ירושלים/העיר העתיקה

מתוך ויקימסע
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ירושלים

Translation to Hebrew arrow.png
ניתן להרחיב מדריך זה על ידי תרגום תוכן נוסף מהמדריך המקביל בויקימסע האנגלי. במידה והנכם דוברי השפה, אנא עזרו להרחיב את המדריך על ידי הוספת תוכן מתורגם.

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בלדת אלקדס אלקדימה) היא מתחם קדום ומקודש ביותר למאמיני שלושת הדתות המונותאיסטיות. מאז המאה ה-19 מקובלת החלוקה לארבעה רבעים עיקריים: הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, הרובע הארמני והרובע המוסלמי. ב־1981 הוכרז מתחם העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

אזורים[עריכה]

מפה סכמטית של רובעי העיר העתיקה
הרובע היהודי
אזור בדרום העיר העתיקה, שבו נמצאה אוכלוסייה יהודית מאז העת החדשה (בתחילת ימי הביניים עד הכיבוש הצלבני, נמצאה השכונה היהודית בצפון העיר העתיקה). הרובע היהודי נחרב במלחמת העצמאות, ונבנה מחדש ברובו, לאחר מלחמת ששת הימים על ידי ממשלת ישראל.
הרובע הנוצרי
אזור בצפון מערב העיר העתיקה, שבו מספר רב של מוסדות דת ותיירות נוצריים.
הרובע המוסלמי
אזור בצפון מזרח העיר העתיקה שבו אוכלוסייה ערבית מוסלמית ואוכלוסייה יהודית קטנה.
הרובע הארמני
אזור בדרום מערב העיר העתיקה שבו מוסדות ואוכלוסייה ארמנית.
הר הבית (ידוע גם בשמו המקראי: הר המוריה)
המתחם הקדוש ביותר בעולם ליהדות והמקום השלישי בקדושתו לאסלאם. נמצא במזרח העיר העתיקה. באזור הר הבית הוקמו בית המקדש הראשון והשני במשך תקופה של אלף שנים. בתקופה הערבית בארץ ישראל, במאה ה-7 לספירה, נבנו במקום כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא. מאז מלחמת ששת הימים השליטה בהר נמצאת בידי הווקף המוסלמי וממלכת ירדן.

רקע כללי[עריכה]

רקע היסטורי[עריכה]

בית המקדש, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
נוף הרובע היהודי בשלהי המאה ה-19 - בחזית נראה בית הכנסת החורבה וברקע בית הכנסת תפארת ישראל
מפת ירושלים באמצע המאה ה-19: ובה החלוקה לרובעים, שהתקבלה בראשית המאה ה-19
ויקיפדיה העיר העתיקה#היסטוריה בוויקיפדיה העברית

בני אדם התגוררו בגבעה, הקרויה היום עיר דוד, בתקופה הכלכוליתית; כמו כן בסמוך למעיין הגיחון בתקופת הברונזה הקדומה. במאה ה-14 לפנה"ס, בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה עיר-מדינה כנענית. עם שנקרא בתנ"ך "יבוס" כבש את העיר והוזכר בתנ"ך.

על פי המסופר בתנ"ך העיר נכבשה על ידי דוד המלך, והייתה לבירת ממלכתו. ושלמה המלך בנו הקים בה את בית המקדש הראשון. בהר הבית. בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה על ידי האימפריה הבבלית, ואחרי ניסיון מרד נגדו, כבש נבוכדנצר השני מלך בבל, את העיר בשנת 586 לפנה"ס, הרס אותה והגלה לבבל רבים משבטי ישראל. האימפריה הפרסית תמכה בחזרת הישראלים, רובם משבט יהודה, לארץ ישראל והקמת אוטונומיה על ידם; הם פרסמו זאת בהצהרת כורש. חלק מהגולים חזרו לארץ, הקימו את בית המקדש השני, ואף יצקו מטבעות משלהם. בשנת 332 לפנה"ס נכבשה ארץ ישראל, ללא שפיכות דמים, על ידי צבאות אלכסנדר מוקדון שבא מיוון, והחלה התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. היחסים בין היהודים לבין השלטונות היוונים הידרדרו במאבק על השליטה בארץ, ובמרכזו המאבק התרבותי על אופי הפולחן בבית המקדש בירושלים. בשנת 167 לפנה"ס, פרץ מרד החשמונאים; ולאחריו שלטה שושלת בית חשמונאי, עד שנכבשה ארץ ישראל על ידי הצבא הרומאי בשנת 63 לפנה"ס. בשנת 37 לפנה"ס מונה הורדוס על ידי הרומאים למלך יהודה. הוא ניהל מבצעי בנייה גדולים בירושלים וברחבי ארץ ישראל. בשנת 66 לספירה, פרץ המרד הגדול נגד הרומאים, ובשנת 69, החל דיכויו על ידי הצבא הרומאי בראשותו של המצביא טיטוס; ירושלים נכבשה ונשרפה ובית המקדש חרב בשנת 70. הקיסר אדריאנוס, שנה אותה מחדש כעיר רומית בשם "איליה קפיטולינה". בשנת 133 כבשו מורדים יהודים במרד ברחבי ארץ ישראל בראשות בר כוכבא, את ירושלים, אך המרד דוכא והעיר חזרה לשליטה רומית בשנת 136.

בימי הקיסר קונסטנטינוס, שליט האימפריה הביזנטית, שכללה את ארץ ישראל התפתחה העיר, והוקמה כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות במשך המאה ה-4.

בשנת 636, נכנסו הכובשים הערבים המוסלמים לירושלים. החליף עומר בן אל-ח'טאב יזם את בניית מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע על הר הבית, שהסתיימה בשנת 691. ירושלים הייתה בשלטון בית אומיה עד לשנת 750, ולאחר מכן, הייתה בשלטון חליפות בית עבאס עד לשנת 969, אז עברה ירושלים לידי השושלת הפאטמית. בשנת 1071 הגיעו לירושלים הכובשים סלג'וקים, שהחזיקו בה לתקופה קצרה.

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים במסע הצלב הראשון, לאחר מצור כבד שהטילו על שעריה. הם ערכו טבח בתושביה המוסלמים והיהודים, ואסרו על כניסתם לעיר. בשנת 1187 כבש את העיר השליט המוסלמי צלאח אל דין, שעלה ממצרים עם צבאותיו. ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

ב-1517 נכבשה העיר בידי צבאות האימפריה העות'מאנית. סולטאן סולימאן המפואר בנה את חומות ירושלים (המקיפות את העיר העתיקה), ושיפץ את המצודה ואת מגדל דוד. משלהי המאה ה-18, התפתח היישוב היהודי בעיר, שרובה ככולה הייתה אז בין החומות. במשך המאה ה-18, התגברה התעניינות המעצמות האירופאיות במזרח התיכון וארץ ישראל; הן שלחו חוקרים, מיסיונרים ודיפלומטים אל הארץ, והחלו לבנות בה מוסדות דת, חינוך, תיירות וצדקה, רובם בירושלים שבין החומות ומחוצה להן. האוכלוסייה בעיר גדלה, ובכלל זאת היישוב היהודי שהחל ביציאה אל שכונות חדשות מחוץ לחומות, הראשונה שבהן שכונת משכנות שאננים נתמכה על ידי סר משה מונטיפיורי. בסתיו 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הצבא הבריטי. הוקם בה ממשל צבאי ואחר כך אזרחי, שנקרא המנדט הבריטי, ונמשך עד 1948. הבריטים טפחו את העיר העתיקה, הם חשפו את חומותיה והקימו סביבן גן. עם סיום מלחמת השחרור, העיר נחצתה לשניים, וגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עבר באמצעה. העיר העתיקה נכללה בשטח ירדן. במלחמת ששת הימים ב-1967, כבשה ישראל את חלקי ארץ ישראל שעד נהר הירדן, ובכלל זאת את העיר העתיקה.

מוקדי עניין[עריכה]

העיר העתיקה: מבט מהר הזיתים (ממזרח למערב)
  • חומות ירושלים Wikipedia-logo-v2.svg - חומות המקיפות את הר הבית. נבנו במאה ה-16 על ידי הסולטאן הטורקי סולימאן "המפואר". שימשו להגנה מפני פולשים זרים עד המאה ה-19. על החומות מסלול טיול.
  • שערי ירושלים Wikipedia-logo-v2.svg - הם השערים בחומות העיר העתיקה, בהם (בשמותם העבריים):
  •    ‏שער יפוערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏שער ציוןערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏שער האשפותערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏שער הרחמיםערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏שער האריותערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏שער הפרחיםערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏שער שכםערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏השער החדשערך מקביל בוויקיפדיה

הר הבית[עריכה]

  • הר הבית Wikipedia-logo-v2.svg - המתחם המקודש ביותר ליהדות וכן מוזכר במסורת האיסלאמית, ובו שני מסגדים גדולים וממצאים ארכאולוגים רבים מעל ומתחת לפני הקרקע.
  •    ‏כיפת הסלעערך מקביל בוויקיפדיהמבנה איסלמי על גבי "אבן השתייה", נחשב לאחד המרשימים במזרח התיכון.
  •    ‏מסגד אל-אקצאערך מקביל בוויקיפדיהמסגד בהר הבית.
  •    ‏המוזיאון לאמנות אסלאמית

הרובע היהודי[עריכה]

הכותל המערבי
  •    ‏הכותל המערביערך מקביל בוויקיפדיהכותלו המערבי של הר הבית, מתחם חשוב ומרכזי במסורת היהודית.
  •    ‏מנהרות הכותלערך מקביל בוויקיפדיהמתחם תיירותי שהכניסה אליו ממבנה בצפון רחבת הכותל המערבי. הסיור במנהרות כרוך בתשלום ובהרשמה מראש לקבוצה עם הדרכה. הכניסה (וקופת משרד האתר) היא בפתח מבנה בצפון מזרח רחבת הכותל, משם יורדים מפלסים אחדים, והולכים לכיוון צפון במקביל ולצדה של חומת הר הבית, בין שרידים ארכאולגים מרשימים, שרובם מהתקופה ההלניסטית והרומית בארץ ישראל. במסלול הוקם חזיון אורקולי המציג את ההיסטוריה של המתחם. היציאה מן המנהרות היא בפתח בסמוך לרחוב הגיא ו"ויה דולורוזה". ומשם חוזרת הקבוצה בלווית מלווים חמושים דרך רחוב הגיא עד לרחבת הכותל המערבי.
  •    ‏הקארדוערך מקביל בוויקיפדיהרחוב ראשי בירושלים בעת העתיקה, לאורכו נבנה תוואי רחוב היהודים (על גבי שפכים במפלס גבוה ממנו). המפלס למבקרים הוא מהתקופה הביזנטית.

חלקו הדרומי שברובע היהודי נחפר וחשף על ידי ארכאולוגים לאחר 1967. ומוקמו בו חנויות למזכרות ותשמישי קדושה ומשרדים.

  •    ‏מוזיאון וואהל לארכיאולוגיהערך מקביל בוויקיפדיה, ‏רחוב הקראים 1‏,  ‎02-6283448פקס: ‎02-6265920בימים א' - ה' בשעות 9:00 - 17:00 ובימי ו' בשעות 9:00 עד 13:00.
  •    ‏גן ארכאולוגי העופל
  •    ‏בית הכנסת הקראיערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏בית הכנסת החורבהערך מקביל בוויקיפדיהבית כנסת ברובע היהודי. נבנה לראשונה בראשית המאה ה-19, ננטש, נבנה שוב, נחרב במלחמת העצמאות ונבנה מחדש בראשית המאה ה-21.
  •    ‏בית הכנסת צמח צדקערך מקביל בוויקיפדיה, ‏רחוב חב"ד 31בית כנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי.
  •    ‏מוזיאון חצר היישוב הישןערך מקביל בוויקיפדיהמוזיאון המציג ומתעד את חיי היהודים בעיר העתיקה, במיוחד בעת החדשה עד תש"ח 1948.
  •    ‏בתי הכנסת הספרדייםערך מקביל בוויקיפדיה

הרובע הנוצרי[עריכה]

כנסיית הקבר הקדוש
  •    ‏כנסיית הקבר הקדושערך מקביל בוויקיפדיהכנסייה מרכזית גדולה הממוקמת באתר בו לפי המסורת הנוצרית הנו אתר צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. כנסיית הקבר הקדוש הינה אחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר בעולם, והיא מהווה מוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.
  •    ‏כנסיית הגואלערך מקביל בוויקיפדיהכנסייה לותרנית פרוטסטנטית
  •    ‏כנסיית סנט ג'ון המטביל
  •    ‏מסגד עומארערך מקביל בוויקיפדיהמסגד ברובע הנוצרי בירושלים

הרובע המוסלמי[עריכה]

  •    ‏ויה דולורוזהערך מקביל בוויקיפדיההמסלול שבו על פי המסורת הנוצרית צעד ישו עד לגבעת הגולגולתא שם הומת בצליבה.
  •    ‏כנסיית סנטה אנהערך מקביל בוויקיפדיההכנסייה ממוקמת במקום בו על פי המסורת הנוצרית-מזרחית נולדה מרים אם ישו.
  •    ‏קפלת ההלקאהערך מקביל בוויקיפדיהקפלה נוצרית קתולית המוחזקת בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית. על פי המסורת הנוצרית, בעת שהוא הובל לאתר הצליבה החיילים הרומאים שליוו אותו היכו אותו במיקום זה והניחו על ראשו עטרת קוצים.

הרובע הארמני[עריכה]

מגדל דוד
  •    ‏מגדל דודערך מקביל בוויקיפדיהמבנה צלבני גדול, שבו ממצאים ארכאולוגים מתקופות שונות, מאז העת העתיקה.
  •    ‏קתדרלת יעקב הקדושהכנסייה פתוחה לקהל מדי יום רק מהשעה 15:00, לחצי שעה בלבד.
  •    ‏כנסיית סנט מרק
  •    ‏המוזיאון הארמני

אתרים סמוכים מחוץ לחומות[עריכה]

הר ציון[עריכה]

  •    כנסיית הדורמיציוןפתוח כל היום, מלבד בשעות 12:00 עד 13:00.. כנסייה הנמצאת על הר ציון בקרבת שער ציון וקבר דוד. על-פי המסורת הנוצרית, זהו המקום שבו מרים (מריה), אמו של ישו, נרדמה ועלתה לשמים (פירוש השם "דורמיציון" הוא תרדמה). המקום מנוהל על ידי נזירים בנדיקטיים (קתוליים), ופתוח לקהל הרחב. מגדל הפעמונים, שצורתו מזכירה ראש חובש קסדה, הוא סימון זיהוי והתמצאות מוכר בירושלים. במקום נערכים מפעם לפעם קונצרטים, שהכניסה אליהם היא בדרך כלל בתשלום.
  •    ‏קבר דוד המלך
  •    ‏מרתף השואהערך מקביל בוויקיפדיה
  •    ‏הקבר של שינדלרערך מקביל בוויקיפדיההקבר של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר בבית הקברות הקתולי בהר ציון.
  •    ‏גן הקברערך מקביל בוויקיפדיהלפי המסורת הפרוטסטנטית זהו מקום קבורתו של ישו.
  • מערכת מים של עיר דוד

הר הזיתים וגת שמנים[עריכה]

  •    ‏קפלת העלייהערך מקביל בוויקיפדיהקפלה הממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר על הר הזיתים במוקם בו לפי המסורת הנוצרית ישו עלה לגן עדן ארבעים יום לאחר תחייתו. הקפלה, אשר הוקמה במהלך התקופה הביזאנטית (בסוף המאה ה-4 לספירה) על ידי הרומאים, החורבה על ידי צבאות ממלכת פרס בשנת 614. הקפלה הוקמה מחדש שוב על ידי הצלבנים בשנת 1150. לאחר שכוחותיו של צלאח א-דין הצליחו לכבוש את ירושלים וסביבתה מידי הצלבנים בשנת 1187 הקפלה הוסבה למסגד. מאז הכיבוש המוסלמי ועד היום הקפלה נמצאת בידיים מוסלמיות אם כי מאפשרים לנוצרים לבקר במקום ואף לערוך בו פולחן. מחיר: 10 ש"ח.
  •    ‏כנסיית דומינוס פלוויטערך מקביל בוויקיפדיהכנסייה קתולית-פרנציסקנית אשר הוקמה במקום בו לפי המסורת הנוצרית ישו בכה עת ניבא את חורבן ירושלים.
  •    ‏כנסיית מריה מגדלנהערך מקביל בוויקיפדיה‏,  ‎972-2-6284371כנסייה רוסית אשר הוקמה בסוף המאה ה-19 ואשר מוקדשת למרים המגדלית (בגרסה הלועזית: מריה מגדלנה), תלמידתו של ישו אשר לפי המסורת הנוצרית הייתה אחת מהנשים שנכחו בצליבתו של ישו ובקומו לתחייה.
  •    ‏גת שמניםערך מקביל בוויקיפדיהעל פי המסורת הנוצרית זהו הגן בו ישו ותלמידיו התפללו בלילה שלפני צליבתו של ישו.
  •    מוזיאון רוקפלרערך מקביל בוויקיפדיה, ‏רחוב סולטאן סולימאן 27מוזיאון לארכאולוגיה הממוקם במזרח ירושלים בו מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שונים שהתגלו בחפירות שנערכו בארץ ישראל במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. המוזירון פועל כשלוחה של מוזיאון ישראל.

מפה אינטראקטיבית[עריכה]

המספרים על גבי המפה שלהלן מסמנים בין היתר את המיקום של מוקדי העניין המצוינים לעיל.

פעילויות[עריכה]

סיורים מודרכים[עריכה]

קניות[עריכה]

  •    ‏שוק העיר העתיקה בירושליםערך מקביל בוויקיפדיהשוק המורכב ממערכת סמטאות ארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בגבול בין הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני.

אוכל[עריכה]

באזור הרובע היהודי[עריכה]

באזור הרובע הנוצרי[עריכה]

באזור הרובע המוסלמי[עריכה]

באזור הרובע הארמני[עריכה]

לינה[עריכה]

מקומות לינה בעלות נמוכה[עריכה]

מקומות לינה בעלות ממוצעת[עריכה]

מלונות יוקרה[עריכה]

אין בעיר העתיקה מלונות יוקרה. אף על פי כן, ניתן למצוא לא מעט מלונות יוקרה מומלצים ברחבי ירושלים המודרנית.

הגעה[עריכה]

באוטובוס[עריכה]

קווים 1 3 38 מגעים למקום עצמו. ניתן להגיע ברכבת הקלה ולרדת בתחנה של כיכר ספרא, מרחק 5 דקות משער יפו.

במכונית[עריכה]

תנועה ברחבי העיר העתיקה[עריכה]

חשוב לדעת[עריכה]

נגישות תקשורתית[עריכה]

יעדים סמוכים בולטים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העיר העתיקה