הבדלים בין גרסאות בדף "טיולים רגליים בישראל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏הנגב: סיימתי לעבור המדריך. הערות נוספות בדף השיחה
מ (←‏הנגב: סיימתי לעבור המדריך. הערות נוספות בדף השיחה)
 
=== הנגב ===
אזור [[הנגב]] מאופיין במיוחד באזורי שממה צחיחה. שלא בדומהבניגוד לאזור מדבר יהודה, אזור הנגב מכיל בעיקר הרים ומישורים מסיביים, אם כי קיימים בו גם מספר קניונים ורכסים. רמת הקושי של השבילים שעוברים בנגב היא לרוב קשה - ולעתים קשה במיוחד (בעיקר בחלק הדרומי של הנגב ובאזור הרי אילת).
 
שיקולים עיקריים:
 
* באזור הנגב תוכלו להצטייד במי שתייה רק בתחום היישובים שנמצאים באזור זה.
* לא פשוט לרכוש מזון נוסף באזור זה משום שאיןשהוא הרבהמיושב יישוביםבדלילות באזור זהיחסית.
* שטחים נרחבים באזור הם שטחי אש.
* שטחי האימונים של צה"ל משתרעים על פני חלק גדול מאזור הנגב.
* מספר פעמים בשנה יש שיטפונות מסוכנים באזור הנגב.
* הימים לוהטיםחמים במיוחד בעונות הקיץ והלילות קרים במיוחד בעונות החורף.
* בעוד שישנםישנם לא מעט צמחים רעילים שגדלים באזור זה, אך הם יהיו מסוכנים עבורכם רק אם תצרכו אותם.
* האוטובוסים שעוברים באזור זה עוצרים רק ביישובים ובצמתים המרכזיים, בעוד שמסלוליומסלולי ההליכה הפופולריים בנגב עוברים לרוב במרחק רב מתחנות האוטובוס.
 
=== הערבה ===
על אף שאין מסלולי הליכה רבים באזור [[הערבה]], אזור זה, המשתרע לאורך מבואותיו המזרחיים של הנגב, מכיל נוף מדברי מרהיב. רבים מהשבילים שלמהשבילי הנגב מסתיימים באזור זה, ומשום שאזור זה נגיש מעט יותר לאוטובוסים, כדאי לשקול להתחיל או לסיים את הטיולים הרגליים בערבה.
 
השיקולים העיקריים התקפים לאזור זה זהים לשיקולים העיקריים התקפים לגבי אזור הנגב.
 
=== מסלולים בולטים במיוחד ===
* '''[[שביל ישראל]]''' [[קובץ:INT mark.png|15px]] - מסלול הליכה באורך 1,000 קילומטרים העובר דרך מגוון גדול של נופים, יערות, דרך מישור החוף, ודרך ערבות ומדבריות רבות.
* '''[[שביל הגולן]]''' [[קובץ:Golan_Trail_Mark.png|15px]] - מסלול הליכה באורך 120 קילומטרים העובר לאורך רמת הגולן.
 
האתר [http://www.tiuli.com/default.asp?lng=eng Tiuli] מכיל רשימה מקיפה של טרקים בולטים העוברים בישראל, כולל תיאורים מפורטים, מפות ותמונות.
 
==נימוסים והליכות==
* אסור להתירלהותיר סימונים על סלעים, עצים, וכדומה.
* ישנם פרחים וצמחים רבים בישראל אשרמוגנים נחשביםעל לפרחיםפי וצמחיםחוק מוגנים שאסורואסור לקטוף. אם אינכם בטוחים אם פרח מסויים מוגן, הימנעו מלקטוף אותםאותו. בשמורות טבע אין לקטוף פרחים או צמחים כלל.
* בישראל ישנם גם מינים שונים של בעלי חיים אשר נמצאים בסכנת הכחדה. בעודאמנם שאתםאין רשאיםאיסור חוקי להאכיל אותם (למעט בשמורות), כדאי לקחת בחשבון כי הדבר מזיקעלול בדרךלהזיק כלללהם בשתי דרכים: -ראשית, מזון אותושאותו אוכלים בני אדם לא בהכרח בריא לבעלי חיים בטבע (גם אם הם אוהבים את המזוןאותו), וכמו כן, האכלת בעלי החיים גורמת להם להיות תלויים בבני אדם ופוגעתולפיכך פוגעת בכישורי ההישרדות שלהם. מומלץ בשל כך לצפות בחיות מרחוק ולא לנסות לגרום להן לבוא אליכם.
 
=== שמורות טבע ===
* מותר לערוך טיולים בשמורות הטבע והגנים אך ורק באזור השבילים המסומנים.
* הנהיגה במכוניות וג'יפים מותרת רק בדרכים אשר מכילות שילוט שמתיר לנסוע בהם. בחלק מהכבישים ישנו שילוט שאוסר לכל כלי הרכב לנסוע בהם.
* הלינה אסורה בכל שמורות הטבע והגנים (מלבד באתרי קמפינג בודדים אשר מסומנים במפות כאתרים בהםשבהם מותר ללון).
* והכי חשוב, בכל שמורות הטבע והגנים חל איסור מוחלט להאכיל את החיות, לשבור ענפי עצים, לשרוף עצים (גם אם זה מדובריםמדובר בענפים שכבר היו שבורים או בעצים מתים), להתירלהותיר סימונים על סלעים, עצים וכדומה. כמו כן, אסור לקחת עמכם פריטים שונים משמורת טבע - אפילו לא צמחים קטנים, אבנים או אבנים/סלעים.
* לשמורותבשמורות הטבע והגנים בהםשהכניסה הכניסהאליהם מותנתמותנית בתשלום, עשויים להיות כללים נוספים - כגון שעות פתיחה מסוימות, או איסור על הכנסת מזון.
 
פקחי רשות הטבע נוהגים לפטרללסייר בשמורות הטבע והגנים השונים על מנת לאכוף את הכללים שהוזכרו לעיל. הפרות של הכללים יהיו כרוכות בקנס בגובה של כמאה ש"ח לאדם. יש לזכור כיכמובן, הפקחים ישמחו גם לסייע למטיילים, במקרה שתזדקקו לעזרתם, ולכן אל תהססו לבקש מהם עזרה או ייעוץ.
 
==חשוב לדעת==
==== שיטפונות ====
[[קובץ:Ein Avdat Flood 1.JPG|ממוזער|שיטפון בעין עבדת. במרבית ימות השנה ניתן לטייל באותו מיקום ללא כל בעיה]]
שיטפונות יכולים להתרחש באזורי נחלים שונים ברחבי המדינה, אך בעיקר באזור [[מדבר יהודה]], אזור [[בקע הירדן]] ובמספר מקומות באזור [[הנגב]]. '''אפילו גשם קל במקום מסוים''' עלול לגרום לשיטפון קילומטרים רבים מהמקום שבו ירד הגשם, באזור בו אפילו לא נראו באופן ויזואלי ענני גשם. משום כך, אל תסיקו שכאשר השמים אינם מעוננים, פירושאין הדבר הוא שלא הולך לרדת גשםסכנה. מומלץ בכל מקרה תמיד לבדוק את תחזית מזג האוויר מראש, בכל נסיעה, בכל עת. השירות המטאורולוגי מספק אזהרות מיוחדות כאשר יש סכנות לשיטפונות במיקומים בעייתיים מסוימים ברחבי המדינה.
 
אם נקלעתם למיקום בושבו ישנו שיטפון, אף פעם אל תנסו לחצות אותו, גם אם הסיטואציה לא נראית מסוכנת במיוחד שכן זרימה חלשה של מים עשויה להשתנות בתוך רגעברגע קצר לגל שיטפון חזק.
 
אם אתם הולכים באזור של נחל יבש כאשר לפתע מתחילים לזרום מים בנחל, הקפידו למצוא דרך לטפס החוצה מנתיב המים מהר ככל הניתן. <s>בכל שנה מתים בישראל מטיילים שנקלעו לאזור של שיטפונות.</s> '''מגוחך'''
 
==== שטחי אימונים של צה"לאש ====
אזורים רבים בישראל, ובמיוחד באזור הנגב, משמשים כשטחי אש, כלומר שטחי אימונים של יחידות שונות בצה"ל, כאשר לעתים רבות החיילים יורים בכלי נשק שונים באותם האזורים במסגרת האימונים. רוב האזורים הללו אינם מגודרים, ולכן מומלץ לבדוק לפני שיוצאים לטיול כי לא תעברו באזור שמשמש את יחידות צה"ל כשטחי אימונים. כניסה לשטחי האש הללו מותרת רק במהלך ימי שבת, וכן במהלך חגים יהודים מסוימים - אבל לא כולם! בכל יתר הימים תצטרכו לתאם עם צה"ל מבעוד מועד את ההליכה באותם האזורים. מומלץ לפנות לאחד מבתי ספר השדה שהוזכרו לעיל ולבקש את סיועם בעניין, או פשוט להצטרף במקום זאת לטיול מאורגן (אשר לעתים רבות מאורגנים על ידי מדריכים שמשתייכים לבתי ספר השדה המקומיים).
 
שימו לב גם שבאזורים מסוימים בנגב הדרומי, דרומית ל[[מכתש רמון]], אסור לערוך טיולים אפילו בשבת, ותוכלו לעשות זאת באותם האזורים רק במשך כמה ימים בשנה, ובחגים מסוימים.
* צה"ל עשוי לדרוש שתשלחו אליו פקס עם כל הפרטים, כמו גם שתספקו מספר פקס שאליו יוכל לשלוח אליכם פקס חזרה.
* ייתכן תמיד, שבסופו של דבר, לא יינתן לכם אישור לטייל באזור שטחי האש הצה"ליים.
* מטרת הבירוקרטיה הכרוכה בעניין היא לוודא שלא תיפגעו מירי תועה, לכן השתדלו לקבל את הדברים ברוח טובה.
 
==== שדות מוקשים ====
[[קובץ:Golan Minefield.JPG|ממוזער|שילוט ברמת הגולן המזהיר מפני אזור ממוקש]]
לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל כל המדינות השכנות לה ניסו לפלוש אליה בשלב זה או אחר, ועל כן, לאורך השנים ננקטו צעדים שונים על מנת למנוע, או לכל הפחות לעקב את ההתקדמות שלהתקדמות האויב כאשראם ינסה לפלוש למדינה במועד כלשהו בעתיד. ישראל הקימה לאורך השנים שדות מוקשים מגודרים היטב באזורים שונים אשר סמוכי גדר, כאשר אזורי שדות המוקשים מסומנים אף במפות הטיולים השונות. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מוקשים עשויים לנוע מעט מהמיקום המקורי שבו הם הונחו כתוצאה מסחף האדמה, או מזרימת מי גשמים, או אפילו כתוצאה מכך שנגררו למיקום חדש על ידי בעלי חיים. משום כך, כאשר אתם מטיילים באזור הנגב (במיוחד בקרבת הגבול עם [[מצרים]] או בקרבת הגבול עם [[ירדן]]), באזור [[מדבר יהודה]], או באזור [[רמת הגולן]], מומלץ לבדוק היטב במפה שאינכם הולכים בקרבת שדות מוקשים. במיוחד ברמת הגולן, אשר מכילה הרבה שדות מוקשים רבים, חשוב להקפיד לטייל רק בכבישים והשבילים המסומנים. אל תזלזלו בסכנה שמהווים שדות המוקשים - כל כמה שנים ישנו לפחות מטייל אחד שנפצע או נהרג משום שטייל לתוך שדה מוקשים ביודעין.
 
אם השביל המסומן עובר בקרבת שדה מוקשים, הקפידו לוודא שלא תסטו מהדרך. אם תבחינו בחפץ מתכתי לא מזוהה, הימנעו מלהתקרב או לגעת בו, והודיעו על כך בהקדם האפשרי למשטרה.
 
==== באזורים הסמוכים ליישובים בהם ישנה עוינות עמוקה לציבור היהודי ====
במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי צבאות סדירים, כוחות צבאיים למחצה, תאי טרור ויחידים ביצעו לאורך השנים מעשי אלימות וטרור קשים נגד אזרחי ישראלתישראל, ובפרט נגד [[:w:יהדות ישראל|תושבי המדינה היהודים]], אשר גרמו למותם של אלפי אזרחים. עבור המטיילים בישראל, האזורים המסוכנים ביותר בישראל אשר בהם ישנה עוינות עמוקה ליהודים הם:
 
* אזור עוטף עזה - כל האזור שמקיף את [[רצועת עזה]] בחלקו המערבי של [[הנגב]] (אזור המכונה "עוטף עזה"), ובמיוחד האזור שסמוך לערים הישראליות שדרות ונתיבות. מדי פעם ארגון החמאס משגר רקטות לאזור זה. חיל התותחנים הישראלי מסוגל ליירט את מרבית הרקטות שמשוגרות באמצעים מתקדמים, אך רק במקרים בהםשבהם המערכות מזהות שהטילים שמשוגרים מכוונים לשטחים מיושבים. המערכות המתקדמות של חיל התותחנים לא יגנו עליכם אם תטיילו בטבע באזור עוטף עזה.
* צפון [[מדבר יהודה]] - אזור זה, אשר נמצא בפועל ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]] בסמוך לשטחי A של הרשות הפלסטינית. ישנה עוינות עמוקה בקרב התושבים הפלסטינים שגרים באזור זה נגד יהודיםליהודים. נחל פרת, הנמצא באזור זה, הוא אחד מהאזורים הכי מסוכנים בצפון מדבר יהודה - במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 מחבלים פלסטינים רצחו בנחל פרת שלוש קבוצות שונות של מטיילים ישראליים.
* יש גם מספר עיירות וכפרים ערבים בתחומי ישראלהקו הירוק אשר עלולים להיות מסוכנים למטיילים יהודים בשל עוינות עמוקה הקיימת בהם ליהודים.
* על אף שרמת הגולן בטוחה למדיי למטיילים רוב הזמן (מלבד באזורי שדות המוקשים שהוזכרו לעיל), חשוב לציין גם כי ארגון חזבאללה שיגר אל אזור רמת הגולן, רקטות רבות במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006), וכי גם בשנים האחרונות המצב הביטחוני לאורך הגבול בין רמת הגולן לסוריה מאוד נזיל כתוצאה מההסלמה של מלחמת האזרחים בסוריה (מספר פצצות מרגמה נורו בשוגג או במכוון מסוריה לעבר אזורים שונים ברמת הגולן, ובמהלך 2014 אף היו הרוגים ישראלים ברמת הגולן כתוצאה מכך).
 
ראוי לציין גם כי בעוד שאין עוינות עמוקה ליהודים בקרב הבדואים, בקרב אוכלוסייה זו ישנם שיעורי פשיעה גבוהים יחסית, ולכן יש להיות זהירים במיוחד אם אתם מטיילים באזורים הללו. מצד השני, הבדואים ידועים בהכנסת אורחים, ורוב הבדואים ישמחו להציע למטיילים תה או קפה.
;עקרבים
[[קובץ:L quinquestriatus.jpg|ממוזער|עקצן צהוב]]
העקרבים הם בעלי החיים הארסיים העיקריים בישראל (יחד עם נחשים). ניתן למצוא אותם בכל רחבי ישראל. הכי תסתכנו בעקיצת עקרב בעיקר אם תתחילו להריםתרימו סלעים או אבנים - המקומות העיקריים בהםשבהם העקרבים מסתתרים. משום כך, אם אתם חייבים להזיז אבן או סלע, נסו קודם לדחוף אותם באמצעות הרגל (בהנחה שיש לכם נעליים סגורות). עקרבים בעלי מבנה גוף דק יותר הם העקרבים הקטלניים יותר. עם זאת, במקרה של עקיצה, אל תיקחו שום סיכונים - פנו את הנפגע במהירות אפשרית על מנת שיוכל לקבל סיוע רפואי מקצועי. שירותי הבריאות בישראל ערוכים היטב להתמודד עם מקרים של עקיצות עקרבים מכל הסוגים. עד אשר הטיפוליגיעו אנשי הרפואירפואה יגיעמוסמכים לטפל בנפגע, מומלץ להעניק את הטיפול הראשוני פחות או יותר באותו האופן שבו יש להעניק טיפול רפואי במקרה של הכשות נחשים (ראה להלן).
 
;עכבישים
;נחשים
[[קובץ:Vipera palaestinae (צפע ארצישראלי).JPG|ממוזער|צפע ארצישראלי]]
בישראל ישנו מגוון גדול יחסית של נחשים, כולל מינים ארסיים אשר קטלניים במיוחד. הצפע הארצישראלי (בתמונה משמאל) הוא הנחש הנפוץ ביותר בישראל, וניתן למצוא אותו בכל רחבי ישראלהארץ. הנחשים נמצאים בתרדמת לאורך עונת החורף, ולכן במהלך החורף לא תהיו צפויים להיתקל בהם אלא אם כן תדחפו את ידיכם לתוך המערות שלהם. הנחשים בישראל הכי קטלניים בעיקר במהלך סוף האביב, כאשר הם התעוררומתעוררים מהתרדמת עם עודף של ארס טרי. הליכה בסבך גבוה במהלך הקיץ עלולה לעתים להיות מסוכנת באזורים מסוימים. קחו בחשבון כי קשה לדעת אם נחש מסוים הוא ארסי או לא רק על פי המראה שלו, כי מציצת הארס החוצה לאחר הכשה היא חסרת תועלת, וכי במרבית המקרים שימוש בחוסם עורקים לאחר העקיצה עלול לגרום ליותר נזק מתועלת. במקום זאת, במקרה של הכשה יש לוודא שהקורבן יהיה רגוע ככל הניתן כאשר במקביל יש לוודא שהקורבן יקבל טיפול רפואי מקצועי מהר ככל הניתן (במקביל רצוי גם לוודא שהאיבר שהוכש על ידי הנחש יישאר נמוך יותר מיתר חלקי הגוף, ואם אפשר, לקבע אותו באמצעות קרש או משהו באותובאופן הסגנוןדומה. במידת האפשר, צלמו את הנחש (אין צורך ללכוד אותו). בבתי החולים בישראל ישנם חיסונים כמעט נגד כל סוגי נחשי הצפע שנמצאים בישראל.
 
;כלבת וזיהומים שונים
[[קובץ:Tick.jpg|ממוזער|קרציה מהסוג הנפוץ בישראל]]
;קרציות
קרציות נפוצות במיוחד באזורי המדבר של ישראל. הקרציות בדרך כלל נמצאות באזורים בהם בעלי חיים נוהגים לשהות - במיוחד באזורי מערות, אך גם על עצים ושיחים גדולים המספקים מספיק צל. כאשר הקרציות חשות כי בעל חיים (או בן אדם) נמצא בקרבת מקום, הן ממהרות להיתפס עליהם, ומיד לאחר מכן לנשוך. לרוב בקושי ניתן להרגיש נשיכה של קרציה, והסימן שהן מותירות הוא קטן למדיי. אף על פי כן, נשיכת קרציה עלולה לגרום לכך שהקורבן יודבק במחלות [[:w:חום (תסמין)|חום]] שונות - ובמיוחד ב[[:w:קדחת המערות|קדחת המערות]]. אם, כשבוע עד 3 שבועות לאחר טיול שערכתם, אתם מתחילים להרגיש לא טוב - טמפרטורת הגוף גבוהה יחסית ואתם חשים בכאבי ראש בעיקר - התייעצו בהקדם עם רופא והסבירו את המצב שלכםמצבכם. קדחת המערות עלולה במקרים מסוימים אף להיות קטלנית, ולכן חשוב לא להתעכב בפניה לרופא לאחר הופעת התסמינים.
 
;זבובי חול
במקרים מסוימים זבובי חול עשויים להיות נשאים של טפילים מסוג לישמניה (Leishmania), כאשר הטפילים מועברים אל מתחת לפני העור של הקורבנות שלהם, וכאשר כחודשיים ממועד העקיצה, העקיצה מתפתחת לתפרחת עור בשל התפתחות רימות הטפיל. תופעה זו מכונה בעברית '''שושנת יריחו''', משום שבמקור מקרי עקיצות מהסוג הזה היו נפוצות בעיקר באזור בקע הירדן ובאזור יריחו, אם כי כיום בימינו מקרי עקיצות מהסוג הזה קיימיםמתרחשים בכל רחבי ישראל, ובמיוחד באזורי בקע הירדן ופתחת ניצנה, הערבה, מרכז הנגב, המורדות המזרחיים של הרי יהודה, וואדי חמם, אזור טבריה וצפון-מזרח הכנרת. בעוד שבדרך כלל שושנת יריחו תגרום רק להופעת צלקת מכוערת במיוחד, חשוב לציין כי במקרים נדירים למדיי - המתקיימים בעיקר אצל אנשים עם בעיות בריאות קודמות - טפילי הלישמניה עשויים לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות. מספר הנעקצים בישראל בשנה מזבובון החול מגיע למאות אחדות.
 
=== צמחים רעילים ===
בישראל ישנם צמחים רעילים רבים יחסית. למזלנולמרבה המזל, רובם מסוכנים רק אם צורכיםאוכלים אותם, ולא במקרים בהםשבהם נגעתם בהם בלבד. במקרים רבים קשה לדעת בוודאות אם צמח מסוים הוא רעיל או לא. אם אינכם יודעים בוודאות אם הצמח רעיל או לא, הימנעו מלאכול אותו (או לבשל אותו, או להכין ממנו תה). הצמחים הרעילים הנפוצים ביותר בישראל הם - [[:w:דודא|דודא]], [[:w:הרדוף הנחלים|הרדוף הנחלים]], [[:w:שיכרון (צמח)|שיכרון]], [[:w:טבק|טבק]], [[:w:רותם|רותם]], ו[[:w:קיקיון|קיקיון]].
 
<gallery widths=180px>

תפריט ניווט