הבדלים בין גרסאות בדף "טיולים רגליים בישראל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סקריפט החלפות (הוא, את, אם)
(סקריפט החלפות (הוא, את, אם))
==הכנות לטיול==
=== מה לברר ===
במידהאם שלאלא הספקתם לערוך טיולים רגליים רבים בישראל עד היום, מומלץ במיוחד להתייעץ לפני הטיול עם מדריכים מנוסים שמכירים היטב את המסלול שבו בכוונתכם לערוך את הטיול (ראו [[#התייעצות עם מטיילים מנוסים|התייעצות עם מטיילים מנוסים]]). כמו כן, מומלץ גם לברר את הדברים הבאים לפני הטיול:
 
* וודאו שכל השבילים לאורך המסלול אכן יהיו מסומנים (כל השבילים שעוברים בשמורות הטבע בישראל מסומנים).
* בדקו מבעוד מועד אם יש כללים מסוימים שחלים בשמורות טבע מסוימות.
* וודאו שמסלול הטיול לא עובר בשטחי אימונים של צה"ל.
* וודאו שמסלול הטיול לא עובר בשדות מוקשים (רלוונטי במיוחד במידהאם שמסלולמסלול הטיול המתוכנן עובר באזור [[רמת הגולן]]).
* וודאו שמסלול הטיול לא עובר בתוך/בקרבת אזורים עוינים לציבור היהודי.
* בדקו לפני הטיול וביום הטיול אם ישנן אזהרות כלשהן לגבי שיטפונות באזור שבו אתם מתכננים לטייל.
* במידהאם שאתםאתם מעוניינים לצאת למסע ארוך, תכננו מראש היכן יהיו התחנות לאורך מסלול הטיול אשר בהן תרכשו אספקה חדשה.
* וודאו שהנכםשאתם מודעים ומוכנים להתמודד עם הסכנות השונות אשר בהן תהיו עלולים להיתקל לאורך הטיול.
 
=== מה לקחת ===
לאורך השנים שבילי טיולים מוצלחים רבים בישראל סומנו על ידי [[:w:הוועדה לשבילי ישראל|הוועדה לשבילי ישראל]]. סימון השבילים נעשה בעזרת מלבן סימון באורך 20 ס"מ וברוחב 15 ס"מ אשר מורכב משלוש עמודות - הצבע בעמודה המרכזית הוא צבע השביל, ובצבע זה השביל מסומן במפה, הצבע בעמודות הצדדיות הוא לרוב לבן.
 
בכל מיקום לצד הכביש אשר בו מתחיל שביל הטיול ישנו שילוט המציין את שמו של השביל יחד עם צבע השביל. כמו כן, כאשר מספר מסלולי טיול מצטלבים, יש סימונים המציינים לאן כל שביל פונה. עם זאת, זה לא תמיד המקרה, על כן מומלץ לקחת לטיול מפות טיולים. בשמורות טבע רבות בישראל ניתן לקחת עלונים המכילים מפות אשר בהן ניתן לראות בבירור היכן עוברים השבילים באזור השמורה והיכן נמצאות האטרקציות העיקריות בשמורה. כמו כן, מומלץ לבדוק אם בויקימסע ישנו מדריך העוסק בשביל שבו הנכםאתם מתכננים לטייל.
 
בשמורות הטבע בישראל מותר לטייל רק בשבילים המסומנים (מטיילים אשר עוזבים את הנתיב המסומן עשויים להיקנס). עם זאת, ישנם שבילים גם באזורים שאינם שמורות טבע אשר בהם המטיילים רשאים שלא ללכת בתחום נתיב הטיול המסומן (הסימונים באזורים הללו פשוט מסייעים למטיילים לדעת מהם הנתיבים הנוחים, המעניינים והכייפים ביותר לטייל בהם).
 
בנוסף למסלולי הטיול הרגילים, ישנם מספר מסלולי טיול ארוכים במיוחד העוברים לאורך שטח גדול, ומורכבים בדרך כלל ממספר מסלולי הליכה שונים. מסלול הטיול הארוך והפופולרי ביותר בישראל הינוהוא [[שביל ישראל]] אשר עובר לכל אורך מדינת ישראל, מצפון לדרום, דרך אתרי תיירות בולטים רבים ואזורים כגון ירושלים, תל אביב, הכנרת, ומכתש רמון, לאורך 1000 קילומטרים. מסלול טיול ארוך ופופולרי נוסף הינוהוא [[שביל הגולן]] אשר עובר דרך האזורים הפופולריים ביותר של רמת הגולן, כולל הר החרמון ורבים מהנחלים של רמת הגולן.
 
{|class="wikitable" style="width: 900px;"
 
;עונות החורף בישראל
במהלך עונת החורף, כמו גם במהלך עונות האביב והסתיו, יורדים לעתים רבות גשמים. בעוד שבמהלך ספטמבר בדרך כלל לא יורדים הרבה גשמים, בין נובמבר עד פברואר עשויות להיות לעתים סערות ובשנים מסוימות עונת הגשמים עשויה להימשך אפילו עד לאפריל. אפילו בשיא עונת הגשמים בישראל, הגשמים בדרך כלל נסבלים ולא תצטרכו להשתמש בביגוד מיוחד נגד גשם אשר נפוץ יותר באזורים גשומים יותר ברחבי העולם. אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שבמהלך עונת החורף עשויה לעתים להיות סערה שתגרום לכם להיות ספוגים לחלוטין במי גשמים במידהאם לא שלאתתכוננו התכוננתםלמצב לכךזה מבעוד מועד. בדרך כלל הגשמים יורדים לאורך 2-4 ימים רצופים, כאשר הימים שלאחר מכן לעתים רבות יהיו חמים. כאשר לא יורד גשם, הטמפרטורות עשויות להיות קרות מספיק כדי להצדיק לבישת מעיל או ז'קט, אבל אם הנכםאתם מתכננים לצאת לטיול אינטנסיבי ישנו סיכוי טוב שלבישת מעיל או ז'קט תגרום לכך שתתחממו יתר המידה. בשל כך, מומלץ במקום זאת במקרים רבים ללבוש מספר שכבות בגדים על מנת שתוכלו ללבוש עליכם מעיל מעל לבגדים בעת הצורך, ו/או במידת הצורך ללבוש רק בגדים קצרים. כאשר יורד גשם (או כאשר מטיילים לאחר שירד גשם) הכי טוב להשתמש בבגדים ונעליים עמידים למים, או ללבוש מכנסיים שאינם ארוכים במיוחד כל שהם לא יתלכלכו במיוחד בבוץ ובשלוליות. לעתים נדירות יורד גם ברד בישראל - בדרך כלל רק במהלך סערות. על אף שיורד השלג מספר פעמים בשנה בהר החרמון, במצפה רמון, בפסגות הגבוהות של רמת הגולן והגליל, ולעתים גם בירושלים, רק לעתים רחוקות במיוחד יורד שלג ביתר האזורים בישראל. בדרך כלל תחזית מזג האוויר תיידע אתכם על כך מבעוד מועד.
 
[[#שיטפונות|השיטפונות]] הם הסכנה הגדולה ביותר באזורי הטבע של ישראל ואין לזלזל בסכנה שהם עלולים להוות.
 
;עונות הקיץ בישראל
האקלים בעונת הקיץ בישראל הינו חם ויבש. לאורך רוב עונת הקיץ לא יורדים גשמים, למעט אולי מספר ימים עם מעט גשם במהלך יוני, ולעתים נדירות מאוד, גם מספר ימים עם מעט גשם בסוף אוגוסט. בדרך כלל רמת הלחות ברחבי ישראל גבוהה למדיי, מלבד באזור הנגב, והיא גורמת לחום הכבד להיות בלתי נסבל. משום כך, כאשר מטיילים ברחבי ישראל במהלך עונת הקיץ מומלץ במיוחד לתכנן את הטיול כך שתעשו הפסקה במהלך שעות השיא של החום (בדרך כלל בין השעות 12:00 בצהריים עד 15:00). עם זאת, מזג האוויר עשוי עדיין להשתנות במידה רבה באזורים השונים של המדינה, וישנם אף אזורים רבים בהם יש גם רוחות קרירות בזמנים שונים של היום. מעיינות ומאגרי מים (בהם תוכלו להתרחץ אך לא לשתות את מימיהם) אינם נדירים בישראל, ועל כן מומלץ לברר מבעוד מועד היכן הם נמצאים, ולנסות לשלב אותם במסלול הטיול.
 
=== ציוד ===
* מקורות המים הטבעיים אשר בהם תיתקלו לאורך הטיול לא תמיד יהיו ראויים לשתייה (חלקם עשויים להיות מזוהמים אפילו אם המים נראים ומריחים בסדר).
* בדרך כלל אין ברזי מים בקרבת מסלולי הליכה או בחניוני הלילה.
* במקרים רבים מומלץ לשאול מבעוד מועד מטיילים מנוסים מה כמות המים שהם ממליצים לשאת במסלולי טיול מסוימים במהלך עונות מסוימות של השנה. במידהאם שאיןאין לכם עם מי להתייעץ בנושא, תוכלו לשקול לשאת עמכם את הכמות שמצוינת להלן:
 
:* בימים קרים או כאשר מרבית ההליכה מבוצעת באזורים מוצלים, כדאי לקחת לטיול לפחות 3 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.
:* בימים הקרירים של החורף, הסתיו או האביב (לא קרים מאוד), כדאי לקחת לטיול לפחות 4.5 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.
:* בימים חמים (לא חמים מאוד), כאשר מרבית ההליכה מבוצעת במסלולי הליכה קלים, כדאי לקחת לטיול לפחות 6 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.
:* מומלץ להימנע מלצאת לטיולי הליכה במדבר במהלך עונות הקיץ עד שלא תהיו בטוחים שתהיו מסוגלים להתמודד היטב עם החום הכבד. במידהאם שהנכםאתם מחליטים בכל זאת לצאת לטיול הליכה במדבר במהלך עונת הקיץ, מומלץ לקחת לטיול לפחות 7.5 ליטרים מים לאדם להליכה של יום שלם.
 
==== מזון ====
* בעת טיולים רגליים בישראל תמיד תהיו במרחק הליכה של יום לכל היותר מהיישוב הקרוב ביותר.
* עם זאת, אין הדבר אומר שתמיד תוכלו להבחין ביישוב הקרוב ביותר, ובשל כך עדיין ישנו הסיכון שתלכו לאיבוד במידהאם שאינכםאינכם מכירים היטב את המסלול היטב.
* במרבית היישובים (אך לא בכולם) יש לפחות חנות מכולת קטנה אחת. עם זאת, ביישובים קטנים כגון קיבוצים ומושבים, לעתים רבות המכולות לא יהיו פתוחות בכל ימות השבוע.
* מומלץ לקחת לטיול מזומנים לצורך רכישת מזון לאורך הדרך. במידהאם שלאלא תגזימו ברכישת מזון, לאורך הטיול תהיו מסוגלים להתקיים גם עם תקציב של 40 ש"ח ליום בלבד. אף על פי כן, מומלץ לקחת מעט יותר.
* בשבתות ובחגים כמעט בלתי אפשרי למצוא מכולות/סופרמרקטים פתוחים בישראל. בערים הגדולות או בתחנות הדלק תוכלו למצוא חנויות שפתוחות 24 שעות ביממה, אולם ייתכן שלא יהיה בהן מגוון גדול של מוצרים.
* מומלץ לקחת לטיול תנור גז נייד על מנת שתוכלו להכין לעצמכם תה או קפה לאורך הדרך.
==== ביגוד ====
* קראו את [[#אקלים|החלק שעוסק באקלים בישראל]] על מנת לקבוע אילו בגדים כדאי לקחת לטיול.
* [[כוויות שמש והגנה מפני השמש|קרם הגנה]] הוא פריט חובה למטיילים בישראל. מטיילים רבים שמגיעים לישראל מאירופה או מאזורים אחרים שאינם טרופיים אינם מכירים את ההשפעות האפשריות של חשיפה ממושכת לשמש באזורים סובטרופיים. לאנשים עם עור בהיר בדרך כלל יש יותר סיכון לקבל כוויות שמש במידהאם שהםהם לא משתמשים בקרם הגנה וחובשים כובע. חשיפה ממושכת וישירה לשמש תגדיל את הסיכון שתחלו במחלות עור, או שתחלו בסרטן. תוכלו לרכוש קרם הגנה בבתי המרקחת, ובקיץ תוכלו לרכוש קרם הגנה גם במרבית הסופרמרקטים בישראל. מומלץ לבחור בקרם הגנה בעל מקדם הגנה (SPF) גבוה - עדיף קרם הגנה שגדול מ-30.
* מאותה הסיבה מומלץ להקפיד תמיד לחבוש כובע בישראל. הכובע יסייע גם למנוע שבץ חום.
* בחרו נעליים או סנדלים בהתאם לסוג הטיול. מומלץ בדרך כלל ללכת עם נעלי הליכה במרבית המסלולים בישראל. עבור מסלולים בהם תעברו בנחלים ייתכן שתעדיפו סנדלים.
* ישנם מסלולי הליכה פופולריים רבים בישראל אשר עוברים בנחלים. מומלץ ללבוש מבעוד מועד בגדי ים עבור אותם המסלולים.
* חלק מהמסלולים עוברים בקרבת אתרים שונים בעלי חשיבות דתית. במידהאם שהנכםאתם מעוניינים לעצור לבקר באותם האתרים, מומלץ לקחת עימכם לטיול בגדים אשר יהיו נאותים לביקור באתרי הדת.
 
==== ציוד הישרדות ====
* כפי שצוין לעיל, מומלץ לרכוש מבעוד מועד מפות טיולים.
* בדרך כלל אין צורך ברכישת כמות גדולה במיוחד של ציוד הישרדות על מנת לערוך טיולים רגליים ברחבי ישראל.
* בדומה למקובל בעת עריכת טיולים רגליים בכל מקום אחר בעולם, גם בישראל מומלץ לטייל עם מספר פריטים שתמיד עשויים להיות שימושיים - פריטים חיוניים כגון [[:w:לדרמן|לדרמן]], ערכות עזרה ראשונה ופנסים. מומלץ במיוחד לקחת פנס/ים במידהאם שהנכםאתם מטיילים במסלול העובר לידבחלקו מערות בולטותבמערות.
* במסלולי ההליכה המסומנים שעוברים בקניונים ובמצוקים כמעט תמיד ישנם סולמות שלבים ממתכת. לא תזדקקו לציוד בטיחות נוסף על מנת להשתמש בסולמות או במדרגות הללו, והם לרוב מתאימים למטיילים בכל הגילים (מלבד ילדים צעירים במיוחד). רק בקומץ מהשבילים בישראל המטיילים נדרשים להביא עימם חבל משלהם - והדבר תמיד יהיה מצוין במפות הטיולים.
 
== קמפינג ==
[[קובץ:Nahal-zin-camping.JPG|350px|ממוזער|קמפינג באזור נחל צין]]
מותר לעשות [[:w:קמפינג|קמפינג]] בכל האזורים הציבוריים ברחבי ישראל מלבד בשמורות הטבע. הבעיה היא כמובן ששמורות הטבע הם המקומות המעניינים ביותר לטיולים רגליים. משום כך, מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם מסלול הטיול עובר בשמורת טבע, ובמידהואם שכןכן - מומלץ למצוא מקוםמיקום קרובהקרוב לשמורה בו תורשו לעשות קמפינג. אלא אם כן צוין אחרת במפה, אתרי קמפינג בישראל הם אזורים בהם מותר לעשות קמפינג, על אף שאין בהם מתקנים מיוחדים למטיילים או מים זורמים.
 
כאשר הנכםאתם מתכננים טיול רגלי של כמה ימים, מומלץ לוודא שתעברו באזורים בהם תוכלו להצטייד באספקה נוספת. כמו כן מומלץ לשאת עליכם כמות מהותית של מים אשר לא תאזל בעת המעבר בין המקומות אשר בהם תוכלו להצטייד באספקה נוספת, כמו גם להחזיק מספיק מזומנים לצורך לרכישת מזון.
 
חשוב לקחת בחשבון כי בעלי חיים שונים נמשכים למזון, ושאריות מזון טריות. בעוד שאין בישראל דובים כמו בפארק הלאומי ילוסטון, ישנם זאבים ותנים אשר עשויים לנסות לגנוב לכם את האוכל, ובמקרים מסוימים (לעתים רחוקות) הם עשויים להיות נגועים בכלבת. משום כך, מומלץ לנקות את כל הכלים שבאמצעותם בישלתם לפני שאתם הולכים לישון, ולייבש אותם הרחק מהמקום בו הנכםאתם ישנים. כמו כן, מומלץ להחביא את כל המזון שברשותכם בתוך התרמיל שלכם, ולהציב את התרמיל לידכם. כאשר הנכםאתם מטיילים בקבוצה, מומלץ להסכים על כך שכולם ישנים ליד התרמילים. גם את הפסולת ויתר השאריות יש להכניס חזרה לתוך תרמילים. במידהאם שהדברהדבר לא אפשרי, מוטב לשים את הפסולת והשאריות בשקית ולתלות אותהאת השקית על עץ, הרחק משקי השינה. במידהאם שנותרנותר לכם מעט אוכל בסיר אשר אותו הנכםאתם מעוניינים לשמור למחר - כסו את הסיר, הניחו עליו מספר סלעים כבדים, ושוב - הניחו אותו במרחק מה מהמקום בו הנכםאתם ישנים.
 
== התייעצות עם מטיילים מנוסים ==
[http://www.teva.org.il/ החברה להגנת הטבע] מפעילה 12 בתי ספר שדה שונים באזורי טיול פופולריים ברחבי ישראל. ארגונים אלו פועלים כמרכזי מידע למטיילים, ומספק גם שירותים נוספים כגון אכסניות, טיולים מודרכים (אותם יש להזמין מבעוד מועד) ועוד. מומלץ להתייעץ עם בתי ספר שדה לגבי מסלולי ההליכה אשר בהם הנכםאתם מעוניינים ללכת, ובפרט לגבי סכנות שונות שכדאי לקחת בחשבון בעת עריכת טיול במסלולים מסוימים.
 
בתי ספר שדה בישראל (מצפון לדרום):
* ישנו סיכוי רב יותר לגשמים באזור הכרמל בשל קרבתו של הרכס לים - השבילים שעולים עשויים להיות קשים יותר ומסוכנים יותר לאחר הגשמים.
 
אזור רמות מנשה, אשר נמצא דרומית לרכס הכרמל, הינוהוא אזור ירוק, פרחוני, ומיוער אשר עוברים בו מספר נחלים. השבילים הם בעיקר קלים. רמת הקושי של השבילים שעוברים ברמות מנשה היא קלה.
 
=== מישור החוף ===
==נימוסים והליכות==
* אסור להתיר סימונים על סלעים, עצים, וכדומה.
* ישנם פרחים וצמחים רבים בישראל אשר נחשבים לפרחים וצמחים מוגנים שאסור לקטוף. במידהאם שאינכםאינכם בטוחים, הימנעו מלקטוף אותם.
* בישראל ישנם גם מינים שונים של בעלי חיים אשר הםנמצאים בסכנת הכחדה. בעוד שהנכםשאתם רשאים להאכיל אותם, כדאי לקחת בחשבון כי הדבר מזיק בדרך כלל בשתי דרכים - מזון אותו אוכלים בני אדם לא בהכרח בריא לבעלי חיים בטבע (גם אם הם אוהבים את המזון), וכמו כן, האכלת בעלי החיים גורמת להם להיות תלויים בבני אדם ופוגעת בכישורי ההישרדות שלהם. מומלץ בשל כך לצפות בחיות מרחוק ולא לנסות לגרום להן לבוא אליכם.
 
=== שמורות טבע ===
שיטפונות יכולים להתרחש באזורי נחלים שונים ברחבי המדינה, אך בעיקר באזור [[מדבר יהודה]], אזור [[בקע הירדן]] ובמספר מקומות באזור [[הנגב]]. '''אפילו גשם קל במקום מסוים''' עלול לגרום לשיטפון קילומטרים רבים מהמקום שבו ירד הגשם, באזור בו אפילו לא נראו באופן ויזואלי ענני גשם. משום כך, אל תסיקו שכאשר השמים אינם מעוננים, פירוש הדבר הוא שלא הולך לרדת גשם. מומלץ בכל מקרה תמיד לבדוק את תחזית מזג האוויר מראש, בכל נסיעה, בכל עת. השירות המטאורולוגי מספק אזהרות מיוחדות כאשר יש סכנות לשיטפונות במיקומים בעייתיים מסוימים ברחבי המדינה.
 
במידהאם שנקלעתםנקלעתם למיקום בו ישנו שיטפון, אף פעם אל תנסו לחצות אותו, גם אם הסיטואציה לא נראית מסוכנת במיוחד שכן זרימה חלשה של מים עשויה להשתנות בתוך רגע קצר לגל שיטפון חזק.
 
אם הנכםאתם הולכים באזור של נחל יבש כאשר לפתע מתחילים לזרום מים בנחל, הקפידו למצוא דרך לטפס החוצה מנתיב המים מהר ככל הניתן. בכל שנה מתים בישראל מטיילים שנקלעו לאזור של שיטפונות.
 
==== שטחי אימונים של צה"ל ====
שימו לב גם שבאזורים מסוימים בנגב הדרומי, דרומית ל[[מכתש רמון]], אסור לערוך טיולים אפילו בשבת, ותוכלו לעשות זאת באותם האזורים רק במשך כמה ימים בשנה, ובחגים מסוימים.
 
אם הנכםאתם מעוניינים לעשות את כל הסידורים בעצמכם, תוכלו לנסות לתאם עם צה"ל את העניין אם תתקשרו לאחד ממספרי הטלפון הבאים (בהתאם למיקום בישראל בו הנכםאתם מתכוונים לטייל):
 
* פיקוד צפון (רכס הכרמל, עמק יזרעאל, וצפונה משם): {{טלפון|972-4-6979-007}}
 
מומלץ לקחת בחשבון מספר דברים:
* האדם אשר עמו תדברו בטלפון עשוי לבקש מידע על השביל שבו הנכםאתם מתכוונים לטייל (כגון מספר השביל), ולכן מומלץ להשיג מבעוד מועד את מפת הטיול הרלוונטית.
* על מנת לטייל בחלק מהשבילים תדרשו להשיג אישור עד שבועיים מראש.
* בדרך כלל תתקבל תשובה סופית מצה"ל רק יום או יומיים לפני המועד המיועד לטיול.
==== שדות מוקשים ====
[[קובץ:Golan Minefield.JPG|ממוזער|שילוט ברמת הגולן המזהיר מפני אזור ממוקש]]
לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל כל המדינות השכנות למדינת ישראללה ניסו לפלוש אליה בשלב זה או אחר למדינה, ועל כן, לאורך השנים ננקטו צעדים שונים על מנת למנוע, או לכל הפחות לעקב את האויבההתקדמות במידהשל שצבאותהאויב שוניםכאשר ינסוינסה לפלוש למדינה במועד כלשהוכולשהו בעתיד. לאורך השנים ישראל הקימה לאורך השנים שדות מוקשים מגודרים היטב באזורים שונים אשר סמוכי גדר, כאשר אזורי שדות המוקשים מסומנים אף במפות הטיולים השונות. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מוקשים עשויים לנוע מעט מהמיקום המקורי שבו הם הונחו כתוצאה מסחף האדמה, או מזרימת מי גשמים, או אפילו כתוצאה מכך שנגררו למיקום חדש על ידי בעלי חיים. משום כך, כאשר הנכםאתם מטיילים באזור הנגב (במיוחד בקרבת הגבול עם [[מצרים]] או בקרבת הגבול עם [[ירדן]]), באזור [[מדבר יהודה]], או באזור [[רמת הגולן]], מומלץ לבדוק היטב במפה שאינכם הולכים בקרבת שדות מוקשים. במיוחד ברמת הגולן, אשר מכילה הרבה שדות מוקשים, חשוב להקפיד לטייל רק בכבישים והשבילים המסומנים. אל תזלזלו בסכנה שמהווים שדות המוקשים - כל כמה שנים ישנו לפחות מטייל אחד שנפצע או נהרג משום שטייל לתוך שדה מוקשים ביודעין.
 
במידהאם שהשבילהשביל המסומן עובר בקרבת שדה מוקשים, הקפידו לוודא שלא תסטו מהדרך. אם תבחינו בחפץ מתכתי לא מזוהה, הימנעו מלהתקרב או לגעת בו, והודיעו על כך בהקדם האפשרי למשטרה.
 
==== באזורים הסמוכים ליישובים בהם ישנה עוינות עמוקה לציבור היהודי ====
במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי צבאות סדירים, כוחות צבאיים למחצה, תאי טרור ויחידים ביצעו לאורך השנים מעשי אלימות וטרור קשים נגד אזרחי ישראלת ובפרט נגד [[:w:יהדות ישראל|תושבי המדינה היהודים]], אשר גרמו למותם של אלפי אזרחים. עבור המטיילים בישראל האזורים המסוכנים ביותר בישראל אשר בהם ישנה עוינות עמוקה ליהודים הם:
 
* אזור עוטף עזה - כל האזור שמקיף את [[רצועת עזה]] בחלקו המערבי של [[הנגב]] (אזור המכונה "עוטף עזה"), ובמיוחד האזור שסמוך לערים הישראליות שדרות ונתיבות. מדי פעם ארגון החמאס משגר רקטות לאזור זה. חיל התותחנים הישראלי מסוגל ליירט את מרבית הרקטות שמשוגרות באמצעים מתקדמים, אך רק במקרים בהם המערכות מזהות שהטילים שמשוגרים מכוונים לשטחים מיושבים. המערכות המתקדמות של חיל התותחנים לא יגנו עליכם במידהאם שתטיילותטיילו בטבע באזור עוטף עזה.
* צפון [[מדבר יהודה]] - אזור זה, אשר נמצא בפועל ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]] בסמוך לשטחי A של הרשות הפלסטינית. ישנה עוינות עמוקה בקרב התושבים הפלסטינים שגרים באזור זה נגד יהודים. נחל פרת, הנמצא באזור זה, הינוהוא אחד מהאזורים הכי מסוכנים בצפון מדבר יהודה - במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 מחבלים פלסטינים רצחו בנחל פרת שלוש קבוצות שונות של מטיילים ישראליים.
* יש גם מספר עיירות וכפרים ערבים בתחומי ישראל אשר עלולים להיות מסוכנים למטיילים יהודים בשל עוינות עמוקה הקיימת בהם ליהודים.
* על אף שרמת הגולן בטוחה למדיי למטיילים רוב הזמן (מלבד באזורי שדות המוקשים שהוזכרו לעיל), חשוב לציין גם כי ארגון חזבאללה שיגר אל אזור רמת הגולן רקטות רבות במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006), וכי גם בשנים האחרונות המצב הביטחוני לאורך הגבול בין רמת הגולן לסוריה מאוד נזיל כתוצאה מההסלמה של מלחמת האזרחים בסוריה (מספר פצצות מרגמה נורו בשוגג או במכוון מסוריה לעבר אזורים שונים ברמת הגולן, ובמהלך 2014 אף היו הרוגים ישראלים ברמת הגולן כתוצאה מכך).
 
ראוי לציין גם כי בעוד שאין עוינות עמוקה ליהודים בקרב הבדואים, בקרב אוכלוסייה זו ישנם שיעורי פשיעה גבוהים יחסית, ולכן יש להיות זהירים במיוחד במידהאם שהנכםאתם מטיילים באזורים הללו. מצד השני, הבדואים ידועים בהכנסת אורחים, ורוב הבדואים ישמחו להציע למטיילים תה או קפה.
 
=== בעלי חיים ארסיים ===
;עקרבים
[[קובץ:L quinquestriatus.jpg|ממוזער|עקצן צהוב]]
העקרבים הם בעלי החיים הארסיים העיקריים באזור ישראלבישראל (יחד עם נחשים). ניתן למצוא אותם בכל רחבי ישראל. הכי תסתכנו בעקיצת עקרב במידהאם שתתחילותתחילו להרים סלעים או אבנים - המקומות העיקריים בהם העקרבים מסתתרים. משום כך, במידהאם שאתםאתם חייבים להזיז אבן או סלע, נסו קודם לדחוף אותם באמצעות הרגל. העקרביםעקרבים בעלי מבנה הגוףגוף הדקדק יותר הם העקרבים הקטלניים יותר. עם זאת, במקרה של עקיצה, אל תיקחו שום סיכונים - פנו את הנפגע במהירות אפשרית על מנת שיוכל לקבל סיוע רפואי מקצועי. שירותי הבריאות בישראל ערוכים היטב להתמודד עם מקרים של עקיצות עקרבים מכל הסוגים. עד אשר הטיפול הרפואי יגיע לטפל בנפגע, מומלץ להעניק את הטיפול הראשוני פחות או יותר באותו האופן שבו יש להעניק טיפול רפואי במקרה של הכשות נחשים (ראה להלן).
 
;עכבישים
למרות שהעכבישים נפוצים למדיי בישראל, מקרי עקיצות של עכבישים נדירים למדיי. עכבישים קטלניים הם נדירים למדיי בישראל (אם כי הם קיימים), אך גם מיני העכבישים האחרים עשויים להסב כאב רב או אי נוחות רבה - לדוגמה, שיתוק מקומי שעשוי להימשך אף מספר ימים ולהיות מלווה בכאבים עזים. משום כך, במידהאם שנעקצתםנעקצתם על ידי עכביש, רצוי מאוד ללכת לבית החולים הקרוב במהירות האפשרית, ועדיף לנסות לקחת עמכם תמונה של העכביש על מנת שהצוות הרפואי ידע איזה טיפול יש להעניק.
 
;נחשים
[[קובץ:Vipera palaestinae (צפע ארצישראלי).JPG|ממוזער|צפע ארצישראלי]]
בישראל ישנו מגוון גדול יחסית של נחשים, כולל מינים ארסיים אשר קטלניים במיוחד. הצפע הארצישראלי (בתמונה משמאל) הנוהוא הנחש הנפוץ ביותר בישראל, וניתן למצוא אותו בכל רחבי ישראל. הנחשים נמצאים בתרדמת לאורך עונת החורף, ולכן במהלך החורף לא תהיו צפויים להיתקל בהם אלא אם תדחפו את ידיכם לתוך המערות שלהם. הנחשים בישראל הכי קטלניים במהלך סוף האביב, כאשר הם התעוררו מהתרדמת עם עודף של ארס טרי. הליכה בסבך גבוה במהלך הקיץ עלולה לעתים להיות מסוכנת באזורים מסוימים. קחו בחשבון כי קשה לדעת אם נחש מסוים הנוהוא ארסי או לא רק על פי המראה שלו, כי מציצת הארס החוצה לאחר הכשה היא חסרת תועלת, וכי במרבית המקרים שימוש בחוסם עורקים לאחר העקיצה עלול לגרום ליותר נזק מתועלת. במקום זאת, במקרה של הכשה יש לוודא שהקורבן יהיה רגוע ככל הניתן כאשר במקביל יש לוודא שהקורבן יקבל טיפול רפואי מקצועי מהר ככל הניתן (במקביל רצוי גם לוודא שהאיבר שהוכש על ידי הנחש יישאר נמוך יותר מיתר חלקי הגוף, ואם אפשר, לקבע אותו באמצעות קרש או משהו באותו הסגנון. במידת האפשר, צלמו את הנחש (אין צורך ללכוד אותו). בבתי החולים בישראל ישנם חיסונים כמעט נגד כל סוגי נחשי הצפע שנמצאים בישראל.
 
;כלבת וזיהומים שונים
הכשות מצד כעט כל בעלי חיים אחרים עלולות להיות מסוכנות למדיי. במידהאם שננשכתםננשכתם על ידי בעל חיים, הקפידו לפנות לרופא על מנת לקבל טיפול הולם. בדרך כלל לא תהיה דחיפות לכך, אך מומלץ להשתמש בשיקול דעת.
 
=== מזיקים מסוכנים ===
[[קובץ:Tick.jpg|ממוזער|קרציה מהסוג הנפוץ בישראל]]
;קרציות
קרציות נפוצות במיוחד באזורי המדבר של ישראל. הקרציות בדרך כלל נמצאות באזורים בהם בעלי חיים נוהגים לשהות - במיוחד באזורי מערות, אך גם על עצים ושיחים גדולים המספקים מספיק צל. כאשר הקרציות חשות כי בעל חיים (או בן אדם) נמצא בקרבת מקום, הן ממהרות להיתפס עליהם, ומיד לאחר מכן לנשוך. לרוב בקושי ניתן להרגיש נשיכה של קרציה, והסימן שהן מותירות הינוהוא קטן למדיי. אף על פי כן, נשיכת קרציה עלולה לגרום לכך שהקורבן יודבק במחלות [[:w:חום (תסמין)|חום]] שונות - ובמיוחד ב[[:w:קדחת המערות|קדחת המערות]]. אם, כשבוע עד 3 שבועות לאחר טיול שערכתם, אתם מתחילים להרגיש לא טוב - טמפרטורת הגוף גבוהה יחסית ואתם חשים בכאבי ראש בעיקר - התייעצו בהקדם עם רופא והסבירו את המצב שלכם. קדחת המערות עלולה במקרים מסוימים אף להיות קטלנית, ולכן חשוב לא להתעכב בפניה לרופא לאחר הופעת התסמינים.
 
;זבובי חול
 
=== צמחים רעילים ===
בישראל ישנם צמחים רעילים רבים יחסית. למזלנו רובם מסוכנים רק במידהאם שצורכיםצורכים אותם, ולא במקרים בהם נגעתם בהם בלבד. במקרים רבים קשה לדעת בוודאות אם צמח מסוים הינוהוא רעיל או לא. במידהאם שאינכםאינכם יודעים בוודאות אם הצמח רעיל או לא, הימנעו מלאכול אותו (או לבשל אותו, או להכין ממנו תה). הצמחים הרעילים הנפוצים ביותר בישראל הם - [[:w:דודא|דודא]], [[:w:הרדוף הנחלים|הרדוף הנחלים]], [[:w:שיכרון (צמח)|שיכרון]], [[:w:טבק|טבק]], [[:w:רותם|רותם]], ו[[:w:קיקיון|קיקיון]].
 
<gallery widths=180px>

תפריט ניווט