=
| מייל= | lat=32.9086 | long=35.8011 | כתובת=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| טלפון= | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות=מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מזרחה לכיוון יונתן. חצו את המושב עד לשערו האחורי, המשיכו בנסיעה של כ-1.3 קילומטר ופנו ימינה בכביש משובש אך מתאים לרכב. כבעור קילומטר נוסף למי שאין רכב שטח מומלץ להחנות את הרכב בצומת שבילים גדול שבמקום העונה לכותרת מתחם שעבניה. בצומת השבילים פנו ימינה רגלית או ברכב והמשיכו בשביל עוד כקילומטר |שעות= | מחיר= | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG
| הוראות= |שעות= | מחיר= | תמונה=Gilgal Refa'im - Rujm el-Hiri.JPG
| שם חלופי= | תיאור=אתר כלכוליתי (סביבות 3,000 לפנה"ס) ובו מספר מעגלים קונצנטריים הבנויים מגלי אבן בזלת. לאתר היה שימוש פולחני קדום שמהותו מסתורית, אך נראה שהיא קשורה בחיזוי אסטרונומי או בטקסי מעבר העונות, כיוון שהפתח הרחב במעגל החיצוני פונה לכיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה. במרכז האתר תל אבנים גדול במיוחד ובתוכו מחילה, בה נמצאו שרידי שלדים ומטמון של תכשיטים. השם "גלגל רפאים" הוא כינוי מודרני שניתן על ידי ועדת השמות. כינויו במפות הסוריות היה "רוּג'וּם אַ-הירי" – גלעד חתולי הבר. ניתן להגיע ברכב לצומת דליות ושם להשאיר אותו בחניון, וממנו ללכת כ-40 דקות על [[שביל הגולן]] {{סימון|הגולן}} לכיוון צפון מזרח. לחלופין, ניתן לנסוע על הכביש האחורי של היישוב יונתן (כביש שנוסע על ציר צפון-דרום כקילומטר וחצי מזרחית ליונתן), וכ-3 ק"מ דרומה מיונתן לפנות מערבה על דרך עפר. הדרך עבירה לכל רכב אך הנהיגה בה קשה. תוך פחות משני ק"מ מגיעים לפיצול של דרך עפר שמאלה (דרומה) שמובילה תוך 300 מטר לתל, והיא חוצה נחל במעבר שאפשרי רק לרכבי שטח.
| שם חלופי= | תיאור=אתר כלכוליתי (סביבות 3,000 לפנה"ס) ובו מספר מעגלים קונצנטריים הבנויים מגלי אבן בזלת. לאתר היה שימוש פולחני קדום שמהותו מסתורית, אך נראה שהיא קשורה בחיזוי אסטרונומי או בטקסי מעבר העונות, כיוון שהפתח הרחב במעגל החיצוני פונה לכיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה. במרכז האתר תל אבנים גדול במיוחד ובתוכו מחילה, בה נמצאו שרידי שלדים ומטמון של תכשיטים. השם "גלגל רפאים" הוא כינוי מודרני שניתן על ידי ועדת השמות. כינויו במפות הסוריות היה "רוּג'וּם אַ-הירי" – גלעד חתולי הבר. ניתן להגיע ברכב לצומת דליות ושם להשאיר אותו בחניון, וממנו ללכת כ-40 דקות על [[שביל הגולן]] {{סימון|הגולן}} לכיוון צפון מזרח. לחלופין, ניתן לנסוע על הכביש האחורי של היישוב יונתן (כביש שנוסע על ציר צפון-דרום כקילומטר וחצי מזרחית ליונתן), וכ-3 ק"מ דרומה מיונתן לפנות מערבה על דרך עפר. הדרך עבירה לכל רכב אך הנהיגה בה קשה. תוך פחות משני ק"מ מגיעים לפיצול של דרך עפר שמאלה (דרומה) שמובילה תוך 300 מטר לתל, והיא חוצה נחל במעבר שאפשרי רק לרכבי שטח.
}}
}}
שורה 78: שורה 78:
| מייל= | lat=32.9034 | long=35.7423 | כתובת=
| מייל= | lat=32.9034 | long=35.7423 | כתובת=
| טלפון=04-6962885 | שיחה בחינם= | פקס=
| טלפון=04-6962885 | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות=מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מערבה כאשר תראו שילוט המפנה לגמלא - שימו לב היטב. לאחר כשלושה קילומטר של נסיעה בכיוון מערב, תגיעו לשער השמורה ושם כדאי להחנות את הרכב |שעות= | מחיר= | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg
| הוראות= |שעות= | מחיר= | תמונה=Golan Heights - Gamla view.jpg
| שם חלופי= | תיאור=
| שם חלופי= | תיאור=
}}
}}
שורה 86: שורה 86:
| מייל= | lat=32.9932 | long=35.7044 | כתובת=
| מייל= | lat=32.9932 | long=35.7044 | כתובת=
| טלפון=04-6962412, 04-6962696 | שיחה בחינם= | פקס=
| טלפון=04-6962412, 04-6962696 | שיחה בחינם= | פקס=
| הוראות=ממרכזו של כביש 87 או בחלקו המערבי של כביש 91 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 9088. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, תגיעו לקצרין. בשוליה הדרומיים של העיר, בסמוך למרכז המסחרי, פנו מזרחה דרך יער קצרין |שעות= | מחיר= | תמונה=Katzrinsynagogue.jpg
| הוראות= |שעות= | מחיר= | תמונה=Katzrinsynagogue.jpg
| שם חלופי= | תיאור=
| שם חלופי= | תיאור=
}}
}}

גרסה מ־09:53, 8 ביולי 2014

מדריך זה נמצא בעבודה כעת.
כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך מדריך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.


רמת הגולן הינו חבל ארץ המשתרע בצפון-מזרח ארץ ישראל באזור הגבול ישראלסוריה, וכולל רמה טופוגרפית שטוחה המחורצת בכמה מהנחלים הגדולים ביותר בארץ. האזור תחומה בין הר החרמון מצפון, נהר הירדן ממערב, נהר הירמוך מדרום וגבול ישראל–סוריה ממזרח.

הגולן הוא אחד האזורים המתויירים ביותר בישראל. חבל ארץ זה נהנה מטבע ונוף שופעים ירוק, מאוסף מרשים של שמורות טבע ומסלולי טיול אטרקטיביים, מאתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שונים, מאתר הסקי שעל החרמון היחיד מסוגו בישראל, מחוף מזרחי ארוך לימת הכנרת, וממבחר גדול של מבשלות בירה, מטעי תפוחים, אזורי פיקניק וכן מוזיאונים אחדים.

רקע כללי

רקע היסטורי

העיר קוניטרה בשנת 1967. טרם מלחמת ששת הימים, התגוררו בקוניטרה כ-20,000 תושבים והיא הייתה העיר הגדולה והחשובה ביותר ברמת הגולן אשר ביססה חלק נכבד מהפעילות הכלכלית באזור. במהלך המלחמה העיר נחרבה ולא שוקמה עד ימינו. לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) השלטון הישראלי בעיר הגיעה לסיומו, וזו הוחזרה לסוריה יחד עם רצועה צרה במזרח רמת הגולן
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העברית - היסטוריה של רמת הגולן

התיישבות אנושית התקיימה ברמת הגולן כבר לפני מאות אלפי שנים. בעת העתיקה התיישבו באזור עמים שונים, כאשר עם בואה של התקופה החשמונאית (המאה הראשונה לפני ספירה) החלה גם התיישבות יהודית ענפה אשר ביססה במקום מספר מרכזים חשובים. עם איבוד העצמאות היהודית בתקופת המרד הגדול (המאה הראשונה לספירה), יישובים יהודים רבים נחרבו ואחרים עזבו. תחת זאת, במהלך המאות הבאות בימי המשנה והתלמוד תחת שלטון רומאי וביזנטי המשיכו יהודים רבים להתגורר בגולן, ולקיים בו יישובים יהודים רבים. מצב עניינים זה נמשך עד למאה ה-10 לערך עת המקום נשלט על ידי המוסלמים, אז עזבו מרבית היהודים את האזור. בשנים הבאות האזור היה נחשב לשולי יחסית. מתחילת השלטון העות'מאני ועד לאמצע המאה ה-19 היה הגולן אזור ספר בו התגורר מעט תושבי קבע והשולטים בפועל במקום היו שבטים בדווים. בצפון רמת הגולן הוקמו מספר יישובים דרוזים, אשר קיימים בחלקם עד היום. קבוצה נוספת שהתיישבה בגולן באותה התקופה הייתה הצ'רקסים. בסוף המאה ה-19, עם ראשית העליות הציוניות לארץ, נעשו ארבעה ניסיונות של יהודים בעיקר ממוצא אירופאי להתיישב ברמת הגולן, אך עם זאת כולם כשלו לבסוף, הן עקב קשיי הסתגלות והן עקב מתחים עם האוכלוסייה המוקמית.

עד כינון המנדט הבריטי על ארץ ישראל והמנדט הצרפתי על סוריה, היה אזור הגולן קשור מבחינה מדינית לגליל, כחלק מוולאית דמשק. בשנת 1923, עם תום מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי בסוריה, ובהתאם להסכם סייקס-פיקו, הוחלט כי הגולן יהיה בשטח הסורי. לפני כיבוש הגולן בידי ישראל בשנת 1967, התגוררו בו כ-128 אלף תושבים אשר התרכזו בלא פחות ממאתיים יישובים. ממשלת סוריה פיתחה את הגולן בעיקר לצורכי הצבא, סללה כבישים, ומתחה קווי חשמל וטלפון. מפיתוח זה נהנתה בעקיפין גם האוכלוסייה האזרחית, אך בעיקר זו היושבת לאורך הצירים הראשיים. במהלך שנות ה-60 המתיחות בין ישראל לסוריה גדלה, דבר אשר התבטא בתקיפות הדדיות חוזרות ונשנות אשר הסבו נזק ונפגעים רבים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים (1967), הגיעו תקריות הגבול בין המדינות לשיא. לקראת סוף המלחמה, ישראל פלשה לרמת הגולן במסגרת שורה של מבצעים צבאיים אשר בסופן היא כשבה אותו והכפיפה אותו לשלטון ישראל - שלטון אשר נמשך עד ימינו. לאחר הניצחון הישראלי כ-115,000 עד 122,000 מהאזרחים הסוריים עזבו את הרמה ועברו לשטח סוריה, ומרבית הכפרים הסוריים נהרסו לאחר מכן.

לאחר כיבוש רמת הגולן, הקים צה"ל מערך הגנה לאורך קו הגבול החדש עם סוריה, כאשר בשנים הבאות קו הגבול סבל מדי פעם ממספר תקריות גבול. באותם השנים הוקמו יישובים רבים ברמת הגולן, עיקרם מושבים וקיבוצים, דבר שנעשה בעיקר על רקע אידאולוגי וביטחוני. כיום ברמת הגולן ישנם כעשרות יישובים יהודיים, אשר מצטרפים ליישובים הדרוזים שנשארו בקצה הצפוני של הרמה. בשנת 1974, עת פרצה מלחמת יום הכיפורים חזר אזור רמת הגולן לימי מלחמה במסגרת ניסיון סורי להשיב את האזור לשליטתה. מאז אותה המלחמה ידע האזור שקט יחסי ומתמשך. לאחר המלחמה הואץ פיתוח האזור ובשנת 1976 הצטרפה ליישובי הגולן קצרין - מועצה מקומית הגדולה ביותר מבין היישובים שהוקמו בגולן, אשר יועדה ומיועדת להיות עיר שתשמש בירת האזור. בשנת 1981 סופחה רמת הגולן לישראל והחוק הישראלי הוחל על השטח - סיפוח הישראלי לא הוכר מעולם על ידי הקהילה הבינלאומית, אשר רואה את האזור כשייך לסוריה. לאורך השנים התקיימו מספר פעמים משאים ומתנים בין ישראל לסוריה, במסגרתם דרשה סוריה את החזרת רמת הגולן אליה בתמורה להסכם שלום. עם זאת, כל ניסיונות אלו כשלו לבסוף. נכון ל-2011, חיים בחלק הישראלי של רמת הגולן כ-42.6 אלף איש: כ-18.4 אלף יהודים, כ-20.8 אלף דרוזים והשאר עלאווים.‏

גאוגרפיה

רמת הגולן נמצאת ממזרח לשבר הסורי-האפריקאי (שמתבטא באזור זה בעמק החולה). תנועת הלוחות הטקטוניים שיצרה את השבר גרמה להתרוממות הרמה לגובה, ולהיווצרותו של הר חרמון שגובל אותה מצפון (מבחינה גאולוגית החרמון הוא יחידה נפרדת מרמת הגולן, אך מבחינה תיירותית נהוג להתייחס אליו כחלק מהאזור). הרמה עצמה בנויה כמעין מישור נטוי – שינויי גובה כמעט ואינם מורגשים לאדם שנע בתוך הרמה, ובכל זאת היא נעה בין כ-1,000 מטר בצפון (באזור מַסְעַדֵה שלמרגלות החרמון) לבין כ-350 בקצהה הדרומי. נוסף על כך, המישור נשבר במקומות רבים על ידי כמה עשרות תלים געשיים שיצרו גבעות מאוד בולטות, אך מאוד מקומיות, במקומות רבים ברמה; ועל ידי ערוצי נחלים רבים החורצים אותה לכיוון מערב, כולם שברי-רוחב של השבר הסורי-האפריקאי.

שוליה המערביים של רמת הגולן, וביניהם ערוצי הנחלים שנזכרו, שופעים במעיינות רבים ובמים זורמים. הסיבה לכך היא שסלעי המגמה שמרכיבים את הקרקע באזור הם חדירים למים, שמחלחלים פנימה ואז פורצים החוצה בצידי הרמה. תופעה זו הופכת נקודות רבות באזור לפופולריות מאוד לטיולי משפחות.

ערים וישובים בולטים

היישוב הדרוזי מג'דל שמס שבצפון רמת הגולן, היישוב המאוכלס ביותר ברמה

ברחבי רמת הגולן עשרות יישובים המאורגנים בשבע רשויות מקומיות - ארבע מועצות מקומיות דרוזיות (בוקעאתא, מג'דל שמס, מסעדה ועין קנייא), מועצה מקומית אחת יהודית (קצרין), מועצה מקומית אחת עלאווית (ע'ג'ר), וכן מועצה אזורית המכסה את רוב שטח הגולן וכוללת 32 יישובים יהודיים קטנים - חלקם מושבים, חלקם קיבוצים וחלקם יישובים קהילתיים.

  • קצרין - הבירה הלא רשמית של רמת הגולן. למרות שאיננה יישוב כה גדול, עם 6,725 תושבים, קצרין היא היישוב היהודי הגדול ביותר ברמה, והשני הגדול ביותר. בקצרין תוכלו ליהנות מביקור במרכז המבקרים הראשי של רמת הגולן ובו להתוודע לקורותיו של אזור זה, לבקר במוזיאון העתיקות המקומי, וכן לבקר בפארק קצרין העתיקה ולהתרשם מבית הכנסת העתיק שבו. קצרין ממוקמת במיקום תיירותי מצוין - ממש במרכז הרמה, כאשר סביבה משתרעים להם נחל המשושים, נחל הזויתן ונחל היהודיה, כאשר כל זה לא רחוק מהכנרת, גמלא העתיקה וגִלגַל רְפַאִים.
  • מג'דל שמס - יישוב דרוזי בצפון רמת הגולן היושב על מורדות הר החרמון, אשר עם אוכלוסייה של 10,190 תושבים, הוא מהווה גדול היישובים הדרוזיים בגולן ובכלל היישוב המאוכלס ביותר ברמה. היישוב הפסטורלי הנהנה מנוף נהדר לחרמון, כולל בחובו היסטוריה ארוכת שנים אשר החלה החל משנת הקמתו 1595. פרנסתם העיקרית של תושבי הכפר היא מחקלאות בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים. בחורף, מהווה השכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך, כמקור פרנסה נוסף למקומיים. לאחרונה החלה מגמה של פיתוח ענף התיירות המקומי והמקום נבנו צימרים שונים, בית מלון, אטקרציות תיירותיות שונות וכן מסעדות שונות המציעות אוכל דרוזי מסורתי אותנטי.
  • בוקעאתא - יישוב דרוזי בצפון רמת הגולן המהווה את היישוב השלישי המאוכלס ביותר בגולן. היישוב הוקם בסביבות 1886 על ידי משפחות ממג'דל שמס שהתיישבו במקום. שמורת הר חרמונית נמצאת דרומית מזרחית לכפר, מערבית מהכפר נמצאת שמורת יער אודם. עיקר כלכלת היישוב מתבססת על גידול תפוחים, ענבים ועל עבודות מחוץ ליישוב - ביישובי הסביבה. אוכלוסיית היישוב מונה 6,124 תושבים.
  • מסעדה - יישוב דרוזי בצפון רמת הגולן המהווה את היישוב הרביעי המאוכלס ביותר בגולן. היישוב ממוקם בין מג'ל שמס מצפון לבין בוקעאתא מדרום. סמוך ממזרח ליישוב שוכנת שמורת הטבע "בריכת רם", המכונה בפי המקומיים "בִּירכָּת ראן". במרכזה אגם מים מתוקים טבעי, ממנו משקים גידולים באזור. אגן הבריכה ממוקם במוצא בקעת יעפורי, הקרויה על-שם קברו של נבי יעפורי, אחד מארבעת הקברים הקדושים לעדה הדרוזית. יער אודם שבשמורת יער אודם שוכן מדרום ליישוב. אוכלוסיית היישוב מונה 3,345 תושבים.

מוקדי עניין

הר החרמון
  • 1 הר חרמון‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (השתלבו בכביש 98 וסעו דרכו צפונה עד קצהו הצפוני. מקריית שמונה סעו מזרחה דרך כביש 99 ולאחר כחצי שעת נסיעה פנו במסעדה צפונה והשתלבו בכביש 98). ההר הגבוה ביותר בשטח ישראל אשר ממוקם בחלק הצפוני ביותר של רמת הגולן. שטחו של החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. גובהה של הנקודה הגבוהה ביותר שבתחומי ישראל הוא 2,236 מטרים מעל פני הים. בחלקו הישראלי של ההר שוכן אתר הסקי בחרמון, עליו ראו בהמשך.

אתרים ארכאולוגיים

קלעת נמרוד
  • 2 מבצר נמרוד‏ (קַלְעַת נַמרוּד‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (מכביש 98 שברמת הגולן פנו מזרחה לכביש 99 ולאחר כעשר דקות נסיעה פנו צפונה לכביש 989, ותגיעו ליעד לאחר כשמונה דקות נסיעה. מקריית שמונה סעו מזרחה דרך כביש 99 ולאחר כעשר דקות נסיעה פנו צפונה לכביש 989), 6949277- 04, פקס: 6950877 - 04. שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי וביום שבת בין השעות 8:00-17:00, בערבי שישי וחג פתוח בין השעות 8:00-16:00. מבצר בצפון רמת הגולן השוכן בשיאו של רכס צר בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, למרגלות הר החרמון. המבצר נבנה במהלך המאה ה-13 על ידי צבאות איובים וממלוכים כחלק מניסיונות ההתגוננות של השליטים האיוביים מפני מתקפה של קיסר גרמניה ורומא הקדושה, פרידריך השני פון הוהנשטאופן. גודלו של המבצר ומיקומו האסטרטגי גורמים לכך שניתן לראות אותו כמעט מכל מקום באזור (אורכו של המבצר כחצי ק"מ). בימים עם ראות טובה ניתן גם להשקיף מהמבצר לכל הסביבה. בתוך המבצר אפשר להיכנס למספר חדרים תת-קרקעיים ולמאגר המים של המבצר, וכן לראות שרידים של מגדלי שמירה עם חרכי ירי, חדרים עם קשתות וחלונות, ועוד. שיאו של הטיול בעליה ל"מגדל העוז", מגדל שמירה שממנו רואים את המבצר כולו. מחיר: 22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד.
  • 3 אֻם אַ-קַנַאטִיר‏ (אם הקשתות‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מערבה לכיוון נטור. מספר קילומטרים טרם תגיעו לנטור, פנו דרומה בדרך צדדית אשר תביא אותכם אל היעד תוך מספר דקות). כפר קדום על הגדה המזרחית של ואדי א-שביב, יובל של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום-מערב לקיבוץ נטור שבדרום רמת הגולן. בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום כפר יהודי. במרכז הכפר השתמרה היטב דופן מבנה בית כנסת גדול שבנייתו מרשימה, מהמפוארים והחשובים שנמצאו בארץ ישראל, בתקופת המשנה והתלמוד. שימו לב – נכון ליוני 2013 הכניסה לאתר העתיקות המרכזי סגורה כעת כיוון שהוא תחת עבודות שיפוץ ושימור.
  • 4 גִלגַל רְפַאִים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מזרחה לכיוון יונתן. חצו את המושב עד לשערו האחורי, המשיכו בנסיעה של כ-1.3 קילומטר ופנו ימינה בכביש משובש אך מתאים לרכב. כבעור קילומטר נוסף למי שאין רכב שטח מומלץ להחנות את הרכב בצומת שבילים גדול שבמקום העונה לכותרת מתחם שעבניה. בצומת השבילים פנו ימינה רגלית או ברכב והמשיכו בשביל עוד כקילומטר). אתר כלכוליתי (סביבות 3,000 לפנה"ס) ובו מספר מעגלים קונצנטריים הבנויים מגלי אבן בזלת. לאתר היה שימוש פולחני קדום שמהותו מסתורית, אך נראה שהיא קשורה בחיזוי אסטרונומי או בטקסי מעבר העונות, כיוון שהפתח הרחב במעגל החיצוני פונה לכיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה. במרכז האתר תל אבנים גדול במיוחד ובתוכו מחילה, בה נמצאו שרידי שלדים ומטמון של תכשיטים. השם "גלגל רפאים" הוא כינוי מודרני שניתן על ידי ועדת השמות. כינויו במפות הסוריות היה "רוּג'וּם אַ-הירי" – גלעד חתולי הבר. ניתן להגיע ברכב לצומת דליות ושם להשאיר אותו בחניון, וממנו ללכת כ-40 דקות על שביל הגולן לכיוון צפון מזרח. לחלופין, ניתן לנסוע על הכביש האחורי של היישוב יונתן (כביש שנוסע על ציר צפון-דרום כקילומטר וחצי מזרחית ליונתן), וכ-3 ק"מ דרומה מיונתן לפנות מערבה על דרך עפר. הדרך עבירה לכל רכב אך הנהיגה בה קשה. תוך פחות משני ק"מ מגיעים לפיצול של דרך עפר שמאלה (דרומה) שמובילה תוך 300 מטר לתל, והיא חוצה נחל במעבר שאפשרי רק לרכבי שטח.
  • 5 גמלא העתיקה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (מחלקו הדרומי של כביש 98 או ממרכזו של כביש 87 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 808. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, פנו מערבה כאשר תראו שילוט המפנה לגמלא - שימו לב היטב. לאחר כשלושה קילומטר של נסיעה בכיוון מערב, תגיעו לשער השמורה ושם כדאי להחנות את הרכב), 04-6962885.
  • 6 פארק קצרין העתיקה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה (ממרכזו של כביש 87 או בחלקו המערבי של כביש 91 פנו צפונה או דרומה בהתאמה והשתלבו בכביש 9088. לאחר כחמש עד עשר דקות נסיעה מכל כיוון, תגיעו לקצרין. בשוליה הדרומיים של העיר, בסמוך למרכז המסחרי, פנו מזרחה דרך יער קצרין), 04-6962412, 04-6962696.

אתרי נוף וטבע

נחל הבניאס
  • 7 שמורת הטבע יער יהודיה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 04-6962817, פקס: 04-6961166, דוא"ל: . שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 7:00-17:00, וביום שישי וערבי חג פתוח בין השעות 7:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. שמורת טבע המשתרעת על 66,000 דונם במרכז רמת הגולן. השמורה כוללת חמישה ערוצי נחל המשתפלים לכיוון דרום מערב מגובה של כארבע מאות מטרים מעל פני הים אל עמק החולה ומשם לכנרת. ברחבי השמורה הנחלים יוצרים בתחילה קניונים מרשימים בסלעי הבזלת ומפלים גבוהים, ובהמשך יוצרים נוף ייחודי של ביצות ולגונות. כשליש משטח השמורה, מכוסה ביער אשר העץ השולט בו הוא אלון התבור. עולם החי של השמורה עשיר במיוחד, והוא כולל החל מחזירי בר, זאבים ותנים ועד לשפנים, דורבנים וצבים. מחיר: 22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד, 11 שקלים לגמלאי.
  • 8 שמורת הטבע נחל המשושים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 04-6820238. שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 8:00-17:00, וביום שישי וערבי חג פתוח בין השעות 8:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. שמורה טבע במרכז רמת הגולן, הסמוכה אל שמורת יער יהודיה. ברחבי השמורה הסובבת את נחל משושים - הנחל הארוך ביותר ברמת הגולן, תוכלו למצוא קניונים עמוקים, הרבה מים זורמים לרבות מעיינות רבים וכן נקיקים ומפלים. בתחומי השמורה תמצאו בריכות מים שונות לרבות בריכת המשושים המפורסמת, המהווה תוצר של תהליכים גאולגוים ייחודיים. הבריכה ידועה בקירותיה הבנויים מעמודי בזלת בצורת מצולעים, עמודים אשר גובהם מגיע לכ-5 מטרים, כאשר רובם בעלי חמש או שש צלעות. לצד הנופים המרהיבים, תוכלו לפגוש ברחבי השמורה עולם חי משגשג הכולל בין השאר את אוכלוסיית הנשרים הגדולה ביותר בארץ. מחיר: 22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד, 11 שקלים לגמלאי.
  • 9 שמורת הטבע נחל חרמון‏ (נחל בניאס‏)ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 04-6902577; 04-6950272, פקס: 04-6904066; 6950272 -04. שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 8:00-17:00, וביום שישי וערבי חג פתוח בין השעות 8:00-16:00. הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. מחיר: 29 שקלים למבוגר, 25 שקלים לסטודנט, 15 שקלים לילד, 15 שקלים לגמלאי.
  • 10 שמורת הר אביטל - הר בנטל‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. שמורה המשתרעת בצפון רמת הגולן סביב שני הרי הגעש אביטל ובנטל, וכן סביב הקיבוצים מרום גולן ועין זיוון. שני ההרים מתנשאים לגובה של כאלף ומאתיים מטר מעל פני הים, כאשר בין שניהם פרוס עמק יפה. פסגת הר אביטל משמשת כבסיס צבאי והיא סגורה למבקרים, כאשר לא כך הר בנטל, אשר לצד נוף מרהיב תוכלו ליהנות בראשו ממוצב צה"לי בלתי שמיש, מרכז מבקרים, בית קפה, גן פסלים חורשת יער ועוד.

מפה אינטראקטיבית

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

מפה
מפת רמת הגולן

פעילויות

מרחצאות חמת גדר
  • 1 אתר הסקי בחרמון‏קישור לעמוד הרשמי בפייסבוקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 1599-550-560, דוא"ל: . אתר הסקי היחיד בישראל. הכניסה לאתר כרוכה בתשלום. פעילות הגלישה באתר מתאפשרת רק במשך מספר שבועות בודדים במשך החורף (בדרך כלל בין אמצע ינואר ומרץ) בהתאם לכמות המשקעים, גובה השלג ולמזג האוויר. המחיר הכרוך בגלישה באתר הינו בסביבות 200 ש"ח להשכרת ציוד ו-200 ש"ח לגלישה. האתר פתוח למטיילים גם במהלך הקיץ, וניתן לבקר במקום ולהשתתף בסיורי טבע, מורשת קרב ובתצפיות, ולהשתמש ברכבל המבקרים ובמגלשות הרים הפועלות על מסילה. מחיר: מחירון מלא ראו כאן וכאן.
  • 2 חופי מזרח הכנרת‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. שורה של חופי רחצה המשתרעים בדרום מערב רמת הגולן לאורך שוליה המזרחיים של ימת הכנרת. לצד חופי רחצה תוכלו למצוא באזור פארקי מים, מתחמי קמפינג ועוד.
  • 3 חמת גדר‏קישור לעמוד הרשמי בפייסבוקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 04-6659999, פקס: 04-6659967, דוא"ל: . שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 09:00-16:30, ביום שישי פתוח בין השעות 9:00-12:30. אתר מרחצאות מרפא ונופש השוכן בעמק הירמוך בדרום רמת הגולן. באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים. פארק הנופש שבמקום משתרע על שטח של כ-150 דונם וכולל מרחצאות חמים, חדרי טיפול מפוארים, מסעדות, חוות התנינים הגדולה במזרח התיכון, מתקני מים, מיני-ספארי, פינות חי וכאלפיים זני צמחים שונים. במקום מבקרים מאות אלפי תיירם מדי שנה. במקום תוכלו ליהנות גם מחורבות מרשימים של מרחצאות רומיים, שהיו פעילים במקום. מחיר: 83 שקלים לאדם. למחירון מלא ראו כאן.
  • 4 פארק הירדן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 04-6923422, פקס: 04-6923536, דוא"ל: . פארק מיוער המשתרע על כ-1000 דונם מצפון לכנרת לצד אחד מהאפיקים הראשיים של נהר הירדן. ברחבי הפארק תוכלו ליהנות משפע של ירוק, מקווי מים, אתרים ארכאולוגיים ועוד. במקום מתחם קמפינג הכולל אפשרות להקמת אוהלי לינה, שינה בחדרי אירוח, חנייה לקארוון, ועוד. מהמקום פעיל גם שיט קיאקים וראפטינג בנהר הירדן העונה לשם אבו קייק.

מסלולי הליכה

מדריך מורחב – שביל הגולן

רמת הגולן היא גן עדן לחובבי טיולי הליכה. תוכלו למצוא ברחביה מאות מסלולי הליכה מגוונים באורכים שונים ובדרגות קושי משתנות. מסלולי ההליכה של הגולן, הם דרך מצוינת להיכרות עם חבל ארץ זה, ולטעימה מהנוף המקומי ומחיי היום יום שבאזור.

  • שביל הגולן‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה. שביל להולכי רגל, המותאם ברובו גם לרוכבי אופניים, שחוצה את רמת הגולן מצפון לדרום דרך מסלולי טיול פופולריים ואתרים היסטוריים. השביל איננו קשה במיוחד אך יש להתכונן גם למספר עליות וירידות תלולות פה ושם. הוא מומלץ במיוחד בעונות המעבר הודות למזג האוויר הנוח, ובעיקר באביב, מתי שהשדות הירוקים והפריחה מוסיפים לו יופי יוצא דופן. השביל מתאים להליכה גם בשאר השנה, אך כמובן שעומסי חום או גשמים עלולים לפגום בחוויה. אורך המסלול הוא 120 ק"מ וההליכה בו ברציפות אורכת בין 4 ל-7 ימים.

לצד שביל הגולן חוצים את הרמה לאורכה ולרוחבה עשרות רבות של מסלולי הליכה מקומיים. דוגמאות למסלולים אלו הם: מסלולי ההליכה בהר חרמון, מסלול ההליכה באזור בריכת המשושים, מסלול ההליכה בנחל יהודיה, מסלול ההליכה בנחל חרמון (הבניאס), מסלול ההליכה בנחל אל-על, מסלול ההליכה בנחל זוויתן ומסלולי ההליכה בנחל חזורי ונחל גובתה.

אירועים מיוחדים

  • פסטיבל ימי ענף הזית בגליל - פסטיבל הנערך מדי חודש נובמבר כבר למעלה מ-15 שנה בתחומי הגולן והגליל. בימי הפסטיבל בתי בד רבים בגולן (ובגליל) פותחים את שעריהם לקהל הרחב ועורכים סיורים מודרכים וטעימות מהתוצרות המקומית. בנוסף, מסעדות נוהגות להציע תפריטים המיוחדים הכוללים מזון המבוסס על שמן זית.
  • בשביל היין - חגיגה של יין הנערכת מדי שנה בחודשים אפריל ומאי, ומשותפת לגולן, לגליל ולעמקי הצפון. במסגרת הפסטיבל בציבור מוזמן לקבל סיורים מודרכים ביקבי היין השונים שבגולן, לטייל בכרמים השונים שבאזור ומובן לטעום מהתוצרת המקומית.
  • פסטיבל בזלת יוצרת - פסטיבל בלעדי לרמת הגולן העוסק בפיסול ואמנות חזותית. הפסטיבל נערך מדי שנה בחול המועד פסח במתחם התיירות החדש ווסט שבצפון הגולן. בפסטיבל התיירים מוזמנים לצפות בפסלי הבזלת עורכים את מלאכתם. במהלך הפסטיבל מתקיימים גם מופעי פסלים חיים, סדנאות יצירה, משחקי תיאטרון, פיסול בחימר מוסיקה חיה ועוד.
  • לילות ירח בגולן - פסטיבל בלעדי לרמת הגולן הנערך מדי שנה בחודש אוגוסט. מרכז הפסטיבל כולל הופעות מוזיקה חיות המתרחשים בשעות הלילה, לצד פעילויות אחרות כגון ספארי לילה בג'יפים, רכיבה לילית על סוסים, רדיית דבש מכוורות, ארוחות לאור ירח, שיט קיאקים לילי ומגוון פעילויות משפחתיות אחרות.

תרבות ובידור

  • 5 סינמה אל-רום‏קישור לעמוד הרשמי בפייסבוק, 04-6838016, 050-5541032. בית הקולנוע היחיד ברמת הגולן ואחד היחידים בצפון ישראל. לאורך השבוע מוקרנים במקום מיטב הסרטים החדשים במבחר ז'אנרים כמיועדים הן לילדים והן למבוגרים. לאורך השובע במקום מוקרן במיצג "עוז 77" המספר את קורות הקברות שנערכו באזור, בעמק הבכא, במהלך מלחמת יום הכיפורים.
  • 6 כפר האמנים באניעם‏קישור לעמוד הרשמי בפייסבוקערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, 052-4472798, 04-6822355. שעות פעילות: בין הימים ראשון עד חמישי פתוח בין השעות 10:00-17:00, ביום שישי פתוח בין השעה 10:00 עד לכניסת השבת, וביום שבת פתוח בין השעות 10:00-16:00. מתחם הממוקם בשוליו הצפוניים של מושב אניעם, המעוצב בסגנון מדרחוב אירופאי, הכולל בחובו שלל גלריות של אמנים העובדים ויוצרים במקום, וכן מסעדות ובתי קפה.

אוכל ושתייה

ברמת הגולן תוכלו ליהנות מאפשרויות מזון רבות ומגוונות, אותן תוכלו למצוא ברחבי היישובים באזור. לצד אוכל ישראלי קלאסי ביישובים היהודיים, אוכל דרוזי ולבנטיני מקומי ביישובים הדרוזיים בצפון הרמה, באזור תמצאו גם מסעדות אשר יגישו אוכל בינלאומי משובח. גם משתייה טובה תוכלו ליהנות ברמת הגולן - החל מהיין המוגש ביקבי הבוטיק הפזורים ברמה, ואפילו גם מכמה פאבים וברים מקומיים, אותם תוכלו למצוא בעיקר בקצרין - היישוב היהודי הגדול באזור.

קניות

לצד כמות גדולה של צרכניות, מרכוליות וחנויות הפזורים ברחבי יישובי רמת הגולן, בחבל ארץ זה תוכלו למצוא גם כמה מרכזי קניות גדולים.

  • 1 קניון לב קצרין‏, כתובת: דליות 6, קצרין‏. שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-21:00, ביום שישי בין השעות 9:00-15:00 וביום שבת בין השעות 10:00-23:00. קניון קטן הממוקם בשוליים המזרחיים של קצרין שבמרכז רמת הגולן, על הכביש הראשי.
  • 2 קניון נוף גולן‏, כתובת: בני יהודה‏, 04-6870120. שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי בין השעות 9:00-21:00, ביום שישי בין השעות 9:00-15:00 וביום שבת בין השעות 10:00-23:00. מרכז קניות הממוקם ביישוב הקהילתי בני יהודה שבדרום מערב רמת הגולן.
  • 3 מרכז מסחרי אמאנה‏, כתובת: מג'דל שמס‏, 046984642. מרכז קניות הממוקם ביישוב הדרוזי מג'דל שמס שלמרגלות החרמון בצפון רמת הגולן.
  • 4 קניונית מרום גולן‏, כתובת: מרום גולן‏, 04-6960106. שעות פעילות: פתוח בין הימים ראשון עד חמישי בין השעות 7:00-18:00, ביום שישי בין השעות 7:00-15:00 וביום שבת בין השעות 7:00-13:00. מרכז קניות הממוקם במרכז קיבוץ מרום גולן שבצפון רמת הגולן.
  • 5 מרכז קניות בוקעתא‏, כתובת: בוקעתא‏, 050-5647926. מרכז קניות הממוקם ביישוב הדרוזי בוקעתא שבצפון רמת הגולן.

לינה

ברחבי הגולן עומדים לרשות המבקרים הפוקדים את האזור מאות אפשרויות לינה מגוונות, החל מאכסניות נוער זולות יחסית, בתי מלון במחירים ממוצעים וגבוהים, וכן צימרים רבים. אפשרויות לינה נוספות הן לינת שטח באחד מחניוני הלילה ומתחמי הקמפינג שברחבי האזור, מתחמים המתאימים בדרך כלל גם להחניית קארוונים. ריכוזים גדולים של אפשרויות לינה מרוכזים סביב קצרין במרכז רמת הגולן וכן בקצה הצפוני של רמת הגולן בקרבבת היישובים הדרוזים שלמרגלות הר החרמון.

לצד לינה ברמת הגולן עצמה, אפשרויות לינה נוספות לתיירים בגולן אפשר למצוא באזור מערב הכנרת והעיר טבריה, אצבע הגליל וקריית שמונה וכן באזור צפת והרי הגליל המערבי.

הגעה

במכונית

לבאים ברכב לרמת הגולן מתל אביב ומאזור המרכז צפויה נסיעה של כשעתיים וחצי, כאשר מוטב להם לנסוע דרך כביש 6 לכיוון צפון עד לאזור הכרמל, משם לפנות מזרחה דרך כביש 77 עד לעיר טבריה, לפנות לכיוון צפון דרך כביש 90 ולאחר נסיעה של כרבע שעה לאורך חוף הכנרת לפנות שוב מזרחה ולעלות על כביש 87 לכיוון צפון מזרח, אשר יביא אותכם היישר למרכז רמת הגולן.

עבור המגיעים מאזור חיפה והכרמל (להם צפויה נסיעה של כשעה וחצי), כדאי לפנות דרומה ולהשתלב בכביש 77 ולנהוג לפי המשך ההוראות לבאים מאזור תל אביב.

לאלו אשר מגיעים מאזור ירושלים, ישנן שני אפשרויות נסיעה מרכזיות: האחת (כשלוש שעות נסיעה), לנסוע בכביש 1 כ-40 דקות לכיוון מערב עד לאחר מודיעין ושם להשתלב בכביש 6, ולנהוג בהתאם להמשך ההוראות לבאים מאזור תל אביב. אפשרות אחרת עבור אנשים אשר מוצאם מירושלים (כשלוש שעות נסיעה גם כן) תהיה לנסוע בכביש 1 כ-30 דקות לכיוון מזרח אל תוך שטחי יהודה ושומרון ולנסוע עד לאזור צפון ים המלח ובקעת הירדן ושם להשתלב בכביש 90. בהמשך, יש להמשיך בנסיעה ארוכה צפונה עד לדרום הכנרת, שם יש לפנות שמאלה ולהשתלב בכביש 92, ולהמשיך לכיוון צפון מזרח ואתם ברמת הגולן.

באוטובוס

על מנת להגיע לרמת הגולן באוטובוס מירושלים, מוטב לקחת את קו 966 אשר ראשיתו בתחנה המרכזית בירושלים וסופו בקצרין. זמן הנסיעה בקו זה הוא כשלוש וחצי שעות נסיעה. עבור אלו אשר מוצאם מאזור תל אביב והמרכז, ניתן להגיע לרמה בקו 843 אשר ראשיתו בתחנה המרכזית בתל אביב וסופו בקצרין. זמן הנסיעה בקו זה הוא כארבע שעות נסיעה. מחיפה אין קווי אוטובוס ישירים לרמת הגולן, אם כי אפשר לקחת ממנה את קווי האוטובוס 500 ו-430 אשר יעדם הוא לקריית שמונה וטבריה בהתאמה. משתי ערים אלו יוצאים אוטובוסים סדירים מזרחה לגולן (מקריית שמונה יש לקחת את קו 59, ומטבריה יש לקחת אחד מהקווים 52, 57 או 62).

תחבורה

לאורך השנים נסללה ברחבי רמת הגולן רשת מסועפת של כבישי תעבורה. בתמונה: כביש 87 החוצה את רמת הגולן במרכז ממזרח למערב

במכונית

לאורך השנים נסללו כבישים רבים לאורכה ולרוחבה של רמת הגולן, כבישים אשר הקלו על ההתניידות ברחבי אזור זה. עם זאת, פיתוח מערכת הכבישים של הגולן איננו מושלם דיו, והתעבורה בו לעתים לקויה. ברמת הגולן למעשה יש כביש אורך אחד ראוי לציון - כביש 98. כביש זה משתרע לאורך שוליה המזרחיים רמת הגולן ומתחיל בקצהה הדרומי באזור חמת גדר, ומסתיים בקצהה הצפוני באזור הר החרמון. במערב רמת הגולן התנועה משובשת יותר היות ואין בה כביש אורך מסודר. עם זאת, לאורך מזרח אצבע הגליל ועמק החולה, לצד המדרונות המערביים של רמת הגולן, נמתחים מצפון לדרום שני כבישים המשלימים זה את זה - האחד, כביש 888, מתחיל בצפון הכינרת וממשיך צפונה עד לאזור קיבוץ גדות, שם לאחר פנייה מערבה הוא משתלב עם המשכו הצפוני כביש 918, המגיע עד לקריית שמונה. בין כביש 98 במזרח הגולן לבין הכבישים 888 ו-912, נמתחים בכיוון מזרח-מערב שלוש כבישי רוחב מרכזיים: כביש 87 מצפון הכנרת לאזור מאגר בני צפת, כביש 91 ממרכז עמק החולה לאזור שמורת הר אביטל - הר בנטל, וכביש 99 מאזור קריית שמונה וצפון אצבע הגליל אל אזור החרמון והיישובים הדרוזיים.

באוטובוס

תחבורת האוטובוסים בגולן היא דלילה. התחנה המרכזית האזורית נמצאת בקצרין וממנה יוצאים אוטובוסים לרוב היישובים בגולן. קו אוטובוס חשוב הוא קו 87 אשר ראשיתו בקצרין ומשם הוא ממשיך צפונה עד לצפון רמת הגולן לאזור הר החרמון והיישובים הדרוזיים. מקצרין לדרום רמת הגולן עובר קו 84, קו העובר ביישובים היהודיים של דרום הרמה.

חשוב לדעת

סכנות פוטנציאליות

שלט אזהרה המוצב לפני שדה מוקשים ברמת הגולן

הוראות כלליות טרם יציאה לטיול: ראשית חשוב לדעת שאין לטייל בשעת החשיכה. שנית, יש להתעדכן קודם הטיול בתנאי מזג האוויר ולהתכונן בהתאם במקרה של תנאי מזג אוויר קיצוניים - עומסי חום או לחלופין ריבוי משקעים. דבר חשוב נוסף - טרם יציאה לטיול להצטייד בהתאם בדגש על כמויות מים מספיקות (בדרך כלל 3 ליטר מים ליום טיול עשויים להספיק).

מספר הוראות בטיחות באשר להתנהגות בעת טיול. ראשית, חשוב לשים לב היטב לסימון המלווה כל מסלול הליכה מראשיתו ועד סופו וכן לשים לב היטב לשלטי אזהרה והכוונה אשר תוכלו לפגוש לעתים לאורך המסלול. יש לנהוג בהתאם לסימונים ושלטים אלו. יש להימנע מלטפס על מבנים עתיקים או להיכנס למבנים מעין אלו במקרה והדבר אסור בכניסה, קל וחומר אם עומדת למבנה סכנת התמוטטות. שנית, ככלל אין לשתות ממקווי מים לא סודרים הממוקמים לאורך המסלול. עוד דבר שכדאי לדעת - על פי התקנות המקומיות, אסור בתכלית להבעיר אש ברוב האזורים, דבר זה מותר בדרך כלל רק בחניונים או במקומות מוסדרים. הוראה נוספת - הכניסה למים במקומות מסוימים אסורה או לא מומלצת - הדבר מסומנים בשילוט מתאים בשטח. לסיום, לינת שטח ברחבי הגולן מותרת באופן כללי בכל השטחים הפתוחים שאינם שטחי אש, אזורים הסמוכים לגבול או למתקנים צבאיים או שמורות טבע. בשמורות טבע ניתן ללון רק בחניונים מסודרים המתאימים לכך.

הוראות ביטחון: יש לנהוג במשנה זהירות ולהימנע מכניסה לשטחי אש ללא תיאום מראש. על מנת להימנע מאי נעימויות, מומלץ לטייל באמצעות מפות סימון שבילים, הכוללים סימונים מדויקים של שטחים מעין אלו. לבדיקה וברור לגבי מסלולים העוברים בשטחי אש אוגדה 36, ראו כאן 04-6977224. דבר נוסף - אין לטייל במסלולים בגזרת החרמון (נווה אטי"ב וצפונה) ללא תיאום ואישור מראש מרשויות הצבא. לבדיקה וברור לגבי מסלולים בגזרת החרמון חטיבת החרמון, ראו כאן 04-6966207. עוד הערה חשובה - בגולן תמצאו שפע של שדות מוקשים שנטמנו לאורך השנים על ידי צה"ל והצבא הסורי, ולכן אסור ומסוכן לחצות גדרות באזור זה. מוקשים רבים גם נסחפים עם הזמן אל מחוץ לשדות המגודרים, ולכן כל תנועה מחוץ לדרכים עלולה להסתיים באסון. כמובן, לעתים קורה שמוקשים נסחפים גם לדרכי עפר ושבילים, ולכן אין לגעת בחפצים מתכתיים לא ברורים ויש לדווח עליהם מיד למשטרה.

שירותים רפואיים

ברמת הגולן אין בית חולים, אך ברחבי היישובים הרבים שבו תוכלו למצוא מרפאות ומרכזים רפואיים רבים. שני בתי החולים הקרובים ביותר לרמת הגולן, הם בית החולים פוריה הסמוך לטבריה ובית החולים זיו בצפת.

מוקדי חירום

  • חדר המצב של משרד החינוך - 02-6222211
  • תיירות גולן - 04-6962885
  • בית ספר שדה גולן וחרמונים - 04-6961234
  • מדרשת הגולן - 04-6678809
  • רשות הטבע והגנים - 3639*
  • מרחב גולן - 04-6850664
  • מגן דוד אדום, מרחב ירדן - 04-6790111
  • בית החולים פוריה, טבריה - 04-6652211
  • בית החולים זיו, צפת - 04-6828811

יעדים סמוכים בולטים

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: רמת הגולן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמת הגולן