הורד קובץ GPX לשימוש במכשירי/אפליקציות GPS (פועל רק אם קיימים במדריך רשומות עם קואורדינטות גאוגרפיות)

נושאי טיול > דת ורוחניות > יהדות

יהדות

מתוך ויקימסע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היהדות היא הדת העתיקה מבין שלושת הדתות המונותיאיסטית. היהדות התפתחה במקור באלף השני לפני הספירה באזור הלבנט. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב (התנ"ך) והתורה שבעל פה (כדוגמת המשנה, התלמוד, ובשלב מאוחר יותר היד החזקה לרמב"ם והשולחן ערוך).

מספרם הכולל של היהודים ברחבי העולם מוערך על פי אומדנים שונים בכיום בין 14.5 ל -17.4 מיליון, ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית העשירית בגודלה בעולם.

רקע כללי[עריכה]

הר הבית, אשר ממוקם בעיר העתיקה בירושלים והוא המקום בו היה ממוקם בית המקדש היהודי, הוא האתר הקדוש ביותר ליהודים.

זהות[עריכה]

היסטוריה[עריכה]

גלות אשור וגלות בבל[עריכה]

יהדות התפוצות[עריכה]

תנועת החסידות ותנועת ההשכלה[עריכה]

הרדיפות הגרועות ביותר, עליית הציונות והקמת מדינת ישראל[עריכה]

לוח השנה היהודי[עריכה]

החגים היהודים[עריכה]

שפות[עריכה]

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי[עריכה]

ישראל / אזור יהודה ושומרון[עריכה]

ארבע ערי הקודש

ארבעת הערים בהן התגוררה רוב אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל, אנשי היישוב הישן, משלהי ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19, הן:

ירושלים היא העיר היהודית הגדולה בישראל.
  • 1 ירושלים ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהאתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית העיר היהודית הגדולה בישראל. ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות, המקום בו היה ממוקם בית המקדש היהודי, בירת מדינת ישראל, והמיקום הנוכחי של הכותל המערבי. ירושלים היא אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19.
  • 2 חברוןערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. חברון ממוקמת בחלקו הדרומי של אזור יהודה ושומרון, כ-30 קילומטרים דרומית לירושלים. במזרח העיר נמצאת מערת המכפלה אשר על פי המסורת היהודית היא מקום קבורתם של אדם וחוה ושל אבות האומה אברהם, יצחק, יעקב ואמהות האומה שרה, רבקה ולאה ועל כן חברון נחשבת לעיר השנייה בקדושתה ביהדות לאחר ירושלים. היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו - עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 עזבו אחרוני היהודים את העיר (למעט משפחה אחת) אך ב-1968, לאחר כיבוש חברון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בעיר כהתנחלות עצמאית ונפרדת, בנוסף ליסודה של קרית-ארבע הסמוכה.
  • 3 טבריהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה עיר עתיקה השוכנת לחופה המערבי של הכנרת. אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. בין המאה השנייה עד למאה ה-10 טבריה הייתה היישוב היהודי הגדול ביותר באזור הגליל והיוותה באותו פרק זמן את המרכז הפוליטי והדתי של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. במאות ה-18 וה-19, הרבה רבנים הגיעו לטבריה, וקבעו בה מרכז חשוב ללימוד הלכה ויהדות.
  • 4 צפתערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה אחת מארבע ערי הקודש של היהדות שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. מרכז של לימודי הקבלה מהמאה ה-16 ואילך.
ערים בולטות נוספות

ארבע ערים נוספות בהן מתגוררת רוב אוכלוסיית יהודי ישראל בהווה:

תל אביב היא העיר היהודית השנייה בגודלה בישראל. אזור המטרופולין של תל אביב הוא בעל האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בישראל ובעולם
  • 5 תל אביבערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהאתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית העיר היהודית השנייה בגודלה בישראל. העיר אשר נוסדה רק בשנת 1909, זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" משום שגרעינה המייסד היה לכאורה המיזם היהודי הראשון לבניית מתחם עירוני עברי בארץ ישראל, בתקופת שיבת ציון המודרנית. תל אביב הינה כיום המרכז של המטרופולין היהודי הגדול בעולם. האוכלוסייה והתרבות הדומיננטיים בעיר חילונים.
  • 6 חיפהערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיהאתר זה הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית העיר היהודית השלישית בגודלה בישראל. חיפה היא עיר נמל היסטורית, ובה המרכז העולמי של הדת הבהאית והגנים הבהאים.
  • 7 ראשון לציוןערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר היהודית הרביעית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת בקצה הדרומי של אזור גוש דן. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה.
  • 8 אשדודערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה העיר היהודית החמישית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת במחוז הדרומי של ישראל, על חוף הים התיכון. העיר מכילה את הנמל העמוס ביותר בישראל, אשר 60% מכלל היבוא והיצוא של ישראל עוברים דרכו.

בתפוצות[עריכה]

ארצות הברית[עריכה]

האזור המטרופוליטני של ניו יורק מכיל את ריכוז האוכלוסייה היהודית הגדול ביותר מחוץ לישראל

בריטניה[עריכה]

ספרד[עריכה]

רוסיה[עריכה]

פולין[עריכה]

מרוקו[עריכה]

איטליה[עריכה]

הונגריה[עריכה]

יוון[עריכה]

גרמניה[עריכה]

צרפת[עריכה]

צ'כיה[עריכה]

סין[עריכה]

קנדה[עריכה]

אוסטרליה[עריכה]

אזרבייג'ן[עריכה]

הודו[עריכה]

איראן[עריכה]

מלזיה[עריכה]

פורטוגל[עריכה]

סורינאם[עריכה]

טורקיה[עריכה]

מוקדי עניין[עריכה]

בתי כנסת ואתרי תפילה בולטים[עריכה]

הכותל המערבי
  • 1 הכותל המערבי‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 2 בית הכנסת החורבה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 3 בית הכנסת בציפורי‏.
  • 4 בית הכנסת בבית אלפא‏.
  • 5 בית הכנסת בברעם‏.
  • 6 בית הכנסת אל-גריבה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 7 בית הכנסת הגדול בפריז‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 8 Touro Synagogue‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: Newport (Rhode Island).
  • 9 בית הכנסת קורדובה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 10 Bevis Marks Synagogue‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: 7 Bevis Marks, City of London.
  • 11 בית כנסת אסנוגה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 12 בית כנסת אוסטיה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 13 Paradesi Synagogue‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: Kochi, India.
  • 14 בית הכנסת ישראל-עמנואל‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: Willemstad, Curaçao.
  • 15 בית הכנסת קהל שלום‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: Dossiadou and Simiou Streets, Rhodes‏.
  • 16 Sardis Synagogue‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.

מוזיאונים בולטים[עריכה]

  • 17 מוזיאון ישראל‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 18 בית התפוצות‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 19 בית אנה פרנק‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: Prinsengracht 263-265, Amsterdam‏.
  • 20 יד ושם‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 21 מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: 100 Raoul Wallenberg Place, SW Washington, D.C..
  • 22 המוזיאון פולין לתולדות יהודי פולין‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה, כתובת: 6 Mordechaja Anielewicza St, Warsaw.
  • 23 המוזיאון היהודי בברלין‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 24 מוזיאון הסובלנות‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה האנגלית, כתובת: 9786 West Pico Blvd, Los Angeles.
  • 25 המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 26 המוזיאון הלאומי של דמשק‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 27 מכון המקדש‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.

קברים בולטים[עריכה]

בית הקברות היהודי בהר הזיתים
  • 30 קבר אסתר ומרדכי‏, כתובת: חמאדן, איראן‏.
  • 31 קבר דניאל‏, כתובת: סוזה, איראן‏.
  • 32 קבר עזרא‏.
  • 33 קבר יחזקאל‏.
  • 34 קבר נחום‏.
  • 35 קבר הבעל שם טוב‏.
  • 36 קבר רבי נחמן מברסלב‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 37 קבר רחל‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 38 מערת המכפלה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 39 קבר רבי שמעון בר יוחאי‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 40 בית שערים‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 41 בית הקברות היהודי בהר הזיתים‏ סמל קישור לאתר הרשמי ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.

אתרים בולטים אחרים[עריכה]

  • 42 שילה‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 43 הר נבו‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.
  • 44 מרכז חב"ד העולמי - 770‏ערך אנציקלופדי מורחב בוויקיפדיה.

פעילויות[עריכה]

קניות[עריכה]

אוכל[עריכה]

שתייה[עריכה]

לינה[עריכה]

נימוסים והליכות[עריכה]

מרבית בתי הכנסת מקדמים בברכה מבקרים מכל הדתות, כל עוד המבקרים מתנהגים בכבוד. אף על פי כן, באזורים בהם יש סיכון רב יותר למעשי אלימות נגד יהודים, מבקרים עשוים לקבל הרשאה להיכנס לבית הכנסת אך ורק אם הם באים יחד עם אחד מחברי הקהילה.

בעת כניסה למקום פולחן יהודי, כל הגברים (למעט ילדים קטנים) נדרשים לחבוש כיסוי ראש, כגון כיפה או כובע. אם לא הבאת עימכם כיפה או כובע, בדרך כלל ישנם כיפות זמינות לשימוש המבקרים. הן הגברים והן הנשים נדרשים להתלבש באופן מכובד וצנוע בעת הביקור בבתי כנסת ובבתי קברות יהודיים - למשל ללבוש בגדים המכסים את הרגליים לפחות עד הברכיים, ואת הכתפיים והזרועות. נשים יהודיות רבות נוהגות גם לכסות את שערם במטפחת.

סכנות פוטנציאליות[עריכה]

למרבה הצער, כמעט בכל העולם יש איום מתמשך למעשי אלימות מצד גורמים אנטישמים נגד יהודים, אם כי מידת הסיכון משתנה ממקום למקום. לעיתים רבות מידת הסיכון עשוי לעלות בתקופות מסוימות. בשל כך, מקובל מאוד שישנה נוכחות משטרתית או שומרים חמושים בכניסה לבתי כנסת, לישיבות, למרכזים קהילתיים יהודיים ובכניסה למקומות אחרים בהם מתכנסים יהודים רבים. במקומות מסוימים בעולם, לבישת חפצים המזהים אתכם כיהודים (למשל, כיפה או שרשרת עם מגן דוד) עלולה לגרום לכך שתמשכו אליכם תשומת לב לא רצויה מצד גורמים אנטישמים, שתספגו מהם גידופים, או אפילו במקרים מסוימים תהיו עשויים להיות קורבנות למעשי אלימות בשל כך.